  
  
  
|
 |
|
||
  שיר חביב בהחלט |
|||
|
|||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מלאכת מחשבת |
|||
|
|||
הופתעתי לראות באיזה קלילות הצליח המחבר לחזור על דברי רבי יהודה הלוי במלים אחרות. ריה''ל כתב 'איך אטעמה את אשר אוכל ואיך לפי יערב'( וההמשך - בעוד ציון חבל אדום ואני בכבל ערב) והמחבר כאן כותב 'איך יערב לחכי איך אוכל מטעמים'. כמו כן משלב המחבר בצורה טבעית רמזים לפסוקי המקרא ולדברי חז''ל. צורת החריזה - קבוצות קבוצות של שורות החורזות יחד - מזכירה גם כן את שירת ספרד. אבל היה טוב לו יכול המחבר להקפיד שלא תהיינה חריגות מכלל זה. ואם תהיה בראש כל קבוצה חורזת שורה נוספת וכל השורות הללו בנפרד חורזות יהיה לנו שיר 'אזור' ( חגורה שקושרת את הבתים יחד). מלבד הלשון והצורה אין לי אלא להצטרף בהסכמה לתכן השיר. המסר של השיר - קריאה להכיר במציאות של עוינות בעולם - בנגוד לבילינים למיניהם הרואים באחוד הארופי ידיד לישראל כי הם מקבלים ממנו סכומי עתק ולעמי אילונים המתחברים לנוסיבות למיניהן - שיש לעמוד מולה ולא להתקפל 'כדי לזכות באהדה של דעת הקהל העולמית'. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מלאכת מחשבת |
|||
|
|||
חן חן לך ידידי הנעלה על כל מלה שעטך יעלה את דבריך קבלתי כעצת חכם ואראה להבא איך אוכל ליישמם שמחתי לראות שהסכמת לדברים אכן,נראה לי שהם די ברורים בברכה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מלאכת מחשבת וסופר מהיר |
|||
|
|||
תודה על דבריך הטובים אשר אכן קולחים בעט - או באנטרנט- סופר מהיר. סופר מהיר - במשמע סופר זריז להפליא וגם סופר מומחה כמשמעו במקרא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שיר אינפנטילי |
|||
|
|||
מתאים למסיבת סיום של כתה גימל, גם זה בקושי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תגובה ילדותית? |
|||
|
|||
אין קל מזאת. לכתב דברים חסרי שחר וחסרי טעם ונמוס. כמו שכתבת הלא אפשר לכתב על איזה שהיא תגובה, נניח למשל על תגובתך שלך, בלי כל קשר לתכנה - 'תגובה אנפנטילית. מתאימה לכתה ב' וגם זה בקשי'. דברים חסרי שחר - האומרים אנפנטילי או אינם יודעים פרוש המלה הלועזית או אינם יודעים עברית. ובכל אופן מה הצרוף הזה INFANTILE באנגלית או צרפתית בתוספת לי כאלו היתה מלה עברית? וכתה ב' וגם זה בקשי - מה פרוש בקשי, האם יש כתה בית וחצי? לעצם הענין - כמה אזכורים מן המקרא הצלחת לזהות בשיר? וכמה מדברי חכמים? כמה בוגרי אוניברסיטה בספרות עברית היו מצליחים לשלב בדבריהם אזכורים כאלה בצורה טבעית וחלקה? האם כל זה כלול בתכנית הלמודים של כתה בית? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תגובה ילדותית? |
|||
|
|||
הכוונה היא שהיות שכותב התגובה אינו מסכים עם תוכן השיר, הוא בוחר לזרוק בוץ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תגובה ילדותית? |
|||
|
|||
חן חן עמיתי היקרים ויודעי ספר לעתים תהיה האבן גדולה על פי הבאר ונאספו שמה כל הרועים כי מן הבאר ההיא ישקו העדרים ואכן אמר החכם במשלים ראיתי בני עליה והמה מועטים הרי תורה מונחת לה בקרן זוית אין בידה לא חרב ולא חנית ולא תחרד מכל רוח תזזית לא מרוח קדים או רוח מערבית ולמי שבעיניו לא יישר הדבר שייגרוס בחצץ שיניו או ימלא פיו עפר ויראה בעבים ויקצור רוח או יחל לעת יבוא סער וסחורתו ימכור בנאד נפוח אם יהיו קונים בשער או אולי יירא מללכת ברחובות בגלל השחל שבדרך או מהדעות השונות מפחד בעלי תריסין ודורשי רשומות או שמא בעניו תכסנו הבושה וימלט נפשו אל היער או החורשה נזכרתי בדברי חז''ל על ברכת ''חונן הדעת'' שמשאלה להבין ולדעת בברכה זו מובעת וכאן אומרים את תפילת ''ההבדלה'' עוד לפני הכוס והיין כי כבר ידענו ''אם אין דעת -הבדלה מנין?'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אף לא טרחתי להבין |
|||
|
|||
רפרפתי, הבנתי את הפרינציפ ועניתי להתפעלותו של פרלמן | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תגובה ילדותית? |
|||
|
|||
חן חן לך על דבריך. יראה כבודו את תגובתי בהמשך לתגובתו של ידידנו יובל. בברכה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תגובה ילדותית? |
|||
|
|||
אנוכי במזרח וראשי פרוח פרח וגופי חולה ונמק מהמערב הנאלח מה אעשה שהשרשרת גם מחר תזרח? אולי את כולפ אפוצץ ובום טרח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בסך הכל גורס פסוקים כאבני חצץ |
|||
|
|||
כמו כל חרזן מצוי. התוכן שעכשיו ניסיתי לעמוד עליו, ירוד יותר מן הסגנון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בסך הכל גורס פסוקים כאבני חצץ |
|||
|
|||
מה בדיוק מפריע לך?שדעתך שונה משלי? אתה שייך למחנה שלעולם לא יבין את הנושא לאשורו אז למה אתה לועג ..הרי אצלכם חרתתם (או חירטאטתם)את דגל הסובלנות וההבנה.. הלא כן? אז לאט לך... אצלנו כבר אמרו ''כשם שפרצופיהם שונים דיעותיהם שונות'' אז תתרגל... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תגובה ילדותית? |
|||
|
|||
שלום שלום ואין שלום? לאן נעלם ידידי אברהם שלום? תהיתי אם נקעה נפשך מהדיבורים או שמא מהמלל או הדברים הכתובים? עוד נדבר... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תגובה ילדותית? |
|||
|
|||
אכן ידידי צדקת נאלמתי דום כאשר ראיתי כי שחתת את דבריך הנעימים אל גוי בער ולא ידע. היה בדעתי לכתב למושה 'במופלא ממך אל תדרוש'. אם אינך מבין את דברי משוררנו כי אינך מכיר את מקורותינו, ולא תוכל להבחין כיצד יצר יצירה חדשה מן המקורות העתיקים ולש אותם כחומר ביד היוצר, הנח להם וקרא את מה שתוכל להבין. כתבת 'כל חרזן מצוי' - כמה הם 'כל' - האם תוכל להביא ולו דוגמה אחת למי שמצליח לעשות כמעשה צביאלי? אבל 'כל' אין לו משמעות, העתקת בטוי כחבילה אחת, שחוזרים עליו בתקשרת ללא הרף 'כל מדינאי מצוי יודע', וכדומה. האומרים כך מעתיקים מאנגלית COMMON אשר פרושה 'מצוי' כאשר מתארים צפור או פרח, שאינו נדיר, אבל בבני אדם תרגומה 'פשוט' ,הפוך מ'רם מעלה' כמו שמתארים את שני בתי הפרלמנט, בית הלורדים ובית ה'פשוטים' HOUSE OF COMMONS. אם כן מי כאן מטיל בטויים בהעתקה כפולה, ומשליכם עלינו כאבני חצץ? כך חשבתי לי ולא כתבתי. מושה באמת סובל כאשר הוא קורא את שיריך כי אינו מבינם. ומה לי להשקיע זמני בנתוח דבריו, כאשר ברור כי לא חשב לרגע על משמעותם וכמנהג אנשים כמו חיים רמון ועוד פוליטקנים מרגיש מאוים בגלל חוסר הבנתו ומכסה עליה בבטוי חסר שחר אשר נשמע 'סמכותי'. כמו שיש ילדים המתיסרים בשעורי מתמטיקה לעמת אחרים הנהנים מיפיה. ואתה כבר אמרת 'אם אין דעת, הבדלה מנין?'. ומי שאינו מכיר סדר הבדלה ודאי לא הבין דבריך על סדר הברכות וברכת 'חונן הדעת' ואולי תרחיב מעט למבקשים ללמוד. ובינתים שלום שלום לרחוק והוא קרוב | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תגובה ילדותית? |
|||
|
|||
שלום שלום ויש מלחמה ולי זה שמחה רבה רבה איכה ישבה בדד העיר רבתי ואני דואג למסורת עמי ועירי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
'לי זה שמחה'? שמחה שם עצם ממין נקבה. זאת. 'העיר רבתי'? רבתי צורת הסמיכות של רבה. רבתי עם= רבת העם, עיר אשר רבים תושביה. גם מי שכותב קשקוש ומנסה להתלוצץ מסתכן כי תתגלה בורותו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
גם את הקשקוש צריך לדעת לכתוב כי הרי יש קהל שבא לא מקרוב אמונים הקהל על נבכי השפה ויודעים להבחין בעלגי השפה אשריהם בני ארץ הקודש שאלו הם בניה שלמדו את לשון הקודש על פרטיה ודקדוקיה ולמדו בחדרת קודש את דברי תורתה ונביאיה ויוסיפו כדרכם בקודש להגן על צפוניה איש לרעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
ברגע הראשון קראתי את השורה השניה 'שבא זה מקרוב' ולא הבנתי את השורה אחריה ואז ראיתי שחידשת וכתבת 'שבא לא מקרוב'. אכן זה כחו של חדוש שכמעט אינו מורגש ולכן הוא מפתיע ביפיו. מעטך זורמים מים חיים לנפש עיפה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
לתלמיד היקר בכל הכבוד והיקר נהנתי מתגובתך על הנאמר ואכן מצרף אנכי דבר אל דבר מלימוד העבר ומצפיה אל המחר ברכות יחולו על ראשך ממקור הברכה וקוראי פרי עטי הם לי מקור ההשראה נגלגל במלים ונחדש דברי פיוט ושירה וממאורות הדורות את דרכינו נאירה לעתים גורלו של שיר או זמר לא שפר מילותיו לא יחרתו מעבר לשקיעת המחר לעומתן, שיר או פיוט אשר ימצא כתוב ייכתבו לשנות דור לציון דרך חשוב חן חן לך ורוב תודות על מליך המעודדות | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
למקרא דבריך השופעים אשר נכתבו במהירות הבזק נזכרתי בשיר אשר פתיחתו 'הדונש קם ועלה מקברים' של משה אבן אל תקנה - בן זמנו של שלמה אבן גבירול. השיר פותח בדברי ידיד אשר למשמע שירי המחבר שואל האם קם לתחיה דונש בן לברט או מנחם בן סרוק? 'הדונש קם ועלה מקברים והחיה את מנחם ליצורים ואם אחר בלות השיר יעודן וחדש את נעוריו כנשרים?' למקרא תגובות מסוימות קודם כתבתי כי דבריך הנעימים הושחתו על עם בער ולא ידע. והנה מצאתי בשיר דו שיח כזה. הידיד אומר למשורר 'דחה השיר ודעת לא תחוה והחדל להביע אמרים ביען כל בני דורך ישנים כנוקצים ונרדמים כערים ואם צורת אנוש צורת פניהם תבונתם תבונת הבעירים ואין ערך לשירך המפואר אשר מפז ודר מליו יקרים ולא מבין וחוקר הנלוזים אמריך ואם המה ישרים לבד מכל פתלתול וערל לב אשר חושך ואופל שם לאורים וכל עקש חסר בינה ושכל אשר חשך ימשש יום כעיורים' ולכן המשורר משחית זמנו לריק: 'והיית כלוחש סוד לחרש ודורש מלשון אלם דברים ונופח באש פחם ומכה בברזל קר וצורף סיג בכורים' אבל המשורר משיב עניתיו: העל זאת לא אשורר ומה אחסר אני אם הם חסרים? היחשכון מאורי אור למען בעיני עורים אינם מאירים? ועוד בעוד רוחי בקרבי אהגה שיר כיונים ואצפצף כעגורים ולעד יזלו כטל אמרי ויערפון לעולם כמטרים. ואם לא עת תבונות הוא ודעת ולא יראון לעור מאורים הפי אחסום כאיש אלם ואדום כאלו מעינות שירי סכורים? לכן עלי לשורר צח ימותי ואין עלי להבין השורים ואם עד זאת ואם אפסו מבינים ומשכיל עם ואם אין נברים הלא הנה בדורנו שארית ינופף הזמן בידו וירים -- אחיה המחיה השפלים בני יונה אשר יניא יהירים ---- גביר ישפיל מתי און וחמס ויגביה מתי משפט וירים ושבר פושעים שבר ישבר והרס יהרס שני הכפירים' אחיה בני (נ' חרוקה) יונה=אחיה בן יונה , הוא יונה אבן ג'נאח, המדקדק הכביר בעל ספר הרקמה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
שלום שלום לרחוק שהוא קרוב ואת אמרי אביעה בתודה לרוב בכל מלה יקרה וכל דבר טוב וחזקה על חבר שיאמר רק טוב הלא מימים ימימה בבקרים אשכימה ובספרים אביטה ואל ליבי אפנימה דברי התורה התמימה ומורים וחכמים המתוקה מיני דבש ומנופת צופים וגם אזכירה שתוך המאה שעברה כבר אמר המשורר אם יש את נפשך לדעת ולא זכיתי באור מן ההפקר מילותיו השזורות כאב מתוך לב נרתח ובוער את קינתו נשא כמעט בכל שיר שהוא חיבר מצביע הוא אל תוככי בית המדרש בו ילמדו ללא הבדל עשיר עני ורש הזר אשר בם יביט לא יבין מאומה כי זה סוד הקיום להמשך האומה יהודי קשה היום אשר יביט בדף גמרא בלה ייחשב כזקן ורגיל ומלומד בסתרי הקבלה והבא מידי יום ביומו ללמוד עוד ועוד כמהו כאותו הבא ללמוד את תורת הסוד שנזכה כולנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ואם חנני ה' בעט סופר מהיר ובלשון לימודים שיהנו בהם אוהבי הספר וידידי המלומדים והיה זה שכרי וגמולי מכל עמלי בכתובים ואסיים בדברי אשר בראשונה כתובים בברכות שלום לרחוק ולקרוב לידידי הכותבים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
אני הגבר ראה עני בשבט עברתו ופיוטים בלשון הקודש כתבתי להשפלתו. ואשמח כי מליצות מלאו את פי ולבבי וגופי מאוחד בשנאתי שהיא אמונתי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
ידעתי גם ידעתי לא מאתמול ולא משלשום שאצלכם השנאה פורצת ממעמקי התהום אך לא אוכל לדבר עם מחרחר מלחמה מכיון שהנך במחשכים ובעולם הדממה ולפחות יודע אתה לקרוא אותיות ויודע גם שהמלה היא כחרב פיפיות אז המשך גם המשך בכתבך השטויות ותהנה לך בדברך אל האבנים והקירות תמשיך בשנאה המקוננת בלבך ותגיע רחוק אבל העולם עבורך,תמיד יהיה ירוק. יש משהו מעוות כשהאדם מעיד על עצמו שגופו מאוחד בשנאה שהיא אמונתו המשך גם המשך וישימוך ללעג על דברי העוועים ואמרות הלהג ואם אתה כבר מדבר על השפלה, עוד תבין בהמשך שזו היא רק ההתחלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב ואיך שפת הרחוב תחל לנשוב קוצר בינתו של חרזן העיתים רק לקרוא אותיות למד, מעולם לא שירים אביב לציון הגיע ופסח לא בא ואני כמה לאור,ולתחית הר האיבה אומנם כבר יש דם על המזבח אך הכבוד מושפל אל מול הירח המנבח אך יום יבוא ויקומו האבנים והקירות ושירת לוים תשגה מעל כל אנשי האשפות | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
טוב,עכשיו תגיע לקצה גבולות הטעם הטוב והנה גלשת לך לשפת אנשי הרחוב לא נורא,וגם לא חשוב אם תתחיל לנגח אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח ועוד איזה ציטוט על איזה אויב מנבח. מה שכן לפחות את חרבך אני מחדד ועוד את עצמך תוכל לכתוב ללמד כי אם אמרו חכמינו ''מכל מלמדי השכלתי'' אבל עם כל השנאה שרצית לבטא בעטיי הרי כל מלה ומלה שלך נראית כמו גיבוב אבל,הרי זה מה שאמרת וזה מה שכתוב. אביב לציון, פסח לא בא,הרי תרתי דסרתי. כמה לאור,ולתחית האיבה...שוב תרתי דסתרי ואני גם שם לב שאת מגילת איכה התחלת לקרוא ברפרוף ראשי פרקים ,קריאה קלה,והמשך הדפדוף. כמו דבורה זו המחפשת את הטעם בפרחי הצוף אבל אצלך גם גובל בתנועת הצפצוף אבל..תמשיך.אולי מישהו ילמד ממך איך לא להיות חצוף. כי משירתך לא רק הזהב יועם אלא גם הכסף לא יהיה צרוף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
וראה את חרפתנו שסוף סוף טרח המשורר לקרוא בכתובינו איכה היה לו למקור דפדוף אבל זה דורינו שהוא חזיונות גאולה אפוף אלו לקרוא ידע, ולא רק לספור שורות אולי נבואותינו היו פחות מרות. תם הזמר השיר והנגון שהרי לחדש את ימינו כקדם, לא נוכל בלא יהושע בן נון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
הכותב 'להיות יהודי זה להיות שמאלני' האם ביקש לומר כי אלה שני דברים טובים הבאים יחד או שני דברים רעים? אם טוב בעיניו להיות יהודי מדוע התנגד בדבריו לפיוטים בשפת הקודש? אולי הוא משיירי תנועת ה'בונד' הסוציליסטית אשר לפני מלחמת העולם השניה ביקשה לראות את עתידם של היהודים בחיים בפולניה והתנגדה לעברית וראתה באידיש את שפתם הלאומית. חבל על הזמן לחפש מובן בדברי מי שכתב בתגובה אחרת 'מורים לעברית, קנאים לטלית, את עמם יזניחו בעבור דקדוקם'. גבוב מלים מצחיק בחוסר הגיונו. שיריך הכתובים בעט סופר מהיר עוררו זעם לא בגלל תכנם אלא בגלל קנאה. יש אנשים בחברתנו אשר 'עין צרה' היא סימנם המובהק, בנגוד לריבי אליעזר שהשיב 'עין טובה' לשאלת רבן יוחנן בן זכאי 'איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם'. כבר ראינו בטלביזיה ושמענו את אברהם בורג שנבחר ליושב ראש הכנסת מסנן מבין שיניו בעצם הטכס החגיגי כשעבר ליד ראש הממשלה אהוד ברק 'שתיחנק',כי ברק תמך במועמד אחר. אלה אנשים אשר היגיעו לעמדות רמות אבל לא עלו מעל לרקעם שבו אין כבוד ולא הדר ולא בושה, ואם היו מעירים לבורג על דבריו לא היה מבין מה הפסול בהם, כנראה זאת השפה ששמע בביתו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
מיטב השיר כזבו זאת יודע כל משורר עברי עוד ביום הולדו למציאות פנים רבות ולהסתיר זאת לא יוכלו גם משקפים כחולות לבנות אך אנוכי בתיכון המזרח יושב ולבי כלוא במערב והדביר נחרב נחרב נחרב | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
איכה יעיב באפו אדוני ואני כסיל ובער אללי מורים לעברית קנאים לטלית חכמים בעיני עצמם אך את עמם יזניחו בעבור דקדוקם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
מורה ל עברית, אציעך לנקוט להבא בפחות יהירות עצמית. ''לי זה שמחה'' בהחלט יכול להיות נכון למרות ששמחה היא נקבה. במשמעות - ''לי מהווה הדבר שמחה'' ניתן לומר ''זה'' ולאו דווקא ''זאת''. הבורות כאן היא שלך. שנית - ''רבתי'' איננה באה רק בסמיכות. למשל: ''ירושלים-רבתי'' הוא מונח מקובל ונכון בשפה העברית התקנית של ימינו. חכמים (ולא כל כך חכמים) - היזהרו בדבריכם! | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי