|
תולדות הקיקיון | |||||
טורקיז קטן / יובל רבינוביץ (יום חמישי, 24/11/2005 שעה 4:24) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
טוב שסיכמת עבורנו את המצב, אבל | |||
|
|||
למרות מה שאמרת מסתבר שכבר היום נראה שלא יהיה קרב ימין - שמאל קלאסי. מי שקרא קצת או שמע מה אמרו מתמודדי הליכוד (בעיקר סילבן ומופז) יודע שהם מנסים להתיישב על הכרטיס החברתי( = שמאל קלאסי. לא?). גם נתניהו כבר אמר שלאחר הצלחתו יש מה לחלק. במובן אחד יש סיכוי של קרב ימין - שמאל וזה בהקשר המדיני אבל אז גם מפלגת שרון תהיה חלק מהעניין. לגבי ההצלחה בסקרים מול הצלחה בבחירות של מפלגת שרון אני נוטה לחשוב כמוך. | |||
_new_ |
טוב שסיכמת עבורנו את המצב, אבל | |||
|
|||
כתבתי: התמודדות בבחירות לכנסת בין העבודה בראשות פרץ לבין הליכוד בראשות נתניהו היא קרב ימין-שמאל קלאסי. אני מסכים שאם נתניהו לא יעמוד בראש הליכוד, ההתמודדות לא תהיה כל כך ברורה. | |||
_new_ |
הרמייה נמשכת | |||
|
|||
אין ספק כי מפלגת שרון היא מפלגת קיקיון, אולם אני חושש שבבחירות הבאות היא תהיה קיקיון גדול, שיצטמק לו אל זרועות הליכוד לאחר הבחירות הבאות או לאחר לכתו של שרון וייצור מפלגה גדולה מאד ומושחתת מאד. לא עומרי שרון הוא החטוטרת של מפלגת שרון ( אני מציע לקרוא לה מפלגת ''כי שרון'' - כי שרון רצה, או מפלגת ''קיא שרון'') , כי אם האבא שלו. ולליכוד חטוטרות משלו..... | |||
_new_ |
תיקון טעות יובל | |||
|
|||
פרס היה חבר כנסת משנת 1959 ולא מנכ''ל משרד הביטחון בשעת הקמת רפ''י. הוא היה אז סגן השר | |||
_new_ |
ובן גוריון לא נשאר לבד | |||
|
|||
פרס לא חזר למפאי עד פרישתו של ב''ג מהפוליטיקה והוכיח נאמנות אנושית עד הסוף. | |||
_new_ |
נכון | |||
|
|||
_new_ |
אגדה נחמדה | |||
|
|||
על פי אתר הכנסת, שמעון פרס היה בכנסת השישית בתחילה בסיעת רשימת פועלים ישראלית, אחר כך במפלגת העבודה הישראלית ולבסוף במערך (מקור: http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individua... תחת הלשונית „פעילות בכנסת”). הסיבה היא, כמובן, שתנועת רפ''י נטמעה במפלגת העבודה להוציא ח''כ אחד, דוד בן-גוריון. הנה מה שכתוב באתר הכנסת על סיעת היחיד של דוד בן-גוריון: בכנסת ה-6, לאחר שסיעת רפ”י הפכה לחלק ממפלגת העבודה, נשאר חבר הכנסת דוד בן-גוריון ח”כ יחיד, לאחר שסרב להצטרף למפלגה החדשה וועדת הכנסת לא אפשרה לו לשמור את השם רפ”י (מקור: http://www.knesset.gov.il/faction/heb/FactionPage.as... ). בכנסת השביעית היה שמעון פרס במערך ודוד בן-גוריון ברשימה הממלכתית (מקור: המערך – http://www.knesset.gov.il/faction/heb/FactionPage.as... . הרשימה הממלכתית – http://www.knesset.gov.il/faction/heb/FactionPage.as... ). | |||
_new_ |
משהו כאן לא ברור | |||
|
|||
לפי הקישור הזה פרס היה ברפי כל הקדנציה. לפי הקישור שלך הוא היה בסיעת המערך בכל אותה קדנציה. יש למישו הסבר? | |||
_new_ |
משהו כאן לא ברור | |||
|
|||
לא „כל הקדנציה” אלא, על פי המפתח, „חבר כנסת שהיה חבר בסיעה במהלך כל קיומה (של הסיעה) באותה כנסת”. היות שרפ''י פסקה להתקיים וחברי רפ''י המשיכו את פעילותם בכנסת בסיעות שונות, הרי שגם שמעון פרס וגם דוד בן-גוריון היו חברי רפ''י במשך כל תקופת קיומה, שהיתה קצרה מהקדנציה. עם זאת, לא ברור לי מדוע ברשימת המערך לכנסת השישית מופיע שמעון פרס בשחור. עד כמה שהבנתי מגעת, הוא היה צריך להיות צבוע בירוק, שכן הצטרף למערך לאחר מכן. בכלל, נראה שיש חפיפה בתאריכי קיומה של מפלגת העבודה הישראלית ושל המערך לאורך הכנסת השישית, דבר שאינו אפשרי. | |||
_new_ |
תיקון טעות יובל | |||
|
|||
צודק. היה עדיף לכתוב „לשעבר”. | |||
_new_ |
איך נזהה שמרן ? | |||
|
|||
השמרן אומר כי מה שהיה הוא זה שיהיה, ועוד עושה זאת בהתלהבות כביכול מושכלת. בבחירות האלה צפויות לך אי-אילו הפתעות, ברובן מאד לא נעימות לימין הכתום דרך הצהוב הזכור לרע ועד החום המחכה להזדמנות. למרכז הפוליטי האמיתי שייוצר לאחר בחירות אלה יש אחיזה מוצקה מאד בציבור והציבור לא במהרה ישמוט את אחיזתו לטובת השוליים הימניים שגררו אותו בשלושים ושמונה השנים האחרונות. בשורת הבחירות הללו הן בידוד הימין הקיצוני. | |||
_new_ |
איך נזהה פחדן ? | |||
|
|||
יתכן שצפויות הפתעות. הפתעה אחת כבר לא תהיה. תמיד יש מי שמוכן לנדב תחזיות מפורטות, אך לא מזדהה, כדי שיוכל להיעלם אם יצטרך להצדיקן. | |||
_new_ |
זה אסור ? האם זה בניגוד לכללים? | |||
|
|||
חוץ מזה, אתה תמיד יכול לדעת מי כותב מה שכותב, אם אתה כל כך רוצה, וגם ה''פחדנים'' יודעים שאתה יכול, כך שאין כאן הרבה סודות. | |||
_new_ |
לא צריך להיות גאון | |||
|
|||
כדי לראות שהימין כגוש צפוי להחלש. מפלגת שרון זזה שמאלה מהליכוד . ופרץ זז שמאלה ממפלגת העבודה. בנוסף, יש לנו אלמנט צפוי אך קשה לנבא את התנהגותו של בזיזת קולות צפויה של העשירונים התחתונים מעדות המזרח. רבים מהם, ימשיכו להצביע באופן פבלובי לליכוד אך חלק אחר,שהוא סימן שאלה גדול, יכול לבחור במפלגות עם מצע חברתי ברור יותר מהליכוד: ש''ס ומפלגת העבודה של עמיר פרץ. כמו כן, פינוי עזה שעבר ללא קריסת מדינת ישראל, עם ישראל ומלחמת אזרחים מסוגל לתרום עוד קצת לאלה שרצו להיפטר מההתנחלויות אך חששו שהפינוי טכנית בלתי אפשרי. לסיכום, אם ארגוני הטרור לא יעשו מאמץ מיוחד וחגיגי לפני הבחירות לעזור, כהרגלם, לליכוד - אני מעריך את שיעור בזיזת הקולות מגוש הימין ב-10 מנדטים לפחות. לגזור ולשמור. | |||
_new_ |
יותר מזה - מהליכוד יברחו גם קולות לימין | |||
|
|||
איש ימין שעיניו בראשו לא יצביע עבור מפלגה שהיתה שותפה להנתקות, וששריה הבכירים - ביב , מופז , סילוון שלום ולבנת תמכו בה והצביעו בעדה בכנסת ובממשלה. מי שתומך בהנתקות ובמתינות מדינית בוודאי לאיתמוך בליכוד החדש. מי יישאר - אלה הרואים בליכוד ''בית'' , או במילים אחרות, אלה שמסכימים להצהרתו המטומטמת להחריד של השר כץ :''''הליכוד ינצח בבחירות גם בהנהגתו של נשיא תוניסיה'' - הצהרה המצביעה על זלזול תהומי בעם הבוחר בציון, אלה החושבים כי בנימין נתניהו נקט במדיניות כלכלית נכונה ומאמצים גם את דרכו המדינית, ועשרות אלפי אלה הנהנים ממשמני השלטון. אני צופה כי הליכוד יקטן באופן משמעותי - בוודאי לו ל15 או ל12 כפי שנבאו הסקרים הראשונים, אולם יש סיכוי רב שליכוד אלף לא יוכל להקים את הממשלה הבאה. האם ילך שרון, במידה וינצח, לקואליצית שרון ליכוד שינוי או לקואליציה עם העבודה ומרץ? רק לשרון פתרונים. | |||
_new_ |
אני מתנצל - הביטוי ביב לא היה טעות | |||
|
|||
פרוידיאנית, סתם טעות בהקלדה. ממש לא יפה העלבון שיצא לי. | |||
_new_ |
לא בטוח כלל שהימין ייחלש | |||
|
|||
במידה ואנחנו מחשיבים את שרון כאיש ימין. מדיניותו של שרון אינה שונה ממדיניות הליכוד בארבע השנים האחרונות. שרון מתמודד כעת על המשבצת ליכוד ב' (הגרעין הקשה שלו) ועתה הוא חותר בלית ברירה - דליה איציק נדוניית פרס - לעבודה ב' (לאור הגירה גדולה של מצביעי העבודה מהימנים שבהם אליו, כולל בני קיבוצים וראשי רשויות מקומיות). התהליך הזה יחזיר חלק מנוואדי הליכוד הביתה, בעיקר לאחר שנראה שהצמרת שם מתבססת אחרי הזוכה בפראיימריס. כבר עכשיו הליכוד עלה ב-50% במשאל של שלשום בערב. בסך הכל האין הבדל גדול בין הליכוד והשרון לגבי הגבולות הרצויים ביו''ש. גם העבודה, שלפרס לפחות, קיבלה את עקרון השמירה על גושי התנחלויות. וזה מכנה משותף רחב מספיק לכל שלושת המפלגות. הכי הרבה הם יתווכחו בינהם כמה שטח ייכנס לסל. אבל זה בודאי לא הפתרון השמאלי של המפה, השואף לסגת שמאלה עד קווי 67', כפי שביילין אמר הבוקר בערוץ 22. כלומר, הימין יכול בעצם להתפזר על שלושת המפלגות האלה, כאשר מבחינה הסטורית ריגשית הוא יעדיף כמובן את הליכוד והליכוד ב' על העבודה החדשה (בעיניים?). אם נצא מתוך הנחה שפרישתו של שרון לא נבעה מהדרךהמדינית, אלא מצורת ניהולו והתנהלותו בליכוד וחששו לא להיבחר הפעם בפראיימריס (כפי שהוא נחל כשלון בעניין הנסיגה מעזה) כמועמד ורוה''מ. שרון הבין היטב שכדי להיבחר לרוה''מ הוא חייב לרוץ לבדו, אחרת הוא חוזר לאגף הפנימי של הכנסת. והוא עשה את השיקול הנכון ביותר מבחינתו. מה עוד שלמעשה, לכוד ב' יבצע את מצע ליכוד א' בלי הקשיים שהיו אמורים להיות לו אילו נותר בליכוד א' ובהנחה שעדיין היה ראש ממשלה. | |||
_new_ |
שאלות | |||
|
|||
האם אתה טוען שליכוד א זה רק תדמית ובעצם גם הם מודים שצריכה לקום מדינה פלסטינית? האם שרון פרש רק כדי לדאוג לעצמו לסידור עבודה ולא על בסיס אידיאולוגי? | |||
_new_ |
תשובות | |||
|
|||
בודאי ששרון פרש כי חשש להיכשל בפריימריס. לכן הוא השהה את פרישתו עד לאחר שהוא קיבל תוצאות סקרים פנימיים שערכו אנשיו לפני שהודיע על פרישתו. לגבי הליכוד, הוא כבר ויתר מזמן על עקרון ארץ ישראל השלמה ועל שטחים שנמסרו כבר בפועל לפלסטינים בכל הסכמי המשנה ובהסכמה לויתור על שטחים נוספים. ביבי אפילו מימש בפועל ויתור כזה (הסכם בחברון שנסגר כבר ע''י רבין ואמור היה לצאת לדרך ע''י פרס שעיכב אותו בגלל הבחירות), אפילו שקצת קיצץ בו (בשטח). הליכוד של היום נדמה לי שהוא שונה מהליכוד של שנות ה-80 והוא עדכן את עצמו לנוכח המציאות של צהלת אוסלו. (מצע הליכוד, ''הסדר קבע'' - http://www.knesset.gov.il/elections16/heb/lists/plat... ). | |||
_new_ |
תשובות | |||
|
|||
אז לפחות דבר אחד טוב עשתה אוסלו: החזירה את הליכוד למציאות. | |||
_new_ |
המציאות קיימת אם אתה רוצה או לא רוצה | |||
|
|||
ואתה או הליכוד נמצאים בתוכה. לכן, האמירה ש''אוסלו החזירה את הליכוד למציאות'' אינה מציאותית. לכל היותר אתה יכול לטעון שאוסלו כבלה את ידי הליכוד מלממש את חזונו המקורי, כי היא כבר קבעה וקיבעה עובדות בשטח. | |||
_new_ |
המציאות קיימת אם אתה רוצה או לא רוצה | |||
|
|||
15 שנה לפני אוסלו הליכוד היה בשלטון, ושנים אחרי אוסלו גם. ולמרות זאת אתה מסכים בדחילו ורחימו כי אוסלו כבלה את ידי הליכוד. המסקנה פשוטה: מנהיגי הליכוד(לפני ואחרי) היו סתם ''נעבאכים''. | |||
_new_ |
כמו שמינכן החזירה את היהודים למציאות | |||
|
|||
_new_ |
לא בטוח כלל שהימין ייחלש | |||
|
|||
ביילין מייצג כ_20% מהשמאל, מפלגת העבודה מייצגת 80% מהשמאל. לכן פתרון השמאל לבעיות הבטחוניות והמדיניות הוא מצע ועמדת מפלגת העבודה. | |||
_new_ |
ואז מה? מה פרץ והשמאל יוכל לעשות עם הניירות | |||
|
|||
של המצע שלו? אתה בטח יודע. המשך דרכה של הממשלה יהיה כדרך הליכוד ב' (או בגירסה החדשה – העבודה ב'), גם בנתיב המדיני וגם בנתיב הכלכלי. | |||
_new_ |
ואז מה? מה פרץ והשמאל יוכל לעשות עם הניירות | |||
|
|||
זה לא משנה מה פרץ יעשה עם ניירותיו. מה שמשנה זה שאתה זקוק לשוליים הנידחים של השמאל לשם הצדקת דעותיך(לא רק אתה). דבר שמעיד על חוזקן. | |||
_new_ |
הקיקיונים | |||
|
|||
כותרת הכתבה מספרת על תולדות הקיקיון, כסיפור זה די מעניין לראות כיצד מחשבות ושאיפות לחוד וכוחות של הרגלים חזקים יותר וכיצד כל החישובים והמניפולציות נופלות מול כוח שלא סובל כל שנוי שאיננו לטובת כולם, מעט מידע על השם ''קיקון'': שם זה הומצא על ידי הומרוס ונימצא בספר התשיעי באפוס אודיסאה, והם שותים מפרי הלוטוס הגורם לשכחה עיפות ושינה, | |||
_new_ |
הקיקיונים | |||
|
|||
אינני יודע מהם המקורות של הומרוס. אני משתמש בתיאור הקיקיון בצורתו המקובלת, כפי שמופיעה בספר יונה, פרק ד' פסוקים ו' ואילך: צמח בעל מימדים מרשימים הנובל במהירות. מקור: http://www.mechon-mamre.org/i/t/t1704.htm | |||
_new_ |
שאלה | |||
|
|||
האם שמן קיק מופק מהקיקיון? אם התשובה היא ''כן'', אז חוששני שהציבור בישראל עומד לקבל התקפת שלשול רצינית . . . | |||
_new_ |
שאלה | |||
|
|||
בהחלט. שמן הקיק מופק מהקיקיון. ככל שהצלחתי למצוא, הקיקיון קרוי באנגלית „צמח שמן הקיק” (castor oil plant). | |||
_new_ |
שמן קיק וקיקיון | |||
|
|||
בס''ד. פרי הקיקיון רעיל מאד; ממנו מפיקים חומר שהוא משלשל חריף ומכונה 'שמן קיק' על שם מקורו. אם אני זוכר נכון, מי שאוכל את הפרי מסכן את חייו. | |||
_new_ |
הקיקיונים | |||
|
|||
המילים ''נובל במהירות'' מתאים מאוד, מרכוס אורליוס קיסר רומה כתב בספרו רעיונות את הדברים הבאים: פקח עיניך על תוכן יתר הדורות וקורות כל העמים וראית איך נישתנה גבורתם וזמן קצר נפלו והתפוררו לחלקיהם. דברים שהיו רגילים להישמע לפנים נהפכו עתה למילים ריקות. כן גם שמות אנשים מהללים לפנים היו עתה כעין מילים ריקות. וכל זה ניכתב לפני כאלפיים שנה לערך, ומתאים לכל הזמנים והדורות. | |||
_new_ |
בְּדֶרֶךְ כְּלָל אֲנִי נֶהֱנֶה לִקְרֹא אֶת מַאֲמָרֶיךָ | |||
|
|||
אֲבָל הַפַּעַם הִתְעַלֵּיתָ עַל עַצְמְךָ: פָּשׁוּט מַבְרִיק. | |||
_new_ |
תודה | |||
|
|||
_new_ |
יובל, עשית עבודה יפה מאד. אבל - | |||
|
|||
אף אחד מהקיקיונים הללו לא היה ראש ממשלה מכהן. ומדובר בראש ממשלה שביצע מהלך מדיני מסויים, דהיינו, אדם בעיצומה של תנופה מדינית. האמריקנים ניבאו לפני 4 שנים, שבסופו של דבר הישראלים והפלשתינאים יתישו זה את זה, והציבור בישראל יחפש פשרה מדינית. גם השגריר האמריקני דן קרצר, בנאום לפני צוערי משרד החוץ לפני כשנה וחצי, ידע לאמר שבסיום ההתנתקות הליכוד יתפורר, והציבור הישראלי יתעייף מהעימות עם הפלשתינאים. כנראה שמקצועני מחלקת המדינה הם בעלי כלי חיזוי שאין ברשותנו, אנו שנימצאים תחת השפעת האקטואליה השוטפת. ואכן, הציבור הישראלי מותש מהאנטיפאדה, הליכוד התפורר בדיוק כמו שאמרו האמריקנים, ורוב הציבור תמך באופן מובלע במהלכי הפשרה של שרון. הציבור הישראלי מותש. שרון עשה מהלך אסטרטגי גאוני בהציעו לאנשים מותשים את דרך האמצע: ביטחוניזם לא משיחי, מהלכי פשרה מוגבלים מאד בהיקפם (בניגוד לפרץ), שמרנות כלכלית, יחד עם גישה רפובליקנית ''רחומה''. לדעתי, שרון יקח בגדול. לא בגדול - בענק. העם אינו חובב רדיקליזם ואחר שזוהרו של פרץ יפוג מעט, הוא ילך עם שרון. read my lips | |||
_new_ |
יש לשרון דבר אחד וודאי | |||
|
|||
שנקרא מנהיגות. ולפרץ, עם כל התכסיסים של ללכת לקבר של רבין מחד , כיפה בכנס שדרות מאידך, התרועעות עם אילי הון מימין ואבישי ברוורמן משמאל. לא . שרון מנהיג מושחת- פרץ עסקן מושחת. | |||
_new_ |
האם יזכה נתניהו? | |||
|
|||
ההנחה שנתניהו יזכה מוקדמת מידי. נתניהו הוא אחד מששת המועמדים לראשות לליכוד. להכתיר אותו כמנהיג הליכוד -מוקדם מידי. אין לשכוח כי עוד לפני מס ימים גם פרס היה יו''ר ''ודאי'' של מפלגת העבודה.ובסקרים אף מועמד זוכה לראשות ראש הממשלה . והיום, יושב על כסא היו''ר עמיר פרץ ושולף כל בוקר שפן. את גל השמחה ששוטף את אוהדי מפלגת העבודה עקב זכייתו של פרץ יאזן הגל מימין אם תזכה מנהיגות יהודית לישראל בראשות הליכוד. ובישראל גלי שמחה מהימין הרבה יותר גבוהים וסוחפים מתרועות שמחה משמאל. | |||
_new_ |
אפרופו מועמדים | |||
|
|||
הUMעמד הנחשק סילבן שלום הולך להיות גם המועמד הודאי של ידיעון אחרונות וגם של YNET אולי כי ידע עם מי כדאי להתחתן. | |||
_new_ |
אם תזכה מנהיגות יהודית בראשות הליכוד | |||
|
|||
לא יגיע הליכוד בראשותה אפילו ל10 מנדטים, ולא ישארו בו אף לא אחד ממנהיגיו שנותרו בו אחרי פרישת שרון. הלוואי וזה יקרה, אבל הסכוי קלוש. | |||
_new_ |
למה לך להתנבא ולהסתכן | |||
|
|||
שיאמרו לך שוטה? קודם שהמנהיגות תזכה ביו''רות ואם נסכם שסביר שהלכוד יזכה במשהו בין 50- 7 מנדטים הגענו להסכמה סוף סוף. | |||
_new_ |
ובכן בכל זאת אסתכן | |||
|
|||
אם ה''מנהיגות'' שלך תזכה בראשות הליכוד , לא רק שאסכים שיקראו לי שוטה אלא אודה בכך בעצמי. באשר ל 7 עד 50 - לנבואה הזו אני כמובן לא יכול להתנגד... תחום קצת רחב לא כן? | |||
_new_ |
למה לך להתנבא ולהסתכן | |||
|
|||
הוא אוהב להיקלע למקומות האלו , שאלה כנגד טבעו להיקלע שמה. | |||
_new_ |
המחוייבות לדרך: קדושה עיוורת | |||
|
|||
מי שמכיר את ''חידת תשע הנקודות'' יודע שלעיתים, כחלק מן הדרך לפתרון, מבלי לשים לב, אנו מביאים עמנו את ההנחה שמונעת מאיתנו את האפשרות לפתור בעיות (ואצלויק, ויקלנד ופיש, 1979; בספרם ''שינוי - עקרונות של יצירת בעיות ופתרונן). בחידה זו מתבקש הפותר למתוח קו רצוף בין תשע נקודות סדורות, אשר מופיעות בשלוש שלשות ויוצרות מעין ריבוע דמיוני. הפותר נוטה להניח שעליו להישאר במסגרת, אלא שהנחתו זו היא היא שחוסמת בפניו את האפשרות לפתרון. כך גם במצבי חיים, המחויבות ה''קדושה'' לדרך מהווה לא פעם שורש ויסוד לשימורן של בעיות. שרון, לעומת זאת, איננו נעשה עיוור בשל ''מחויבות מסורתית לדרך'', ויש לו היכולת לקרוא את המפה, להתאים את עצמו למארג מורכב של כוחות מנוגדים ולהגיב בדרך שתפיק מן המצב את המקסימום. מבחינתו אין דרך אחת - גם לחזור לחווה זו אופציה. עמדתו זו היא לדעתי מה שמאפשר לו להשתחרר מכבלי הסיסמאות, לפרוץ אל מעבר לפתרונות של ''עוד מאותו דבר''. אלו הם התנאים להתקדמות ולהשגת שינוי של ממש, שלהערכתי מצבנו הביטחוני המסובך זקוק להם באורח נואש. עמדתו זו של שרון, אפשרה לו למצוא את הנוסחה שתשלב בין פשרה לבין שמירת הביטחון. שרון הוא אסטרטג וזהו כוחו. כך בתחום הביטחוני וכך גם במהלך שעשה היום. כעת, כשהיה נתון ממילא להצבעה של אי אמון, הקדים תרופה למכה. כמו 'מקצוען שחמט', ביכולת המאפיינת אותו לשמר שליטה ולדבוק, גם במצבי משבר, בראייה חדה וריאליסטית עשה מהלך מכריע, שגם אם לא יוציא אותו, בסופו של דבר מנצח - הקנה לו כעת יתרון. כך הוא פתח לעצמו הזדמנות נוספת להוביל, וגם אם הסקרים משקרים והוא בסופו של דבר לא יאסוף את החלק הארי שבקופת המנדטים, יש יסוד להניח שהוא יהיה בבחינת השותף המועדף להקמת ממשלה. אחרים מבית ומחוץ ניסו לדחוק אותו לפינה, וכפי שפעל להערכתי גם סביב הקונפליקט הישראלי - פלסטינאי, במגע עם האמריקאים וסביב ההתנתקות, גם כאן הוא עשה חצי סיבוב באויר ונחת על הרגליים. היופי שבזה הוא בכך שזה נראה פשוט וללא מאמץ, אולם נראה שזה יושב על ראייה מורכבת, לגמרי לא ברורה מאליה. אם רק נרענן את זיכרוננו, לפני שרון היו תקופות שבהם היינו מופגזים בפיגועים מדי יום. אם רק עברנו יום אחד ללא פיגוע נשמנו לרווחה. שרון באיזה שהיא דרך, במין קלילות לא ברורה, הצליח להשיג מצב אחר. הוא יודע איך למשוך בחוטים, איך לאזן בין המקל והגזר ואיך לנווט את הדברים ולהפיק מן המצב את המרב. כנראה שהוא עושה זאת גם בדרכים שאינם מגיעים לידיעתנו. אינני יודעת עד הסוף איך עשה זאת, ולאמתו של דבר גם אינני סומכת על אף אחד אחר, ובפרט לא על המועמדים הרלוונטיים, שידעו לשמר את ההישגים הביטחוניים ולקדם אותם. האחרים, להערכתי, צפוי שיהיו עסוקים ב''דרך'', בריצוי או בהעברת מסרים, ללא יכולת לחוש את המצב ולתמרן בו באמת. על כן, בשונה ממצבים אחרים שבהם, בסופו של דבר, היה פער רב בין הסקרים לבין המציאות, אני תקווה שכעת מצביעים הסקרים על אמון, שלמרות כל אותן חטוטרות, רוכש לשרון פלג בלתי מבוטל מהציבור - משמאל ומימין. | |||
_new_ |
באמת כדאי לרענן קצת את הזיכרון | |||
|
|||
''לפני שרון היו תקופות שבהם היינו מופגזים בפיגועים מדי יום'' --- זה נכון, אבל זו רק מחצית האמת. בתקופת שרון רמת הפיגועים הגיעה לשיאים חסרי תקדים, הן במספר הכולל והן בעוצמה של פיגועים בודדים. בחודשים האחרונים חלה התמתנות מסויימת, מה שמאפשר לך להדחיק את גל הדמים שאיפיין את תקופת שרון לתת הכרה. את כנראה לא יחידה, אם הסקרים אינם מקשרים. | |||
_new_ |
שאלה ליובל | |||
|
|||
עוד ''רבינוביץ'''? מה זה -- גייסת את כל המישפחה? . . . | |||
_new_ |
באמת כדאי לרענן קצת את ההיגיון | |||
|
|||
נדמה לי שאתה מאיר טעות שרבים מאיתנו נוטים לעשות. במערכות פוליטיות-מדיניות, כמו בחיים, יש ברוב המקרים רגֶל (Lag, שיהוי, פיגור) בין הסיבה והתוצאה. למשל, אתה מצטנן אבל במשך זמן של שעות או ימים אינך מרגיש ואחר כך לוקח זמן עד שהמחלה מגיעה לשיאה. הקשר בין סיבה לתוצאה הוא גם לא תמיד לינארי. בנושא של רמת הפיגועים אנחנו גם יודעים שיש עוד גורם אחד (הערבים) לפחות המשפיע על התוצאה. יכול מאד להיות שהסיבה לרמת השיא בימי שרון מקורה באירועים ופעולות מתקופה שקדמה לממשלה בראשותו של שרון. כך אפשר לחשוב שהשקט היחסי בחודשים האחרונים הושפעו מצעדים שנקט שרון לפני כמה שנים..... | |||
_new_ |
באמת כדאי לרענן קצת את הזיכרון | |||
|
|||
למרות שהבנתי שאתה מתעדכן, כנראה שיש בכל זאת הבדל בין מה שרואים משם למה שרואים מכאן ובסטטיסטיקות ניתן כמובן לתמרן. תלוי מה ואיך סופרים. בכל אופן ככל שמשיגה ידו של הזכרון הרעוע שלי, מספרם הכולל של פיגועים בדמות הקסאמים לשדרות כאן היה באמת רב. הבודדים מהם שפגעו בנפש היו כואבים, והחרדה המתמשכת שעוררו שם הייתה ועודנה קשה. עם זאת, מהפיגועים הקשים ביותר באוטובוסים ובמסעדות, בהם היו נהרגים פעם אחר פעם למעלה מעשרה אנשים, כבר מזמן יש לנו נחת. אולי לכך התכוונת במילים ''פיגועים בעלי עוצמה'' והנקודה המרכזית היא שבתקופתו של שרון הם אכן היו בודדים. לעומת זאת פיגועים קשים ליוו את כל תקופתו של ביבי, שלא נדבר על תקופת שלטונו של ברק, שבשעתו בקושי הצלחנו לעבור יום אחד ללא פיגוע קשה כזה. בתקופת השלטון הנוכחית נדמה לי שאמנם היו פיגועים כאלה בתחילת הדרך ולאחר מכן זה השתנה, מה שמעיד לא על רצונם הטוב של הפליסטינאים, כי אם על אפקטיביות ההתערבות של שרון. אגב, גם השינוי לאחרונה בעניין הקסאמים לשדרות לא ניתן במתנה. שרון הרי עשה כמה וכמה מהלכים כדי להשיג את זה. בעניין ה''שיאים חסרי התקדים'' ו''גל הדמים'' - אתה מוזמן להביא נתונים ולעזור לי, כמו גם למשיבי הסקרים, להגמל מההדחקה. ואם תרים את הכפפה, אנא התרכז בפיגועים הקשים שהיו בתוך ישראל ובהתפלגותם על פני פרקים בתקופות השלטון. | |||
_new_ |
צר לי אך את פשוט טועה | |||
|
|||
לא נוח לי עם העובדה שבר ניר צודק הפעם אבל אין מנוס מלהביט בעובדות. מאז שנת 1999: 1. מספר הפיגועים הכללי בימי ביבי היה נמוך מאד, כמעט אפסי 2. מספר הפיגועים הקשים בימי ברק היה נמוך מאד, רוב האירועים בתקופתו כראש ממשלה היו הפגנות, ירי בשטחים והבולט שבהם היה הלינץ' ברמאללה. 3. פיגועי הרצח הגדולים היו כמעט ללא יוצא מן הכלל בתקופת שרון. | |||
_new_ |
יבורך מי שיקדים אותי | |||
|
|||
היות שהסכמנו בנוגע לתעתועי הזכרון נראה לי שרק נתונים ברורים עם הפניות יוכלו לעשות לנו פה קצת סדר. אני לא יודעת אם אצליח, אנסה להתפנות לזה. על כל פנים, יבורך מי שיקדים אותי. כמובן - אם יעשה זאת בצורה רצינית. | |||
_new_ |
לשירותך תמיד | |||
|
|||
לשירותך תמיד (הנתונים אמנם רק עד סוף 2002): תגובה 24461. | |||
_new_ |
נתונים | |||
|
|||
1. תגובה 60422, והדיון לאחריה. 2. המקור של הנתונים: http://www.israel-wat.com/mem.htm ...... | |||
_new_ |
אתה פשוט טועה | |||
|
|||
רוב הרציחות היו בזמן שלטונו של רבין שנתן רובים ולחיצת יד לרוצחים | |||
_new_ |
כנראה שאינך מכיר את הנתונים | |||
|
|||
חללי האינתיפאדה הראשונה (7.12.1987 עד 12.9.1993): 190 (http://www.moetzetyesha.co.il/victims.asp). מאז (7.12.1987) ועד 2.11.2005: 1,563 חללים (http://www.israel-wat.com/mem.htm). מאז ששרון ראש ממשלה (7.3.2001): 558 - 1,563 = 1,005 (http://www.israel-wat.com/mem.htm). ממשלת רבין (13.7.1992 עד 22.11.1995): 241. | |||
_new_ |
כנראה שבאמת ''מה שרואים מכאן לא רואים משם'' | |||
|
|||
''פיגועים קשים ליוו את כל תקופתו של ביבי'' --- הרי בתקופת נתניהו מספר בפיגועים היה הנמוך ביותר בכל הזמנים מאז אוסלו (היו שניים או שלושה עם סה''כ פחות מ 10 הרוגים). פיגוע הדלפינריום לבד מאפיל על כל תקופתו של נתניהו --- אולי החלטת להעביר אותו (ופיגועים דומים) לתקופת נתניהו? ''בתקופת השלטון הנוכחית נדמה לי שאמנם היו פיגועים'' --- אכן מילות המפתח בדבריך הן ''נדמה לי''. זה משחק ילדים מאוד משעשע. החיים זה לא משחק ב''נדמה לי''. | |||
_new_ |
לרגע חשבתי שיובל סותר את עצמו | |||
|
|||
עד שראיתי - רבינוביץ' אחרת, רהוטה ודעתנית, ודבריה דברי טעם. הכבש השחור במשפחה? דבריה דברי טעם אולם לעניות דעי שחיתותו של שרון צריכה להכריע את הכף נגדו. | |||
_new_ |
לא לחינם שרון מכונה הדחפור | |||
|
|||
הוא מסוגל להניע מהלכים עוד בטרם אחרים חשבו עליהם. והוא לא תמיד עוצר באדום. לעיתים זה טוב, כי זה משרת את עמדותינו הפוליטיות. לאחרים זה לא טוב כי המעשים נוגדים את השקפתם. הבעיה אינה רק מנהיגותית, או טכנית, אלא גם ערכית. ואנחנו צריכים לשאול את עצמנו עד כמה נכון להתיר לאחד לנהל את עניינינו ללא בקרה ושליטה? גם אם מהלך מסויים מקובל עלינו, הרי יכול להיות שמחר הוא יעשה מהלך שלא יהיה מקול עלינו, עליך, ומה אז תגידי? השאלה היא עד כמה חשוב לשמור על כללי ניהול דמוקרטיים חרף העובדה שישנה אפשרות שחלק ממהלכיו של שרון ייעצרו, ואפילו שאנחנו תומכים בהם, ולו רק מן העובדה שהם לא עברו תהליכי אישור והצבעה מסודרים בכנסת/ממשלה? היום אולי זה טוב לדעתם של אחדים, אבל התקדים הזה יכול לשמש גם אחרים שיעשו מהלכים שאת תתנגדי להם. ואז תוכלי להאשים רק את עצמך. | |||
_new_ |
מה עם אתר אינטרנט? | |||
|
|||
שם המפלגה החדשה נקבע כ„קדימה”. השם „אחריות לאומית” בוטל. הסתקרנתי לראות מה עם אתר אינטרנט לקיקיון החדש. מי שגולש כעת לכתובת http://www.kadima.co.il מגיע להודעה: קדימה www.kadima.co.il דומיין זה למכירהניתן לרכוש דומיין זה ליצירת קשר: kadima05@walla.com This domain is for sale בהמשך מופיע הסבר קצר מה היה האתר עד כה (מטפלים בלקויות למידה, אבל גם משלוחי פרחים).contact us: kadima05@walla.com בדקתי מה קורה בכלל בשוק השמות. השם kadima.co.il דלעיל שייך לארז וולף מקיבוץ הזורע. הכתובת kadima.org.il לא מובילה לשום מקום, אך היא שייכת לעמית מרמור מאטלנטה, ג'ורג'יה. האתרים kadima.com ו-kadima.org הם אתרים פעילים. נראה שמר וולף הולך לעשות קופה יפה בקרוב. אפשר אולי להתפשר על ניהול המועצה הדתית של רשות מקומית או משהו. בנימה יותר רצינית, יש כאן תקלה המעידה על חובבנות. אסור היה לפרסם את השם לפני רכישת שם המתחם המתאים באינטרנט. כעת ייאלצו להתפשר על משהו כמו kadimaparty.org.il (עדיין פנוי). | |||
_new_ |
מה עם אתר אינטרנט? | |||
|
|||
ניתוח מבריק לפאשלה שתעלה עוד הרבה כסף... אגב, אני הצעתי שם אחר לגמרי למפלגה זו, וברשותך אציג קישור לדיון שלם שהתנהל במגאזין שלי בשאלה זו: | |||
_new_ |
מה עם אתר אינטרנט? | |||
|
|||
אולי הם הולכים על: www.kadima.org.il ????????? | |||
_new_ |
מה עם אתר אינטרנט? | |||
|
|||
כפי שכתבתי לעיל: הכתובת kadima.org.il לא מובילה לשום מקום, אך היא שייכת לעמית מרמור מאטלנטה, ג'ורג'יה. | |||
_new_ |
אם כך הפשלה חמורה | |||
|
|||
לדעתי כמו כל צורת יצירת המפלגה הזו. כל שם אחר או סיומת אחרת מנציח את העובדה שהם לא שמים לב לפרטים הקטנים. העיקר ההו-הא. | |||
_new_ |
מה עם אתר אינטרנט? | |||
|
|||
האתר נפתח לבסוף תחת השם http://www.kadimasharon.co.il . שם לא מוצלח, לדעתי, מבחינת יכולתו להיחקק בזכרון. בעיתונים נכתב שעמית מרמור מאטלנטה רכש את השם kadima.org.il במטרה למכור אותו למפלגת קדימה. רכישת שם מתחם כדי לספסר בו אינה ראויה ואני שמח שהדבר לא עלה בידו. | |||
_new_ |
שם לא מוצלח | |||
|
|||
הוא מדגיש את הגוליבר ואלפי הגמדים. | |||
_new_ |
מה הבעיה שלך? | |||
|
|||
יובל, אתה מתאר התנהגות כלכלית-עסקית חכמה - מה שקוראים השקעה לטווח קצר. לפי דבריך גם מי שקונה נייר ערך או מניה לטווח קצר הוא ספסר (טיפוס שלילי) שלא ראוי לקצור רווחים. זה למרות שבעל המניה או נייר הערך (השם האינטרנטי) הקודם גם הוא קצר רווח משלו. | |||
_new_ |
הנה הבעיה | |||
|
|||
אני מבדיל בין מצב בו מישהו משקיע במוצר שהוא צופה שערכו יעלה בעתיד, לבין מישהו שמשקיע במוצר משום שהוא מעריך שגורם מסויים עומד להזדקק לו. זה בסדר גמור אם במסגרת טכנולוגיית מידע חדשה תקנה את הזכויות על שם בשם start או shop לפני שתתחיל ההסתערות הכללית. לעומת זאת, אם תבחר לקנות את השם microsoft, אתה יכול להיות סמוך ובטוח שתוגש נגדך תביעה משפטית. שמות המתחם נרכשים לזמן קצוב, ובתום זמן זה יש לחדשם. השם microsoft.com חודש ב-27.1.2005 והוא יפקע ב-3.5.2014. נניח שהם ישכחו לחדש את השם, אני אצליח לרכשו מייד בתום הפקיעה ואז אדרוש מהם 100 מיליון דולר על מכירת השם. האם זה יהיה מעשה ראוי? אגב, זה כמעט קרה לשם hotmail.com. חברת מיקרוסופט שכחה לחדש את הבעלות על שם המתחם. איש מקצוע שנתקל בכך הריח שעומדת להתרחש קטסטרופה. הוא רכש את השם ומסר אותו למיקרוסופט. עם זאת, אני לא חושב שיש לעגן כל שם בחקיקה מסודרת. למרות שבתי משפט מודעים לעניין הספסרות ובארה''ב היו מספר מקרים בהם חוייב ספסר שמות להחזיר את הזכויות על השם לגורם שממנו הוא ניסה לסחוט תשלום, אין התלהבות כללית לעשות זאת. ענק הרכב ניסן ניסה לתבוע זכויות על השם nissan.com. שם מתחם זה שייך לעוזי ניסן, ישראלי המתגורר בארה''ב ועוסק במכירת מחשבים. חברתו נקראת Nissan computers מזה שנים רבות, עוד בטרם היות האינטרנט. ניסן הגישו תביעה על נזקים שנגרמו היות שהשם אינו שייך להם. התביעה הוגשה בסכום של 10 מיליון דולר. אין ספק שהסכום הגבוה נועד לנצל את הכיס העמוק של חברת המכוניות ולהטיל אימה על הנתבע. מאז הם מנהלים מלחמת התשה עם פניות חוזרות לבית המשפט, דרישות למשפט ללא מושבעים וכדומה. הסיפר מפורט כאן: http://www.nissan.com/Digest/The_Story.php . בינתיים מסתפקת חברת המכוניות בכתובת http://www.nissanmotors.com . אין ספק שבמקרה זה חברת המכוניות היא האיש הרע הרודף אנשים תמימים. השם windows.com שייך, כצפוי, לחברת מיקרוסופט. השם windows.co.il שייך לישראלי בשם אורן לוי. חברת מיקרוסופט נקטה בצעדים משפטיים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2980712,00.h... אגב, גם אנחנו לא יכולים להירגע לחלוטין. שם המתחם faz.co.il רשום כשייך לי באיגוד האינטרנט הישראלי. בעולם הרחב, faz הוא ראשי התיבות של עיתון גרמני ידוע (ויש לפחות אדם אחד שכתב גם שם וגם אצלנו). אם הם יחליטו לפתוח שלוחה ישראלית, לא מן הנמנע שהם ינסו להשתלט גם על שם המתחם. חטיפת שם מתחם ארעה למשה הלוי, פרילאנסר באינטרנט הכותב לעתים מאמרים ומייצר פוסטרים נשכניים במיוחד. הוא מחזיק אתר בשם halemo.com. לאחר שפקע תוקף האתר, הוא נרכש על ידי ספסר שמות בשם מייקל ברקנס. משה הלוי לא התרגש, בעצם – כן. הוא השיג את שם המתחם על ידי כך שאיים באלימות על מר ברקנס. ברקנס המבוהל מיהר להחזיר את שם המתחם ואף שילם על ההעברה. הסיפור מתואר בגאווה לא מוסתרת על ידי מר הלוי: http://halemo.fresh.co.il/edoar/0013/0002.html (גילוי נאות: הח''מ ניסה לשכנע את מר הלוי בעבר לכתוב עבור פא''צ ללא הצלחה. מר הלוי מוכן לכתוב רק בתשלום). בשורה התחתונה: זה בסדר שיש תחרות על שמות מוצלחים. זה לא בסדר לקנות משהו רק משום שאתה חושב שמישהו מסויים צריך אותו ויהיה מוכן לשלם על כך סכום גבוה. | |||
_new_ |
נושא מרתק - שווה מאמר בפני עצמו | |||
|
|||
_new_ |
זכותך להבדיל | |||
|
|||
אתה כמובן מערבב את הזכויות שמקובל בעולם שהולכות עם השם המסחרי עם הזכות לשם מיתחם: שני מוצרים משולבים. במקרה כזה, לפחות מבחינה משפטית יש זיקה בין השניים, מה שנקרא בכלכלה מוצרים משלימים. המקרה של ''קדימה'' לא דומה למקרים כמו מיקרוסופט או ניסאן. האחרונים הם שמות עם היסטוריה ומהות מזוהה ואילו קדימה היא שם בהתהוות. בכל מקרה, רכישת שם המיתחם היא התנהגות כלכלית סבירה ונפוצה, הגם שבמקרה הזה לא נלקחה בחשבון המציאות המשפטית. | |||
_new_ |
זכותך להבדיל | |||
|
|||
אתה מערבב בין זכות משפטית לבין זכות מוסרית. אינני חושב שמר מרמור עבר על החוק, וגם כתבתי שאין דעתי נוחה מהתערבות בתי המשפט. במקרה ניסן מול ניסאן, לדוגמא, יש חשש שבית המשפט יכריע לטובת בעל המאה. | |||
_new_ |
מה עם אתר אינטרנט? | |||
|
|||
נראה שמפלגת „קדימה” הגיעה להסכם עם מר וולף. האתר http://www.kadima.co.il הוא כעת האתר של המפלגה. גם מר מרמור בא, ככל הנראה, על סיפוקו. הכתובת http://www.kadima.org.il היא אתר תנועת „קדימה” ביהוד-מונוסון ובקעת אונו. מי שנכנס לשם מגיע להפניה לכתובת http://www.kadimasharon.co.il . על פי רישומי איגוד האינטרנט הישראלי, השם kadima.org.il שייך כבר לתנועת קדימה ביהוד. השם kadima.co.il עדיין שייך למר וולף. | |||
_new_ |
דברי חוכמה אמיתיים ומוכחים של | |||
|
|||
הד''ר הנכבד. רק חבל שהשכל הזה לא היה כאשר בחרת בטומי לפיד ובמפלגתו, למגינת אנשים כמוני שאמרו לך בדיוק מה שווה המפלגה הזאת שלו, פשוט חבל. לדעתי וכתבתי כאן את דברי, לשרון בנק מנדטים פוטנציאלי בגודל של כ 15 מנדטים, כל היתר כאלם-פאדי... | |||
_new_ |
אם הוא יהרוס את הליכוד - דיינו! | |||
|
|||
שהרי אין שמחה כשמחה לאיד. הזדמן לי להכיר אי אלו חברי מרכז, אתמול גם ראיתי איזה סרטון על החתונה של בנו של רוג'ה סיטבון והלכתי להקיא. אם הוא יהרוס את המפלגה הזו ואת המרכז הנתעב הזה, הוא עשה את שלו. נמשיך לשמור על האתרוג. | |||
_new_ |
לא הבנתי את הקשר | |||
|
|||
קודם כל, לא כתבתי שום דבר למי כדאי להצביע. אני רק הערכתי שמפלגת ''קדימה'' לא תתרומם לגובה שחוזים הסקרים. הסיבה היא שכריזמה אינה מספיקה לבוחרים ישראליים ויש צורך גם באידאולוגיה כלשהי. מפלגת ''שינוי'' הגיעה עם משנה סדורה. היא פשוט לא פעלה בהתאם להבטחותיה ולכן תיפול. מקרה שונה, אותה תוצאה. | |||
_new_ |
מפלגת שינוי התחייבה | |||
|
|||
לפני הבחירות ''לא נשב במפלגת שמאל קיצוני ולא במפלגת ימין קיצוני'' - והצטרפה לממשלה עם המפד''ל ןהאיחוד הלאומי, שבה כמובן לא יכלה לקדם אף לא אחד מהעניינים שכביכול רצתה לקדם. זה מוכיח שגם ''שינוי'' היתה מעוניינת בראש ובראשונה בשררה בלבד. תעמולת הבחירות של שינוי שהיתה מבוססת על שנאת חרדים היתה ונשארה בעיני תעמולה אנטישמית. | |||
_new_ |
לדעתי אתה עוטף עצמך בשקרים | |||
|
|||
אין לך שום אסמכתא רצינית לתמוך את טענתך על השנאה והאנטישמיות. כמו אחרים אתה מדביק תוויות מופרכות. | |||
_new_ |
לא לכל דבר בחיים צריך אסמכתא דוד | |||
|
|||
הרושם שעוררו בעיני דבריו של טומי לפיד וצורת המסר בו הוצגו החרדים הוא בעיני אנטישמי. אם תבין פעם שבפוליטיקה, כמו באהבה, אין אמת אובייקטיבית ותפסיק לחפש אסמכתאות לכל עניין , תחסוך לך הרבה כאב ראש. אתה מוזמן להמשיך ולהאמין באידיאולוגיה של שינוי ובצורת הצגתה, אני לא קונה את הסחורה הזו. כך כתב יואל אסתרון בהארץ ב1999 - אני מזדהה עם כל מילה הארץ, 11/5/1999 יש ליצן לחילונים מאת יואל אסתרון יש משהו מפתה בטומי לפיד. הנה איש ללא חת, ובלוריתו המתנפנפת, יוצא ''לעצור את החרדים''. הוא יזלול אותם כפי שזלל כל מיני אומללים שתעו לאולפן הטלוויזיה שלו: שמאלנים ואחמד טיבי, פרופסורים ונשים ש''מבזבזות כסף על התסרוקת'' ואביב גפן, אנשים שניסו לנסח משפט מורכב כלשהו. נכון, הוא בריון גס רוח, אומרים יפי נפש שקואליציית נתניהו-דרעי שיבשה את דעתם, אבל גם אנחנו צריכים חמום מוח שמוכן לפוצץ מכוניות תופת כשמרגיזים אותו; במלחמה כמו במלחמה. לפיד אמר לעיתונו ''מעריב'', שהוא ''לא עיתונאי שעולה על הבמה אלא עיתונאי שהפך כבר לשחקן''. עיתונאי? כמנכ''ל רשות השידור היה קומיסר סותם פיות בשירות ממשלת הליכוד. אחר כך העניק את שירותיו למו''ל המיליארדר המפוקפק רוברט מקסוול, ובשנים האחרונות שירת עוד מו''ל מפוקפק: בעיצומה של פרשת האזנות הסתר הגן לפיד בעוז על עופר נמרודי באיזו תיזה מבולבלת, שהמו''ל שלו נקלע שלא בטובתו לסכסוך בין בוגרי שב''כ; וכשנמרודי הורשע, העיתונאי האמיץ, המרעים בקולו על כל העולם, נאלם דום לפתע. כמרעים בקולו ''שהפך כבר לשחקן'' הוא בהחלט בולט. ובכן, לא בדיוק שחקן, אלא ליצן בקרקס, שבועט לעצמו בראש, בועט ומועד, מועד ובועט, כדי לזכות בתשואות הקהל. בעיצומו של גל הטרור הנורא של 96' הוא הירהר מול פני האומה: ''אם יתפוצצו השבוע בעשר ערים בגדה ובעזה עשר מכוניות תופת וייהרגו 500 פלשתינאים, אולי הם יתחילו לחשוב''. אם הוא יחזור על הרעיונות היצירתיים שלו ליד שולחן הממשלה, הליצן הזה עלול להביא אסון. הבדיחה הכי לא מצחיקה בקרקס של בחירות 99' היא, שיש לו תומכים לא מעטים בצד השמאלי של המפה. איך יכול מישהו להתלבט בין לפיד - האיש שגידף את ממשלת רבין-פרס בתואר ''ממשלת יודנראט'' ולא החמיץ הזדמנות לתקוף עם רצח בעיניים את השמאל - לבין מרצ? שלוש שנים של ייאוש ודכדוך הסבו כנראה נזק כבד. קשה במיוחד להבין נשים המתלבטות בין לפיד לבין מרצ. הוא אחד השוביניסטים הבוטים שהופיעו אי פעם על המסך. מיהן הנשים השוקלות להצביע בעד האיש שניסח כך את דעתו על מספר הנשים המוכות בישראל: ''אולי איזה סוציולוג ששמע את שכנו מכה את אשתו הסיק שבכל בית יש לפחות בעל אחד שמכה את אשתו''? כל כנסת זקוקה לליצן תורן שיצבע קצת את אפרוריותה ושיממונה. הליצנים מגבירים את הרייטינג של הכנסת ומעוררים עניין כלשהו בעבודתה; זה חשוב לדמוקרטיה. מבחינה זו לפיד יכול להיות תוספת מועילה. רייטינג זה המקצוע שלו. הוא יכול להיות יורשם של שמואל פלאטו-שרון ויוסף בא-גד. אילו היה מתנדנד על ספו של אחוז החסימה, עם פנינה רוזנבלום, היה אפשר לקבל אותו כאתנחתה קומית. לפי הסקרים, מתברר שלפיד עלול לדחוק לכנסת ארבעה, ואולי חמישה מנדטים. זולל החרדים מצליח ככל הנראה לרכוב על הגל של שנאת חרדים שהתפשטה בשנים האחרונות ולקסום לרבבות. צריך איפוא לנגב את האיפור מפרצופו של הליצן ולהזהיר את הציבור. הוא מתחזה: קשקשן שמעמיד פני לוחם; שמרן מחופש לליברל; ימין שמקושש קולות בשמאל. ...כשלפיד התגרה בסוויסה בשאלה אם היה רוצה לכלוא אותו במחנה ריכוז, סויסה הסתבך בתשובה מסלידה. אבל מי שאל את השאלה המעוררת גועל? ניצול השואה שמזדעזע בכל פעם שמזכירים את הנאצים (אלא אם כן הוא עצמו מזכיר אותם). העשוי לא חת, החמוש ומאובטח לתפארת, איננו מוכן לגלות את מי הוא מעדיף, נתניהו או ברק, בראש הממשלה; הוא ''מרכז'', מהאו''ם. מי שמאס בשלטון החרדים איננו יכול להצביע נתניהו, או לחמם את מושבו ביציע. נתניהו הוא יותר ש''ס מליכוד. למצביעי ברק, שהמלחמה בחרדים חשובה בעיניהם יותר מכל עניין אחר, יש פתקים טובים יותר מהפתק של לפיד, כל אחד לפי נטיות לבו; ישראל אחת, ישראל בעלייה, מפלגת המרכז ומרצ. ...לפיד יעשה הרבה רעש, יבעט בחרדים ובעצמו, יעליב וייעלב. הוא יהיה הליצן שלנו. אם יהיה סיעה קטנטונת בשולי הכנסת - נוכל לצחוק. אם הבדיחה הזאת תגדל מדי - היא תהיה על חשבוננו | |||
_new_ |
אומנם לאנטישמיות הרבה פנים, | |||
|
|||
אבל לדעתי טומי לפיד אינו אנטישמי. הוא מביע דיעה קיצונית נגד דתיים, נגד חרדים ונגד התחרדות. זו אינה אנטישמיות. אולי שנאה שצריכה להיות מוגדרת באופן אחר. | |||
_new_ |
זו פשוט התנגדות לגישה | |||
|
|||
הגישה של המפלגות החרדיות סימלה עד בואו: 1. עירוב מוגזם של דת בפוליטיקה. 2. התמקדות בגיוס הקצבות מהקופה הציבורית. עמדה שממוקדת בגיוס הקצבות שאחר כך מחולקות בשם המפלגה כדי לצבור כוח פוליטי. הדוגמה הטובה היא: ההתמקדות בהקצבות לרשת החינוך של ש''ס ולא כל מערכת החינוך. לכן הם כל כך כעסו כאשר שריד כשר חינוך אירגן הטבות לחלקים של מערכת החינוך (יום ארוך) לפי אזורים או עיריות ולא לפי שיוך מפלגתי. הטוב שיצא מזה הוא שש''ס היום מתנהלת (לפחות כלפי הציבור) כדואגת לציבור הרחב העניים, הילדים ועוד...) לפחות חלק מזה בא בזכות לפיד. הנשק נגד לפיד לפי עקרונות ליברליים (הפרדת דת ממדינה) היו הצפת התקשורת בסיפורים על שנאה. זה כנראה הצליח להשפיע גם על רמי נוי החילוני. הוא פשוט הביע דעה נגד דת כקרדום לחפור בו. | |||
_new_ |
זו פשוט התנגדות לגישה | |||
|
|||
עדיין עירוב דת ופוליטיקה אינה סיבה לשנאה או להתבטאות חריפה מאוד. אפשר לפעול גם בדרכי נועם, ואולי להשיג יותר. אך כנראה שישנה חשיבות לביטויים קשים כדי לבוא לידי ביטוי רחב בתקשורת, שהיא סם ממריץ לפוליטיקאי. לגבי חלוקת כספים, התהליך הזה לא מבוצע רק מול דתיים, אלא מולכל מגזר ייחודי - ישנם כספים הניתנים לעמותות, לפרוייקטים, למוזויאונים, לבתי תרבות וכו' והדתיים משחקים באותו מגרש. המרדףאחרי הכסף אינו ייחודי לדתיים. צריך להפריד את הדת מהמדינה אך בהבנות, הסכמות ומכנה משותף שלא יעורר ריב ומדון. ילדי הדתיים צריכים לקבל תקציבי חינוך זהים לילדי החילונים, אבל בבתי ספר ממשלתיים שיתנו דגש ללימודי תורה וגמרא, אבל לא יזניחו את הלימודים הכלליים, שכל ילד דתי וחרדי צריכים ללמוד. | |||
_new_ |
אני תומך שצריך להמנע מהתבטאות חריפה | |||
|
|||
אתה טועה כאשר אתה עובר לדבר על הדתיים. מפד''ל עם כל זה שגם הם עירבו דת בפוליטיקה הם פעלו על מישור לאומי לפי עמדתם האידיאולוגית. ש''ס דאגה בעיקר לקופה המפלגתית. אני בכוונה עסקתי במפלגות החרדיות, בעיקר ש''ס, שהיו היעד של הביקורת מצד לפיד. גם נתתי דוגמה ספציפית איך עושים שימוש בהקצבה מהמדינה שיוצא כאילו היא פעולה של המפלגה. | |||
_new_ |
אני תומך שצריך להמנע מהתבטאות חריפה | |||
|
|||
התייחסתי לדתיים כולל במובן 'חרדים'. הם צריכים לקבל זכויותתמורת מילוי חובות ככל אזרח. צריך לסייםאת המשחק הזה שהם כאילו מנותקים מהמדינה. ישנן חובות אזרחיות מינימליות שהדתיים, כלומר חרדים, צריכים למלא ככל אזרח. המפד''ל עירבו דת בפוליטיקה אומנם במינון סביר ולא טורדני, אבל אם תופרד הדת מהמדינה זה יהיה טוב יותר למדינה. כשאני אומר הפרדת הדת מהמדינה אני מתכוון לכל הריטואל הדתי, הרבנות וכו'. ישראל תמשיךלהיות מדינת העם היהודי ותיתן מקום חם לדת. | |||
_new_ |
זו התרומה הסגולית של לפיד | |||
|
|||
החרדיות ניסו להפריד בין זכויות וחובות ולכן התמקדו בבעיסוקים קואליציוניים (הקצבות...). המעורבות של לפיד התחילה תהליך, חיובי, שהם מבינים שבסופו הם יעסקו בעיקר בעמדות פוליטיות (זכויות וחובות של אזרחי ישראל...)ואולי קצת בהקצבות שנובעות מהן. | |||
_new_ |
מוקדם להספיד את הליכוד | |||
|
|||
כבר הספידו את העבודה בשנים האחרונות והינה ניכנסה בה הרוח והפכה את ראשה כבר לראש ממשלה 4 חודשים לפני הבחירות. כמעט בטוח שהליכוד גומר כמפלגה שלישית בגודלה (אם להאמין הפעם לסקרים-שקרים. מה עוד שגם סקרים יכולים להשתנות כל יום), ואז היא תשב באופוזיציה ותעשה צרות לממשלת שרון-פרץ, ותבנה את עצמה על כשלונות השניים. ככל שהשניים יעשו כשלונות לפני הבחירות כך יתחזק הליכוד. מה גם שטרם החלה מערכת הבחירות והדיסאינפורמציה, ואין עדיין מנהיגות נבחרת בליכוד. פרץ לעומת זאת עשה מספר טעויות תוך שהוא מתלהב לפני קהלו וחורג לתחומים שיועציו ביקשו ממנו להתרחק מהם (כמו הצהרתו על כוונתו למנות שר ערבי, קואליציה עם רשימות ערביות). הצהרות אלה מרחיקות ממנו מצביעי ליכוד מסורתיים שפונים אליו בשל הפילוג בליכוד וההבטחות הכלכליות שלו (שגם הן לא רציניות). פרופ' ברוורמן ניסה לתקן חלק מהשגיאות האלה אבל יצק דלק לבעירה (''הוא לא קומוניסט''). לצד נטיה לברוח מספינה טובעת (כמו שקרה ל'עבודה' קודם ול'ליכוד' כיום) ישנה נטיה הפוכה של 'לוחמים עד הרגע האחרון' שמצהירים שהם 'לא עוזבים את הבית'. נטיה זו יכולה להתגבר גם לאחר הבחירות, כאשר חלק מנבחרי שרון ינטשו חזרה לליכוד במידה ושרון יקצין בצעדיו, או לחילופין אם שרון יפרוש מסיבה כלשהיא. | |||
_new_ |
אם עמיר פרץ יתחיל לגמגם | |||
|
|||
ולפחד מן האמת שלו הוא אבוד. נכון שמועמד לראשות ממשלה צריך להיות זהיר בהתבטאויות, אבל שלא יתחבא מאחורי ססמאות חוורות. הגיע הזמן להחזיר את האמת לפוליטיקה. | |||
_new_ |
לעמיר פרץ אסור לגמגם | |||
|
|||
ולכן אסור לו לומר את כל האמת שלו. בזה תיבחן יכולתו לקבץ אחריו נוטשי ליכוד, יחסית מועטים בכל האמור לעבודה, לפי הערכתי. עיקר נוטשי הליכוד הולכים אחר הפאסאדה שרון. | |||
_new_ |
הנהירה של כל ה''שמנא וסלטא'' של מיפלגת העבודה | |||
|
|||
למציאת מיפלט ב''קדימה'' מהפלישה של הפלנגות הצפון אפריקאיות, עשויה להתגלות כמינון יתר (Over dose) של שמן קיק. מזה אפשר לקבל שילשול. | |||
_new_ |
כולם מתערבבים האחד בשני | |||
|
|||
ובסוף ייצאו 3 מפלגות גדולות, דייסתיות משהו (בעיקר זו של שרון). תהליך חיובי בעקרון, אבל הקונטקסט בעייתי. גם אופיה של מפלגת שרון מעורר דאגה ותקווה (ניגודים התלויים רק בשחקנים ולא באידיאולוגיה). | |||
_new_ |
הנהירה של כל ה''שמנא וסלטא'' של מיפלגת העבודה | |||
|
|||
האם דליה איציק בורחת מהפלנגות .... בגלל הפחד לקלקל את הקיבה? האם היא שמנא וסלטא? | |||
_new_ |
סלטה היא בהחלט עשתה | |||
|
|||
_new_ |
הקיקיון שלא היה | |||
|
|||
בקיצור ולעניין – המציאות חזקה מכל נבואה שהיא, וכאן טעה ד''ר רבינוביץ בגדול, דבר שהוא כמובן אנושי. ''קדימה'' לקחה את הקופה, ולא הפכה לגווייה פוליטית מהלכת ו/או לננס פוליטי מזדנב, אפילו עם מועמד אחר מאשר אריאל שרון. אין לי שום ספק כי ''קדימה'' היתה מקבלת מעט יותר קולות, לו שרון היה עומד בראשה בסיבוב הבחירות שהיה. | |||
_new_ |
הקיקיון שלא היה | |||
|
|||
נכון בהחלט. „קדימה” זכתה בצורה ששום מפלגת אינסטנט קודמת לא עשתה. אני נוטה לקבל את הסברו של מיכאל שרון בתגובה 70541 כלומר: אין דין ראש ממשלה מכהן המקים מפלגה כדינו של מישהו אחר, ויהא זה אף ראש ממשלה לשעבר, פופולרי ככל שיהיה, כדוד בן-גוריון. עם זאת, שמעתי גם הסברים אחרים. הם פחות נראים לי ואביא אותם כאן למען הסדר הטוב: 1. ישראל כיום „בְּשֵלָה” למפלגת מרכז, דבר שלא היה נכון בעבר. 2. מפלגת „קדימה” לא קמה יש מאין; היא היתה קיימת כבר קודם לכן, מפוצלת בין הליכוד והעבודה, וכעת רק התארגנה מחדש. | |||
_new_ |
הקיקיון שלא היה | |||
|
|||
מאחר וקדימה זכתה בבחירות אלו בבחינת ''יש מאין'', הרי שהניתוח המבריק שהבאת במאמרך מעיד בסופו של דבר על הסיכון הכללי שאדם לוקח על עצמו בבואו לנבא את המציאות, על כל המשתמע מכך. לשון אחר: הניתוח שהבאת גרס X, בעוד המציאות הוכיחה כי המצב אינו X, אלא Y. ניתן כמובן למצוא בדיעבד סיבות רבות לתחזית שנכשלה, אולם הדבר אמור ללמדנו על טעויות (שהן כמובן דבר סביר ואנושי) של אנשים ומומחים המבקשים לנתח את המציאות. האם ישנם אנשים המיטיבים לנתח את פני העתיד על פני אנשים אחרים? קשה לומר, אך אני אישית נמנע מכניסה להלך מחשבה מסוג זה. כבר היה בעבר שמספר אנשים פנו אליי באופן פרטי על ידי תכתובת מייל, כדי לשאול אותי כיצד דייקתי בקביעתי על בואה הבלתי נמנע של דוקטרינת מאן, הרבה מאוד לפני שרעיון זה כלל עמד על סדר היום הציבורי בישראל, והרבה לפני שאבן גדר ההפרדה הראשונה הונחה. תשובתי היתה שהערכתי הראשונית נבעה ממצב שלדעתי היה מחוייב המציאות, וכלל לא נסמך על אפשרויות לתוצאות אחרות מאשר הקמתה של מערכת הפרדה אימתנית. גרסתי כבר אז, כפי שאני גורס גם כיום, שככל הנראה גם אם תהיה חומה מלאה ומקיפה, הבעייה לא תיפתר אלא תצטמצם, וכי יהיו קולות שיבקשו לראות את ישראל משני צדי החומה (מה שאני שולל, ומסיבות שונות). יחד עם זאת האפשרות שאטעה בכל האמור לחיזוי בואה של גדר ההפרדה עמדו כבר אז על יותר מ-50 אחוז, שכן על הפרק היו גם בפירוש אופציות נוספות, שבכל זאת נראו לי לא רלבנטיות מבחינת ההרפתקנות הטמונה בהן, לשיטתי. מחשבות אלו ממשיכות ומביאות אותי אל דברים רלבנטים על סדר היום הפוליטי; האם ניתן לחזות התפתחות מסויימת ולדעת מראש כיצד לטפל בה באופן מוצלח? וכיצד מוגדרת הצלחה בניבוי וחיזוי של מצב מסויים? ואולי הכל עניין של תיאוריות ומבני מחשבה שבמקרים מסויימים מתמוטטים מול עינינו, בשעה שעלינו לחפש פתרונות מיידיים בשטח? ובכלל – אילו טעויות יכולה מדינה קטנה וזעירה כישראל להרשות לעצמה? שאלות על גבי שאלות... | |||
_new_ |
דוקטרינת מאן | |||
|
|||
למי שלא יודע במה מדובר: דיון 18. מומלץ. | |||
_new_ |
עדיין לא הייתי חותם על סוף סיפור הקיקיון | |||
|
|||
כדאי לחכות עד לסיום חלוקת התיקים ולראות איך ה''מקופחים'' יתנהגו. אי אפשר להתעלם מכך שמרביתם של המאיישים את צמרת ''קדימה'' באו לשם מתוך מטרה אחת ויחידה - מישרת שר. וברגע שזה לא יתממש הם יחפשו אלטרנטיבה אחרת. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |