  
  
  
|
 |
|
||
  הרי על זה בכה וקונן הנביא |
|||
|
|||
ככל שהמצע כללי יותר,ניתן להקיף בו יותר בכל המובנים.ואם זה לא מספיק,אז מוסיפים לו את ה''רוח'' והכל בא על מקומו בשלום. שמיר הלך למדריד כי לא היתה לו ברירה.הוא לא נפל למלכודת אש''פ ,כי לא היתה מלכודת.הוא נשא ונתן ישירות עם נציגי אש''פ.זה היה תקדים רציני וסלל את הדרך,גם הרעיונית וגם המעשית להמשך הדיונים עם אש''פ בכל מיני מסגרות,כולל אוסלו. אוסלו היתה קפיצת דרך רצינית לעומת מדריד,אך האור הירוק נדלק שם(במדריד).הימין פרש בגלל שהאמין ששמיר ''סטה''יותר מדי שמאלה(מנקודת ראותה של גאולה כהן וחבריה). שמיר,נתניהו ושרון הם עדויות חיות לאיוולתם הפוליטית של אנשי הימין הקיצוני . אגב,אני אישית מאוד מעריך את פועלו האישי של יצחק שמיר למען מדינת ישראל והעם היהודי בכלל. אם היתה אישיות שיכלה לתרגם את הרעיונות של הימין לשפת המעשה והביצוע זה היה רק יצחק שמיר. עדיין כנראה לא קם החוקר או הביוגרף הרציני שינתח ויעריך את פועלו. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הרי על זה בכה וקונן הנביא |
|||
|
|||
שמיר התמודד עם המציאות ויכל לה. בודאי שאנשים המזוהים עם אש''פ נכללו בשיחות כי לכאורה כל מנהיג פלסטיני אז היה מחובר לאש''פ. אבל לא נעשה שום מהלך פורמלי של הכרה באש''פ כפרטנר לשלום. וזה נפרץ אח''כ ע''י אוסלו. כלומר, מהלך אוסלו לא היה דווקא מהלך הכרחי וטיבעי של מדריד. שוליית עוזרים לא פורמלית של פרס הפילה את ממשלת רבין בפח וגררה אחריה את כל ישראל. במתאר הגיוני של חורשי שלום אפשר היה לעצב דרך נורמלית יותר לחיפוש השלום. לכן אין אוסלו הוא המשכו ההכרחי של מדריד, אלא דווקא פיספוס המצב החדש שנוצר. כמובן שאפשר להיתווכח על איוולת פוליטית מהי. אך מאחר שרק הצבעת באצבע מאשימה כללית על שמיר, נתניהו ושרון (וכנראה ששמרת 3 אצבעות המופנות חזרה לחזה השמאל) ולא אמרת דבר, אינני יכול להשיב לך זולת גם כן באמירה כללית שבינתיים השמאל לא הביא שום שלום על ישראל. השלום היחידי שהושג זה על ידי בגין. ירדן כבר כמעט 40 שנה בשלום מעשי עם כל ממשלות ישראל ורק נפילתנו בפח אוסלו איפשרה לחוסיין להפוך את מערכת היחסית לפורמלית ובכך לתגמל את ממשלת רבין בפרס חתימה על שלום יחסית עיק יומין. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי