|
אכן ידידי צדקת נאלמתי דום כאשר ראיתי כי שחתת את דבריך הנעימים אל גוי בער ולא ידע.
היה בדעתי לכתב למושה
'במופלא ממך אל תדרוש'. אם אינך מבין את דברי משוררנו כי אינך מכיר את מקורותינו, ולא תוכל להבחין כיצד יצר יצירה חדשה מן המקורות העתיקים ולש אותם כחומר ביד היוצר, הנח להם וקרא את מה שתוכל להבין. כתבת 'כל חרזן מצוי' - כמה הם 'כל' - האם תוכל להביא ולו דוגמה אחת למי שמצליח לעשות כמעשה צביאלי? אבל 'כל' אין לו משמעות, העתקת בטוי כחבילה אחת, שחוזרים עליו בתקשרת ללא הרף 'כל מדינאי מצוי יודע', וכדומה. האומרים כך מעתיקים מאנגלית COMMON אשר פרושה 'מצוי' כאשר מתארים צפור או פרח, שאינו נדיר, אבל בבני אדם תרגומה 'פשוט' ,הפוך מ'רם מעלה' כמו שמתארים את שני בתי הפרלמנט, בית הלורדים ובית ה'פשוטים' HOUSE OF COMMONS. אם כן מי כאן מטיל בטויים בהעתקה כפולה, ומשליכם עלינו כאבני חצץ?
כך חשבתי לי ולא כתבתי. מושה באמת סובל כאשר הוא קורא את שיריך כי אינו מבינם. ומה לי להשקיע זמני בנתוח דבריו, כאשר ברור כי לא חשב לרגע על משמעותם וכמנהג אנשים כמו חיים רמון ועוד פוליטקנים מרגיש מאוים בגלל חוסר הבנתו ומכסה עליה בבטוי חסר שחר אשר נשמע 'סמכותי'. כמו שיש ילדים המתיסרים בשעורי מתמטיקה לעמת אחרים הנהנים מיפיה. ואתה כבר אמרת 'אם אין דעת, הבדלה מנין?'. ומי שאינו מכיר סדר הבדלה ודאי לא הבין דבריך על סדר הברכות וברכת 'חונן הדעת' ואולי תרחיב מעט למבקשים ללמוד. ובינתים שלום שלום לרחוק והוא קרוב |
תגובה ילדותית?
