  
  
  
|
 |
|
||
  אינך צודק לגבי מקרה קעדאן |
|||
|
|||
מדובר ביישוב קהילתי עם מטרות לאומיות מוגדרות והנתמך בסיוע כספי של הפדרציות הציוניות. הרעיון הציוני הוא הרעיון המאחד ומניע את החברה בישוב. דומה הדבר לקיבוץ שממיין ואינו מקבל דיירים חדשים לפי שיקולים פוליטיים-חברתיים-כלכליים שהוא הגדיר לעצמו ושתנועתו הגדירה לו. אם מחר תחליט הממשלה שרק אנשי תנועת כהנא יכולים מעתה להצטרף לקיבוצי השוה''צ, תקום זעקה בציבור והקיבוצים ייצאו למרד. אף קיבוץ לא יוכל לעמוד במגבלה זו. כאן ושם מדובר על רעיון משותף העומד לנגד המשתתפים הפרוייקט החברתי, ואין זה מוסרי לשבש את הרעיון הזה בחלטה פוליטית או משפטית שאינה מן העניין. בכלל לא מדובר כאן בגזענות. ***************************** הרשות השיפוטית היא כן רשות נבחרת. נבחרת ע''י חונטה פוליטית צרה הנבנית ע''פ מפתח מפלגתי (לעיתים זה גם השיקול שעימו משבצים את השופטים החברים בועדה). זה ניקרא במקומותינו - איזון. אי פתיחותה של אותה חונטה, יכולה לייצר בעתיד טיפין טיפין, שופטים בעלי שייכות ומחוייבות פוליטית של שמאל וימין, ואפילו שופטים מהשוליים הקיצוניים שם. תהליך איטי זה יכול לגרום להטיית המוצרים השיפוטיים לכיוון הפוליטי של 'ממוצע השופטים' המכהנים באותה עת. 'הממוצע' הזה אינו קבוע והוא יכול לנוע מעת לעת ע''פ תפיסותיהם הפוליטיות ונטיות ליבם המוסתרות. כס המשפט הוא משרה של בן אנוש וכל אנוש שונה מהשני. החלטות מתקבלות גם על בסיס אמונה חברתית-פוליטית של המקבלים אותן. זה טבע האדם. אצל אחד המסננת החברתית רחבת חריצים ואצל האחר צרת חריצים, אבל חריצים קיימים אצל כל בן אנוש. זהו תהליך לגיטימי אם הוא נעשה בתוך ''סטיית התקן'' החברתית הנוהגת באותה עת ובמידה וישנה בקרה ויכולת שיפוט בדיעבד של תהליכי השיפוט. במידה ומנגנוני הבקרה נסדרים (מנגנוני בקרה: ועדת מינויים, ביקורת המחוקק ואנשי מקצוע, ביקורת ציבורית, ביקורת עיתונות וכו'), ישנו חשש לפריצתם ולהטיית הדין על בסיס שיקולים פוליטיים שמחוץ ל''סטיית התקן'' המקובלת. לכן הביקורת לגיטימית וחיונית, לשמירה ולאיזון סבירים. אין לקרוא לתהליך התערבות שמניעי המשפט או נסיון להטות את הדין. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| גם אין בכלל ויכוח בנושא משמעות הדמוקרטיה |
|||
|
|||
אם כי גם לדמוקרטיה ישנם סייגים המוגדרים בתוכה, כמו זכות צנעת הפרט, שמירה על חיסיון משפטי, סודיות בנושאי ביטחון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זו גזענות תפורה בתפרים גסים |
|||
|
|||
שכל מטרתה להגביל רכישת בתים ע''י ערבים. אף אחד לא יכול למנוע ביקורת על פסקי דין, אבל מן הראוי גם לקרוא אותם לפני כן, ולא רק את הפרשנות המוטה של מי שאמון עליך. ולפי מיטב הבנתי , פסק הדין נותן העדפה לערך השוויון על ערכים אחרים בנושא של הקצאת קרקעות. ובעניין השוואתך את הקהילה לקבוץ. השווואה זו אינה עומדת, שכן קיבוץ הוא קהילה שבבסיה עומד רעיון אוניברסלי של שיוויון. והקהילה יכוולה לקבל לתחומה את הבאים בשעריה עלפי קבלתם או אי קבלתם את עקרונותיו. קהילה שהרעיון שבה הוא שהיא פתוחה ליהודים בלבד היא קהילה המבססת על רעיון גזעני, שכן כרטיס הקבלה הוא השתייכות לגזע, ולא קבלת רעיון כלשהו. זוהי גזענות במיטבה. הדבר היה דומה לו בארה''ב, הייתה מחליטה אחת המדינות או הערים או הקהילות שרכישת בתים בתחומה היא לנוצרים בלבד. אני מתאר לעצמי את צעקות האנטישמיות שהיית זועק (שוב- גם פה אני חושב שבר ניר היה מקדים אותך) אבל כרגיל, בסולם הערכים שלך, לך מותר לעשות מה שלאחרים אסור. יפה עשה בית המשפט העליון ששם סייג לגזענות. מספיק לנו עם הגזענות האפורה הקיימת (נסה לשכור דירה כערבי באזור יהודי), שאיתה הרבה יותר קשה להתמודד, שאיננו צריכים גם גזענות שתיכנס לספר החוקים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם 'ערך השיוויון' הקיבוצי אינו מעיד על גזענות |
|||
|
|||
בה הערבי אינו שווה, אינו יכול להיות שווה ואינו יכול כלל להיות חבר קיבוץ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם אתה מכיר ערבי שרצה להתקבל קיבוץ כחבר |
|||
|
|||
ולא התקבל בגלל שהוא ערבי ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כן. כמה כאלה. בעיקר קיבוץ השוה''צ אשר על הכרמל. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי