  
  
  
|
 |
|
||
  מערכת המשפט - כמחסום אחרון מפני הפיכתה של ישראל |
|||
|
|||
לדיקטטורה פשיסטית. נתחיל בזה שדמוקרטיה אינה דיקטטורה של הרוב, והגוף היחידי היכול להגן על זכויותיהם של מיעוטים מפני דורסנותו של הרוב הוא בית המשפט. כאשר אחת משתי הרשויות האחרות מועלות בתפקידן, בין אם במזיד או בין שלא במזיד, אזי כאשר הרשות השופטת מבצעת את תפקידה, נראה כביכול שהיא פולשת לתחומים לא לה, ולא היא. במשטר דמוקרטי, כל הזרועות השלטוניות צריכות להיות מחויבות כתנאי בסיסי לקיומן, לערכי יסוד, הבאים לידי ביטוי בספר החוקים. ערכים אלה אינם שונים בהרבה במדינות הדמוקרטיות השונות הקיימות כיום, ובאים לידי ביטוי בחוקתה של כל מדינה. במדינת ישראל בה אין חוקה, באים חוקי היסוד למלא חלל זה. אם אחת הרשויות מפרה מחויבות זו, היא שומטת את הצידוק לקיומה, שכן יתכן והיא מקיימת את רצון רוב האזרחים בנקודת זמן כלשהי, אך רומסת את המיעוט, שוללת את זכויותיו, ומונעת ממנו את האפשרות להיות רוב בעתיד, ולכן זו לא דמוקרטיה. ישנן מס' זכויות בסיסיות לאזרח במדינה דמוקרטית, שהן אבסולוטיות, ואינן ניתנות לשלילה בכל מקרה, וזאת מעצם הגדרת היחסים בין אזרח חופשי למדינתו. כאשר אחת הרשויות חומסות את זכויותיו אלה, על מערכת המשפט שהיא אכן לא נבחרת, ולכן אינה כפופה לשיקולי רייטינג, לעמוד בפרץ, ולאזן את גחמתם של בעלי השררה מהרשויות האחרות. לכן, במערכת המשפט יכולים לשמש רק כאלה שמחויבותם הראשונית היא לדמוקרטיה, בעוד שבמערכות האחרות, תיאורטית (וגם מעשית) יכולים להשתתף גופים הרוצים לשנות את המשטר הדמוקרטי למשהו אחר. מכאן, ששיטת מינוי השופטים אכן צריכה לסנן, ולא לאפשר כניסה להיכל של כאלה המעוניינים להרוס אותו מבפנים. הבעיה העיקרית בחברה שלנו, שההסכמה שהייתה בעניין זכויות היסוד, ושבאה ליד ביטוי במגילת העצמאות, התפוגגה עם התחזקותן של אוכלוסיות שערכים אלה זרים להם, ומעוניינות לקעקע אותם. ונעבור לדוגמאות שהבאת: 1) במקרה קאעדאן, צדק בית המשפט כאשר שלל מהשלטונות את הזכות לקבל החלטות גזעניות ומפלות, במסווה של קריטריון אחר. הגזענות היא מחוץ לתחום במשטר דמוקרטי. נקודה. והסיבה לכך היא שגזענות ושלילת זכויות ממיעוט פוגעים ביסודות המשטר. אם מחר יחליטו הממשלה והכנסת כי כל מי שקומתו נמוכה מ 160 ס''מ, או משקלו מעל 120 ק''ג, או כל קריטריון הזוי אחר, אסור לו לטייל ברחוב בין השעות 2 ל 4 אחה''צ, האם גם אז החוק ייראה בעיניך ראוי ? 2) אלימות נגד ילדים. צדק כמובן בית המשפט שקבע בחוק, שלילדים עומדת זכות ההגנה מפני תקיפה של הוריהם או כל גורם אחר. ההחלטה היא גורפת על מנת להטמיע גם באוכלוסיות נחשלות את הנורמה שילדים ריבונים לגופם, ואין לאף אחד זכות לתקוף אותם. מה שבית המשפט שלל זה את זכותך לקבוע מה זה ''פליק ידידותי'' ומה זה הכאה רצחנית. הכלל הוא שזה אסור, ובפרקטיקה, ברור שכל מקרה נדון לגופו. על פי מה שקורה בחברה הישראלית, יש הרבה יותר ילדים מוכים מהורים שהוגשה נגדם תלונת שווא על הכאה. 3) בטחון - מערכת הבטחון היא המערכת הכוחנית ביותר במדינה ודורשת איזון. במשטר דמוקרטי, פעילות בטחונית לא יכולה להכשיר כל שרץ, ואין שום רע בכך שמערכת זו עומדת לביקורת שיפוטית של ערכי יסוד. הרי הממשלה והכנסת לא יעשו זאת, שכן מערכת הבטחון היא שלוחתם. כמובן שיכולה להיות ביקורת ספציפית על ההתערבות, כמו שיכולה להיות ביקורת הפווכה שמערכת המשפט מיישרת קו עם מערכת הביטחון בהרבה מקרים. בעיני, שני סוגי הביקורת לגיטימיים, אך לא שלילת עצם הזכות להתערב. נקודה נוספת העולה ממאמרך היא היא מטרתו, שאינה שיפור מערכת המשפט, אלא קיעקועה, והפיכתה לעוד זרוע שלטונית, שלהערכתך היום תשרת את מטרותיך, שכן יחד עם שותפיך הדתיים יש לך תחושה שהרוב איתך. עליך לקחת בחשבון שאותו רוב שבאמצעותו תדרוס היום את זכויותיהם של אחרים, מחר ידרוס את זכויותיך, כאשר לא יעלו בקנה אחד. ואיך הגעתי למסקנתי זו ? מסגנונך בלבד. אם היית ניגש בגישה אובייקטיבית לנושא, שמות התואר בהם אתה משתמש היו נייטרליים. אולם, הצבע הפוליטי שלך מתברר מתוך התיאור שאתה מצמיד לגולדשטיין (המנוח) ולעז א דין אל קאסם (ראש כנופיית וכו') . והרי אותו גולדשטיין שעשה מעשה קוזו אוקמוטו, ובכל מערכת צדק היה מוקע, אצלך זוכה לתואר המנוח. אמנם אתה טוען שאין אתה בא לקבוע מי הצדיק או הרשע כדבריך, אוולם ברור מסגנונך, מה היית מצפה ממערכת המשפט בעניין. בנושא זה טובה כמובן הכרעת בית המשפט הניצבת כזרקור באפילה היורדת עלינו. בתוך כל המאמר מצאתי 2 דברים שאני מסכים איתם. 1) פומביות הדיון בעניין בחירת שופטים, (כמובן ללא כל הצעותיך לשינוי ההרכבים הבוחרים) 2) בחירה אקראית של השופטים שישבו בבג''צ ספציפי. לסיכום : אם הממשלה והכנסת לא יחוקקו חוקים שאינם דמוקרטיים, ולא יעשו מעשים שיש בהם לקעקע את זכויות היסוד של האזרח במדינתו, לא יהיה צורך שהרשות השופטת תתערב במעשיהן. אמנם הרשות השופטת אינה נבחרת, אך ניתן לבקר אותה ואת החלטותיה, וכוחה נשאב מהאמון שהציבור רוחש לה. על אף צעקנותם של מגזרים מסויימים, רשות זו זוכה לאמונו של הציבור יותר מכל הרשויות האחרות, ולא בכדי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| לרפי גטניו |
|||
|
|||
מערכת המשפט, בדיוק כשם שהיא יכולה לשמש מחסום בפני דיקטטורה פאשיסטית, היא יכולה לשמש גם אמצעי להשלטת דיקטטורה ליברלית. אתה טוען שבג''צ מגן על זכויות המיעוט מפני שרירות הרוב - וזה מה שהוא אמור לעשות, אבל יוצא שבמקומותינו מגן בג''צ על שרירות המיעוט על חשבון זכויות הרוב. פסק דין קעדאן אסר על התיישבות יהודית בארץ-ישראל, ובכך כפה את דעותיו של מיעוט סהרורי על הרוב הציוני במדינה. פסק הדין לגבי הכאת ילדים - כפה השקפה לפיה פליק=עקירת ציפורניים, למיטב ידיעתי השקפה של מיעוט. השפה העברית והשפה הערבית הן שפות רשמיות במדינת ישראל, ועד כמה שידוע לי - העברית היא שפה רשמית ראשונה - והערבית שניה. לא מזמן פסק בג''צ ששתי השפות שוות, על סמך המצב ששרר ב- 1922... לי זה נראה לא רק פוגע בזכויותיו של הרוב, שהוא דובר עברית, אלא פוגע גם באינטליגנציה וגם בטעם הטוב. אעבור כעת לדוגמאות: 1) פסק דין קעדאן, שאליו התייחסתי בהרחבה בתגובתי לברנע, ניתן על בסיס רעוע ביותר. כמו כן, הוא אוסר באופן עקרוני על מדינת היהודים ליישב יהודים בארץ היהודים... כפי שציינתי במאמר, מטרה לאומית זו, של ''התיישבות צפופה של יהודים על אדמות מדינה'', היא עמדתו של הגוף הגזעני ביותר בתבל - הלא הוא חבר הלאומים. שוב - כמו בנושא הטרנספר - אני מוצא את עצמי במחנה אחד עם הגוף המתועב והנאלח הזה... 2) ההחלטה לגבי הכאת ילדים, כפי שציינת - היא אכן גורפת. היא אכן באה ''ללמד אוכלוסיות נחשלות'' מוסר מהו. אפילו לשיטתך - אין כאן ''הגנה על זכויות המיעוט'' - אלא מגאלומניה אישית של אהרון ברק: הוא יודע יותר טוב מרוב הציבור. ואם בפסיקות גורפות עסקינן, הבה נרכוש את מדבר סיני חזרה מהמצרים, כיוון שלא יהיה מקום לכל העבריינים הבאים בבתי הכלא שלנו: שתיית אלכוהול - גם כוסית - תיחשב לשכרות; טיול ברחוב - ייחשב לשוטטות; העתקה במבחן - תיחשב ''קבלת דבר במרמה''; ועוד כהנה וכהנה, כיד דמיונו הגורפת של כבוד השופט. 3) מערכת הביטחון. ''ערכי יסוד'' - בוודאי שצריכים להיות מוגנים בפני תירוצים ''ביטחוניים''. אבל השאלה האם להכניס צוות רפואי; להרוס בית; לגרש מחבל ומסית; להחזיר טרוריסט בכיר במעצר, ועוד שורה ארוכה של פעולות מבצעיות בעת קרב - צריכים לעמוד תחת שיקולו של המפקד. עם כל הכבוד לחוק ולמשפט, ולכבוד עץ הזית וחירותו - אי אפשר להילחם עם יועץ משפטי בטנק ועורך-דין על הצריח. אינני שולל את עצם הזכות להתערב - אבל בשכל, במידה, ובהיגיון. מטרתי היא שיפור מערכת המשפט - ובשום אופן לא קיעקועה. אין לי מטרה שמערכת המשפט תשרת את מטרותיי. היעד שלי הוא למנוע ממערכת המשפט לשרת צד אחד במערכת הפוליטית. זהו הבדל מהותי. אינני יכול להפוך את בג''צ לזרוע שלטונית - מכיוון שכך היא כבר כיום: היא אחת משלושת רשויות השלטון. יש לך טעות, או אי-הבנה, בנוגע לשמות התואר שאני משתמש בהם. ז''ל - זכרו לברכה - זהו תואר חיובי; ימ''ש - ימח שמו - זהו תואר שלילי; המנוח - זהו תואר אובייקטיבי, שבא לציין כי האדם המדובר איננו עוד בין החיים. אני הייתי מצפה ממערכת המשפט, שתחליט אחת מהשתיים: או שהיא מוחקת הן את ה''קדוש'' של גולדשטיין והן את ה''שאהיד'' של קסאם - או שתשאיר את שניהם על כנם. יש כאן מקרה ברור של איפה ואיפה - מדוע להתפלפל? אני מציע שלא תדאג יתר על המידה מפופוליזם ושאר מריעין בישין: השופטים שיתמנו, לא יעמדו לבחירות כל ארבע שנים, וגם לא כל שמונה. הם ימונו לכל חייהם - עד הגימלאות, עם אפשרות מאוד קשה להדחה (היום דרוש רוב של שבעה מתוך תשעה חברי הוועדה על-מנת להדיח). לכן - כאשר יעמוד המועמד בפני המינוי, הוא יצטרך לעבור לא רק ראיון אצל אהרון ברק - אלא גם את ההתבוננות, הבחינה והשיקול של הציבור הרחב, באמצעות ועדת חוק חוקה ומשפט של הכנסת. לסיכום - גם אם ייושמו שני הדברים שעליהם הסכמנו - מצבנו כבר ישתפר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דמוקרטיה אינה שלטון הרוב בלבד |
|||
|
|||
ועל כך אנחנו חלוקים. בעיני החלטות רוב הסותרות את ערכי היסוד אינן ראויות, גם אם רוב של 99%.9 יהיה בעדן, ויש להעבירן מן העולם. אם לכך אתה קורא דיקטטורה ליברלית, אני גאה לקבל את התואר הזה. מערכת המשפט אינה משרתת צד אחד בויכוח הפוליטי, ולראיה, הביקורת משמאל כלפי החלטות בית המשפט. היום, בית המשפט הוא המעוז האחרון של הדמוקרטיה המתגוננת מפני מחריביה, ואם הדמוקרטיה חשובה לך, אני מציע לך להימנע מליצור ברית פוליטית עם אלה שחרתו על דגלם להרוס את מערכת המשפט, ולהשית עלינו מערכת משפט אחרת, וזה לא מהיום. אם תנצחו בקרב הזה, אתה שאינך דתי, תהיה הקרבן הבא של השיטה הזאת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מהם ערכי יסוד, רפי גטניו? |
|||
|
|||
הבעיה היא ששופטי בג''צ, הם אלו המכריעים מהם לדעתם ''ערכי יסוד'', או במקרים חמורים פחות, הם המחליטים בעד אילו ערכי יסוד יש להכריע, כאשר ישנה התנגשות. בעצמך אמרת, שגם אם רוב של 99% דוגל בעמדה מסויימת, יש ''להעבירה מן העולם'', אם היא נוגדת ''ערכי יסוד''. אז אין כאן ''הגנה על זכויות המיעוט מפני שרירות הרוב'', כי אם שרירות המיעוט המשפטי כנגד ערכיו וזכויותיו של הרוב. אני מבין את עמדתך, לפיה בג''צ הוא ''המעוז האחרון של הדמוקרטיה'', ולפנים משורת הדין - אני מוכן להאמין שאתה סבור כך בתום לב. אבל אתה הוא אתה. הבעיה היא שמחנה השמאל בארץ, בטוח לא ב99%, כי אם ב100%, שהוא הדמוקרטיה בהתגלמותה, וכי מי שאינו שמאלי, ממילא גם אינו דמוקרטי. אתה צודק בכך שישנה ביקורת, אפילו חריפה, על בית המשפט העליון מצד אנשי שמאל. אבל זה איננו מעיד על כך שבית המשפט העליון הוא ''אובייקטיבי''. זה מעיד על כך שבקרב מחנה השמאל, ישנם אנשים ישרים ואמיצים, שרואים לנגד עיניהם את הסכנה, והיא: אם ימשיך בג''צ לייצג בעיקר את מחנה השמאל (ולעתים קרובות: הקיצוני) בישראל, הוא עלול לשפוך את התינוק עם המים, ולגרום למשבר אמון חמור בקרב הציבור, משבר שהוא חמור למדי כבר היום (ר' דברי בורג). לכן, הם מטיפים בעד מיתון פולשנותו וחד-צדדיותו של בג''צ. ראה לדוגמא מקרה שקרה בכנסת, לא מזמן: 51 ח''כים מול 23, דחו את ההצעה להוציא את ההטפה לטרנספר לערביי יש''ע אל מחוץ לכנסת (פסילת מפלגות). אנשי מר''צ תמכו, מכיוון שכאן הם לקו באטימות נוראה והרת-אסון. לעומת זאת, ח''כ פרופ' יהודית נאות משינוי התנגדה, לא מפני שהיא תומכת בטרנספר, היא הרי שמאלנית לא פחות מנעמי חזן, להערכתי. היא התנגדה מפני שהבינה, שאי אפשר לחנוק ולסתום את דעותיו של חצי מהציבור (46% בעד טרנספר, ''הארץ'', 12/03/2002) בויכוח הפוליטי באמצעות חוקים דרקוניים, ואחר כך להיתמם ולטעון ש''זהו החוק''. ישנם אנשי שמאל הגונים ובלתי-אטומים, שמבינים את הסכנה שבחד-צדדיות של בג''צ, ולא מאשרים את ה''אובייקטיביות'' שלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה פרלמן - ערכי יסוד -רשימה חלקית. |
|||
|
|||
... ''מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה.'' ... ואם הקטע הזה מוכר לך מאיפשהו, אין פלא בכך, הרי מובאה זו היא חלק ממגילת העצמאות. בוא ונחלץ ממנה את ערכי היסוד, ונראה על מה ניתן להסכים, אם בכלל. 1) מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות. (אני מניח שלזה אין לך התנגדות) 2) תשקוד על פיתוח הארץ לטובת *כל תושביה*; (ערך יסוד לדעתי שלמיטב הבנתי כולל גם את הערבים אותם היית רוצה לטרנספר) 3 ) תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; (עם חזונם של נביאי ישראל תתווכח ? ) 4) תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; (ערך יסוד הכולל את זכותו של קעדן לרכוש בית בקציר, מחייב את כל הזכויות המדיניות לכל מי שמוגדר או יוגדר כאזרח במדינה, כולל לפלשתינאים אם תספח אותם) 5) תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; 6) תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; 7) ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות. ( אני מניח שיש כאן הכפפת המדינה לחוקים הבינלאומיים, על מנת שנוכל להשתייך למשפחת העמים, ווזה כולל גם את אמנת ז'נבה הרביעית לדוגמא, או לאותה הצהרת הזכויות האוניברסלית שגדעון כה מרבה לדבר עליה,) 8 ) מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום 29 בנובמבר 1947 ותפעל להקמת האחדות הכלכלית של ארץ-ישראל בשלמותה. כמו שאתה רואה אריה, יש כאן רשימת ערכי יסוד, שכל פגיעה בהם, גם אם תיעשה על פי רוב, אין לה תוקף, ועל כך בית המשפט צריך לשמור בין שאר תפקידיו. אמנם מגילת העצמאות אינה חוקה, אך הנורמות שבה מקרינות על מדינת ישראל על הוויתה ועל מה שהיא. סטיה מעקרונות אלה, יהפכו את מדינת ישראל לדעתי ללא דמוקרטית. ישנם כמובן עוד ערכים כמו חופש הביטוי שהוא ערך יסוד, וכל פגיעה בו, גם באמצעות רוב, אינה לגיטימית. דוגמא טובה לכך היא עניין הטרנספר. כל עוד מדובר בהטפה ובהבעת דיעה, כל עוד אינה מטיפה לרצח במישרין, חופש הדיבור גובר, ויש לאפשר אותו. אולם אם הדיעה תהפוך חלילה לרוב, ומדינת ישראל תכניס חוקים המאפשרים טרנספר לספר החוקים, זה לא יהיה לגיטימי, שכן ספר החוקים הוא הוראות ביצוע, ואלה מתנגשים בשורה שלמה של ערכי יסוד שצויינו למעלה. במקרה זה ערך היסווד ''תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין'' ואמנת ז'נבה הרביעית, גוברים על דרך פוליטית גם אם היא נתמכת על ידי רוב האזרחים. כמו שאתה רואה, שום דבר לא אוטמטי, וכל מקרה לגופו. ניתן לבקר פסקי דין של בית המשפט, וניתן להגיד שהם אינם נכונים. אולם אין לקעקע את זכותו של בית המשפט לשמור על צלמה של המדינה, כי אין לנו מדינה אחרת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סכרת את פיו של הפרלמן |
|||
|
|||
כבר יומיים אין לו מה לענות | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אוויל מחריש - לחכם ייחשב |
|||
|
|||
עיכוב בתשובה איננו מעיד על חוסר תשובה. במקרה זה היה עליי לצאת למסע קצר בנבכי השלום הנבואי, וזה דרש זמן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראוי שתחשוב לפני שאתה פותח פיך |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי: על ערכי היסוד |
|||
|
|||
1) קיבוץ גלויות - מוסכם עליי. 2) תשקוד על פיתוח הארץ לטובת *כל תושביה*. אין בעיה. את הערבים אזרחי ישראל אני לא ''רוצה'' לטרנספר. הייתי מאושר אילולא היו פה - אבל תכנית הטרנספר לא חלה עליהם - אלא על ערביי יש''ע. כמדומני שעד עתה כבר היית צריך להבחין בהבדל. שים לב, שהדגשת בהבלטה יתירה את *כל תושביה*. מכאן נובע - לפחות תיאורטית - שהערבים *תושבי* הארץ יהיו *תושבים* - אך לא *אזרחים*. המעמד של *תושב קבע* הוא מעמד שקיים בחוק הישראלי, ואם אתה רוצה להחיל אותו על ערביי ישראל - אני האחרון שאתנגד. 3) תהא מושתתה על עקרונות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. ואכן, מדוע שאתווכח עם נביאי ישראל? קטונתי. הנה, לדוגמא, ''נביא ישראל'' בשם ישעיהו. מכיר? פרק ס': ''יב כי-הגוי והממלכה אשר לא-יעבדוך, יאבדו; והגויים, חרוב יחרבו. יג כבוד הלבנון אלייך יבוא, ברוש תדהר ותאשור יחדיו--לפאר מקום מקדשי, ומקום רגליי אכבד. יד והלכו אלייך שחוח בני מענייך, והשתחוו על-כפות רגלייך כל-מנאצייך; וקראו לך עיר יהוה, ציון קדוש ישראל. טו תחת היותך עזובה ושנואה, ואין עובר; ושמתיך לגאון עולם, משוש דור ודור. טז וינקת חלב גויים, ושוד מלכים תינקי; וידעת, כי אני יהוה מושיעך, וגואלך, אביר יעקוב. יז תחת הנחושת אביא זהב, ותחת הברזל אביא כסף, ותחת העצים נחושת, ותחת האבנים ברזל; ושמתי פקודתך שלום, ונוגשייך צדקה. יח לא-יישמע עוד חמס בארצך, שוד ושבר בגבולייך; וקראת ישועה חומותייך, ושערייך תהילה.'' דומני שהמסר ברור: החרבת והשמדת כל הגויים - ואם יישארו חיים - הם יהיו שפופים וכנועים לרגלי ישראל - מעלים מס כבד, ואילו עם ישראל יושב לבטח. 4) תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; אין כאן שום סתירה לעקרון השיוויון. כזכור - החליט חבר הלאומים, ש''מבלי לפגוע בזכויות העדות הבלתי-יהודיות בפלשתינה (א''י) - תדאג ממשלת פלשתינה (א''י) להתיישבות צפופה של יהודים על הקרקע, כולל אדמות מדינה ואדמות בור שאינן נצרכות לצרכי ציבור''. עד כמה שיוויוניים אפשר להיות? יותר מהאפיפיור? 5) תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות. בהחלט. ר' סעיף 6. 6) תשמור על המקומות הקדושים לכל הדתות; עד כמה שאני מבין - ואולי הבנתי מוגבלת - חופש הפולחן והדת של יהודים על הר הבית, לא נשמר, וכך גם בקבר יוסף (שאפילו על פי הסכמי ספטמבר השחור אמור להיות בשליטה ישראלית ), שלא לדבר על בית הכנסת העתיק ''שלום על ישראל'' ביריחו. אני מבין שהפקרת הר-הבית להשתוללות פורעי הוואקף (בשעתו חתמו 82 ח''כים, ואישים נכבדים רבים אחרים על עצומה המגנה בחריפות את הפשע הזה) - משתלבת עם ''שמירה על מקומות קדושים''. בכל מקרה, אני מצטרף בכל לב למחאתך על הפרת ערכי יסוד על-ידי מדינת ישראל. ייפתח הר הבית. 7) תהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות אין כאן שום התחייבות לכבד אוטומטית אמנות בינלאומיות. כל אמנה מאושררת בנפרד על פי רצונה החופשי של כל מדינה ומדינה. על פי מיטב הבנתי, ישראל נמצאת באחד המקומות הטובים בעולם בשמירה על עקרונותיה של מגילת האו''ם. 8) התחייבות למלא אחר החלטה 181 ולדאוג לאחדותה הכלכלית של ארץ-ישראל. כאן נראה לי שבילבלת בין ערכי יסוד לבין הצהרת-שעה, שהיתה יפה לאותו הזמן. אבל גם אם אתה מתעקש על הסעיף הזה, האם אני מבין ממך שנמל התעופה בן-גוריון הוא שטח כבוש? לפי ההחלטה שאתה כה שש לכבד - זהו המצב. ומצד שני, אתה אמור להתנגד להקמתה של מדינה ערבית עצמאית בארץ-ישראל (כמו גם מדינה יהודית) - כי עצמאות כלכלית, נפרדת - אסור שתהיה לה. לי נראה סעיף 8 מיותר כאן. הוא לא מהווה עיקר בהצהרת העצמאות. אני מסכים איתך לחלוטין שפגיעה בערכי יסוד אין לה תוקף - אבל לא רק אם הכנסת מחליטה עליהם - אלא גם אם בית המשפט מחליט עליהם. אני גם מסכים איתך שאין לקעקע את סמכותו של בית המשפט לשמש כשומר צלמה של המדינה - אבל הצרה היא שכיום הוא שומר צלמו ושלטונו של השמאל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אמנם חבל על הזמן אבל בכל זאת מן הראוי להזכיר את |
|||
|
|||
מאות המסגדים ההרוסים והחרבים שחוללו בידי ישראל והפכו למסעדות, פאבים, מוזיאונים או סתם חורבות. אבל באמת חבל על הזמן | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רק בירושלים הם הרסו 76 בתי כנסת. רק בירושלים |
|||
|
|||
אז תתחיל לספור, אבל אל תדלג על בתי כנסת, לשם שינוי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כל עוד סופרים הכל אז אני בעסק |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| עצה ידידותית למי שזוכר |
|||
|
|||
אין לי שום רצון להכביד עליך חלילה, לבזבז את זמנך או לכלות את משאביך. עוד תגיד שהימין הסהרורי מנסה להשמיד אותך על-ידי הוגעה. שמע נא: אל תבזבז זמן, אל תענה לי. אני גם לא מפחד ולא מתרגש מן הסוגיה כבדת המשקל, האם שווה בעיניך להגיב אם לאו. ההתלבטויות הקולניות שלך לא מרשימות אותי - למרות שאני משתדל מאוד. מה לעשות. בוודאי יש לך דברים טובים יותר לעשות בזמנך האיכותי. בברכת שלום, ברכה, והררי פנאי, אריה פרלמן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דיקטטורה שיפוטית - מפלטם של חסרי הרוב הפרלמנטרי |
|||
|
|||
אריה, הדוגמאות שהבאת כולן יפות ונכונות, וכולן מקרים פרטיים של תופעה כללית: משהחל השמאל להבין, בשלהי שנות השמונים, כי עדנתו האלקטורלית מאחוריו, הוא החל לבסס לעצמו מערכות אלטרנטיביות לשליטה במדינה: המשפט, התקשורת, הכלכלה, הצבא ועוד - תוך ניסיון לנגוס באמצעותן מכוחו של הפרלמנט. כמובן שהוא עושה זאת בנימוקים כגון ''שלטון החוק'' (קרי, עליונות הרשות השיפוטית על הכנסת) או ''זכות הציבור לדעת'' (עליונות התקשורת על הכנסת). אבל העובדה המצערת היא שבדיוק בדרך הזו נסוגה הדמוקרטיה בישראל לשלטון דיקטטורי. כמה לינקים לחידוד הנקודה: תודה על מאמרך המעניין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מר פרלמן, אם כך לשיטתך תגיד ''היטלר המנוח''. לא ? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| תם: לא הבנת מה כתבתי. |
|||
|
|||
בהנחה שבאמת לא הבנת, ואתה אכן ''תם''. הצצתי שוב במאמר, ולא הבנתי מה הבעיה. היטלר הוא ימ''ש, יימח שמו ושם זכרו לעולם ועד אמן. הוא שטן וצורר שכמוהו לא היה בתולדות העולם. ישראל אלדד, למשל, הוא ז''ל. ישעיהו ליבוביץ', לדוגמא, הוא מנוח. יצחק רבין הוא מנוח, ומנחם בגין ודוד בן גוריון הם ז''ל. הכל עניין של השקפה. לא הפליתי, אגב, בין גולדשטיין לקסאם: את גולדשטיין כיניתי: ''המנוח'' (ואין בכך מחמאה, אלא ציון עובדה), ולקסאם לא הצמדתי שום כינוי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בייגין המנוח בודאי מרוצה מכך שאתה מצטער עליו |
|||
|
|||
כמו על בן גוריון. כל חייו הוא רצה את זה המסכן והנה לעת בלותו היתה לו לעדנה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לבייגין ז''ל לא איכפת, וגם לא לבן גוריון ז''ל. |
|||
|
|||
אני לא כזה חשוב. כל ההסבר בא על-מנת להשיב לתהייתו-האשמתו של תם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עזר ויצמן כינה את בייגין בתאר ''המנוח'' עוד בחייו |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה - על פי סולם ההגדרות שלך אני מבין |
|||
|
|||
שאצלך יצחק רבין זצ''ל , ישעיהו ליבוביץ זצ''ל והרוצח הטובח הארור ברוך גולדשטיין , שלושתם עומדים אצלך באותה מדרגה, שכן עבורך שלושתם מנוחים. לדעתי סולם ההגדרות הזה מצביע על שיבוש חמור בסולם הערכים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ברוך גולדשטיין הוא מחבל מתאבד |
|||
|
|||
ואמרתי זאת כבר בפורום לפני שבועות רבים. גם עז א-דין אל-קסאם הוא מחבל מתאבד. לא כל מחבל ורוצח ראוי לתואר ''ימ''ש'' - ששמור אצלי רק לצוררים בקנה מידה עולמי. כפי ששמת לב - לא הצמדתי לקסאם שום תואר, ואם תבדוק היטב, תראה שגם לז'בוטינסקי לא הצמדתי שום תואר. הסיבה לכך פשוטה: אנשים אלו אינם בחיים מזה למעלה מחצי מאה, והם הפכו לדמויות היסטוריות שעליהן לומדים בבית הספר, ב''תולדות המאה ה-20''. לעומת זאת, מנחם בגין, יצחק רבין, ישעיהו ליבוביץ' וברוך גולדשטיין, הם אנשים שהלכו מעימנו לפני עשר שנים או פחות, ולכן יש לציין את עובדת היותם מתים. החלוקה איננה מוחלטת, ואינני יודע היכן לשים את הגבול. עשרים שנה לאחר מותו של אדם? חמש-עשרה? שלושים? בכל מקרה, אין שום שיוויון ערכי בין שני אנשים שנקראים ''מנוח''. שלושת הקטגוריות שציינתי הן מאוד רחבות, בעיקר 'מנוח' ו'ז''ל', ובתוכן יש הרבה דרגות ביניים. ישעיהו ליבוביץ' הוא אחד מגדולי המסיתים האנטישמיים שקמו למדינת ישראל, ואילו ברוך גולדשטיין הוא רוצח מתועב. שני האנשים הללו איבדו בעיניי את זכותם להיקרא ''ז''ל''. אין זה אומר שדרגתם המוסרית שווה. אם ניקח לדוגמא את השירות הציבורי, ברור שגם מי שמעל מעילה חמורה בכספים, וגם מי שאנס ילדות - פסולים מלכהן כמנכ''ל. אבל העובדה שהן אונס והן מעילה הם פסולים, אין זה עדיין מעמיד אותם על אותו מישור מוסרי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה - ההבדל שצריך להיות ברור, ולצערי הוא איננו.. |
|||
|
|||
אתה גוזר גזירה שווה (אם כי במדרגות שונות) בין ישעיהו ליבוביץ זצ''ל לבין הרוצח המתועב גולדשטיין. יש בכך עיווית מוסרי ממדרגה רשונה. הראשון, בגלל דיעותיו והתבטאויותיו, אתה מסיק שהוא אנטישמי ומסית. זכותך. על סמך אותן דעות והתבטאויות, בעיני הוא מענקי הרוח שקמו לעם היהודי. מאחר ואנו דנים בדיעותיו ושל אדם, ניתן לקבלן כדברי אלוהים חיים א לדחותן בשאט נפש, אך אין להוקיע את האדם עצמו כמכלול, גם אם אינך מסכים לדייעותיו. לעומתו, רוצח כמו גודשטיין, שבעיני כל אדם הגון, אין למצוא ולו נקודה זעירה של זכות, נמצא במקום אחר לגמרי, הרי הוא נטל חיים, שזה הפשע המחמור ביותר שיכול אדם לעשות. עצם הצבת שני אנשים אלה על אותה סקאלה גם אם במקומות שונים, מצביעה על עמדה ערכית פסולה. ואם נחזור לכינוי המנוח שפתח סטייה זו מהדיון, הרי שלפי הבנתי הוא נגזר מהמילה מנוחה. עצם השימוש בו מהווה עמדה בפני עצמה, שכן לדעתי, לרוצחים שפלים ובעיקר למורשתם אין ולא תהיה מנוחה גם לאחר מותם. לא להם ולא לזכרם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מציע להזכר בנאום הר הצופים של יצחק רבין |
|||
|
|||
שבו כינה את הפילדמרשל עבד אל חכים עאמר בתאר ''המנוח''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עברית לא היתה הצד החזק של רבין המנוח |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| את נאומו של יצחק רבין הי''ד כתב מרדכי בר און |
|||
|
|||
מעניין מה יהיה לך להגיד על העברית שלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| א-ב בהטייה לשמאל . . . |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם לייבוביץ' הוא בעיניך כזה ''גדול רוח'' |
|||
|
|||
איך אתה מסביר שמרבית מכחישי השואה מביאים אותו כאסמכתא לטענותיהם? אתה יכול להצביע על תרומה אחת שלו לתרבות האנושית או היהודית מלבד ה''יודו נאצים''? זה שהוא עשה 7 או 8 דוקטורטים עדיין אינו מהווה עילה לראות בו גדול רוח. זה בסך הכל מראה על שטחיות כי באף אחד מהתחומים בהם השיג את התואר הוא לא עשה שום דבר מעבר לזה. בסך הכל היתה לו לשון חדה (בגלל זה אהבו אותו בשמאל למרות שהיה אדם דתי), וכן הצטיין בקטנוניות תהומית. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מכחישי השואה אינם מהוים עבורי מדד להערכת פועלו |
|||
|
|||
והגותו של איש זה או אחר. במקום להעריך את הישגיו האקדמאים ולקבוע אם הוא שטחי או לא (בכל זאת, זה לא תחום התמחותך), קרא את חלק מהגותו שהתפרסמה באתר לזכרו, ותתמודד עם טיעוניו. קישורים: ישעיהו ליבוביץ: http://www.leibowitz.co.il/ | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי - ההבדל ברור. |
|||
|
|||
גנב ורוצח - שניהם עברו על החוק. אני מקווה שלא תחלוק על כך. זוהי איננה קביעה ערכית, אלא טכנית. שניהם חצו סף מסויים, שממנו והלאה הם מכונים ''עבריינים''. בבתי הסוהר שוכנים גם גנבים וגם אנסים וגם רוצחים. בעיניי, הן ברוך גולדשטיין והן פרופ' ישעיהו לייבוביץ' חצו קו מסויים, שממנו והלאה אין הם זכאים לתואר ''ז''ל''. איןזה מעיד על שיוויון מוסרי ביניהם. אני מקווה שעכשיו הבנת. לגופו של מינוח, אני מוכן לקבל את תקוותך שרוצחים לא יידעו מנוח לעולם. אבל גם אם עשיתי שימוש לא מדוייק במונח, הרי משעה שהבהרתי את משמעותו בעיניי - לכך צריך להתייחס. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אינך צודק לגבי מקרה קעדאן |
|||
|
|||
מדובר ביישוב קהילתי עם מטרות לאומיות מוגדרות והנתמך בסיוע כספי של הפדרציות הציוניות. הרעיון הציוני הוא הרעיון המאחד ומניע את החברה בישוב. דומה הדבר לקיבוץ שממיין ואינו מקבל דיירים חדשים לפי שיקולים פוליטיים-חברתיים-כלכליים שהוא הגדיר לעצמו ושתנועתו הגדירה לו. אם מחר תחליט הממשלה שרק אנשי תנועת כהנא יכולים מעתה להצטרף לקיבוצי השוה''צ, תקום זעקה בציבור והקיבוצים ייצאו למרד. אף קיבוץ לא יוכל לעמוד במגבלה זו. כאן ושם מדובר על רעיון משותף העומד לנגד המשתתפים הפרוייקט החברתי, ואין זה מוסרי לשבש את הרעיון הזה בחלטה פוליטית או משפטית שאינה מן העניין. בכלל לא מדובר כאן בגזענות. ***************************** הרשות השיפוטית היא כן רשות נבחרת. נבחרת ע''י חונטה פוליטית צרה הנבנית ע''פ מפתח מפלגתי (לעיתים זה גם השיקול שעימו משבצים את השופטים החברים בועדה). זה ניקרא במקומותינו - איזון. אי פתיחותה של אותה חונטה, יכולה לייצר בעתיד טיפין טיפין, שופטים בעלי שייכות ומחוייבות פוליטית של שמאל וימין, ואפילו שופטים מהשוליים הקיצוניים שם. תהליך איטי זה יכול לגרום להטיית המוצרים השיפוטיים לכיוון הפוליטי של 'ממוצע השופטים' המכהנים באותה עת. 'הממוצע' הזה אינו קבוע והוא יכול לנוע מעת לעת ע''פ תפיסותיהם הפוליטיות ונטיות ליבם המוסתרות. כס המשפט הוא משרה של בן אנוש וכל אנוש שונה מהשני. החלטות מתקבלות גם על בסיס אמונה חברתית-פוליטית של המקבלים אותן. זה טבע האדם. אצל אחד המסננת החברתית רחבת חריצים ואצל האחר צרת חריצים, אבל חריצים קיימים אצל כל בן אנוש. זהו תהליך לגיטימי אם הוא נעשה בתוך ''סטיית התקן'' החברתית הנוהגת באותה עת ובמידה וישנה בקרה ויכולת שיפוט בדיעבד של תהליכי השיפוט. במידה ומנגנוני הבקרה נסדרים (מנגנוני בקרה: ועדת מינויים, ביקורת המחוקק ואנשי מקצוע, ביקורת ציבורית, ביקורת עיתונות וכו'), ישנו חשש לפריצתם ולהטיית הדין על בסיס שיקולים פוליטיים שמחוץ ל''סטיית התקן'' המקובלת. לכן הביקורת לגיטימית וחיונית, לשמירה ולאיזון סבירים. אין לקרוא לתהליך התערבות שמניעי המשפט או נסיון להטות את הדין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גם אין בכלל ויכוח בנושא משמעות הדמוקרטיה |
|||
|
|||
אם כי גם לדמוקרטיה ישנם סייגים המוגדרים בתוכה, כמו זכות צנעת הפרט, שמירה על חיסיון משפטי, סודיות בנושאי ביטחון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זו גזענות תפורה בתפרים גסים |
|||
|
|||
שכל מטרתה להגביל רכישת בתים ע''י ערבים. אף אחד לא יכול למנוע ביקורת על פסקי דין, אבל מן הראוי גם לקרוא אותם לפני כן, ולא רק את הפרשנות המוטה של מי שאמון עליך. ולפי מיטב הבנתי , פסק הדין נותן העדפה לערך השוויון על ערכים אחרים בנושא של הקצאת קרקעות. ובעניין השוואתך את הקהילה לקבוץ. השווואה זו אינה עומדת, שכן קיבוץ הוא קהילה שבבסיה עומד רעיון אוניברסלי של שיוויון. והקהילה יכוולה לקבל לתחומה את הבאים בשעריה עלפי קבלתם או אי קבלתם את עקרונותיו. קהילה שהרעיון שבה הוא שהיא פתוחה ליהודים בלבד היא קהילה המבססת על רעיון גזעני, שכן כרטיס הקבלה הוא השתייכות לגזע, ולא קבלת רעיון כלשהו. זוהי גזענות במיטבה. הדבר היה דומה לו בארה''ב, הייתה מחליטה אחת המדינות או הערים או הקהילות שרכישת בתים בתחומה היא לנוצרים בלבד. אני מתאר לעצמי את צעקות האנטישמיות שהיית זועק (שוב- גם פה אני חושב שבר ניר היה מקדים אותך) אבל כרגיל, בסולם הערכים שלך, לך מותר לעשות מה שלאחרים אסור. יפה עשה בית המשפט העליון ששם סייג לגזענות. מספיק לנו עם הגזענות האפורה הקיימת (נסה לשכור דירה כערבי באזור יהודי), שאיתה הרבה יותר קשה להתמודד, שאיננו צריכים גם גזענות שתיכנס לספר החוקים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם 'ערך השיוויון' הקיבוצי אינו מעיד על גזענות |
|||
|
|||
בה הערבי אינו שווה, אינו יכול להיות שווה ואינו יכול כלל להיות חבר קיבוץ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם אתה מכיר ערבי שרצה להתקבל קיבוץ כחבר |
|||
|
|||
ולא התקבל בגלל שהוא ערבי ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כן. כמה כאלה. בעיקר קיבוץ השוה''צ אשר על הכרמל. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי