בתחילת השבוע התבשרנו שמשרד הביטחון הגיע להסכם עם מועצת יש''ע על פינוי המאחז הבלתי חוקי מגרון. הוא בלתי חוקי בין השאר מפני ש
הקמת מאחזים על קרקעות פרטיות של פלסטינים הוא בודאי אסור בתכלית (
חוות דעת ביניים, עמ' 154). משתמע שהמאחז הוקם בחטא. בפברואר השנה, לאחר דחיות לא מעטות, בחר בג''ץ לא לתת צו על תנאי (נגד המדינה) לבקשת העותרים בעניין בהסתמך על הבטחת המדינה כי:
... ראש הממשלה ושר הביטחון החליטו, המאחז מגרון, הממוקם על מקרקעין פרטיים של תושבים פלסטיניים, יפונה תוך שישה חודשים, דהיינו, עד תחילת אוגוסט 2008.
ההסכם, אם יתקבל על ידי הבג''ץ יאפשר דחיה נוספת של הביצוע ההבטחה לעוד חודשים רבים.
ההודעה על ההסכם עוררה את התקשורת להתביית כדי להשיג את תלונות נציגי ''המסכנים'' שאמורים היו לפנות את המקום כבר בראשית אוגוסט. מאחר ואחד הכוכבים ''המסכנים'' הוא איתי הראל (בנו של) פתחה התקשורת מיקרופון מול פיו של ישראל הראל.
בבוקר יום ב', 12.8.2008, בראיון בשעה השניה של תוכנית הבוקר הזה אמר-התלונן מר ישראל הראל על מר גורלם של בנו וחבריו המתיישבים. שתי טענות בלטו בדבריו:
א. דו''ח ששון לא התייחס לשטחים פרטיים.
ב. צריך לעצור את שיתוף הפעולה הטמא שזרים מממנים את פעילות שלום עכשיו שפונה לבג''ץ כדי שזה יעזור לאכוף את החוק; צריך להפסיק את משולש הרוע הזה.
מסתבר שהקמה חוקית של יישוב ביהודה ושומרון מחייב קיומם של ארבעה תנאים מצטברים:
- החלטה על הקמת יישוב צריכה להתקבל בדרג מדיני מוסמך – הממשלה.
- יישוב ישראלי בשטחים יוקם על קרקעות מדינה ולא על קרקעות פרטיות.
- יישוב יוקם רק על פי תוכנית בעלת סטאטוס תכנוני כדין.
- תחום השיפוט של יישוב יקבע על ידי מפקד האזור לאחר אישור הדרג המדיני.
על פי הקריטריון הזה מגרון הוא מאחז לא חוקי (
חוות דעת ביניים, עמ' 19). מסמך חוות הדעת עוסק בזכות הקניין של בעלי הקרקע הפרטית (עמ' 22, 154, 313 – 317) והמושג קרקעות פרטיות מופיע בה 61 פעמים. המשמעות היא שלנושא הקרקעות הפרטיות יש מקום מרכזי. לכן טענתו הראשונה של ישראל הראל מופרכת מיסודה. אבל להערתו של המראיין הוא לא ויתר וטען שהוא מדבר על עובדות. עובדות או דמיון?
גם הטענה השניה שייכת למכבסת המילים. הרוע הרי שייך למי שמנכס קרקעות פרטיות כדי להקים מאחזים (ישובים) לא חוקיים, ולא למי שמנסה להחזיר את הגלגל לאחור. את הרוע מייצגים אותם אנשים כמו ישראל הראל שבעצם מחייבים הקמת מאחזים לא חוקיים מהסוג הזה. אם יש משהו טמא בסיפור הזה זה שיתוף הפעולה בין מממני המאחזים הלא חוקיים ומקימיהם. אם משהו טמא בסיפור הזה זה הפגיעה הגורפת בזכויות הקניין – 100% מאדמות מגרון הן פרטיות.
ישראל הראל, שהיה מזכ''ל ויו''ר מועצת יש''ע, ודאי מכיר היטב את הדרך הנכונה להקים יישוב. הוא גם יודע היטב שהקמת ישובים על קרקעות פרטיות הוא מעשה לא חוקי. הוא גם יודע מה שרבים יודעים שחלק ניכר מתהליך ההתיישבות ביש''ע הוא בעל מאפיינים דומים לתהליך הקמת מגרון.
מי שבשנת 2003 פרסם תמיכה בשחיתות (''
עדיפים כבר המושחתים שלי'') מביע כיום תמיכה בתהליכים לא חוקיים. אולי קשה לו עם תיק החטאים והרוע ולכן הוא מנסה להשליך אותו על אחרים באמצעות משחקי מילים. זה מזכיר את הגנב שמאשים את השוטר שתפס אותו...
מכבסת המילים של ישראל הראל
