|
עושר השפה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
אברהם בן-עזרא (יום שלישי, 13/07/2004 שעה 22:00) | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
הצגת המאמר בלבד |
יש כמובן גם את אלמנט | |||
|
|||
הניקוד שמאפשר מלים הכתובות אותו דבר אך מנוקדות אחרת ליצור 2 משמעויות שונות עם כתיב זהה. העברית כוללת גם המון מילים מהמקרא שאינן בשימוש כמעט ולכן לא מופיעות במילון. | |||
_new_ |
בור וקשקשן כרגיל | |||
|
|||
איזה מילים מהמקרא לא מופיעות במילון? | |||
_new_ |
תגיד איזה מילון אתה רוצה | |||
|
|||
ואני מבטיח לך 100 מילים עבריות שלא מופיעות בו | |||
_new_ |
לפי הגיונך העקמומי משהו הרי שפות | |||
|
|||
של שבטים ילידים שרמת התפתחותם היא של תקופת האבן , הכוללות מאות מילים בלבד הן העשירות ביותר. לפי ההגיון הזה מי שיש לו הכי פחות כסף הוא הכי עשיר שכן הוא צריך להסתדר עם פחות... שום דבר לא ייגרע מכבודה של העברית אם מישהו יאמר עליה שהיא שפה פחות ''עשירה'' אין שום סיבה להביא את הפטריוטיזם לידי אבסורד. האנגלית היא שפה עשירה הרבה יותר שכן ספגה השפעות מצרפתית לטינית , יוונית גרמנית , עברית , ערבית , לשונות הילידים באמריקה , הודית , סינית והמון לשונות נוספות שהיו נהוגות במקומות הגיעו אנגלים ואמריקנים. אין הדבר גורע בכלל מכבודה של העברית. | |||
_new_ |
כמות מלים אינה מעידה על עושר השפה | |||
|
|||
כדי לבטא רעיון באנגלית נאלצים להשתמש בהרבה מלים - יותר מאשר בעברית - לפיכך העברית שפה יותר עשירה. במעט מלים אפשר לבטא הרבה יותר. מה החכמה להוסיף מלים ללא הגבלה אם הן לא מסייעות למטרה שלשמה קיימת השפה או אם אין בהן צורך? איזה רעיון קשה לבטא בעברית וקל לבטא באנגלית? אם השפה העברית הייתה פחות עשירה, היו רעיונות שקשה או אי אפשר לבטאם בה, כשפת הסימנים שאינה די מפותחת ועשירה ולכן אי אפשר לבטא בה כל רעיון, והרי בעברית המצב הפוך. | |||
_new_ |
יש מילים וביטויים רבים באנגלית | |||
|
|||
שאין להם מקבילה בעברית ועל מנת לבטא את הרעיון הגלום בהם יש להשתמש במילים רבות בעברית. על כן מספר המילים אין בו שום מדד להשוואת העושר או התחכום. העברית פיגרה בהתפתחותה אחר שפות רבות מאחר ובמשך דורות רבים לא היתה בשמוש יומיומי חי ותוסס. זו גם הסיבה לכך שדוברי עברית מודרנית מסוגלים להבין גם כתבים עבריים עתיקים (כמו התנך למשל או שירת ימי הביניים וכיוב'). אם נשווה זאת ליוונית למשל, אדם דובר יוונית מודרנית אינו יכול להבין יוונית עתיקה בשום פנים ואופן מאחר והשפה היוונית התפתחה במשך מאות שנים של שימוש אינטנסיבי והתרחקה עד מאד ממקורותיה. אותו דבר אמור לגבי לטינית שהתפתחה להיות צרפתית, רומנית, ספרדית, פורטוגזית ואיטלקית. דוברי שפות אלו יכולים מדי פעם לפענח את משמעותו הכללית של טכסט עתיק בשל דמיון רב בשרשי המילים אבל לא יוכלו להבין אותו כלל ועיקר. בשל התפוצה הרחבה של האנגלית, משך השימוש וכמות דובריה, היא כיום השפה בעלת אוצר המילים הגדול ביותר עלי אדמות, בין אם הדבר מוצא חן בעינינו ובין אם לאו. | |||
_new_ |
כמות מלים אינה מעידה על עושר השפה | |||
|
|||
מדד אחר להשוואה בין עברית ואנגלית הוא במספר הצירופים של אותיות שיש להם משמעות בלשון. באנגלית יש בערך מיליון או שניים כאלה. בעברית יש כמה עשרות מיליונים. זה כמובן כולל את כל הטיות השם והפועל, עם צירופי אותיות השימוש וכו'. וכל זה עם כ-4000 שורשים בלבד, לעומת כ-40,000 ''שורשים'' באנגלית. אם כך, אפשר לומר שבעברית יש יותר מלים... | |||
_new_ |
כמות מלים אינה מעידה על עושר השפה | |||
|
|||
משה שלום, רציתי לשאול מאיפה הבאת את המספרים של מספר המילים השונות בשפה העברית ובשפה האנגלית, ומספר השורשים שקיימים בכל שפה. אני זקוקה למידע זה לצורך עבודת מחקר שאני עושה באוניברסיטה העברית, בחוג למדעי המחשב. אם אתה יודע על דרך להשיג את רשימת השורשים בשפה העברית בצורה דיגיטלית, זה יהיה מצוין. תודה רבה עירית. | |||
_new_ |
כמות מלים אינה מעידה על עושר השפה | |||
|
|||
בס''ד לא קוראים לי משה אבל אציע לך רעיון, ולפני כן צריך להקדים: העברית מבוססת על לשון הקודש המקראית; בלשון זו האותיות מכונות (בקבלה) אבנים והמלים - בתים, שכן הן מורכבות מכמה אבנים. כל צירוף של שתי אבנים/אותיות נותן מלה וצירוף של שלוש אותיות זה שורש שממנו נגזרות המון מלים, אם בהוספת אותיות א.י.ת.ן. לפני השורש ו - ת. או תי. לאחריו, וכן הלאה. כעת ניקח שורש כלשהו ונשנה את סדר אותיותיו, סביר שנקבל מלים חדשות; כגון 'שער' שזה 'שרע' ו-'ערש' וגם 'עשר', 'רעש', 'רשע'. בסה''כ ששה צירופים שונים במלה בת שלוש אותיות. מלה בת ארבע אותיות תיתן עשרים וארבעה צירופים, בת חמש אותיות תיתן מאה ועשרים צירופים וכן הלאה. בדוגמא שהבאנו, לכל צירוף יש משמעות בלשון המדוברת; אבל לא בכל המלים לכל הצירופים, יש משמעות מובנת. עם זאת ברור שתופעה זו הנה ייחודית ללשון הקודש המכונה 'עברית'. אז אינני יודע כיצד מגיעים למיליוני מלים אבל מקווה שעזרתי במשהו. בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, נסים. | |||
_new_ |
והנה רעיון | |||
|
|||
בס''ד בתנ''ך יש מלה בת 11 אותיות, והאחשדרפנים. מחצית מאותיות השפה כלולות בה ואף אות אינה חוזרת פעמיים. לפי שיטת חישוב הצירופים יתקבלו כאן 39,916,800 צירופים שונים ממילה אחת. זה נראה כמו שעשוע באותיות ומספרים אבל זה לא. | |||
_new_ |
והנה רעיון | |||
|
|||
זה כן, לתנ''ך יש די משמעויות ישירות על פי התוכן, ואין כל שחר להוספת גימטריות וכו' אותן אפשר להוסיף לכל ספר אחר לא פחות. | |||
_new_ |
והנה רעיון | |||
|
|||
בס''ד אבל מה נעשה שחז''ל חושבים אחרת, והם עצמם מביאים גימטריאות... לא צריכים לשפוך את התינוק עם המים; העובדה שאנשים בלתי הגונים עושים שימוש נלוז בגימטריא, כמו במרכיבים אחרים של פרדס התורה, זו לא סיבה לשלול את הרעיון עצמו. ראה מאמרנו בקישור הבא: http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a... | |||
_new_ |
כמות מלים אינה מעידה על עושר השפה | |||
|
|||
לעירית שלום השוויתי בין מקור בעברית לבין תרגום אנגלי של הספר ''תבונת העדות''. התרגום נערך ע''י גב' דיאן שובינסקי מאוניברסיטת חיפה והוא היה מקצועי וענייני, כך שההשוואה בין מספרי המלים היא אמינה. זה אגב יקרה בכל השוואה של מקור אנגלי ותרגום לעברית או להיפך, ועל סמן סקירה סטטיסטית כזו תוכלי להסיק מסקנות מחקריות ברורות. לגבי המספר הכללי של המלים, קחי נא כל מילון שהוא המשלב אנגלי-עברי עם עברי-אנגלי והשווי את מס' המלים [מס' העמודים]. אין לי מידע על מס' שורשים. הרעיון המרכזי שלי במאמר הוא כי אם אפשר לבטא רעיון בפחות מלים בשפה א' ואילו בשפה ב' לשם ביטוי אותו הרעיות דרושו יותר מלים - הרי אין הדבר מעיד על כך ששפה ב' יותר עשירה, להיפך. | |||
_new_ |
כתבת: | |||
|
|||
''כדי לבטא רעיון באנגלית נאלצים להשתמש בהרבה מלים - יותר מאשר בעברית - לפיכך העברית שפה יותר עשירה''. נראה לי שהמסקנה איננה נובעת מהטענות המקדימות אותה. לו היית אומר ''לפיכך העברית שפה יותר יעילה'' היה הטיעון שלך מריח נכון יותר מבחינה לוגית. לכל אורך המאמר הפריע לי שלא הקדמת והסברת מהו לדעתך ''עושר לשוני''. מדבריך עולה כי שפת-מכונה במחשב היא השפה הכי עשירה בעולם, שהרי היא משתמשת רק בשני סימנים: אפס ואחת. כבר העלו בפניך טענה זו. בכוונה אני מביא דוגמא מוזרה כזאת, על מנת להביא את פירושך למושג ''עושר לשוני'' אד אבסורדום. אה, ואני אוהב עברית, תהא אשר תהא מידת עושרה או דלותה. | |||
_new_ |
כתבת: | |||
|
|||
הבהרתי בקיצור נמרץ כי לדעתי עושר לשוני הוא לא מס' המלים אלא היכולת להתבטאות. ברור כי בשפה עניה ודלה, קשה לבטא רעיון. מה פירוש קשה? אפשר, אבל זה דורש הרבה מאמץ, יותר מאמץ, יותר תחבולות ואימפרוביזציות, יותר מלל. אגב, לא נראה לי כה חיוני להידרש להגדרה. לעתים הסבר הגיוני עדיף מהסד של ההגדרה. | |||
_new_ |
אני עדיין סבור ש''יעילות'' | |||
|
|||
היא מושג מתאים יותר בהקשר זה. (אם זה נכון). אגב, בכותבך: ''...אם השפה העברית הייתה פחות עשירה, היו רעיונות שקשה או אי אפשר לבטאם בה, כשפת הסימנים שאינה די מפותחת ועשירה ולכן אי אפשר לבטא בה כל רעיון, והרי בעברית המצב הפוך.'' יש לך על מה לסמוך? מניין לך שעברית מאפשרת לבטא כל רעיון? תחושת בטן? בדקת? מה שעתך על רעיונות מדעיים (בילוגיה, רפואה, מתמטיקה, מחשבים, אוורודינמיקה). ? ומניין לך שבפרוזה או בשירה זה אפשרי? מניין לך שהיכולת לדייק בתיאור רגשות של דמויות גדולה בעברית כמו באנגלית? ניסית לבדוק זאת? כי אם כן, אין לכך רמז במאמרך. | |||
_new_ |
אני עדיין סבור ש''יעילות'' | |||
|
|||
מה לא ברור? אם אפשר לבטא אותו רעיון בהרבה פחות מלים, כפי שהוכח והומחש במאמר, הרי זה מראה כי היעילות של השפה יותר גבוהה ועושרה יותר רב. עושר השפה - היכולת לבטא וככל שיכולת זו יותר קלה ונגישה, כן השפה יותר משוכללת, מתקדמת, יעילה, ובכך עושרה | |||
_new_ |
כל המסר שלך פגום ומיותר | |||
|
|||
השפה העברית דלה מאד מבחינת אוצר המילים, ויש תחומי דעת רבים בהם לא ניתן כלל להתבטא בה. הטיעון שהשפה האנגלית היא ענייה כי יש בה יותר מילים הוא מגוחך ושוביניסטי. הסיבה היחידה שבשפה האנגלית יש יותר מילים בעיקר בגלל תוספת המילים כגון the, in , a of, from , to will, shall did, שבעברית אינן מילים נפרדות אלא הם אותיות השימוש או הטיות של עבר הווה ועתיד שמתחברות למילה . אם תוריד ממשפט באנגלית את המילים הללו , יהיה אורך המשפט זהה. Tomorrow i will be going to the cinema יהיה בעברית מחר אלך לקולנוע הבה ונעשה ניסיון וניקח לשם דוגמה משפט מהכותרת הראשית של הארץ - אתר דו לשוני. באנגלית The people in charge of implementing the disengagement plan are beginning to ask themselves whether it is possible to carry it out at all. Their fears derive not only from the expected resistance of the settlers who would be evacuated but also from the possibility that a popular resistance movement will arise to support them.. 54 מיליםבעברית הממונים על ביצוע תוכנית ההתנתקות מתחילים לשאול את עצמם, אם היא בכלל ניתנת לביצוע. החששות נובעים לא רק מההתנגדות הצפויה של המיועדים לפינוי, אלא גם מהאפשרות שתתעורר תנועת התנגדות עממית נרחבת שתתמוך בהם במעשים. 34 מילים אם נוריד את מילות העזר מהמשפט האנגלי people charge implementing disengagement plan beginning ask themselves whether it possible carry it out all. fears derive not only expected resistance settlers evacuated but also possibility popular resistance movement arise support them.. יצאו 32 מיליםלא ניתן לכתוב מאמר מדעי ראוי לשמו בעברית, מאחר ורוב המונחים המדעיים לא מתורגמים או מתורגמים באופן שאינו מובן לקוראם ללא מילון. יחד עם זאת השפה העברית היא שפה נהדרת בה נוצרו ונוצרות יצירות מופת , שפה שמתרגמים מוכשרים יכולים להריק לתוכה את מיטב השירה והסיפורת העולמית , השפה שלנו. | |||
_new_ |
בדיוק כך | |||
|
|||
גם אני אוהב את השפה העברית, וסבור שהיא מעמידה אתגרים מסקרנים שפותחים פתח לחידושים מרעננים ושימושים מקוריים. החיבה הזאת, וההתרגשות שמלווה אותה לפרקים, איננה תלויה כלל בהשוואה של העברית לשפות אחרות. מה זה משנה, לעזאזל, אם ישנה שפה אחרת שפחות ''עשירה'' ממנה, או יותר. | |||
_new_ |
אתה צודק... אבל הטיעון שהעברית | |||
|
|||
עשירה יותר הוא של אבע , וניסיתי להוכיח שזה לא נכון, ובעיני גם לא משנה | |||
_new_ |
אמנם כך, | |||
|
|||
בהחלט. תמכתי בטענתך. | |||
_new_ |
[*] לרמי - בכלל למה חזרת? | |||
|
|||
[* הוסר ביטוי לא ראוי] הפרת את הבטחתך לא להשתתף יותר בפורום. איכזבת אותי. ולפי הדוגמא שהבאת מ''הארץ'', גם אנגלית אינך יודע. אז ניתן לומר, שתרומתך הנוכחית לפורום הייתה פגומה ומיותרת.. | |||
_new_ |
לעומת זאת ת רומותיך הן פאר היצירה | |||
|
|||
_new_ |
רמי אתה מפספס בגדול. | |||
|
|||
שתי הקביעות שלך: ''השפה העברית דלה מאד מבחינת אוצר המילים, ויש תחומי דעת רבים בהם לא ניתן כלל להתבטא בה'' ''לא ניתן לכתוב מאמר מדעי ראוי לשמו בעברית, מאחר ורוב המונחים המדעיים לא מתורגמים או מתורגמים באופן שאינו מובן לקוראם ללא מילון'' הן שטות ממדרגה ראשונה. בקשר לקביעה השניה, אינני יודע כמה מאמרים מדעיים אתה כתבת, אבל לי יש רשימת פרסומים די מכובדת. כתבתי מספר גדול של מאמרים מדעיים וטכניים בעברית הן לציבור קוראים של מדענים והן לציבור הרחב (כולל מאמרים שיווקיים על נושאים טכניים), ולמרות שמדי פעם הייתי צריך להשקיע מעט מאמץ מחשבתי למצוא מונח עברי הולם, לא היתה לי אף פעם בעיה לכתוב מאמר ''ראוי לשמו''. נכון שבגלל גודל ה''שוק'' (ציבור הקוראים הפוטנציאלי) הרבה יותר נוח ומשתלם לכתוב באנגלית אבל זה כבר נושא אחר. לגבי הקביעה הראשונה, למרות שטכנית אתה צודק --- אוצר המלים של השפה האנגלית הוא הרבה יותר גדול מאשר זה של השפה העברית (זה נכון גם לגבי צרפתית, גרמנית ומרבית שפות אירופה האחרות -- לכולן אוצר מלים הרבה יותר קטן מאשר לשפה האנגלית), אין שום קשר בין גודלו של אוצר המלים לבין עושר השפה. גם כשמצטמצמים לתחום של כתיבה טכנית, אין שום ''תחום דעת'' בו לא ניתן להתבטא בצורה מלאה ומדוייקת בעברית. בדוגמא שהבאת למשל, הוצאת כל מילות הקישור מהמישפט האנגלי הופכת אותו לחסר משמעות לחלוטין, כך שההשוואה שלך היא מופרכת מלכתחילה. המבנה הדיקדוקי של השפה העברית -- הבניינים השונים של הפעלים, צורות הסמיכות וכו' מאפשר ל''הפיק'' עושר ביטויי שאיננו בא לידי ביטוי כשמסתכלים על מספר המלים. זה עוקף באופן חלקי את גודלו של אוצר המלים. כשמרחיבים את הדיון לכתיבה ספרותית, כל הטעון שלך הופך למגוחך. אתה מערבב את דלות כושר ההתבטאות של הישראלי הממוצע בעברית (פגם בסיסי של מערכת החינוך הישראלית) עם עושר השפה. במערכת החינוך האמריקאית (ולמיטב ידיעתי גם באנגליה) מקדישים המון זמן להבעה בכתב ובעל פה מגיל צעיר, ויש לזה תוצאות. זאת שאלה טובה אם בכלל יש מקום להשוות את ''עושר השפה'' של לשונות שונות. לא צריך ללכת רחוק. כל מה שצריך לעשות זה להשוות תרגום ומקור של יצירות שונות. מהר מאוד מתגלה שאיכות התרגום היא תוצאה של יכולת וכושר הביטוי של המתרגם ואין לה כל קשר ל''עושר השפה''. שלונסקי תרגם את יצירות שייקספיר לעברית, וה''מוצר'' שלו מתמודד בכבוד עם המקור -- ושלונסקי בכלל לא ידע אנגלית (הוא תרגם מרוסית). יש בנמצא כחצי תריסר תרגומים של התנ''ך לאנגלית (ראיתי כבר אפילו גרסה מודרנית העונה לדרישות השפה של הפוליטיקה התקינה), אף אחת לא מתקרבת לעושר הביטוי ועצמת התאורים של הנוסח העברי המקורי. באותה מידה, מרבית התרגומים לעברית של יצירות שנכתבו במקורן באנגלית לוקים לא פחות בחסר. | |||
_new_ |
אולי אני מפספס אבל אשאל | |||
|
|||
אתה בטוח שבמערכת החינוך האמריקאית מקדישים המון זמן להבעה בכתב ויש תוצאות? אם זה נכון זו התקדמות מאז לימדתי באוניברסיטאות שם. ות'' | |||
_new_ |
אוי ואבוי. | |||
|
|||
אם זה נכון, אצטרך להיפטר מאחת ההברקות שלי. אני נוהג לבכות את תרבות ה''עשר שקל'' ואחד הטיעונים הקבועים שלי הוא שהישראלים יודעים עברית בערך כמו שהאמריקאים יודעים אנגלית. אם האמריקאים יתחילו פתאום לדבר אנגלית כהלכתה ניוותר בודדים במדמנת הלשון. אבל אני סומך על האמריקאים שגם בנושא זה הם לא יפנו לנו עורף. | |||
_new_ |
אוי ואבוי - עכשיו נצטרך לחכות לאישורו של ישראל | |||
|
|||
הוא בוודאי יודע את העובדות לאשורן... | |||
_new_ |
יובל, הלוואי ונזכה לכך | |||
|
|||
שהעברית השגורה בפיו של הישראלי הממוצע תהיה באותה רמה של האנגלית של האמריקאי הממוצע. בין 300 מיליון האמריקאים קל למצוא עשרה עד חמישה עשר מיליונים (פחות מחמישה אחוזים מכלל האוכלוסיה) שדוברים בשגיאות. אתה בטוח שתוכל למצוא יותר מחמישה אחוזים מבין תושבי מדינת ישראל שמדברים עברית ללא שגיאות? אני חי פה כבר קרוב לעשרים שנה, ואחד הדברים שממשיכים להפליא אותי עד היום אלה אופן הדיבור וכושר ההתבטאות של ''האיש ברחוב''. בעבודה, בפגישות חברתיות ובכינוסים שונים למיניהם זו ממש חוויה. השוואה בין דיון בכנסת (אותו מראים כאן לפעמים ב C-SPAN) לבין דיון בקונגרס פשוט גורמת לי להסמיק. מי שלמד אנגלית בארץ ולא כל כך מודע לחיים כאן, נוטה לערבב את המבטאים האזוריים השונים עם אנגלית ''לא נכונה''. זו טעות. בפעמים הראשונות שנתקלתי במיבטא דרומי גם אני חשבתי כך, אבל זה פשוט לא נכון. . | |||
_new_ |
דויד, מספיק לראות | |||
|
|||
איך כל פוליטיקאי מצוי מופיע בציבור, להקשיב לאנגלית שלו, לסגנון ולצורת ההתבטאות התרבותית, כדי להבין למה כוונתי. אל תערבב את הבורות ואת חוסר הידע המדהים לפעמים, שהם מפגינים בנושאים שונים. מה שהם יודעים זה לדבר בצורה רהוטה, ללא שגיאות צורמות (בוש הנוכחי הוא חריג) ולא להחזיק כל הזמן טקסט כתוב מול העיניים. בבתי הספר משקיעים המון מאמץ וזמן בנושאים האלה (ייתכן שזה בא על חשבון לימודים אחרים). תשווה את זה להופעות של חבר כנסת מצוי. | |||
_new_ |
השאלה שלי היתה אחרת | |||
|
|||
אולי זה ישמע לך קטנוני אבל, השאלה שלי התייחסה להבעה בכתב של האמריקאים ואילו התשובה שלך להבעה בעל פה. אתה בטוח שבמערכת החינוך האמריקאית מקדישים המון זמן להבעה בכתב ויש תוצאות? | |||
_new_ |
מהנסיון שיש לי בעבודתי עם אמריקאים | |||
|
|||
לא נראה לי שיכולת ההתבטאות שלהם בכתב לוקה בחסר. לא כולם מסוגלים לכתוב ברמה של גור וידאל או גרהאם גרין, אבל כמעט שלא נתקלתי בשגיאות כתיב או מבנה דקדוקי פגום. ייתכן שיש פגמים בכושר ההתבטאות אצל רבים, אבל זה לא נובע בהכרח מאנגלית שגויה. | |||
_new_ |
ישראל, הרבה תודה | |||
|
|||
לפי דבריך נראה שמאז שלימדתי שם (1983/4) - בארה''ב - חל שיפור. | |||
_new_ |
יש הבדל גדול בין אופן ההתבטאות | |||
|
|||
של ואספים בארהב לבין אופן ההתבטאות של חלקים גדולים באוכלוסיה שהם או מהגרים או אנשים ברמות סוציו אקונומיות נמוכות. גם בארץ יש הבדל בין אופן התבטאות של חלקי אוכלוסיה שונים, בין השאר כמובן כתוצאה מהיות ישראל ארץ של הגירה. אנשי ציבור בארהב נבחרים לתפקידיהם בשל יכולת הביטוי המשובחת שלהם, בעיקר כמובן בתקשורת האלקטרונית. אצלנו יש לא מעט נבחרי ציבור שהגיעו לתפקידם דווקא בשל הליכותיהם הגסות ושפתם העלובה, זאת ככל הנראה מסיבה של התרסה כלפי ''האוליגרכיה'' או מה שזה לא יהיה. | |||
_new_ |
אופן התבטאות הוא מאפיין תרבותי-אתני | |||
|
|||
בסיווג הזה נכנסים עניינים של מבטא והבדלים בין הצורות בהן שני אנשים מרקע שונה אומרים אותו דבר. אבל כושר ביטוי בכתב הוא גם תוצאה של מעשי מערכת החינוך. | |||
_new_ |
כל המסר שלך פגום ומיותר | |||
|
|||
''בכלל ניתנת לביצוע'' תורגם כ''possible to carry it out at all''. אתה יכול להוציא מילות שימוש כאוות נפשך, אבל אז תקבל ''possible carry out all''. נראה אם תמצא אדם שיבין את המשפט הזה. עוד קצת על הבדלים בין אנגלית לעברית כתבתי פעם במאמר ישן בפא''צ: דיון 227 | |||
_new_ |
מהי מטרת המאמר? | |||
|
|||
או האם כתבת את המאמר רק מתוך מחוייבות לשם שבחרת לעצמך? (או שמא זהו שמך האמיתי?) הראב''ע היה מומחה לדקדוק עברי. הוא תרגם מערבית לעברית את ספריו של ראשון המדקדקים ר' יהודה איבן חיוג. | |||
_new_ |
מהי מטרת המאמר? | |||
|
|||
המאמר נולד בעקבות שיחה שלי עם מלומד מסוים שטען כי השפה האנגלית עשירה מהשפה העברית, לאור עובי המילון. לעניות דעתי, הערה זו הייתה טעונה בירור והבהרה. בעניין הראב''ע, אני מודע לפועלו ראה גם על אודות ספרי אמר אברהם המחבר. | |||
_new_ |
חביב ביותר | |||
|
|||
השוואה מעניינת לגבי אורך המשפטים. הפירוש של רש''י מופרך במי''ם רבתי, והפירוש של רד''ק דחוק למדי. אני בעד אבן עזרא | |||
_new_ |
שבעים פנים | |||
|
|||
בס''ד אינני יודע אם 'עושר לשוני' הנו הביטוי המתאים אבל בדוגמאות שהביא הכותב ניתן להמחיש את 'העומק הלשוני'. אבל נדמה שזה נכון רק בלשון הקודש ולא כל כך בעברית של ימינו. עלה בדעתי לכתוב מאמר בנושא זה ואולי עוד אעשה זאת. בינתיים רק אזכיר כי ''שבעים פנים לתורה'' זו קביעה מוסכמת במסורת ישראל. הבעיה היא שלכל פנים יש גם אחור וצריכים ללמוד להבחין ביניהם. | |||
_new_ |
שבעים פנים | |||
|
|||
עומק לשוני הוא לפחות אחד מסממני העושר הלשוני. הרי אמרתי כי איני ממש מגדיר, והכוונה היא לאפשרויות הביטוי שהן למעשה עיקר השפה, כל שפה. | |||
_new_ |
שבעים פנים | |||
|
|||
דבר מדהים הוא כיצד דיון מעניין ביותר נשמע כמו התכתשות ילדותית ללא תכלית. המחלוקת ביניכם ברורה לחלוטין לקורא חיצוני (כמוני): מהו עושר? אם נקביל שיח לסחר ובכך אוצר מילים למטבע הרי שכל שנזדקק ליותר מילים על מנת להעביר את אותו מסר (המצרך) כך נמוך ערכו של המטבע. במקרה שלנו - השקל הישראלי כנראה בעל ערך גבוה יותר מזה של אחיו הדולר. האם זה אומר שישראל עשירה יותר מארה''ב? אם היה אוצר המילים זהה - כמובן שהייתה התשובה חיובית. כך גם במידה וישראלי מסוגל בעזרת סל המטבעות שלו להשיג כל מצרך שירצה ויכול להשיג זר כלשהוא. על אחת כמה וכמה אם ישנם מצרכים שרק ישראלי יכול לקנותם... להמחשה - מי יותר עשיר? הודי שברשותו מיליון באטים או גרמני בעל 1000 יורו? | |||
_new_ |
שבעים פנים | |||
|
|||
נועם חומסקי אמר פעם שלעולם לא יהא שלום בין ישראל ופלשתין, מסיבות לשוניות. לדעתו לישראלים קשה להגיע לדקויות מחשבה (נואנסים) בגלל דלות שפתם, בעוד שהערבית היא שפה עשירה שמאפשרת התבטאויות ושיטות מחשבה שישראלי אינו מסוגל להבין. כשערבי מדבר עם ישראלי, אמר חומסקי, הוא דומה לשייקספיר המנסה לדבר עם בן תקופת האבן. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |