  
  
  
|
  הגזענות, כפי שסיפרה לי אנה שניידר | |||||
| אריה פרלמן (יום שישי, 12/07/2002 שעה 22:59) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  אני לא הייתי חותם |
|||
|
|||
צר לי אבל כמו שכאשר בצבא השביעו אותנו על ספר התורה וביקשו מכולם לצעוק נישבע, ואני סירבתי, גם היום אני אסרב. אני אזרח המדינה אומנם ואף נאמן לה אבל לא אחתום על נייר מסוג זה לעולם. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| סמלים לאומיים מיועדים לציבור הרחב וכבר הרמב''ם |
|||
|
|||
העיר על כך, בעקבות חז''ל, ש''דברה תורה בלשון בני אדם'' וכי לאמונת הפילוסופים יש אופי שונה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם השביעו אותך על ספר תורה |
|||
|
|||
או שמא תנ''ך? כזכור, ראש הממשלה המפא''יניק החילוני שלנו נשבע כאשר ידו מונחת על התנ''ך. שבועת צה''ל כוללת גם התחייבות לתת את חייך אם נוצר ההכרח. ללא ספק תסכים איתי שלתת את חייך חמור יותר מלהישבע על ספר תורה/תנ''ך, לא כן? האם מעתה והלאה יחליט כל חייל וחייל שהוא לא רוצה להישבע בתואנה שהוא לא רוצה למות? האם הצדעת לדגל ישראל? הוא איננו אלא טלית, שמגן-דוד במרכזה. האם נכנסת אי פעם בשערי משרד הפנים? קבועה שם בכניסה מנורה עם שבעה קנים - ישירות מבית המקדש, שלא לדבר על המזוזה בדלת. בכל מקרה, סדר היום של הגב' שניידר ברור, והוא רחוק מלהיות תמים. כמדומני שלא תמצא משפטנים יווניים, גם אתאיסטים, שיתבעו למחוק את משפט הראשון המופיע בחוקת יוון: ''בשם המהות הקדושה והשילוש הקדוש הבלתי-נחלק''... ואשמח אם יפנה אותי מישהו למשפטן יווני כזה אם קיים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כוונתי הייתה לתנ''ך |
|||
|
|||
אני מתנצל על הטעות. שבועת צה''ל בהחלט כוללת שטויות נוספות, אני זוכר שלפני אחד המארבים בלבנון נעשה תרגיל שבו ביצענו מספר אופציות למה יקרה במידה וניתקל, באחת האופציות אחד הסמלים שלנו הכניס אותנו לשדה מוקשים. כמעט באותו רגע גמלה החלטה בגלל הקירות אם הסמל הזה וידיע מה הוא שווה כי במידה ואכן יפגע כל מי שבשרשרת עד הסמל הזה , משהו מהחיילים יקח פיקוד . נכון במצב זה יתכן וכולם הייו נישפטים אולם לפחות היו יוצאים בחיים ולא אחרת. התשובה שלי היא שגם להשבע לתת את חיי לא אשבע, אני אתן רק אם הגעתי אני למסקנה כי קיים צורך, אני יודע שלצבא אין יכולת ל''חיות'' אם ראש חושב כשלי, ודרכו של הצבא היא ללכת ב''עיוור'' אחר המפקד, אולם מה לעשות שבסופו של דבר , אני אעשה הכל כדי שהצבא ינצח, אולם אני לא אליך ב''עיוור'' אחר אף אחד. מה לעשות אבל חיי יקרים לי מספיק בשביל לדעת שאני הוא זה שצריך לשמור עליהם, ומניסיון בצבא אין שום סיכוי שאני אהיה החייל הבא שיופקר בשטח. ואם יחליט הייחל כך? מה קורה למי שנישבע ולא מקיים. האם המילה היא זו הקובעת או המעשה? אני לאצ צריך ספר תנ''ך או מחברת שורות בשביל לעשות מה שצריך איפה שצריך, ולהפיך אני די נעלב כאשר מבקשים ממני להתחייב בצורה כזו. סמלים לא עושים לי משהו והתנ''ך הוא סמל שעושה לי בעיקר רע. אם הייתי יודע שאני לא אענש על כך הרי של הייתי מצדיע לדגל, גם לזוג המיכנסים שלי אני לא מצדיע, מבחינתי זו עדיין חתיחת בד עם ציור עליה, זה שלאחרים זה עושה משהו , זה זכותם אבל שלא ידרשו ממני להיות הם. נו יש מזוזה , למה החוק לא מחייב אותי לנשק אותה? למה מחייבים אותי להשבע על הספר ולא נלנשק כל מזוזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''הניר הזה'' לא זקוק לרועי בלום. |
|||
|
|||
אדם שאינו מבחין בין ספר תורה לבין ספר התנ''ך, וגם קורא לזה או לזה ''הניר הזה'' מוטב לו שלא יגייסו אותו לצבא ההגנה לישראל. לא הייתי סומך עליו בשעת מבחן. (גם אם באופן אישי הוא יכול להיות בעל אומץ) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה כבר מעליב. |
|||
|
|||
מה לעשות אבל אני מבחין בהבדל בין ספר תורה לתנ''ך אולם אני לא מכיר ב''פסל'' שהסמלים הללו הפכו להיות להרבה אנשים. אני שירתתי בחי''ר בזמן שירותי והיום אני עושה מילואים ולא מעט. אני לא צריך שתסמוך עלי מספיק לי שמי שאני נימצא איתו יסמוך עלי. ומה לעשות הם סמכו עלי , כי אני לא קיבלתי את הטרטורים של התחלת הצבא אבל כן דרשתי מעצמי לפגוע במטרה, אני הסברתי למפקדים שלי שאני הולך להיות לוחם ולא סמרטוט, אני לא אתן להם להתייחס אלי גם כך, ואכן לאחר שזה הוספר ממני הם ירדו, והם קיבלו את מה שהם דרשו בנושא המקצוע, ממה שיכולתי, אולם הם לא קיבלו ממני אף פעם יחס רציני כאשר הם טירטרו אותי או אחרת בגלל שטות זו או אחרת, והם גם לא קיבלו ממני יחס רציני כאשר הם ביקשו ממני להשבע על ספר שאותו אני לא מקבל כסמכות לדבר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שחור תלתלים: אם בגיוס לצה''ל היו השלטונות |
|||
|
|||
מחמירים בנושאים כאלה, ויש עוד, שעור המתגייסים היה נמוך בהרבה, וישראל לא היתה קיימת. לרוב החילוניים הצעירים אין יחס עמוק לא לתנ''ך ולא לתורה, כתוצאה מן החינוך בישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאורי על העדר יחס עמוק |
|||
|
|||
זה נכון שלצעירים רבים אין יחס עמוק למקורות, אבל לא זה המקרה של רועי בלום. הביטוי ''הניר הזה'' מבטא זלזול ודחיה של ספר היסוד של עם ישראל, בין אם הדגש הוא על ההבט הדתי או על ההבט התרבותי. ובאשר לחינוך - הרי ''על זה בוכה הנביא''. אמנם לאחרונה חל שיפור במערכת החינוך בהתייחסות לארון הספרים היהודי, ואולי עוד נגיע ליום שלילדיו של רועי בלום יהיה יחס לתנ''ך כמו שיש לגויים רבים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשחור תלתלים: אבל מכאן ועד אי גיוס לצה''ל |
|||
|
|||
רב המרחק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בעניין אי הגיוס |
|||
|
|||
ורק בעניין זה, אני חוזר בי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זאת אומרת |
|||
|
|||
היית מגייס אותי אבל לא סומך עלי או על כל אתאיסט? או שהיו עוד דברים שאמרת ולא ראיתי? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם ישללו לך את האזרחות, ממילא לא תצטרך לשרת בצבא |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ''עם הספר'' |
|||
|
|||
''אחדים מחברי הטובים'' (ואפילו חברי הטוב ביותר) הם אתאיסטים ואף לא אחד מהם נמנע מלהישבע על התנ''ך, לא מפני שהם פחדנים, אלא משום שהם משתייכים ''לעם הספר'' (ואין הכוונה כאן לספרו לא.ב.יהושע), והם מזדהים עם התרבות ,ההיסטוריה והשורשים של עמם. ואתה, מהי הזהות שלך, האם ישראלית בלבד? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כן |
|||
|
|||
זהותי ישראלית, ולא יהודית. אני לא נוהג להתייחס לחיים היהודים. אני נוהג לעבוד בכל יום מימות השבוע. אני לא מקבל את התורה כספר מציאותי אלא מקסימום אגדה טובה שבנויה על היסטוריה מעוותת על פי צרכים של מנהיגויות שונות. אני לא מאמין באל או בחתולים שחורים או בקמעות מכל סוג שהוא. כאשר שואלים אותי במה אני יהודי, אני אומר שאני לא, אילו היתה לי אפשרות להוריד את הלאום היהודי הייתי עושה זאת. אני סולד מהדתות כלל וחושב שזו ההמצאה הגרועה ביותר שהצליח להמציא האדם, ההמצאה שגרמה ועדיין גורמת בשם אל מומצא לכמות הסבל מהגדולות בעולם, פוגעת בשיויון בין גברים ונשים, פותחת במלחמות ללא סיבה. גורמת להרג וסבל של אוכלוסיות עצומות בעולם. הייתי רוצה הסבר רציונלי למה הם נשבעו על הספר הזה ולא על הברית החדשה או או ספר בהסטוריה, אם הם אכן לא מאמינים בכל מה שהשבועה הזו אמרה/עשתה להם. מה היא יצגה בשבילם והאם הם אכן רק בגללה הצליחו לסמוך על חבריהם ששירתו איתם. צר לי אבל עמי הוא זה שנולד איתי, הוא לא זה שחצה את המדבר והשמיד את עמלק (או לפחות ניסה) הוא לא זה שהרבנים אמרו לו להשאר בגרמניה כי לא יקרה כלום, בשעה שהם ברחו לבסוף, עמי הוא הישראלי הגרגרן והמאוס בחלקים נבחרים בעולם, זה שלא ממתין בתור, וזה שקורא שירה בעברית, זה שאוהב פלאפל ושווארמה ברחוב והולך גם למסעדות גורמה. הישראלי הוא כל כך הרבה דברים, אולם מה לעשות שהיהדות היא לא חלק ממני ולא תהיה כזו. בכל מקרה לא ענית לשאלתי. האם היית מגייס אותי לצבא , האם היית יוצא איתי למארבים? ועם דרוזי היית יוצא? ועם אחד שסירב להישבע בספר שהוא לא מקבל אותו? מה עושה אותך נאמן למדינה? שבועה שאינך מאמין בה, סמלים כמו דגל? או שמא הידיעה שלעולם לא תעבור לגור בארץ אחרת? הידיעה שאתה משקיע מה שאתה יכול במדינה הזו ושתילחם עליה אם יהיה צורך גם אם תמות. האם הידיעה הזאת שיש בחלק נרחב מהציבור אינה מספיקה ואתה צריך סמל שמושפע מדת בשביל זה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רועי: עשית לי את היום |
|||
|
|||
תודה. נעים לגלות שיש במדינה אנשים כמוך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשחור תלתלים: גם זה משהו |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי: האם חוסר היחס העמוק של המתגייסים |
|||
|
|||
החילוניים לתנ''ך גרם להם להיות נאמנים פחות לארצם, בניגוד, נגיד, לחרדים שבזכות יחסם העמוק לתנ''ך ולארץ המובטחת מוכנים להילחם עד טיפת דמם האחרונה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הצעת קליינר - פאשיזם |
|||
|
|||
הרעיון לחייב אזרחים לחתום על ההמנון, הדגל והסמל ועל הצהרת אמונים למדינה כמדינה יהודית מעורר בי חלחלה. אריה פרלמן הזכיר המנונים של כל מיני מדינות שבהם יש התייחסות לגזע מסוים. הוא לא הזכיר באיזה אחוז מהמדינות האלה נשללת האזרחות ממי שלא חותם על ההמנון (הניחוש שלי, 0%). אני בטוח שלו הצעה כמו של קליינר היתה עולה באחת מהמדינות הנ''ל אז הקהילה היהודית היתה אומרת שזו אנטישמיות ובצדק. הדוגמאות שאריה פרלמן מביא מראות בדיוק למה אין להתייחס להמנון כמסמך שמייצג את אופיה של המדינה. ההמנון מעולם לא נועד לשמש כתחליף לחוקה וגם לא נכתב ע''י מישהו שיש לו סמכות לעשות כך. אם כבר יש מסמך שמייצג את אופיה של המדינה אז זוהי מגילת העצמאות. אבל גם במקרה זה אין זכות לשלול אזרחות ממי שלא חותם. לו קליינר היה מציע שתנאי לקבלת אזרחות למי *שאינו* אזרח יהיה חתימה על (או לפחות הוכחת ידיעה של) מגילת העצמאות, אז זו היתה בהחלט הצעה לגיטימית. אבל כמובן שהוא לא יציע זאת, (א) כי יתכן שיש יהודים, ואפילו תומכי ימין, שלא יחתמו על מגילת העצמאות. (ב) כי כל מטרת ההצעה שלו היא לשלול אזרחות מאנשים שהיו כבר בארץ הזו כאשר הסבים שלי (ומן הסתם גם כאשר ההורים של מיכאל קליינר) הגיעו אליה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חלחלה לחינם |
|||
|
|||
אם לחייב אזרח בפוטנציה לחתום על מגילת העצמאות זה לגיטימי בעיני מר [בועז] ברק - קל וחומר הצעתו של קליינר. מגילת העצמאות היא מסמך ציוני לוהט ורגשני הרבה יותר מהניסוח המקוצר והיבש של קליינר. במדינות שאותן הזכרתי אין חובה לחתום על ההמנון כתנאי לאזרחות (למיטב ידיעתי), אך זאת מכיוון שאין במדינות אלה גורמים רציניים (כגון, למשל, היועץ המשפטי של הפרלמנט, מבקר המדינה לשעבר), התובעים לשנות את ההימנון בתואנה שהוא ''בעל נימות גזעניות'', או מפלה, או פונדמנטליסטי וכן הלאה. מסקרן מאוד לדעת מה תהיה תגובת הציבור במדינות הללו כאשר יעמוד ההימנון למבחן. אינני יודע בוודאות מהו מעמדו המשפטי המדויק של כל המנון בכל מדינה, אך קריאה בהמנונים השונים היא מסע מעניין אל נבכי הנסיבות ההיסטוריות, הגיאוגרפיות ו/או הדמוגרפיות והתרבותיות של כל עם ועם. הציטוטים שהבאתי הם רק קטעים קצרצרים שעלולים להוות ''בעיה'', ובוודאי שאינם מייצגים. כאן אני נזקק שוב לדוגמא של יוון, הלא היא מולדת הדמוקרטיה... סעיף 13 בחוקה אוסר על הגיור. ''הגיור אסור'' - כך כתוב בסוף הסעיף, ללא כחל וסרק, ללא בושה. שבועת האמונים של חברי הפרלמנט והנשיא מתחילה כך: ''אני נשבע בשם האחדות והמהות הקדושה והשילוש הקדוש הבלתי-נחלק[...]''. אמנם, חברי פרלמנט רשאים להישבע לפי עקרונות דתם - אבל לא כך הנשיא! מה פשר החלחלה האוחזת לנוכח מעט גאווה יהודית? בי החלחלה הזו מעוררת פליאה. קליינר איננו תמים כלל וכלל, אך כל עוד הוא פועל על פי החוק ובצורה סבירה - יש להתייחס אל עמדותיו עניינית. ולמיטב הבנתי - הצעתו היא כה מובנת מאליה עד כי אין טעם להקדיש לה הירהור שני. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ההבדל העיקרי - אזרח בפוטנציה מול אזרח בפועל |
|||
|
|||
זה בדיוק ההבדל שבגללו אני מסכים לחוק השבות אבל מתנגד להצעה להקים ישובים ליהודים בלבד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ומה עם לחנו ''היחודי'' של ההמנון? |
|||
|
|||
כותבים על הימנונים כמשקפים את ''האופי היחודי'' של עם, בא נזכיר גם את לחנו היחודי של הימנון ''התקווה''. אין ספק שהלחן מעיד על תרבות מעניינת ומרתקת - של העם הצ'כי, אליו השתייך המלחין סמטנה, שחלק מיצירתו ''אומץ'' כלחן התקווה. סמלים, חשובים ככל שיהיו, אינם מהווים תחליף לתחושת שיכות/אי שיכות של אדם. וכפי שהטיב רועי בלום להתבטא (כאן למעלה), אדם יכול להיות אזרח נאמן למדינה גם אם אינו מאמין בשבועה על ספר התנ''ך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לחנו של ההמנון אינו משנה את המסקנה |
|||
|
|||
באחד מימי שישי בערב, האזנתי לתכניתם המקסימה של פרופ' מיכאל הרסגור ואלכס אנסקי: ''שעה היסטורית'', בה דיברו על הימנוני מדינות שונות ואף השמיעו כל אחד מההמנונים שעליהם דיברו ומתוכם ציטטו. התכנית התחלקה לשני חלקים והתפרשה על פני שבועיים. מתוך ההאזנה לתכנית, עולה מאליה המסקנה הברורה, שהן הלחן והן הטקסט של המנוני המדינות השונות - נושא בחובו משמעויות לאומיות-תרבותיות עצמיות, באופן מובהק. אמנם, אין תמיד התאמה מלאה ומוחלטת בכל מקרה ומקרה, אך היוצאים מן הכלל רק מעידים על הכלל. הלחן של ההימנון הלאומי מבוסס על לחן של המלחין הלאומי הצ'כי - מבוסס, לא מועתק. עם כל זאת, דווקא ייתכן שהלחן הצ'כי המסויים הזה, התאים ומתאים לטעם ולאופי ולמורשת היהודיים (בעיקר מאז החורבן), ולו רק מפני שהוא מינורי ונוגה - בניגוד לרוב ההימנונים הלאומיים שהם מאז'וריים ומלאי גאווה, ואף ההמנונים הטורקי והסורי המינוריים - הם חגיגיים וטקסיים. בהחלט ייתכן, למשל, שפיסקה כגון ''ארץ רחבת ידיים - כרוחב לב העם, ומישורית כיושר ליבם של ילידי מולדתנו'' - תועתק מעם לעם ותתאים ככפפה ליד. וכי אין בעולמנו שתי ארצות שהן גם מישוריות וגם רחבות ידיים, ושעמיהן הם סמל ליושר ורוחב לב, לפחות בעיני-עצמם? במיוחד הייתי מציין בהקשר זה, את התרבות המוסיקלית החסידית, שהיא לקטנית (אקלקטית) במובהק: הבעש''ט (הבעל שם טוב), מייסד החסידות, פיתח פילוסופיה מוסיקלית, לפיה כל ניגון יפה אצל הגויים -מקורו יהודי, ולכן צריך ללמוד את הניגון, 'לגאול' אותו ולהשיבו אל חיק היהדות והתרבות היהודית. לפיכך, המוסיקה הכלייזמרית החסידית - עד היום - מורכבת ממגוון עצום של תרבויות, ממנגינות רומניות וצועניות ועד לקאנטרי אמריקני ומחולות דרוזיים. ואולם, למרבה הפלא - הכל נשמע ''חסידי''. זאת מכיוון שמדובר במנגינות התואמות את הטעם, האופי, התרבות והצרכים התפקודיים של התנועה החסידית. ואין להתפלא על כך: סוף כל סוף אותם הסולמות הפנטאטוניים משמשים הן בתרבות הכושית והן בתרבות הסינית, והם נשמעים שונים תכלית השינוי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אדם יכול היות נאמן? באמת? |
|||
|
|||
אם הערבים היו יודעים ומשוכנעים שאנחנו מעריכים את התנ''ך באופן מקודש עד כדי ששבועת האמונים שלנו היא על אותו ספר, הרי שהיחס שלהם היה אחרת. אם התנ''ך הפך אצלנו לסלקטיבי, כלומר שהוא נוח לנו:''ארץ ישראל, זכותנו על הארץ, וכו' הרי שלזיקתנו יש סימוכין ותימוכין. כשהערבי (בעיקר הנבלות בהנהגה שלהם,ובכנסת שלנו)רואה שזיקתנו למקורות, היא מזלזלת, ולא חשובה מידת שמירת המצוות או כמו שקוראים אחרים קוראים לזה ''דתיות'',הרי שהם גם מגלים יחס דומה. אבל כשההתייחסות שלנו היא ''הנייר הזה'' הספר ה''לא מחייב'' הזה , וכו' וכדומה. מה כבר אפשר לצפות מהערבי שמסתמך על ה''קוראן'' שהוא בסך הכל סילוף של התנ''ך? הוי אומר, לפי דברייך, תנ''ך לחוד ונאמנות למדינה לחוד? עדיף לומר , חיילות (''ל'' שרוקה) לחוד (כמו שאמר אחד הקוראים כאן) ואמונה לחוד. כלומר לא צריך להיות בקי בתנ''ך כדי להיות צלף. אבל, ברמה היותר גבוהה,ברמה הערכית, צריכה האמונה ופעולה הקשורה בבטחון המדינה להיות עקבית. עוד ידובר. | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי