![]()
|
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
ובכן, היום אני מקבל מכתב תשובה מסגן נשיא האקדמיה, הפרופסור אברהם טל, הנושא את התאריך 10/11/05 (לאחר שהערתי לו על שמכתבו הקודם לא נשא תאריך). הוא כותב: ''תודה על מכתבך מיום 10.11.05 ותודה על שיעוריך בתורת ההתכתבות. לצערי אינני יכול להוסיף דבר על מה שכבר הבהרתי לעניין שאלתך. בכך מגיעה לקיצה חליפת המכתבים שלנו.'' יש מי שחושב כי תשובה זו מוכיחה כי לכתוב כפי שאני כותב זו שגיאה ? מדוע כבוד הפרופסור אברהם טל אינו מסוגל לכתוב כי זו שגיאה ? | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
מה מובן מאליו, שזו לא שגיאה ? אם היה מובן מאליו שזו שגיאה, הוא לא היה מתבייש לאמר זאת. העובדה שהוא השתמש במילה ''לצערי'' אומרת את הכל. הוא לא יכול... | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
ושלכבוד הפרופסור נשבר הזיין ממכה (ויסלחו לי המוסלמים שבין קוראינו) | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אני ממש מתפלא שאתה עדיין לא מתבייש להמשיך ולכתוב את השטויות שלכה כאן. ''אויל מחריש לחכם יחשב''. על-אף שאינכה ראוי לתשובה, אני משיב עבור הקוראים האחרים: אם לסגן נשיא האקדמיה ללשון היה ספק קל, הוא היה כותב כי ייתכן שזו שגיאה. הוא לא היה מסוגל אפילו לרמז קל שבקלים שזו שגיאה. מצד שני, הוא ידע כי אישור שלו שזו אינה שגיאה, תגרום להדים נרחבים (במיוחד בקרב התנועות הפמיניסטיות). במכתבים לאקדמיה, ציינתי כי אני עומד לפרסם את תשובתם... אגב, אני לא מתכוון להרפות מהנושא. אשמח לתגובות ''בונות'' בעניין. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אילו היית מציג בפנינו את כל חליפת המכתבים, דיינו. אילו היית מציג בפנינו רק בחלק מחליפת המכתבים, דיינו. אילו היית מציג בפנינו את המכתב עליו קיבלת את תשובתו ''המסכמת'' של פרופסור טל בשלמותו, דיינו. אילו היית מציג בפנינו את מכתבו האחרון של פרופסור טל, דיינו. אבל אתה בחרת מרצונך החופשי לא לעשות את כל אלו. בחרת להציג לנו רק מידע חלקי שבחלקי על חליפת המכתבים שלך עם פרופסור טל (ואולי אחרים לפניו). משמע אין לך כוונה לערוך דיון רציני בנושא. משמע אתה מנסה לעבוד עלינו או שאינך מבין משהו מאד בסיסי על מהו דיון ''בונה''. עצתי לך: אל תרפה מן העניין והיה גיבור ''במלחמתך'' נגד האקדמיה ללשון. נצחונך כמעט מובטח כבר, במיוחד עכשיו לאחר שסגן נשיא האקדמיה, פרופסור טל, פרש מהקרב. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
כולם פה טענו כי הצורה שאני כותב הינה שגיאה. אחרי ארבעה חליפות מכתבים עם האקדמיה ללשון, הם לא הזכירו אפילו ברמז כי זו שגיאה. ההפך, זה שכתבו בשלושת המכתבים הראשונים כי ''עדיף כפי שמקובל'' הינה הוכחה מספקת כי הם מודים כי זו אינה שגיאה. האם זה אינו מספיק ? אין זו ''מלחמה'' שלי. אני פשוט מתקן שיבוש בעברית, שהושרש במכוון ע''י התנועות הפמיליסטיות. העלאת חליפת המכתבים לאינטרנט מצריכה סורק, שאין לי כרגע. בהמשך זה יועלה. תהיה רגוע... | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
עקבתי אחרי הויכוחים העקרים שאתה מנהל על איך צריך לכתוב עברית. (במאמר מוסגר גם לשיטתך אתה כותב בצורה לא שיטתית - כותב בשגיאות.) ברוב המקרים, כמו בימים אלו, התחמקת מעיקר הדיון. עד עכשיו אתה מציג ציטוטים רק לפי מה שנראה לך נחוץ כדי ''להצדיק'' את הפרשנות שלך למכתבים שקיבלת מהאקדמיה. אפילו לא טרחת לנסח את השאלות שלך שעליהן קיבלת תגובות. בקיצור דיון סרק..... | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אני רגיל לשיטת ''הדיון'' שלכה, לפיה אתה מסתובב סחור סחור סביב לנקודה. כתבתי כי אני מתכוון להציג את המכתבים דרך האינטרנט. . אם תרצה, אוכל לשלוח לכה צילומים בדואר, אם יש לכה סורק שיצור קובץ מהם. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
בנתיים אתה עוסק בדיון סרק. גם כאשר היתה התייחסות ישירה של כותבים, למשל יובל, לא התייחסת בצורה עניינית בחלק ניכר מהתגובות שלך. אחר כך העלית את הטיעון של ההתכתבות. הנקודה העיקרית היא שעד אשר הצטרפתי לדיון נסית לנהל דיון מבלי להציג את העובדות לאשורן. בדרך כלל, כאשר מישהו מציג דברים בדרך הזאת הוא ראוי לביקורת ''בונה'' קשה על כוונותיו. כעת קיים סיכוי טוב שגם תציג את העובדות כראוי. נראה? | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
דוד, זו פעם שלישית שאני כותב כי אני עומד להציג את המכתבים דרך האינטרנט. האם קראתה זאת ? אם יש לכה סורק, אשלח אותם בדואר. קראתה זאת ? | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
גם כתבתי שכעת יש סיכוי שנראה גם את העובדות. גם הסברתי את הבעיתיות בתגובותיך. לא פלא שהבעיתיות נשארת. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
חזי, אני תוהה אם אינך חש שיש משהו בכתיבה זאת, המקומם את כל חושיך אודות עברית תקינה וממריד את כל האינטואיציות הלשוניות הטיבעיות שלך? וחרף תחושתך הטיבעית, אתה ממשיך בסורך, רק בכדי להכות גלים, למשוך תשומת לב, ליצור איזה חותם קטן משלך בתרבות העברית, אף שאתה חש בעליל שהדבר מופרך. אבל עוסק בשכנוע עצמי ושקר עצמי, בשרות האגו, האני שלך. ומדוע אתה חש למעשה שאתה טועה והעניין מופרך מן היסוד, אף שאתה משקר לקוראיך ובראש ובראשונה לעצמך? וככל שהמאבק גובר והדחיות שאתה ניתקל בהם עולות, כך עולה עיקשותך, אתה שוכח לחלוטין מהאינטואיציות הלשוניות הטיבעיות שלך, וניסחף כולך למגמת הוכחת צדקתך, כביכול, אדם שדחיית הממסד רק מוכיחה שצולבים אותו בבחינת קדוש מעונה. ומדוע בעצם תחושתך הראשונית, שלך עצמך, היא שאתה טועה באופן כה חריף? כי כתיבתך היא בניגוד בוטה לעיקר יסוד חשוב ביותר של השפה העברית, עקרון עתיק יומין, שנולד לפני אלפי שנה יחד עם השפה, ומאפיין את העברית המקראית כבר בתצורותיה הארכאיות ביותר, וכמובן את העיברית של תקופת בית שני, העברית של המשנה, ואת העיברית הניפלאה של משוררי ספרד בימי הביניים. ומהו עקרון יסוד ראשוני במעלה זה? זהו מגמתה של השפה העברית לקיצור, למחיקת מה שלא נחוץ, לצורות תחביריות וסמנטיות קצרות ככל האפשר, ככל שניתן. בעברית אומרים במילה אחת: אהבתיך. באנגלית אומרים בשלוש מילים I LOVE YOU ובגרמנית ICH LIEBE DICH ואילו כאשר אתה כותב ''ממכה'' במקום ממך למשל, לא רק שאתה מאריך שלא כצורך את המילה, אלא גם יוצר עמימות, שכן עולה מספר הפרושים החילופיים (למשל משורש ''להכות'') דבר המכביד על מערכת העיבוד המוחית האנושית. זאת בפרט בעברית לא מנוקדת. והרי הכתיבה היום יומית בתקופת המקרא ובתקופת בית שני היתה לא מנוקדת, כפי שנמצא בכתובות בחרסים עתיקים. בעברית של המאה החמישית לפני הספירה קצרו גם את ה''את'' לאות ת' בלבד (''תשמן'' במקום ''את השמן'') ואת המילה ''של'' קיצרו לאות ד' בלבד (כרם דרבנו צדוק) אך זה כבר לקוח מארמית שהיא שפה שמית קרובה. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אני מחשיב אותכה לאחד החברים הרציניים כאן. דוקא הטענה כי המגמה בימינו להרחיב את הכתיב המלא של השפה, כדי לעשות אותה מדוייקת יותר, היא אשר מחייבת כתיבה כפי שאני מציע. כתיבת ''ה'' בסוף מילה, לציון שהכוונה לזכר, היא צורך חיוני לחידוד הדיוק בהעברת המסר, ע''י השפה העברית. קיצור השפה מיועד לחסוך מילים ולא הברות. כאשר אתה מחסיר אות ''ה'' אינכה יכול לדעת אם לקרוא את זה ''הלכת'' או ''הלכתה''. אני לא מכיר בשפה העברית תקדים אחר שאותיות אשר נהגות, אינן גם נכתבות... | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אני לא יודע מבחינת הרצינות, אבל מי שכתב את ההודעה אליה התייחסת הוא מיכאל שרון ולא פרקש. לעניין האותיות הנהגות מבלי להיכתב: רוּחַ, לוּחַ ותַפּוּחַ נכתבים כאילו יש להגותם רוּחָה, לוּחָה ותַפּוּחָה, אבל ההגיה הנכונה היא, כמובן, רוּאַח, לוּאַח ותַפּוּאַח. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אני נוטה לטשוב כי ה ''א'' שנוספה במקרים הללו, היא רק מעין חצי תנועה של פתח או קמץ, ולכן לא ראו צורך לכתוב ''א''. המקרים שאני מדברים עליהם לא שייכים לקטגוריה זו. פה מדובר על מבנה בסיסי של השפה העברית, אשר שובש במכוון. אגב, אני לא שולל את האפשרות להמשיך ולהשתמש בנוהג זה כאשר הכוונה גם לזכר וגם לנקבה. השמטת ה ''ה'' בכתיב מלא, כאשר ברור לחלוטין כי הכוונה לזכר, הינה טעות ! | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אני לא יודע מה היתה הסיבה לטעות... יש לציין כי לא היה ויכוח ביננו, עד עכשו... | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
מילים אינן מופיעות במבודד, אלא ברצף, ויוצרות שדה סמנטי מסויים. הדבר מאפשר למשל לפענח אם ''ממך'' זה בזכר או בנקבה. למה להאריך את המילה, וליצור עמימות והכבדה בגלל שורשים חילופיים (למשל: להכות; מכות; ''פצוע ממכה'') כאשר ניתן לנצל למטרה הבנת הפרוש המדוייק את ההקשר? וזאת בדיוק עושה העברית, שהינה שפה יעילה במיוחד. דומה שכל הצעתך, מקורה בקושי מחשבתי שלך להתמקד ביותר מדבר אחד. אתה רואה לפני מחשבתך רק מילים בודדות, ונישמט מקישבך באותו זמן שמילים אינן מופיעות במבודד, וקיים הרצף וההקשר. דומה שהרפורמה הלשונית הזאת מקורה במחדל מחשבתי וקוגניטיבי שלך, לשלב בחשיבתך מספר דברים בו זמנית ולראות את התמונה הכללית: מגמת הקיצור - הבאתי דוגמאות שמגמה זו חלה גם על קיצור מספר ההברות במילה; מאפיינים יחודיים של העברית; וההסתמכות על ההקשר להתרת רב משמעות. דומה שליקוי אישי אינו ממש יכול להוות בסיס והנמקה לתקפות רפורמה לשונית שמציעים. בפרט כשזו צורמת, מטבע הדברים, בזרותה ומופרכותה ומקוממת את כל האינטואיציות הלשוניות רבות השנים שנוצרו בכולנו כדוברי עיברית, כשקלטנו והיטמענו עמוק את מבני העל ואת המגמות המטא-תחביריות המובלעות בשפה זו. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
השמטת ''ה'' אשר היה בכתיב חסר, הושרש במכוון או בטעות. יש לזה הצדקה אם מדובר בכתבים ספרותיים אשר התכוונו לזכר ולנקבה כאחד. אין לזה כל הצדקה כאשר מדובר בכתיבה יום יומית. השפה העברית מכבידה על הקורא גם בכפילויות רובות אחרות, שיש צורך ''לפענח'' אותן בזמן הקריאה. אין כל צורך או הגיון להוסיף גם את אי הידיעה אם הכוונה לזכר או לנקבה. אגב, צורת הכתיבה שלכה מכבידה על הקורא בפורום. היא מתאימה לכתיבה בעיתון, אשר מטרתה למלא עמודים. אינה מתאימה לפורום, אשר מטרתו להביע רעיונות בתמצית. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
לגישתי, ניתן במקרים רבים לפשט נושאים מורכבים, ולהביאם להבנת אנשים החסרים כלים טכניים או הרגלי חשיבה מורכבת המושתתת על כמה רבדים, שיש לראותם בו-זמנית ולעומק. אם תקרא את מאמרי, ואיני רוצה להתהדר, אך במאמר אחד שלי בן שני עמודים תמצא תכופות יותר רעיונות, עומק וכיווני מחשבה שונים המתגבשים למבנה אחד, מאשר אחרים יעשו זאת בעמודים רבים, תוך חזרה בווריאציות רבות על רעיון יחיד (למשל הספר רב העמודים ''הלם העתיד'' של אלוין טופלר, וכותבים אמריקנים וישראלים רבים). ועם זאת פיתחתי גישות ושיטות המאפשרות להביא זאת לקורא באופן בהיר, קולח ומובן. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אני מודע ''לצורך'' בכתיבה רבת מילים למלא ספר או עמודי עיתון. אין זו אשמתכה. כך נוהגים מרבית הכותבים ''הכבדים''. אני לא מבין את העקשנות להשאיר שיבוש בשפה, רק בגלל ההרגל. ראשית, אני כרגע לא מדבר על ''לחייב'' בכתיבה כפי שאני כותב. קודם כל, יש להבהיר כי זו לא שגיאה טעות לכתוב כך, אלא אפילו רצוי. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אחת הטכניקות שבהן נוקטים כשרוצים לדעת מה מקורם של כללים בשפה היא השוואה בין שפות קרובות. בוא נראה מה קורה בערבית. בערבית: אתה אכלת – أنتَ اكلتَ את אכלת – أنتِ اكلتِ השרש א.כ.ל. הוא ا.ك.ل (כשמצרפים את האותיות: اكل ועם האות ת' בסוף (ت): اكلت. מעל האות ת' יכולה לבוא התנועה تَ (קו קטן מעל האות הנהגה אָ). מתחת לאות: تِ (קו קטן מתחת לאות שהגייתו אִ). „אתה אכלת” בערבית נכתב أنتَ اكلتَ ונהגה אַנְתָ אַכַּלְתָ „את אכלת” בערבית נכתב أنتِ اكلتِ ונהגה אַנְתִ אַכַּלְתִ איש אינו חולם להוסיף לערבית את האות ה' לציון הפועל של הזכר או את האות י' לציון הפועל של הנקבה. בדרך כלל גם משמיטים את הניקוד, אלא אם הוא חשוב להבנה. בדיוק כמו בעברית. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
הפתעתה אותי בידע שלכה בערבית. השפה הערבית הינה שפה מאובנת, מאז ראשית האיסלם. היא נכתבת תמיד בכתיב חסר. לא כך המצב בשפה העברית. אין שם אקדמיה אשר ''מוסמכת'' לחדש או לפסוק בחילוקי דיעות. אגב, אחד הדברים הטפשיים בכתיבת השפה הערבית, הינו הדמיון הרב בכתיבת האותיות. הבדל בצורת אותיות רבות מהוה רק נקודה זעירה מעל או מתחת לאות. (דבר אשר זהה לניקוד האותיות בשפה העברית, ולא קביעת האות עצמה). | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
הבנתי: בשפה הערבית זה כך משום שהיא שפה טיפשית. בשפה העברית זה כך בגלל שהפמיניסטיות השתלטו עליה. אני מרים ידיים. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
מגמת הקיצור אינה כלל רלוונטית להגייה, לפונטיקה, אלא לכתיבה. המגמה היא לצמצם ככל האפשר את מספר האותיות המסמנות את הדיבור. בעברית מקראית באה מגמת קיצור זאת לביטוי אף מועצם יותר כאשר תכופות הושמטו הי' וה-ו' - אדוני = אדנ (ממצאים ארכאולוגים) או ירושלים =ירשלם (או ירושלם). | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
ולהכבדה נוספת על מערכת העיבוד. העברית נוטה לצמצם ככל שניתן עומס מנטלי mental load או את כמות האינפורמצייה information load הלא נחוצה והממסכת (masking . או במונחי תורת האינפורמציה - לצמצם את רמת האי וודאות ומספר הפשרים האלטרנטיביים עבור מצבור או ''סל'' נתון של מידע המוצג ויזואלית. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אני לא חושב שקיימת עוד שפה אשר העומס המנטלי על הקורא הינו כל כך רב. לעומת זאת, העומס המנטלי הינו נמוך בכתיבת השפה, בהשואה לאנגלית למשל. המיעוט בעומס המנטלי בכתיבה הינו תוצאה ישירה של כתיבה כפי שנהגה. עובדה זו מחייבת דוקא את שיטת הכתיבה שלי... | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
ואילו בעברית לא מנוקדת כאשר אינך יכול לכתוב את האותיות כפי שהן נהגו - אתה מוסיף רב משמעות ועומס מנטלי ככל שאתה מאריך את המילה (דבר שממילא אינו מסלק רב משמעות בהגייה, אך מוסיף רב משמעות במשמעות). למשל לשיטתך איך תבדיל במשמעות בין ניפצעתי ממכה - I have been wounded by you ניפצעתי ממכה - I have been wounded by a blow אך הדבר אינו קיים כאשר אתה מקצר רק להכרחי: ניפצעתי ממך ניפצעתי ממכה ואם תאמר כי ב''נפצעתי ממך'' אין לדעת אם מדובר בזכר או בנקבה, הרי הדבר הזה קיים גם באנגלית I was wounded by you ומין מבצע הפעולה מפוענח על פי ההקשר. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
ולכן בשפות שונות אין מצייני מין (כגון אנגלית, שאף היא שפה יעילה). יש היררכיה של חשיבויות, מה חשוב יותר לדעת בשלב מוקדם. וכך, מרכזי יותר לדעת מייד ש''ניפצעתי מ-Blow '' ולא שאני מאשים אותך בפציעתי - ''ממך''. וזה חשוב יותר לדעת בשלב מוקדם למטרת מידע ראשוני (ההולך ומתפתח עם המשך זרימת המידע) יותר מאשר חשוב לדעת אם You זה זכר או נקבה. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
המצב שבו מופיעה המילה ''ממכה'' במשמעות blow הינו נדיר, לעומת המצבים אשר מופיעה ''ממכה'' במשמעות by you. לרוב אפשר להבחין בכך די בקלות. לעומת זאת, אין אפשרות בכלל להבחין אם המדובר בזכר או בנקבה, בכתיבה המקובלת, אלא אם מדובר בקריאת בטקסט ארוך, אשר ממנו ניתן להבחין בכך. זה בהחלט חסרון רציני, במצב הקיים. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אני חייב לציין לזכות חזי עניין אחד: המבנה הלשוני שהוא מבקש להחדיר אמנם צורם בצורתו ולא נראה נחוץ. למרות האמור לעיל, מצאתי במקורות גם כתיבה כזו. היא ארכאית ומוזרה, אך מופיעה אפילו בתנ''ך. עם זאת – גם שם היא נדירה. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
בפתח קמץ, ואז למוסלמים לא תהיה סיבה להעלב, וגם המישפט יהיה הגיוני . . . | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
חזי, מובן שמשפט המפתח הוא „לצערי אינני יכול להוסיף דבר על מה שכבר הבהרתי לעניין שאלתך.” כלומר – הוא כבר עסק בכך ומפנה את תשומת לבך לתשובתו הקודמת. אם אתה חפץ בדיון ענייני בסוגיה זו בפא''צ (למרות שכבר דשנו בכך בעבר. אתה פשוט לעולם לא מודה בטעויות), אתה מוזמן להביא את תשובתו המקורית לפני שאתה תוקף אותו על התחמקויות. | |||
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
||
![]() ![]() |
|||
|
|||
אתה בהחלט צודק. אם תוכל להעלות את חליפת המכתבים לפורום, תשלח לי אימייל שמצויינת בו כתובת למשלוח, או מספר פקס, ואשלח את חליפת המכתבים למערכת שלכם. אחרת, נצטרך להמתין שתהיה לי אפשרות טכנית לעשות זאת בעצמי. | |||
![]() |
![]() |
![]() | ![]() | ||
![]() ![]() | |||
| |||
לידיעת הקהל: החומר שבו מדובר נשלח למערכת וייסרק בימים הקרובים. | |||
![]() |
![]() |
![]() | ![]() |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |