פורום ארץ הצבי

(נכתב בתשובה להמשיב טועים לדרך הטובה, 19/07/03 21:01)
http://www.faz.co.il/thread?rep=33096
ומי הוא המשווני לבלעם תוך השמצת כזב?
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 20/07/2003 שעה 0:54)
בתשובה להמשיב טועים לדרך הטובה

http://www.faz.co.il/thread?rep=33112
היכן בדיוק ראית שהישוו אותך לבלעם ?
יפעת ל. (יום ראשון, 20/07/2003 שעה 12:51)
בתשובה למיכאל מ. שרון

קראתי את הרשימה מס' פעמים ולא הצלחתי למצוא כל איזכור לשמך ברשימה על בלעם.

אולי על ראשו של הגנב בוער הכובע ?
http://www.faz.co.il/thread?rep=33129
מה ענינו של בלעם לדיון? ההודעות הללו מוצמדות
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 20/07/2003 שעה 16:59)
בתשובה ליפעת ל.

נידבקות ניטפלות בהתמדה לרשימותי כבר תקופת מה. האם אין כאן הסתה ולשון הרע עוקפת פלילים לכאורה? הסתה ולשון הרע על דרך הרמיזה הגסה?

מה ענינן של התכונות הרעות שמונה הכותב האלמוני, בצמידות אלי, לדיון כאן?
http://www.faz.co.il/thread?rep=33130
הוא האתון שפערה את פיה
סתום אחד (יום ראשון, 20/07/2003 שעה 17:05)
בתשובה למיכאל מ. שרון

רק מה קול אלילי מואב בוקע מגרונו
http://www.faz.co.il/thread?rep=33133
במדה גבוהה אכן נראה כך..
מיכאל מ. שרון (יום ראשון, 20/07/2003 שעה 17:53)
בתשובה לסתום אחד

http://www.faz.co.il/thread?rep=33134
חשיבות הדוגמא האישית בתחום החינוך
המחנך המופתי (יום ראשון, 20/07/2003 שעה 17:57)
בתשובה למיכאל מ. שרון

קדמוננו אמרו שמחנך מעולה משול לכוס המליאה על כל גדותיה. כל עוד ממשיכים להריק לתוכה משקה היא שופעת, עד שכל סביבותיה מתברכים ומושפעים ממנה. כך היא גם דמותו של מחנך אידיאלי. הוא עסוק תדיר בהשתלמות עצמית, ומן התכנים החיוביים הרבים שהוא יוצק לתוכו מושפעים תלמידיו וחניכיו.

אמנם אין בינינו אנשים רבים שניתן להצביע עליהם כמושלמים, אולם כאשר החניך רואה לפניו את מורו ורבו כשהוא שואף לשלימות, עובדה זו מקרינה על החניך אלפי מונים יותר מאשר אמרי פיו של המחנך ויהיו מלהיבים ככל שיהיו.
בשם ה''כתב סופר'' מפרשים את הפסוק (משלי יג, כד): ''חוסך שבטו שונא בנו'', שאם האב חוסך את שבט המוסר מעצמו, ואינו עושה מאומה למען חינוכו העצמי, הריהו שונא למעשה את בנו, שהרי בכך הוא מנחיל לבן חינוך שלילי. אין לך חינוך טוב יותר לילד, מאשר כשהוא רואה את אביו מתחנך בקביעות וצועד בדרכי השלימות. מאידך, אין לך חינוך שלילי יותר מאשר זה הנובע מאב שהתנהגותו נוגדת את הנשמע מפיו.

הגע בעצמך, אב מחנך את בנו השכם והערב למידות טובות, לויתורים וכיוצא בזה, והנה הבן רואה את אביו שכאשר יש לו סכסוך עם מאן דהוא הוא יודע היטב לעמוד על ''זכויותיו הצודקות''. מה יועילו במקרה זה הדיבורים החיוביים לעומת הלקח השלילי הנלמד מההנהגה המעשית? אדרבה, הנער ילמד כי ניתן וראוי לדבר גבוהה גבוהה, גם כאשר אין כל כוונה ליישם את הנאמר. הילד עלול גם לטעות ולסבור שרק נער חלש ורפה אונים הוא המצווה בכל המידות הטובות, אך לא כן מי שכוחו עימו. היש לך לחינוך שלילי מזה?!

אין לך אדם שאין לו השפעה על סביבתו, קל וחומר להורים ומורים שכל התנהגותם מהווה דוגמה אישית לילדיהם ולחניכיהם שבתת מודע הם מחקים אותם. לפיכך, גדולה היא חובתו של כל הורה ומורה להשתדל להקרין על סביבותיו ערכים חיוביים כשהם מיושמים בחיי המעשה.
http://www.faz.co.il/thread?rep=33125
חופש הדיבור ושמירת הלשון
המשיב טועים לדרך הטובה (יום ראשון, 20/07/2003 שעה 16:39)
בתשובה למיכאל מ. שרון

.
תופעת הדיבורים האסורים לא התעוררה לראשונה בדורנו. רעה חולה זו קיימת בעולם מקדמת דנא. את שורשיה אנו מוצאים כבר אצל הנחש הקדמוני שהמיט שואה על האנושות. אולם למרות שהבעיה קיימת כבר, כאמור, מקדמת דנא, ההתמודדות עימה הפכה לקשה מאד בתקופתנו. נושא שמירת הלשון נחשב כבלתי מקובל בזמננו בחברה הכללית. בעולם של היום הערך ''המקודש'' ביותר הינו הדמוקרטיה. ההשלכות הנובעות ממנה הן ''זכויות הפרט'' לצורותיהן השונות, ובכללן ''הערך המקודש'' ששמו ''חופש הדיבור''.

כאשר נתבונן בתופעה זו בעמקות נגלה גילוי מדהים. מי שסבור שבעולם ''החופשי'' לא קיימות ''אמונות'' ולא מצוי פולחן אינו אלא טועה. אמנם צורות הפולחן העתיקות עברו זה מכבר מן העולם, אולם ''עבודה זרה'' לא חדלה מלהתקיים, היא רק פושטת צורה ולובשת צורה. את מקומם של פסלי העץ והאבן מעשי ידי אדם, שהיו מקודשים בעולם העתיק, תפסו בימינו רעיונות ואידיאלים פרי הגות אנושית. אנשים סוגדים להם לא פחות מכפי שהיה מקובל בעבר. סגידה זו תובעת מבני האדם גם קרבנות. אחת מ''אמונות'' אלו היא הדמוקרטיה, וגרורה שלה היא עיקרון חופש הדיבור. מי שמעז לכפור בעיקרון ''נכבד'' זה, אחת דתו להימנות בין ''מורדי האור, אויבי הקידמה ושרידי ימי הביניים''. לנוכח יחס זה לחופש הדיבור אין פלא איפוא שמי שאינו אמון על מהלך החיים התורני, אינו מבין כלל כיצד ניתן להגביל אנשים בדיבורם. אולם אנו הנאמנים לאמונתנו שהתורה לא תשתנה כלל לאורך הדורות ושאיסוריה נשארו ויישארו בתוקפם, חובה עלינו להיזהר מאד במוצא פינו ולחפש דרכים כיצד להקטין את מימדי חטא הלשון.

בתחום לשון הרע, כמו גם בתחומים רבים אחרים, כאשר רוצים לבער נגע יש לחשוף את שורשיו ולטפל בהם באופן יסודי. טיפול יסודי במחלה דורש התחקות אחר הגורמים והסיבות למצב החולני. תרופות הרגעה משככות אמנם כאבים, אולם הן אינן מעלות ארוכה למחלה עצמה. אם נכונים דברים אלו לגבי המחלות הגופניות, קל וחומר שהם נכונים בתחום הדיבור, שלאמיתו של דבר הוא משקף מרכיבים נפשיים עמוקים.

ניתן להידרש לבעיה זו גם מכיוון נוסף. אדם הלומד את ההלכות הרבות של לשון הרע ורכילות ומתוודע לחומרתן, עלול להחליט לגזור על עצמו שתיקה מוחלטת, כדי להימנע מכל איסור. מסתבר שזהו פתרון קל המסייע לברוח מהמערכה, אולם צעד זה אינו מתבקש מאיתנו. הדיבור הוא ''מותר האדם מן הבהמה'', לא יתכן שנוותר על כח הדיבור שבו מתבטא יחודינו. בכח פיו מסוגל האדם לחולל גדולות ונצורות. ולכן, אין זה הגיוני להימנע מלדבר.

יש לדעת שדוקא בשל חשיבותו הרבה של כח הדיבור, כה חמור הוא השימוש הנעשה בו לרעה. לא שתיקה מבקשת מאיתנו התורה, אלא בקורת קפדנית על מוצא פינו. אין לראות את הדיבור כאסור, אדרבה, הוא עשוי להיות מועיל וחיובי. התופעה השלילית היא הדיבור החופשי נטול הרסן, נגדו יש להתקומם וממנו יש להמנע. יש לבחון היטב את המניעים לדיבורים האסורים, כך נוכל לבודדם ולהתמודד איתם כדבעי. לימוד הלכה, החשבת הנושא ותשומת לב למוצא פינו יסייעו לנו להפוך את הדיבור לפנינת-חן שתהווה אבן פינה לכל מבנה האישיות הרוחנית שלנו.
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.