פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
השבר, תרבות וביקורת משחררת והגדימה
מיכאל שרון ז''ל (יום שני, 30/06/2003 שעה 7:21)


השבר, תרבות וביקורת משחררת והגדימה


מיכאל מ. שרון





הערה: חלקים מהטקסט פורסמו בבמות אחרות.

משא קצר אודות פרחי הרע בחברתנו:

לכם המגוייסים -

חלקכם - כוונתם טובה אך ללא מודעות מספקת - לאנטי תרבות הברברית של היאפיות הישראלית מעלת הגרה - זן מבחיל במיוחד, שניכשל במבחן המעשה והבנייה בפריסה רחבה מישקית, חברתית, ואידאית -

יצרתם מציאות בוטה של מעל וכחש והונאה וגזל אוכלוסיה. כלפי עצמכם אתם מדחיקים את המעל הנורא בצלם האדם וביכולת המעשה הבונה, בשורה של אמירות צדקתניות, פולחן גיבורים מדומים (טייסי F-16 וסוגם) - שבמידה שיש בהם - באנשים הבשר ודם האלה אותטנטיות, הרי שהם בזים לכם ככל ששאט נפש יכולה להיות עמוקה.

קידמתם פולחני גיבורים דביקים, כבמקרה צהלות השמחה על האסטרונאוט הישראלי הראשון לסיליוס - כוכב השוטים. זאת במעורב עם גזענות ביבים, שגם הווסאלים ה''פרענקים'' שלכם, משתפי הפעולה מאז שנות ה-‏50 במעברות - שותפים לה ומפנימים כלפי עצמם, כחלאות אנוש אמיתיים.

טיפחתם לעצמכם, בדומה לדרום אפריקה, סיפורי ילדים וורודים, כשברקע ובניסתר משימת הלב, יחידות ומיליציות הדיכוי-והחושך שלכם פורעות ומעמיקות את המצוקה.

המציאות בוטה - עוני, רעב, כלכלה קורסת בה הגידול השנתי הממוצע בתוצר לנפש מאז 73 הינו 1.4% - הנמוך ביותר במערב, כמוהו כפיריון העבודה השערורייתי - את כל זה חוללתם.

אנו - ההמונים הזועמים והמרומים והמנושלים - הנושאים בליבנו את זכר האור שהלילה הכרית - לא ניתן לחושך לעבור.



במה הכוונה באמירה על השבר המישקי?

מדובר בגידול ריאלי בין השנים 73-2001 של 1.4% בתוצר לנפש - כשגידול התוצר לנפש משקף הן את עליית רמת החיים הממוצעת במדינה, והן את מגמות הצמיחה בת הקיימא (או היעדרה) המישקית, מעבר לתיחזוק גרידה של האוכלוסיה באותה רמת קיום, או נסיגה מרמה נתונה.

זאת, על על פי מחקר של ד''ר דן בן-דוד מביה''ס לממשל ומדיניות באונ' ת''א (פורסם ב''הארץ'', מוטי בסוק, כלכלה, 20 אוקטובר 2002 - הדברים יצוטטו כאן כלשון המאמר, תוך סלקצייה ועריכה מסויימת ובתוספות מבהירות מיזעריות).

על פי מחקר זה, בעוד קצב הצמיחה של התוצר לנפש בשנים 1953-72 היה 5.5% בשנה - מקיצבי הצמיחה הגדולים בעולם - תופעה המכונית לעיתים ''הנס הכלכלי הישראלי''; הרי שבשנים 73 2001 ירד הקצב ל-‏1.4% בשנה.

מחקר זה מדגיש כי הנסיגה בצמיחה בת הקיימא של ישראל, מבחינה השוואתית, היא מהארוכות והחריפות בעולם המערבי.

אמנם, במרבית המדינות המתועשות החלה האטה במחצית הראשונה של שנות ה-‏70. עם זאת, הדבר שמייחד את ישראל הוא ממדי ההאטה, שהיתה החריפה ביותר - קצב הצמיחה עד 1990 היה הנמוך ביותר. על פי ההשוואה בין 7 המדינות המתועשות בעולם ( G7) לבין ישראל - למשל לארה''ב שב-‏72היגיע התוצר לנפש בישראל ל- 52% מהאמריקני - הרי שבמקום שפער ההכנסות בינן לישראל יקטן, כפי שקטן בשנות ה-‏50 וה-‏60, פער זה גדל בשנות ה-‏70, ה-‏80 וה-‏90 .

הדבר המעניין העולה כאן הוא כי למרות ניראות של תהפוכות ותמורות שונות, הרי שמסלול הצמיחה הדל של ישראל מ-‏73 הינו יציב למדי.

כך, הרחבות פיסקליות ומוניטריות בשנות ה-‏70 ותחילת שנות ה-‏80 שגרמו לאינפלציה תת-סיפרתית, ולעומתן ריסון פיסקלי ומוניטורי - לא הישפיעו בצורה משמעותית על מסלול הצמיחה בת-הקיימא. גם המלחמה בלבנון והעלייה הגדולה של שנות ה-‏90 (שהיגדילה את אוכלוסיית המדינה ב-‏20%) לא גרמו לשינויים בצמיחה. קצב הצמיחה בעשור האחרון 91-2001 זהה לקצב הצמיחה ב-‏73 -2001 .

בן דוד מדגיש כי אחת הסיבות המרכזיות לעלייה הנמוכה בתוצר לנפש היא הפיריון הנמוך.

לפי בנק ישראל, ב-‏60 - 72 עלה הפיריון של המגזר העיסקי בקצב שנתי של 3.8% וב-‏73 -2001 ב-‏0.7 אחוז בלבד. הבעיה המרכזית של ישראל, לדברי בן-דוד, היא שחלק הולך וגדל בחברה אינו יכול או אינו מוכן, להתמודד בהצלחה עם אתגרי המשק המודרני, הפתוח והתחרותי. איכותה הירודה של העבודה בישראל מתבטאת בן היתר בכך שהפיריון לשעת עבודה בארה''ב גבוה בב-‏21% מהפיריון בישראל, אף כי מדובר שם בכוח עבודה מגוון מאד של קרוב למאה מיליון עובדים.



הנתונים והמגמות - ד''ר דן בן-דוד: התוואים הכלכליים-חברתיים של מדינת ישראל



תפקידה המשחרר למעש ויזמות של ביקורת-אמת צלולה -

לעומת קולו העמום והמערפל, הפתלתול בסבך ההשתקה והעמסת-יתר של טריביאליות בעלת מצג מכובדות של שפן סופר השררה -
זה הקול המשמים והיוצק כובד משתק ברצון, בנכונות ובגיוס המשאבים לפעולת בנייה.

הערה: מצגי מידע תקף -
עיקרם בפשטנות יתר, בשיטות סילוף מגוונות תוך מיקוד שימת לב הקורא כלפי נתונים חלקיים; במעבר כמעט בלתי מוחשי ממשמעות אחת למשמעות אחרת; היעדר השוואתיות *הולמת ותקפה* למשקים אחרים; בידול וניתוק מבחינת הקשרים רלונטיים; ''ניתוח'' פשטני המתבסס על גימיקים שונים תוך הצגת טורי נתונים גולמיים; ושרלטנות חקיינית ומנכסת עמל אחרים לעת מצוא... ועוד).


התרבות והביקורת וגדימתן

יצירת תרבות וביקורת תרבותית הינן מלאכת מחשבת, וההשתלחות בהן בעילה זו או אחרת (כדוגמת טקסי שריפות הספרים בראש חוצות מייד לאחר מינויו של היטלר לתפקיד הקאנצלר ב-‏30 ינואר 1933) -
השתלחות כזאת הינה בבחינת מלאכת-קצבים: ביתוק נתחים, כריתה ביד גסה, גדימה וכיוצא באלה (אגב, מיומנותו של הקצב, שענינה פריסה, הפרדת ניתחי בשר וריכוך - בעזרת כלי חיתוך חדים וכלי משקולת - הינה מיומנות מדוייקת הנילמדת במשך תקופה ארוכה; אך מדובר כאן באנלוגיה, לשון השאלה).

ב''יצירה תרבותית'' מדובר, לפחות כנורמה - משאת נפש של אלה הלוגמים כמים מחיים את תוצרי התרבות -

בפעולה מושכלת ומתואמת, מורכבת להפליא - העשוייה להציב ארכיטקטורה מרהיבה - ובתכלול בו-זמני של תנופת הרוח, הרגש, המיומנות המושכלת ולעיתים הלב - ההחמלה והאמפטייה.

וגם קיים בה תכופות, הסוד המופלא המפכה חרישית.

והיא, יצירת התרבות המגובשת והחותרת קדימה, חדורה בריקעה - הכרח שיהיה כך - אחריות ומחוייבות עמוקים - שאמנם לא תמיד מזוהים ככאלה במהלך פעולת היצירה.

היפוכה שבאופקו איונה - כמו גם אופק איון זרימת החיים במלוא גיוונם היוצר בכל צעד ושעל (אותו גוון יוצר העשוי לנכוח גם בפעולות היום יום הפשוטות ביותר), החל מהמטבח ופעולות הניקיון והתחזוקה הביתית; המשך במפעל או בסדנה וכלה בשולחן הכתיבה של איש הפיתוח;

היפוכה הינו פעולתה האקראית, המתפרצת, ושטופת רוח השנאה המדודה של חוליגניות ברברית למיניה ומגמות השבה לקדמות ברברית, זו של שילטון השמאן המודרני או השרלטן החברתי - עשבים שוטים קולקטיביסטים הניזונים מהקיים והמתהווה אותם הם שוללים -
אף שהדבר עשוי להתרחש בשמה של התרבות, תוך הרעפת רטוריקה צדקתנית המתאפקת כביכול בשנאתה, שכן מה רבה היא האירוניה בהיסטוריה .


תרבות ותת-קטגוריה שלה - הביקורת הבונה - מהותם הפנומנולוגית תכופות - זרימה, שטף, העתרת חיות משחררת הננסכת באיברים, ברצון ובנשמה.

לעיתים רוח דואה להיבטי-על בזויות אחרות ולא מוכרות.

ויציקת קלות מחייה וצלולה להפליא העשוייה להוביל לאויר פסגות.

לעיתים מדובר, כניגוד-מה המשלים את הדאייה הזורמת, גם במילים החצובות כל-אחת בכובד הנישא אל הנישגב -

הנישגב (ראה ניתוחו של קאנט את המושג ב''ביקורת התבונה המעשית'') -
כדוגמת האינסופי של עירבולי הגלקסיות שביקום או הטורנדו הבוחש ביד ענקים באוקיינוס בלילה שכוכביו מרצדים מתוך שאון המים המזנקים -

הנישגב היצוק בסלע ברוח משאיו של מרטין לותר, או במשקל המשמעות הטמון אות-באות בכל פיסקה ופיסקה מוזיקלית בביצועי הסוויטות לצ'לו של באך על ידי פאבלו קזאלס -

כנגד התרבות המשחררת, זו החיונית כל כך לשינוע למעשה הבונה, המשוחרר ממשקלות מדבירים הצוברים משקל עם חלוף הזמן - ולכן יצירתה מחייבת התמדה לוחמת שוב ושוב -

כנגד התרבות המשחררת, המתהווה בחיותה, קם כל העת - והרי מרטין לותר כבר היצביע על כך שהרע והשטניות לעולם לא יחסרו פיתחון פה בנסותם להתפרץ או להתגנב - קם גם היפוכה המדביר:

הצבעת יד גרומה וקשה כלפי גופו של אדם או ציבורים ספציפיים, במעורטל וללא סובלימציה כלשהי, תוך אנקות צוררות - בניבדל ממעש תרבותי כלשהו ותוך הניגוד ''עוקר הנטיעות'' (כפי שכינו חכמינו את השמדנות המכלה) ליצירה ופרייה.


הצימרמנים

הקורצקים

האוסטר למינהו



חופש הדיבור אינה הרשות להסתה ונאצה -
אין בשום מדינה חופשית במערב ''חופש להסית''.

ההסתה - הינה עירומה, תכופות חקיינית, לעיתים גרוטסקית, לעולם כבדה בכובד הגדימה ורוח ''עקירת הנטיעות'' הגורפת.

זה הקול הניחר המצביע ומצביע כמוכה שד כלפי גופו של אדם או ציבור כלשהם, נוקב כקורצה ניטפלת-רע בשמם, ומסית ושוב מסית.

וזה, נאק הרע הגודם - ריק, עקר מכל תוכן מחייה מהסוג המשיב אויר צונן בקיץ השרבי או מצית נקודת אור בלילו של הלב.

הצדקנות הגודמת - מדיחה-מדיפה סביבה את צחנת הסאוב המתפשט, לעיתים את סירחון השטרות השדודים הניתחבים בהסתר לאן שניתחבים תחת גיבוי ניראות ''מסורה'' - שהינה פריצותו-פירצתו של הנבל.

עיקרה המהותי - שיתוק הרצון היצרני של אוכלוסיות נירחבות - זה השיתוק המכשיר לביזה וחמס בשם הדיבר-הריק בעל מראית השגב, אותו הבנאלי עד לזרה. שכן מגמות נסיגה והתכווצות חברתיות וכלכליות - אותן חותר השמאן, המשיא והמדיח המודרני לחולל, יפות להעצמת השאות שנאה ולחילול פעולות גודמות תרבות - שהינם דפוס קירבון עתיק יומין של שיכוך זעמם של אלי דמים התובעים את ליטרת הבשר שלהם מפי נציגיהם עלי אדמות.





חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מזל שהכל מתועד בארכיב הפורום
גולש ותיק בפורום (יום שני, 30/06/2003 שעה 15:21) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בחרתי להביא תגובה ותיקה של הצבי ישראל - הלא הוא מר ערן בילינסקי, להאשמות של מר שרון.

יראו הגולשים וישפטו.

תגובה 27112

Good day Sir
_new_ הוספת תגובה



נאק הנאצה, כובדה ואטימותה הנוראה
מיכאל מ. שרון (יום שני, 30/06/2003 שעה 16:29)
בתשובה לגולש ותיק בפורום
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

והרי עוד נאצה כבדה הנוקבת במקבת ושוב ונוקבת ונוקבת כמוכת שד בשמו של אדם.

אזרח מודאג:

וגם זאת:

תגובה 10786
תגובה 10819
תגובה 32053
תגובה 10786
תגובה 27091

תגובה 31953
תגובה 31770
תגובה 30808
תגובה 14469
_new_ הוספת תגובה



תועלתן של ביקורתיות ובגרות תרבותית, חינוך וכלכלת צמיחה
מיכאל מ. שרון (יום שני, 30/06/2003 שעה 20:58) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תועלתה וחשיבותה של ביקורת
=======================

ביקורת כמתסיסה חשיבה יוצרת
תגובה 25333

גדימת הביקורת
חכמת המעשה, ביקורתיות ובגרות תרבותית
תגובה 1718

שיקול דעת וביקורתיות
סימולטניות ודו-חזיתיות בביקורת
חינוך ויצירת נישה ביקורתית כממזערים עשביות שוטה
תגובה 25246

חינוך, רב-קוויות וצמיחה
=====================

השלכות ירידת מפלס ההעמקה
תגובה 14527

מפלס ההעמקה מול ריפרוף פני השטח
שיקול חינוכי רב מימדי במקורות
תגובה 17153

כלכלת צמיחה
============

נאו-ליברליזם, קרטליזם ממלכתי וחינוך
צמיחה, שחרור משאבים ורוח הספורט
תועלתם של ערכים
===============

היעדר בסיסים אתיים מאחדים
מפיצי כאוס ונוגדי אתיקה
המארה
_new_ הוספת תגובה



תועלתן של ביקורתיות ובגרות תרבותית, חינוך וכלכלת צמיחה
סתם אחד (יום רביעי, 02/07/2003 שעה 14:07)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הלינקים לתגובות באייל לא בסדר (למשל, הלינק לתגובה האחרונה).
_new_ הוספת תגובה



מיכאל מ.שרון = סתם אחד
מי שיודעת (יום רביעי, 02/07/2003 שעה 14:56)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כבר ניתפסת בעבר.

הכל נועד ליצור מראית עין של דיון בפתיל כאשר אף אחד אינו מעוניין להגיב לדבריך. זוהי תרבות השקר והרמיה.

כ''כ, הייתי מציעה לכותב לקחת פסק זמן ולצאת לחופשת קיץ עד לחודש ספטמבר ולבלות מעט בים או בבריכה. ולא לשכוח לשתות הרבה ולשים קרם הגנה מפני קרני השמש.
_new_ הוספת תגובה



מיכאל מ.שרון == סתם אחד
סתם אחד (יום רביעי, 02/07/2003 שעה 15:13)
בתשובה למי שיודעת
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אני באמת לא מיכאל שרון, ''סתם אחד'' זה השם שהמערכת נותנת לכל מי שלא ממלא את השם (כמו ''האייל האלמוני'' באייל הקורא).
_new_ הוספת תגובה



סתם נסוי
סתם אחד (יום רביעי, 02/07/2003 שעה 17:26)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

האם הכוונה ב''גדמנות'' לפעולה שתוצאתה הוא גדם? כמו טרומפלדור הגידם?
_new_ הוספת תגובה



מה היא גדמנות?
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 02/07/2003 שעה 17:49)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מה היא גדמנות: יש מילים החופפות במקצת הוראתן ל''גדימה'', כגון ''חיתוך'', ''גזימה'' וכד'. יחד עם זאת אנחנו מדברים על ''גדם'' (למשל של איבר כיד או רגל).

מדוע איננו משתמשים במשהו בדומה ל''מקטע''? מדוע כשאנו מנסרים אובייקט דומם כגון קרש או מקציעים זכוכית, איננו מדברים על החלק הנותר כ''גדם''?

אנו רואים שלמונח יש קונוטציה ברורה של תהליך חי, לעיתים מתפתח, שנגדע באיבו. מסביב למשמעות זאת, מתהוות קונוטציות חדשות, אך בכוון הכללי הזה.

_new_ הוספת תגובה



ומה עם הלינקים המתוקנים?
סתם אחד (יום רביעי, 02/07/2003 שעה 17:55)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו שביקשתי ב תגובה 32267
_new_ הוספת תגובה



ומה עם הלינקים המתוקנים?
ערן בילינסקי (יום רביעי, 02/07/2003 שעה 18:02)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ברור קצר עם האחראים העלה שמדובר בתקלת תוכנה, ואני מקווה שהיא תתוקן בקרוב.
_new_ הוספת תגובה



תודה
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 02/07/2003 שעה 18:37)
בתשובה לערן בילינסקי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



[*] תגובה המעוררת חלחלה וגועל
אהרון ווייס (יום רביעי, 02/07/2003 שעה 20:56)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

[* הוסרו ביטויים הנוגעים לגופו של אדם]
_new_ הוספת תגובה



אנסה לנסח אחרת ללא לפגוע באדם ספציפי
אהרון ווייס (יום רביעי, 02/07/2003 שעה 21:38)
בתשובה לאהרון ווייס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגובות מהסוג המוזכר לעיל בנושא הגדם מעוררות תחושת בחילה, חלחלה וגועל והן אולי אופייניות לחולי רוח.
_new_ הוספת תגובה



רוח הניוול
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 02/07/2003 שעה 23:00)
בתשובה לאהרון ווייס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אנסהנסח אחרת ספציפי:
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 03/07/2003 שעה 18:53)
בתשובה לאהרון ווייס
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגובות מהסוג המוזכר לעילץ בנושא הגדם מעוררון תחושף בחילה, חלחלה וגועל והן אולי אופייניות לחולי רוח.
_new_ הוספת תגובה



תועלתן של ביקורתיות ובגרות תרבותית, חינוך וכלכלת צמיחה
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 02/07/2003 שעה 18:27)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הקישורים הפגומים ברשימה הקודמת [אין הם ''עוברים'' כאן כהיפרלינקים. לכן יש להפעילם עם הגלשן: בצע/י ''העתק''. פתח/י בגלשן File>open והדבק/י את הקישור ולחץ Enter ]

תועלתה וחשיבותה של ביקורת
=======================

גדימת הביקורת

www.haayal.co.il/reply.php3?id=660&rep=32470&LastView=0

שיקול דעת וביקורתיות

www.haayal.co.il/reply.php3?id=1434&rep=141530&LastView=

כלכלת צמיחה
============

צמיחה, שחרור משאבים ורוח הספורט

www.haayal.co.il/reply.php3?id=1434&rep=142918&LastView=

תועלתם של ערכים
===============

היעדר בסיסים אתיים מאחדים

www.haayal.co.il/reply.php3?id=940&rep=63829&LastView

המארה

www.haayal.co.il/reply.php3?id=1434&rep=141610&LastView=

_new_ הוספת תגובה



קצת סבלנות?
ערן בילינסקי (יום רביעי, 02/07/2003 שעה 18:30)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תגובה 32275
_new_ הוספת תגובה



לא הצלחתי להבין
אליצור סגל (יום שלישי, 01/07/2003 שעה 23:12) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
מיכאל - לא הצלחתי להבין.
מה אתה מציע?
את מי אתה מאשים במצב?
מה שכן הבנתי - עד מלחמת יום הכיפורים היתה הצמיחה בישראל מהירה ביותר. החל ממלחמת יום הכיפורים הצמיחה דורכת במקום עם ממוצע של 1.4 לשנה.
ואז?
אתה מציע לחזור למשטר שרר כאן עד אז - משטר סוציליסטי מובהק?
אתה מציע לחתור לשלום עם הערבים תוך ויתורים כבדים?
אתה מציע לחנך את האנשים לעבוד יותר במרץ?
אני לא חושב שאני פחות מהממוצע בפורום ואולי כן? בכל אופן אם אני לא הבנתי מן הסתם עוד אנשים לא הבינו אז אולי תסביר קצת?
אליצור
_new_ הוספת תגובה



מתבצעות כיום רפורמות כלכליות בכוון הנכון
מיכאל מ. שרון (יום רביעי, 02/07/2003 שעה 23:40)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

במשך שנים המשק הישראלי סבל ממונופוליזם וקרטליזם ממלכתיים ומתקציב גבוה מאד ביחס לתוצר ללא החזר לאוכלוסיה (בניגוד למשל למדינות סקנדינביה), ממיסוי כבד ומעונשים שונים ומגוונים כלפי יצרנות ויוזמה.

אכן, כוח העבודה סובל מרמה נמוכה בשיעורים גבוהים.
הבעיה היא הן מערכת החינוך,

והן בתחום הערכי, כאשר רטוריקה ערכית באה כתחליף ליושרה

גורם כוח האדם הירוד הינו מכריע בפריון העבודה הירוד שגורר בלימת הצמיחה המישקית והיצרנית

ותנאי להעלאת פיריון העבודה הוא
1)שכלול תהליכי יצור
2) שכלול כוח העבודה
3) תמריצים ופרמיות לפי תפוקה - ביחס ישר לה
4) שבירת אקלים אירגוני וקבוצתי ונישות קולקטיביות המבודדות את העובדים היצרנים ומעתירות תגמולים חברתיים על הבטלנות והמנהיגות השלילית, המחבלת בזרימת היצור.
_new_ הוספת תגובה



מתבצעות כיום רפורמות כלכליות בכוון הנכון
אליצור סגל (יום חמישי, 03/07/2003 שעה 22:16)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י
טוב, הפעם אני חושב שהבנתי וגם נוטה להסכים - אבל, הרי בשך עשרים וחמש השנים הראשונות הצימחה היתה מהירה למרות כל מה שאתה מונה. צריכה להיות סיבה כל שהיא לכך.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



כי המשק היה קטן, ולכן כל התפתחות התבטאה בגידול גבוה באחוזים
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 03/07/2003 שעה 22:52)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

וכן, קיבלנו פיצויי עתק מגרמניה, שחוללו את תנופת ה''נס הכלכלי הישראלי''.

________________________________
ראה הקישור השני ברשימה - סעיף 3 , לאחר 3/4 ממנה בערך
''השילומים'' של דוד הורוביץ:
תגובה 28885
__________________________________

וכן שר האוצר פנחס ספיר עודד מאד השקעות זרות ונתן למשקיעים זרים תנאים מפליגים, כולל השתתפות גבוהה של הממשלה בהשקעה.
_new_ הוספת תגובה



לא נכון
דוד סיון (יום שישי, 04/07/2003 שעה 0:10)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

.
הנימוק של המשק הקטן הוא לא הסבר מספיק. אתה טענת את אותו הסיפור לגבי המשק הישראלי בתקופה של 30 השנים לפני קום המדינה. המדובר על גידול מרשים לנפש ועוד ביחס למשקים דומים.

הבעיה של המונופולים עדין איתנו כמעט כמו שהיתה בשנים שלפני 1973 - אלא שהפעם הם פרטיים. גם היום המונופלים מנהלים למפקחים השונים את העניינים. ראה למשל את התנהלות חברות הכבלים והטלויזיה (הפרטיות) שכל פעם ממציאות תירוץ אחר למה כדאי לרשות לשנות את הכללים לטובתן ונגד טובת הציבור.

ההבדל העיקרי הוא במה שמגדיר דן בן-דוד בגידול הענק בתשלומי ההעברה שנמשך מאז 1973 לפחות. תשלומי העברה שהחליפו הוצאות והשקעות יצרניות זה עיקר הסיפור, לפחות ב-‏30 השנים האחרונות.

השינוי בכיוון של המדיניות הממשלתית הוא בכיוון הנכון אבל שולי מאד בשלב זה. הוא גם לא ממש יוזמתו של נתניהו אבל הוא מוביל אותו, בניגוד לשרי האוצר הקודמים (במיוחד סילבן שלום). יש גם בעיתיות מסויימת בכיוון אליו מוביל נתניהו שאם לא תלקח בחשבון תחסל את כל היתרון הקטן שכבר צבר.
_new_ הוספת תגובה



אני צודק וגם אתה צודק...
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 04/07/2003 שעה 5:12)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נכון שתשלומי ההעברה החליפו הוצאות והשקעות יצרניות מאז 73 . אבל הדבר מתבטא בכך שבארץ כוח הקנייה של המטבע הישראלי יורד, בעוד בחו''ל הוא עולה
כתוצאה מיתרות מטבע חוץ ומגמת העברה עתידית של מטבע זר - הנותנות גיבוי מלאכותי למטבע. מלאכותי, במובן זה שאינו תלוי ברמת היצור הממשית במשק:
תגובה 4627

מצד אחד -
הדבר הזה , מגביר את *התעוקה הכלכלית* (כפי שאני מעדיף לכנות סיטואציה פסיכוכלכלית זאת של שמרנות-יתר בצריכה והשקעה) והכבילה המקרקעת על הצרכן והיצרן הישראלי, ומוזיל את ערך משאביו. ''התרוששות'' זאת מאמצעים ברי-פעילות בשוק, אינדיקציה ומחולל ישיר שלה הם, אבוי, הן האינפלציה והן - הדפלציה בישראל (כפי שאתה מצביע בדין על אפשרות כזאת במאמרך אודות הדפלציה). על כן צודק בן דוד בהצביעו על כך שההאטה בגידול בר-קיימא היתה ''אדישה'' הן להרחבה מוניטורית והן לצמצום, ויציבה במגמתה. ההתרוששות מממשאבים ברי-פעילות ''תורמת'' לצינון הפעילות היצרנית במשק ולבלימת השוק הפנימי, שבארה''ב למשל הינו כה חשוב.

חשוב בהקשר זה להדגיש כי הורדת סף רגישות מדד המחירים לצרכן - באמצעות שינויים לשיטות תחשיב ''מתאימות'') - הורדת רגישות אינדקס יוקר המחייה להתרוששות האפקטיבית מאמצעים עבור כ-‏80% מאזרחי המדינה, דהיינו שההתיקרויות שהם עיקר עליית הנטל לאוכלוסיה זו אינן משתקפות במדד - תורם אף הוא להערכות לכלכלת שנונרי (כלכלת העברות) ברוח כספי החלוקה בירושלים של המאה ה-‏19 , ויצירת עוורון מערכתי למצב זה.

מצד שני -
''תורמת'' ירידת כוח הקנייה של המטבע בארץ ועלייתו בחו''ל, להורדת היצוא ועליית היבוא, דהיינו לבלימת היצור בארץ. היסטורית, היתה זאת דומני במידה מסויימת גם מגמתה הלטנטית של ממשלת המנדט הבריטי בא''י ..

בתקופת פנחס ספיר כספי השילומים נוצלו ביד ברזל מכוונת לעידוד השקעות יצרניות, ועידוד אטרקטיבי מאד של משקיעים זרים. זהו אגב יתרון של הצנטרליזם הממלכתי בכלכלה, כפי שהיה קיים לא רק ביוגוסלביה של טיטו, אלא אף בטיוואן, קוריאה ובמדה מסויימת - ביפן. בהקשר זה, מודל ''סינגפור'' של מילטון פרידמן בא במידה מסויימת לקרוא תגר על צנטרליזם מכוון זה במשקי המזרח הרחוק המשגשגים, ואף הוא היצליח.
_new_ הוספת תגובה



עוד הערות
דוד סיון (יום שישי, 04/07/2003 שעה 7:41)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

.
1.ערך המטבע, תמיד, יורד כאשר יש אינפלציה (שעדין קיימת בארץ).
2. לא הצבעתי בשום מקום על אפשרות של דיפלציה בארץ. האפשרות הזאת עוד רחוקה יותר מאשר במדינות אחרות במערב.
3. ''הסיפור'' שלך על מדד יוקר המחיה לא רציני. בצורה שהוא מוצג הוא סיפור פופוליסטי.
_new_ הוספת תגובה



הדפלציה כאן!
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 04/07/2003 שעה 8:52)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''לא הצבעתי בשום מקום על אפשרות של דיפלציה בארץ. האפשרות הזאת עוד רחוקה יותר מאשר במדינות אחרות במערב''.

ערך המטבע עולה בשווקים הבינלאומיים. בלימת והצטננות הפעילות במשק עקב יוקר האשראי. לכאורה - ירידת יוקר המחייה. התרוששות ההמונים ולא מאינפלציה. פשיטת רגל של ענפי יצור ושרותים שלמים ושל הקימעונאים הזעירים בהמוניהם.
אם אתה אינך מצביע על דפלציה וטוען שאין מיתון עמוק או Recession - כפי שקראו לזה ב-‏1929 , אז אני מצביע על דפלציה.
תודה על מאמרך - הכל - פרט למסקנות המתבקשות.
_new_ הוספת תגובה



מותר לך לכתוב מה שאתה רוצה
דוד סיון (יום שישי, 04/07/2003 שעה 9:08)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

.
אני לא טענתי מה שאתה כותב וחבל שאתה מנסה להדביק לי פרשנויות.

אתה לא מחוייב להגדרות מקצועיות - חופשי להצביע על מה שאתה רוצה. אתה גם יכול להגיד שהים הוא ירוק. אם לא תנסה לשייך לי את הפרשנויות שלך, לא אגיד דבר.
_new_ הוספת תגובה



כתבתי ''מצביע בדין על *אפשרות* כזאת
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 04/07/2003 שעה 10:01)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

חזור וקרא מה שכתוב.

אפשרות אינה מצב אקטואלי. עליך לשים לב למה שכתוב ולא להגיב באופן מהיר אך לא תקין.

אני הוא שמצביע להלן על מצב אקטואלי של דפלציה, כמו גם בעייתיות משקית, זמנית ומובנית במספר רשימות שלי.
_new_ הוספת תגובה



הפעם נעשה את התרגיל עם ההודעה המקורית שלך
דוד סיון (יום שישי, 04/07/2003 שעה 10:13)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

.
העברתי לכאן את הודעתך כולה בצימצום רווחים. וכתוב בה דבר והיפוכו:

''חזור וקרא מה שכתוב. אפשרות אינה מצב אקטואלי. עליך לשים לב למה שכתוב ולא להגיב באופן מהיר אך לא תקין. אני הוא שמצביע להלן על מצב אקטואלי של דפלציה, כמו גם בעייתיות משקית, זמנית ומובנית במספר רשימות שלי.''

אפשרות היא אכן מצב לא אקטואלי אבל במשפט השני אתה אומר במפורש ''מצב אקטואלי של דיפלציה..'' רצוי שתחליט מה אתה אומר לפני שאתה אומר.

למצב שיש אינפלציה (גם אם בחלק מן החדשים יש ירידת מחירים זה עדין אינפלציה) וגם ציפיות לאינפלציה קשה לקרוא דיפלציה.

לך מותר בזכות חופש הדיבור. אתה גם בודאי תאשים את השמאל בירידה במגמות הצמיחה לנפש למרות שהימין כבר יותר מדור בשלטון. גם זה מותר לך להגיד.....
_new_ הוספת תגובה



לא הבנת או הינך משחק. קרא שוב את המשפט
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 04/07/2003 שעה 16:11)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אסביר בסבלנות...
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 04/07/2003 שעה 16:55)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

התחלת מאמרך כך:

''לא מעטים מהעוסקים במצב הכלכלה הישראלית אומרים שבין היתר חידוש הצמיחה הכלכלית בישראל תלוי בחידוש הצמיחה בכלכלות המובילות בעולם (נתן ליפסון, עדיין לא הצמיחה הרצויה).

הדיפלציה, שכנראה, *מהווה סכנה ממשית* [הסבת שימת הלב - מ.ש] בכלכלות של גוש היורו ובארה''ב (סוכנויות הידיעות, Aonline) היא הנושא העיקרי שלנו הפעם.

כותרת מאמרך: דפלציה וצמיחה.

מודגש במאמרך עניין הכורח בחידוש הצמיחה בישראל. סביר שדיונו התאורטי של הכותב בתופעת הדפלציה ו''בסכנה הממשית שמהווה הדפלציה'' בהקשר בעיות הצמיחה בישראל, הגם שהוא מתייחס לגוש היורו וארה''ב, אינו לחלוטין בלתי רלוונטי לאפשרות דפלציה בישראל, בהקשר הדיון. השאר נראה (לפחות על ידי) כהתממות.

ברשימתי כתבתי כדלקמן:

--והן - הדפלציה בישראל (כפי שאתה מצביע בדין על אפשרות כזאת במאמרך אודות הדפלציה).
על כן צודק בן דוד בהצביעו על כך שההאטה בגידול בר-קיימא היתה ''אדישה'' הן להרחבה מוניטורית והן לצמצום, ויציבה במגמתה. ההתרוששות מממשאבים ברי-פעילות ''תורמת'' --
-------------

אם אתה עוסק ב''סכנה הממשית שמהווה הדפלציה'' במערב, ומכיוון שאנו יודעים שדפלציה, כדוגמת המשבר ב-‏1929 עשוייה לסחוף משקים קטנים יותר ותלויים, וכיוון שאתה מזכיר גם את המשק הישראלי ובעיותיו, הרי שאין לסבור שדבריך שוללים אפשרות דפלצייה (עתידית למשל) בישראל.

ואם אתה מדבר על ''הסכנה שמהווה הדפלציה'', הרי מצידי אין זה בלתי סביר לאמר ביחס לטקסט שלך (ובהתייחס לנימוקים שהעליתי קודם):

''כפי שאתה מצביע בדין על *אפשרות כזאת* במאמרך אודות הדפלציה.
[אפשרות כזאת - למשל בעתיד - האם התהליכים המתוארים במאמר אינם ניראים קרובים למציאות הישראלית בעתיד קרוב אפשרי?]

והמשכתי באיזכור בן דוד וכן בהמשך בניתוחי .

למעשה, כאקט מנומס וככזה בלבד איזכרתי את סקירתך את נושא הדפלציה (שהינו מוכר למדי) וכתגמול אני סופג קיטון של טענות ומענות (שלא לאמר -חירופים).

ואתה כותב לי:

לא הצבעתי בשום מקום על *אפשרות* של דיפלציה בארץ. *האפשרות הזאת עוד רחוקה* יותר מאשר במדינות אחרות במערב.

בחלקו הראשון של המשפט אתה אומר:

לא הצבעתי בשום מקום על *אפשרות* של דיפלציה בארץ.

ובחלקו השני אתה סותר עצמך, שכן כן מדובר ב''אפשרות'', הגם שרחוקה..

''האפשרות הזאת עוד רחוקה''

והרי ניסוחך בהקשר לגוש היורו וארה''ב היה:

הדיפלציה, שכנראה, *מהווה סכנה ממשית* [הסבת שימת הלב - מ.ש] בכלכלות של גוש היורו ובארה''ב -

כלומר אתה מדבר על אפשרות כזאת שם, ואפשרות רחוקה יותר בישראל -

ואמנם אני כותב:

''אפשרות אינה מצב אקטואלי. עליך לשים לב למה שכתוב ולא להגיב באופן מהיר אך לא תקין.

אני הוא שמצביע להלן על מצב אקטואלי של דפלציה, כמו גם בעייתיות משקית, זמנית ומובנית במספר רשימות שלי''.
_new_ הוספת תגובה



על עקשנות לבטא שטויות ואי הבנה
דוד סיון (יום שישי, 04/07/2003 שעה 18:34)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

.
כרגיל מותר לכל אחד לטעון מה שהוא רוצה לטעון - גם לך.

אבל בדרך כלל רוב האנשים לא מתעקשים על טענות בנושאים בהם הם לא מבינים. התערובת שאתה עושה מדברי בפתיל זה ובפתיל אחר גם היא מותרת, אלא שהיא מראה על עקשנות כזאת. היא גם מראה שאתה לא מבין מתי משק נמצא בדיפלציה.

ובכן מי שכמוך טוען ''על מצב אקטואלי של דיפלציה...'' בארץ אחרי דיון מתמשך, בעצם מתעקש להגיד שטויות לאחר שהוזהר.

מה שמפתיע היא העקשנות שלך לארגן ויכוח סתם. הפעם הצלחת לגרור אותי לויכוח כזה בגלל הנסיון שלך לשייך לי אמירות שונות. זה לא יצליח.

1. המאמר שלי, בפתיל אחר, על דיפלציה וצמיחה, לא דיבר כלל על אפשרות דיפלציה בארץ. לא משנה מה תגיד ותטען.
2. בדיון כאן אכן אמרתי שהאפשרות של דיפלציה בארץ היא עדין רחוקה אבל זה עדין לא משנה כלום ממה שכתוב במאמר.

למרות כל הנאמר לעיל אתה יכול לטעון:

שאני אמרתי מה שלא אמרתי
שהים הוא יבשה
שהחול הוא ים
שהכבשה היא עז
שהאינפלציה היא דיפלציה
שהרי חופש הביטוי מאפשר זאת.

אני לא יכול לטעון טענות כאלה ואפילו לא יכול לדון בהן. לכן אני מסיים את חלקי בדיון כאן בברכת עלה והצלח בהתפלמסות מיותרת.
_new_ הוספת תגובה



לא *משתמעת* ממאמרך אפשרות דפלציה בארץ?
מיכאל מ. שרון (יום שישי, 04/07/2003 שעה 19:09)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שהרי ניתן גם *להסיק* מההקשר גם מה שלא נאמר במפורש.

אתה יכול לאמר משפט בדומה ל-

a) כלכלות המדינות המפותחות הינם תחת אפשרות/סכנת דפלציה''

ממנו נובע בהיקש ישיר - כאשר הקדמה נוספת למשפט הכללי הזה הוא המשפט הפרטיקולרי:

b) ישראל היא משק מפותח
____________________
c) מסקנה: לישראל נישקפת סכנת דפלציה

ואחר לשאול: איפוא אמרתי *במפורש* שישראל תחת אפשרות דפלציה?
_new_ הוספת תגובה



דפלציה מפוצלת split D , נתק חברתי-מישקי וההכחשה
מיכאל מ. שרון (שבת, 05/07/2003 שעה 17:27)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דפלציה מפוצלת Split D, הכחשה, בלימה כלכלית והנתק החברתי-כלכלי
_new_ הוספת תגובה



מדינות סקנדינביה כקבוצה הן לא דוגמה טובה
דוד סיון (יום שישי, 04/07/2003 שעה 0:16)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

.
לפי הנתונים שאני מכיר שעור ההוצאה הציבורית ביחס לתמ''ג של ארצות אלו הוא טיפה נמוך מזה שלנו. נכון בארצות אלו החל לפני מספר שנים תהליך של הקטנת ההוצאה הציבורית ביחס לתמ''ג. מה שמעניין זה שהתהליך הזה החל בערך באותו הזמן שבישראל התהפכה המגמה (לטווח קצר) של קיטון לכיוון גידול ביחס זה.
_new_ הוספת תגובה



ריחות של גזענות ויוהרה
אבי מזרחי (יום חמישי, 03/07/2003 שעה 14:28) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ציטוט מהמאמר:
''קידמתם פולחני גיבורים דביקים, כבמקרה צהלות השמחה על האסטרונאוט הישראלי הראשון לסיליוס - כוכב השוטים. זאת במעורב עם גזענות ביבים, שגם הווסאלים ה''פרענקים'' שלכם, משתפי הפעולה מאז שנות ה-‏50 במעברות - שותפים לה ומפנימים כלפי עצמם, כחלאות אנוש אמיתיים''.

מה זה אם לא גזענות לשמה במצח נחושה.

מי הם בדיוק הפרענקים הפורעים של שנות ה- 50 ?
_new_ הוספת תגובה



רוח ניוולות 2 - עוות והרג המשמעות
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 03/07/2003 שעה 14:50)
בתשובה לאבי מזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



גמדנות משוועת למשמעות ספיריטופיזקלית
צבי צראי-דארמסלה (יום חמישי, 03/07/2003 שעה 15:06)
בתשובה למיכאל מ. שרון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



התגעגענו אליך
מעריץ שלך (יום חמישי, 03/07/2003 שעה 16:36)
בתשובה לצבי צראי-דארמסלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הכותב אכן ניחן בגמדנות אינטלקטואלית (משחק מילים מגדמנות) המשוועת למוצא אינורסקופיטלי בשלל המימדים וברב קוויות א-רטורית.

כפי שטענת, אין לשים מכשולים בפני סומא.
_new_ הוספת תגובה



ההיטפלות העלוקתית החלה בנובמבר 2002
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 03/07/2003 שעה 18:18)
בתשובה למעריץ שלך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ההתמדת התופעה, ההיצמדות הטפילית, הסגנון האטום והכבד או סלט המילים - עשויים להעיד על שכר פר היצמדות הניתן לחלאות אנוש.
_new_ הוספת תגובה



לבי במערב ואנוכי בפאתי מזרח
צבי צראי - דארמסלה (יום רביעי, 09/07/2003 שעה 12:39)
בתשובה למעריץ שלך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ואיך אראה שלל עפרות מחקרי כדביר הנחרב.

הנני שוקד בימים אלה על מחקר חדשני ופורץ דרך.המקדם סינרגיות בין הבודהיזים לבין התורה הפוסט פאשיסטית יודו-לוגית שעליה אני עמל.שתופיע בספרי העתידי האל מבקש נקמה באדם.
_new_ הוספת תגובה



לא הבנת מה שאמרו לך?
סתם אחד (יום רביעי, 09/07/2003 שעה 13:04)
בתשובה לצבי צראי - דארמסלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אז עוף מכאן
_new_ הוספת תגובה



הפואמה האלוהית
צבי צראי - דארמסלה (יום רביעי, 09/07/2003 שעה 13:26)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הנה דברי שירה עילאיים היאים לאיש גזם-גדם כמותך

תגובה 32555
_new_ הוספת תגובה



מה, עוד לא עפת?
סתם אחד (יום רביעי, 09/07/2003 שעה 16:09)
בתשובה לצבי צראי - דארמסלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



כאשר יעננו הבולשביקים האדומים נפרוץ
צבי צראי - דארמסלה (יום רביעי, 09/07/2003 שעה 16:56)
בתשובה לסתם אחד
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נרבה ונתרבה
הלאה סתימת הפיות של ימי הבולשביזים צרי המוחין
קדימה לנדיבות השכל ותנופת הרוח למול עונים ושעבודם של אלה הבזים להם
_new_ הוספת תגובה



מאנייץ
סתם אחד (יום רביעי, 09/07/2003 שעה 19:49)
בתשובה לצבי צראי - דארמסלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אתה אמרת לו את זה?
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 03/07/2003 שעה 19:00)
בתשובה לצבי צראי-דארמסלה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



ריחות של גזענות ויוהרה
מיכאל מ. שרון (יום חמישי, 03/07/2003 שעה 18:56)
בתשובה לאבי מזרחי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מהזה אם לא גזענו; לשמi במצc נחוה.

מי - הם בדיוק ה''פרעעים'' הפורCים של שנותה 5
_new_ הוספת תגובה



כבידה ובלימה מישקית, כשל-נזק גיבוי ההעברות וחולשי ההון הפיננסי
מיכאל מ. שרון (שבת, 05/07/2003 שעה 17:12) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כבידה ותעוקה כלכלית בולמי יצור ופעילות מישקית: הגיבוי המלאכותי של יתרות והעברות מטבע חוץ למטבע הישראלי, ונתק המטבע ושולטי ההון הפיננסי מגיבוי פעילות מישקית יצרנית

דפלציה, הכחשה, בלימה כלכלית והנתק החברתי-כלכלי
הפן הדו-צדדי הבעייתי של כח הקנייה של המטבע ומדד יוקר המחייה- בלימת יצוא, עידוד יבוא, כובד סל המצרכים 8 העשירונים התחתונים ועוורון מערכתי
הדפלציה כאן!
הכחשת הדפלציה
תגובה 32361

מה ניתן לעשות ובאיזה כיוונים?

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי