  
  
  
|
 |
|
||
  אין קשר בין בולשביזם לפשיזם |
|||
|
|||
וגם אין כל דמיון. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שנים פנים של אותו הדבר |
|||
|
|||
הן הבולשביזם הן הפאשיזם הם תנועות קולקטיביסטיות, המעמידות במוצהר את הקבוצה מעל הפרט, כאשר קיומו של הפרט איננו חשוב או הכרחי לקבוצה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה בשום פנים אינו אפיון אידאולוגי של הבולשביזם |
|||
|
|||
למרות שהוא נראה ככזה. אם תבדוק היטב את הרציונל (אם אכן ניתן בכלל לכנות זאת כרציונל) הרי תראה שהמאמץ הבולשביקי היה דווקא לשנות את הפרט ולהתגבר על אפיוני הפרט כפי שהתפתחו לפני המהפכה. את ההתנהגות הבולשביקית נתן להשוות יותר מכל להתנהגות של דתות, ובעיקר הנצרות. כדאי לך לחשוב על הדמיון הרב שבין וידויי אוגוסטינוס (הופיע עכשיו גם בעברית) לבין הוידויים של חברי המפלגה הקומוניסטית. הוידוי ותיקון הפרט היו חלק קבוע מן הריטואל הקומוניסטי, הם קבלו את הביטוי האבסורדי שלהם גם במשפטי הראווה אבל היו חלק מחיי היום יום של כל קומוניסט. כיום יש פרסום רב ליומנים פרטיים של חברי המפלגה בברית המועצות, כדאי לך לראות גם את זה. (למשל הספר The Intimacy of Terror) ולכשתגמור לקרוא את הספרות הבסיסית תחזור אלי למבחן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נקודה מעניינת בקשר לדת |
|||
|
|||
אני ממליץ לך על הביוגרפיה המשווה של היטלר וסטאלין מאת אלן בולוק, שם הוא טוען שסטאלין עצמו ניסח חלק גדול מהוידויים - בנוסח שהיה מוכר לו מן הסמינר לכמרים בטביליסי, בו למד. מצד שני, ''שבירת מעמדות'' כדי להתאימם ל''עולם החדש'' איננה שוללת את הטענה שהבולשביזם היה תנועה פאשיסטית. להיפך. מונחים באשר ל''צריפה מחדש של העם בכור המצרף'' (לשם ''ייעודו העליון'') הם בשר מבשרו של הפאשיזם. כמו כן ראוי להתבונן ביחסה של המפלגה הקומוניסטית בברה''מ ללאומים השונים שחיו בתוכה. היא דיברה על שוויון ורשמית אף היה שוויון, אבל תעודות הזהות הסוביטיות הכילו סעיף לאום, ובפועל השלטון המשיך במרץ ובאלימות את מאמצי הרוסיפיקציה - אירונית, אחד האזורים הנפגעים ביותר היה גרוזיה, מולדתו של סטאלין. סטאלין שנא את התנועה הלאומית הגרוזינית ודיכא אותה באלימות. וידועים הגירושים ההמוניים של עמי הקווקז, של דיכוי האוקראינים ועמי הבלטים. כל זה מעיד, לדעתי, על אידיאולוגיה רוסית קנאית - שהושמה בצד במקרי חירום כמו מלחמת העולם וחזרו אליה מיד לאחר מכן. קצת פאשיסטי, ודאי תסכים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה אכן ספר מרתק עם תובנות מעמיקות וחשובות |
|||
|
|||
נכון כי סטאלין התעסק לא מעט בוידויים של נאשמים מרכזיים במשפטי הראווה אבל לא לזאת התכוונתי. ''ההומו סובייטיקוס'' של 20-30 שנות המהפכה הראשונות התעסק הרבה עם מה שקורה בנפשו פנימה ונהג לכתוב יומנים מפורטים. כל זאת ללא קשר לעניין הטיהורים במפלגה. זה חומר מרתק הדומה יותר מכל לוידויים בנוסח האוגוסטיני. הסטליניזם שהתגבש בשנות ה 30 המאוחרות גרם להם לבעיות אידאולוגיות רבות שלא כאן המקום לפרטן, אך חשוב לציין כי המלחמה הסיטה את תשומת הלב מהבעיות של ''הדרך אל הקומוניזם'' לבעיות קיומיות אחרות, גדולות הרבה יותר. בנושא ההשואה עם הכנסיה, כדאי גם להשוות את העליה לרגל לרומא של מרטין לותר (1512) עם הנסיעה למוסקווה של מילובאן דג'ילאס מיוגוסלביה (1934). לא להאמין כמה שזה דומה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי