|
יתרונו חסר תום הלב של עורך הדין על הלקוח | |||||
טל רבינוביץ' (יום רביעי, 03/01/2007 שעה 9:48) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
זה חלק מעיוותי הדין של בתי המשפט בישראל. | |||
|
|||
בתי המשפט גוררים ומשהים החלטות בתיקים למשך שנים רבות, גם כדי לתת פרנסה לעורכי הדין... | |||
_new_ |
נראה לי כי הניסוח של ההתחייבות היה מכשיל | |||
|
|||
ההתחייבות כפי שצוטטה כאן: ''שכרי יהיה מקסימום 18% מהסכום שייפסק בבית המשפט'' אני בספק אם בית המשפט יהיה עד כדי כך אטום כדי לחייב על ''פסיקה'' ולא על ''קבלה כתוצאה מפסיקה''. מעניין לעקוב אחרי הפרשה הזו, ולהווכח עד כמה אטומים בתי המשפט שלנו. טל, בבקשה לעדכן. | |||
_new_ |
נראה לי כי הניסוח של ההתחייבות היה מכשיל | |||
|
|||
מי שהוא הסביר לי שבארץ קיימת תעשיה של פשיטות רגל או פרוק חברות . אדם מקים חברה בונה או מוכר מבטיח אחריות אבל לפני תום האחריות הוא פושט את הרגל או סוגר את החברה ומקים חברה חדשה וחוזר חלילה . | |||
_new_ |
בקיצור | |||
|
|||
יש אנשים שחושבים שעורכי דין צריכים לעבוד בחינם. | |||
_new_ |
בקיצור | |||
|
|||
יש אנשים שחושבים שעורכי דין (בעצם כל אחד) צריכים להיות הוגנים . | |||
_new_ |
בקיצור | |||
|
|||
עורך דין לא חייב לעבוד בחינם, אבל הוא חייב לספק תמורה הוגנת לשכר הטרחה אותו הוא גובה. אמירת חצי אמת ללקוח והימנעות מהסבר מלא של המשמעות של מה שהלקוח חותם עליו איננה עדות ליושר ותום לב, גם אם לא נעברה עבירה על החוק. עו''ד כזה, כשיגיע יומו, יתמנה לשופט ובזה ייסגר המעגל. Caveat Emptor (ייזהר הקונה) הוא כלל ידוע במסחר, אבל הוא עובד רק כששני הצדדים הם שווים. הוא בפרוש לא חל במקרים בהם לאחד הצדדים יתרון (ראה כל מה שמתייחס ל''אותיות הקטנות'' בחוזים). | |||
_new_ |
תראה, אם הסיפור נכון | |||
|
|||
ברור שהעורך דין זקוק לניעור קל בתחום ההגינות. מאידך, אני כבר ראיתי ושמעתי כל כך הרבה תירוצים למה לא לשלם וכל כך הרבה אנשים מתחמקים מתשלום, עד כי אני חושד בכל אחד כזה שבהגיע יום התשלום מציג את עצמו כטיפש שנפל בפח של נוכל. | |||
_new_ |
עמיש, הפעם באמת נהרגזתה אותי... | |||
|
|||
זו באמת תגובה מטופשת אשר השכל הישר אינו סובל אותה. אני לא בטוח אם הסחבת שהיתה במשך 10 שנים, לא הייתה באשמתו הישירה של עורך הדין. גם אם לא, הוא אמור לקבל את שכרו כאחוזים מהתקבול אשר יתקבל כתוצאה מפעולתו , ולא מפסיקה אשר לא מביאה שום תוצאות ללקוח. אגב, אני הוא אשר גרם לפני מספר שנים להכנסת תחרות בין עורכי הדין בארץ. עשיתי את זה פשוט: הפצתי כרוזים שיש לטפל ''בקרטל עורכי-הדין''. מישהו תפס את הרעיון והגיש עתירה לבג''ץ בעניין זה. העתירה הצליחה, מאז ישנה תחרות בין עורכי הדין בארץ... | |||
_new_ |
אם הרגזתי אותך | |||
|
|||
סימן שאני צודק. חוזים יש לקיים, זה הכל. אם אין לך מספיק שכל אל תחתום. לאחר שחתמת, קיים את חלקך בעיסקה. | |||
_new_ |
עמיש, הוכחתה לי כי להיות שמאלני זה פגם שכלי | |||
|
|||
עמיש, הוכחתה לי כי להיות שמאלני זה פגם שכלי. חוזים יש לקיים לפי כוונתם. הכוונה כאן בודאי לא היתה שישלמו 18 אחוז ממה שלא יתקבל... | |||
_new_ |
עמיש, הוכחתה לי כי להיות שמאלני זה פגם שכלי | |||
|
|||
טוב מאוחר מאשר לעולם לא | |||
_new_ |
תירוצים מטופשים | |||
|
|||
כל אחד חכם גדול כשהוא חותם ואחר כך הוא עושה את עצמו אידיוט בכדי לא לשלם. | |||
_new_ |
עמיש, פה הוכחתה את שפלותכה | |||
|
|||
גם מבחינה שכלית, גם מבחינה מוסרית, וגם מבחינה משפטית. | |||
_new_ |
קשקשן הזוי | |||
|
|||
_new_ |
קשקשן הזוי ? | |||
|
|||
אדם שמכבד את עצמו, במקומכה היה מתבייש להמשיך ולכתוב כאן. הראתה את פרצופכה האמיתי... | |||
_new_ |
יש עו''ד במטוס? | |||
|
|||
האם קיימת הגנת 'לא הבנתי' בדיני חוזים? הרי לא מדובר בטעות סופר/פליטת קולמוס: אחד הצדדים הבין את הכוונה במלואה וכוון לנוסח זה. האם ניתן לעתור לביטול בטענה שהאכיפה היא בלתי צודקת בנסיבות הענין? | |||
_new_ |
אין פה שאלה של הבנה אלא של כוונה | |||
|
|||
הרי ברור שהכוונה היתה לתשלום מתוך הסכום שישולם כתוצאה מהפסיקה. עורכי דין נוהגים להבטיח את עצמם בעניין זה, עלידי גביית הסכום שנפסק בעצמם, ומתוכו הם מפרישים את היתרה ללקוח שלהם. אגב, כבר התחלתי במערכת ציבורית, דרך חברי הכנסת, נגד הרקבון בבית המשפט העליון. הקוראים מוזמנים להפנות למייל שלי (ע''י לחיצה על השם בכחול) נושאים על עוולות מצד בתי-המשפט, אשר ראויים להביאם בפני הכנסת. | |||
_new_ |
לא הבנה, לא כוונה ולא נעליים | |||
|
|||
ניתן לתאר מקרה אחר בו הצד השני הוא המנוול ומנסה להשתמט. מדובר על אדם שרוצה לבטל חוזה, ובמסגרת דיני חוזים, יש דברים שאפשר לטעון בבית משפט. עו''ד ידע מה לעשות - האם יש דרך החוצה. | |||
_new_ |
הנה לך מקרה נאה | |||
|
|||
מתוך YNET עוד אחד שחתם ועכשיו הוא לא יודע על מה הוא חתם. עזר לקשישה ואיבד את הביטוח (http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3348227,00.h...) ''מונית נגנבה בזמן שהנהג עזר לנוסעת קשישה להוציא את חפציה מתא המטען. הכשרת הישוב סירבה לשלם לו את דמי הביטוח בגלל שהמפתחות הושארו ברכב בזמן הגניבה, וביהמ''ש צידד בעמדתה...'' פורסם: 05.01.07, 06:45 ''אתה יודע מה זה תנאי קטגורי, הקשתה השופטת עם פירו. בפוליסה כתוב באופן מפורש כי ''בשום מקרה'' אין להשאיר את המפתחות ברכב. בשום מקרה זה ללא כל יוצא מן הכלל. זה תנאי קטגורי''. | |||
_new_ |
הנה לך מקרה נאה | |||
|
|||
נראה (ומצוייר בכוונה) כמו קור לב מצד חברת הביטוח, אבל הטענה של הנהג אידיוטית: ''כשאני יוצא מן המונית אני נמצא לידה, אני שומר על קשר עין אתה. בכך אני מרתיע גנבים יותר מאשר כל אמצעי המיגון של חברות הביטוח.'' זאת כשבמציאות הוכח שזה לא עוזר - עובדה: ''שני אלמונים, התפרצו למונית והחלו לנסוע בה. פירו דלק בריצה אחר המונית, ניסה לעצרה, אך הגנבים חמקו ונעלמו עם המונית.'' מסתבר שנוכחותו לא מרתיעה יותר מאמצעי הביטוח הבסיסי... אני באמת מוריד את הכובע בפני אדיבותו ומשתתף בצערו, אבל נראה שהסעיף הזה נמצא בחוזה כי זו לא הפעם הראשונה שחברות ביטוח נתקלות בתופעה. (ואף יותר מצער שרמת הבטחון האישי כל כך ירודה שיש גזלנים חצופים ברמה כזו. למה לא מכפילים את כח השיטור? למה אין שוטר בכל קרן רחוב? למה הם עסוקים בלעשות אמבושים על תמרורי עצור נידחים או בלאבטח משחקי כדורגל במקום להסתובב ברחובות ולייצר נוכחות?) | |||
_new_ |
אפשר לעתור על כל דבר | |||
|
|||
אם אפשר לא לשלם אז למה לשלם? שיתיעצו עם חזי הקשקשן, הוא כבר יסבך אותם. | |||
_new_ |
עמיש, כבר כתבתי הרבה על טפשותן של הנשים | |||
|
|||
אין לי ספק כי אחוז גדול מאותן נשים טפשות הן שמאלניות כמוכה. אחוז גדול מהשופטות, הן בקטגוריה הזו של הנשים הטפשות (כבר נתקלתי בכמה שופטות טפשות בבתי משפט). זה שאישה הצליחה לדקלם מה צריכה לדקלם וקבלה תעודה של עורכת-דין ולאחר מכן עשו ממנה שופטת, לא מוציא אותה מהקטגוריה של אישה טפשה... מספיק כבר, אתה ממשיך לבזות את עצמכה כאן. | |||
_new_ |
יובב, יש התייחסות בחוק למה שמכונה ''אותיות קטנות'' | |||
|
|||
בחוזים. למיטב ידיעתי זה מאפשר לאדם לא למלא את חלקו אם הוא יכול להוכיח שהדברים נוסחו בכוונה בצורה מטעה וקשה לקריאה. פרטים נוספים תוכל לקבל מבעל מקצוע (עורך דין שזה תחום ההתמחות שלו). | |||
_new_ |
אתה מתכוון לחוק החוזים האחידים | |||
|
|||
אכן יש תקנות הנוגעות לחוזים אחידים בהם לקוחות מוחתמים על חוזים עם חברות ובהן יש מאמץ של המדינה לגרום לכך שהחוזים לא יהיו מקפחים באותיות הקטנות ובמקרים כאלה יש לא מעט התערבות של הרשויות לטובת האזרח הקטן. | |||
_new_ |
את חוק החוזים האחידים אני מכיר | |||
|
|||
אבל זה תקף רק כאשר צד אחד הוא חזק משמעותית מול הצד השני (לקוח חדש מול בנק/חברת סלולר, קונה דירה מול קבלן וכד'). | |||
_new_ |
יובב, יש התייחסות בחוק למה שמכונה ''אותיות קטנות'' | |||
|
|||
דיברתי עם עו''ד היא אומרת שבארה''ב יחייבו אוך באותיות הקטנות אבל בארץ ובאירופה יש יותר מקום לדון במה סביר או לא סביר. בנוסף היא אומרת שאם שופט פסק סכום מסויים, זה לא באויר - יש כיס לגבות ממנו את הסכום. | |||
_new_ |
חווייה אישית | |||
|
|||
בזמנו רכשתי לתומי, דירה מקבלן בשם שלום גניש - שהיה, כך התברר לי, איש ליכוד ומקורב לראש עירית הרצליה דאז, מקורבו של אריאל שרון (מנהל העבודה והשותף היה אחד דוד אפל). השיטה שלו, כך התברר לי מאוחר מדי, היתה להקים בניין על ידי חברה שפשטה את הרגל מייד בתום הבניה, וכך לחמוק מתשלומים ללקוחות על פגמים בבניה (היה פגם אחד גדול כתוצאה משימוש בחומרים לא ראויים שגרם לדיירים הוצאות כבדות שלא היה ממי לתבוע אותם) וגם מתשלומי מיסים לרשויות. לימים משניסיתי למכור את הדירה, נאלצתי לשלם חלק מחובותיו של הקבלן פושט הרגל לעיריה ולמס הכנסה, שכן אלה אחזו אותי ב... ולא הסכימו לתת אישור לטאבו מבלי שאשלם חובות שלא היו שלי... מסקנה - יש לבדוק היטב בציציות מי שקונים ממנו.... | |||
_new_ |
כתבה מענינת בנושא חוזים ופירושם. פסיקה של בג''ץ. | |||
|
|||
כתבה מענינת בנושא חוזים ופירושם. פסיקה של בג''ץ. מדובר בפסיקה הנקראת ''הלכת אפרופים'' שנקבעה בתביעה של חברת אפרופים נגד מדינת ישראל. זה היה בתקופה של עליה גדולה בה ישראל רצתה לבנות במהירות, והמדינה ערכה חוזים המחייבים אותה לקנות דירות שלא תימכרנה תוך זמן קבוע. החברה התובעת ''אפרופים'' תבעה מהמדינה לקנות ממנה את הדירות כפי שהתחייבה על אף שהחברה לא עמדה בעצמה באחד מתנאי החוזה ולא סיימה את העבודה בזמן. זהו הרקע..אצטט קטעים קטנים עבור מי שלא קורא מאמרים קצת ארוכים. ''חוק החוזים שנחקק בשנת 73', בהשראת המשפט הגרמני והפרשנות המקובלת עד אז, קבע שפירוש חוזה ייעשה בשני שלבים. בשלב הראשון יבדוק הפרשן את לשונו המפורשת של החוזה. אם מנוסח החוזה באופן לא ברור, יברר השופט את הנסיבות החיצוניות שהביאו לכריתת החוזה, ועל סמך הנסיבות שיסבירו את הרקע לחוזה ויבהירו מה ביקש כל אחד מהצדדים להשיג באמצעותו, יוכל להגיע למסקנה כיצד לנהוג במקרה של מחלוקת.'' ''הפנייה למקורות (=לנסיבות) החיצוניים תיעשה בכל מקרה, ואין היא מוגבלת רק למקום שהחוזה עצמו אינו מצביע על אומד דעתם של הצדדים'', כתב ברק. הנסיבות החיצוניות שרשאי השופט לבדוק כוללות לדעת ברק את תום הלב של הצדדים ואת השאלה האם החוזה נעשה בדרך מקובלת. מאז פסיקת אפרופים השתחרר בית המשפט מכבלי הטקסט כמבחן הראשוני והבסיסי לקבוע מה היתה כוונת החוזה. לנוסח החוזה, מפורש ככל שיהיה, נוספו מרכיבים שיקבעו כיצד ימומש בפועל - מרכיבים הנתונים לפרשנותו הבלעדית של בית המשפט. בכתבה יש תגובות קשות של עורכי דין ושל הקשורים לעולם העסקים על פסיקתו של אהרון ברק. פסיקה שהפכה את החוזה להמלצה בלבד. בית המשפט יחליט מה חשבו החותמים. יש הטוענים שהפסיקה הזו מסיבה למשק נזקים כלכליים עצומים. מאמר מרתק, מעניין, וחשוב...גם עבור מי שאינו מבין בכלכלה או במשפט. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |