  
  
  
|
 |
|
||
  הקרקעות הפרטיות ביש''ע |
|||
|
|||
אנצל את הבמה, ואציע לך לפנות לקישור הזה: אתר חביב למדי, עם הרבה חמר, ועם הצעות קונקרטיות אפשריות להתחלת תיקון. אם עדיין לא הכרת אותו, יתכן שכדאי לך לעבור עליו. תחום העסוק שלו כנראה קרוב ללבך. בגדול, נראה לי שהוא קרוב יותר לעמדתך בעניין הכבישים והמוצרים הצבוריים. אני עדיין סבור, בתמימותי, שאפשר לצמצם את הממשל המרכזי אפילו בזה (אם כי דרכים ראשיות חשובות לצרכי תעבורה צבאית - ודוקא זה תחום שבארץ מוזנח כמעט לחלוטין), במודל של סלילת כבישים על ידי חברות פרטיות או שותפות של כמה חברות כאלה, ואו לממנם בגביית אגרה מהנהג, או על בסיס השקעה לטווח ארוך בשפור התעבורה כדי לקבל חסכון עתידי בהוצאות. כבישים אזוריים פחות ראשיים יכולים להיות ממומנים על ידי היישובים הסמוכים להם (מסי יישוב בהסכמה, או אף תרומות במקרים מסוימים). לגבי מוצר צבורי כבר התווכחנו בעבר (לפחות נסינו - דיון 4954), ובגדול אני טוען לגביו אותו הדבר (בעיקר אני חושש מפקידים מקצועיים שיסבירו לי שחינוך לכל הוא מוצר צבורי, ושתיירות היא מוצר צבורי, ועוד כהנה וכהנה). | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מוצר ציבורי |
|||
|
|||
אני מכיר את האתר ואפילו פירסמנו כמה מן המאמרים שלו בפורום. ''מוצר ציבורי'' בו אני משתמש הוא מושג כלכלי שמוגדר באופן אובייקטיבי לפי תיפקוד מנגנון השוק החופשי בהקצאתו (תגובה 118178). ''מיסי יישוב בהסכמה'' או ''תרומות'' אינם חלק ממנגנון השוק החופשי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוצר ציבורי |
|||
|
|||
סליחה. לא שמתי לב. אבל תודה. נראה לי שבעקבות הפסקא השלישית שלך הבנתי גם את כוונתך בפסקא השניה. בסדר. אז אני לא פריק של ''המנגנון'' אלא של רעיון החפש באפן כללי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוצר ציבורי |
|||
|
|||
לפני שמדברים על נושא כלשהו יש צורך שתיווצר הבנה והסכמה על מובנם של המושגים שלהם חלק עיקרי במהות הנושא. במקרים רבים אנחנו נוצר ויכוח משום שלא להגדרות מוסכמות כאלו. זה מה שקרה הפעם. המושג ''מוצר ציבורי'', כפי שהגדרתי אותו מסמן מגבלה להקטנת הממשלה או רשות מקומית. המנגנון של השוק החופשי היא בעצם מערכת המחירים של המוצרים השונים. זה אינו מנגנון ביורוקרטי שיש בו מנהלים ופקידים. זה מנגנון שמאפשר הכי הרבה חופש ליצרנים ולצרכנים שאני מכיר. אף אחד חוץ ממני לא מחליט מה אקנה ומה אמכור ובאיזה מחירים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוצר ציבורי |
|||
|
|||
שוב, היות ויש מוצרים צבוריים, הרי שמישהו כן מחליט בשבילי מה אני קונה ובאיזה מחיר, לפחות בתחום מסוים. לי נראה, שהטיעון לטובת חיוב במס למימון מוצרים צבוריים בחברה חפשית, מסתמך בעיקר על היותם נדרשים ביותר. כלומר: בדיון הנ''ל התווכחנו, בלי להגיע להסכמה, בדבר היכלת לשלוט בפרטיות של פחי האשפה. אך ישנם דברים שאני מסכים שאי אפשר לתת בפרטיות, כמו תאורת רחוב למשל (נר לאחד - נר למאה). אבל איש לא הצליח לשכנע אותי שתאורת רחוב היא צרך חיוני, שהשכונה יכולה לכפות עלי לשלם בעבורו. אנשים חיים ממש לידינו בלי תאורת רחוב - זו רק שאלה של רמת חיים, בדיוק כמו תאורה בבית. בעצם, המצב הוא שלעיריה יש זכות להחליט שתאורת רחוב היא מוצר _נצרך_, ומאחר והוא מוצר צבורי, ומאחר ואנחנו לא סומכים על תרומות, הרי מצדק לגבות מסים כדי לממנו. לכאורה, באותה מדה היא עשויה להחליט מחר, שחינוך חינם הוא מוצר נצרך, ומאחר והוא צבורי (קשה מאד להגביל את קהל שומעי לקחי, מה גם שהם ילכו הביתה ויספרו לחברים שלהם בסוף היום מה למדו), הרי מצדק לגבות מסים גם כדי לממן אותו. ובאותו האפן, גם נקוי חלונות הבניינים הגבוהים בעיר הוא מוצר נצרך (נעים יותר לחיות בעיר נקיה), והוא הרי צבורי (כי אם בעקרון אין גובים מסים, הרי גם בעקרון אי אפשר לחייב בן אדם לנקות את חלונות ביתו, ובכל מקרה הנהנים מזה יהיו גם אלה שמסתובבים ברחוב בחוץ), ולכן יוטלו מסים גם כדי לממן את זה, ואין לדבר סוף. לסכום טענתי: מישהו _מחליט_ מהם המוצרים שרבים נהנים מהם, ומישהו _מחליט_ שחייבים לספק אותם - אבל לא על חשבון עצמו. אין הגדרה מספיק אוביקטיבית כדי לקבוע מה נכנס לתחומים הללו ומה לא. הצעתי היא, שאין צרך לקבוע, ואין להטיל מסים לשם כך. ולפיכך גם אין הצרך הזה מסמן מגבלה להקטנת הרשות. אשמח לדעת על מה מתוך מה שכתבתי אתה חולק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוצר ציבורי |
|||
|
|||
ההגדרה שמשתמעת מדבריך ל''מוצר ציבורי'' היא שונה מזו שהצגתי - היא שייכת לתחום הפוליטי. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי