  
  
  
|
 |
|
||
  תגובה ילדותית? |
|||
|
|||
שלום שלום ויש מלחמה ולי זה שמחה רבה רבה איכה ישבה בדד העיר רבתי ואני דואג למסורת עמי ועירי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
'לי זה שמחה'? שמחה שם עצם ממין נקבה. זאת. 'העיר רבתי'? רבתי צורת הסמיכות של רבה. רבתי עם= רבת העם, עיר אשר רבים תושביה. גם מי שכותב קשקוש ומנסה להתלוצץ מסתכן כי תתגלה בורותו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
גם את הקשקוש צריך לדעת לכתוב כי הרי יש קהל שבא לא מקרוב אמונים הקהל על נבכי השפה ויודעים להבחין בעלגי השפה אשריהם בני ארץ הקודש שאלו הם בניה שלמדו את לשון הקודש על פרטיה ודקדוקיה ולמדו בחדרת קודש את דברי תורתה ונביאיה ויוסיפו כדרכם בקודש להגן על צפוניה איש לרעהו יעזרו ולאחיו יאמר חזק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
ברגע הראשון קראתי את השורה השניה 'שבא זה מקרוב' ולא הבנתי את השורה אחריה ואז ראיתי שחידשת וכתבת 'שבא לא מקרוב'. אכן זה כחו של חדוש שכמעט אינו מורגש ולכן הוא מפתיע ביפיו. מעטך זורמים מים חיים לנפש עיפה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
לתלמיד היקר בכל הכבוד והיקר נהנתי מתגובתך על הנאמר ואכן מצרף אנכי דבר אל דבר מלימוד העבר ומצפיה אל המחר ברכות יחולו על ראשך ממקור הברכה וקוראי פרי עטי הם לי מקור ההשראה נגלגל במלים ונחדש דברי פיוט ושירה וממאורות הדורות את דרכינו נאירה לעתים גורלו של שיר או זמר לא שפר מילותיו לא יחרתו מעבר לשקיעת המחר לעומתן, שיר או פיוט אשר ימצא כתוב ייכתבו לשנות דור לציון דרך חשוב חן חן לך ורוב תודות על מליך המעודדות | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
למקרא דבריך השופעים אשר נכתבו במהירות הבזק נזכרתי בשיר אשר פתיחתו 'הדונש קם ועלה מקברים' של משה אבן אל תקנה - בן זמנו של שלמה אבן גבירול. השיר פותח בדברי ידיד אשר למשמע שירי המחבר שואל האם קם לתחיה דונש בן לברט או מנחם בן סרוק? 'הדונש קם ועלה מקברים והחיה את מנחם ליצורים ואם אחר בלות השיר יעודן וחדש את נעוריו כנשרים?' למקרא תגובות מסוימות קודם כתבתי כי דבריך הנעימים הושחתו על עם בער ולא ידע. והנה מצאתי בשיר דו שיח כזה. הידיד אומר למשורר 'דחה השיר ודעת לא תחוה והחדל להביע אמרים ביען כל בני דורך ישנים כנוקצים ונרדמים כערים ואם צורת אנוש צורת פניהם תבונתם תבונת הבעירים ואין ערך לשירך המפואר אשר מפז ודר מליו יקרים ולא מבין וחוקר הנלוזים אמריך ואם המה ישרים לבד מכל פתלתול וערל לב אשר חושך ואופל שם לאורים וכל עקש חסר בינה ושכל אשר חשך ימשש יום כעיורים' ולכן המשורר משחית זמנו לריק: 'והיית כלוחש סוד לחרש ודורש מלשון אלם דברים ונופח באש פחם ומכה בברזל קר וצורף סיג בכורים' אבל המשורר משיב עניתיו: העל זאת לא אשורר ומה אחסר אני אם הם חסרים? היחשכון מאורי אור למען בעיני עורים אינם מאירים? ועוד בעוד רוחי בקרבי אהגה שיר כיונים ואצפצף כעגורים ולעד יזלו כטל אמרי ויערפון לעולם כמטרים. ואם לא עת תבונות הוא ודעת ולא יראון לעור מאורים הפי אחסום כאיש אלם ואדום כאלו מעינות שירי סכורים? לכן עלי לשורר צח ימותי ואין עלי להבין השורים ואם עד זאת ואם אפסו מבינים ומשכיל עם ואם אין נברים הלא הנה בדורנו שארית ינופף הזמן בידו וירים -- אחיה המחיה השפלים בני יונה אשר יניא יהירים ---- גביר ישפיל מתי און וחמס ויגביה מתי משפט וירים ושבר פושעים שבר ישבר והרס יהרס שני הכפירים' אחיה בני (נ' חרוקה) יונה=אחיה בן יונה , הוא יונה אבן ג'נאח, המדקדק הכביר בעל ספר הרקמה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
שלום שלום לרחוק שהוא קרוב ואת אמרי אביעה בתודה לרוב בכל מלה יקרה וכל דבר טוב וחזקה על חבר שיאמר רק טוב הלא מימים ימימה בבקרים אשכימה ובספרים אביטה ואל ליבי אפנימה דברי התורה התמימה ומורים וחכמים המתוקה מיני דבש ומנופת צופים וגם אזכירה שתוך המאה שעברה כבר אמר המשורר אם יש את נפשך לדעת ולא זכיתי באור מן ההפקר מילותיו השזורות כאב מתוך לב נרתח ובוער את קינתו נשא כמעט בכל שיר שהוא חיבר מצביע הוא אל תוככי בית המדרש בו ילמדו ללא הבדל עשיר עני ורש הזר אשר בם יביט לא יבין מאומה כי זה סוד הקיום להמשך האומה יהודי קשה היום אשר יביט בדף גמרא בלה ייחשב כזקן ורגיל ומלומד בסתרי הקבלה והבא מידי יום ביומו ללמוד עוד ועוד כמהו כאותו הבא ללמוד את תורת הסוד שנזכה כולנו ללמוד וללמד לשמור ולעשות ואם חנני ה' בעט סופר מהיר ובלשון לימודים שיהנו בהם אוהבי הספר וידידי המלומדים והיה זה שכרי וגמולי מכל עמלי בכתובים ואסיים בדברי אשר בראשונה כתובים בברכות שלום לרחוק ולקרוב לידידי הכותבים | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
אני הגבר ראה עני בשבט עברתו ופיוטים בלשון הקודש כתבתי להשפלתו. ואשמח כי מליצות מלאו את פי ולבבי וגופי מאוחד בשנאתי שהיא אמונתי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
ידעתי גם ידעתי לא מאתמול ולא משלשום שאצלכם השנאה פורצת ממעמקי התהום אך לא אוכל לדבר עם מחרחר מלחמה מכיון שהנך במחשכים ובעולם הדממה ולפחות יודע אתה לקרוא אותיות ויודע גם שהמלה היא כחרב פיפיות אז המשך גם המשך בכתבך השטויות ותהנה לך בדברך אל האבנים והקירות תמשיך בשנאה המקוננת בלבך ותגיע רחוק אבל העולם עבורך,תמיד יהיה ירוק. יש משהו מעוות כשהאדם מעיד על עצמו שגופו מאוחד בשנאה שהיא אמונתו המשך גם המשך וישימוך ללעג על דברי העוועים ואמרות הלהג ואם אתה כבר מדבר על השפלה, עוד תבין בהמשך שזו היא רק ההתחלה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
איכה יועם זהב ישנא הכתם הטוב ואיך שפת הרחוב תחל לנשוב קוצר בינתו של חרזן העיתים רק לקרוא אותיות למד, מעולם לא שירים אביב לציון הגיע ופסח לא בא ואני כמה לאור,ולתחית הר האיבה אומנם כבר יש דם על המזבח אך הכבוד מושפל אל מול הירח המנבח אך יום יבוא ויקומו האבנים והקירות ושירת לוים תשגה מעל כל אנשי האשפות | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
טוב,עכשיו תגיע לקצה גבולות הטעם הטוב והנה גלשת לך לשפת אנשי הרחוב לא נורא,וגם לא חשוב אם תתחיל לנגח אז אגמור בשיר מזמור חנוכת המזבח ועוד איזה ציטוט על איזה אויב מנבח. מה שכן לפחות את חרבך אני מחדד ועוד את עצמך תוכל לכתוב ללמד כי אם אמרו חכמינו ''מכל מלמדי השכלתי'' אבל עם כל השנאה שרצית לבטא בעטיי הרי כל מלה ומלה שלך נראית כמו גיבוב אבל,הרי זה מה שאמרת וזה מה שכתוב. אביב לציון, פסח לא בא,הרי תרתי דסרתי. כמה לאור,ולתחית האיבה...שוב תרתי דסתרי ואני גם שם לב שאת מגילת איכה התחלת לקרוא ברפרוף ראשי פרקים ,קריאה קלה,והמשך הדפדוף. כמו דבורה זו המחפשת את הטעם בפרחי הצוף אבל אצלך גם גובל בתנועת הצפצוף אבל..תמשיך.אולי מישהו ילמד ממך איך לא להיות חצוף. כי משירתך לא רק הזהב יועם אלא גם הכסף לא יהיה צרוף. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
וראה את חרפתנו שסוף סוף טרח המשורר לקרוא בכתובינו איכה היה לו למקור דפדוף אבל זה דורינו שהוא חזיונות גאולה אפוף אלו לקרוא ידע, ולא רק לספור שורות אולי נבואותינו היו פחות מרות. תם הזמר השיר והנגון שהרי לחדש את ימינו כקדם, לא נוכל בלא יהושע בן נון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
הכותב 'להיות יהודי זה להיות שמאלני' האם ביקש לומר כי אלה שני דברים טובים הבאים יחד או שני דברים רעים? אם טוב בעיניו להיות יהודי מדוע התנגד בדבריו לפיוטים בשפת הקודש? אולי הוא משיירי תנועת ה'בונד' הסוציליסטית אשר לפני מלחמת העולם השניה ביקשה לראות את עתידם של היהודים בחיים בפולניה והתנגדה לעברית וראתה באידיש את שפתם הלאומית. חבל על הזמן לחפש מובן בדברי מי שכתב בתגובה אחרת 'מורים לעברית, קנאים לטלית, את עמם יזניחו בעבור דקדוקם'. גבוב מלים מצחיק בחוסר הגיונו. שיריך הכתובים בעט סופר מהיר עוררו זעם לא בגלל תכנם אלא בגלל קנאה. יש אנשים בחברתנו אשר 'עין צרה' היא סימנם המובהק, בנגוד לריבי אליעזר שהשיב 'עין טובה' לשאלת רבן יוחנן בן זכאי 'איזו היא דרך טובה שידבק בה האדם'. כבר ראינו בטלביזיה ושמענו את אברהם בורג שנבחר ליושב ראש הכנסת מסנן מבין שיניו בעצם הטכס החגיגי כשעבר ליד ראש הממשלה אהוד ברק 'שתיחנק',כי ברק תמך במועמד אחר. אלה אנשים אשר היגיעו לעמדות רמות אבל לא עלו מעל לרקעם שבו אין כבוד ולא הדר ולא בושה, ואם היו מעירים לבורג על דבריו לא היה מבין מה הפסול בהם, כנראה זאת השפה ששמע בביתו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
מיטב השיר כזבו זאת יודע כל משורר עברי עוד ביום הולדו למציאות פנים רבות ולהסתיר זאת לא יוכלו גם משקפים כחולות לבנות אך אנוכי בתיכון המזרח יושב ולבי כלוא במערב והדביר נחרב נחרב נחרב | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
איכה יעיב באפו אדוני ואני כסיל ובער אללי מורים לעברית קנאים לטלית חכמים בעיני עצמם אך את עמם יזניחו בעבור דקדוקם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית שפה קשה |
|||
|
|||
מורה ל עברית, אציעך לנקוט להבא בפחות יהירות עצמית. ''לי זה שמחה'' בהחלט יכול להיות נכון למרות ששמחה היא נקבה. במשמעות - ''לי מהווה הדבר שמחה'' ניתן לומר ''זה'' ולאו דווקא ''זאת''. הבורות כאן היא שלך. שנית - ''רבתי'' איננה באה רק בסמיכות. למשל: ''ירושלים-רבתי'' הוא מונח מקובל ונכון בשפה העברית התקנית של ימינו. חכמים (ולא כל כך חכמים) - היזהרו בדבריכם! | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי