תחזית עזה

הנבואה, כידוע, ניתנה לשוטים. למרות זאת אסתכן בכך שאוצג כשוטה ואפרט כאן תחזית לקווי המתאר של הסכסוך הערבי-ישראלי.

שתי נבואות עולות בהקשר זה בזכרוני. האחת היא של הרטוריקן האלים המנוח, הפרופסור ישעיהו לייבוביץ, שאמר פעם בראיון בעיתון: הלוואי שהייתי יכול להיות בטוח שמדינת ישראל תשרוד כפי שאני בטוח שאראה את הקמתה של מדינה פלשתינאית עוד בימי חיי. (ציטוט מהזיכרון)

הנבואה השניה היתה של ראש הממשלה המנוח, מנחם בגין, שאמר פעם בנאום: מר ערפאת, אתה יודע מדוע לא תוקם כאן מדינה פלשתינאית? משום שאנחנו לא ניתן לכם להקים אותה. (ציטוט מהזיכרון)

שתי הנבואות הופרכו. אנחנו נתנו להם להקים מדינה פלשתינאית, והם לא הקימו אותה. הפרופסור לייבוביץ לא הצליח לראותה למרות שהגיע לגיל 91 המופלג. לו היה חי כיום, הוא כבר היה בן 105 ועדיין לא זוכה לראותה.

כבר שנים אני אומר שיש לכבוש את רצועת עזה מחדש ולבטל את הממשל הפלשתינאי. מעתה אינני מטיף יותר; אני יודע שזה מה שיקרה. למרות שיש כרגע רוב מוחלט בקרב המדינאים שלנו נגד הרעיון (איש מהם אינו מעז להעלות אותו במפורש), הוא יבוצע בסופו של דבר, ואחת היא מי יחזיק במוסרות השלטון באותו רגע.

המאבק בין היהודים לבין הפלשתינאים נגוע בחוסר הבנה מוחלט של כל צד את הצד השני. מערכות הערכים הן כה מנוגדות, שאף צד אינו מצליח להגדיר לעצמו יעד מעשי אמיתי. הלחץ הפיזי שישראל מפעילה על רצועת עזה הוא דוגמא^* טובה. ישראל סבורה שיש מידת לחץ כלשהי שבה יפקוד החמאס על הפסקת ירי תלול-מסלול לעבר ישראל. הדבר לא יקרה. כשנורה לאחרונה מטח טילי גראד על אשקלון נכנסה ישראל לפעולה והרגה כ-‏200 מתושבי רצועת עזה. היו יכולים להרוג גם אלף. הדבר לא הפסיק את הירי ולא יפסיק אותו.

כל מערכת היחסים של שכר ועונש, הידברות וכדומה, היא חסרת משמעות כלפי אוכלוסיה בעלי אוריינטציה דתית חזקה המשוכנעת שכל הרוג מגיע לגן עדן ושהאוייב שלה הוא עדר של קופים וחזירים.

אין צורך ללחוץ על הפלשתינאים. אין צורך לקבוע „תג מחיר” לכל הרוג ואין צורך בשום שיחות. הפלשתינאים בשלב זה של תרבותם אינם מסוגלים לקיים מערכת שלטון עצמי מסודרת ושוחרת שלום. אין צורך לשנותם. צריך פשוט להיכנס פנימה ולקחת מהם את כלי הנשק. אגב, זה מה שהיה מתבצע בכל מערכת שבה היו מגיעים למסקנה שמצב היחסים אינו מאפשר הבנה על ידי הצד השני. ילד אלים שמתפרע ייענש מספר פעמים, אבל מהר מאד יסתיים איתו המשא ומתן וכלי המשחית יילקחו ממנו. גם ראש הממשלה המנוח יצחק רבין אמר פעם שאם הפלשתינאים ישתמשו נגדנו בכלי הנשק שלנו (אז הם עדיין היו תלויים בישראל לאספקת נשק) אנחנו „ניקח אותם מהם”.

מה בעניין מחיר הדם?
אבא אבן אמר פעם שהממשלה מגיעה להחלטה הנכונה רק לאחר מיצוי כל האפשרויות האחרות. בעניין כיבוש רצועת עזה, דחיית ההחלטה הנכונה מעלה את מחיר הדם כל הזמן. לא זו בלבד שהחמאס הולך ומצטייד, הולך ומתארגן, הולך ומשתפר, ישראל גם מספקת לו מעבדת ניסויים לטכניקות צה''ליות על ידי המבצעים הצבאיים המוגבלים שהיא עורכת מדי פעם. בסופו של דבר החמאס לא יחזיק מעמד אל מול צבא מאורגן, אבל מחיר ההכרעה יעלה ככל שנדחה את ההחלטה. שום מחיר דם אינו יכול להיחשב מחיר סביר, אך ישראל תגיע לנקודה שבה לא תהיה לה ברירה אלא לכבוש את עזה. יציאה לפעולה משום שלא נותרה כל ברירה היא אפשרות גרועה. לצערי, אינני רואה כל דרך אחרת שבה יתרחש התהליך.

מה תאמרנה אומות העולם?
כנראה לא ייאמר שום דבר גרוע יותר ממה שאומרים עכשיו. אבל זווית הראיה הנוכחית שלנו את המדיה העולמיות היא מוטה וצרה. מסיבות שאינן ברורות לי יש משקל גדול לאנשי שמאל בקרב עיתונאים. זו אינה תופעה ישראלית אלא גלובלית. עם זאת, תחושת הניתוק בין הציבור לעיתונאים גם היא גלובלית. הלחץ האיסלאמי על אירופה הוא בעל פוטנציאל הרסני יותר מאשר הסכסוך הישראלי-ערבי. כעת עדיין לא מדובר בשפיכות דמים, אבל לאירופאים יש הרבה פחות עכבות מאשר לישראל והעימות התרבותי באירופה לא יסתיים ללא שפיכות דמים עם מנות גדושות של גזענות וטרנספר. ישראל עוד תמצא את עצמה במקום אחר לגמרי בדעת הקהל האירופאית.

מה הכיבוש יעשה לחברה הישראלית?
תלוי כיצד הוא ייראה. בחברה הישראלית יש מרכיבים של גזענות ואלימות. זה לא בגלל ''הכיבוש''. הגזענות היתה כאן קודם. ערביי מדינת ישראל היו תחת ממשל צבאי במשך כ-‏20 שנה. עד היום הם סובלים מהזנחה בהקצאת תשתיות ואיש אינו דורש מהם להתגייס לצה''ל. מצב ערביי השטחים הוא, כמובן, גרוע יותר. בסבב הכיבוש הקודם הרשינו לנכבשים להיות חוטבי העצים ושואבי המים של החברה הישראלית. זה, אגב, לא גרם לשום טרור או להתקוממות, אבל זה בכל זאת פסול. לישראל אין חובה מוסרית להזין את רצועת עזה במים, חשמל, מזון וציוד רפואי והיא עושה זאת למרות הכל. רצועת עזה הכבושה על ידי ישראל היא סיפור אחר לגמרי. לכובש יש חובות כלפי הנכבש. החובה העליונה לדעתי היא להחליף את מערכת החינוך המטיפה לאלימות, התאבדות והרג במערכת חינוך נאותה, למשל כזו המתקיימת במדינת ישראל. אני מקווה שבסבב הכיבוש הבא יהיה המנהיג מספיק חכם ואמיץ כדי לבצע את הצעד הנדרש הזה. רק צעד כזה יפסיק את מעגל הדמים.

וזה עוד לא הכל - מבט גלובלי.
העימות ישראל-חמאס הוא רק חלק מהתמונה הכוללת. לפרספקטיבה רחבה יותר ראה: פלשתין מתה – בן-דרור ימיני

מה עם החוק הבינלאומי?
דבר בלתי מובן לחלוטין. לא נראה שמישהו טורח להקפיד עליו, אם כי תמיד מאשימים את האחר שהוא מפר אותו. בכל אופן, מלחמות וכיבוש אינם אסורים על פי החוק הבינלאומי וכל העולם עוסק בהם בחדווה רבה. גם אם היה איסור כלשהו, ישראל צריכה לנהל את מדיניותה על פי האינטרסים שלה. כאמור, במקרה זה אין סתירה.

האם יש לשקם את היישוב היהודי ברצועת עזה?
בשום אופן לא. המתיישבים שם סבלו מספיק, ולמרות שיהיו מתנדבים לשמש יו-יו על פי הרוח הנושבת מממשלת ישראל באותו רגע, היות שאין קונצנזוס וגם לא יהיה לעניין ההתיישבות שם, אין לנו זכות לשחק כך בחייהם של המתיישבים.

והחשוב ביותר:
יש לכבוש את רצועת עזה לא כעונש, לא כדי לבוא חשבון עם תוקפינו ואפילו לא לצורך הרתעה. פעולת הכיבוש צריכה להתנהל ללא שנאה, ללא כעס וללא רחמים. המטרה אינה להפיל את שלטון החמאס אלא לשלוט בעזה בעצמנו מבלי להתבייש או להתנצל על כך. מהמהלך הזה ירוויחו הכל: העולם, ישראל והפלשתינאים. יש להביא בחשבון שאיש לא יודה לנו על כך, אם כי בעתיד הרחוק איש לא יבין מדוע לא עשינו זאת קודם.

---

* על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית יש לכתוב דוגמה ולא דוגמא. החלטתי בכתיבתי האישית לא לקבל את ההנחיה הזו וסיבותי עימי.

---