|
אני מבדיל בין מצב בו מישהו משקיע במוצר שהוא צופה שערכו יעלה בעתיד, לבין מישהו שמשקיע במוצר משום שהוא מעריך שגורם מסויים עומד להזדקק לו.
זה בסדר גמור אם במסגרת טכנולוגיית מידע חדשה תקנה את הזכויות על שם בשם start או shop לפני שתתחיל ההסתערות הכללית. לעומת זאת, אם תבחר לקנות את השם microsoft, אתה יכול להיות סמוך ובטוח שתוגש נגדך תביעה משפטית.
שמות המתחם נרכשים לזמן קצוב, ובתום זמן זה יש לחדשם. השם microsoft.com חודש ב-27.1.2005 והוא יפקע ב-3.5.2014. נניח שהם ישכחו לחדש את השם, אני אצליח לרכשו מייד בתום הפקיעה ואז אדרוש מהם 100 מיליון דולר על מכירת השם. האם זה יהיה מעשה ראוי?
אגב, זה כמעט קרה לשם hotmail.com. חברת מיקרוסופט שכחה לחדש את הבעלות על שם המתחם. איש מקצוע שנתקל בכך הריח שעומדת להתרחש קטסטרופה. הוא רכש את השם ומסר אותו למיקרוסופט.
עם זאת, אני לא חושב שיש לעגן כל שם בחקיקה מסודרת. למרות שבתי משפט מודעים לעניין הספסרות ובארה''ב היו מספר מקרים בהם חוייב ספסר שמות להחזיר את הזכויות על השם לגורם שממנו הוא ניסה לסחוט תשלום, אין התלהבות כללית לעשות זאת.
ענק הרכב ניסן ניסה לתבוע זכויות על השם nissan.com. שם מתחם זה שייך לעוזי ניסן, ישראלי המתגורר בארה''ב ועוסק במכירת מחשבים. חברתו נקראת Nissan computers מזה שנים רבות, עוד בטרם היות האינטרנט. ניסן הגישו תביעה על נזקים שנגרמו היות שהשם אינו שייך להם. התביעה הוגשה בסכום של 10 מיליון דולר. אין ספק שהסכום הגבוה נועד לנצל את הכיס העמוק של חברת המכוניות ולהטיל אימה על הנתבע. מאז הם מנהלים מלחמת התשה עם פניות חוזרות לבית המשפט, דרישות למשפט ללא מושבעים וכדומה. הסיפר מפורט כאן: http://www.nissan.com/Digest/The_Story.php . בינתיים מסתפקת חברת המכוניות בכתובת http://www.nissanmotors.com . אין ספק שבמקרה זה חברת המכוניות היא האיש הרע הרודף אנשים תמימים.
השם windows.com שייך, כצפוי, לחברת מיקרוסופט. השם windows.co.il שייך לישראלי בשם אורן לוי. חברת מיקרוסופט נקטה בצעדים משפטיים: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2980712,00.h...
אגב, גם אנחנו לא יכולים להירגע לחלוטין. שם המתחם faz.co.il רשום כשייך לי באיגוד האינטרנט הישראלי. בעולם הרחב, faz הוא ראשי התיבות של עיתון גרמני ידוע (ויש לפחות אדם אחד שכתב גם שם וגם אצלנו). אם הם יחליטו לפתוח שלוחה ישראלית, לא מן הנמנע שהם ינסו להשתלט גם על שם המתחם.
חטיפת שם מתחם ארעה למשה הלוי, פרילאנסר באינטרנט הכותב לעתים מאמרים ומייצר פוסטרים נשכניים במיוחד. הוא מחזיק אתר בשם halemo.com. לאחר שפקע תוקף האתר, הוא נרכש על ידי ספסר שמות בשם מייקל ברקנס. משה הלוי לא התרגש, בעצם – כן. הוא השיג את שם המתחם על ידי כך שאיים באלימות על מר ברקנס. ברקנס המבוהל מיהר להחזיר את שם המתחם ואף שילם על ההעברה. הסיפור מתואר בגאווה לא מוסתרת על ידי מר הלוי: http://halemo.fresh.co.il/edoar/0013/0002.html (גילוי נאות: הח''מ ניסה לשכנע את מר הלוי בעבר לכתוב עבור פא''צ ללא הצלחה. מר הלוי מוכן לכתוב רק בתשלום).
בשורה התחתונה: זה בסדר שיש תחרות על שמות מוצלחים. זה לא בסדר לקנות משהו רק משום שאתה חושב שמישהו מסויים צריך אותו ויהיה מוכן לשלם על כך סכום גבוה. |
הנה הבעיה
