  
  
  
|
 |
|
||
  ביות הכלב: נמצאו בשנתיים האחרונות עדויות לכך שהכלב |
|||
|
|||
בויית מוקדם בהרבה ממה שנהוג היה לחשוב, לפני כ- 150,000 שנה (מדהים, לא?) זאת מפאת תועלתו לאדם בשמירה ובציד. החתול בויית במצרים לפני כ- 6000 שנה. הבחנתי בזמנו בהקשר החתולי, בכך שנהוג היה באיזור לרדת למצריים לשבור שבר בעיתות רעב, ובחלום שפותר יוסף מומלץ על אגירת חיטה ל- 7 השנים הרעות. ובכן, היו שם ממגורות. ומי היצור הקטן המאיים על אגירת חיטה? ומי היצור הבנוי לסכל איום כזה? ובנוסף, לחתול בניגוד לכלב ובדומה לנמייה, מנגנון מובנה להרג נחשים (הגם שאינו נוהג לצודם). החתול גם הורג חרקים טורדניים באיזורים חמים ולחים כגון מקקים או עקרבים (לא רק באיזורים חמים: גם בקיץ האירופאי). חתול ראוי לשמו נוהג להניח את המקקים שחיסל במקום קבוע על מנת להתגאות בפני בעליו על שרותיו הטובים. בשל החן הרב והיצירתיות המאפיינת חתול והקשר האוהב שהוא יוצר, הרי אחר שהציויליזיציה המצרית גלתה את התועלת בחתול, היא ממש התאהבה ביצור הזה, הפועל לעדן את האדם וליצור נישה אסטטית של תרבותיות ויצירה. דומני שהתפתחות היצירתיות המדעית והטכנולוגית במצרים חבה הרבה להשראה בזכות היצור הנהדר הזה. במדינות אחרות הסמוכות למצרים, כמו באפריקה ובכנען, ובארם נהרים, אף שהתועלת שבחתול היתה ידועה, הרי שלא אהבו אותו שם, בגלל מסורות כוחניות ועריצות המנוגדות להווייה החתולית. ולכן חתולים לא היו נפוצים שם. לפי המסופר נתנה קלאופטרה ליוליוס קיסר חתול מרהיב, הלה התאהב בו מעל לראש, והדביק בקדחת הערצת החתול את כל האריסטוקרטיה הרומית, וכך הפך החתול נפוץ ברומא, בתקופה היוליאנית והאוגוסטינית. בפומפיי אנו מוצאים כבר חתולים שבעליהם ברגע האסון טמנו בהם את פניהם וחיבקום לקראת המסע אל הנצח. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי