על שכר חה''כ ועל שכר המינימום

שכרם של חה''כ

פעם היה מקובל לחשוב שלהיות ח''כ זו שליחות לקידום וישום מטרות ואינטרסים מבוססי אידיאולוגיה. לשכרו של הנבחר, כמו גם לאינטרס האישי שלו, היה מעמד שולי בין שיקוליו של המועמד. עם הזמן המציאות השתנתה עד כדי כך שכיום, גם בגלל שיטת הבחירות המקדימות, האינטרס והמוטיבציה האישיים של המועמדים, עומדים במרכז שיקוליהם של המועמדים. גם שכרם כח''כ הפך לגורם בולט בהחלטתם להצטרף לרשימת המועמדים.

פרק ט' של חוק הכנסת מסדיר את קביעת השכר והתשלומים האחרים להם זכאים חה''כ. התשלומים האחרים נועדו לכסות את ההוצאות הקשורות בעבודתו של חה''כ. בין אלה הוצאות תקשורת, עלות עיתונים, החזר לשכר דירה (למתגוררים מחוץ לירושלים), דמי כלכלה, תקציב לקשר עם הציבור, הוצאות רכב ושכר לעוזרים פרלמנטריים ועוד (הפער...). לכל אלה מתווסף השכר המשולם לחה''כ.

מחקר שנכתב במרכז המחקר והמידע של הכנסת בנובמבר 2014 מציג עובדות ונתונים (מראשית 2014) מאד מעניינים על שכרם של חה''כ (שכר ותנאים נלווים...), שראוי שיוכרו על ידי הציבור. אני בחרתי להתמקד בשתי עובדות:

1. יחס שכר ח''כ לשכר ממוצע במשק למשרה מלאה הוא 3.7 (תרשים 3).
2. יחס שכר ח''כ לתוצר המקומי הגולמי לנפש (מדד רמת החיים) הוא 3.6 (תרשים 4).

המשמעות הפשוטה היא שגובהו היחסי של שכר חה''כ יוצר הפרדה משמעותית בינם לבין העם שהם אמורים לשרת ולחוש את צרכיו. פער כזה עשוי לפגוע ביכולתם של חה''כ לעשות זאת שלא לדבר על יכולתם להוות דוגמה. זאת ועוד, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (לשנת 2012), רמת השכר הזאת מכניסה אותם הישר לעשירון העליון (לפי הכנסה ברוטו למשפחה) של החברה בישראל (לוח 3...). וזה עוד בלי לחשב את תרומת בן או בת הזוג. מכאן ששאלת הכדאיות הכלכלית של הצטרפות לרשימת המועמדים היא משתנה בעל חשיבות גבוהה.

---

האם ראוי להעלות את שכר המינימום?

כמעט כל פעם כאשר עולה על פני השטח תביעה להעלות את שכרם של העובדים בתחתית הסולם עולה טענת הנגד שהעלאת השכר תגרום לפגיעה בתעסוקה שלהם. ברוב המקרים טענת הנגד מגיעה מכיוונם של בעלי העסקים אבל גם מכיוונם של חסידי האידיאולוגיה הליברלית. עובדות חדשות מלמדות אותנו שמתרחש שינוי בגישה הזאת.

לאחרונה החליטו חברות גדולות בארה''ב כמו וולמארט (Walmart), המעסיק הגדול בארה''ב (כ-‏500 אלף עובדים) ומקדונלד (McDonald) להעלות את שכרם של העובדים בתחתית סולם השכר. מאות אלפי עובדים זוטרים זכו-יזכו להעלאות שכר. מקדונלד אף הבטיחה להעניק לאותם עובדים ימי חופשה שנתית בתשלום (McDonald's to Raise Hourly Pay for 90,000 Workers). למעשה ההחלטות האלה התקבלו באופן חופשי על ידי הנהלות החברות ללא איום בחקיקה או סיבה חיצונית אחרת.

מנהל וולמארט הסביר שהחברה תרוויח במניעת תחלופה, תוכל להעסיק עובדים איכותיים יותר ותשיג שיפור בשרות לקוחות ועוד והתוצאה תהיה גידול במכירות – בצמיחה. מסתבר שמחקרים מראים שגורמים אלה וגורמים נוספים תורמים להתעיילות ולכן לצמיחה בתפוקה-במכירות. אנחנו גם יודעים שתוספות שכר כאלה משפיעות על הביקושים והצמיחה בשאר המשק משום ששיעור הצריכה (הצריכה השולית) של בעלי ההכנסות הנמוכות גבוה יותר מזה של בעלי ההכנסות הגבוהות.

משתמע שלחברות עסקיות כדאי לשקול ברצינות את שאלת השכר של עובדיהן הזוטרים כי זה עשוי לשפר את רווחיותן. זו שאלה ששווה בדיקה רצינית. הכי חשוב: כדאי לזכור שיתכן מאד שהעלאת שכר המינימום יתרום לצמיחה הכלכלית, לשיפור ברמת החיים ולשיפור במדדי אי השוויון. יתכן שההסכמות אליהן הגיעו במשק הישראלי להעלות את שכר המינימום בכ-‏25% ל-‏5,300 שקלים בתוך שנתיים, יתרמו לחברה הישראלית בצורה דומה.

---