|
השמאל וסדאם - המשך | |||||
רוני קליין (שבת, 01/03/2003 שעה 22:12) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
תגיד לי רוני, אל מי בעצם אתה מתכוון כשאתה אומר | |||
|
|||
שמאל? דומני כי ההגדרה שלך היא מעגלית, דהיינו אם מישהו מתנגד למלחמה בעיראק - הוא שמאל.(לשם דוגמה) האם לדעתך בן גוריון ומפאי היו שמאל? אם כן, איך אתה מסביר את עוינותו לברית המועצות ולסטאלין, אם לא - איך אתה מגדיר אותו? לגבי ברית המועצות - האם אתה סבור כי הרעב של שנות השלושים היה מכוון? אם אתה סבור כך, האם יש לך על מה לבסס את הטענה הזו? ואני חוזר על שאלה שכבר שאלתי למטה - האם ידוע לך כמה מתו ברעב ובמחסור בארצות הברית בשנות ה30 בעת הרעב והמשבר הכלכלי . האם יותר או פחות מאשר בברית המועצות, ובכמה. | |||
_new_ |
[*] לגבי שאלתך הראשונה | |||
|
|||
[*] הוסר כינוי בלתי ראוי. לגבי יתר השאלות, מדיניות ההרעבה ברוסיה בשנות השלושים היתה מדיניות יזומה ומכוונת. במהלך המשבר השפל הכלכלי בארה''ב בשנות השלושים היה הרבה עוני ורעב. מתים כתוצאה ישירה או עקיפה מהמשבר הכלכלי, מסופקני אם זה הגיע לאלפים. בכל מיקרה זו לא היתה מדיניות ממשלתית מכוונת כפי שזה היה ברוסיה. | |||
_new_ |
למה היה רעב במקביל גם בבריה''מ וגם בארה''ב | |||
|
|||
אגב, כמה מתו ברעב באירלנד תחת משטר ימני? כמה בהודו תחת משטר קולוניאליסטי נאור? | |||
_new_ |
תשובה נוספת למי שזוכר | |||
|
|||
אתה מביא כל מיני דוגמאות של רעב במדינות שונות בתקופות שונות. כיצד תבחין בין סיבה טבעית (כמו בצורת) לסיבה אידאולוגית (כמו סוציאליזם/קומוניזם)? ספור מצבות! כאשר הסיבה טבעית אין הרבה מצבות. במקרים שתיארתי במאמר יש מליוני מצבות. ברור? | |||
_new_ |
האם אתה בטוח שבברית המועצות לא היה מצב טבעי? | |||
|
|||
האם בדקת? | |||
_new_ |
כן, בן גוריון ומפא''י היו שמאל | |||
|
|||
והעובדה שהם רבו עם אימא רוסיה אינה הופכת אותם לימנים. ריב ומלחמות בתוך משפחת השמאל היו למכביר (סין-בריה''מ, סטלין-בן גוריון, סין-צפון קוריאה, רוסיה-גרמניה הנאצית, בריה''מ-אנגולה הם רק אורות המדרחוב של השטניות הסוציאליסטית) , וזה בדיוק מה שמראה שמשפחת הסוציאליזם המורחבת חולה היא. | |||
_new_ |
לא לרמתך, מי שזוכר | |||
|
|||
הרעב הכפוי בברה''מ בתחילת שנות השלושים מתועד היטב. ברה''מ שילמה עשרות בשנים על ההרס של אזוריה החקלאיים על ידי הלאמתם (הקולחוזים), ואוקראינה, שהייתה ''אסם התבואה של אירופה'' בימי הצארים, היתה המקום שהוכה קשה מכל - ולא התאוששה מאז. | |||
_new_ |
אנא מר גורביץ, למה שלא תעיין באיזה ספר בסיסי | |||
|
|||
על הסיבות לנפילה בתוצרת החקלאית באוקראינה. ברור כי הקולקטיביזציה גרמה נזק עצום, אין על כך כל ויכוח, אולם בנוסף על כך היו סיבות כבדות משקל אשר דומות להן התקיימו באותה תקופה גם באיזורים אחרים בעולם.(למשל בארצות הברית). האכזריות הבולשביקית היתה בהחלטה להרעיב את הכפר ולהציל את הערים מרעב. כל ספרות המחקר המודרנית מצביעה על כך בבירור, כדאי לך לעיין בספריו של רוברט קונקווסט (למשל), אבל גם באחרים. רצוי גם לבדוק את הסיבות לכך שברית המועצות לא רכשה תבואה בארצות אחרות כמו שנהוג במקרים כאלה לאורך ההיסטוריה. | |||
_new_ |
אתה מחזק את דברי | |||
|
|||
ההרעבה הסובייטית היתה אידיאולוגית. המפלגה - זה לא היה רק סטאלין - החליטה שאת מעמד ה''קולאקים'' (שהיא המציאה) יש להשמיד, ופעלה בהתאם. הקולאק הוגדר כ''איכר עשיר'', ולקומיסרים בשטח ניתנה הזכות להחליט מיהו ''קולאק'', קביעה שפירושה היה מוות לעתים קרובות מאד, בירי או ברעב. גם את ההחלטה לא לקנות מזון הייתי רואה באור זה: להזים את הטענה כאילו יש רעב בברית המועצות, ולהשמיד ברעב את ''האויב המעמדי.'' משנות החמישים והלאה, ברה''מ רכשה תבואה מארה''ב וקנדה. לא שמעתי שבעת הרעב הגדול באירלנד הוקמה ועדה שהחליטה מי יקבל מזון ומי לא, או על ירי באיכרים ששמרו על תוצרתם. לא שמעתי על דברים כאלו בהודו או במקומות קפיטליסטיים אחרים, נאורים יותר ופחות. אין סיבה שלא להודות שברה''מ היתה אימפריית רשע. | |||
_new_ |
אין ספק כי השלטון הבולשביקי היה שלטון מרושע | |||
|
|||
אולם, לרעב הגדול היו סיבות אובייקטיביות רבות, בנוסף לתכנון הלקוי. אולם, אני מציע גם לבדוק מה עשו שלטונות ארצות הברית למען הרעבים של שנות השלושים, תופתע לראות איזה רוע ורשעות היו שם. ומאחר ואין לי חשק לתת כאן הרצאות, אני חוזר על המלצתי בנדון, לך וקרא איזה ספר בסיסי בנושא. זה לא כואב. | |||
_new_ |
מה מציק לך? למי שזוכר | |||
|
|||
בשנות ה- 30 היה משבר כלכלי עולמי.כולם סבלו. ברוסיה סבלו יותר כי שם גם היה שלטון מטומטם ורשע. אז איך נוכל לדעת שהאידאולוגיה אשמה? פשוט מאד. אחרי מלחמת העולם השניה כבר לא היה משבר כלכלי עולמי. הרעב הפסיק ברוב המקומות מלבד בארצות הסוציאליסטיות. והנה, מר מי שזוכר, בודדנו את הוירוס האידאולוגי. אם תבדוק את יחס האדמה החקלאית מול האוכלוסיה האוכלת בברית המועצות תגלה שהיא היתה אמורה להיות המדינה השבעה בעולם. ובטח לא מדינה המייבאת תבואה כדי לא לסבול חרפת רעב. ומי המדינה שהיתה צריכה לגייס חיילים כדי לקטוף תפוחי אדמה לפני שירקיבו - בריה''מ. ומי המדינה שיחס התפוקה בטונות על כל דונם היה הירוד ביותר מול המערב - בריה''מ. אתה ממש מתעקש לא לתת לעובדות לבלבל אותך. יום אחד תקום תנועה פוליטית שתטיף לדרוס הולכי רגל. אחרי שמספר הולכי הרגל הנהרגים ישולש אתה בטח תטען שהכל השמצות כי גם קודם היו הולכי רגל שנדרסו. כולל במדינות אחרות. | |||
_new_ |
עכשיו בוא נבודד את מידת ההרס שגרמה המלחמה | |||
|
|||
בכל החלק המערבי של ברית המועצות, ואת כמות האוכלוסיה שנהרגה במלחמה, ואת כמות הסיוע האמריקאי לגרמניה שנהרסה אף היא,ואת החרם המערבי על ברית המועצות. ואחר כך נספור את הכסף שהרויחו חברות אמריקאיות מהשותפות במפעלי נשק גרמניים, ולבסוף נבדוק מה קרה במדינת ישראל שבה גויסו נערים וחיילים לקטיף תפוזים. | |||
_new_ |
מי שזוכר: אני מציע לך לעלעל בסוגיה זו | |||
|
|||
גם במחקר ההיסטורי העמוק ''הספר השחור של הקומוניזם'' (1), אשר הופיע בצרפת בשנת 1997, ואשר סוקר את פשעי הקומוניזם הסובייטי והבינלאומי על פני למעלה מאלף עמודים, תוך כדי התייחסות זהירה ועניינית לכל אותן הנקודות שהעלת בנימוקיך האחרונים, במיוחד בהשוואותיך עם ארה''ב. מחברי הספר הצרפתיים, שרחוקים מלאהוד את ארה''ב או את רוח הקפטילזים, בוחנים במחקר זה באופן שקול וצרוף את התנועה שהביאה לרצח בינלאומי במקומות שונים בעולם בשם ערכי הקומוניזם - רצח שלדעת חוגים שונים ספר זה עומד בקנה מידה אחד עם פשעי הנאצים (2). אני מציע, אם כך, לנסות ולבדוק בהשוואה בין קפיטליזם דורסני לקומוניזם אלימינטורי מי מבין שתי השיטת היתה פחות גרועה; לי לפחות התשובה די ברורה. __________________________ (1) החוקרים שחיברו את הספר הינם: Stéphane Courtois (2) מתודת השוואה אותה אני דוחה, למרות כל זוועות הקומוניזם.Nicolas Werth Jean-Louis Panné Andrzej Paczkowski Karel Bartosek Jean-Louis Margolin | |||
_new_ |
אני אחפש, תודה | |||
|
|||
_new_ |
אלכס, לא הבנתי את תגובתך | |||
|
|||
האם הספר הצרפתי אומר שהקומוניזם היה יותר גרוע? למה אתה לא אוהב את דרך ההשואה? | |||
_new_ |
תורת היחסיות בפשעים נגד האנושות | |||
|
|||
אכן, הספר מנסה לרמוז שהקומוניזם היה מבחיל ורצחני ממש ברמת התיאוריה והפרקטיקה הנאציונאל-סוציאליסטית, ובמשך פרקים רבים מטפל בשאלת הקולאקים כמו בשאלת הרעב הגדול, תוך סקירה מאלפת על מקומות שונים בעולם בהן הופיעה התורה הקומוניסטית כשחקן ראשי או כשחקן משנה. אני חייב לציין שמחברי הספר לא חיפשו לערוך רביזיוניזם כלפי תופעת החולצות החומות, אך השוואה שהם עורכים מפחיתה משהו מיחודיות מדינאמיקת רצח העם שנעשה בחסות הנאצים. יש לציין כי בתגובה לספר זה נכתב ''ספר תשובה'' בגרמניה למחקר זה על ידי קבוצות ה-Antifa (קיצור לאנטי פאשיזם), שחיפשו בכל זאת להציל את הכבוד האדום האבוד. די מרתק. הדבר היחידי שבקשתי לומר בתגובתי למי שזוכר, הוא שהספר באמת בנוי באופן אובייקטיבי אולי כפי שחוקרים צרפתיים יכולים לעשות, היות והללו אינם מתלהבים כלל מפולמיקה יינקית בדבר עליונות שיטת הקפיטליזם. למרות זאת בנקודות ההשוואה בין ארה''ב לשיטה הסובייטית מניחים המחברים לקורא לבדו להסיק עד כמה היתה השיטה הקומוניסטית איומה גם בהשוואה לשיטה הקפיטליסטית, שכידוע חוותה על בשרה תקופות בלתי מלבבות בעליל. הספר עצמו נדון באירופה תקופה ארוכה, ובמידה מסויימת היה ספר זה בבחינת ''מכת חסד'' צרפתית למיתוס הקומוניסטי בכללותו, דבר אשר נחשב בקרב חוגי שמאל באירופה כבלתי נסלח. | |||
_new_ |
הסיבה הבלבדית הנוספת | |||
|
|||
היא שהשילטונות ניסו גם לכופפף את חוקי הטבע לכללי הדיאלקטיקה המטריאליסטית. הטבע למרבה הצער לא שמע על מרכס ומישנתו, והגיב בהתאם. זה לא קרה בשום מקום אחר בעולם. הרבה שנים יותר מאוחר ניסו לחזור על ''חוכמה'' דומה במדינת ישראל - ''המצאת מרידור'' למי שעוד זוכר. כאן זה רק עלה בכסף [של מרידור], ואנשים לא מתו בגלל זה. | |||
_new_ |
ספרתי מצבות. | |||
|
|||
באירלנד מתו כתוצאה מ''הרעב הגדול'' (1851-1854)כמיליון בני אדם, מיליון וחצי נוספים היגרו, וזה מתוך 6 מיליון אירים סך הכל. כמו יותר מעשרה מליון הרוגים בברה''מ. | |||
_new_ |
תשובה לקורא בוואלה שספר מצבות | |||
|
|||
אכן באירלנד היה רעב כבד במשך שנתיים שגרם לאזורים מסויימים קטל נורא. אבל זה לא קשור לנושא שאנו דנים בו. אנו דנים בנושא של אידאולוגיה הגורמת נזק כלכלי גדול לבני אדם. אף אחד לא טוען שללא אידאולוגיה חסר אסונות. זה רק מוסיף אסונות לרשימה הקיימת ממילא. ואם אתה בכל זאת מתעקש להשוות את אירלנד לבריה''מ אז בבקשה כמו שצריך: באירלנד אין הרבה שטחים לגידולים חקלאיים כיון שהרוב מוקדש לשטחי מרעה. לא כך בבריה''מ. תמיד אירלנד היתה עניה ולכן עם שולי בטחון צרים כל כך הם נתקלו בתקופה שאתה מתייחס אליה במגפת שידפון של היבולים שגרמה להם להרקב במהירות. ואז התחיל הרעב הכבד בחלקים מסויימים באירלנד. כשהמגיפה נעלמה הופסק הרעב. שום גורם אידאולוגי לא גרם למשבר ולא פתר את המשבר. גם תקופת הרעב הגדול היתה קצרה יחסית - ולא עשרות שנים כמו שהיה בבריה''מ כי השלטון התעקש שם להמשיך להתעלל בחוקי הכלכלה. | |||
_new_ |
יתכן שאתה צודק ובבריה''מ היה שלטון מטומטם | |||
|
|||
שעשה בחירה שגויה ואפילו זדונית. אבל לא ברור מה זה ששלטון מתעלל בחוקי הכלכלה.על איזה חוקים אתה מדבר? הכי בולט זה שהאידיאולוגיה שלך משפיעה על תוצאות הניתוח שלך את המציאות. באירלנד היה רעב כי לא היו מספיק שטחים חקלאיים (בגלל הרבה שטחי מרעה). מי אשם בכך? האם אין כאן אשמת אידיאולוגיה? להגיד שלא ו/או שבכל מקרה אשמת האידיאולוגיה ששלטה בבריה''מ יותר חמורה זה לא מספיק משכנע. | |||
_new_ |
ועדיין לא שאלנו מה היתה האידאולוגיה | |||
|
|||
שהרסה את האקולוגיה המקורית של אירלנד והביאה להתמקדות בגידול אחד בלבד, וגם עוד לא בדקנו את האידאולוגיה שגרמה לכך שאף אחד לא הושיט יד לסייע לתושבי אירלנד המצויים במרחק קטן מהמעצמה הגדולה והעשירה ביותר של אותה תקופה. למי היה אינטרס שמיליוני אירים ימותו ברעב או שיעזבו את אדמתם ויהגרו לאמריקה. מי היה המרויח הגדול בפרשה? | |||
_new_ |
אהה, אבל זה לא מה שאמרת, | |||
|
|||
כתבת, ואני מצטט: ''כיצד תבחין בין סיבה טבעית (כמו בצורת) לסיבה אידאולוגית (כמו סוציאליזם/קומוניזם)? ספור מצבות! כאשר הסיבה טבעית אין הרבה מצבות.'' עכשיו, אחרי שמצאנו מקום בו יש הרבה מצבות, אתה אומר: ''זה לא קשור לנושא שאנו דנים בו'', אז שוב נשאלת השאלה, ''כיצד תבחין בין סיבה טבעית (כמו בצורת) לסיבה אידאולוגית (כמו סוציאליזם/קומוניזם)?'' בנוסף, בניגוד לדבריך (''שום גורם אידאולוגי לא גרם למשבר'') גורם אידיאולוגי (ימני) בהחלט היה מהגורמים למשבר, לא למגפה, אלא לרעב שבא כתוצאה מהמגפה. על תשכח, היה אפשר להביא אוכל מאנגליה (אירלנד הייתה בזמנו תחת שלטון אנגלי) ולחסוך חיים רבים. | |||
_new_ |
תשובה למי שזוכר | |||
|
|||
אתה לא מכיר מספיק את ההסטוריה הרוסית. כאשר סטלין הנהיג את הקולקטביזציה של החקלאות הוא סימן את הקולקים באוקראינה כאוייבי העם. כשהתחיל הרעב להתפשט עקב ניהול חקלאי כושל הואשמו בכך הקולקים ופעילי מפלגה באו לשדותיהם והחרימו את היבולים. הקולקים גוועו ברעב בהמוניהם. מה אתה משווה לחקלאים האמריקנים בשנות ה-30? הממשל נלחם בהם? מישהו החרים להם תבואה? הם סבלו כמו שכולם סבלו אז. בעניין בן גוריון שיהיה ברור: הוא לא שמאל. במבצע סיני הוא כבש את חצי האי סיני בקנוניה עם אנגליה וצרפת והכריז בכנסת על ''מלכות ישראל החדשה'' זה שמאל? יש עוד ''סתירות'' במאמר שאתה לא מבין? | |||
_new_ |
בן גוריון בשמאל | |||
|
|||
מהקנוניה לצורך מלחמת סיני לא הייתי ממהר להסיק כי בן-גוריון איננו שמאל. סטלין עצמו עשה קנוניה עם היטלר אויב הקומוניזם כדי לקבל נתח מפולין, האם זה מוריד משמאלניותו? השאלה שמעלה כאן ''מי שזוכר'' אכן מעניינת, אך אין צורך להרחיק עד טינת בן-גוריון לסטלין, הטינה המרכזית היתה כאן, למפ''ם קודם כל, נציגי השומר הצעיר בממשלה. עם זאת מנקודת מבט מסוימת בן-גוריון היה שמאלני יותר מכולם, במובן המהפכני של המילה. החלטתו לקלוט מאות אלפי עולים שלא ידעו אל מה הם באים, להעבירם את כור ההיתוך של הציונות החילונית, לעצבם לאדם חדש, ולהשתמש בהם כבוני ישובי הספר, ליישב איתם את הנגב, דימונה וכו', כל אלה הם מעשים מהפכניים הנעשים במסות אנושיות גדולות, כמיטב מעשי מהפכנים השמאל במאה העשרים. | |||
_new_ |
''כמיטב מעשי מהפכני השמאל''? היכן ראית | |||
|
|||
מהפכות שמאל טובות? תמהני. מהפכות שמאל משמען הריסת הקיים ובניית ''עולם חדש'' על חורבותיהם. הדוגמה הטובה ביותר היא בריה''מ, שהרסה את המעט שהיה לה תחת הצארים והתפרקה שיבעים שנה לאחר מכן עם עוד פחות. רק הליברליזם והקפיטליזם נותנים עכשיו דלק לכלכלות שהתברגנו סוף סוף ומקרב אותן למה שהפסידו 3 דורות. הצנע הבן גוריוני אכן היה שמאלני יותר מדי ולכן תקע את כלכלת ישראל החדשה למשך 25 שנה. רק שינויים במבנה המשק וחוקי הפעולה שלו בסוף שנות השבעים נתן לישראל סיכוי טוב לצאת ממכשלות השמאל אל הכלכלה הנכונה. דרך התיקון עוד ארוכה ונקווה שביבי יתקן בה הרבה תיקונים. לא נגזר עלינו להיות לא יצרניים. ישראלים אוהבים לעבוד (כפי שפורסם היום בעיתונים). צריך לתת להם רק להרוויח בכבוד. ..... כלומר, קצת קפיטליזם לא יזיק לנו. | |||
_new_ |
נו באמת, כמיטב נכתב בנימה אירונית. | |||
|
|||
_new_ |
אתה אומר שמפאי לא היתה שמאל? מעניין מאד | |||
|
|||
מכל מה שאני קורא כאן הרי שמפאי השליטה כאן משטר בולשביקי שמאלני, עם שיטות בולשביקיות, עם השלטת ההסתדרות וכו'. ופתאום הם לא שמאל? מעניין מה יגידו על כך כל הבכיינים מהימין. | |||
_new_ |
שמאל זה שמאל | |||
|
|||
גם כאשר הוא רשלני, כישלוני וחסר תוחלת. | |||
_new_ |
מפא''י היתה בולשביסטית, אכן | |||
|
|||
אבל מה לבולשביזם ולשמאלנות? בולשביזם הוא פאשיזם שפניו למעמד ולא לאומה. בעניין זה, שכחו לציין שאיסר הראל, שהלך לעולמו לפני כשבוע, בנה את השב''כ על פי סגנונו של הקג''ב, ושהארגון - ''מנגנון החושך'' - עקב בתקופת בן גוריון אחרי יריביו הפוליטיים, כולל הציונים הכלליים. | |||
_new_ |
אתה צודק. בולשביזם זה פשיזם. קומוניזם זו גזענות | |||
|
|||
והקומוניסטים הם אחים לנאצים ולהיפך. כל עולם השמאל, היה, הינו ויהיה מושחת ואלים, מעמקי נשמתו. | |||
_new_ |
איזה יופי, הימין כל כך טהור, איזו תמימות !!! | |||
|
|||
יש לך ודאי יופי של חיים במיוחד עכשיו שהשלטון הוא בידי הימין. אף אחד ממחלקי העוגה עכשין (חברי כנסת ושרים מהקואליציה) לא מושחת. היתכן שאתה כזה תמים או עיוור? | |||
_new_ |
מכאן לא אמרתי שהימין כולו ותמיד היה נקי. אך בזמנים | |||
|
|||
שהימין נרדם עלה השמאל הקיצוני והפיץ את השנאה והמוות. ככל שמדובר בימין, במרכז ובשמאל המתון, כל תקלה, שיתות או פשע מטופלים בדרך חוקית וציבורית הולמת. השמאל הקיצוני למשפחותיו הרס את המנגנון החוקי-ציבורי-מוסרי ובכך הגן על עצמו. | |||
_new_ |
יחי התמימות - כנראה אתה שוכח מה שנוח !!!!! | |||
|
|||
_new_ |
אין קשר בין בולשביזם לפשיזם | |||
|
|||
וגם אין כל דמיון. | |||
_new_ |
שנים פנים של אותו הדבר | |||
|
|||
הן הבולשביזם הן הפאשיזם הם תנועות קולקטיביסטיות, המעמידות במוצהר את הקבוצה מעל הפרט, כאשר קיומו של הפרט איננו חשוב או הכרחי לקבוצה. | |||
_new_ |
זה בשום פנים אינו אפיון אידאולוגי של הבולשביזם | |||
|
|||
למרות שהוא נראה ככזה. אם תבדוק היטב את הרציונל (אם אכן ניתן בכלל לכנות זאת כרציונל) הרי תראה שהמאמץ הבולשביקי היה דווקא לשנות את הפרט ולהתגבר על אפיוני הפרט כפי שהתפתחו לפני המהפכה. את ההתנהגות הבולשביקית נתן להשוות יותר מכל להתנהגות של דתות, ובעיקר הנצרות. כדאי לך לחשוב על הדמיון הרב שבין וידויי אוגוסטינוס (הופיע עכשיו גם בעברית) לבין הוידויים של חברי המפלגה הקומוניסטית. הוידוי ותיקון הפרט היו חלק קבוע מן הריטואל הקומוניסטי, הם קבלו את הביטוי האבסורדי שלהם גם במשפטי הראווה אבל היו חלק מחיי היום יום של כל קומוניסט. כיום יש פרסום רב ליומנים פרטיים של חברי המפלגה בברית המועצות, כדאי לך לראות גם את זה. (למשל הספר The Intimacy of Terror) ולכשתגמור לקרוא את הספרות הבסיסית תחזור אלי למבחן. | |||
_new_ |
נקודה מעניינת בקשר לדת | |||
|
|||
אני ממליץ לך על הביוגרפיה המשווה של היטלר וסטאלין מאת אלן בולוק, שם הוא טוען שסטאלין עצמו ניסח חלק גדול מהוידויים - בנוסח שהיה מוכר לו מן הסמינר לכמרים בטביליסי, בו למד. מצד שני, ''שבירת מעמדות'' כדי להתאימם ל''עולם החדש'' איננה שוללת את הטענה שהבולשביזם היה תנועה פאשיסטית. להיפך. מונחים באשר ל''צריפה מחדש של העם בכור המצרף'' (לשם ''ייעודו העליון'') הם בשר מבשרו של הפאשיזם. כמו כן ראוי להתבונן ביחסה של המפלגה הקומוניסטית בברה''מ ללאומים השונים שחיו בתוכה. היא דיברה על שוויון ורשמית אף היה שוויון, אבל תעודות הזהות הסוביטיות הכילו סעיף לאום, ובפועל השלטון המשיך במרץ ובאלימות את מאמצי הרוסיפיקציה - אירונית, אחד האזורים הנפגעים ביותר היה גרוזיה, מולדתו של סטאלין. סטאלין שנא את התנועה הלאומית הגרוזינית ודיכא אותה באלימות. וידועים הגירושים ההמוניים של עמי הקווקז, של דיכוי האוקראינים ועמי הבלטים. כל זה מעיד, לדעתי, על אידיאולוגיה רוסית קנאית - שהושמה בצד במקרי חירום כמו מלחמת העולם וחזרו אליה מיד לאחר מכן. קצת פאשיסטי, ודאי תסכים. | |||
_new_ |
זה אכן ספר מרתק עם תובנות מעמיקות וחשובות | |||
|
|||
נכון כי סטאלין התעסק לא מעט בוידויים של נאשמים מרכזיים במשפטי הראווה אבל לא לזאת התכוונתי. ''ההומו סובייטיקוס'' של 20-30 שנות המהפכה הראשונות התעסק הרבה עם מה שקורה בנפשו פנימה ונהג לכתוב יומנים מפורטים. כל זאת ללא קשר לעניין הטיהורים במפלגה. זה חומר מרתק הדומה יותר מכל לוידויים בנוסח האוגוסטיני. הסטליניזם שהתגבש בשנות ה 30 המאוחרות גרם להם לבעיות אידאולוגיות רבות שלא כאן המקום לפרטן, אך חשוב לציין כי המלחמה הסיטה את תשומת הלב מהבעיות של ''הדרך אל הקומוניזם'' לבעיות קיומיות אחרות, גדולות הרבה יותר. בנושא ההשואה עם הכנסיה, כדאי גם להשוות את העליה לרגל לרומא של מרטין לותר (1512) עם הנסיעה למוסקווה של מילובאן דג'ילאס מיוגוסלביה (1934). לא להאמין כמה שזה דומה. | |||
_new_ |
נראה לי שחלק מהדיון פה פגום בגלל טרמינולוגיה | |||
|
|||
בכדי שרב שיח מעניין כמו שמופיע כאן יהיה חד וברור. יש צורך בטרמינולגיה ברורה ואחידה בכדי שיהיה ברור על מה מדברים. אז להלן סקירה קצרה ואשמח לתוספות של אחרים כי אני לא הכי בקיא בנושא. סוציאליזם - במאה ה 19 היה הרבה יותר פשוט, היה רק מושג אחד שקשור לשמאל והוא סוציאליזם שהטיף להפיכה ספונטנית של מעמד הפועלים שתקרה בכל מקרה. בסוף המאה ה 19 נחלקו הדעות לגבי דרך הפעולה של התנועה הסוציאליסטית, צד אחד טען שהדבר היחיד שאפשר לעשות זה לחכות להזדמנות מתאימה להפיכה כזאת ואז לבצע אותה בצורה אלימה, ע''י אליטה שתוכל לנהל את המדינה עד המעבר לשלטון הפועלים המלא והביןלאומי (קצת פישטתי) לשיטה זו קראו קומוניזם. שיטה אחרת קראה להאבק במסדרת חוקי המדינה למען הפועלים, ע''י השתתפות בבחירות לדוגמא, גישה זו נוסתה בהצלחה מסוימת בגרמניה במיוחד ובמערב אירופה בפרט. לגישה זו קראו סוציאליזם כך שלפתע המונח סוציאליזם השתנה. בשתי הגישות המטרה הסופית היתה זהה הויכוח היה מה לעשות עד שתקרה המטרה הסופית. שני המושגים האלה נשארו בגדול עד היום, למרות שהיום מי שמכנה היום סוציאליסט לאו דווקא יהיה בעד הפיכת פועלים. בולשביזם - זהו מושג שהתפתח ברוסיה בתוך המפלגה הקומוניסטית לאחר מחלוקת בין שתי קבוצות פנימיות על אופן הפעולה ומכיוון שלנין תמך בדרך המכונה בולשביסטית דבק בדרכו הכינוי. כלומר בולשביזם זו הדרך שבה לנין עלה לשלטון וביסס את שלטונו (במהירות מדהימה אגב) כלומר סתימת פיות שליטה באמצעות טרור וכו'' אני מבין את הביטוי לא כאידיאולוגי אלא כשיטה להחזקת שילטון או להחזקת כח, אשמח לשמוע דעות אחרות למושג. פשיזם - מושג שהשתמשו בו בעקבות עליית מוסוליני לשלטון (למרות שבלה קון בהונגריה עלה לפניו) המושג האידיאולגי הוא ביטול הפרט לטובת המדינה כלומר המדינה מעל הכל וכולם למען המדינה. בזמנו המושג היה נראה מאד רומנטי להרבה אנשים אך בעקבות הנאצים ומעלליהם דבק במושג רובד מאד שלילי. כיום מזוהה המילה כבריונות או אלימות, זאת למרות שלפשיזם אין קשר לאלימות או להתרחבות או להתפשטות. פשוט מוסוליני היה כזה אך לדוגמא פרנקו לא היה (מתפשט). בכל מקרה אני מציע שנשתמש במושג פשיזם בצורתו המקורית האידיאולוגית. נאציזם - לא בדיוק אידיאולוגה אלא תנועה ספציפית שקמה בגרמניה לשרת אידיאולוגיה של היטלר וחבר מרעיו שבה היטלר מעל הכל וכולם למען היטלר והמדינה ביחד עם אידיאולוגיה גזעית. יש כאן שילוב של פשיזם עם שילוב אידיאולוגי גזעי ואישי בדמותו של היטלר. את כל אחד מהמושגים האלה ניתן היה לחלק לקבוצות. לדוגמא גם הקומוניזם וגם הנאציזם היו טוטליטריים אך אין זה אומר שהם דומים או זהים (למרות שיש הרבה מהמשותף) חלק מהמושגים נטבעו ע''י השליטים לדוגמא הנאציזם לא היה נאציזם ללא היטלר. והקומוניזם בברה''מ לא היה מקשה אחת, היה את הקומוניזם של לנין מה שמכונה לניניזם לפעמים והיה את של סטלין מה שמכונה סטליניזם. כל זה מסבך עוד יותר את המושג. עוד מילה אחרונה לדעתי גם כותב המאמר וגם כל המגיבים למעשה מתמקדים בהכללות טרמינולוגיות כגון כל השמאל עשה כך, או כל הימין עשה כך. אני חושב שזאת גישה פשטנית כי אין מקרה דומה למשנהו, כל ''שמאל'' הוא משהו אחר וכל ''ימין'' הוא משהו אחר. כמו שההיסטוריה לעולם לא חוזרת על עצמה, כשבוחנים מקרים שנראים דומים היטב מגלים שבכל מקרה יש את היחודיות שלו. צריך להזהר מהטבע האנושי להכליל ולחפש מכנה מושתף בכדי ליצור שיח. בוודאי אפשר למצוא מכנים משותפים במקרים מסוימים אך צריך להזהר מלהסיק עליהם דבר נחרץ עד שייבחנו בעתיד מקרים נוספים שיאששו את התזה. | |||
_new_ |
בולשביזם זה מושג לא-אידיאולוגי ופשיזם כן אידיאולוג | |||
|
|||
הכיצד אתה אומר זאת? בולשביזם זו התורה הרוסית המהפכנית של יישום הקומוניזם. היא עצמה אידיאולוגיה ותוכנית יישומה כאחד, ע''פ מתכונת מיוחדת מבית מדרשה של האומה הרוסית. אוקסימורון - אידיאולוגיה על-לאומית (או יותר נכון אל-לאומית) שקיבלה גוון מאוד לאומי לצורך הגשמתה. כבר מתחילתו של הקומוניזם נזרעו זרעי התרעלה. פשיזם גם היא תיאוריה עם מנגנון יישומי, ככל תיאוריה מדינית, רעה או טובה. ההבדל הגדול בין הקומוניזם (למשפחותיו) לבין הפשיזם (למשפחותיו) הוא שהקומוניזם דגל במהפיכה חברתית לתיקון עולם וכל אנשי המהפיכה היו כפופים ומחוייבים חוקית ומוסרית למפלגה - המפלגה היתה מעל הכל והמנהיג היה ראש המפלגה. שיגרת היומיום חיברה בין המפלגה לבין המדינה, עד אשר חזרה המדינה לכהן כערך בעל משמעות גם בקומוניזם. ואילו בפאשיזם המפלגה היתה גם היא מעל הכל כשליחת העם להשגת המטרה הלאומית-גזענית, אבל המדינה קיבלה ערך וקדושה בפני עצמה. | |||
_new_ |
בכל צומת הכרעה | |||
|
|||
בין לאומיות לסוציאליסטיות, הכריעה מפא''י לצד הלאומיות. כך, למשל, מנעה פתיחת גן ילדים ערבי-יהודי מעורב בחיפה של שנות העשרים. | |||
_new_ |
שאלה לרוני קליין | |||
|
|||
לא לפני השבחים על רוחב היריעה. איך אתה רואה, בחזונך, נקרא לו: ''חזון קליין'' - ''פריצת דרך לקראת הסדר מדיני עם הפלשתינאים''? | |||
_new_ |
אריה, אתה מכיר את הסיפור על הפריץ והכלב? | |||
|
|||
_new_ |
תשובה לאריה פרלמן | |||
|
|||
הסדר מדיני עם הפלשתינאים הוא כרגע רק משאלת-לב. אין כעת סימנים שזה באופק. אני ספקן גם לגבי ''מפת הדרכים'' של בוש אשר כולם ''מאיימים'' שתוצג על השולחן אחרי המלחמה עם עיראק. יש יותר מדי גורמים בעם הפלשתינאי ובמזה''ת בכלל שידאגו שלא תהיה פריצת דרך. אני לא אופטימי. אבל חייבים להמשיך ולקוות. אולי באמת האמריקנים יצליחו להחליש מספיק את הגורמים הקיצוניים באזורנו. | |||
_new_ |
וכרגיל.... | |||
|
|||
אנשי הימין מסתמכים על הגויים שיצילו אותם. לאן נעלמה הציונות? | |||
_new_ |
וואלה צודק! | |||
|
|||
''אנשי הימין'' מסתמכים על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג; על בית הדין הבלגי העולמי בבריסל, שישפטו את יריביהם הפוליטיים בעווון ''פשעי מלחמה'' (כי זהו פשע לא להצטרף למלחמת השמאל); וסומכים על האו''ם (יוסי שריד, שלמה בן-עמי, ר' ערך כוח רב-לאומי); ואפילו סומכים על בוש הרשע מרושע - שיכפה את ''מפת הדרכים'' של על היהודים. ''אנשי הימין'' האלה... פיכסה! לאן נעלמו השמאלנים? | |||
_new_ |
וכרגיל אריה צודק, גם כשהוא מתערב | |||
|
|||
בשיחה פרטית | |||
_new_ |
אריה, אכן תשובה חזקה ומוחצת | |||
|
|||
לדו פרצופיות של השמאל. | |||
_new_ |
זו מצווה ועונג כאחד | |||
|
|||
למחוץ להם את הראש. (במישור הפילוסופי... כמובן...) | |||
_new_ |
אני לא מבין אותך, רוני קליין. | |||
|
|||
מה זה ''משאלת לב'' ו''מקווה''? עם זה קונים במכולת? אם אין לך לא פתרון ולא אופק ולא פריצת-דרך - אנא אמור! מי יודע? אולי נימצא מסכימים. אנסה בכל זאת להיתלות בהיבט מעשי שהופיע בתשובתך: מי הם ה''גורמים הקיצוניים'' שאתה מדבר עליהם? ואם ישנם ''גורמים קיצוניי'', מי הם ה''גורמים המתונים''? | |||
_new_ |
רוני, המצב אינו סטאטי | |||
|
|||
לק''י רוני המצב אינו סטאטי. מספר היהודים ביש''ע מכפיל את עצמו כל עשר שנים. היום יש ביהודה ושומרון מאתים וחמישים אלף יהודים ובמזרח ירושלים עוד מאתים אלף. מספר זה מעוגל כלפי מעלה אבל בכל מקרה זה המספר המקורב. מספר הערבים ביהוד ושומרון הוא מליום וחצי ובמזרח ירושלים עוד כמאה וחמשים אלף. מספר זה מעוגל כלפי מטה אבל בכל מקרה יש פחות משני מליון. לפיכך ביהודה ושמרון היחס בין יהודים לערבים הוא אחד לשש ויחד עם מזרח ירושלים הוא אחד לארבע. בעוד עשר שנים יהיו ביהודה ושמרון חצי מליון יהודים ובמזרח ירושלים שלוש מאות אלף. בעוד עשרים שנה יהיו מליון יהודים ביהודה ושומרון וארבע מאות אלף במזרח ירושלים. בעוד עשרים שנה היחס יהיה בערך אחד לאחד וחצי כל זה בהנחה שהערבים לא יהגרו מכאן בקצב יותר גדול מה שהם מהגרים עכשיו. אבל, למה לדבר על מה שיהיה בעוד עשרים שנה? בעוד שנתיים לאחר מלחמת המפרץ הנוכחית יהיו ביהודה ושמרון למעלה משלוש מאות אלף יהודים ובמזרח ירושלים למעלה ממאתים אלף. תהיה אתה ריאלי - האם אתה מאמין שניתן יהיה להזיז מסות כאלו של אוכלוסיה הגדלה במהירות עצומה? אליצור אבל, למה לדבר | |||
_new_ |
תשובה לאריה פרלמן | |||
|
|||
אני מתכוון למצוי, ידידי. רצוי שאינו יכול להתממש אינו אלא שיחת חולין על מזג האויר. אם אנו רוצים להתקרב לצפות אירועים לפני שהם קורים צריך לסלק את הרצונות שלנו מהמשוואה ולהתחיל להעריך את יחסי הכוחות המתעמתים זה עם זה. רק הג'יני של אלדין היה מגשים משאלות. במציאות המחורבנת בה אנו חיים חייבים להיות מציאותיים. | |||
_new_ |
רוני קליין: אני גאה בך שאתה מציאותי; | |||
|
|||
אני נרגש מכך שאינך סומך על משאלות-לב; אני כולי נפעם ומלא הערצה מהסתמכותך על המצוי - ולא על הרצוי; אך תשובה על שאלותיי לא קיבלתי: 1) מהי, לשיטתך, ''פריצת דרך להסדר מדיני עם הפלשתינאים''? 2) מי הם ה''גורמים הקיצוניים'' שאתה מדבר עליהם, ומתוך כך עולה מאליה השאלה מי הם ה''גורמים המתונים''? | |||
_new_ |
תשובה לאריה פרלמן | |||
|
|||
אני מקווה שאתה לא שומע זאת לראשונה: פריצת דרך בסיכסוך עם הפלשתינאים היא הכרתם כי מימוש זכות השיבה אינו מעשי והם מסכימים לפתור את הבעיה בדרך אחרת. מה שגורם מהצד השני של המטבע להכרה בקיומה של ישראל כעובדה מוגמרת וסופית. מלבד כמה אישים פלשתינאים (אבו-מאזן? נוסייבה?) אף אחד לא מעיז לומר זאת בפומבי. כך שהדרך עוד רחוקה.חוששני שבזה מסתיים המונח ''גורמים מתונים'' מהצד הפלשתינאי. המונח ''הגורמים הקיצוניים'' בהקשר הפלשתינאי הוא רק מבחינת הדיעה אבל לא מבחינת הסטטיסטיקה. כלומר, היית מצפה ש''גורמים קיצוניים'' יהיו מיעוט והנה אתה מגלה שרוב העם הפלשתינאי אינו מפנים את עובדת קיומה של מדינת ישראל כנתון סופי. המונח ''קיצוני'' במקרה של הפלשתינאים הוא רק מבחינת הקריטריון למרחק בין המציאות למישאלת הלב. לקרוא לארגוני החמאס והג'יהאד האיסלמי גורמים קיצוניים ולהתכוון רק להם יהיה זריית חול בעיניים מבית מדרשו של פרס ומרעיו. מכאן אתה למד עד כמה אנו רחוקים באמת מפתרון לסיכסוך. אני יודע שרבים ''יקפצו'' ויטענו שגם אצלנו יש ''גורמים קיצוניים''. באתר הזה יש הרבה משתתפים שיחס כמותי הוא משהו לא רלוונטי לגביהם. אז בו נאמר שאם היו לפלשתינאים כנסת כמו שלנו עם 120 ח''כים אז ''הקיצוניים'' היו מונים למעלה מ- 100 ח''כים. אז בוא נתעסק בזה פעם אחרת. | |||
_new_ |
כל מי שלמד | |||
|
|||
מדע המדינה יודע שיש דבר מובנה בבני האדם וזהו הקונפליקט כערך.וזה מתיחס לכל המלחמות שרוני תאר פה.גם מלחמת העולם השניה התחילה כמשהו פנימי בגרמניה כאשר היטלר הבטיח לכל המדוכאים להחזיר להם את כבודם האבוד עקב ההפסד במל''ה עולם הראשונה.לגבי אפריקה,צר לי להגיד אבל נראה לי שלאף אחד לא אכפת עם ימותו מליון ''כושים''..תמיד באים לעזור להם אחרי המליון הראשון,אם זה מלחמות,אסונות טבע או מחלות.יתר המנהיגים המטורפים שהכרת היו כאלו גם לפני המאה העשרים ולפני הווצרות ''השמאל'' כאגנדה חברתית. | |||
_new_ |
קליין, אני חוזר לשאלותי על המאמר הראשון | |||
|
|||
משם מה לא השבת עליהן. היא הופיעה תחת הכותרת ''אני חושב שהניתוח שלך פשטני מידי'' בכתובת שלמטה. אשמח לראות את תגובתך גם כעת. בתודה מראש. קישורים: תגובה 26199 | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |