פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
מקורות אנרגיה חליפיים - איך?
דוד סיון (יום רביעי, 30/05/2007 שעה 20:04)


מקורות אנרגיה חליפיים - איך?

ד''ר דוד סיון



לאחרונה התפרסם דו''ח בין ממשלתי, בחסות האו''מ והאירגון המטאורולוגי העולמי, שקבע שתהליך התחממות כדור הארץ, אם לא יטופל כראוי עשוי יגרום להיעלמות מינים, לעליית פני הימים; בצורת ויובש במקומות שונים ושטפונות באחרים ואפילו הרס וחורבן כלכלי (Climate Change 2007: Mitigation of Climate Change). חלק מן הפתרונות לבעיית ההתחממות שמציעים מחברי הדו''ח הם ייעור מחדש ומעבר ליצור חשמל בתחנות כוח גרעיניות. מן הדו''ח משתמע שבידינו הטכנולוגיה המתאימה (או שאנחנו יכולים לפתח) והעושר כדי למנוע את העלייה החדה בטמפרטורות ואת ההרס והחורבן הצפוי מכך.

מחברי הדו''ח לא צופים מחיר כלכלי גבוה אפילו לתרחיש המחמיר ביותר שהם מציעים. לדעתם המחיר הזה יתבטא בהפסד 3% מהתמ''ג העולמי במהלך 23 השנים הבאות. לעומת זאת דו''ח ממשלתי בריטי (Stern Review on the Economics of Climate Change) העריך בשנה שעברה את הנזק האפשרי לכלכלה העולמית אם לא תטופל בעית ההתחממות בירידה של התמ''ג העולמי ב-‏5 עד 10 אחוזים, כאשר בארצות העניות ההפסד עשוי להיות גדול יותר. מכאן שעלות התיקון, מניעת ההתחממות, קטן יותר מהנזק האפשרי ולכן כדאי.

לעומת הגישה הזאת שלפיה התחממות כדור הארץ היא מעשה החברה האנושית קיימת גם הטענה הנגדית שההתחממות היא תהליך מחזורי טבעי. חלק מן המחקרים המציגים עמדה מהסוג הזה ממומנים על ידי חברות רב-לאומיות, כמו אקסון, שמפיקות את מקורות (אמצעים ליצור) האנרגיה הפוסיליים (עם כל הכבוד לאנרגיה הירוקה). מכאן שציר אחד של המחלוקת נסוב סביב שאלת מקור ההתחממות. אבל יש בין החוקרים בתחום שגם מטילים ספק בתחזיות ההתחממות הללו אותן הם מגדירים שחורות בציניות.

אפילו בפא''צ קיבלה הטענה הזאת ביטוי כאשר היא ממקדת את הביקורת ב''הצלחה'' של שומרי הסביבה. באחד הדיונים הקודמים נטען ש'היסטרית ההמון נגד השימוש באנרגיה גרעינית' יצרה מצב ש'הלוחמים נגד הקידמה', השומרים על הסביבה, הצליחו לגרום נזק בל ישוער. מחד תחנות גרעיניות שמתיישנות נסגרות כך שמספרן ותפוקתן היחסית של הנשארות יורד. מצד שני, הביקוש הגובר של הציבור לאנרגיה גורם לגידול ניכר במספרן ותפוקתן של תחנות כוח קונבנציונליות ומוצרים אחרים שמייצרים אנרגיה מאמצעי יצור כמו נפט, גז ופחם. התוצאה היא, כמובן, עליית מחירם של אמצעי היצור הללו.

נזכיר גם את התלות ביבוא אמצעי יצור אלו מארצות, כמו איראן וונצואלה, שהן בעלות משטרים העשויים לנצל את כוחם כדי להשפיע על תנאי שוק האנרגיה. גם הגורם הזה מניע עליית מחירים של מקורות (אמצעי יצור, אמצעים ליצור) האנרגיה הקונבנציונליים. משתמע ששני הגורמים הללו, הפעילות של שומרי הסביבה ושל אותם משטרים, פוגעים בפוטנציאל הפיתוח והצמיחה הכלכלית. נוסיף שלכאורה קיים ביקוש למקורות ותהליכי הפקת אנרגיה יותר יעילים אבל השוק ''החופשי'' לא מציע אותם.

מסקנה שעולה מן הדוחות ומן התקשורת היא שבמחלוקת על התחממות כדור הארץ מעורבים עמוק אינטרסנטים ובעלי עניין. עולה גם המסקנה שכדאי ליעל את השימוש באמצעי היצור לאנרגיה. התהליך הזה יכול וצריך לכלול גם פיתוח שימושים באמצעי יצור חליפיים שתפוקת האנרגיה שלהם יותר יעילה – יותר זולה. מסקנה נוספת מתבקשת בעקבות פירסום הנתונים והתחזיות על התחממות כדור הארץ (Climate Change 2007: Mitigation of Climate Change): יש לכלול בתהליך ההתייעלות גם שיקולי שמירה על איכות הסביבה – התייעלות השימוש במקורות הסביבה. את זה צריך לעשות תוך התייחסות רצינית, המבוססת על מידע איכות, לביקורת. לכן צריךלהדגיש שתהליך קבלת ההחלטות, בחירת יעדים ומדיניות, בנושא ההתחממות ראוי שיהיה זהיר ושקול.

אני לא מתכוון לעסוק במציאת פתרון למחלוקת בין הממליצים על טיפול למיתון (שיכוך) בעיית ההתחממות לבין הטוענים אחרת. במקום זאת בחרתי לעסוק בשני נושאים קשורים. ראשית, אציע דרך, כלי, לבחירה בין יעדים ''סביבתיים''. שנית אציג מודל שמתאים לעודד התייעלות השימוש במקורות לייצור האנרגיה ולעודד פיתוח מקורות חליפיים. המודל מציע התערבות במנגנון השוק כאשר הוא משאיר את מירב המרחב החופשי למנגנון המחירים לפעול ביעילות.


הכלי לבחירת יעדים סביבתיים

איכות הסביבה היא מוצר ציבורי או מוצר משותף. היא משתייכת לקבוצת מוצרים שאי אפשר למנוע את השימוש בתועלת מהם מבלי למנוע זאת מכל הצרכנים. השימוש באיכות הסביבה משפיע על התועלת ממנה אבל אף אחד לא משלם על כך. במילים אחרות כאשר מדובר במוצר ציבורי כל משתמש הוא כמו נוסע שהתפלח לאוטובוס – נוסע חופשי (free rider) שאי-אפשר למנוע ממנו להנות מן הנסיעה. הסיבה לכך היא שמנגנון השוק לבדו לא מצליח לקבוע מחיר לתועלות הנובעות מאיכות הסביבה ולכן נכשל בהקצאתן בכלל. זהו הרציונאל שמציג הכלכלן, הנוהג להטיף להנהגת כלכלה חופשית, למעורבות הממשלה בנושאים כמו איכות הסביבה

כמו בכל נושא גם תהליך קבלת החלטות בנושא איכות הסביבה אמור להתחיל בלימוד טוב של המציאות. בין השאר אוספים מידע מהשטח ומידע מעובד על ידי מומחים. המידע המעובד כולל גם פרשנות וגם תחזיות. הפרשנות כוללת גם מידע מה ניתן לעשות כדי לשנות את המציאות – מידע על האפשרויות והיכולות הטכנולוגיות. התחזיות הן מידע שעונה על שאלות כמו ''מה יקרה ל... אם וכאשר...?'' ברור לכל שתחזית היא רק תחזית ו'כשמה כן היא'. לכן כדי להיות אמינה היא צריכה לכלול גם את המגבלות והספקות כמיקשה אחת.

את כל המידע הזה שמים על שולחן ''מקבלי ההחלטות''. אלו אמורים להכניס את המידע ל''קופסה'' ביחד עם כל מיני מגבלות וקשיים. בצורה קצת יותר טכנית נסביר שמדובר בתהליך דיונים שהוא בעצם מֵרוּב (מקסימיזציה) של פונקציית מטרה כאשר שכוללת את המגבלות והקשיים. במקרה שלנו x, y, ו-z הם משתנים המגדירים את פונקציית המטרה:
f(x,y,z) = איכות הסביבה
הערכים של x, y ו-z נקבעים על ידי מֵרוּב (מקסימיזציה) של פונקציית מטרה הזאת. פתרון המשוואה, תהליך המֵרוּב, מספק לנו את יעדי המדיניות האופטימליים-העדיפים בנושא איכות הסביבה.

הצגתי כאן תהליך קבלת החלטות שהוא תיאור של מנגנון ההקצאה של השוק, אבל עלינו לזכור שבמקרה שלנו, כשל שוק,זהו רק תיאור סכמטי. בכל מקרה, אם הנתונים שנכללו בתהליך אמינים ואובייקטיים גם היעדים שנקבעו עשויים להיות כאלו. בהקשר שלנו היעדים הללו יכולים בהחלט להיות שיפור ביעילות השימוש במקורות אנרגיה או אפילו פיתוח מקורות חליפיים.


ייעול השימוש במקורות האנרגיה

התייעלות השימוש במקורות ליצור אנרגיה כוללת גם חומרי גלם (נפט, גז, שמש אורניום וכו') וגם תהליכי ייצור אנרגיה (שימוש בתחנות כוח, במכונות, במכוניות וכו'). במקרה של המכונית הפרטית ברור ששינוי בסוג הדלק מצריך גם שינוי טכנולוגי במנוע של המכונית. מכאן שמדובר במספר תהליכים מקבילים שאמורים לשפר את יעילות השימוש במקורות האנרגיה (נפט) ובכך לחסוך בעלויות ולהקטין את התלות ביבוא מארצות אחרות.

הבעיה שלנו היא איך לגרום לכך שיושגו היעד או היעדים של איכות הסביבה שנקבעו בחלק הקודם, מבלי לפגוע ללא צורך במנגנון השוק שקובע את ההיצע והביקוש לשירותי המכונית. אנו שמים את הדגש על מדיניות שמשאירה את מנגנון הבחירה החופשית של הצרכנים על מכונו. זוהי שיטת השוברים מבית מדרשו של פרופסור מילטון פרידמן זכרונו לברכה. לצורך הצגת העניין נניח שהיעד שנבחר בחלק הקודם היה התייעלות תוך כדי הורדת התלות ביבוא.

השיטה אמורה לעבוד בצורה הבאה: הממשלה, לאחר שקבעה את סך השימוש בדלק שמקורו בנפט, תחלק לכל המבוגרים ''נקודות שובר'' שיותאמו לצרכים שלהם. כל צרכן בבואו לתחנת הדלק יהיה חייב להשתמש ב''נקודת שובר'' לכל יחידת דלק שהוא קונה. סך ''נקודות השובר'' שיחולקו יהיה שווה למספרן של יחידות הדלק שהממשלה תרצה שתיקנה במהלך השנה. בנוסף, החסכנים יוכלו למכור ''נקודות שובר'' עודפות לאלו שההקצבה לא מספיקה להם. ''חסכני'' הדלק יזכו למעשה לתוספת הכנסה על חשבון אלו שיצרכו ''בעודף''.

בצורה הזאת מנגנון ההקצאה של השוק מותאם להגביל את השימוש בדלק, המופק מנפט, לרמה שנקבעת באופן פוליטי על ידי הממשלה. השינוי הזה מתבטא בהרכב ובגובה המחיר שהצרכנים אמורים לשלם עבור הדלק. הצרכנים במערכת הזאת של ''נקודות שובר נסחרות'', ישלמו מחיר שמורכב ממחיר יחידת הדלק וממחירה של ''נקודת השובר''.

נוצר מנגנון שיעודד את הצרכנים להקטין את את צריכת הדלק מבחירה חופשית – לשנות את הרגלי הצריכה שלהם - מבלי לקבוע לכל פרט בכמה ישתמש. מצד שני, בגלל השינוי במחיר היחסי המנגנון הזה יעודד מעבר לשימוש במכוניות שצריכת הדלק, המופק מנפט, שלהן נמוכה יותר. בטווח היותר ארוך, כאשר יגיע המועד להחלפת המכונית, תגבר הנטיה לרכוש מכוניות הצורכות יותר דלק שלא מופק מנפט או דלק כזה משולב עם כזה שמופק מנפט. צריכת הנפט תרד והשוק יקלוט יותר ויותר מכוניות שמונעות בדלק שלא מופק מנפט. כך באמצעות ''עידוד'' הבחירה החופשית מושגת התייעלות (חיסכון בעלויות) והקטנת הסיכון הנובע מתלות במוצר מיובא.


סוף דבר

הצגנו מנגנון לקבלת החלטות המתאים למוצרים ציבוריים כמו איכות הסביבה. באמצעות המנגנון הזה ניתן לקבוע יעדי מדיניות מתאימים ליעדי הממשלה. בשלב שני הוספנו את היעדים הללו למנגנון השוק כך שהפגיעה בתיפקודו תהיה מינימלית. הראינו שבאמצעות שיטת השוברים ניתן להשפיע על הקצאות הדלק (והנפט) תוך שמירה מרחב פעולה למנגנון המחירים ש''מנהל'' את השוק, ושמירה על חופש הבחירה של הצרכנים והפירמות הפועלים בשוק הנזכר.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


התחממות כדור הארץ ? משבר הנפט ?
שמעון מנדס (יום רביעי, 30/05/2007 שעה 22:02) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי יש באמת גורמים אינטרסנטיים שעומדים מאחורי המסע הזה ? אתה כמובן מציג את הדברים בצורה מסודרת ומשכנעת. אבל האם אין מקום למחשבה שניה - כפי שאתה בעצמך הרהרת ?

אתה ודאי זוכר את משבר הנפט שמדענים אמריקניים יצרו מיד לאחר מלחמת יום כיפור. הרי לפי התחזיות שלהם אז, היום היינו צריכים לעמוד בפני בארות נפט יבשים. מאוחר יותר הסתבר, שחברות הנפט האמריקניות הן שעמדו מאחורי המשבר וגרמו להתייקרות הדלק. מחיר חבית נפט קפץ אז מ-‏4 דולרים לחבית ל-‏14 דולרים.

אותו הדבר אפשר להניח גם לגבי כלובי הדגים במפרץ אילת. אני חושש אולי שכרישי נדל''ן הכעיסו והפעילו את הסיירת הירוקה, כדי להרחיק את הכלובים מאילת. הייתי בנורבגיה, ושם כמעט כל הפיורדים מלאים בכלובי סלמון. האם שם גידול הדגים בכלובים אינו משחית את הטבע ?

בשבדיה ראיתי רכוז גדול של מאגרי דלק, בשכנות לשכונות מגורים. ואיש לא זעק שם שהמצאות מאגרי הדלק בקרבת שכונת מגורים זה מסוכן. אבל אצלנו, כרישי הנדל''ן לא שקטו ולא נחו עד שהצליחו להרחיק את מאגר הדלק בפי גלילות. כמובן שהכל נעשה מתוך דאגה לאזרח הקטן.

צריך לעשות הכל כדי לשפר את איכות החיים, אבל בלי ליצור בהלת שווא בקרב הצבור.
_new_ הוספת תגובה



מה שלא הדגשתי
דוד סיון (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 8:08)
בתשובה לשמעון מנדס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. לגבי משברי הנפט (גם המאוחר יותר בתחילת שנות ה-‏80) יש סיפורים שונים. לי בכל אופן זכור שעיקר הפעילות ''היצירתית'' היתה של אופ''ק שאז היה גורם דומיננטי משמעותי. לגבי האזהרות שהנפט עומד להיגמר הן קיימות כבר מראשית המאה ה-‏20 לפחות אם לא קודם. יש כמובן גם טענות ''חמורות'' יותר שמוזכרות במאמר מה''דהמרקר'':
''ביחס לאקסון מוזכרות לעתים תיאוריות קונספירציה שלפיהן היא מנעה במשך שנים פיתוח של אנרגיות חלופיות. אחרים טוענים נגדה שהיא מחביאה בכספותיה פטנטים להפקת אנרגיה נקייה - שנגנזו כדי להגן על עסקי הנפט שלה - או שהיא משחדת אנשי ממשל כדי למנוע פיתוח אלטרנטיבות. אלו האשמות שלא ניתנות להוכחה או להפרכה''.

אני דוקא זוכר את תנאי ההיצע והביקוש, אבל לא עשיתי מחקר מקיף.

2. לגבי הכלובים במפרץ אילת כתבתי משהו כבר בשנת 2002 שהציג גם את השינוי בעמדת הממסד (דיון 984).

יכול להיות שאחלוק עליך בקשר לעובדות שונות אבל אני מקבל את הסייפא שלך.

לצערי בעולם הגדול רבים חיים בשלום עם הגישה השניה. מאז שחדרה תרבות האינטרנט זה גם הפך ל''תעלול'' של מומחים בעיני עצמם. הם מניחים, ודי בצדק, שה''תעלול'' ישרת את האינטרס שלהם; שתמיד יהיה מישהו שיקנה את הסיפור מבלי לבדוק. לכן ראוי לבדוק את הדברים ובמיוחד להיזהר עם אלו שכבר נתפסו ב''תעלול'' אחד או שנים.
_new_ הוספת תגובה



לפחות לגבי מכוניות
יובב (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 13:54) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בפרקטיקה קל הרבה יותר להפעיל מנגנון הקונס אי יעילות בצריכת דלק ע''י הפחתת מיסי קנייה (כיום 45% להיברידיות במקום ה-~90% הרגיל) ושינוי עלות הטסט השנתית.
מדברים היום גם על 'שפיל' של 4,000 ש''ח שאמור לתת מוטיבציה מסויימת למכוניות יעילות יותר.

הבעיה היא שכרגע הפרשי המחירים הם כאלה שזה עדיין לא מספיק משתלם.

אפשר לעשות הרבה יותר ע''י הגדלת שיעור הקנס/מענק (באופן שמבחינת הכנסות המדינה הם יקזזו זה את זה) במידה שתהפוך את ההפרש הכספי למשמעותי מספיק לצרכן על מנת לקבל את האפקט הרצוי.

כנ''ל לגבי הסבת רכב לגז - הפרוצדורה, ההסבה והמחסור בתשתיות תדלוק הופכים את התהליך למעיק עד כדי לא כדאי כרגע.
_new_ הוספת תגובה



פרקטיקה מול חופש בחירה
דוד סיון (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 14:55)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שים לב שאתה מתרחק מעקרונות שהיו בבסיס ההצעה שהצגתי: שימור חופש הבחירה של הצרכן ללא פגיעה (או פגיעה מינימלית) במנגנון המחירים של השוק.

הגישה ה''קלה'' יותר שאתה מציע מתערבת במנגנון המחירים באופן ישיר ודרכו בחופש הבחירה של הצרכן.
_new_ הוספת תגובה



פרקטיקה מול חופש בחירה
יובב (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 15:45)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההתערבות היא רק במיסוי.
תלושים היא התערבות חמורה הרבה יותר, לא?
_new_ הוספת תגובה



פרקטיקה מול חופש בחירה
דוד סיון (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 18:51)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לדעתי לא.

ההסבר שלי הוא פשוט. בשיטת השוברים הממשל מחליט על הכמות הגלובלית וכל השאר נשאר כשהיה. הבחירה החופשית של הפרט בכמה דלק להשתמש נשארת כמו שהיתה וכך גם עם מנגנון המחירים.

כאשר מדובר במיסוי זו כבר התעסקות בקביעת מחירים שהיא התערבות-התעסקות במנגנון המחירים. מיסוי עשוי, כמובן, להגדיל את תקציב פעולות הממשלה שממילא גדול מידי ביחס לגודל המשק. בקיצור יש כאן גם מעורבות בקביעת מחירים וגם גידול בפעילות הממשלה על חשבון השוק הפרטי.
_new_ הוספת תגובה



כמה אנשים כתבו את המאמר?
זוהר בדשא (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 16:11) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סוף דבר
הצגנו מנגנון לקבלת החלטות המתאים למוצרים ציבוריים כמו איכות הסביבה. באמצעות המנגנון הזה ניתן לקבוע יעדי מדיניות מתאימים ליעדי הממשלה. בשלב שני הוספנו את היעדים הללו למנגנון השוק כך שהפגיעה בתיפקודו תהיה מינימלית. הראינו שבאמצעות שיטת השוברים ניתן להשפיע על הקצאות הדלק (והנפט) תוך שמירה מרחב פעולה למנגנון המחירים ש''מנהל'' את השוק, ושמירה על חופש הבחירה של הצרכנים והפירמות הפועלים בשוק הנזכר. - סוף ציטוט

סוף דבר אלטרנטיבי

אולי לבד מדויד סיון יש עוד אנשים שכתבו את המאמר, דבר שמצדיק שימוש בשפת רבים ,אבל אין קרדיטים לאיש מלבד סיון , היינו מדובר בכל זאת בסיון הידוע והחביב.

לגבי עצם הנושא והמאמר זו יומרה קלושה להבין משהו בתחום , הכתיבה של סיון מסתמכת על בורות , בעיקר הבורות של הקורא .

כי באמת לטעון מאמר שנועד לציבור הרחב במונחים מעייפים ''מיקצועיים'' כדי לשאת רושם שמדובר במאמר שבאמת מכיל תובנות ואמיתות ראויים זו הצגה לא נאותה וספק אם סיון ''מומחה'' לעניין שעליו הוא כותב .

עוד דבר איני יודע מה היה חלקו של סיון בפרשת הכלובים באילת על כן עלי להיות זהיר אבל אני מניח שסיון היה בין המצדדים , לכן גם נראה לי שסיון בא בידיים ''מלוכלכות'' למדי בכל הקשור לערכי שמירה של הטבע , וזאת בגלל שלסיון יש תמיד מטרת על לטנטית , והיא זו שמדריכה אותו היא המצפן שלו הפנימי , והמטרה היא לשבח את קבוצת ההתיחסות שלו (שמאל ציונית אשכנזית) וערער על כל יתר הקבוצות , אפילו כאלו שאינן בהכרח מצד ימין.

לשפת הרבים אני לא מוצא סיבה , אולי היא באה מהקולקטיב , אולי בקיבוץ אפילו אם אדם הוא קפיטליסט הוא מדבר בשפת אנחנו והצגנו והראנו, אולי זהו סלנג קולקטיביסטי.
_new_ הוספת תגובה



לא יצאת חכם גדול
יובב (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 16:41)
בתשובה לזוהר בדשא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. מוצרים ציבוריים ושוברים ככלי לניהול שלהם הם רעיונות בסיסיים בכלכלה מזה עשרות שונים. סיוון רק הדגים שימוש בהם בנושא איכות הסביבה.
2. ''הראנו ש'' היא דרך התבטאות מקובלת באקדמיה.

חיפושי אינטרנט פשוטים היו מראים לך את זה מייד, אבל למה לבדוק אם אפשר לקשקש...
_new_ הוספת תגובה



עזוב את השטויות יובבי
זוהר בדשא (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 17:33)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סיון עושה שימוש במודלים כלכליים בנושא של איכות סביבה וכוונתו אינה באמת לנתח מודל כלכלי, השיטה הזו מדברת בשם עצמה, ולא צריך אפילו לקרוא לה בשם הראוי לה .

לסיון אין שום השכלה או ידע בנושאי איכות סביבה ואין לו כלים ''מדעיים'' לנתח את הנושאים הקשורים לאיכות סביבה , מה כן נשאר לו?

לכתוב ''הראנו'' '' הדגמנו'' להפגין שהוא שולט במונחי כלכלה שאין להם בכלל מקום במאמר הזה מין גניבת דעת רגילה וכמובן אתה כמו תקליט מקולקל חש לעזרתו .

סיון כמעט ולא כותב על כלכלה כי אז מסתבר שהוא עבד נרצע לשיטה של ביבי החזירנית שזה די משעשע, אלא על כמעט כל נושא שבעולם גם בנושאים שאין לו מושג עליהם , אז הראנו ש...זה בעצם סתם קשקשת.

כרגיל ציונים לא חייבים להבין על מה הם כותבים במיוחד אם הם מהקיבוץ או אשכנזים שמאל ציונים שהרי בעלי הכלובים באילת הם קיבוצים שמותר להם לזהם את הסביבה ..הראנו ש.. הדגמנו ש.. שוין.
_new_ הוספת תגובה



עזוב את השטויות יובבי
זוהר בדשא (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 17:56)
בתשובה לזוהר בדשא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אגב קראתי חלק מהדברים שנכתבו פה על הכלובים ואפילו נתקלתי באיזשהי תשובה של סיון שמתיחסת ''לאובייקטיביות'' ולאינטרסים אבל לא שלו של סיון אלא של האינטרסנטים שעומדים מאחורי כל טיעון שלא מכבד את טענת הבעלים של הכלובים היינו את הקיבוצים שהם הבעלים של החברה , מה שחסר היה שם זה גילוי נאות של סיון בשני דברים :

א. סיון הוא קיבוצניק ואין לו שום יכולת להתנתק מיצוג האינטרס של הקולקטיב שבשמו הוא כותב. זה לגטימי אבל בדיון על כלובים שבעליהם הם הקיבוצים וכאשר סיון מדבר בשם אינטרסים הוא חייב לומר שגם הוא מיצג אינטרס.

ב. לסיון אין שום השכלה ביולוגית ימית שאולי תאפשר לו לבדוק את הדברים מדעית .הוא יכול מהיום עד מחר להטעין מאמר על איכות סביבה ב''מודלים כלכליים'' אין להם שום משמעות עקרונית בנושא , אולי במנגנון של קבלת החלטות וגם בהסתייגות וכאשר מציבים זה מול זה את כל השיקולים שלרובם למר סיון אין נגישות כלל.

הראנו-ש... הדגמנו-ש.. שוין נו העיקר עם ישראל חי.
_new_ הוספת תגובה



קשקשנוש
יובב (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 18:21)
בתשובה לזוהר בדשא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מודלים כלכליים משמשים היום להערכת נושאים מתחומים שונים, מהאפקטיביות של בתי סוהר כאמצעי ענישה עד מנגנונים להתמחרות על תקשורת בתשתית האינטרנט.
רעיונות בבסיס הכלכלה כמו ביקוש והיצע, תפיסת התועלת, כלי עידוד וכד' ניתנים ליישום על תחומים אחרים.
על מנת לבנות מודל כלכלי יש להכיר את עקרונות הפעולה של המערכת. לא תמיד נדרשת מומחיות בתחום.
_new_ הוספת תגובה



[•]
זוהר בדשא (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 18:38)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[• הוסרו ביטויים לא ראויים.]
אני לא זקוק להרצאות ממך , הבעיה היא שהשיקול המרכזי בכל תחום לא נובע מחישוב כלכלי .

למשל ברפואה לא קובעים גורמי סיכון לסרטן בלי לנתח אותם ביולוגית מדעית ורפואית ולא מחליטים מה מסרטן אלא לפי היבט מדעי רלבנטי , ולא לפי מודל של כדאיות כלכלית מה הקשר?

לכל מקום שצריך או לא צריך סיון תוקע ''מודל כלכלי'' כי לרוב הקוראים בכלל אין מושג בכלכלה , וזה עושה רושם ''מדעי'' ובכלל מה טעם להתווכח שאחד ועוד אחד הם שניים?

מה משכיל אותנו הקביעה שY לחלק לX בריבוע שווה לאנטיוכוס?

מה אנחנו באנו ללמוד כלכלה מסיון במאמר על איכות הסביבה?

במה זה מקדם את ההבנה שלנו בתחום הספיציפי שהוא העניין ?

זו פשוט גניבת דעת
_new_ הוספת תגובה



[•]
יובב (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 20:55)
בתשובה לזוהר בדשא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הקביעה אם משהו מסוכן או לא היא לא הנושא הכלכלי.
''כמו בכל נושא גם תהליך קבלת החלטות בנושא איכות הסביבה אמור להתחיל בלימוד טוב של המציאות. בין השאר אוספים מידע מהשטח ומידע מעובד על ידי מומחים.''

הכלכלה נכנסת על מנת להציע כלים שיביאו למצב הרצוי החדש - פחות זיהום. למשל הקטנת מלאי הדלק או שינוי המיסוי.
המתמטיקה היא הכלי שמשתמשים בו בסוף כדי למצוא את המידות: מה גודל מלאי הדלק או מה שעור המס (X, Y) שיביאו למינימום את זיהום האויר (הפונקציה F).
_new_ הוספת תגובה



טרוליות?
דוד סיון (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 19:24)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האיש לא טורח לברר מידע זמין לפני שהוא מעלה טענות המבוססות מידע מופרך שהוא ממציא.
האיש גם אמר בעבר הקרוב שזה לא מעניין אותו (תגובה 93887).
בקיצור, האיש לא מעוניין בדיון ענייני אלא בתקיפות אישיות בשולי הדיונים.
_new_ הוספת תגובה



[•]
זוהר בדשא (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 19:38)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[• הוסרו ביטויים לא ראויים.]

תענה מה הידע שלך באיכות סביבה?

אתה ביולוג ימי ?

מה אתה מבין באקולוגיה ימית?

כלום!

אז לא תעזור לך מישוואה ''כלכלית'' לחלץ אותך הפעם אתהחפרת לעצמך את הבור הזה.

אתה לא יצגת בדיון על הכלובים את הטענה של בעלי הכלובים שב''מקרה'' הם קיבוצניקים?

מי השרלטן פה סיון?

ותפסיק להסתתר כל הזמן כמו שפן עלוב מתחת לטענת הטרוליות כבר טענו עלי דברים גרועים יותר .
אתה לא עושה טוב לטיעונים שלך ע''י פחדנות ושפנפנות נלוזה.

היה פשוט יותר לו היית מנסה להיות כותב הגון .

פעם אחת תנסה לכתוב ''אני לא מבין בזה'' , תנסה.
_new_ הוספת תגובה



תוספת
דוד סיון (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 19:59)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לפעמים האיש שואל שאלות מעניינות (תגובה 99161).
אלא שגם במקרים הללו זה קורה לאחר שבעל המאמר
הודיע במפורש שהוא לא יעסוק בהן... מעניין מדוע?

כאשר האיש יצא מהמסתור, יזדהה ויענה על השאלות הלא
רלוונטיות שלו אולי גם אני ארצה להתייחס אליהן.
_new_ הוספת תגובה



תקרא לי כבודו
זוהר בדשא (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 20:10)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה זה ? ''האיש''.

אתה חושב שאני המצאתי משהו חדש שאתה והחברים שלך לא עושים תדיר?

פעם אחת פנית לעמיש שיפסיק להסתתר או למישהו עם ניק, אני חייב לך משהו?

הניק שלך הוא סיון , אין לי בכלל מידע עליך , מה שאני יודע במקרה זה שאין לך מושג באקולוגיה ימית , אתה לא בר סמכא באיכות סביבה , אתה יכול לטעון שהתרופה לסרטן אינה אקונומית , אין לך אמירה בכלל מהי התרופה היעילה לטיפול בסרטן כי אתה לא מדען בתחום כמו שאתה לא מדען שעוסק באיכות הסביבה , זה הכל.

ואתה לא יכול לבטל נימוקים בעד או נגד בתחום בו אתה בכל מקרה הדיוט גמור או להכניס לתוך השיקולים מידע ''כלכלי'' נניח שהוא מדויק ולפי זה להחליט ולגזור אם כדור הארץ מתחמם ועוד דברים מהסוג הזה .

אתה בכלל לא מוכשר לעסוק בשאלות הללו .

ולא יעזור אם תכתוב שאני טרול , אני אחשוורוש בכלל.
_new_ הוספת תגובה



תוספת שניה
דוד סיון (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 20:44)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האיש (תגובה 99163) מוכיח שצדקתי בדברי הקודמים: הוא לא מעוניין בדיון ענייני.

מעניין מדוע האיש אינו רוצה לענות על השאלות ששאל?
זה כבר קרה בעבר... מעניין מדוע זה קורה שוב ושוב?
_new_ הוספת תגובה



תוספת
לוי (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 21:54)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ענין כלובי הדגים ובעיקר התערבות הבגץ בנושא נראה לי אבסורדי . מה הבגץ המטומטם שליושבים בו אין מושג קלוש בנושא לתחוב את אפו לענין . מדוע אינו מסוגל לומר לא יודע ואל תבלבלו לי את המוח ותגזלו מזמני היקר .
_new_ הוספת תגובה



לא יצאת חכם גדול
יובב (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 16:41)
בתשובה לזוהר בדשא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

1. מוצרים ציבוריים ושוברים ככלי לניהול שלהם הם רעיונות בסיסיים בכלכלה מזה עשרות שונים. סיוון רק הדגים שימוש בהם בנושא איכות הסביבה.
2. ''הראנו ש'' היא דרך התבטאות מקובלת באקדמיה.

חיפושי אינטרנט פשוטים היו מראים לך את זה מייד, אבל למה לבדוק אם אפשר לקשקש...
_new_ הוספת תגובה



בעזרת השם
צצ''ת יבל''ק (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 17:30)
בתשובה לזוהר בדשא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

יהי פה כוח אדם ערבי ירוק ירוק
_new_ הוספת תגובה



אנרגיה גרעינית
לוי (יום חמישי, 31/05/2007 שעה 21:44) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לתחנות כח גרעיניות ליצור חשמל כמה יתרונות בולטים על תחנות כח הפועלות על דלק כימי כמו נפט ופחם .
תחנה גרעינית לא יוצרת דותחמוצת הפחמן התורמת לאפקט החממה .
תחנה גרעינית אינה גורמת לזיהום סביבתי ע''י פליטת גזים רעילים ואירוסולים מזיקים כמו תרכובות גופרית , עשן ,וחומרים רדיו אקטיביים . הדלקים פחם ונפט מכילים בין 1 ל-‏3 חלקים למיליון אקטינידים שהם רדיו אקטיביים הפולטים חלקיקי אלפא .מכיון שמדובר בשריפה של מליוני טונות רבים הרי נפלטים דרך הארובות טונות רבות של חומרים רדיו אקטיביים .
האפר הנוצר משריפת פחם מגיע לכדי כ-‏10 אחוזים מהפחם הנשרף . כתוצאה מכך מתקבלים הררי אפר שקשה למצוא להם שימוש .
דלק גרעיני ''נשרף'' רק בתוך הכור כך שלא קיימת סכנת שריפה כמו בדלקים הקונוונציונלים .
כאשר מדובר בנפט תמיד מתרחשות נזילות . דליפות אלו גורמות לנזקים אקולוגיים חמורים כולל פגיעה במי התהום .
בעיה מסוג זה לא קיימת במקרה של דלק גרעיני .
כורים גרעיניים מסוג ברידר או פבל ריאקטור מתוכננים לעבודה בטמפרטורות שמעל 1000 מעלות על כן יעילותן התרמית גבוהה יותר .
ברית המועצות במטרה להגביר את תלות המערב בנפט הערבי השקיעה סכומי עתק בתעמולה אנטי גרעינית . האנטינוק הצליחו לעצור את מהפכת הגרעין ותרמו רבות לזיהום כדור הארץ והגברת אפקט החממה .
נראה שהמערכת הציבורית מתחילה להתיצב סביב השפיות והאופציה הגרעינית מקבלת לגיטימציה .
_new_ הוספת תגובה



אנרגיה גרעינית
כנר_עם_ביפר (יום שישי, 01/06/2007 שעה 0:14)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היה נשמע באמת טוב, אם אפשר היה להבטיח כי לא יהיו עוד צ'רנובילים.
אחד כזה (ששרידים ממנו הגיעו בזמנו גם לכאן) הכיל יסודות רדיואקטיביים.
האם הכמות הכוללת של היסודות האלה שקולה לכמות כוללת של מיקרואלמנטים רדיואקטיביים משרפת פחם לאורך שנים - זאת שאלה טובה, אבל זה בכל מקרה לא מצב של שחור מול לבן.
_new_ הוספת תגובה



אנרגיה גרעינית
לוי (יום שישי, 01/06/2007 שעה 15:58)
בתשובה לכנר_עם_ביפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שקרה בצ'רנוביל הוא תוצאה של רשלנות פושעת .
רשלנות מסוג זה היתה אפשרית רק מפני שהשלטון המושחת של ברית המועצות התיחס לבני אדם כאל עצמים נחותים חסרי זכויות .
תחנת חדרה הצורכת כ-‏10 מיליון טון פחם בשנה מפריחה לאויר בין 10 ל-‏30 טון אקטינידים לשנה וזאת בנוסף לאפר, דותחמוצת הפחמן ושאר רעלים .
צריכת החשמל בישראל היא זניחה ביחס לצריכה העולמית .
איני ממליץ שמדינת ישראל תבנה כורי כוח גרעיניים מפני שהמבנה החברתי שלה מעוות . לתפקידי מפתח לא ממנים מקצוענים אלא פרוטקציונרים . ובמקרה הגרעיני הקנס על תקלה הוא גבוה מדי .
ראה כיצד חירבנו את צהל .
_new_ הוספת תגובה



אנרגיה גרעינית
כנר_עם_ביפר (יום שישי, 01/06/2007 שעה 23:08)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כן, היה עדיף שלא היו נפלטים אקטינידים מתחנות כוח פחם, וגם סלעי פוספטים טבעיים לגמרי, המכילים כל מיני דברים קורנים (על פי WIKI, יש 6ppm של תוריום בקרקע רגילה), עדיף היה שלא היו בסביבה. אבל, ראינו מה הסכנות מתאונות גרעיניות, מול ניסיון של הרבה עשרות שנים עם תחנות כוח המונעות בפחם.
ד''א, הטיפול בחומרים רדיואקטיביים עצמם, לפני ואחרי שעברו ביקוע בכורים – גם בזה יש סיכון. סוג כזה של סיכונים לא קיים במקרה של פחם.
ולגבי הצד הפוליטי, אז קשה לומר שהתאונה הרצינית הידועה בארה''ב (שאמנם לא גרמה אבדות בזמנו) ב- Three Mile Island , היה לה אספקט פוליטי כלשהו, אלא אם כן עוסקים בתיאוריות קונספירציה.
בקיצור, על פי חוק מרפי (Murphy's law) הפשטני משהו, תאונות יהיו, ואז עדיף שזה יקרה עם פחם ולא עם אורניום. מה שכן, אצלני נראה שמרפי עובד שעות נוספות. הרי מצטיינים פה בעיקר בתחמנות, והיא לא מי יודע מה תעזור בזמן תאונה גרעינית, אולי רק לצורך גלגול אחריות, אם יישאר זה שצריך לגלגל אותה, וזה שעליו היא תגולגל.
_new_ הוספת תגובה



אנרגיה גרעינית
לוי (שבת, 02/06/2007 שעה 21:04)
בתשובה לכנר_עם_ביפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התאונה הגרעינית היחידה הרצינית במשך כ-‏50 שנות אנרגיה גרעינית היא צ'רנוביל .
התאונה בטרי מיל אילנד גרמה לנזק כספי והיא היתה תוצאה של רמאות בתוספת חוסר מקצועיות . למרות הכל לא היתה פגיעה בנפש ובאקולוגיה .
שריפה של פחם גורמת באופן קבוע לפגיעות בריאותיות ואקולוגיות בהיקפים יותר גדולים אפילו מצ'רנוביל .
לדידי אם קיימים פתרונות חקלאיים אני בעד . שיפעילו אותם מבלי לפגוע ברמת החיים ובחוסן הכלכלי של העולם המתועש . אני קצת סקפטי .
הידע שלי בתחום הוא חובבני ואיני סומך על כל מיני ארגונים שלא ברור מה מניע אותם .
_new_ הוספת תגובה



אנרגיה גרעינית
כנר_עם_ביפר (יום ראשון, 03/06/2007 שעה 19:04)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

על פי WIKI לפחות, שוחררה רדיואקטיביות לאטמוספרה:
קשה להגדיר את האירוע הזה כמו אחד שלא פגע כלל בסביבה.
אתה מגדיר את ידיעותיך כחובבן, אז גם קביעתך שלא הייתה כל פגיעה היא חובבנית?
_new_ הוספת תגובה



אנרגיה גרעינית
לוי (יום ראשון, 03/06/2007 שעה 21:25)
בתשובה לכנר_עם_ביפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מקצוען בתחום ועיינתי בדוחות מקצעיים ולא בקשקושים של עיתונאים שהידע שלהם שואף לאפס .
_new_ הוספת תגובה



אנרגיה גרעינית
כנר_עם_ביפר (יום שני, 04/06/2007 שעה 8:17)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ב-WIKI כתוב ששוחררה רדיואקטיביות לאטמוספרה, אז היא שוחררה או לא, על פי ידיעת מומחה המעיד בעצמו על מומחיותו כאן?
_new_ הוספת תגובה



אנרגיה סולארית
theWatcher (יום שישי, 01/06/2007 שעה 17:43)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הפחמן הדו חמצני הנפלט לאוויר בתהליך השריפה מורכב באמצעות הצמחים בתהליך הפוטוסינתזה יחד עם מיים לפחמימה שניתן לשרוף שוב וכל זאת באמצעות אנרגיית השמש המסופקת ללא הגבלה. זה כל כך פשוט אם רוצים להוריד את כמות הפחמן הדו חמצני באטמוספירה שותלים יותר ממה ששורפים, אם חם מדי נוטעים עצים, אם קר מדי שורפים אותם, האם יש לך דרך דומה להתמודד עם פסולת גרעינית? זאת השאלה.

גם אנרגיה סולארית היא אנרגיה גרעינית, ההיתוך הגרעיני מתרחש בשמש והפסולת מאוחסנת בשמש מה שמגיע לכדור הארץ הוא החום והאור של ההיתוך הגרעיני המתרחש בשמש. את האור ניתן לאסוף במראות ולמקד לצינור בו יווצר חום של מאות ואלפי מעלות צלסיוס (מגדל השמש במכון וייצמן מגיע ל-‏1200 מעלות צלסיוס) שייצרו רוח פנימית שתסובב טורבינה או יחממו מים ליצירת קיטור שיסובב טורבינה (אנרגיה גרעינית-אנרגיית אור-אנרגיית חום-אנרגיית תנועה-אנרגיה חשמלית). בעתיד אולי יומצאו תאים פוטואלקטרים יעילים יותר מהקיימים כיום וניתן יהיה להפוך את האור ישירות לאנרגיה חשמלית (אנרגיה גרעינית-אנרגיית אור-אנרגיה חשמלית).
_new_ הוספת תגובה



אנרגיה סולארית
לוי (יום שישי, 01/06/2007 שעה 18:14)
בתשובה לtheWatcher
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התיאוריות המקובלות כיום טוענות שאנרגית השמש היא תוצאה של תהליך איחוי גרעיני .לפי הנחה זו במועד עתידי כל שהוא תהליך זה ימוצה ויפסק .
אנרגית השמש המגיעה לארץ היא חלק מזערי ממה שהשמש פולטת .
לאנרגית השמש שני חסרונות משמעותיים:
צפיפות אנרגיה נמוכה .
אי יציבות . בלילה ובחורף כאשר היא מבוקשת מאוד היא לא זמינה .
היעילות של מתקנים לנצול אנרגית השמש ליצור חשמל למשל היא בסביבות אחוז אחד . קשה לראות כיצד נתן לקיים רשת רכבות המתבססת על אנרגית השמש . אותו דבר מטוסים , אוניות ומכוניות . בינתיים מתקנים לנצול אנרגית השמש רחוקים מאוד מלהיות כלכליים .
ייצור חומרי דלק ע''י גידולים חקלאיים בינתיים הם קוריוז מענין ותו לא .
אני בעד השקעות במחקר . מחקר מדעי הוא התעמלות פנטסטית למוח האנושי ומקור פרנסה מכובדת ומעניינת למדענים ומהנדסים .
לי נראה שאנרגיה גרעינית יכולה לספק את צורכי האנושות למשך שנים רבות מאוד מבלי לפגוע באיכות החיים ובאקולוגיה הגלובלית .
אם יצליחו לרתום את תהליך האיחוי ליצירת חשמל מקור האנרגיה לאנושות מובטח למאות מיליוני שנים .
_new_ הוספת תגובה



אנרגיה סולארית
theWatcher (יום שישי, 01/06/2007 שעה 22:49)
בתשובה ללוי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השמש תבער עוד מליוני ומליארדי שנים, לפי ההערכות היא רק באמצע החיים שלה. היא בוערת בין כה וכה אם משתמשים בה וגם אם לא ולכן כל זמן שהיא זמינה מוטב להשתמש בה כמה שאפשר. לתקופה של אלפי ומליוני שנים ניתן להגיד בוודאות שהיא מהווה מקור אנרגיה בלתי נדלה. השמש זמינה כל הזמן כשבאזור אחד לילה באחר יום כשבאזור אחד חורף באחר קיץ. לא הצעתי בשום מקום להניע כלי רכב באמצעות אנרגיית שמש, אנרגיית השמש תשמש ליצירת חשמל בקירות, כל כלי רכב שיכול להתחבר לחוטי חשמל כמו טרולייבוס יוכל לנסוע על אנרגית שמש שזה אגב לא שונה מאנרגייה גרענית אלא אם אתה מציע כור גרעיני בכל מכונית.

ייצור חומרי דלק מצמחים אינו קוריוז בברזיל לפני 25 שנה, לאחר משבר הנפט של שנות השבעים, 75% מכלי הרכב נסעו על אלכוהול אומנם אחרי שהמשבר נרגע חזרו לבנזין אך כיום בכל בנזין יש 25% אלכוהול ועשרות אחוזים משתמשים באלכוהול טהור 95% ועוד נשאר מספיק לייצוא.
_new_ הוספת תגובה



לא צריך להחליף מכונית
theWatcher (יום שישי, 01/06/2007 שעה 17:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ביודיזל העשוי משמנים צמחיים כמו שמן סויה או שמן קנולה או שמן קיקיון או שמן ז'טרופה או אפילו שמן מאצות הוא חומר דלק שניתן להשתמש בו במנוע דיזל רגיל עם מעט התאמות, ביודיזל הוא חומר ממיס ואי לכך מנקה את הצנרת וסותם את הפילטרים עם הלכלוך מהצנרת, לכן בתחילת השימוש יש לנקות את הפילטרים ועדיף להתקין פילטרים נשלפים, אז לא החלפת רכב מקסימום ביקור אצל המוסכניק שמשתלם אם מתכוונים להשתמש בביודלק באופן קבוע. ישנו גם הביואתנול (אלכוהול 95%) המיוצר מדגנים כמו קני סוכר תירס ועוד שניתן להשתמש בו במנוע בנזין עם התאמות מפני שהאתנול הוא מוליך חשמלי בניגוד לבנזין לכן יש להחליף את סוג החומרים של החלפים בצנרת הרכב, כמו קודם בסך הכל ביקור אצל המוסכניק לא רכב חדש. בתחילת השימוש במכוניות, השתמשו בדלק על בסיס שמן צמחי כמו שמן בוטנים, אך עם התפתחות כל התחום העוסק בשאיבתו וזיקוקו של הנפט הוא הפך משתלם יותר והשמן נדחק לשוליים אך כיום עם עליית מחירי הנפט דווקא השמן הצמחי משתלם יותר שכן מחירו כמחצית ממחיר הנפט והנפט עוד ממשיך לעלות.

בתהליך השריפה משתחררת אנרגיה האגורה בחומרים, התהליך ההפוך לפיכך דורש השקעת אנרגייה לכן כל מקור דלק הוא נדלה בסופו של דבר אלא אם מסופקת אנרגייה מחוץ למערכת לתהליך יצירת החומרים המיועדים לשריפה. אותה אנרגייה באה מהשמש הפחמימות כמו ביואתנול ביודיזל או נפט ותוצריו מכילים אנרגיה, בטמפרטורה מתאימה עם נוכחות חמצן מתרחשת בעירה שמותירה מים ופחמן דו חמצני על מנת ליצור שוב פחמימה לשריפה יש צורך באנרגיה מבחוץ האנרגיה מסופקת מהשמש לתהליך הפוטוסינתזה שמרכיב את הפחמימה מחדש. מדובר בתהליך מחזורי המתודלק ע''י השמש שהיא בסופו של עניין מאחורי כל האנרגיות על הארץ, אם זאת אנרגיית רוח - השמש מחממת את את האוויר שנע למעלה ומותיר חלל ריק שמתמלא ע''י אוויר קר, אנרגיית מים, המים נופלים ממקום גבוה למקום נמוך, אך הם לא הגיעו לשם בכוחות עצמם השמש איידה אותם והם נפלו למקום הגבוה באמצעות הגשם וכאמור גם הנפט והשמן ושאר פחמימות שמיוצרות בתהליך הפוטוסינתזה ע''י השמש.

מסקנה: כל חומר דלק באשר הוא, הוא חומר שאוגר אנרגיה ויכול לשחרר אותה ולאחר מכן יש למלא אותה שנית, לכן לא משנה באיזה חומר משתמשים כחומר דלק, כאוגר אנרגיה, כל חומר לא משנה מהו אינו אלא מתווך בין השמש לסיבוב הטורבינה שיוצרת חשמל או מזיזה גלגלי מכונית. ישנן דרכים יותר יעילות ופחות יעילות להשתמש באנרגיה, ותמיד יש מחקר בכיוון ייעול הניצול אך התהליך הבסיסי תמיד נשאר, ואם לא נפט אז מתווך אחר של אנרגית השמש יהיה בשימוש או השימוש בשמש באופן ישיר. למכוניות יש צורך במתווך כמו הנפט שבא בדמות השמן הצמחי או האלכוהול מאחר שמכוניות על סוללות להטענה מעט יותר מסובכות (אם כי ניתן לדמיין מכונית שמגיעה לתחנת דלק, שולפים מתוכה את הסוללה המרוקנת ושמים סוללה חדשה ואת המרוקנת מטעינים בתחנה) נכון שזה מעט פרימיטיבי להשען על צמחים בעידן המכונות אבל זה נדרש עד הפריצה הגדולה שתהיה בפוטוסינתזה המלאכותית אז ניתן יהיה להטעין אנרגיה מהשמש בפחמימות ללא עזרת הצמחים ולצורך החשמל בקירות אין צורך לחפש מתווך אחר של אנרגית השמש ניתן להשתמש בה ישירות באמצעות איסוף קרניה בשדה מראות ומיקודן לקבלת אנרגיית חום גבוהה של מאות ואף אלפי מעלות צלסיוס כמו שזה נעשה במגדל השמש במכון וייצמן, חום שניתן להשתמש בו ליצירת קיטור שיניע טורבינה או יצירת רוח בצינור שתניע טורבינה וכאשר יפותחו תאים פוטואלקטרים יעילים מספיק ניתן יהיה להעביר אור לאנרגיה חשמלית ישירות ללנוע תיווך דרך אנרגית חום ואנרגית התנועה של הטורבינה.

לסיכום חקלאות ימית, חקלאות מדברית, פוטוסינתזה מלאכותית(של פחמימות כמו הצמחים או פוטוסינתזה של כל מתווך אחר של אנרגיית השמש), מראות קולטות שמש ותאים פוטואלקטרים הם התחומים של האנרגיה העתידית. האנרגיה הגרעינית לעומת זאת פסולה מכל וכל עד שתימצא הדרך למחזר את הפסולת הנוצרת מתהליך הפקתה.
_new_ הוספת תגובה



לא צריך להחליף מכונית
יובב (יום שישי, 01/06/2007 שעה 17:37)
בתשובה לtheWatcher
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמעתי פעם שהאנרגיה המושקעת בגידול התירס ליצור אתנול יותר גבוהה מהאנרגה המופקת ממנו.
השבוע אמרו בחדשות שהדרישה לאתנול העלתה משמעותית את מחירי התירס, שהוא מוצר יסוד במספר מדינות עולם שלישי.
_new_ הוספת תגובה



ולמה ציפית?
theWatcher (יום שישי, 01/06/2007 שעה 18:06)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האנרגיה המופקת לא יכולה להיות גבוהה יותר מהאנרגיה המושקעת, בכל גלגול אנרגיה מאבדים קצת מהאנרגיה, האנרגיה לא נעלמת היא פשוט יוצאת מהמערכת ולא ממשיכה לגלגול הבא, בניצול יעיל ניתן להעלות את אחוזי הניצול אך תמיד יהיה אובדן. אותו הדבר עם הנפט, אני בטוח במאת האחוזים שכמות האנרגיה המופקת ממנו קטנה משמעותית מהאנרגיה שהושקעה בגידול הצמחים שהאכילו את בעלי החיים שגופם התאבן ובלחץ הגיאולוגי הפך לנפט, לא רק זאת אלא גם לא כל האנרגיה הנמצאת בנפט משומשת אלא חלק ממנה נפלט.

למה ציפית? אתה לא יכול לצפות למצוא חומר דלק שפשוט שוכב מוכן לשימוש, בשלב מסויים עליך ליצר אותו בעצמך. נכון, השימוש בתירס בארה''ב לייצור אתנול מגדיל את מחיר התירס והשימוש בסוכר בברזיל לייצור אתנול מגדיל את מחיר הסוכר. זה קורה כשהדרישה עולה אך ההיצע לא עולה בהתאמה, על מנת להוריד את מחירי התירס פשוט צריך לגדל יותר ממנו! זה נכון לגבי כל סוג של צמחי דגן המשמשים ליצור אתנול או כל הצמחים שמהם מייצרים שמן לייצור ביודיזל. פשוט צריך לנצל שטחי גידול חדשים ולא משומשים כמו המדבריות והאוקיאנוסים, לא כל צמח גדל בכל תנאי ולכן ניתן להשתמש במגוון צמחים לייצור אנרגיה, ניתן לגדל אצות ולהפיק מהן אנרגיה תוך שימוש בשטחי האוקיאנוסים, יש בארץ התקדמות רבה בכל הנוגע לחקלאות ובמיוחד לחקלאות בתנאים חדשים ומאתגרים כמו בים ובמדבר.
_new_ הוספת תגובה



ולמה ציפית?
לוי (יום שישי, 01/06/2007 שעה 18:25)
בתשובה לtheWatcher
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תחנות כוח פוסיליות-המבוססות על שריפה להפקת חשמל מגיעות ליעילות של כ-‏30 אחוזים בלבד .זאת בגלל חוק קרנו . אילו נתן היה להעלות את הטמפרטורה לכמה אלפי מעלות היה נתן ליעל את התהליך . הפלדה שהיא חומר המבנה הבסיסי של תחנות אלו מגבילה את הטמפרטורה לכ-‏600 מעלות .
אני בעד בדיקת כל רעיון מבטיח יותר או פחות .
בינתיים לא נראית פריצת דרך משמעותית .
_new_ הוספת תגובה



זה יותר חמור
יובב (יום שישי, 01/06/2007 שעה 18:37)
בתשובה לtheWatcher
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אני זוכר נכון, כמות הדלק המושקעת ביצור תירס גדולה מכמות הדלק המופקת ממנו. (נתונים נוספים: חצי מיבול התירס האמריקאי של השנה הבאה יהפוך לאתנול. כדי לספק את צרכי האנרגיה של ארה''ב ע''י אתנול יהיה צורך בשטח גדול פי 3 משטחה של טקסס).

מסתמנת איזושהי אלטרנטיבה תאורטית מעניינת בצורה של גידול מיקרו-אצות. הן נותנות תפוקה של כמעט פי אלף לשטח מקביל של תירס, וניתן לגדל אצות במדבר.
_new_ הוספת תגובה



מה שאתה אומר לא הגיוני בעליל
theWatcher (שבת, 02/06/2007 שעה 1:59)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מסכים שסך כל האנרגיה הנכנסת למערכת פוחתת עם כל גלגול אם בודקים את כל הבחינות החל מקרני השמש שלא נבלעות דרך שימוש באנרגיה על ידי הצמח, דרך שימוש באנרגיה ע''י שמרים בתהליך התסיסה וכלה באוכל של העובדים עם עוד כל מיני גלגולי אנרגיה בדרך אך מהבחינה של הדלק נטו הרי דבריך לא הגיוניים בעליל, אם שורפים יותר דלק מאשר מייצרים הרי שלא נותר מוצר למכור אלא אם משתמשים בדלק מנפט במקרה כזה זה אמור היה להשתקף במחיר. אילו ביצור של ליטר אתנול היה צורך בליטר וחצי של נפט אז המחיר של ליטר אתנול מתירס היה אמור להיות לפחות כמו של ליטר וחצי נפט אם לא הרבה יותר. העובדה היא שאתנול זול יותר מנפט וזה סותר את כל התיאוריה הזאת.

ליטר אתנול עשוי מתירס עולה שלושת רבעי ליטר נפט. ליטר אתנול עשוי מקנה סוכר עולה פחות מחצי ליטר נפט. בסוכר מין הסתם יש יותר אנרגיה מאשר בתירס הערך הקלורי שלו גבוה יותר. ניתן להפיק 15 ליטר אתנול מ 30 ק“ג קנה-סוכר ואילו מכל 30 ק“ג גרעיני תירס מופקים כ 10 ליטר אתנול בלבד, וגם ניתן לגדל יותר יחידות על אותו השטח. אז נכון, תירס אינו חומר הגלם הטוב ביותר לייצור אנרגיה יש טובים ממנו אך הוא לא כל כך נורא כפי שאתה חושב כלומר תפוקת הדלק אכן גבוהה מצריכת הדלק, לא בהרבה אך אחרי הכל זהו משאב מתחדש בניגוד לנפט.

הזכרתי את גידול האצות ואכן ניתן לגדל כמות גדולה יותר מהם על אותו שטח. גם שימוש בביודיזל עדיף על פני שימוש בביואתנול שכן הערך הקלורי של שמנים גבוה יותר מזה של סוכרים. פתרון נוסף רק שהוא הכרוך בהתקדמות טכנולוגית הוא ניצול התאית, החומר בצמח שלא ניתן לניצול בינתיים ומתקיים מחקר ביוטכנולוגי למציאת/יצירת חיידקים עם אנזימים המפרקים תאית לסוכר. הדבר יגדיל משמעותית את תפוקת הדלק מכל צמח.

עוד על כך כאן:

_new_ הוספת תגובה



אמרתי שזה משהו ששמעתי ולא משהו שאני יודע אבל
יובב (שבת, 02/06/2007 שעה 10:45)
בתשובה לtheWatcher
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם יכול להיות שהפער במחיר מתאפשר ע''י סבסוד ממשלתי מאסיבי, כללית לחקלאים, וספציפית למתנול?
_new_ הוספת תגובה



זה משהו שראוי לבדוק
theWatcher (שבת, 02/06/2007 שעה 15:27)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין סבסוד ממשלתי לאתנול אך יש הקלות במסים, ההבדל הוא שלא שהממשלה נותנת כסף היא פשוט לוקחת פחות. למעשה גידול תירס עבור אתנול בארה''ב הוא פתרון עבור הסובסידות לחקלאים, כלומר עם ייצור האתנול מתירס הצורך בסובסידות בטל וגידול התירס הופך משתלם בזכות עצמו אולי עקב עליית מחירי התירס ותוצריו או שאכן יש רווח מהפיכת התירס לאתנול ולא רק בזכות ההקלות במסים ועליית מחירי התירס. העניין הוא שאכן ישנו רווח רק בגלל ייצור האתנול נטו, זה אינו רווח גדול אך זה עדיין רווח, ישנם מוצרים טובים ממנו ומוצרים גרועים ממנו ליצור אנרגיה כמו שאמרתי, יתכן שהאמריקנים משתמשים בתירס כי זה מה שיש, אני מניח שלא קל להחליף את סוג הגידול בין לילה. קנה הסוכר הוא תוצרת מסורתית בברזיל עוד מימי הקולוניאליזם והוא עדיף על פני התירס כמקור אנרגיה כפי שציינתי מאותה כמות של קנה סוכר ניתן להפיק 50% יותר דלק מאשר מתירס וגם ניתן לגדל יותר יחידות קנה סוכר על פני שטח זהה, אך האמריקנים דבקים בתירס משום מה. ברזיל בכל אופן מייצאת אתנול גם לארה''ב, וארה''ב מטילה מסים על ייבוא זה שמשתלם גם אחרי המסים אך באמצעות מדינה שלישית החברה בארגון הסחר של האגן הקריבי, אל סלוודור, ברזיל מצאה דרך לייצא אתנול ללא מס לארה''ב. בסופו של דבר השוק ישפיע וגידולי התירס למען אנרגיה יתחלפו בגידולים של צמח אחר עדיף ממנו לצורך הפקת אנרגיה.
_new_ הוספת תגובה



זה משהו שראוי לבדוק
יובב (שבת, 02/06/2007 שעה 22:17)
בתשובה לtheWatcher
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הסובסידיה לאתנול היא 1.5$ לליטר. חפש בגוגל.

נתקלתי עכשיו בכתבה שטוענת שמעבר לשימוש באתנול עלול לגרום להגברת מקרי מוות בהשוואה לפליטה הנוכחית, כתוצאה ממקרי הסרטן הנגרם ע''י פליטת האוזון.
_new_ הוספת תגובה



קץ התחבורה הפרטית
theWatcher (יום ראשון, 03/06/2007 שעה 4:08)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נכון, הבנתי את המונח tax credit כהקלות במסים ולא כהחזר מס שיכול גם לרדת לרמה של מס שלילי שהוא סוג של סובסידה. קראתי שעל כל גלון של E10 (10 אחוז אתנול) מקבלת החברה המייצרת 5 סנט, כלומר על כל גלון של אתנול טהור מקבלים 50 סנט. איך מגיעים ל-‏1.5 דולר זה כנראה התוספת של הסובסידה לחקלאות. מחיר בנזין הוא 3-3.5 דולר לגלון. המס על בנזין הוא 40 סנט לגלון בערך, כלומר ללא המיסוי גלון בנזין היה עולה 2.5-3 דולר לגלון, וגלון אתנול היה עולה בערך 3.5-4 דולר לגלון. אכן נראה כאילו הצורך באתנול נובע ממדיניות המיסוי, אך אם יש רווח אנרגטי כפי שכנראה יש אם כי לא גדול הרי שבבו הזמן מחיר האתנול יהיה נמוך יותר ממחיר בנזין גם בלי סובסידה.

לגבי הסכנות הבריאותיות אני מניח שישנן דרכים למזער אותן אך זהו טיבם של תהליכים כימיים, יכולים להיווצר מהם תוצרי לוואי לא רצויים, בשריפה לא שלמה של פחמימה, כלומר בלי מספיק חמצן מתקבל co פחמן חד חמצני שהוא מסוכן. נראה שהאנרגיה הבטוחה היחידה היא אנרגיה חשמלית מהשמש כלומר בשדות מראות ענקיים מה שאומר קץ התחבורה הפרטית שכן קשה לראות מכוניות על סוללות להטענה אלא אולי אם הן יוטענו בתחנת הדלק בנפרד מהמכונית כך שזאת לא תהיה מושבתת בזמן ההטענה. תאי הדלק יקרים מדי לתחבורה פרטית להמונים אולי לתחבורה ציבורית. נראה שבעתיד נראה טרולייבוסים ורכבות עליות או תחתיות שמחוברות לחוטי חשמל ואילו התחבורה הפרטית היחידה תהיה בדמות אופניים. מעניין מדוע בעלי חברות הנפט עצמם אינם משקיעים בתחליפים הרי עם הצטמצמות המצבורים ועליית המחירים הוא יהיה יקר יותר ובלתי משתלם כלכלית עבור אנשים פרטיים.
_new_ הוספת תגובה



סובסידיות לדלק ירוק
שמנצ'יק (יום חמישי, 17/04/2008 שעה 14:56)
בתשובה לtheWatcher
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בארה''ב מקבלים דולר אחד במובני מס על כל ליטר/גלון דלק ירוק שאתה יוצר.

באירופה, על כל ליטר/גלון שאתה מייבא, אתה מקבל סובסידיה גם, נדמה לי שכמעט דולר נוסף.

כלומר אמריקאי שמייצר ליטר/גלון דלק ירוק, ומייצא אותו לאירופה, מקבל כמעט 2 דולר רק במובני מס/הטבות.

זה מה שיוצר את העסק הזה לכ''כ רווחי. מבחינה כלכלית נטו, אין היום עדיין הרבה טעם לעסוק בדלק ירוק. רק לאחר שיפור משמעותי ביעילות התהליכים, ירידה במחירי התירס, עליה במחירי הדלק או כולם יחד...

ובכל מקרה, אם כבר דלק ירוק, היום הרבה הרבה יותר יעיל (BTU/קמ''ר) לעשות אותו מסוכר. אבל רק בברזיל עושים זאת.
_new_ הוספת תגובה



סובסידיות לדלק ירוק
שמנצ'יק (יום חמישי, 17/04/2008 שעה 15:39)
בתשובה לשמנצ'יק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אגב, בגלל זה גם אם תבדקו תגלו שהמרבית המוחלטת של הדלק הירוק המיוצר בארה''ב לא נצרך בארה''ב אלא מיוצא ספציפית לאירופה.
_new_ הוספת תגובה



לא צריך להחליף מכונית
כנר_עם_ביפר (יום שישי, 01/06/2007 שעה 23:45)
בתשובה לtheWatcher
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא חסרות בעיות עם הביו-דיזל. קודם כל, משתמשים בדרך כלל בתהליך trans-esterification עם מתנול. כלומר, מחליפים את הגליצרול של השמנים בכוהל מתילי. הממציא של הדיזל השתמש אמנם בשמן חמניות עצמו, אבל כנראה, ששמנים לא מעובדים כבר לא כל כך מתאימים למנועים המודרניים.
כלומר, לצורך ייצור ביו-דיזל יש להשתמש בכוהל מתילי, שאינו בחינם, וגם קיימת בעיה רצינית של עודפי גליצרול שזה תוצר לוואי של ייצור ביו-דיזל.
לדעתי הכיוון של האתנול (או המתנול, במידה וניתן להפיק אותו ממקורות טבעיים) עדיף, כי אין שם בעיה של עודף תוצרי לוואי, וגם יפלט פחות CO2 ביחס לשרפה של דלקים הידרוקרבוניים כבדים יותר (יפלטו יחסית יותר מים משרפת כוהלים קלים). אם ניתן יהיה לנצל אצות לייצור כוהלים, אז זה יכול בהחלט להיות כיוון מעניין, וזאת לאו דווקא רק למדענים ומהנדסים.
_new_ הוספת תגובה



לא צריך להחליף מכונית
theWatcher (שבת, 02/06/2007 שעה 3:35)
בתשובה לכנר_עם_ביפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''המתנול, במידה וניתן להפיק אותו ממקורות טבעיים'' - למה איך לדעתך הוא מופק? באותו אופן כמו האתנול רק על ידי מיקרואורגניזמים שונים עם אנזימים מתאימים. ליצר מתאנול בצורה מלאכותית זה מחקר שמתבצע שכבר הזכרתי אותו בקשר לפוטוסינתזה מלאכותית.

התקדמות בפירוק הפחמן הדו חמצני לצורך חיבור עם מימן
התקדמות בפירוק המיים לחמצן ומימן
וביחד מה שייצר צמח מלאכותי שיצור מתאן באמצעות אור שמש מיים ופחמן דו חמצני
מתאנול אומנם לא בחינם אך כל העלויות עדיין יוצאות זולות יותר מהנפט וזה העיקרון. יתרון אחד של הביודיזל הוא שניתן להשתמש בו במנועי דיזל קיימים. יתרון שני הוא שהוא קל להכנה ואף ניתן להכנה ביתית כמו שעושים באתר זה http://www.bio-diesel.org.il/index.htm. לשמן צמחי יש ערך קלורי גבוה יותר ולכן הוא בעל אנרגיה רבה יותר מאשר האתנול, כלומר ניתן להפיק יותר אנרגיה מכל ליטר שלו וגם מנוע הדיזל יעיל יותר ממנוע הבנזין. והגליצרול שאתה מדבר עליו הוא תוצר לוואי שניתן להשתמש בו כחומר גלם בתעשייה, הוא אינו סתם פסולת.

נ.ב
לפי מה שאני יודע האצות משמשות דווקא ליצירת שמן צמחי, וממנו ביודיזל. ביודיזל משמן אצות. http://www.oilgae.com/
_new_ הוספת תגובה



לא צריך להחליף מכונית
כנר_עם_ביפר (שבת, 02/06/2007 שעה 13:04)
בתשובה לtheWatcher
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נתחיל מהסוף. נכון שיש שימושים לגליצרול, אבל הכמויות שייווצרו ממנו במידה וייצור הביו-דיזל יהפוך לתהליך יצור בקנה מידה גדול, יהוו בעיה רצינית – בעיית הגליצרול, כך בפרוש מכנים אותה. הביקוש לגליצרול (בתחום הקוסמטיקה והפלסטיק) אינו צפוי לקפוץ פתאום, אלא אם כן ממציאים מהר תהליכים כימיים חדשים בהם הוא עשוי להיות שימושי. העניין הוא שהמצאות זה לא דבר שניתן לתכנן – כמה שנים מנסים למצוא תרופה לסרטן? עם כל הכבוד לאמצעי הייצור המודרניים כמו תוכנת ה-PROJECT המפוארת, למשל, המצאות זה בעיקר עניין של כישרון ולא רק של רצון חזק.
ולגבי השיקולים השונים של ביו-דיזל מול כוהלים, יש על זה ויכוחים. נתוני הטריוויה לגבי ערך קלורי ויעילות מנועי דיזל ידועים לכל מי ששמע על גוגל. העניין הוא ששיקול מקיף הכולל איכות סביבה (פליטת CO2 ומחזור הפחמן, הוא אחד מהם) הוא מעבר לציטוט פשוט של מקורות אינטרנט.
לגבי האצות: לכיוון הזה, אם לצורך הפקת שמן, או דווקא לצורך התססה ויצור כוהלים, יש יתרון משמעותי בעניין צריכת מים באיכות טובה שדורשים הרבה גידולים חקלאיים. אצות גדילות גם במי ים. מים באיכות שתייה, הוא חומר שהושקעה בו אנרגיה חופשית (free energy, במונחי תרמודינאמיקה) להפקתו ממי ים, שכמותם אצלנו אינה מוגבלת למעשה. המלחת מים טהורים הוא תהליך ספונטאני, ואילו התהליך ההפוך – התפלת מי ים דורש השקעת אנרגיה. אידוי מי ים – עננים – גשמים זהו בעצם תהליך התפלה טבעי שמונע על ידי אנרגית שמש. אז לא חבל על מי שתייה שילכו להשקיית גידולי שדה לצורך הנעת מכוניות? לא עדיף לגדל עגבניות טובות, חיטה, או בוטנים? ראיתי בהקשר הזה של ביו-דלקים ביטוי כמו, food or fuel. נקודה למחשבה.
ניסו בארצנו לגדל כותנה, אמנם לא בדיוק עם מי שתייה, אבל התברר שאפילו במקרה זה, זה לא היה רעיון טוב, למרות שזה נראה עסק רווחי בזמנו. לא הייתי רוצה להגיע למצב בו ליטר מים עולה משהו כמו ליטר דלק (כמו שיש על זה ''בדיחות'' בהקשר לנסיכויות הנפט המדבריות).
_new_ הוספת תגובה



101 שימושים לגליצרין
theWatcher (שבת, 02/06/2007 שעה 14:53)
בתשובה לכנר_עם_ביפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

- גליצרין משמש בתעשיית המזון כממתיק מלאכותי וכמשמר.
- גליצרין משמש לתעשיית הסבונים וחומרי הניקוי.
- ניטרוגליצרין משמש לייצור פצצות
- ניטרוגליצרין משמש בתרופה למחלות לב וכלי דם.
- ניטרוגליצרין משמש בתרופה לאימפוטנציה אצל גברים.
- גליצרין משמש כתוסף מזון עבור ספורטאים, מוריד את טמפרטורת הגוף, מעכב התייבשות ומסייע בביצוע פעולות בחום גבוה
- גליצרין משמש ליצור לציתין וויוטמין E
- גליצרין משמש בתעשיית הקוסמטיקה ונמצא בדיאודורנטים, קרמי לחות, משחות שיניים, איפור ועוד.
- גליצרין משמש בייצור נייר ודיו הדפסה.
- גליצרין יכול לשמש כדשן

וישנם עוד שימושים אבל אני מניח שהרעיון ברור.

''ולגבי השיקולים השונים של ביו-דיזל מול כוהלים, יש על זה ויכוחים. נתוני הטריוויה לגבי ערך קלורי ויעילות מנועי דיזל ידועים לכל מי ששמע על גוגל. העניין הוא ששיקול מקיף הכולל איכות סביבה (פליטת CO2 ומחזור הפחמן, הוא אחד מהם) הוא מעבר לציטוט פשוט של מקורות אינטרנט.''

- אל תעוות נתונים, CO2 הוא מדד לשריפה, בשריפה של ליטר חומר עם ערך קלורי גבוה יותר משתחרר יותר CO2 מאשר בשריפה של ליטר חומר עם ערך קלורי נמוך יותר, כל זה אומר שצריך כמות גדולה יותר של חומר עם ערך קלורי נמוך כדי להגיע לאותה רמת אנרגיה, בסופו של דבר אותה כמות CO2 משתחררת עבור אותה אנרגיה, רק שבמוצר עם ערך קלורי גבוה יותר יש צורך בכמות קטנה יותר של המוצר מה שעדיף עבור הצרכן.

- יעילות גבוה יותר של מנועי דיזל זה אומר שאחוז גבוה יותר מהאנרגיה המשתחררת מתתרגמת לאנרגיית תנועה של הרכב כלומר צריך לשחרר פחות אנרגיה וכך משתחרר פחות CO2 עבור עבודה רבה יותר של הגלגלים.

- מעבר לכך הדאגה בגלל פליטת CO2 היא חשיבה מהעבר במונחים של דלק מאובן. בדלק מתחדש כל ה-CO2 שנפלט מוצא את דרכו לדור הבא של הצמחים, כלומר ממוחזר.

לגבי גידול הדלק כבר אמרתי שיש לנצל את הימים והמדבריות, שטחים שאינם מנוצלים כיום עבור חקלאות. התפלת מי ים זה משהו הדרוש בארץ בלי קשר לנושא הדלקים החלופיים, התפלת מי ים לחקלאות ולתעשייה ולא תעמולה לחיסכון מיים במגזר הביתי שהוא צרכן מים קטן יותר מהחקלאות והתעשייה. חוץ מזה ברור שחקלאות במים מלוחים משתלמת מבחינה אנרגטית, כי צריך להשקיע פחות אנרגיה בהתפלת מים, אך עם משתמשים באנרגית שמש שהיא בלתי מוגבלת הרי שהשיקול האנרגטי הופך זניח והגורם המשמעותי ביותר לטובת החקלאות המיטת זהו השטח שהוא כן מוגבל ועניין התבואה חלקי שטח שמייצגת ניצול טוב יותר שלו.
_new_ הוספת תגובה



101 שימושים לגליצרין
כנר_עם_ביפר (שבת, 02/06/2007 שעה 16:08)
בתשובה לtheWatcher
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נו טוב, יש כאן מקרה טיפוסי של אלוף טריוויה. רשימה ארוכה של שימושי גליצרין (שחלקם בעצמי הזכרתי) אבל שום התייחסות כמותית. על כל 100 קילו של ביו-דיזל נוצרים כ-‏10 קילו גליצרין. עכשיו תאר לעצמך אותן הטונות הרבות מאוד של ביו-דיזל שייצרו, וכמויות הגליצרין האדירות כתוצרי לוואי. נו אז בעזרת ''ניטרוגליצרין משמש בתרופה לאימפוטנציה אצל גברים'', בין השאר, נפתור את בעיית הגליצרין? ואין כל צורך להשקיע אנרגיה להפקת כל המוצרים המופלאים ברשימה שלך? אז מה הביקוש לאותה התרופה לאימפוטנציה שהזכרת יעלה פתאום כמה סדרי גודל כדי לפתור את בעיית הגליצרין כמוצר לוואי של ייצור הביו-דיזל? ובכלל, איך זה שעד עכשיו לא היה שום מחסור בגליצרין, ואילו מרגע שייווצרו כמויות גדולות ממנו בעקבות ייצור ביו-דיזל, אז פתאום הביקוש יקפוץ באופן פלא?
כן, אני כבר רואה – רצוי בדחיפות להמציא תרופה נגד טיפשות על בסיס גליצרין. יכול להיות לזה שוק גדול. יש רק בעיה אחת – הטיפשים לא מודעים כל כך לטיפשותם.....
ועכשיו לגבי ערך קלורי. הסילוף במודע או שלא במודע (בגלל רמה מקצועית נמוכה) הוא מצדך. לא רק הפחמן משחרר אנרגיה בשרפתו עם חמצן תוך יצירת CO2 אלא שהמימן נשרף גם הוא לתת מים. ולבי ערכים קלוריים שלהם:
Carbon 33 000 kJ/kg, or 14200 Btu/lb
Hydrogen 144300 kJ/kg, or 62100 Btu/lb
אתה הבנת את זה אדוני? אפשר בהחלט לקבל הרבה אנרגיה בלי לשרוף כלל פחמן! להסביר לך עכשיו למה חשוב אחוז גבוה יותר של מימן בדלק? אולי תנסה לעשות קצת שעורי בית, במקום לערוך רשימות סתמיות של שימושי גליצרין, למשל?
_new_ הוספת תגובה



101 שימושים לגליצרין
theWatcher (שבת, 02/06/2007 שעה 17:44)
בתשובה לכנר_עם_ביפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שימוש בגליצרין לייצור דשן יכול לחזור אל החקלאות עצמה המספקת את חומר הגלם לשמן הצמחי ממנו הגליצרין מופק כחומר לוואי. כלומר כמה שיגדלו יותר צמחים לייצור שמן יגדל גם הצורך בדשן. זה דבר ראשון.

בכוהל על כל פחמן יש 2 מימנים. בחומצות שומן גם כן על כל פחמן יש 2 מימנים ההבדל הוא באתר הפעיל COOH בשומנים ו-OH בכהלים, בשרשרת של שומן רווי היחס הוא אותו יחס כמו בכהל יותר מימנים יותר פחמנים, אך הוא מוצק בטמפרטורת החדר, בשמן שהוא נוזלי אכן יש פחות מימנים על כל פחמן אך כנראה שזה עדיין עובד טוב יותר מהאתנול שבנוסף לכל כלל לא ניצת בטמפרטורה שנמוכה מ-‏15 מעלות צלסיוס, באקלים הברזילאי זאת לא בעיה אך מה יעשו השוודים?

לא טענתי שהכהלים פחות טובים מהשמנים, טענתי שמה שיכריע בסופו של עניין הוא המחיר לקילומטר, אם השמנים משתלמים יותר אז הם עדיפים ואם הכהלים משתלמים יותר אז הם עדיפים ואילו פליטת ה-co2 אינה עוד טיעון רלוונטי כשמדובר בדלק מתחדש כי כל הפחמן הדו חמצני ממוחזר, זה הכל.

זה ברור שדלק מימני עדיף על פני נפט, אתנול ושמן צמחי גם יחד, ואף הזכרתי אותו כאופציה לעתיד אך העובדה שבביודלקים ניתן להשתמש כבר עכשיו, על מנועים קיימים שבשימוש היא בהחלט יתרון עבורם. דלק מימני לעת עתה עדיין בשלבי מחקר, במלים אחרות תאי דלק הם פתרון לעתיד, ביודיזל או ביואתנול הם פתרונות להווה.
_new_ הוספת תגובה



101 שימושים לגליצרין
כנר_עם_ביפר (שבת, 02/06/2007 שעה 20:21)
בתשובה לtheWatcher
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סליחה, זה פשוט לא רציני. איזה דשן בדיוק מפיקים מהגליצרין (הרי אין בו יסודות כמו חנקן, פוספור וקליום) או שהוא רק חלק מהפורמולציה, ואז אין צורך בהרבה ממנו? והאם אין כלל עלות בהפיכתו לדשן, אם בכלל הוא מהווה חלק חשוב ממנו. רצוי שתגבה את דברך.
ולעניין פחמן – מימן:
כהל מתילי CH3-OH
כהל אתילי CH3-CH2-OH
שרשראות הידרוקרבון המאפיינות אסתר מתילי של חומצות שומניות (ביו-דיזל אופייני)
[-CH2-]n
כלומר, בכוהל מתילי יש 4 מימנים על כל פחמן, באתנול 3 מימנים בממוצע על כל פחמן, ואילו בשרשראות ארוכות של הידרוקרבונים בביו-דיזל יש בממוצע 2 מימנים על כל פחמן. כלומר בכוהל המתילי הכמות היחסית של המימן היא הגדולה ביותר (והוא גם נוזלי לתפארת). שוב פעם להסביר את המשמעות של תכולת המימן?
ודרך אגב, אין לך מושג על כך שביו-דיזל היא לא חומצה שומנית אלא אסטר מתילי של חומצה שומנית, בניגוד לשומנים הרגילים בטבע שהם אסטרים על בסיס גליצרול של חומצות שומניות. הרי הסברתי כבר קודם שבתהליך ייצור הביו-דיזל מחליפים את הגליצרול במתנול (תהליך transesterification ).
חוסר המקצועיות והשטחיות בולטים כאן גם בהתייחס לפליטת CO2. הרי כאשר כורתים יער טרופי בכדי לפנות קרקע לגידולי סויה למשל, נראה לך שתישאר אותה רמת פוטוסינתזה לקלוט את כול כמויות ה-CO2 ששרפת נפט ומוצריו, ופחם, מהווים את המקור הדומיננטי לו היום, ועל פי התצפיות - גם בעתיד? בדקת את השפעת החלפת יער טרופי בגידול כמו סויה על רמות ה- CO2? חלק ניכר מהחקלאות התעשייתית (כמו האתנול ושמן PALM) מופנה היום לאזורים מיוערים של העולם השלישי. צריך לעשות ניתוח מעמיק ולא חפיף.
_new_ הוספת תגובה



101 שימושים לגליצרין
theWatcher (שבת, 02/06/2007 שעה 22:14)
בתשובה לכנר_עם_ביפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טוב ניצחת, כוהל עדיף על אסטר אנרגטית בתיאוריה. אבל במציאות אתנול מפיק בערך 30% פחות הספק מבנזין (אבל עולה יותר מ50% פחות כך שיש רווח) בעוד שביודיזל מפיק את אותו הספק כמו מקבילו העשוי נפט. באתנול יש בממוצע כמה עשרות אחוזים של תוספת אנרגיה בעוד שבביודיזל יש תוספת של כמה מאות אחוזים. יש הבדלים בין מוצרים שונים אבל בינתיים חומר הגלם הטוב ביותר עבור ביודיזל (דקלים בניגריה) מפיק יותר אנרגיה מחומר הגלם הטוב ביותר עבור האתנול (קנה סוכר בברזיל). כשתימצא דרך יעילה לפרק תאית לסוכר זה יהיה חיזוק לאתנול כי אין דרך ידועה להפוך את התאית לשמן צמחי, אך בינתיים שמן האצות שהוזכר כאן נותן חיזוק משמעותי לביודיזל. כמו גם הקיקיון והז'טרופה שמכון וולקני מגדל מסביב לעולם על פני שטח שגדול יותר מכל שטח מדינת ישראל.

אתה מעלה את סוגיית עקירת יערות לצורך פינוי שטחים לחקלאות כאשר חזרתי פעם אחר פעם שיש להשתמש בשטחים בלתי מנוצלים כמו הימים והמדבריות. הקיקיון והז'טרופה ניתנים לגידול בתנאים מדבריים, האצות בימים ומכולם ניתן להפיק שמן צמחי, כאשר ניתן יהיה לייצר סוכר מתאית ביעילות ניתן יהיה להשתמש בחלקי הצמח שאינם משמשים למאכל אדם כך שגם סוגיית מזון-דלק. ודבר אחרון בקשר לגליצרין-דשן אכן מערבבים אותו עם חומרים נוספים אבל אפילו אם לא יימצא שימוש מדובר בחומר אורגני הוא כבר יתפרק מעצמו.
_new_ הוספת תגובה



101 שימושים לגליצרין
כנר_עם_ביפר (יום ראשון, 03/06/2007 שעה 11:37)
בתשובה לtheWatcher
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז בהתחלה היו לנו 101 דרכים, כביכול, לפתור את בעיית הגליצרול. אחר כך עבר המוקד לדשן המסתורי (עדיין לא ניתן ה-reference למרות שבקשתי) המופק כביכול מגליצרול, למרות שאין בגליצרול כל יסוד שיכול לשמש לדישון. עכשיו זה בעצם תוסף לדשן, וכמובן שלא ברור אם באמת משתמשים בו ובאיזו כמות, כי שוב – ''חוסכים'' בציון מקור. אז ככה זה נראה – עוד בלון מופרח. מזל שאומרים לנו שגליצרול מתפרק (שאלה רק כמה זמן זה לוקח לו).
אשר לכוהלים וכו', כדאי שיהיה קודם קצת ידע ברמה מינימאלית (של תיכון) בכימיה ופיזיקה.
הכוהל המתילי למשל, היא מולקולת פחמימנית מחומצנת חלקית – זה בעצם מתאן עם אטום חמצן. וראה זה פלא, מתאן (CH4) נוזלי הוא בעל תכולת אנרגיה גדולה יותר מדלק מטוסים, ועל כן שוקלים להשתמש בו כדלק מטוסים ''ירוק'' יותר. עכשיו, לגבי אתנול המשמש כבר היום כדלק למכוניות, הוא פחות אנרגטי פר מולקולה ביחס לדלק מבוסס שרשרות --CH2 כי הוא כבר מחומצן חלקית, אבל כאשר עושים השוואה בינו ובין דלק המבוסס על שרשראות -CH2- ארוכות יותר, כמו בנזין, אז עבור הכמות הנדרשת לאותה תפוקת אנרגיה
(הקרויה למשל, VMT- vehicle miles traveled), האתנול משחרר קצת פחות CO2 לאוויר, מאשר הבנזין הקל, וכל צמצום מתקבל בברכה. דלק דיזל (ביו או לא ביו) עם שרשרות -CH2- ארוכות יותר מבנזין, ישחרר יחסית יותר CO2.
ולגבי שאר הדברים (או בלונים) – יש סיבה מדוע אזור מדברי הוא מדברי.....
רמז – מים (חשוב על המחיר להביא מיל למדבר – לנסיכויות הנפט אמנם אין בעיה עם זה, אבל זה בגלל שיש להם הרבה נפט...)
בקיצור, אפשר לחלום על כל מיני פתרונות נפלאים, ובינתיים להפריח בלונים. מישהו הגדיר את תחום הביו-דיזל כבועה טכנולוגית בתחום האנרגיה. כאשר רואים את ההרס בדרום אמריקה ואינדונזיה, ניתן להסיק כי הבלונים בתחום הזה יכולים להיות ממש לא סימפטיים.
_new_ הוספת תגובה



101 שימושים לגליצרין
סתם אחד (יום ראשון, 03/06/2007 שעה 13:27)
בתשובה לכנר_עם_ביפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ועוד אלף סיפורי לילה ולילה .
_new_ הוספת תגובה



101 שימושים לגליצרין
כנר_עם_ביפר (יום ראשון, 03/06/2007 שעה 14:34)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טיפש זורק אבן לאגם - עשרה חכמים לא ימצאו
_new_ הוספת תגובה



אז מה כן?
theWatcher (יום שני, 04/06/2007 שעה 15:51)
בתשובה לכנר_עם_ביפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמענו פסילה רבה של כל האופציות הריאליות אז אולי תואיל בטובך להאיר את עינינו? מה דעתך על דלק משמנים צמחיים ללא טיפול שמחייב כמובן התאמה של המנוע אבל אין צורך במתאנול כלומר נחסכת אנרגיה בתהליך שלא מתקיים ואין עודפי גליצרין. ואגב התפלת מי ים לצורך חקלאות מדברית ניתן לעשות באמצעות אנרגיית חום שתבוא מהשמש.

איזה פתרון יעיל וישים יש לך בעבור התחבורה הפרטית?
מכוניות על סוללות?
או שאתה בעד ויתור על תחבורה פרטית והשקעה בתחבורה ציבורית שמחוברת לחוטי חשמל שייוצר בשדות המראות.
_new_ הוספת תגובה



אז מה כן?
כנר_עם_ביפר (יום שני, 04/06/2007 שעה 16:57)
בתשובה לtheWatcher
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה שיש בשפע זה כל מיני ''רעיונות'', אבל יש מחסור ברעיונות מקוריים טובים, ולא פנטאזיות בגרוש של חובבים עם כל מיני בלונים שהם מפריחים באוויר ב''תמיכה'' להגיגיהם. להביא לך עכשיו פתרון אנרגיה גלובלי בפורום פא''צ הצנוע? אולי תלך קודם ללמד קצת מדעים בכדי שתחיל בכלל להבין את הבעיה.
לשימוש באנרגית שמש יש כמה חסרונות. אחד מהם – פיזורה, ומכאן שטח גדול צריך להיות מכוסה במתקנים שצרכו אנרגיה לייצורם ונדרשת אנרגיה לתחזוקתם. לכן אין מתקנים כאלה בהיקף גדול. אבל, אם וכאשר כבר מתקבלים הספקים שיכולים לאפשר התפלת מים בהיקף גדול, אז למה צריך בכלל לגדל שמנים לייצור אנרגיה בעזרת המים המותפלים? - הרי האנרגיה כבר זמינה. אם זאת לא הייתה אנרגיה חופשית (free energy) אי אפשר היה להתפיל מים, שזה תהליך לא ספונטאני הדורש השקעת אנרגיה חופשית. במילים אחרות, בכדי להתפיל צריך גרדיאנט טמפרטורה (בין ''חם'' ו''קר'' יותר) וזה בדיוק הגרדיאנט שנידרש גם במכונות חום.
אז תפיק בעזרת האנרגיה החופשית מימן מאלקטרוליזה של מים כלשהם, או פשוט תטעין מצברים של מכוניות חשמליות, או כל דבר אחר שאפשר לעשות עם אנרגיה חשמלית. רוצה איזה פתרון אינסטנט ''שווה''? – תלך להתייעץ עם אורי גלר.
_new_ הוספת תגובה



הפקת אנרגיה סולארית
יובב (יום שני, 04/06/2007 שעה 23:53)
בתשובה לכנר_עם_ביפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

השתפרה משמעותית לאחרונה.
מדברים על יצור לוחות שמגיעים לניצולת של 40%.
_new_ הוספת תגובה



הפקת אנרגיה סולארית
כנר_עם_ביפר (יום שלישי, 05/06/2007 שעה 6:53)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אכן נשמע מרשים מאוד (ביחס לערך בסביבות ה-‏10% שהוא היותר רגיל). אפשר איזה לינק למקור הידיעה?
_new_ הוספת תגובה



הפקת אנרגיה סולארית
יובב (יום שלישי, 05/06/2007 שעה 8:45)
בתשובה לכנר_עם_ביפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



הפקת אנרגיה סולארית
כנר_עם_ביפר (יום שלישי, 05/06/2007 שעה 9:57)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

באמת מרשים. ד''א מדובר לא על פנלים, אלא על תאי שמש המקבלים קרינה מרוכזת ממראות כנראה. ד''א ריכוז האור מצריך קרור של התא. סידור כזה הכי מתאים למקומות שבהם אין עננים או אובך, כי לרכז אור שמש כשלא רואים אותה, ויש רק אור מפוזר זה לא בדיוק מציאה, בלשון המעטה. וכמובן, שאלת השאלות – המחיר. זה תא שמש מרובה צמתות בין חומרים שונים לקליטת מרב הספקטרום צפוי להיות יקר ביחס לתאי סיליקון רגילים.
לדעתי, אחד ממקורות האנרגיה המעניינים ביותר, ומעשיים כבר עכשיו, הם מקורות גיאותרמיים. עד כמה שזכור לי מקריאת חומר רקע, הם גם מתחילים להיות מנוצלים בהיקפים משמעותיים.
_new_ הוספת תגובה



הפקת אנרגיה סולארית
יובב (יום שלישי, 05/06/2007 שעה 12:42)
בתשובה לכנר_עם_ביפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני מניח שגיאותרמי תלוי במאפיינים גיאוגרפיים. בניו זילנד זה מצליח כי הם יושבים על הר געש אחד גדול...
מישהו סיפר לי פעם שהיתה לו תכנית ישימה כלכלית(!) למתקני כח גיאותרמיים עירוניים/מטרופוליטניים ע''י חפירה לעומק 3-4 ק''מ. האמינות של הבנאדם לא מן הגבוהות.

אותי משעשע הרעיון של שילוב אנרגיית גלים ואנרגיית רוח ע''י הקמת שבשבות על רפסודות שיצופו במרחק ק''מ אחדים מהחוף. שטח ימי לא חסר.
_new_ הוספת תגובה



הפקת אנרגיה סולארית
כנר_עם_ביפר (יום שלישי, 05/06/2007 שעה 16:59)
בתשובה ליובב
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לא חייב להיות ניו-זילנד, או גייזרים טבעיים. קודחים לעומק של משהו כמו 10 ק''מ או יותר בשכבה סלעית. מסתבר כי הטמפרטורה עולה עם העומק, החל מעומק התחלתי לא גדול, כי פשוט מתקרבים יותר לפנים של כדור הארץ שהוא חם מאוד. מזרימים לשם מיים שמחוממים ל-‏100 מעלות או יותר, ואת השאר אפשר לקרוא ב-WIKI למשל. הספקת אנרגיה רציפה, לא תלוייה במזג אוויר, רוחות סוערות וגלים קטנים מדי או גדולים מידי. חוץ מזה, זה כבר עובד בלא מעט מקומות ובהצלחה.
_new_ הוספת תגובה



הפקת אנרגיה סולארית
שמנצ'יק (יום חמישי, 17/04/2008 שעה 15:04)
בתשובה לכנר_עם_ביפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

רציתי לשאול אם מישהו יודע כמה BTU מופק מבושל תירס. אני מחפש את המידע, וכרגע לא מוצא...
_new_ הוספת תגובה



ביודיזל יצרנים ביתיים
www.bio-diesel.org.il (יום ראשון, 13/07/2008 שעה 20:25)
בתשובה לשמנצ'יק
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אומנם מחזיר לתחילת השרשור

אבל מידע בעברית על ייצור ביתי של ביודיזל

www.bio-diesel.org.il

לאוויר פחות שחור ואולי ירוק יותר
_new_ הוספת תגובה



הבעיה היא שיש על כדור הארץ
אאא (יום חמישי, 07/06/2007 שעה 19:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הרבה הרבה יותר מדי בני אדם.לא אמורים להיות יותר ממליארד אנשים על הכוכב.המדע,בטיפשותו הרבה חיסל את המנגנונים שאמורים לווסת את הריבוי האנושי (מלחמות ומחלות) וכך נוצרה התרבות חסרת שליטה.
מרבית הבעיות של האנושות הן תוצאה ישירה של המחדל הנוראי הזה של המדע המערבי.
מאחר ואין הבדל גדול בין מה שקורה לצלוחית עם פרוטוזואה במעבדה למה שקורה ברמת הכוכב,האקוסיסטמה תתקן את עצמה ותחזיר את האנושות לגודלה הרצוי והטבעי.
_new_ הוספת תגובה



חבוב המדע זה היהודים
ימפפו בן גרא (יום שלישי, 12/06/2007 שעה 18:55)
בתשובה לאאא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי