  
  
  
|
 |
|
||
  למר שרון יש כנראה הרבה מה להסתיר |
|||
|
|||
| _new_ |
 |
|
|
||
| שלושת הכותבים הם שמסתירים זהותם (כרגע) |
|||
|
|||
למה כתבתי כרגע? כי חלק מ''תיחכום'' ההכפשות היתה אנונימיות ראשונית, ואחר הוצגה כתובת. יש המייצרים ויש --- | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עומק אינו בהכרח סגנון נשגב. רטוריקה חגיגית מהדהדת |
|||
|
|||
מכובדת מאד. אבל אם יש כאן דבר מה בעל ערך, למה חגיגיות-יתר מילולית? יש מקום לשפה יפה, הדבר יוצר אקלים של עידון. ועידון מקדם נישה יצירתית, בניגוד לסגנון בוטה, העשוי לאפיין סביבה בריונית רועמת בה המוזות שותקות. - מוזות? תשורר לך. - רגע. מדובר במאמץ, שכן עומק הינו קודם כל מאמץ. ומוזות? כבר נאמר בצרפתית ''כל המחפש -מוצא. גם כישורים גבוהים אינם במיוחד מזיקים, אך ללא מאמץ - כלום. אבל השגב עשוי ליצור הידהוד של הדבר עצמו, בבחינת ''נשמע חגיגי? כאן שורה המוזה''. ומשתמע - כאן דבר מה בעל ערך. אבל רגע - מה הקשר בין חגיגיות לערך? האם אין הרטוריקה מחפה תכופות על היפוכה - חוסר הערך? וגם מחפה על עוד דברים. אין נובע מכאן שלשון פשוטה היא שמייצרת ערך (דבר בעל ערך). אך גם לא ששגב חגיגי מייצר אותו. - האם לשון לעומת יצירת ערך והכשרים והמאמץ המאפשרים זאת הינם בלתי קשורים זה בזה? - אכן. יש תהליכים מוחיים כלליים שהם תנאי ללשון ו''קודמים'' לה. כך, לא נובע שיכולות מוחיות עיליות המאפשרות יצירת ערך, אינן יכולות גם לשבח את הלשון על ידי איפנון (שיבוח) תהליכים מוחיים כלליים אלה (המאפשרים גם את הלשון). תהליכים מוחיים ותיפקודים מוחיים ''ניבדלים'' מאפננים זה את זה, לא כן? נחזור לשאלה הזאת בראשיתה: - האם לשון לעומת יצירת ערך והכשרים והמאמץ המאפשרים זאת הינם בלתי קשורים זה בזה? - אכן. אבל נראה כאילו הם קשורים - זאת כשם שכשרון ומאמץ עשויים לאפשר הכנת אוכל מעולה, ומאפשרים, אבל במקביל, לעטר את השולחן וההגשה באופן מרהיב - לא קשורים לאוכל וטיבו, אבל מוסיפים. - מוסיפים מה? -נישה קטנטונת של עידון. - למה זה טוב? - זאת מאפשרת סביבת חשיבה אפקטיבית. במקורותינו נאמר - הרחבת דעת. - נשמע לי מוכר כבר. לא אמרת משהו דומה אודות נישה של עידון למעלה? - רק שאל תסתבך לי ב-loop . אבל יש תהליכים מחזוריים. עידון מחייה יכולות עילאיות וגם רצון למאמץ, ואלה מאפשרים ערך. נישה של ערך מחזירה אותנו - רגע, למעשה לא ממש מחזירה אלא מציבה סביבה של עידון. יש גם גורמים חיצוניים השואפים להטות אותנו לרגרסיה ולקטום/לגדום סביבה של ערך. על עידון צריך להגן, וזה היוצר דברים בעלי ערך יכול תכופות לגלות יתר תושייה בהגנה. והרי הוא רגיל גם במאמץ, שמצידו כרוך במידה של חוסן אם ייצר ערך - כלומר הצליח בעבר להגן ולשמר נישה של ערך המאפשרת יצירת ערך. - רגע, חכה. יוצא שלמען עידון צריך לפעמים להלחם? - לא. למען היכולת לייצר ערכים (דברים בעלי ערך) ולהקים נישה המאפשרת יצרנות עילאית צריך לפעמים להלחם. -מה אעשה עם כל זה? חזור בבקשה להתחלה, או רפרף כרצונך, ובמקום להכנס ל-loop נסה לראות מה מתגבש במוחך מכל זה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סייג לשתיקה - חסם פה |
|||
|
|||
סייג לחוכמה שתיקה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| והמשכיל ... ידום |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| משפט קצר. לפחות אינך מאריך למה ''המשכיל בעת -'' |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| דור לוי: פרט מעט, כוון כללי לפחות, שאם לא כך, |
|||
|
|||
אתה פועל כמנוול, דהיינו מפריח רמז בנוסח: ''יש דברים בגו'', או ''הדברים אינם כפשוטם'', ומשאיר לקהל לעשות העבודה שבשבילך, כיד ההשערה. הזז הת-ת ופרט, ואל תשאיר לתודעת אחרים את עבודת ההשערות. עליך ללמוד שאין ארוחות חינם, ממש כשם שאימנו אותך לקנח ישבנך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מיכאל, האינסינואציה אכן מקוממת ובזויה. |
|||
|
|||
[* מהודעה זו הוסרה התייחסות לגבי מדיניות המערכת. המערכת] | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יוסי: יש השונאים כל הישג אנושי, וכל כזה מקורו |
|||
|
|||
בחשיבה ערה. שנאתם לאנשים חיים ויוצרים, ותאוותם צמצום הרוח הזאת, החייה, ואיונה ככל שניתן. אופקם -האטימות הכבדה. רצונם - חילוף תפקידים, דהיינו הפקעת ההישג, ביזוי והורדה לאשפתות של היוצר המקורי, ומסירה לאנשים עלובים כצלמם. מעשם - לעיתים עשוי להיות פשע כנגד האנושות, מהגדולים שידעה המאה ה- 20 . | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי