פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
הלחץ האמריקני – אגדה ומציאות
חֲמוֹר כָּחֹל לָבָן / אריה פרלמן (יום שישי, 23/01/2004 שעה 12:17)


הלחץ האמריקני – אגדה ומציאות


אריה פרלמן




כתב ''מעריב'', בן כספית, מתאר כך את ההיסטריה שאחזה בשליח ראש הממשלה לארצות-הברית, עו''ד דב וייסגלס:
וייסגלס מדבר על קטסטרופה מדינית שתהפוך את ישראל לסרבנית, תנתק אותה מארצות-הברית ותבודד אותה בפינה האפלה ביותר בעולם. כל זאת, אם המפה [מפת הדרכים] לא תאושר. וייסגלס אמר ש''כשאמריקה מתעטשת – אנחנו חוטפים דלקת ריאות''. [...]בקיצור: אסור לעצבן את אמריקה.1
דברים אלו של וייסגלס, משקפים – פחות או יותר – הסכמה רחבה בישראל. לפי הסכמה זו – תמיכתו של שרון ב''מדינה פלשתינית'' – טרם עלייתו לשלטון ומיד לאחר מכן – היא פרי לחץ אמריקני כבד, ולמעשה לא נותרה לו כל ברירה אחרת.

באופן תמוה למדי – רוב היריבים הפוליטיים בישראל סומכים ידיהם על האקסיומה הזאת: אנשי השמאל שמחים וצוהלים – כיוון שראש ממשלת הימין, אבי ההתנחלויות – ''הכיר סוף-סוף במציאות'' וצועד לקראת חלוקת הארץ. הימין – לעומתו – מתחלק לשלושה חלקים עיקריים: חלק אחד מוכן להישבע בנקיטת חפץ ששרון מנהל מלחמת התשה טאקטית כנגד כל העולם, ולמעשה איננו מתכוון למה שהוא אומר; חלק אחר מאמין לשרון – ומסכים בלב כבד למדיניותו – כי ''אין ברירה''; ואילו החלק השלישי תובע בתוקף להכריע את הרשות הפלשתינאית ולהשיב את הממשל הצבאי על כנו – ומוכן להסתכן בחרם עולמי ובזעמה של אמריקה.

אך בשורה התחתונה – כולם מסכימים שאין ומעולם לא היתה לשרון שום אפשרות מלבד הבעת תמיכה במשא-ומתן עם אש''ף ובמסירת חלקי ארץ-ישראל לערבים.



עם זאת, בחינה מעמיקה יותר של התפתחות העניינים – מאירה את הכרעתו של שרון באור מוזר למדי, ומעלה סימני שאלה גדולים לגבי הכיוון שבו בחר.

בפברואר 1998, הוציאה מחלקת החדשות של ערוץ 7 – רדיו ימני מובהק – חוברת מונחים 'נכונים' – שנקראת ''מונכון''. בחוברת זו, מנסים אנשי ערוץ 7 'לטהר' את הלשון העברית ממונחים פוליטיים שגויים שהשתלטו על השיח הציבורי, ולעניינינו חשובה במיוחד ההגדרה למה שמכונה ''תהליך השלום'':
בערוץ 7 מקפידים מאוד להסתפק בביטוי הצנוע 'התהליך המדיני'. הרי טרם הוכח שהמגעים המדיניים בינינו לבין הערבים הם אכן תהליך שלום ולא מבוא למלחמה.
הדברים חזו במדויק את התפוצצותו של התהליך, ובימים ההם, שבין מסירת חברון לחתימת הסכם וואי – נראתה ההגדרה ככפירה, או כבדיחה, משחקי-לשון של אנשי ימין קיצוני...

אך לא חלפו שלוש שנים – והנה הנשיא החדש של ארצות-הברית – שלא מקבל הוראות מערוץ 7, פקד על אנשי הממשל האמריקני להימנע משימוש בביטוי ''תהליך השלום''. השינוי היה כה בוטה – עד שעורר את תדהמתם של עיתונאים בארצות-הברית. כך נשמעה שיחה בין אחד העיתונאים לבין דובר מחלקת המדינה האמריקנית:
עיתונאי: האם אתה יכול להסביר את התנגדויותיך ביטוי, ''תהליך השלום במזרח התיכון''?

הדובר ריצ'ארד באוצ'ר: אינני מתנגד ל''תהליך השלום במזרח התיכון''[...] אך ללא ספק החיפוש הוא אחרי שלום - לא אחרי תהליך.2
נשיא ארה''ב החדש ג'ורג' בוש הכיר את שרון אישית. הוא ביקר בארץ ב-‏1998, ושם סייר עם שרון במסוק מעל ארץ-ישראל, והתרשם עמוקות מהמדריך ומהסיור.

כמו כן, הוא נרתע מניסיונותיו הפאתטיים של קלינטון להשיג ''שלום'' במזרח התיכון, תוך דירדור יוקרתו הנשיאותית ויוקרתה של ארצות-הברית.

לכן, כאשר נפגש עם ראש הממשלה החדש בבית הלבן, הצהיר בוש: ''אינני מתכוון לכפות שלום''. (20/02/2001).



הממשל האמריקני לא שונא, אך גם לא אוהב את ישראל. כל מה שנשיא ארצות-הברית מעוניין בו הוא דבר אחד ויחיד: יציבות. לא פחות ולא יותר.

מבחינתו של בוש לא היה איכפת כל כך מה ייעשה – העיקר: שיהיה שקט.

ואכן, בספר שפורסם לאחרונה בארצות-הברית, בשיתוף עם מי שהיה שר האוצר של ממשל בוש הבן – מתואר כיצד ציפה בוש – כיצד ראה כדבר מובן מאליו - את השתלטות ישראל על יש''ע ואת מיגור הטרור – בנוסח ''תנו לצה''ל לנצח''. מתאר כתב ''מעריב'' יואב פרומר:

לאחר סקירה קצרה על מאמצי השלום של קלינטון ועל האינתיפאדה החדשה שהחלה רק שלושה חודשים לפני כן, הכריש בוש: ''אנחנו נתקן את חוסר האיזון של קודמנו, נישען חזרה על הצד הישראלי ונישאר שם''. לדברי הנשיא, קודמו בתפקיד ''ניסה יותר מדי''. וגרם כך להתמוטטות הכל.

''אם שני הצדדים לא רוצים שלום'', אמר בוש, ''לא נכריח אותם''. [..]פאואל נרתע מן הרעיון לנתק מגע, והביע חשש כי זה יעניק לשרון פתח להפעיל את צה''ל ללא הגבלה, מהלך שלדבריו ''יוליד השלכות הרסניות''. אך לתדהמתו של פאואל, בוש רק אישר את התרחיש האפשרי והכריז: ''אולי רק בדרך זאת העניינים יירגעו.''3


שרון יצא למבצע חומת מגן בסוף מרץ 2002. אך הוא נכנס ללשכת ראש הממשלה שנה שלמה לפני כן, ב-‏8 במרץ 2001. היה זה לאחר חודשים ארוכים של מתקפת טרור מזוויעה מצד ה''שותפים לשלום'' מהצד הערבי; השמאל היה מרוסק; הציבור היה מוכן נפשית לביטול תוצאות הסכם אוסלו ולמסע נרחב למיגור הטרור; שרון עלה לשלטון בניצחון סוחף שלא היה כמוהו בתולדות מדינת ישראל – ואילו מצד ארצות-הברית היה אור ירוק לפעילות צבאית נרחבת.

אך שרון בחר – מרצונו החופשי – בדרך הפוכה לחלוטין. שנה שלמה הוא ביזבז על שליחת נציגים אל יאסר ערפאת, כולל בנו עמרי; שנה שלמה הוא השחית בפטפוטי-סרק עם השליחים זיני ומיטשל, ובמקום לפעול ולשדר תעוזה ונחישות – הוא שידר היסוס ושיתוק.



במצב זה, על רקע טרור הולך ומתגבר, הולך ומחמיר - צפה נשיא ארצות-הברית במתרחש מהצד – והבין שמשרון לא תצמח הישועה. הוא התייאש מהאפשרות ששרון יכפה את השקט בכוחו של צה''ל – ולכן פנה באי-רצון אל השיטה הוותיקה, והיא: ללחוץ על ישראל, לסחוט אותה ולכופף לה את היד – על-מנת שהערבים יתרצו ויצמצמו את השתוללותם.

השאלה מדוע בחר שרון ללכת בדרכו של השמאל היא תעלומה שתובעת טיפול נפרד.

אך הטענה שהוא הלך בדרך הזאת בלית ברירה – רחוקה מן האמת, הרבה יותר משנדמה לרבים מאיתנו.


  1. ''מעריב'', 25/05/2003, ערב אישור ''מפת הדרכים''.
  2. תדריך לעיתונות במחלקת המדינה האמריקנית, 07/02/2001.
  3. ''מעריב'', 16/01/2004.






חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


משחק החיים.
יהודה-אודי דוכן (יום שישי, 23/01/2004 שעה 14:51) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

קלינטון,בוש,שרון,ביילין,עראפת,סאדאם,בן-לאדן,קדאפי...כולם פיונים במשחק שאינם מבינים את טבעו ומהלכיו. שרון מנפח חזה,שרון מתקפל,עראפת מושיט יד אחת לשלום ויד שניה מפעילה מתאבדים,בוש 'חוטף' שני מגדלים על הראש ויוצא להפציץ כל מה שזז בנסיון לפגוע בארכי טרוריסט,ביילין משוטט בעולם בנסיון למוטט את ארצו,סאדאם מתחפש לחפרפרת...לא נראה לי שיש מי מהם שיודע מה הוא עושה או מה יהיו תוצאות מעשיו. אם יש מי שיודע - שיקום! בעצם יש מי שידע וחזה זאת כבר לפני כאלפיים שנה והדברים מתרחשים בדיוק שלא יאמן ואם עד עתה הכל פועל לפי ה'תכנית' אין סיבה שאחרית הימים לא תתממש באותו הדיוק.
_new_ הוספת תגובה



משחק החיים.
אלכס (יום שישי, 23/01/2004 שעה 14:58)
בתשובה ליהודה-אודי דוכן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כשאתה מדבר על חזונות לטווח הרחוק
אתה בטח מדבר על חזון יוחנן הנוצרי , כי אני באופן אישי לא מכיר אף חזון אחרית הימים יהודי.
לא במקרה הספרים החיצוניים שעוסקים בתחזיות מופרעות לא קודשו ע''י הקנון היהודי וכן אומצו ע''י נוצרים מוטרפים.
חבל שיש יהודים דתיים שמתכחשים למסורת השפוייה והמתונה של גדולי היהדות.
_new_ הוספת תגובה



משחק החיים.
יהודה-אודי דוכן (יום שישי, 23/01/2004 שעה 15:25)
בתשובה לאלכס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לאלכס שלום, כדאי ורצוי לעשות הבחנה בין דת האמת היהודית ובין חיקוייה העלובים ע'י הגויים,ביניהם הנוצרים המוטרפים. ספר הנביאים אינו ''ספר חיצוני'' וזה עשוי להיות מועיל מאוד לכל יהודי לדעת מה ניבאו לנו נביאנו מפי הגבורה. שבת שלום.
_new_ הוספת תגובה



משחק החיים.
אלכס (יום שישי, 23/01/2004 שעה 17:43)
בתשובה ליהודה-אודי דוכן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ספר הנביאים?
וכופר שכמוני היה בטוח שהיו כמה ספרי נביאים.
הנביאים יחזקאל וישעיהו מתארים את המצב אחרי ''אחרית הימים'' ולא חוזים איך אחרית הימים תקרה.
הספר היחיד בתנ''ך שעוסק בנבואות לאיך יתבצע התהליך הגאולה הוא ספר דניאל שבכלל נמצא בספר כתובים.
_new_ הוספת תגובה



אגב, ספר דניאל.
חזי (שבת, 24/01/2004 שעה 12:40)
בתשובה לאלכס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הזכרת ספר דניאל,
עד היום לא הצלחתי למצוא תרגום עברי לספר דניאל.

האם קיים כבר תרגום כזה ?
_new_ הוספת תגובה



יש תרגום עברי לספר דניאל
אריה פרלמן (שבת, 24/01/2004 שעה 13:01)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשעתו נתקלתי בדף תעמולה של חבורת ''יהודים משיחיים/מאמיני ישו'' או משהו כזה, והם הציעו בין השאר חינם-אין-כסף תרגום עברי לספר דניאל.

אני נוטה לחשוד בתרגום שכזה - כיוון שעקב גישתם התיאולוגית הם עלולים ''לתרגם'' כמה ביטויים באופן שיתפרש כתומך באמונות נוצריות או מעין-נוצריות.

אני לא זוכר לא את שם התנועה ולא את כתובתה. אך אין זה משנה, ממילא לא ניתן להשיג יותר את הספר, מפני שסוכנות חשאיות של התנועה הפמיניסטית שדדו ושרפו את כל עותקי הספר, מכיוון שנקרא ''דניאל'' ולא ''דניאלה''.
_new_ הוספת תגובה



אין כל צורך בתרגום לעברית
מושה (שבת, 24/01/2004 שעה 13:13)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ניתן בהחלט לקרוא את ספר דניאל יחד עם פירוש (יש כמה פירושים טובים בעברית מקאסוטו ודרומה) ולמעשה כל מי שיודע טוב תנך ועברית יכול גם לקרוא בו במקור כמעט ללא בעיה. הארמית פשוטה יחסית ומעניינת לקריאה.
_new_ הוספת תגובה



הגזמת מושה
אריה פרלמן (שבת, 24/01/2004 שעה 23:09)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמנם הארמית קרובה מאוד לעברית - ובהחלט זה מעניין ואף מענג לקרוא בשפה אחות, אבל יש להיזהר: בשפות דומות לעתים ישנן משמעויות שונות מאוד (או קרובות אבל לא זהות) לאותן המילים.

ובמיוחד נדרשת זהירות כאשר מדובר בתנ''ך - שבו לכל מילה עשויה להיות משמעות רבה.
_new_ הוספת תגובה



על כן אמרתי כי יש לקרוא עם פירוש
מושה (שבת, 24/01/2004 שעה 23:22)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהוא למעשה תרגום עם הסברים.
ועם זאת, הארמית קלה יחסית לזו המשנאית או התלמודית ואין קושי רב להתגבר עליה ולהבין דברים כפשוטם.
גם בספרים הכתובים עברית יש לא מעט בעיות הבנה וספר דניאל אינו הרבה יותר קשה. (וכך גם בקטעי הארמית שבעזרא ונחמיה.)
_new_ הוספת תגובה



על כן אמרתי כי יש לקרוא עם פירוש
אריה פרלמן (יום ראשון, 25/01/2004 שעה 1:00)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם הפירוש הוא תרגום עם הסברים - אפשר כך לקרוא ספרות בערבית-יהודית או פרסית-יהודית, או אפילו פורטוגזית למתחילים.

אני מעדיף ללכת על קרקע בטוחה.
_new_ הוספת תגובה



על כן אמרתי כי יש לקרוא עם פירוש
אליצור סגל (יום ראשון, 25/01/2004 שעה 9:48)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
אריה צודק, הארמית של דניאל עזרא ונחמיה אינה הארמית של התלמודים. מיש שינסה לעבור ישירות בין שני הניבים של השפה הזו יטעה לא מעט.
אבל, יש דברים מאוד מענינים. למשל בדניאל ו יד אומרים האחשדרפנים למלך דריוש - די דניאל די מן בני גלותא די יהוד לא שם עליך מלכא טעם.
תרגום - שדניאל שמבני הגלות של היהודים לא שם על הציוי שלך. טעם = ציוי, חוק, פקודה. מפקד צבאי נקרא בעל טעם - בעל הפקודות או בעל החוקים.
הבטוי הזה ממש מזכיר את בטוי הסלנג הנפוץ היום - לא שם עליך.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



מוסא - שטויות אתה מדבר
משה (יום ראשון, 25/01/2004 שעה 9:56)
בתשובה למושה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מי שיודע טוב תנ''ך ממילא יודע לקרוא בדניאל.
מי שיודע טוב עברית - איך אתה מגדיר ''טוב''? בקיאות באטימולוגיה? זו הרי מצריכה ידע בארמית, אז לא אמרת כלום...

קח ישראלי ממוצע ללא ידע בארמית והסביר איך הוא יוכל להבין את חמשת הפסוקים הראשונים בארמית (דניאל ב ד-ח). יש שם מלים שאינן קיימות בארמית בבלית ולהיפך. ויש שם מלים שבעברית מובנן שונה, וכו'
_new_ הוספת תגובה



אגב, ספר דניאל.
סתם אחד (שבת, 24/01/2004 שעה 13:05)
בתשובה לחזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אין לי מושג ,אבל אני אבדוק. אני קראתי אותו ברוסית..
_new_ הוספת תגובה



רק תיקון קל לגבי הגויים
בננה ספליט (שבת, 24/01/2004 שעה 0:33)
בתשובה ליהודה-אודי דוכן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

גם הם נוהגים ע''פ הספרים שכתבו יהודים, ראשוני הנוצרים, בשפה היוונית שהיתה נהוגה בארץ במאות הראשונה והשניה. (יוונית היא האנגלית של פעם, לפני שהרומית תפסה בכורה).
_new_ הוספת תגובה



רק תיקון קל לגבי הגויים
יהודה-אודי דוכן (יום ראשון, 25/01/2004 שעה 20:52)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הספר היחיד שניתן ע'י בורא עולם לבני האדם היא התורה- והיא ניתנה לעם ישראל. כל היתר חיקויים עלובים. מי שמעדיף ערימות של זכוכית נוצצת במקום קומץ יהלומים - שיערב לו.
_new_ הוספת תגובה



אנחנו מנסים לומר את זה לגויים
בננה ספליט (יום ראשון, 25/01/2004 שעה 21:09)
בתשובה ליהודה-אודי דוכן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כבר אלפיים שנה, אבל הם מחטיפים לנו עם הזכוכיות שלהם.
_new_ הוספת תגובה



'' עם לבדד ישכון...''
יהודה-אודי דוכן (יום שני, 26/01/2004 שעה 12:32)
בתשובה לבננה ספליט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמר מי שאמר - ''לא חשוב מה הגויים חושבים - חשוב מה היהודים עושים''. לצערנו מנהיגיו הכופרים של עם ישראל מתחשבים יותר מדי בדעותיהם של הגויים ואינם עושים דבר מהמתבקש לשם הצלת המדינה. ''עם לבדד ישכון ובגויים לא יתחשב''. הציווי של עם ישראל הוא להיות מובדל ושונה מן הגויים,לא במובן של לנתק קשר עם העולם אלא לשמש דוגמא ומופת לאמונה בבורא עולם ולנהוג במוסריות ויראת שמיים. ומה אנו עושים? בדיוק ההיפך! אנו מנסים להדמות לגויים בכל כוחנו ולמזלנו הם לא מניחים לנו. הזכוכיות שהם מחטיפים לנו הם רק השוט. צריך לדעת מי האוחז בשוט ומדוע הוא מכה בנו. יום טוב.
_new_ הוספת תגובה



אולי לא חשוב מה הגויים חושבים
בננה ספליט (יום שני, 26/01/2004 שעה 12:59)
בתשובה ליהודה-אודי דוכן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל חשוב מה הגויים עושים ....
_new_ הוספת תגובה



'' עם לבדד ישכון...''
אריה פרלמן (יום שני, 26/01/2004 שעה 21:23)
בתשובה ליהודה-אודי דוכן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תיקון קל: ''לא חשוב מה אומרים הגויים - חשוב מה עושים היהודים''.

''אמר מי שאמר'', אמר המפציץ החמקן - ולא יסף...

ה'אלמוני' שאמר את הדברים היה דוד בן-גוריון, מגדולי הכופרים החילוניים הסוציאליסטים השמאלנים, מחלל שבת ואוכל נבלות וטריפות, ורומס את מסורת ישראל סבא ביד רמה.

וממנו אתה לוקח דוגמא...

[אין ספק - זו התקדמות. עוד מעט תתחיל להגות בתורתו של הרב קוק זצ''ל...]
_new_ הוספת תגובה



רק אתה יודע, אודי, רק אתה
דוד סיון (יום שישי, 23/01/2004 שעה 15:05)
בתשובה ליהודה-אודי דוכן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חוץ מדבר אחד: יפה שתיקה לחכמים...... מפריח המוני בלונים אולי פעם אחד מהם יפגע........
_new_ הוספת תגובה



[*] הכל בידי שמיים
יהונקם בר צדקיה (יום שישי, 23/01/2004 שעה 15:37)
בתשובה ליהודה-אודי דוכן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואודי דובן משיחו..
_new_ הוספת תגובה



פרלמן אתה הוזה
רמי נוידרפר (יום שישי, 23/01/2004 שעה 15:41) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שרון לא הולך בדרכו של השמאל. שרון הוא ימני כמוך , רק קצת יותר חכם. הוא לא יפנה אף התנחלות , לא יגיע לשלום עם הפלשתינים.
אלא מאי? שרון יודע לשחק את המשחק הפוליטי ולהתכופף כשיש סערה, כי מי שלא מתכופף - נשבר.

בבמשלת שרון יושבים האיחוד הלאומי , המפד''ל ושינוי - גופי ימין מובהקים.

אל תתרגש מן ההצהרות על ''ויתורים כואבים'' אלה רק דיבורים שנועדו להרשים את דעת הקהל בארץ ובחו''ל.
_new_ הוספת תגובה



רמי נוידרפר{נוי} אתה צודק!
רפי אשכנזי (יום שישי, 23/01/2004 שעה 22:19)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נוי, אתה צודק ב 100 אחוז בדבריך והסכנות שמר פרלמן מצביע עליהן למעשה לא קיימות. אין מה ''לפחד'' משרון.
אתה טועה בנקודה אחרת- לא הוכח , ואפילו להיפך, כי הדרך של השמאל מביאה את השלום. הנני להזכירך כי המילחמה האחרונה פרצה לאחר שאהוד ברק הציע לפלשתינאים את כל מרכולתו, קרי את תוכנית השלום של ''שלום עכשיו''.
מסתבר שנסתרות דרכי השלום, גם מפני וגם מפניך.
_new_ הוספת תגובה



פרלמן אתה הוזה
אריה פרלמן (יום שישי, 23/01/2004 שעה 23:17)
בתשובה לרמי נוידרפר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמה הערות:

1) שרון נוטה שמאלה. בעיניי ובעיני רבים אחרים (משמאל ומימין) הדבר ברור. עד כמה הוא נוטה שמאלה - זה כבר עניין לפרשנות.

2) שרון איננו ''ימני כמוני''. הוא היה - בעברו - נץ ביטחוני ואיש ארץ-ישראל השלמה מאסכולת תנועת העבודה. האמת היא במקרה הזה ההבדל בנקודות המוצא לא מעניין אותי - כל עוד המסקנות זהות.

3) נוכחותם בממשלה של גופי ימין מובהקים כגון האיחוד הלאומי והמפד''ל מעידה על עליבותם של הגופים הללו - ולא על ימניות הממשלה...
מפלגת שינוי היא אנגרוגינוס משולש: ימין; שמאל; ושום-דבר. בראש המפלגה עומד אדם שמחליף את דעותיו כמו גרביים, ועוד מתפאר בכך (''אומרים שאני לא עקבי? רק חמור הוא עקבי''), ושמאלן מובהק, איש מרצ לשעבר אברהם פורז.

4) אינני טוען שלעולם אין להתכופף ואין לתמרן. אך למרבה הצער - ב-‏90% מהמקרים שבהם ראשי המדינה אומרים ''אין ברירה'' (והעם מחרה-מחזיק אחריהם) - דווקא יש ברירה.
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי