|
קדמוננו אמרו שמחנך מעולה משול לכוס המליאה על כל גדותיה. כל עוד ממשיכים להריק לתוכה משקה היא שופעת, עד שכל סביבותיה מתברכים ומושפעים ממנה. כך היא גם דמותו של מחנך אידיאלי. הוא עסוק תדיר בהשתלמות עצמית, ומן התכנים החיוביים הרבים שהוא יוצק לתוכו מושפעים תלמידיו וחניכיו.
אמנם אין בינינו אנשים רבים שניתן להצביע עליהם כמושלמים, אולם כאשר החניך רואה לפניו את מורו ורבו כשהוא שואף לשלימות, עובדה זו מקרינה על החניך אלפי מונים יותר מאשר אמרי פיו של המחנך ויהיו מלהיבים ככל שיהיו.
בשם ה''כתב סופר'' מפרשים את הפסוק (משלי יג, כד): ''חוסך שבטו שונא בנו'', שאם האב חוסך את שבט המוסר מעצמו, ואינו עושה מאומה למען חינוכו העצמי, הריהו שונא למעשה את בנו, שהרי בכך הוא מנחיל לבן חינוך שלילי. אין לך חינוך טוב יותר לילד, מאשר כשהוא רואה את אביו מתחנך בקביעות וצועד בדרכי השלימות. מאידך, אין לך חינוך שלילי יותר מאשר זה הנובע מאב שהתנהגותו נוגדת את הנשמע מפיו.
הגע בעצמך, אב מחנך את בנו השכם והערב למידות טובות, לויתורים וכיוצא בזה, והנה הבן רואה את אביו שכאשר יש לו סכסוך עם מאן דהוא הוא יודע היטב לעמוד על ''זכויותיו הצודקות''. מה יועילו במקרה זה הדיבורים החיוביים לעומת הלקח השלילי הנלמד מההנהגה המעשית? אדרבה, הנער ילמד כי ניתן וראוי לדבר גבוהה גבוהה, גם כאשר אין כל כוונה ליישם את הנאמר. הילד עלול גם לטעות ולסבור שרק נער חלש ורפה אונים הוא המצווה בכל המידות הטובות, אך לא כן מי שכוחו עימו. היש לך לחינוך שלילי מזה?!
אין לך אדם שאין לו השפעה על סביבתו, קל וחומר להורים ומורים שכל התנהגותם מהווה דוגמה אישית לילדיהם ולחניכיהם שבתת מודע הם מחקים אותם. לפיכך, גדולה היא חובתו של כל הורה ומורה להשתדל להקרין על סביבותיו ערכים חיוביים כשהם מיושמים בחיי המעשה. |
במדה גבוהה אכן נראה כך..
