לנצח את הטרור ולהיות מוסרי

רבים מאיתנו זוכרים את הסיפור של תחילת מרד החשמונאים. המורדים היהודים הסתתרו במערות מודיעין ונלחמו ביוונים שרדפו אותם. כאשר היוונים גילו שבשבת היהודים אינם נלחמים הם התחילו לנצל את זה לטובתם והחלו לבוא רק בשבת.
מתתיהו החשמונאי ראה שזה לא עסק וקבע כי מותר להילחם גם בשבת. זה פיקוח נפש.
והנה מגיעים היוונים, שאננים כהרגלם, לחסל את המורדים ופתאום ''הפתעה''. השתנו כללי המשחק. היהודים עשו פשרה עם השבת (עיקרון קדוש) כדי לשרוד (עקרון עוד יותר קדוש).

ב-‏25 השנים האחרונות אנו עדים להתגברות התופעה של טרוריסטים מוסלמים המסתתרים ויורים מתוך אוכלוסיה מוסלמית.
גם בעיראק השיטה הזאת עובדת מצויין מול האמריקנים.
במלחמת לבנון האחרונה המצב החמיר, והוא עוד צפוי להחמיר בסיבוב הבא שיתקיים.
אלה חוקי המשחק שהוכתבו לנו ע''י אוייבינו ומטרתם לוודא השגת ניצחון לשיטתם לפיה: אם הצלחת להתחבא ונשארת בחיים עד הפסקת האש – אז ניצחת.
בעבר לוחמי גרילה היו מסתתרים במקומות שקשה לאתר אותם, ומגיחים משם כדי לתקוף מטרות צבאיות בשיטת ''פגע וברח''. אוכלוסיה מקומית אוהדת היתה מבריחה אליהם אספקה.
היום ''גרילה'' מוסלמית מסתתרת ונלחמת במכוון מתוך אוכלוסיה. את המרחק מביתו לעמדת הירי שלו יכול טרוריסט מוסלמי לעשות בד''כ בנעלי בית.

אם נתמיד בכללי ההתנהגות הישנים שלנו – אנו מראש ובמודע בוחרים להפסיד במלחמות וגורמים במודע לאובדן כושר הרתעה שלנו – דבר שיביא לעוד ועוד קרבות, מלחמות וקורבנות.
מול ירי מכוון כלפי אזרחים תחת קורת הגג האידיאולוגית של ''התנגדות לכיבוש'' אנו צריכים להציב כללי משחק חדשים למאבק בטרור, שבינתיים הספיק להפוך לאיום אסטרטגי.
עמדה מוסרית שבראשה עומד עקרון קדושת החיים, ובמיוחד קדושת חיי אזרחים, אינה יכולה להתקיים זמן רב אם בשטח ביצועה מביא לתוצאה הפוכה של הגברת הטרור וריבוי קורבנותיו. הדרך צריכה לשרת את המטרה. לא לקלקל אותה.
הכללים חייבים להשתנות לטובת טקטיקה שתוצאתה הסופית היא חיסכון בחיי אדם. לשני הצדדים.

כלל בסיסי אחד, שהוא ערך מוסרי עליון, יש לקיים:
קדושת החיים שלנו מעל לכל תוך כדי הימנעות קפדנית מפגיעה מכוונת באזרחים תמימים בצד האוייב.
בכך תמיד נעמוד ברמה מוסרית מעל לאוייבינו. זה צריך להספיק למדינה בתקופה שעצם קיומה מאויים.
כעת נותר לוודא, שבמקביל לעקרונות המוסר הבסיסי אנו גם מנצחים את הטרור. וכמו מאז ומתמיד - המנצח הוא זה שהתאים ראשון את הטקטיקה למציאות.

---

הגדרת מושגים

כדי להסיר ערפול מילולי המכשיל לעיתים ביצוע אפקטיבי - נחדד את הגדרות המושגים.

מטרה צבאית:
מטרה צבאית היא לא ''מקום בו נמצאים אנשים עם מדים''. בהקשר של הטרור מטרה צבאית מובהקת היא מטרה שיורה!!! לא משנה איזה טקסטיל לובשים האנשים באזור המטרה היורה. ממילא טרוריסטים לא הולכים עם מדי צבא.

בסיבוב הקרבות הבא ישראל צריכה להודיע לאוכלוסיה אזרחית להתפנות מיידית ממקומות מוגדרים.
שעה לאחר ההודעה מי שלא יתפנה יזדקק יותר מאי פעם לעזרתו של אללה.

''אזרחים תמימים'':
יש לנו שני מצבים.

א. עד להודעת הפינוי:
אזרחים תמימים הם אזרחים שמהמקום בו הם נמצאים כלי נשק לא יורים ולא נוסעים.

ב. לאחר הודעת הפינוי:
אזרחים שמהמקום בו הם נמצאים כלי נשק לא יורים, לא נוסעים ולא מאוחסנים.

לא פוגעים באוכלוסיה אזרחית תמימה כדי להעניש, לנקום או להרתיע. אין כאן שום דעה פוליטית. גם תמיכה פוליטית או קירבה משפחתית לטרוריסטים אינה הצדקה לפגוע באוכלוסיה אזרחית ללא נשק.

הקפדה על ביצוע עקרונות אלו תערער את בסיס תורת הלחימה של הטרור המוסלמי לסוגיו יותר מכל טכנולוגיה נסיונית עתידית ויקרה שמנסים למכור לנו כתרופה לטרור.

שימו לב, אני מתייחס בכוונה ל''מטרה יורה'' ולא למטרה של ''פצצה מתקתקת'' - שם המאמצים למנוע פגיעה באזרחים תמימים מתבצעים גם היום בשיקול דעת נכון ואינם זקוקים לשינוי.

---

שימוש תיקני בצילומי פגיעה במטרה יורה

כבר מזמן כמעט כל דבר בשדה הקרב מתועד מהאוויר בשידור חי עם ציון מקום וזמן.
אנו צריכים באופן קבוע לצלם כל פגיעה באזור מיושב (בימים כתיקונם).

נוכל להשתמש בצילומי פגיעה במטרה יורה לשלושה מקרים:

מטרה תעמולתית:
הוכחה תקשורתית מול דעת קהל מערבית הבאה בטענות רק לישראל על פגיעה באזרחים ונמנעת להפגין נגד פגיעה מכוונת באוכלוסיה ישראלית מצד טרור מוסלמי.
על דעת קהל מוסלמית אין מה לדבר.
תחת הכותרת ''התנגדות לכיבוש'' גם רצח תינוקות נשמע לרבים מהם סביר מבחינה מוסרית. מבחינתם, פגיעה מכוונת באזרחים (וגם זה כשהם לא טורחים לשקר) אסורה רק כשמדובר באזרחים מוסלמים.

משפט בינלאומי:
מול האופנה של השנים האחרונות באירופה לתבוע קציני צבא ישראלים ב''רצח עם'' ו-''פשעים נגד האנושות'' נוכל להראות ראיות להפצצת מטרה יורה.

לאור האירועים שקרו במלחמה האחרונה אני נאלץ להציע גם סיבה נוספת:

הגברת האחריות של המופקדים על ביטחוננו לגבי חייהם ושלומם של אזרחי ישראל:
אם אנו מצלמים מטרה יורה, ואותה מטרה יורה על מקום מוגדר בתחומי מדינת ישראל, ואנו לא השמדנו אותה תוך זמן קצר למרות שניתנה לאוייב אזהרה מוקדמת לפינוי אוכלוסיה – יוכלו התושבים הנפגעים אצלנו (או קרוביהם) להגיש תביעה כנגד האחראי שהחליט לחוס על חיי אזרחי אוייב השוהים באיזור מטרה יורה על חשבון חיי אזרחי מדינת ישראל שנפגעו ממנה. אני חושש שהגיע הזמן לאתגר את המערכת המשפטית שלנו בתסריט הזה.
לסיכום:
חייבים לסכל את דפוס הפעולה הידוע של הטרור.
החמאס, נאסראללה ומפעיליו בונים על כך שנמשיך ללכת לפי דרכינו הידועות. הם ממש לא יהיו מרוצים אם נשנה אותם.
אפשר לנצח את הטרור בלי לוותר על המוסר הבסיסי. ואפשר ליישם את זה מיידית ללא תקציבים נוספים.

---