  
  
  
|
 |
|
||
  ''מסע צלב'' להכחדת ברבריות החמס ואליליות הקירבון |
|||
|
|||
כאשר הוכרזה המלחמה על גרמניה הנאצית ב- 3 ספטמבר 1939 אמר צ'רצ'יל בנאומו בפרלמנט: ''אין זו שאלה של מלחמה על דנציג או על פולין. אנו נילחמים להצלת העולם כולו מנגע *העריצות* הנאצית ולהגנת כל המקודש ביותר לאדם''. אמר אז צ'מברלין, ראש הממשלה: אני מאמין, שיתכן שאראה בחיי את היום שבו *יושמד ההיטלריזם*, ו*אירופה משוחררת תקום מחדש*''. אחריו אמר גרינוולד ממפלגת הלייבור: בסופו של מאבק אימתני זה, שדומני כי אין לו אח ורע בהיסטוריה של העולם, על הנאציזם להיות ממוגר. וסיר א. סינקליר מהמפלגה הליברלית: ידע העולם שהעם הבריטי נחוש בהחלטתו, כדברי ראש הממשלה, לחסל את המשטר הנאצי לנצח, ולהשליט סדר המבוסס על *צדק* וחופש. כך, כותב ההיסטוריון הצבאי הבריטי מייג'ור ג'נרל [רב-אלוף] ג' פ.צ' פולר (מלחמת העולם השנייה, הוצאת ''מערכות'', משרד הביטחון, 1987): - בכך הועמד הסכסוך באור של מסע צלב, כלומר של מלחמה אידאולוגית בניגוד למלחמה מדינית - מלחמה להשמדת היטלר וההיטלריזם, כשם שסט. ג'ורג' הישמיד את הדרקון. במאמרו הראשי של ה''טיימס'' מה-4 לספטמבר 1939 ניכתב: ''שיאו של ''חידוש הנעורים הרוחני'' של הרייך השלישי הוא בשאיפות הקדומות והכוזבות ביותר של *לאומנות אלילית*. שום אדם המחשב את המאזן של ימינו איננו מסוגל להאמין אף לרגע, כי *העתיד שייך לאמונה פראית*, נחותה ופושטת רגל זו. *זוהי הציויליזציה עצמה, המתגייסת להכריע אמונה זו*. ההיטלריזם הוא כיום האויב''. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ''מסע צלב'' להכחדת ברבריות החמס ואליליות הקירבון |
|||
|
|||
*זו* ההוכחה שלך? נאומים פוליטיים בזמן אמת? הרי אנחנו שומעים מכל הפוליטיקאים שלנו חדשות לבקרים שקטסטרופה כזו עוד לא היתה. עשרות שנים אנחנו שומעים זאת, בכל פעם על קטסטרופה אחרת. אם הכל היה נכון, אפשר היה לסגור את המדינה כבר ב-1950. מובן שהם אמרו שהם יוצאים נגד היטלר כדי להגן על העולם כולו. גם ג'ורג' בוש יצא לתקוף את סדאם חוסיין כדי להגן על העולם החופשי. יש להגן על העולם החופשי גם מפני בשאר אסד ויאסר ערפאת, אבל אין להם נפט, אז זה לא דחוף. בשורה התחתונה - יש להתייחס אל הצהרות של פוליטיקאים כמו שמתייחסים להצהרות של פוליטיקאים, או כמו שאמר בזמנו אבא אבן: 99% מהפוליטיקאים מוציאים שם רע לכל השאר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''מסע צלב'' להכחדת ברבריות החמס ואליליות הקירבון |
|||
|
|||
''מובן שהם אמרו שהם יוצאים נגד היטלר כדי להגן על העולם כולו''. אבל יובל, לא כל מה שאומרים הוא בהכרח בלוף, ומן הסתם לא במקרה של הצורר היטלר. אשר ל''סאדם אביר יגון הנפט'' לדבריך, הרי שהוא דווקא זה שפלש ב- 1990 לכווית עטירת הנפט, בוודאי לא לשם מימיה המוטפלים... מעניין איך תעמולה עויינת הפכתהו משודד נפט לנישדד נפט... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז יובל, לדבריך המלחמה כנגד היטלר לא |
|||
|
|||
נבעה משיקול מוסרי כלשהו? ומלחמתה של ארה''ב בסאדם העריץ והטובח - כל ענינה היה ''בזיזת נפט''? הודעת יובל: http://www.faz.co.il/reply.php3?id=1522&rep=3306... וכך כותב לו האדון יובל:http://www.faz.co.il/reply.php3?id=1522&rep=3308... ''מובן שהם אמרו שהם יוצאים נגד היטלר כדי להגן על העולם כולו. גם ג'ורג' בוש יצא לתקוף את סדאם חוסיין כדי להגן על העולם החופשי. יש להגן על העולם החופשי גם מפני בשאר אסד ויאסר ערפאת, אבל אין להם נפט, אז זה לא דחוף''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עכשיו תפסת. |
|||
|
|||
נכון, בנות הברית יצאו נגד היטלר משום שהן הותקפו. אם היתה להן אידאולוגיה ששווה משהו, גרמני לא היה יכול להראות את חוטמו מחוץ לגרמניה מהרגע שחוקקו חוקי הגזע, והמערכה הצבאית נגד גרמניה היתה נפתחת יממה אחרי פלישת הגרמנים לפולין. לא. לפני שהן הרגישו שהן מאויימות טריטוריאלית הן לא נקפו אצבע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על כל אדם להענש בגלל פישעי משטרו? |
|||
|
|||
ובניית מערכה מלחמתית הינה עניין כה פשוט? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אילו היתה פולין פשיסטית ומעצמה ליברלית |
|||
|
|||
ודמוקרטית כלשהי היתה תוקפת אותה - הגם אז בריטניה היתה ''מרגישה מאויימת''? והרי אמרת שהאידאולוגיה כלל אינה משנה כאן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רוח חמס מקרבנת בולשו-נאצית עולה כרוח בלהות בארצנו. |
|||
|
|||
זו מלווה במוסר גנגסטרים מפורר ברוח הקאפואיזם. רוח הפריעה המקרבנת והחומסת קיימת הן משמאל ולעיתים גם מימין - עמדות פוליטיות אינן רלוונטיות כאן - והינה תופעה כוללת המפוררת את אשיות החברה תוך התחזות ל''חוסן'' נחישות'' קפיטליזם'', לעיתים גם ''רוח היהדות הנשגבת'' כפי שראינו ברשימות הצוררות שהופיעו בהיצף תחת מאמרו של האחרון יאשיהו. תופעה זו יש למחוץ, אם חפצי חיים אנחנו. ולהגדיל את היקף ואמצעי זרועות החוק ותקציביו, בדומה לארה''ב, יפן, בריטניה ומדינות המערב האחרות (בארה''ב נידונים פושעים גם למאות שנות מאסר). מול הברבר הקמאי ורוחו המסואבת יכולה לעמוד רק מערכת חוק הנילחמת בפורענות ללא הנחות ובנחישות, מצויידת במיטב האמצעים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איה רוח החמס? היכן רוח הבלהות? |
|||
|
|||
די לנסות להלך אימים. בסך הכל יש כאן כמה אנשים שמתווכחים. לא צריך לחפש נאצים וקפואים בכל פינה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שחיתות במגזר הציבורי, בין היתר, שהינה עניין בעל |
|||
|
|||
השלכות ונזקים כלכליים לא מבוטלים. נכון אגב שמטעמים ברורים קשה כאן להביא נתונים כלכליים במונחי אובדנים ריאליים מתוך התקציב (שהיה בשנה החולפת כ-60 אחוז מהת.מ.ג.). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש קשר לנושא הדיון? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש קשר לנושא הדיון? ראה מהלך התפתחות הדיון |
|||
|
|||
תגובה 33033 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בדקתי שוב בקפדנות. לא מצאתי קשר. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| וזה מה? בסה''כ ויכוח? |
|||
|
|||
''בסך הכל יש כאן כמה אנשים שמתווכחים''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הסתה קשה הניצמדת לכותב בפורום? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| המחלוקת ותוצאותיה ההרסניות |
|||
|
|||
לפי דעת חז''ל כשלונו של קורח נבע מרדיפתו אחר הכבוד. וכך אמרו חז''ל: ''ומה ראה קורח לחלוק עם משה? נתקנא על נשיאותו של אליצפן בן עוזיאל''. בתחילה ביקש קורח רק לקבל את המעמד שלדעתו הוא היה ראוי לו. לא עלה על דעתו לערער על מנהיגותו של משה רבינו. אולם כשתפקיד זה לא ניתן לו, רדיפת הכבוד שבה הוא החל גררה אחריה עבירות נוספות. מאחר שקורח ראה במשה את האחראי לקיפוחו, הוא ניסה לקומם את העדה נגדו ונגד אהרן אחיו, בטיעון: ''ומדוע תתנשאו על קהל ה`?''. אולם ההידרדרות לא נעצרה. בשלב הבא ביקש קורח לערער על כל המצוות שניתנו לישראל באמצעות משה. זוהי פגיעתה הרעה של המחלוקת. בשעה שהיא פורצת, קשה להעריך עד היכן עלולים הדברים להגיע. מאחר שקורח חלק על מנהיגותו של משה רבינו, הוא המשיך לחלוק גם על כל המצוות, והתריס: ''הריני חולק עליו (על משה) ומבטל את דבריו''. לפי עדותם של חכמים לא זו בלבד שקורח כפר במצוות שמשה מסר מפי הגבורה, אלא שהוא עשה זאת בדרכי לגלוג. חז''ל ביארו שעל קורח אומר הכתוב (תהלים א, א): ''אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב''. קורח מכונה בפי הכתוב בשם ''לץ'', באשר: ''היה מתלוצץ על משה ואהרן. מה עשה? כינס עליהם כל הקהל, התחיל לומר לפניהם דברי ליצנות''. כך היא דרכו של היצר הרע, בתחילה הוא מסית את האדם לחלוק על רבן של ישראל, ולבסוף הוא נופל לשחת הליצנות, עד שהוא בז אפילו למצוות התורה. התבוננות במחלוקות שונות המתרחשות בימינו הן במגעים הבין אישיים והן בתחום הציבורי מביאה למסקנה דומה. מחלוקות רבות החלו אודות דברים שוליים, אלא שאט אט גברה שם אש המחלוקת והיא הקיפה עולם ומלואו, הדרך לעצירת המחלוקת חייבת להיות בתחילתה, באותה שעה עדיין ניתן להציל! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה אפילו לא ויכוח. |
|||
|
|||
אין כאן שום דבר שהוצמד למישהו. לא האשימו אותך שאתה בלעם. ודאי שאין זה עומד בשום יחס למספר הודעות על פריעה, קפואיזם ו''פשעים נגד האנושות'' (כשבסך הכל מדובר על תכתובת אינטרנט). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| התממות יכולה ''להכשיר'' את הברבריות , לא כן? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| נראה שלא. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| עינו הרעה של בלעם |
|||
|
|||
אחת התכונות הבולטות של בלעם הרשע, היתה עין רעה. הוא היה מכור למידותיו המגונות ולתאוותיו. נסביר מעט את שורשה של מידת עין רעה: התייחסותו של בלעם לכל פרט חומרי היתה כאילו הוא עומד בפני עצמו, ללא קשר לשורשו העליון הקשור למרומים והמחיה את כל ההוויה. מסיבה זו אותו דבר הפך להיות חשוב בעיניו ונעשה לנשוא קנאתו. התייחסותו של בלעם ניזונה, כאמור, מרוע מידותיו, וכתוצאה מכך היא גם הזינה בהיזון חוזר את מידותיו המושחתות. אודות מהותה של ''עין הרע'' המולידה מארה ועלולה לזרוע פורענות בנכסים ובחפצים, ולעתים אף באדם, מצויה בידינו הגדרתו הברורה של ה''חזון איש'' הכותב: ''מסודות הבריאה כי האיש במחשבתו מניע גורמים נסתרים בעולם המעשה, ומחשבתו הקלה תוכל לשמש גורם להרס וחורבן של גשמים (חפצים) מוצקים. בשעה שבני אדם מתפעלים ממציאות מוצלחת, מעמידים משמים מציאות זו בסכנה. ההתפעלות, כמו הקנאה ממציאות מוצלחת, בכוחם להעמיד בסכנה את אותה הצלחה. אלא שכדרך כוחות רוחניים, אף בזה דרגות רבות ישנן זו למעלה מזו''. כלומר, קנאה והתפעלות עלולות לפגוע ישירות בגורם שעורר אותן. אצל כל אדם קיים חשש של ''עין הרע'' ויש להזהר ממנה, אולם גרוע מכולם היה בלעם הרשע שתכונה זו היתה בולטת בו ביותר. להיטותו אחר הממון שאפיינה אותו והעמידה בעיניו את הממון כערך נכבד וחשוב, היא שגרמה שעינו הרעה הפכה לשם דבר. העוצמה שבה הוא חמד ממון ורדף אחריו הפכה גם את עינו החומדת לעוצמתית במיוחד והיא פגעה בגורמים שהפכו למושאי קנאתו וחמדתו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ומי הוא המשווני לבלעם תוך השמצת כזב? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| היכן בדיוק ראית שהישוו אותך לבלעם ? |
|||
|
|||
קראתי את הרשימה מס' פעמים ולא הצלחתי למצוא כל איזכור לשמך ברשימה על בלעם. אולי על ראשו של הגנב בוער הכובע ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה ענינו של בלעם לדיון? ההודעות הללו מוצמדות |
|||
|
|||
נידבקות ניטפלות בהתמדה לרשימותי כבר תקופת מה. האם אין כאן הסתה ולשון הרע עוקפת פלילים לכאורה? הסתה ולשון הרע על דרך הרמיזה הגסה? מה ענינן של התכונות הרעות שמונה הכותב האלמוני, בצמידות אלי, לדיון כאן? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הוא האתון שפערה את פיה |
|||
|
|||
רק מה קול אלילי מואב בוקע מגרונו | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| במדה גבוהה אכן נראה כך.. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| חשיבות הדוגמא האישית בתחום החינוך |
|||
|
|||
קדמוננו אמרו שמחנך מעולה משול לכוס המליאה על כל גדותיה. כל עוד ממשיכים להריק לתוכה משקה היא שופעת, עד שכל סביבותיה מתברכים ומושפעים ממנה. כך היא גם דמותו של מחנך אידיאלי. הוא עסוק תדיר בהשתלמות עצמית, ומן התכנים החיוביים הרבים שהוא יוצק לתוכו מושפעים תלמידיו וחניכיו. אמנם אין בינינו אנשים רבים שניתן להצביע עליהם כמושלמים, אולם כאשר החניך רואה לפניו את מורו ורבו כשהוא שואף לשלימות, עובדה זו מקרינה על החניך אלפי מונים יותר מאשר אמרי פיו של המחנך ויהיו מלהיבים ככל שיהיו. בשם ה''כתב סופר'' מפרשים את הפסוק (משלי יג, כד): ''חוסך שבטו שונא בנו'', שאם האב חוסך את שבט המוסר מעצמו, ואינו עושה מאומה למען חינוכו העצמי, הריהו שונא למעשה את בנו, שהרי בכך הוא מנחיל לבן חינוך שלילי. אין לך חינוך טוב יותר לילד, מאשר כשהוא רואה את אביו מתחנך בקביעות וצועד בדרכי השלימות. מאידך, אין לך חינוך שלילי יותר מאשר זה הנובע מאב שהתנהגותו נוגדת את הנשמע מפיו. הגע בעצמך, אב מחנך את בנו השכם והערב למידות טובות, לויתורים וכיוצא בזה, והנה הבן רואה את אביו שכאשר יש לו סכסוך עם מאן דהוא הוא יודע היטב לעמוד על ''זכויותיו הצודקות''. מה יועילו במקרה זה הדיבורים החיוביים לעומת הלקח השלילי הנלמד מההנהגה המעשית? אדרבה, הנער ילמד כי ניתן וראוי לדבר גבוהה גבוהה, גם כאשר אין כל כוונה ליישם את הנאמר. הילד עלול גם לטעות ולסבור שרק נער חלש ורפה אונים הוא המצווה בכל המידות הטובות, אך לא כן מי שכוחו עימו. היש לך לחינוך שלילי מזה?! אין לך אדם שאין לו השפעה על סביבתו, קל וחומר להורים ומורים שכל התנהגותם מהווה דוגמה אישית לילדיהם ולחניכיהם שבתת מודע הם מחקים אותם. לפיכך, גדולה היא חובתו של כל הורה ומורה להשתדל להקרין על סביבותיו ערכים חיוביים כשהם מיושמים בחיי המעשה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חופש הדיבור ושמירת הלשון |
|||
|
|||
. תופעת הדיבורים האסורים לא התעוררה לראשונה בדורנו. רעה חולה זו קיימת בעולם מקדמת דנא. את שורשיה אנו מוצאים כבר אצל הנחש הקדמוני שהמיט שואה על האנושות. אולם למרות שהבעיה קיימת כבר, כאמור, מקדמת דנא, ההתמודדות עימה הפכה לקשה מאד בתקופתנו. נושא שמירת הלשון נחשב כבלתי מקובל בזמננו בחברה הכללית. בעולם של היום הערך ''המקודש'' ביותר הינו הדמוקרטיה. ההשלכות הנובעות ממנה הן ''זכויות הפרט'' לצורותיהן השונות, ובכללן ''הערך המקודש'' ששמו ''חופש הדיבור''. כאשר נתבונן בתופעה זו בעמקות נגלה גילוי מדהים. מי שסבור שבעולם ''החופשי'' לא קיימות ''אמונות'' ולא מצוי פולחן אינו אלא טועה. אמנם צורות הפולחן העתיקות עברו זה מכבר מן העולם, אולם ''עבודה זרה'' לא חדלה מלהתקיים, היא רק פושטת צורה ולובשת צורה. את מקומם של פסלי העץ והאבן מעשי ידי אדם, שהיו מקודשים בעולם העתיק, תפסו בימינו רעיונות ואידיאלים פרי הגות אנושית. אנשים סוגדים להם לא פחות מכפי שהיה מקובל בעבר. סגידה זו תובעת מבני האדם גם קרבנות. אחת מ''אמונות'' אלו היא הדמוקרטיה, וגרורה שלה היא עיקרון חופש הדיבור. מי שמעז לכפור בעיקרון ''נכבד'' זה, אחת דתו להימנות בין ''מורדי האור, אויבי הקידמה ושרידי ימי הביניים''. לנוכח יחס זה לחופש הדיבור אין פלא איפוא שמי שאינו אמון על מהלך החיים התורני, אינו מבין כלל כיצד ניתן להגביל אנשים בדיבורם. אולם אנו הנאמנים לאמונתנו שהתורה לא תשתנה כלל לאורך הדורות ושאיסוריה נשארו ויישארו בתוקפם, חובה עלינו להיזהר מאד במוצא פינו ולחפש דרכים כיצד להקטין את מימדי חטא הלשון. בתחום לשון הרע, כמו גם בתחומים רבים אחרים, כאשר רוצים לבער נגע יש לחשוף את שורשיו ולטפל בהם באופן יסודי. טיפול יסודי במחלה דורש התחקות אחר הגורמים והסיבות למצב החולני. תרופות הרגעה משככות אמנם כאבים, אולם הן אינן מעלות ארוכה למחלה עצמה. אם נכונים דברים אלו לגבי המחלות הגופניות, קל וחומר שהם נכונים בתחום הדיבור, שלאמיתו של דבר הוא משקף מרכיבים נפשיים עמוקים. ניתן להידרש לבעיה זו גם מכיוון נוסף. אדם הלומד את ההלכות הרבות של לשון הרע ורכילות ומתוודע לחומרתן, עלול להחליט לגזור על עצמו שתיקה מוחלטת, כדי להימנע מכל איסור. מסתבר שזהו פתרון קל המסייע לברוח מהמערכה, אולם צעד זה אינו מתבקש מאיתנו. הדיבור הוא ''מותר האדם מן הבהמה'', לא יתכן שנוותר על כח הדיבור שבו מתבטא יחודינו. בכח פיו מסוגל האדם לחולל גדולות ונצורות. ולכן, אין זה הגיוני להימנע מלדבר. יש לדעת שדוקא בשל חשיבותו הרבה של כח הדיבור, כה חמור הוא השימוש הנעשה בו לרעה. לא שתיקה מבקשת מאיתנו התורה, אלא בקורת קפדנית על מוצא פינו. אין לראות את הדיבור כאסור, אדרבה, הוא עשוי להיות מועיל וחיובי. התופעה השלילית היא הדיבור החופשי נטול הרסן, נגדו יש להתקומם וממנו יש להמנע. יש לבחון היטב את המניעים לדיבורים האסורים, כך נוכל לבודדם ולהתמודד איתם כדבעי. לימוד הלכה, החשבת הנושא ותשומת לב למוצא פינו יסייעו לנו להפוך את הדיבור לפנינת-חן שתהווה אבן פינה לכל מבנה האישיות הרוחנית שלנו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מצד שני, מכירת אמצעי לחימה לאויב על ידי גורמי פשע |
|||
|
|||
ישראלים. רק לאחרונה הופיע מיפוי כלשהו של הפשע המאורגן בישראל כיום שביצעה יחידה מסויימת במשטרה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אגב, לא רחוק מביתי נורה בגבו עבריין בשם ברק (בשלמה המלך פינת |
|||
|
|||
רח' המלך ג'ורג') שהיה כרוך באיש הפשע המאורגן פליקס אבוטבול, שנורה למוות בפראג, לפני זמן מה. עבריין זה, ברק, היציג את עצמו לציבור כאיש המוסד, והיה מעורב בפעולת הפשיעה של חטיפת שר ניגרי בשנות ה-80 בלונדון. בפעולה זאת השתתף גם רופא מרדים מבית חולים השרון בכפר סבא. אין בשלב זה לאמוד את היקף פעולות ההונאה וניזקי פעילות העבריינות בישראל, שהתפשטה כגידול סרטני בחברתנו, ובשונה מארה''ב, היא מונעת לעיתים על ידי גורמים הצוררים את המפעל הציוני. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי