  
  
  
|
 |
|
||
  כמה שאלות |
|||
|
|||
קודם כל תן לי לשבח אותך על כך שבתור אדם שלא אוהב חיות במיוחד (אני מעדיף אותן על הצלחת...) גרמת לי להתעניין במאמרך. לשאלתי: 1.איך בדיוק מתרחש תהליך הביות? רוצה לומר: אם אנכי לוקח חיית בר כרגע, איך אני דואג שצאצאיה, או צאצאי צאצאיה יהיו מבויתים? 2. כמו כן ברצוני לשאול מתי התרחש תהליך ביות הכלב? | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תהליך הביות: עקב היעדר הצורך בכשרי השרדות |
|||
|
|||
חיית בית או חיה המגודלת על ידי האדם לצורך שימוש, כל צרכיה מסופקים, בניגוד למצב בטבע, בו בעזרת כשריה היא צריכה למצוא מזונה ולהגן על עצמה. לכן, יצור מבויית הינו יצור שרבים מכשריו התנוונו, והוא איבד חלק משמעותי מהרפטואר התפעולי שפיתח בעשרות או מאות מליוני שנים. במקביל, יצור כזה מפתח לגישתי (תורת האוטונומיה שלי, 1979 ) כשרים אחרים המאפשרים לו לרצות את הדואג לקיומו. בעוד הוא הופך לחסר אונים במצב הטבעי, הרי שבמצב של כפיפות והשגחה הוא מפיק בעזרת כשרים משניים אלה את הדרוש לו. חלק מזה תמצא אצל התינוק, חסר האונים למעשה, אך שחיוכו וחמידותו גוררים ביתר שאת את הוריו להשקיע בטיפוח קיומו משאבי זמן ומאמץ רבים. מדובר למעשה בחוסר אוטונומיה: עקב יצור עודף, רבים בחברתנו מפתחים כשרי ריצוי, מגננה ותקיפה משניים, בעוד אין הם יודעים אף לתקן ברז או למצוא פתרון במצבים בלתי מסוככים ובלתי צפויים: כאן, נוכח אובדן האוטונומיה האנושית, מדובר למעשה באובדן כושר כללי שהוא הכושר האנושי המובהק ביותר, הכרוך בהתפתחות האונות הפרונטליות: מציאת פתרונות *חדשים* בסביבה הנתפסת כמורכבת. כושר זה נמצא גם אצל קופים, שהאונה הפרונטלית מהווה 17 אחוז מנפח מוחם, והם מסוגלים למשל להרכיב מוט על מוט על מנת להגיע לבננה הנמצאת מחוץ לכלוב, תופעה שכונתה בראשונה ''תובנה'' Insight, ראה Kohler , 1924 ; או Tolman שעסק ביכולת להבנות במוח לצורך התמצאות מרחבית מפה קוגניטיבית אצל יונקים ופרימאטים; ואחרים משנות ה- 20). זאת בעוד ככל שכישורי הקוגניציה פחות מורכבים, כך הסביבה נתפסת כפשוטה יותר, וניתנת לתמרון בעזרת טריק או דפוס ביצוע חוזר ונשנה מעבר למצבים רבים ומגוונים, כגון מלכודת הקורים של העכביש הממתין בפינתו. עובד, גם אקדמאי, בגוף ביורוקרטי או ממסדי אינו צריך להוכיח כושר יצור ותובנות אינטלקטואליות מורכבות, שכן האירגון ישרוד גם נוכח יצור נמוך ובאיכות גרועה, עקב הזרמת כספים ממשלתית, פרי העובדה ש- 70 אחוז מהת.ל.ג הולך לתקציב המדינה. או עקב מונופול המעוגן בחקיקה ונשען על כוחה האלים של המדינה, כגון מוסדות אקדמיים ''טובים'' לכאורה (כאשר ניתן היתר חלקי למוסדות עלובים שאין ביכולם לשבור המונופול) כתחליף לתושיה לפתח רעיונות חדשים, נפוצה הפרקטיקה הפקידותית או זו של אירגונים ממסדיים , של נקיטה בצרור קבוע של רפרטואר תחבולות וטקטיקות וותיקות (בשינויי צורה קלים) להדוף דרישות ליתר יעילות מצד הציבור, לחסום פניות לקבלה מצד בעלי כישורים גבוהים (העשויים לסכן מעמדם של מבוייתי- היתר חסרי היכולות באירגון). למשל: 1) מה שאני קורא לו ''טון העצירות'': דיבור מצד הפקידה/עובד המוסד בטון דיבור של עצירות-מעיים, בעל גוונים מגנים. 2) פמ''ז (פריסת מרווח זמן) : ''כרגע לא ניתן מסיבות כאלו ואחרות, אך בעתיד הקרוב - ''. 3) תעול הדיון והסחת דעת מהמהות לפרוצדורה שולית כלשהי וכד'. ...N) ועוד שיטות קבועות רבות שאולי אכתוב עליהם ספרון שישמש כמדריך להשרדות במציאת הממסדית הישראלית (שם אפשרי: ''הישרדות בתוך הסחי''). במקביל קיים גם ''חן פקידותי'' שמטרתו לרצות את הדואג לסוכך עליך ולהזרים לך כספים (קוקטייל של חיספוס עממי, סחבקיות, וביטויים מערכתיים נפוצים) רצונך לביית? תן טיפול-יתר מסוכך ודאוג לייצור. הענש אותו על התנהגות אוטונומית הדרושה לשרידה בטבע. אלף אותו במשטר קפדני של שכר ועונש לבצע דברים שרירותיים נטולי כל זיקה למטרות קיומיות (''ארצה'' ''תן שלום'' וכד'. רס''רי משמעת מסורתיים, שתפקידם לאלף אנשים לרוץ לקראת אנשים אחרים המנסים לחסלם בכל דרך, הכירו היטב טכניקות כאלה). יש יצורים שקיומם ממילא מותנה בקיום עדרי, ואלה ניתנים ליתר ביות, באשר הם רואים בך את מנהיג העדר. גם אומה ניתן להפוך לעדת כלבים מבוייתת המצייתת למנהיג על ידי חיסול או דיכוי כבד של מעמד האינטליגנציה היוצרת, לא כן? סטלין ופול פוט ידעו זאת היטב, ואולי גם כמה בעלי מהלכים ונטיות בולשביקיות במקומותינו. יצורים אחרים, כמו החתול (או בני משפחת החתוליים), שקיומם אינו עדרי, ונפח האונה הפרונטלית במוחם גדול יחסית, ומתקרב לזה של קוף (בעוד אצל כלב נפח זה הינו כ- 7 אחוז בלבד) לא ניתן לאלף ולביית כמעט, ולכן אין הם עוברים נוון יחסי ככלב צייתן, והינם בעלי תושייה והמצאתיות גבוהים מהרבה מכלבים וזאבים (היכולת לפתוח ברז למשל, ללמוד ספונטנית איך לפתוח חלון ובשלב השני לפתוח התריס וכיוצא בזה). לכן, חתול אינטליגנטי במובן המצאתיות יותר מכלב, אך פחות ממנו בציות להנחיות ''מה לעשות ברגע מסויים'' על מנת לרצות את אדונו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ביות הכלב: נמצאו בשנתיים האחרונות עדויות לכך שהכלב |
|||
|
|||
בויית מוקדם בהרבה ממה שנהוג היה לחשוב, לפני כ- 150,000 שנה (מדהים, לא?) זאת מפאת תועלתו לאדם בשמירה ובציד. החתול בויית במצרים לפני כ- 6000 שנה. הבחנתי בזמנו בהקשר החתולי, בכך שנהוג היה באיזור לרדת למצריים לשבור שבר בעיתות רעב, ובחלום שפותר יוסף מומלץ על אגירת חיטה ל- 7 השנים הרעות. ובכן, היו שם ממגורות. ומי היצור הקטן המאיים על אגירת חיטה? ומי היצור הבנוי לסכל איום כזה? ובנוסף, לחתול בניגוד לכלב ובדומה לנמייה, מנגנון מובנה להרג נחשים (הגם שאינו נוהג לצודם). החתול גם הורג חרקים טורדניים באיזורים חמים ולחים כגון מקקים או עקרבים (לא רק באיזורים חמים: גם בקיץ האירופאי). חתול ראוי לשמו נוהג להניח את המקקים שחיסל במקום קבוע על מנת להתגאות בפני בעליו על שרותיו הטובים. בשל החן הרב והיצירתיות המאפיינת חתול והקשר האוהב שהוא יוצר, הרי אחר שהציויליזיציה המצרית גלתה את התועלת בחתול, היא ממש התאהבה ביצור הזה, הפועל לעדן את האדם וליצור נישה אסטטית של תרבותיות ויצירה. דומני שהתפתחות היצירתיות המדעית והטכנולוגית במצרים חבה הרבה להשראה בזכות היצור הנהדר הזה. במדינות אחרות הסמוכות למצרים, כמו באפריקה ובכנען, ובארם נהרים, אף שהתועלת שבחתול היתה ידועה, הרי שלא אהבו אותו שם, בגלל מסורות כוחניות ועריצות המנוגדות להווייה החתולית. ולכן חתולים לא היו נפוצים שם. לפי המסופר נתנה קלאופטרה ליוליוס קיסר חתול מרהיב, הלה התאהב בו מעל לראש, והדביק בקדחת הערצת החתול את כל האריסטוקרטיה הרומית, וכך הפך החתול נפוץ ברומא, בתקופה היוליאנית והאוגוסטינית. בפומפיי אנו מוצאים כבר חתולים שבעליהם ברגע האסון טמנו בהם את פניהם וחיבקום לקראת המסע אל הנצח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שרון - הרשה נא לי מספר הערות: |
|||
|
|||
1. בתהליך הביות, יש תהליך הדדי של ביות (הנסיך הקטן - זוכר את הסיפור עם השועל?). יש matching behaviour הדורש כישורים אינטלקטואלים לא פשוטים. 2. בעלי חיים מבויתים אשר שוחררו בטבע כגון: סוסים, כלבים, חמורים - שרדו בהצלחה רבה מאד. 3. האונה הפרונטלית - גודלה אינה הוכחה לשום דבר. אין קורלציה ישירה בינה לכישורים נוסח מה שציינת. 4. בנוגע לפקידים: יש להבדיל בין ביורוקרטים הצריכים לחשוב, לנתח, להתמודד, לחדש, לבין עמך, אוכלוסית הטוראים שתפקידם לבצע את המשימות הפשוטות בהתאם לנוהלים ללא מחשבה עצמאית. אוכלוסיה זו מרכיבה כל ארגון בין פרטי ובין ציבורי - וגם להם יש מקום חיוני. האם האיכר / הפלח העצמאי הינו יותר חכם מהפקיד המקביל לו בארגון ציבורי? 5. החתולים בטבע, כל משפחת החתולים, אורח חייהם קצר ביותר, לעתים שנתים שלוש, ולעומת זאת תוחלת החיים של משפחת הכלביים בטבע ארוכה יותר, מדוע?! 6.התיחסת לקופים בהכללה, אין זה נכון. כל סוג של קוף שונה מרעהו הן ביכולותיו, הן בכישוריו והן ביכולת שלו לאינטראקציה זה עם זה ועם בני האדם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האונה הפרונטלית: מדובר באחוז מנפח המוח. הקורולציה |
|||
|
|||
בין האחוז מנפח המוח ותפקודים גבוהים - פחות או יותר ישרה. ראה קישור למטה בנושא האונות הפרונטליות. קישורים: האונות הפרונטליות: http://www.haayal.co.il/thread.php3?rep=60053&LastVi... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לראובן: התיחסות לשאלותיך, בתודה על הסיוע להבהיר. |
|||
|
|||
1) לגבי חיקוי או matching לקריטריון או לדפוס -איני בטוח שמדובר ביכולות גבוהות. 2) שרדו בהצלחה גבוהה יותר ממי? כלב שהינו סוג זאב מבויית שרד ביער או בערבות טוב יותר מזאב? כלבים עזובים נוטים להתאגד לחבורות, דבר המגדיל כושר שרידתם מאשר כל פרט בנפרד. 3) האונות הפרונטליות: ראה נא הודעה קודמת וקישור למטה לספרו החשוב של אלכסנדר רומנוביץ לורייא אודות תפקודים מוחיים גבוהים (נוירופסיכולוג דגול יהודי רוסי ואחד ממניחי היסוד המרכזיים למדע הנירופסיכולוגיה). 4) ''מי יותר חכם''? דיברתי על סוג מסויים של אינטליגנציה או חכמה והיא היכולת לפתור בעיות מורכבות, לאלתר פתרונות למצבים לא צפויים, ולתת פתרונות חדשים למצב. כאן לא משנה תחום התוכן עליו נאכפות האופרציות הקוגניטיביות הגבוהות (נגרות, מסגר, פועל חקלאי נרצע מול פקיד בכיר וכיוצא בזה) 5) אם נתון זה נכון ולו במידה רחוקה, בכל זאת יש לראות את ההבדל בקיום והשרדות להקתיים של כלבים מול קיום אינדיוידואלי של חתולים. 6) התייחסתי ליכולות גבוהות כלליות המשותפות לקופים רבים, ודומה שכאן שימשו במחקר קופי רזוס, מקאק, שימפנזים, אורנג אוטאן וסוגים נוספים. בברכה, מיכאל קישורים: לורייה: תפקודים מוחיים גבוהים באדם: http://search.barnesandnoble.com/booksearch/isbnInqu... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אבקש הבהרה נוספת: זאבים טלואים או זאבים החיים |
|||
|
|||
בלהקה, נדרשים ליכולות גבוהות ביותר כגון: תקשורת, טקטיקת התקפה, דאגה לחלשים הנותרים מאחרו (במיוחד אצל הזאבים הטלואים הבולעים אוכל וחוזרים להקיא אותו אצל הגורים, הנקבות המניקות והחלשים. מדוע להפחית מכישורים אלה? לעניות דעתי כישורים אינטליגנטים אלה עולה בחשיבותו לצורך השרידות מאשר יכולת אישית זו או אחרת. אנו בני האדם צלחנו את ההסטוריה הקשה של אלפי או עשרות אלפי שנים אך ורק הודות ליכולת להתאגד, לחלק משימות, להתמחות. אזי מדוע לתת קרדיט לחתול ? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ונשאלת השאלה |
|||
|
|||
האם ניתן לביית את האדם? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לגב' שונרא: האדם מבויית דיו במצבי חוסר האוטונומיה |
|||
|
|||
בהם רובנו שרויים תוך היותנו מסוככים מירבית בכמעין חממה, ותוך התמחות לעיתים בדברים חסרי נגיעה לממשות הקיומית/סביבתית. רבים הינם חסרי אונים לחלוטין בסביבה חדשה ולא מוכרת, וכן אינם יודעים אף להחליף נורה או לתקן דבר מה פעוט, וחסרי יכולת אילתור לחלוטין, בהיעדר הנחיות מפורטות. קיימות מניפולציות ביות רבות, בהם אנו מתועלים לרכישת דפוסי פעולה שרירותים עקב מדיניות חיצונית של שכר ועונש, החל מטרטור רס''ר המשמעת והמ''כ וכלה במרתפי עינויים של מנגנוני חושך למיניהם או טרור אזרחי וביזוי במשטרים טוטליטריים. למשל, השטאזי המזרח גרמני שהפעיל שיטות פסיכולוגיות שנקראו ''פרוק הצלם'' על אינטלקטואלים דיסידנטים, כשאלה הוצגו כרפי נפש ומחשבה ובעייתים חברתית. הרוב נשברים, מתבייתים והופכים ל''סמרטוטים''. אך חלק קטן מפתחים דווקא במצבי ביות אלה יכולות עמידות יוצאת דופן בפני רגרסיה, ומשאבים אישיים ורוחניים גבוהים. קישורים: מתווה פסיכו-אקולוגי (א'): http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=470&rep=20617&... מתווה פסיכו-אקולוגי (ב'): http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=470&rep=20623&... מתווה פסיכו-אתולוגי (ג'): http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=470&rep=20632&... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ושוב תודה, מיכאל |
|||
|
|||
מה שאתה אומר מזכיר-קצת את דברי הליברטאניים הקיצוניים באזור מונטנה (וכמה מהם, גם בעמק הפורה שלידי, עמק הבונים או Beaver Valley) : הם טוענים לא רק שיש נטיית ביות חזקה לבני האדם אלא שזהו תהליך שיביאנו לכליון. כולם, כמובן, חוץ מהם. הם אנשי אשכולות שיכולים להתקיים מתוך משאבי הסביבה, לחיות בשלג או במדבר ולשרוד. בברכה ידידות, דינה (שיודעת להחליף נורה ולפרק מנעול) (וגם שהיא עצמה מבוייתת) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה עם קצת תרגומים דינה? |
|||
|
|||
אולי מוכר לך הסיפור על התרגום הבא של מרטיאליס: Non amo te sabidi, nec possum dicere, quare אפיגראף משל מרטיאליס האומר בערך כך:Hoc tantum possum ducere, non amo te איני אוהב אותך סאבידי ולא אוכל להגיד מדוע רק זאת אדע איני אוהב אותך. והסיפור, במאה ה17 היה תלמיד גרוע שאת שמו אינני זוכר, עמדו להעיף אותו מהאוניברסיטה והוא הוזמן לראיון אחרון אצל הדקאן דוקטור פל. הנל החליט לבחון את הסטודנט ונתן לו לתרגם את השיר הקטן הזה מלטינית וקיבל מני ובי את התרגום הבא לאנגלית: I do not like thee Doctor Fell אני לא זוכר מה עלה בסופו של אותו סטודנט חצוף ומוכשר.The reason why I cannot tell But this I know , and know full well I do not like thee Doctor Fell הנה לך שתי שורות לתרגום: Dificilis facilis, jucundus acerbus es idem. בעברית זה בערך:Nec tecum possum vivere nec sine te. קל, קשה, מר או מתוק אתך ובלעדייך - חיי אינם חיים תנסי לעשות מזה משהו יפה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי