  
  
  
|
 |
|
||
  לפי הגיונך העקמומי משהו הרי שפות |
|||
|
|||
של שבטים ילידים שרמת התפתחותם היא של תקופת האבן , הכוללות מאות מילים בלבד הן העשירות ביותר. לפי ההגיון הזה מי שיש לו הכי פחות כסף הוא הכי עשיר שכן הוא צריך להסתדר עם פחות... שום דבר לא ייגרע מכבודה של העברית אם מישהו יאמר עליה שהיא שפה פחות ''עשירה'' אין שום סיבה להביא את הפטריוטיזם לידי אבסורד. האנגלית היא שפה עשירה הרבה יותר שכן ספגה השפעות מצרפתית לטינית , יוונית גרמנית , עברית , ערבית , לשונות הילידים באמריקה , הודית , סינית והמון לשונות נוספות שהיו נהוגות במקומות הגיעו אנגלים ואמריקנים. אין הדבר גורע בכלל מכבודה של העברית. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| כמות מלים אינה מעידה על עושר השפה |
|||
|
|||
כדי לבטא רעיון באנגלית נאלצים להשתמש בהרבה מלים - יותר מאשר בעברית - לפיכך העברית שפה יותר עשירה. במעט מלים אפשר לבטא הרבה יותר. מה החכמה להוסיף מלים ללא הגבלה אם הן לא מסייעות למטרה שלשמה קיימת השפה או אם אין בהן צורך? איזה רעיון קשה לבטא בעברית וקל לבטא באנגלית? אם השפה העברית הייתה פחות עשירה, היו רעיונות שקשה או אי אפשר לבטאם בה, כשפת הסימנים שאינה די מפותחת ועשירה ולכן אי אפשר לבטא בה כל רעיון, והרי בעברית המצב הפוך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש מילים וביטויים רבים באנגלית |
|||
|
|||
שאין להם מקבילה בעברית ועל מנת לבטא את הרעיון הגלום בהם יש להשתמש במילים רבות בעברית. על כן מספר המילים אין בו שום מדד להשוואת העושר או התחכום. העברית פיגרה בהתפתחותה אחר שפות רבות מאחר ובמשך דורות רבים לא היתה בשמוש יומיומי חי ותוסס. זו גם הסיבה לכך שדוברי עברית מודרנית מסוגלים להבין גם כתבים עבריים עתיקים (כמו התנך למשל או שירת ימי הביניים וכיוב'). אם נשווה זאת ליוונית למשל, אדם דובר יוונית מודרנית אינו יכול להבין יוונית עתיקה בשום פנים ואופן מאחר והשפה היוונית התפתחה במשך מאות שנים של שימוש אינטנסיבי והתרחקה עד מאד ממקורותיה. אותו דבר אמור לגבי לטינית שהתפתחה להיות צרפתית, רומנית, ספרדית, פורטוגזית ואיטלקית. דוברי שפות אלו יכולים מדי פעם לפענח את משמעותו הכללית של טכסט עתיק בשל דמיון רב בשרשי המילים אבל לא יוכלו להבין אותו כלל ועיקר. בשל התפוצה הרחבה של האנגלית, משך השימוש וכמות דובריה, היא כיום השפה בעלת אוצר המילים הגדול ביותר עלי אדמות, בין אם הדבר מוצא חן בעינינו ובין אם לאו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמות מלים אינה מעידה על עושר השפה |
|||
|
|||
מדד אחר להשוואה בין עברית ואנגלית הוא במספר הצירופים של אותיות שיש להם משמעות בלשון. באנגלית יש בערך מיליון או שניים כאלה. בעברית יש כמה עשרות מיליונים. זה כמובן כולל את כל הטיות השם והפועל, עם צירופי אותיות השימוש וכו'. וכל זה עם כ-4000 שורשים בלבד, לעומת כ-40,000 ''שורשים'' באנגלית. אם כך, אפשר לומר שבעברית יש יותר מלים... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמות מלים אינה מעידה על עושר השפה |
|||
|
|||
משה שלום, רציתי לשאול מאיפה הבאת את המספרים של מספר המילים השונות בשפה העברית ובשפה האנגלית, ומספר השורשים שקיימים בכל שפה. אני זקוקה למידע זה לצורך עבודת מחקר שאני עושה באוניברסיטה העברית, בחוג למדעי המחשב. אם אתה יודע על דרך להשיג את רשימת השורשים בשפה העברית בצורה דיגיטלית, זה יהיה מצוין. תודה רבה עירית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמות מלים אינה מעידה על עושר השפה |
|||
|
|||
בס''ד לא קוראים לי משה אבל אציע לך רעיון, ולפני כן צריך להקדים: העברית מבוססת על לשון הקודש המקראית; בלשון זו האותיות מכונות (בקבלה) אבנים והמלים - בתים, שכן הן מורכבות מכמה אבנים. כל צירוף של שתי אבנים/אותיות נותן מלה וצירוף של שלוש אותיות זה שורש שממנו נגזרות המון מלים, אם בהוספת אותיות א.י.ת.ן. לפני השורש ו - ת. או תי. לאחריו, וכן הלאה. כעת ניקח שורש כלשהו ונשנה את סדר אותיותיו, סביר שנקבל מלים חדשות; כגון 'שער' שזה 'שרע' ו-'ערש' וגם 'עשר', 'רעש', 'רשע'. בסה''כ ששה צירופים שונים במלה בת שלוש אותיות. מלה בת ארבע אותיות תיתן עשרים וארבעה צירופים, בת חמש אותיות תיתן מאה ועשרים צירופים וכן הלאה. בדוגמא שהבאנו, לכל צירוף יש משמעות בלשון המדוברת; אבל לא בכל המלים לכל הצירופים, יש משמעות מובנת. עם זאת ברור שתופעה זו הנה ייחודית ללשון הקודש המכונה 'עברית'. אז אינני יודע כיצד מגיעים למיליוני מלים אבל מקווה שעזרתי במשהו. בברכת כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| והנה רעיון |
|||
|
|||
בס''ד בתנ''ך יש מלה בת 11 אותיות, והאחשדרפנים. מחצית מאותיות השפה כלולות בה ואף אות אינה חוזרת פעמיים. לפי שיטת חישוב הצירופים יתקבלו כאן 39,916,800 צירופים שונים ממילה אחת. זה נראה כמו שעשוע באותיות ומספרים אבל זה לא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| והנה רעיון |
|||
|
|||
זה כן, לתנ''ך יש די משמעויות ישירות על פי התוכן, ואין כל שחר להוספת גימטריות וכו' אותן אפשר להוסיף לכל ספר אחר לא פחות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| והנה רעיון |
|||
|
|||
בס''ד אבל מה נעשה שחז''ל חושבים אחרת, והם עצמם מביאים גימטריאות... לא צריכים לשפוך את התינוק עם המים; העובדה שאנשים בלתי הגונים עושים שימוש נלוז בגימטריא, כמו במרכיבים אחרים של פרדס התורה, זו לא סיבה לשלול את הרעיון עצמו. ראה מאמרנו בקישור הבא: http://www.blabla4u.com/sites/blabla4u/ShowMessage.a... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כמות מלים אינה מעידה על עושר השפה |
|||
|
|||
לעירית שלום השוויתי בין מקור בעברית לבין תרגום אנגלי של הספר ''תבונת העדות''. התרגום נערך ע''י גב' דיאן שובינסקי מאוניברסיטת חיפה והוא היה מקצועי וענייני, כך שההשוואה בין מספרי המלים היא אמינה. זה אגב יקרה בכל השוואה של מקור אנגלי ותרגום לעברית או להיפך, ועל סמן סקירה סטטיסטית כזו תוכלי להסיק מסקנות מחקריות ברורות. לגבי המספר הכללי של המלים, קחי נא כל מילון שהוא המשלב אנגלי-עברי עם עברי-אנגלי והשווי את מס' המלים [מס' העמודים]. אין לי מידע על מס' שורשים. הרעיון המרכזי שלי במאמר הוא כי אם אפשר לבטא רעיון בפחות מלים בשפה א' ואילו בשפה ב' לשם ביטוי אותו הרעיות דרושו יותר מלים - הרי אין הדבר מעיד על כך ששפה ב' יותר עשירה, להיפך. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי