  
  
  
|
  הציונל-סוציאליזם – חלק ב' | |||||||
| חנה אייזנמן (יום שני, 30/10/2006 שעה 3:36) | |||||||
|
|||||||
המשורר יצחק כצנלסון חפן באגרופו את התמונה כולה. הוא חי במרכזה, ושם גם עלה בעשן השמימה. אין עד מוסמך ממנו, ואין קטיגור נאמן ממנו.
המעצמות הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  אפשר אולי לקבל קצת נתונים? |
|||
|
|||
כלומר, כמה יהודים עלו לארץ בשנות העשרים והשלושים? מנין באו, על חשבון מי, מי קבע כמה יעלו, בידי מי היה הרשיון להכניסם לארץ, כמה סרטיפיקטים היו בכלל, מי חילק אותם, איך הם התחלקו וכו'. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| מספרם הכולל |
|||
|
|||
של הסרטיפיקטים נקבע ע''י שלטונות המנדט. הקביעה מי יקבל סרטיפיקט היתה בידי הסוכנות בה היתה שליטה מלאה לשמאל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מספרם הכולל |
|||
|
|||
נושא הסרטיפיקטים עלה על הפרק רק לאחר פרסום הספרים הלבנים. יהודים עלו עוד לפני-כן. אך ההגבלה והסלקציה מצד המימסד הסוציאליסטי והבעיטה בארץ ישראל, קדמו להגבלות הבריטים. לא בטוח שהבריטים היו מעיזים, אילולא היתה הגבלת העליה אינטרס של ה''סוכנות היהודית''. ולהלן דוגמא לסלקציה - ה''מרתה וושינגטון'' הגיעה ארצה, כשעל סיפונה 321 נוסעים, 11 בית''רים ו-310 חניכי ''השומר הצעיר'' ו''החלוץ'' – חלוקה ''הוגנת'', על פי צרכיה של ה''סוכנות היהודית'' שבדרך זו ''בנתה את המדינה''. בתוך אחד עשר הבית''רים היה גם דני בית-המקדש, המתאר את דקותיו הראשונות על אדמת הארץ הקדושה (''ייבנה'' סיפורו של דני בית-המקדש, לעזרא יכין אלנקם): ''... לא יכלתי לעצור את התרגשותי והשתטחתי על הארץ, מנשק את האדמה. בעודי שוכב כך... הפתיעה אותי חבטה קשה בגבי, ולאחריה עוד אחת ועוד אחת. תוך דקות היה כל גופי חבול וזב דם ממהלומות אגרוף, חבטות-אלה ובעיטות מכאיבות שהונחתו עלי מידי פרחחים צעירים.... גברתנים, שהבעת שנאה על פניהם...., תוך שהם מכים אותי באכזריות, שמעתי אותם קוראים לעברנו קריאות גנאי, שהתקשיתי להבינן, אך היו מלים שחזרו עליהן שוב ושוב, מלים שהדהדו באזני ומוסיפות לרדוף אותי עד עצם היום הזה: 'פאשיסטים! פאשיסטים! אתם הרגתם את ארלוזורוב...' ''חברי נשאו אותי לבית חולים. שכבתי שם ששה ימים קשים וארוכים, כמעט ללא שינה. כאבי הגוף והנפש הדירו שינה מעיני. באתי לארץ ישראל, בהחלטה לשכוח את אירופה האנטישמית, אולם המכות שספגתי על אדמת ארץ ישראל, גרמו לי להעלות זכרונות מרים מעברי.....''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש גם נתונים |
|||
|
|||
או רק סיפורים? אנחנו מדברים על הצלת יהדות אירופה, בלי נתונים כל הסיפור לא שווה כלום. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תפסיק להתמם |
|||
|
|||
אתה יודע טוב מאוד את העובדות. כמו חכמולוגים אחרים כאן אתה מתחזה כאילו כל הסיפור חדש לך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תפסיק לקשקש |
|||
|
|||
סיפורי המעשיות הללו הן לא עובדות. אני רוצה לדעת במספרים, כמה עלו, כמה סרטיפיקטים, איך הם חולקו, מאיפה העולים. אם בסוף יסתבר שמדובר במספר זעום של אנשים אז כל הויכוח הזה עולה בעשן, אם יסתבר שהמדובר במיליונים או מאות אלפים, זה כבר משהו אחר לגמרי. אז בבקשה לדבר בעובדות ולא בציטוטים תלושים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על עובדות |
|||
|
|||
מסתבר שכאשר מחפשים נתונים מספריים שיתאימו לטענות נתקלים בקשיים אובייקטיביים. המשמעות היא שכדי לענות על שאלתך יש צורך לצאת במחקר ארכיוני חדש. מצד שני אפשר להגיע לתמונה ברמת אמינות טובה גם באמצעות מחקרים קיימים. א. בין השנים 1919 – 1948 הגיעו לארץ 486 אלף עולים רובם בעליה מוסדרת. מתוך אלו היו כ-77 אלף מעפילים (בלתי ליגאליים) שנתפסו והיו עוד כ-30 אלף שהגיעו ולא נתפסו. מכאן שכרבע מהעולים היו בלתי חוקיים. הקבוצה הזאת היתה תלויה במחסור בסרטיפיקטים. ברוב התקופה נחלקו העולים לארבע קבוצות: A = בעלי הון, מעמד כלכלי מובטח, B = אנשים שמוסדות שונים ערבים לביטחונם הכלכלי, C = אנשים בעלי סיכוי להשתלב בשוק התעסוקה, D = אנשים תלויים בתושבי קבע (קרובי משפחה) או באחת מהקטגוריות האחרות. ''ברוב תקופת המנדאט ניתן לעולים מקבוצות A, B, D להיכנס לארץ באורח חופשי כמעט''. מכסות העליה נקבעו לקבוצה C לאחר שהסוכנות או ההסתדרות הציונית ''העבירו למשרד ההגירה הצעה מנומקת, המצביעה על מקומות התעסוקה...''. לגבי קבוצה זו, C, המילה האחרונה היתה של הנציב העליון. בדרך כלל אישר הנציב בין 20 ל-50 אחוזים מהדרישה של המוסדות. מתקופת המרד הערבי 1936 והלאה הוגבלו גם יתר הקבוצות. הספר הלבן של 1939 קבע מכסה כוללת למשך 5 שנים של 75 אלף עולים. במהלך המלחמה הגיעו לארץ כ-69 אלף עולים מהם במסגרת עליה ב' (הבלתי ליגלית) כ-19 אלף (דליה עופר, ''דרך בים'', פרק המבוא ונספח). אפשר גם לקרוא על הנושא בוויקיפדיה תחת הערך העפלה (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9...). ב. הטענות שלממסד הציוני היתה השפעה ועמדתו קבעה בענייני מדיניות ההגירה של ממשלת המנדט אינן מבוססות: ''בסיכומו של דבר היתה למוסדות הציוניים השפעה מזערית בלבד על יישומו של עקרון יכולת הקליטה הכלכלית, כמו על ענייני העלייה בכלל. הבריטים קבעו את כללי המשחק,...'' למרות הנסיונות של ההסתדרות הציונית היא לא ממש הצליחה להשפיע על הקריטריונים (אביבה חלמיש, עלייה לפי יכולת הקליטה הכלכלית, ''כלכלה וחברה בימי המנדט'' בעריכת בראלי וקרלינסקי). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על עובדות |
|||
|
|||
נניח לרגע שזה נכון כי ראשי הציבור היהודי בארץ ישראל היו חבורה של נבלים אנטישמים וכו' ככל שטוענת גב' אייזנמן הנכבדת. נשאלת השאלה באיזה אופן והאם בכלל הם השפיעו על עליית יהודים לארץ ישראל. לאחר השואה הביאו את כל מי שיכלו, לכן השאלה רלוונטית לשנים 1930 - 1940, ולאחר מכן לשנות המלחמה, וכל זאת בעיקר מאירופה. אם נניח כי כל מי שרצה וידו משגת לא היה זקוק להם נשארים רק אלו שהיו זקוקים לסיוע כספי או אדמיניסטרטיבי ואת אלו מיינו לפי קריטריונים שונים. איזה מספרים ניתן לדעתך להניח לגבי יהודים שרצו לעלות והיו זקוקים לסיוע של הסוכנות בעשור של 1930 - 1940? שאלה שניה היא מה קרה בתקופת המלחמה, כמה יהודים עלו לארץ מאירופה בתקופה זו, האם ניתן להניח לגביהם איזה מספרים? מוזר בעיני שצריך לחרוש את הארכיונים, הטענה שראשי הישוב והסוכנות הפקירו למוות את בני עמם מטעמים פוליטיים היא טענה נפוצה למדי, בסך הכל הגב' אייזנמן ממחזרת חומר שנלעס כבר עד לזרא, מוזר בעיני שלא ידוע לנו על ניתוחים כמותיים שיוכלו לתמוך בטענה הזו או לדחות אותה. אם יסתבר כי למרות כל הפרוטוקולים והציטטות מדובר באלפים בודדים שעל עלייתם היתה לסוכנות איזו השפעה, הרי שהטענה הזו מאבדת כל ערך. אם יסתבר מאידך כי ראשי הסוכנות העלו לארץ מאות אלפי יהודים מהמחנה הפוליטי שלהם ומנעו את עלייתם של מספרים גדולים של תומכי תנועות אחרות, זה כבר שוב סיפור אחר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על עובדות |
|||
|
|||
טענתי שיהיה צריך לחרוש את הארכיונים בגלל העובדה שכאשר מנסים להבהיר שאלות שלא נשאלו צריך לחפש את המספרים המקוריים. בכל מקרה אני אינני מכיר אוסף נתונים טוב שמספק תשובה טובה-איכותית לשאלותיך. למשל אביבה חלמיש מבססת את מסקנותיה (שהצגתי בהודעה הקודמת) על מידע ונתונים אלא שהיא לא מציגה אותם באותו המאמר. לגבי תקופת המלחמה כבר הצגתי תשובה: מתקופת המרד הערבי 1936 והלאה הוגבלו גם יתר הקבוצות. הספר הלבן של 1939 קבע מכסה כוללת למשך 5 שנים של 75 אלף עולים. במהלך המלחמה הגיעו לארץ כ-69 אלף עולים מהם במסגרת עליה ב' (הבלתי ליגלית) כ-19 אלף (דליה עופר, ''דרך בים'', פרק המבוא ונספח). מהקצת שקראתי התחושה שלי היא כי המצב באירופה היה קשה מבחינת היכולת של היהודים לעלות (או להגר) באמצעים פרטיים שלהם. מהצד השני היתה המגבלה שהציבו הבריטים אם בגלל היכולת הכלכלית בראשית התקופה ואם בגלל שיקולים פוליטיים בסופה. אני חושב שאפשר להבין זאת מהנאום של ברל כצנלסון בקונגרס הציוני הכ''א שעדין לא קראתי ומספרה של דליה עופר למשל. בקיצור העליה הבלתי ליגלית נבעה מפערים כאלו. ידוע גם שהפעילים באירגונה של העליה הזאת טענו שהיו להם עולים פוטינציאליים אלא שהיו חסרים להם אמצעים לקנות או לחכור אניות. לפי דליה עופר חלק מהפתרון הושג ''... על ידי גביית מחיר לכרטיס מבעלי-האמצעים,... הדבר סייע רק במעט... לדעת יהודה בראגינסקי [איש גבעת השלושה ''הסוציאליסט''], היה ניתן להביא 100,000 עולים, אילו היו למוסד [לעליה ב' מטעם ההגנה...] הכספים הדרושים באותה תקופה [1938 -1939]'' (דליה עופר, עמ' 30). קצת מספרים: בשנים 1938 -1939 יצאו את שטחי הרייך (גרמניה, אוסטריה וצ'כיה) 258 אלף יהודים. לארץ הגיעו באותה תקופה כ-40 אלף עולים כאשר כ-17 אלף מהם באו בצורה לא ליגלית (דליה עופר, עמ' 29). ברור לגמרי שהרויזיוניסטים שהיו כוח עיקרי בעליה הבלתי ליגלית העדיפו את אנשיהם וכך גם אנשי החלוץ. זה באמת רק על קצה המזלג. נגעתי רק בשוליים של שאלתך. למשל שאלת משנה חשובה: האם היה ניתן להביא יותר עולים בעשור של שנות ה-30 אם היתה תמיכה גורפת של הנהגת היישוב של אז? האם היו להם האמצעים לכך? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רק בקיצור קטע שכתבתי מזמן |
|||
|
|||
הם רצו לצמצם את העליה לאנשים המחזיקים בדעותיהם, אך התירוץ היה – מיעוט כושר הקליטה של הארץ – ועל כן צימצמו אותו עוד (בויתור על 77% של אדמות ארץ ישראל, לטובת הקמתה של האמירות ההאשמית).... זאת, כאשר ברור לכל הדיוט שאין כלכלה בלא משאבי אנוש שייצרו אותה, ואין כלכלה, כשאין למען מי לטפח אותה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יגאל בן-דוד: ''שכנעו אותי שהחרדים הם פשפשים.'' |
|||
|
|||
תמליל מתוך הוידאו הנמצא בקישור: יגאל בן-דוד, איש הסוכנות בועד ההצלה. קריין: (מקריא ציטוטים מהמסמך המסווג) ''בין חברי הסוכנות הופץ אז תזכיר סודי בין 5 דפים שחובר על ידי: הולפנרי הרטגלס שלימים מנכ''ל משרד הפנים הראשון של מדינת ישראל (ממשלת בן-גוריון). התזכיר סווג כסודי ונועד לעיניים וידיים ציוניות בלבדואין למוסרו לגופים הבלתי ציוניים המשתתפים בועד ההצלה, בין השאר נאמר בו: * בשטחי אירופה שעליהם עברה המלחמה בגרמניה, בארצות הכיבוש ובארצות הציר, צפויים להשמדה למעלה מ-7 מיליון יהודים ומשום כך מצטמצמת העבודה של ועד ההצלה באין ברירה לפעולה בקנה מידה קטן כלומר, הצלת יחידים וקבוצות קטנות בלבד, אם איפה מאמצי הועד עלולים להביא רק תוצאות קטנות ביותר, יש לכל הפחות להפיק מהם ''תועלת פוליטית.'' יגאל בן-דוד: ''ההוראות היו להביא רק בחורים שמזוהים רק עם תנועת העבודה-מפא''י'' קריין: * ''יכולים להנצל רק בדרך זו כמה מאות אנשים ולאו דוקא אלא שאנו מעוניינים בהם. היכולות להיות פעולות צנועות אלה, פילנטרופיות במאה אחוז, ז''א מבלי להבדיל בין טיב האנשים שלהם מוגשת העזרה, כלומר לתתה לכל אחד שזקוק להן, האין לתת לפעולה זו אופי ציוני לאומי ולהשתדל להציל בראש ובראשונה את אלה שיכולים להביא תועלת לארץ ישראל וליהדות.'' יגאל בן-דוד: ''היינו בשליחות להציל יהודים והם בחרו איזה יהודים כן, ואיזה יהודים לא, סלקציה, קראנו לזה סלקציה, כמו שהגרמנים עשו סלקציה, מי הולך למחנות המוות, מי הולך למחנות עבודה ומי הולך....ככה המפקדים שלנו עשו סלקציה לפי מפלגות.'' קריין: * ''להמנע במידת האפשרות להביא אלמנטים בלתי ציוניים לארץ ישראל.'' * ''עם כל הפעולה ומוכרחה להתנהל מנקודת מבט ציונית, הרי השותפות עם אגודת ישראל ואף עם הרוויזיוניסטים, לא זאת בלבד שאין בה כל תועלת, אלא להפך, היא רק מזיקה.'' יגאל בן-דוד: ''כשבאה קבוצה של דתיים מהפד''ל שהם לא היו חרדים, אמרו לנו, מיכסות, 15%, 10%, אני לא זוכר את האחוזים אבל אם היו מהשומר הצעיר בלי חשבון לעלות.'' מראיין: * ''והחרדים בכלל לא??'' יגאל בן-דוד: לא, לא נתנו לעלות, איסור, אני אומר לך שלחו שליח מיוחד מארץ ישראל עם הוראה שרק מתנועת ''נוחם'' שזה מפא''י, ''דרור'' וה-''שומר הצעיר'', רק זה. בית''ר, מפד''ל, לא. חרדים בכלל לא. הם ראו שאנחנו רוצים להציל כל יהודי, אז הם שלחו את השליח הזה וישב איתי לילה שלם, כל הלילה לא עצמנו עין, לשכנע אותי שהם (החרדים) פישפשים שאם נכניס אותם לצמר גפן הם ייתרבו.'' פושעים ופשע אינם זקוקים למספרים. הגזענות והאנטישמיות הבולשביקיים הם הפשע כולו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה עושים ועשו הלא (האנטי) ציונים? |
|||
|
|||
''וכך הוציאו דבר במרמה מן העם היהודי. השתמשו ב''קושאן'' היהודי על הארץ, וניכסוה להם, באלימות''. טענה מופרכת שאין לה כל ביסוס בעובדות. הם, הציונים, לא הוציאו את הקושאן בשום מרמה מאף אחד. הם לא ניכסו דבר ולכן טענת האלימות גם היא מופרכת. הנסיון שלך להציג את השקפת העולם שלך כלפי הציונות, כאילו היא נסמכת על מחקרים הוא מאד לא מוצלח. בביקורת שכתבתי על החלק הראשון של המאמר הראיתי שהציטוטים שאת מביאה לא ממש תומכים בהשקפה שלך. הפעם נסתפק רק בניפוץ הבלון שלך על נושא העליה וההצלה. נסתפק בדיפדוף בספרה של דליה עופר ובוויקיפדיה וגם זה רק על קצה המזלג. א. העובדות 1. על וייצמן 1.1 הם, הציונים ובמיוחד חיים וויצמן, החזירו את הקושאן לידי נציגי העם ורק הגיוני שינסו להשפיע על מה שיעשה בו. 1.2 וייצמן לא היה סוציאליסט לכן הנסיון שלך להציג ''חטאים'' שלו כחטאי הסוציאליסטים הוא דמיון יצירתי שלולהציגו כנציג הסוציאליסטים לא יהיה נכון. 1.3 במלחמת העולם הראשונה כ-30% מתושביה היהודים של ארץ ישראל ברחו, מתו ברעב או ברחו ממנה. על הרקע הזה ומה שטענו מתיישבי המושבות גם בשנים שאחר כך לא פלא שיהודי או ציוני כמו וייצמן חשב שהארץ לא יכולה לענות על קטאסטרופה. באותו הזמן, 1919, זה היה מציאותי. 1.4 בשנת 1936 תבע וייצמן ממשלת המנדט כי ''... כי יינתן בארץ מקלט למליוני היהודים הנרדפים בעולם... '' (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9...) 1.5 גם בשנת 1937 לא ידע העם היהודי ולא ידעו מנהיגיו, הציונים והלא ציונים מה באמת צפוי ליהודים בשנים הקרובות. 1.6 על הרקע הזה הטענה שלך, ''ויצמן גוזר את חייהם של מליוני יהודים למיתה'', היא מופרכת. 2. על עליה ב' לציונים היו גם מנהיגים כמו בן גוריון, שרתוק ואחרים שחשבו ופעלו אחרת ממה שאת טוענת (''אולם מדיניות זו לא היתה נחלת בודדים, אלא ליוותה את הציונות הסוציאליסטית מתחילתה. על כן, לא די שהחלה לתת ידה להעפלה רק לאחר השואה, ... ''). ההתייחסות של המנהיגות הציונית לעליה ב', ובמיוחד בפרשת שלושת אוניות המעפילים היא דוגמה תומכת לטענתי זאת. זה נכון גם אם נשאר רק עם המחקר של דליה עופר. 2.1 משה שרתוק אכן מתלונן על נפשו של וייצמן כפי שאת טוענת (דליה עופר, ''דרך בים'', עמ' 51) אבל פועל בדרכים אחרות למנוע את הגזרה. הוא מבקש ''ממנהיגי התנועה בלונדון לא רק לפנות לקאבינט הבריטי במישרין, אלא להיעזר באנשי-ציבור ובחברי פרלמנט אחרים. 2.2 היו גם ציונים אחרים כמו ''הסוציאליסטים'' ברל כצנלסון, יצחק בן-אהרון, שמואל דיין ואהרון ציזלינג שמתנגדים לעמדתו של בן-גוריון. הנה קטע מדבריו של שמואל דיין: ''אין אנו יחסנים יותר גדולים משאר היהודים... אין ברירה, על עליה אי-אפשר לותר'' (דליה עופר, עמ' 44). 2.3 אבל בין המובילים של מפעל עליה ב', שהחל מספר שנים קודם היו בית''ר (כבר בשנת 1932) ו''החלוץ''. גם ברל כצנלסון שחזר מביקור בגולה וגם טבנקין תומכים במפעל. על פי כצנלסון ארגון העליה וקליטתה בארץ ''... אינו רק מאבק למען הגולה, אלא גם למען קביעת דמותו של היישוב בארץ'' (דליה עופר, ''דרך בים'', עמ' 19). בין הפעילים במפעל העליה הזה כלולים גם שליחי ''החלוץ'' מהתנועה הקיבוצית ''הסוציאליסטית'' (דליה עופר, דרך בים, עמ' 20) וההגנה: אליהו גולומב, יוסף ברץ מדגניה, יהודה בראגינסקי מגבעת השלושה וזאב שינד מבית השיטה. 2.4 בקיצור הציטוט מדברי שרתוק הוא הוצאת דברים מהקשרם כדי ליצור תמונה שגויה של המציאות אז ולכן טענתך מקרטעת. 2.5 נכון היו לנו תהליכי בחירה בין העולים הפוטנציאליים לטובת הסוציאליסטים. הרי כך זה תמיד כל אחד מקדם את האינטרס שלו. לא? ג. לשפוט את מנהיגי הציונות הסוציאליסטית על פי מה שחשב או עשה וייצמן זו הצגה מסלפת של המציאות מאז. זה במיוחד נכון כאשר זה תרגיל החוזר על עצמו בדברים שאת כותבת. בכלל לנסות לשפוט אותם על פי המציאות שלך היום וזו שגיאה של היסטוריונים מתחילים, או תרגיל דמגוגי. התנאי הראשון לניתוח עובדות היסטוריות נכון הוא בחינת העובדות והמעשים של אותם אנשים על רקע המידע, הידע והיכולת האמיתית שלהם. כדי לעשות זאת נכון על ההיסטוריון לנסות להעמיד עצמו במצבם אז, ממש כמו שעושה דליה עופר (''דרך בים''). העובדות הן שהמצב של היישוב היהודי לאחר מלחמת העולם הראשונה היה בכי רע (לאחר הרעב, ההגליה והבריחה של יהודים מפני הקשיים והרעב). עלינו גם לזכור את המציאות בארץ בשנת 1937. ולבחון את הביקורת על רקע המרד הערבי שהעסיק את המנהיגים והעם כולו – השנים ''... מן הקשות בתולדות היישוב היהודי בארץ'' (דליה עופר, עמ' 22). בכל זאת חלק מן ההנהגה, ''הסוציאליסטית'', מתגייסת למפעל העליה והקליטה. מה שאת, לא (אנטי) ציונית, עושה זה איסוף שברי עובדות נקודתיות, סלקטיבי, וכאילו על סמך זה קבעת מסקנות ביחס לתקופה של עשרות שנים. את חוזרת להוצאת דברים וציטוטים מהקשרם הנכון כפי שעשית בחלק הקדם של המאמר. התוצאה תרגיל דמגוגי זול. ------ מה שממש חסר בדברים שאת כותבת היא האלטרנטיבה כביכול. מה שאת לא כותבת בהצגת השקפתך על התקופה הוא מה עשו הלא ציונים, אבותיך (לפי הצהרתך), למען העם לאורך התקופה אליה מתייחס המאמר שלך, למען עליה ב' ולמען הוצאת היהודים מהתופת. מה עשו הלא ציונים לטובת הצלת היהודים כל התקופה מאז הצהרת בלפור ועד הקמת המדינה? מה על הרבנים שברחו מהתופת כשהם משאירים את הקהילות מאחור? מה אותם אנטי ציונים, או את, היו עושים בנושא חלוקת הסרטיפיקטים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נמאס מן הדיקלומים הריקים! |
|||
|
|||
מה הקשר בין עליה לארץ ל''ציונות''? אצל השמאל גם הרוויזיוניסטים לא היו ''ציונים''. הורי עלו לארץ, הורי בנו את הארץ, הורי היו, מה שאתם הייתם קוראים ''ציונים'', אבל הם היו יהודים! כשאגמור את הנושא הנוכחי שלי, אטפל בסרטיפיקטים. למשל, בעובדה שבזמן מסוים שכבו שלושים אלף סרטיפיקטים במגירות, כשנשאלו הממונים לפשר הדבר, אמרו שהם שומרים את הסרטיפיקטים לאחרי המלחמה... מליונים נרצחים, והם שומרים על הסרטיפיקטים... זו רצח עם בדם קר! ל''ציונים'' לא היתה שום זכות למנוע מן החרדים לעלות לארצם! אם כבר, היו אלה החרדים שהיו צריכים למנוע בכל מחיר את כניסתם של שונאי ישראל לארץ! השמאל לא רק נמנע מלפעול להעלאת יהודים, אלא מנע מהם לבוא, ואף היתה הלשנה נרחבת לבריטים על האניות, שמותיהן, נמלי יציאתן ותאריכי היציאה. במשך כל שנות ההשמדה חשב השמאל רק על דבר אחד - איך למנוע פופולאריות מן האצ''ל ובית''ר, שמא יגזלו מהם את השלטון המגיע להם כחוק טבע. לא צריך ללמוד הרבה מן העבר, די לראות מה קורה בהווה, כדי לדעת איזה אסון מזוויע אירע לעם היהודי עם היווצרות השמאל. עיסוקו האחד והיחיד של השמאל, מאז ועד היום - חורבן העם היהודי! לעולם לא נספיק להקיף את כל הרוע והמעללים המפלצתיים של השמאל! רוצים מספרים! את המספרים רשמו בתוך התוהו ובוהו רק הגרמנים. יש לי אפילו תאריכי ההשמדה של שני דודים שלי, שנמצאו במסמך בארכיון משטרת פרנקפורט. רק ששם כתוב - תאריך המוות! אתם רוצים מספרים, לכו לגרמניה. וכי איננו יודעים שהשמאל מלשין, מוסר ורודף? מה עושה סיירת ההתנחלויות? מה עושה גוש שלום? מה עושה יוסי ביילין? מה עושה אורי אבנרי? אילו הוכחות צריך עוד? האם צריך להוכיח את ימי הבדולח בגוש קטיף? ומה הקשר של הנהגת מדינת ישראל עם העם היהודי? איזו יהדות יש שם? הרי זו חבורה של שונאי ישראל בלב ובנפש! מה הקשר בין מדינת ישראל לעם היהודי? מה עושה את המדינה הזו למדינת היהודים? מצעד התועבה? הכרה בתא ה''משפחתי'' של הומוסכסואלים? הפלה חפשית? חילול שבת? מה? איזו זכות יש בכלל לאנשים האלה להיות בארץ הזו? החרדים בנו את הארץ, אבל הם ''אנטי-ציונים''. אכן, נכון. כל יהודי שפוי חייב להיות אנטי-ציוני. אני פרו ארץ ישראל ואנטי-ציונית מושבעת! לא ייתכן להיות אוהב ישראל ו''ציוני'', זה איפכא מסתברא! זו אנומליה! ''ציונות'' היא מסירת ציון לרוצחי העם היהודי! ''ציונות'' זו שריפת בתי כנסת! ''ציונות'' זה גירוש אלפי יהודים חלוצים, מגינים וצדיקים מבתיהם ומארצם! אפילו אין יודעים כמה יהודים הושמדו, אבל הם רוצים נתונים! איזה אידיוט פה אמר שהרוע לא נמדד במספרי ההרוגים אלא בכוונות, וזה בענין סטאלין. המפלצתיות של השמאל אינה נמדדת במספר היהודים שהם הפקירו למוות, אלא בעצם נכונותם להפקיר מליונים להשמדה - מליוני יהודים אלה אבק אדם הם על גלגלי ההסטוריה, אפשר שיצטרך להיזרות ברוח.... זה הרע האולטימטיבי. שום גוי לא היה טינופת כזו כלפי עמו שלו! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ובקיצור - אוסף של קשקושים |
|||
|
|||
לא כמה, לא מתי, לא מי, כלום, סיפורי סבתא. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה נשמע מודאג,הר עמיש |
|||
|
|||
חושש שהגרמנים יבקשו את הכסף בחזרה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אוף |
|||
|
|||
הריח,הריח..... צריך לסתום את האף חזק חזק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אוף |
|||
|
|||
אתה בטוח שזה לא בא ממך? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אוף |
|||
|
|||
לא, זה בא ישירות ממנה! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נמאס מן הדיקלומים הריקים! |
|||
|
|||
חנה - ''לא צריך ללמוד הרבה מן העבר, די לראות מה קורה בהווה, כדי לדעת איזה אסון מזוויע אירע לעם היהודי עם היווצרות השמאל. עיסוקו האחד והיחיד של השמאל, מאז ועד היום - חורבן העם היהודי!'' ביהירותם 'הם' לא רואים את זה כך! בעיוולת 'הם' מסלפים את העובדות! אסון לאומי 'המה'. פסוקי התנ''ך ''ויעשו הרע בעיני ה' '' והתוצאה - בועה דהיום בשמאל השמאלי. לא צריך 'להאמין' בכדי להיווכח לאן מדרדרים השמאל השמאלי את הכלל בכפירתם מהעיקר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| . ''עקבתא דמשיחא''– מאמרו של הרב אלחנן וסרמן הי''ד |
|||
|
|||
. ''עקבתא דמשיחא''– מאמרו של הרב אלחנן וסרמן הי''ד פועלו הציבורי: הרב וסרמן היה ממתנגדי הציונות, ואף כתב מכתב גלוי לרבני המזרחי בו הסביר את הסתייגויותיו מתנועה זו. הנאום כנגד התנועה והמכתב לרבניה פורסמו בחלק א של ספרו קובץ מאמרים, שבו ביאר את שיטתו במחשבה. היה מרבני אגודת ישראל וממנהיגיה הבולטים. ב'כנסייה הגדולה' בשנת תרצ''ו עמד בראש דעת המיעוט שהתנגדה לתכנית החלוקה; דעתו נדחתה לאחר שבדיונים הרבים התברר כי רוב הרבנים תומכים בהקמת מדינה יהודית, ולוּ בחלק קטן מארץ ישראל. ברבות הימים הפך לדמות מופת של החברה החרדית, הן בגלל מותו על קידוש ה' יחד עם תלמידיו, הן הודות לראייתו את המציאות ההיסטורית, שתוצג להלן. בראייה היסטוריוסופית: לפני התגלות ה' וגאולת ישראל חייבת לבוא תקופה שבה ניווכח שכל השיטות האחרות המוצעות לגאולת ישראל והעולם – הבל הן. רק אחרי עלייתם של ה'איזמים' האחרים, כמו ציוניזם, ליברליזם או סוציאליזם, וביטולם מתוך ההיסטוריה, כשיוכח שתוהו הם ואין בהם להועיל – רק אז תוכל גאולת ה' להופיע: כל הפסוקים הנ''ל קובעים כי לפני הגאולה יטעו היהודים אחרי עבודות זרות שונות ומדי עידן בעידן, ישימו באחרים כסלם. מה טיבן של עבודות זרות שסגדו להן? ראשית עלינו להבין את פשר המושג 'עבודה זרה'. כל ענין וענין הנראה לו לאדם כגורם בלתי תלוי בדעת השי''ת ויכול להטיב או להרע, הרי הוא בכלל עבורה זרה ('כך מטיבה וכך מריעה' – סנהדרין סא ע''ב). נעבור נא בסקירה על כל העבודות הזרות שעבדו להם במאה שנים האחרונות: השכלת ברלין, או יותר נכון הסכלת ברלין, ממנה קִוו לישועה רבתי. מכיון שהתחילה רוח הליברליזמוס נושבת, מיד הזדרזו היהודים להתיצב בשורות הראשונות של מגיניה. לאחר שהליברליזם ירד מעל הפרק, פנו לדמוקרטיזם, לסוציאליזם, לקומוניזם ויתר ה'איזמים', שירדו על דורנו בשפע כה רב. לפני עבודות זרות אלו הקריבו קרבנות של רמש תרתי משמע. כולן הכזיבום, אף עבודה זרה אחת לא הגשימה את התקוות שתלו בה, ולא זו בלבד, אלא שכל ה'איזמים' האלה מתו מיתה חטופה וחלפו לפתע פתאום (שם). בימינו אלה בחרו להם היהודים בשתי עבודות זרות אשר להן יקריבו את קרבנותיהם, הרי הם: הסוציאליזם והנציונליזם. את תורת הנציונליזם החדש אפשר להגדיר בקצור נמרץ: 'נהיה ככל הגויים'. אין דורשים מיהודי אלא את ההרגשה הלאומית. השוקל את השקל והמזמר את 'התקוה', פטור מכל מצוות שבתורה. ברור, כי שיטה זו נחשבת כעבודה זרה לפי דעת התורה. שתי עבודות זרות אלה הרעילו את המוחות ואת הלבבות של הנוער העברי, לכל אחת מטה ראשי של נביאי שקר, בצורת סופרים ונואמים, העושים את מלאכתם בשלימות. קרה מעשה נסים: בשמים הרכיבו את שתי העבודות הזרות כאחת – נציונל-סוציאליזם, יצרו מהן מטה זעם איום, החובל ביהודים בכל קצוות ארץ. הטומאות להן סגדנו, הן החובלות בנו. 'תיסרך רעתך' (ירמיה ב', יט). הזרם הלאומי היהודי, המכונה כאן בציניות ''נציונליזם'', תופס את הלאומיות כאלטרנטיבה לקיום היהודי הדתי. הלאומיות אינה רק פתרון היסטורי; זהו אתוס תרבותי ורוחני המוּנע על ידי המחשבה שנורמליזציה של הקיום היהודי תפתור את בעיית האנטישמיות. מאידך מציע הסוציאליזם דווקא שיטה אוניברסלית, המבטלת את חשיבותו של מרכיב הלאומיות. ר' אלחנן מזהה כאן את השקר שבהגדרת המפלגה הנאצית את עצמה: הרי סוציאליזם לאומי אינו אפשרי; הקִרבה לשעה בין סטלין והיטלר הייתה קִרבה בין שני מגלומנים פשיסטים, ולא בין הלאומניות לסוציאליזם. אך מנקודת ראות דתית, אין זו אלא האירוניה של השגחת ה', אשר יצרה משני ה'איזמים' שאחריהם נהו רבבות אלפי ישראל שיטה סינתטית אחת, שהאידאל הראשי שלה הוא האנטישמיות. הווה אומר: הנורמליזציה על ידי לאומיות והאוניברסליזם של הסוציאליזם – שניהם לא פתרו את הבעיה היהודית; אדרבה, הם יצרו מפלצת אנטישמית הגרועה מקודמותיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ובקיצור - הנאציזם הוא נס מן השמים |
|||
|
|||
היטלר כמטה זעמו של האלוהים שלכם... מה יש לדבר, אלוהים נהדר בחרתם לעצמכם. (''קרה מעשה נסים: בשמים הרכיבו את שתי העבודות הזרות כאחת – נציונל-סוציאליזם, יצרו מהן מטה זעם איום, החובל ביהודים בכל קצוות ארץ. הטומאות להן סגדנו, הן החובלות בנו. 'תיסרך רעתך' (ירמיה ב', יט).'') מעניין מה הוא ימציא בפעם הבאה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה אתה חושב |
|||
|
|||
שכל דבר קשור לשמיים? יש לאדם לא מעט חופש בחירה מבלי שהאלוהים יתערב. אלוהים,לדעתי,בחר בכם הסמולנים הצלבנים הלבנים להיות מטה הזעם שלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה מה שלמדתי מהמאמר |
|||
|
|||
של הרב הזה שהובא לעיל | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| . ''עקבתא דמשיחא''– מאמרו של הרב אלחנן וסרמן הי''ד |
|||
|
|||
קטעים בתגובתך - מקובלים. אבל אינני יכול לקבל עם השגותיך על ''הזרם הלאומי היהודי''(כלשונך). רבים וטובים כאלא, תרמו דם ויזע לבניית אומה יהודית בישראל, חלקם מסורתים(להבדיל מדתיים)חלקם פחות, זיקתם לנחלת אבות ומורשת ישראל - מושרשת. לא נולדנו בֶשְטָנֵץ, עולם משעמם לו כך! חילוקי דעות - אבן פינה אנושי. מאידך גיסא, השמאל השמאלי - אסון לאומי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה עושים ועשו הלא (האנטי) ציונים? |
|||
|
|||
החרדים היו אלה שנענו לז'בוטינסקי ולאצ''ל בקריאותיהם להצלת יהודים. לא היה זה השמאל, להיפך! הציונים השפויים גירשו את הנכד של הורי מנצרים. הם החריבו את בית הכנסת, שאני תרמתי במשך שנים, מאז טכס הנחת אבן הפינה, בו השתתפנו, ועד חנוכתו, שגם בה השתתפנו. הם החריבו את בית הכנסת שלי! שאני בניתי! ארבע נכדות וארבעה עשר נינים של הורי חיים ביהודה, בשומרון ובבנימין, והציונים מתים לגרש גם אותם. ''חבלת המימסד בפעולות ההעפלה שלנו לא הסתפקה בחנק פיננסי, מה שלא ידענו אז היה, שאפילו בשעה כה מאוחרת בלוח היהודי האירופי, כמו בקיץ 1939, סיכנה הסוכנות היהודית את חייהם של יהודים שהיינו מוציאים אז מאירופה. במאי, ושוב ביוני 1939, מסר ארתור לוריה, המזכיר המדיני של הסוכנות היהודית באותו זמן בלונדון, ואיש סודו של בן גוריון, לסר הרברט אמרסון (ראש הוועדה לפליטים של חבר הלאומים בלונדון). את שמות הספינות שהשתמשנו אז בהן מנמלי הים התיכון והים השחור לארץ ישראל. כדי להיטיב לסייע לבריטים, הוא זיהה את ארצות המוצא של משלוחינו השונים, דבר שאיפשר אז לבריטים לפתוח בצעדי גירוש, כדי להחזיר אותם לשטחים תחת השלטון הנאצי...''. סתם, קטע קטן, מתוך רבים וחמורים יותר... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נ.ב. הציטוט למעלה מתוך הספר |
|||
|
|||
''שנות זעם ימי תהילה'' ליצחק בן-עמי. גם הקטע הבא לקוח מספרו- פריץ מוינה: ''.... אבל מזלי הטוב לא עזב אותי. כל מה שקרה לי היה, שבמשך שבע שעות הייתי צריך לרחוץ ולהבריק את המכוניות והמשאיות של הגדוד הגרמני, החונה על יד הגשר 'ב'. אבל זה לא היה הדבר הגרוע ביותר. הם עצרו גם שני יהודים קשישים, מזוקנים, מרטו בלי הרף את זקניהם, דחפו אותם, שפכו עליהם מים והפילו אותם, בעוד חבריהם יושבים מסביב ונהנים מהצגת הקירקס. חמתי בערה בי, שלא יכולתי לעשות מאומה, כדי לעזור לשני הזקנים האלה. ''אבל היית צריך לראות את שני הפטריארכים האלה! איני יודע האם היו רבנים או סתם יהודים דתיים. הכוח הפנימי שגילו עלה בהרבה על זה של רוב האנשים הצעירים. הם לא איבדו אף פעם את תחושת הכבוד שלהם, אפילו לרגע. בגדיהם היו רטובים, מעיליהם היו מלוכלכים, אבל הם חייכו בנחת, כאילו לא היה איכפת להם מאומה. הייתי נדהם ומרירותי כמעט הפכה לקנאה. ''בשעת צהרים מאוחרת הבנתי שהם עושים מה שאני לא הייתי מסוגל לעשות מעולם, הם התפללו. במשך כל שעות אחר הצהרים התפללו בלחש, כששפתיהם נעות בקושי. הם הסיחו את דעתם כליל מהמקום שהם נמצאים בו. כאילו עזבו את העולם הגשמי''. פריץ שתק רגע קט, אחר כך הפנה לאשתו חיוך קל ומוזר: ''יוהאנה את תנודי בראשך (תתקשי להאמין), כאשר אגיד לך זאת. הייתי בלתי מאמין כל ימי חיי. כל מה שהאמנתי בו אי פעם היה השכל הטהור, אבל בימים האחרונים, אני מוצא את עצמי מבטא את שם אלו'הים... ''איני יכל ללכת בחוץ מפחד שמא יעצרו אותי. איני יכל להישאר בבית משום שאני מרגיש כי אצא מדעתי. אני רועד כאשר מצלצל הפעמון, שמא הגסטאפו נמצאת ליד הדלת. אני מפחד להשתמש בטלפון, לפגוש ידיד, ללכת למשרדי, לעמוד, לשבת, לישון, להיות ער או להתאבד.... ''איך יכולים האנשים כאן לעשות לי זאת? לחמתי למענם, ביליתי יותר זמן בין הפועלים ב'וינר נוישטאדט', מאשר בביתי שלי. השתדלתי לתת לילדיהם מזון וחינוך. נסיתי לעזור להם להתארגן, להגן על זכויותיהם ולפעול למען עתיד טוב יותר. מעולם לא רציתי לנסוע לארץ ישראל, אין לי שום רגש אליה. הייתי אוסטרי, ואלה היו בני עמי. אבל אני רואה עכשו, שמשהו היה תמיד לא בסדר.... ''.... זאת היתה הדרך בה הגיבו ידידי על האנטישמיות של אויבינו... הדרך בה נמנעו משיגור נואמים או נציגים יהודיים לאסיפה בה עשוי הצד השני לעשות הון (פוליטי) מזה..... איך יכולתי להשלים בין זה לבין כל האידיאלים הסוציאליסטיים שלחמתי למענם? ''....איני יכל להאמין שזה קורה! ישנם רגעים בהם אני מתפלל שאתעורר ואיווכח לדעת שכל זה היה חלום בלהות. חשבונות הבנק והרכוש הוחרמו! ידידי וקרובי נלקחו! עמדתי שעתיים וחצי לפני הקונסוליות הבריטית, האמריקנית, הסינית והסיאמית, וכל אחד אמר שהכי מוקדם אוכל לקבל ויזה כעבור שנה, שנה וחצי. איש אינו יכל לעזור, עלולים לאסור או לרצוח אותי ואיני יכל לעשות מאומה''! ''קשה להאמין שאי שם מנהלים אנשים חיים רגילים. נראה כבלתי אפשרי שאהיה מסוגל אי פעם ללכת ברחוב ולדבר לידידים''. ''האם מבין מישהו בחוץ לארץ מה מתרחש כאן? ידידי באינטרנציונל הסוציאליסטי, האם הם מבינים את הסכנה?....... הצעירים האלה, הצועדים ברחובות ושרים 'היום גרמניה שלנו, מחר העולם כולו' הם אינם משמיעים סתם מלים''! ומספר בן עמי: ''למחרת בערב צלצל לפתע הטלפון בפרוזדור – ''זאת אני, יוהאנה. אנא בוא מיד. הם לקחו את פריץ לפני כמה רגעים''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה לא תספרי לנו |
|||
|
|||
איפה היה האלוהים שלכם באותו זמן? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה לא תספרי לנו |
|||
|
|||
קודם כל תענה לי על שאלותי ממאמר אחר שבו שאלתי אותך: מהו ההסבר המדעי הרציונלי שהיוה בסיס לשואה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עסוק בדברים יותר |
|||
|
|||
חשובים ככל הנראה. ההנחה שלך כי תפקיד האלוהים היא לדאוג ליהודים היא פגניזם סמולני טיפוסי. בעבר הרחוק,הקריבו לאל היין כדי שיניב תנובת גפנים גדולה.הקריבו לאל הים כדי שימנע סערות. הקריבו לאל המלחמה כדי שיביא לניצחון בקרב. הגישה שלך לפיה אלוהים היה צריך להציל את היהודים בתמורה לתפילות שלהם או לאורח החיים הדתי שלהם מעידה על נוון שכלי וגישה פגאנית שמאפיינת מאד את הסמול הצלבני הלבן שפלש למזרח התיכון במטרה לכפות את תרבותה,דתה,אורח חייה ומערכת הערכים של מערב אירופה על היהודים ועל הערבים בכוח הזרוע. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| את זה תספר |
|||
|
|||
למאמינים השוטים שלו. אני לא בעסק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה עושים ועשו הלא (האנטי) ציונים? |
|||
|
|||
אפילו על הלא ציונים אין לך תשובה רצינית מגובה במסמכים, נתונים ומקורות ...? את דעתך אנחנו כבר מכירים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה עושים ועשו הלא (האנטי) ציונים? |
|||
|
|||
וגם את דעותיך כולנו יודעים. אתה דוגמא לפירות הבאושים של הציונים החילונים (חולנים היפוך אותיות ולא במקרה) שמנעו ממך ללמוד יהדות מהי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה עושים ועשו הלא (האנטי) ציונים? |
|||
|
|||
דבריך הם חוות דעת ואיטרפטציות שלך הם אינן עובדות חותכות. אתה נותן שקלול גבוה למה שנראה לך מבסס את הדעה הקדומה שלך ותו לא . גישה זו מקובלת במדעי הרוח . מסיבה זו ל''מי אמר'' משקל גבוה . וזה בנגוד למדעי הטבע . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על העובדות ועל הפרכה |
|||
|
|||
העובדות שהצגתי הן עובדות ולא אינטרפטציה או פרשנות. למשל וייצמן לא היה סוציאליסט היא עובדה חותכת. למשל,1.1, 1.3. 1.4 ו-1.5 הן עובדות חותכות (תגובה 85656). בהמשך יש הפרכה של כמה נקודות בטענות ה''חותכות'' של גברת חנה אייזנמן. כידוע כדי להפריך מספיק לחורר את את הטענות ה''חותכות'' במספר נקודות. את זה בדיוק עשיתי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| על העובדות ועל הפרכה |
|||
|
|||
ויצמן נגרר אחרי ה''סוציליסטים'' הוא שימש בובה שלהם . מענין שאתה קורא להצהרה שלך עובדה . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| טענה ריקה |
|||
|
|||
אתה מצהיר הצהרות ולא מציג שום ביסוס להן. זו טענה ריקה. אני לפחות הצגתי ביסוס לטענותי. כאשר תרצה לרדת את רמת ההצהרות האידיאולוגיות שלך ולדון בצורה עניינית; כאשר תציג איזה עובדה או טענה בדיוק מעסיקה את עניינך יהיה טעם לדון או להתווכח איתך. אחרת זה ביזבוז זמן. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הדמגוגים השמאלנים פה, מצפים ממני לבזבז את זמני |
|||
|
|||
להעתקת ספרים שלמים, אחרת לא יהיו מרוצים וימשיכו לדרוש ''מקורות''. כשנותנים להם מקורות, הם מבטלים אותם כעפרא דארעא, כמו, כתיבתו של פלוני אפיינית ל-בלה, בלה, בלה. דעותיו של אלמוני ידועות משכבר, אשר על כן אין להן תוקף. השמאל לעולם לא יודה בטעויות, כי אלה לא טעויות. השקרים ביודעין, המדיניות המטורפת ביודעין. רואים שוב ושוב איך הלופט-געשעפט של ה''שלום'' מתמוטט וקובר תחתיו אלפי יהודים, אך הם ימשיכו בשלבם. כי בדיוק התוצאה הזו היתה מטרתם. הם מתעללים בעם הזה, עד שיאמר - רוצה אני להתאבד. כאלה הם היו וכאלה הם עכשו, ואת זה חובה להפסיק אם חפצי חיים אנחנו. לא היה אחד במדינה הזו שהאמין שמעשה הזוועה באנשי גוש קטיף יביא לאיזשהו שיפור בטחוני, להיפך, כולם ידעו שהמצב יהפוך לבלתי נסבל, על כן בנו את ''עוטף עזה''. באנשים האלה פועם בכל עוז יצר החורבן. הם פשוט נהנים מהחרבת ארץ ישראל. די לראות כאן כמה תגובות. רוע, רוע, רוע ושנאת ישראל. הנה, עתון במחנה - 15 ביולי, 2005 (חודש לפני ביצוע מדיניות היודנריין בגוש קטיף) להלן הכותרות המרשימות - ''מפקדים בפינוי קיבלו מכתב נאצה אישי ממתנגדי ההתנתקות'' מתחת,באותיות קידוש לבנה ''איום בתיבת הדואר'' כותרת משנה: ''המחאה נגד הפינוי עולה מדרגה: אנשי קבע, שנבחרו לפקד על כוחות הפינוי במסגרת ההתנתקות, קבלו לבתיהם מכתבים אישיים * ''מול המוסר והאמת אי-אפשר להסתתר מאחורי שום 'פקודה' או 'חוק''', נכתב לקצינים * למכתב צורף סיפור המתאר תסריט שבו נתקל מפקד בקשיים בפינוי, המובילים למותו של אחד המפונים * אחד ממקבלי המכתב מרגיע: ''אני לא מתרגש מזה, זה אפילו משעשע...'' אנשים פונים בזעקה נואשת למנוע מהם את החורבן, וזה משעשע. והכתבת - לילך שובל - יודעת מי כאן הנבל ומי הנרדף. שמישהו יצביע על הנאצה (ולו היתה כזו, היא מוצדקת בהחלט), או על לא-אמת בדברים שנכתבו למנוולים שגירוש יהודים מבתיהם והרס משפחות משעשע אותם. ''מצוב שגיא משרת בצבא ההגנה לישראל במשך שנים במסירות רבה כחייל וכקצין. עד היום היינו גאים בו. ''תחת פיקודו של מצוב יגורשו בכוח אלפי יהודים, אנשים וטף מביתם שבנו בעמל כפם. תחת מעטה הסיסמא 'בנחישות וברגישות', או 'שמירת שלטון החוק והדמוקרטיה', יוכו ויגררו נשים וילדים כחיות פצועות מביתם... תחת פיקודו של מצוב ייהרסו ויחוללו בתי כנסת וישיבות, גני ילדים ובתי ספר, יוצאו מתים מקבריהם'' ומיכל'י מוסיפה - בתום הפירוט המזעזע, מוצגת פנייה אישית למפקד הפינוי: ''אתה יודע שמול המוסר והאמת.... יש לך הזדמנות שבה הערכים עומדים מעל הקריירה והקידום''. על המכתב חתומים ''יהודים כואבים שאכפת להם''. ''אני לא כועס עליהם'', אמר השבוע רס''ן מצוב. ''כשידעתי שאשתתף במשימה הכנתי את עצמי מנטלית לדברים מהסוג הזה. אני לא מתרגש מזה, ומקבל זאת החלק מהדמוקרטיה במדינה. זה אפילו משעשע אותי קצת''. ''יש כאלה שקבלת המכתב הפריעה להם, אבל עלי זה לא השפיע'', סיפר רס''ן מיכאל מורידן, קצין חימוש בגדוד, שקבל מכתב דומה. ''לא היינו מתנדבים למשימה, אם לא היינו שלמים עם מה שאנחנו עושים.....''. חשוב מאד לרשום את שמות הפושעים, ערלי הלב, ולציין שהם התנדבו לבצע את הפשע, כמו רבין בשעתו, שהזדמן לחוף תל-אביב, כי הוא תמיד טייל, במקום להילחם באויב, והתנדב לפקד על מבצע הטבח באנשי ה''אלטלנה''. ואנו לא נשכח ולא נסלח! כפי שכבר ציטטתי לכם, אמר הסופר ארתור קסטלר - לתופעת המוסר והמלשין היהודי, אין אח ורע בעמים. הם היו מפקדי הגולאגים האכזרים ביותר, וכנ''ל במחנות הריכוז באירופה. זה טיבם של מנוכרי ישראל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש דברים שאת צודקת |
|||
|
|||
אני למשל מאד נהניתי לראות את התמונות שלכם בגוש קטיף עם הטלאים הכתומים, גם מאד מצא החן בעיני התמונה של הילדים ההולכים בסך עם ידיים מורמות בכניעה. ככה אנחנו אוהבים אתכם - עם טלאים כתומים וידיים מורמות. זה אצלנו בדם, קבלנו את זה בתורשה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יש דברים שאת צודקת |
|||
|
|||
לא קבלתם בתורשה אלא יצרתם יהודים חדשים שונאי ישראל . גזע של אנטישמים ישראלים . הנדסה גנטית . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חוסר הבנה היא בעיה חריפה |
|||
|
|||
הדעות האנטי ציוניות והפתגמים שלך הם בעלי תוקף כדעות פתגמים שלך ושל המעט שתומכים בהן. זה לא ישתנה אם תעתיקי ספרים או לא. מצד שני אם את רוצה לשכנע באמצעות נתונים ואמירות של אחרים הציטוטים בהם את משתמשת צריכים להראות שזה כך. עד עכשיו רוב הציטוטים שהצגת לא תמכו בטענות שלך לגבי הציונות או הציונות הסוציאליסטית. כל מה שעשית עד עכשיו מההיבט הזה היה רק כאילו. הצגת ציטוטים שטענו שיהודים עשו כך או אחרת אבל לזה צירפת טיעון תלוש שזה הציונים. בחומר שהצגת אין ולו ציטוט אחד שמציין שכך עשו ציונים או ציונים סוציאליסטיים יותר זה שהיו יהודים שעשו דברים רעים אנחנו יודעים. למשל תופעת הקאפו שכללה כנראה כל מיני יהודים כולל רבנים, סתם יהודים, יהודים בורגנים, יהודים קפיטליסטים וגם יהודים סוציאליסטים. אז מה? אחרי כל ההסברים שקיבלת את מפגינה חוסר הבנה משווע. זה במיוחד כך כאשר את ממשיכה לטעון: ''... מצפים ממני לבזבז את זמני להעתקת ספרים שלמים... כשנותנים להם מקורות, הם מבטלים אותם כעפרא דארעא,...'' חוסר הבנה של הביקורת על הדברים שאת כותבת כאן היא בעיה חריפה אצלך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| צורת הווכחנות הזו אינה מוסיפה לך כבוד |
|||
|
|||
בי היא מעלה את האסוציאציה של קרציה. יצחק כצנלסון אמר דברים מפורשים מאד, מאד, מאד! כך גם בן הכט ויצחק בן עמי. ציטוטי הדברים מפי מנהיגי המימסד הציוני, גם הם ברורים. מאמרי מלאים בציטוטים, כי איני כותבת לעולם דברים שאינם מבוססים. אתה יכל לומר שהמקורות שאינם מדברים בשבחה של הציונות הסוציאליסטית, אינם מקובלים עליך. זו בעיה שלך! מה שאתם בעצם מבקשים הם מקורות למקורות, כלומר - מידת סדום. בידקו עם עצמכם, אתה ועמישך את רגשותיכם כלפי אנשים כמוני ומה אתם מאחלים לנו. היה כן עם עצמך! כדאי מאד שתקרא את כל המקורות שלי. קרא את קלאוזנר, קרא את בן הכט, קרא את יצחק בן עמי, חובה! אתה יודע היטב איזו מדינה אתה רוצה לראות כאן, ואתה יודע גם שכבר כמה דורות שהציונות הסוציאליסטית עושה הכל כדי לקבע כאן מדינה כזו. כלומר, מדינה ככל העמים - אנטישמית! אני למשל תקועה עכשו עם המאמר על רבין. שמתי לי בצד עתונים וקטעי עתונים, כדי שלא ילכו לאיבוד, ומכיוון ששמתי אותם במקום בטוח כל כך, איני מצליחה למצוא אותם. רציתי לצטט את שלום ירושלמי, את משה נגבי, את אפרים סידון, את אורה נמיר, את יוסי שריד ועוד כמה מ''אוהבי'' רבין, שרק ייחלו שהוא ייעלם מעל הבמה הפוליטית. וגם לאחר שהעלימו אותו, הפסידו בבחירות. כי העם לא באמת מטומטם, הוא רק עייף![ בינתיים יש לי ציטוטים אחרים, אך לא חזקים כל כך כמו אלה שהזכרתי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מה שברור מדברייך הוא |
|||
|
|||
שככל הנראה אנשים כאלה ואחרים אמרו דברים כאלה ואחרים. עדיין לא ברור כלל ועיקר שהם התכוונו למה שאת מתכוונת ואם כן התכוונו, כלל לא ברור שהדברים נכונים. כל אחד יכול לצטט דברים של אנשים על דברים שונים, את עצמך הבאת כאן שלל אמיתות שנאמרו על החרדים ועל המתנחלים, האם הם נכונים? האם צדקו אותם אנשים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עדין אינך מבינה |
|||
|
|||
לדעתי נקודת המוצא שלך היא פוליטית אמונית ובחינה נכונה של הקשר בין נקודה זו והעובדות ההיסטוריות לא באמת מעניינת אותך. זוהי משמעות של התגובות שלך לביקורת שכתבתי על הקשר הזה. עד עכשיו מכל הציטוטים שבדקתי אין אחד מהם שממש תומך בתיזות שלך. משום מה נדמה לך שכמות הציטוטים חשובה יותר מהאיכות הירודה שלהם. כאשר אני כותב על איכות במקרה הזה אני מתייחס לקשר הקלוש אם בכלל בין הציטוטים לבין התיזות הללו. כבודם של קלאוזנר וכצנלסון במקומו מונח אבל הציטוטים שהצגת לא תורמים דבר לחיזוק התיזות הללו. העובדה שהפעם השתמשתי לצורך הביקורת בספר של דליה עופר, ושאני מתייחס למשמעות הציטוטים שהצגת היא אסמכתא לכך שהמקורות הללו הם לגיטימיים ורלונטיים בעיני. בעצם כל מקור שתציגי שעומד בקריטריונים מקובלים של מחקר יהיה מקובל עלי. לגבי המקורות שהצגת עומדת עובדה חשובה אחת: למרות שחלקם מבקרים את הממסד הציוני הם לא תומכים בתיזות העיקריות שלך, במיוחד לא בטענות העיקריות שלך נגד הציונים הסוציאליסטים. גסות הביטויים שלך לא משנה את העובדה הבסיסית שאת מציגה חוסר הבנה חמור לגבי מהות הביקורת שלי על הדברים שאת כותבת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עדין אינך מבינה |
|||
|
|||
המכבש המפאיניקי כתב את ההיסטוריה על פי האנטרסים שלו . האינטרס העליון היה הכפשת המתחרה והיריב ופאור עצמי . השתלטותו על משאבי העם היהודיה איפשרה לו להגשים את מטרתו . כלי רב עוצמה הוא שכתוב ההיסטוריה . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עדין אינך מבין |
|||
|
|||
כל פעם שעולה נושא לדיון אתה מפריח את אותו הבלון שבעצם אומר הדיון הוא לא רלוונטי. אתה פוסל תוצאות מחקר (בדרך כלל בהכללה גורפת-מופרכת) אם אינן תואמות את השקפת עולמך. אבל אינך טורח להראות את הנימוקים ''המבוססים'' שיש לך וזה קצת חשוד... הסיכוי הגדול שכמו לטוענים אחרים כמוך אין אין לך יכולת לבסס את דבריך על עובדות ונתונים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עדין אינך מבין |
|||
|
|||
אני איני אומר שהדיון אינו רלונטי . זה אתה אומר ותוקע זאת לפי . דבריך אינם מבוססים על עובדות ונתונים אלא על ספורים של פוליטרוקים מטעם . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בקיצור אינך מציג נימוקים |
|||
|
|||
לצערי אתה מתעקש להשאיר את טיעוניך ברמה של ''לא נכון'' או ''כן נכון''. לצערי אתה עדין מסרב להציג עובדות, נתונים ונימוקים שתומכים בטיעוניך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נקודת המוצא שלך ושכמותך |
|||
|
|||
היא תסביכי נחיתות תרבותיים ואנטומיים בני 300 שנה אל מול הגוי הנוצרי במערב אירופה. האם זה שולל את הרלוונטיות של טיעוניך? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נקודת המוצא שלך מעידה על חוסר הבנה |
|||
|
|||
הויכוח הוא לא על הרלוונטיות של הטיעונים. נראה אם תצליח לזהות על מה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עדין אינך מבין |
|||
|
|||
סיון לחנה - ''משום מה נדמה לך שכמות הציטוטים חשובה ...'' נכון להיום, אבן פינה בגישתך לתגובות! מה נשתנה הלילה הזה ? מה הקיטרוג? היהפוך נמר חברבורותיו?(נעזוב את הכושי) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה אתה מתכוון? |
|||
|
|||
כשאתה אומר: ''משום מה נדמה לך שכמות הציטוטים חשובה יותר מהאיכות הירודה שלהם.''? שאיכות הציטוטים ירודה כי היא לא מצטטת דברים שנאמרו באמת על ידי אומרם (כלומר, אלא ציטוטים מעוותים או שיקריים)? או כוונתך, שהציטוטים מדוייקים אבל אפשר לפרש כל ציטוט וכל עובדה באופן שונה ע''פ האופן בו רוצים לבנות את הסיפור ההיסטורי? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ציטוטים הם כחומר בידי היוצר |
|||
|
|||
לעולם לא ניתן לשחזר את כוונות הכותב במלואן, אין בידנו לשחזר את ההקשר המדוייק ואת המגמה המדוייקת של הכותב מן המקום בו היה ביום שאמר או כתב דבר מה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ציטוטים הם כחומר בידי היוצר |
|||
|
|||
נכון, אבל מתקיימת 'בקרת איכות' לכוונות/מגמה ע''י שני תהליכים חופפים: * האחד, ניתוח פ ע י ל ו ת הדוברים לאורך זמן בעניין הנבדק. * השני, ניתוח מקביל של כל התבטאויותיהם בעניין הנבדק. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ציטוטים הם כחומר בידי היוצר |
|||
|
|||
בהחלט יש אפשרות להתאמץ ולשחזר אבל לא תמיד זה נחוץ. אם יש דברים שנכתבו ואפשר להתאים אותם לסיטואציה חדשה אין בכל כל פסול. אנחנו למשל מרבים לצטט מהתנך ומוצאים בו דברים שמתאימים לצרכים רבים ללא כל קשר לכוונת המחבר. הבעיה נוצרת כאשר מצטטים מישהו ומפרשים את דבריו כאילו התכוון לדבר מה. במקרה כזה בהחלט ראוי לנקוט זהירות רבה.הזהירות חייבת לכלול את ההקשר המיידי ואת ההקשר הרחב של הדברים וכן נסיון להכנס לנעליו של המצוטט בעת שנוצרו הדברים. זוהי משימה קשה עד בלתי אפשרית. יש כל מני שיטות של שימוש בציטטות, החל מהבולשביזם שהתעלם לחלוטין מן ההקשר האנושי (הכוונות והנסיבות) וכלה בכל הפוסט מודרניסטים שממילא מתכחשים לכל אפשרות של אמת ועל כן גם לא מחפשים אותה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ציטוטים הם כחומר בידי היוצר |
|||
|
|||
אתה נשמע כ''היסטוריון חדש'' שמפרש אירועים היסטוריים במונחים ותובנות אקטואליות. כלומר, לא מתמודד באמת בניתוח האירוע ההיסטורי בקונטקסט של מציאותו בזמן התרחשותו. וזה נקודת האכילס של ה''היסטוריונים החדשים''. כי בכך אתה חוטא לסיפור ההיסטורי ובבא בעת פוגם בהפקת הלקחים האקטואלית. ציטוטים מהתנ''ך הם דוגמה לכך שבעצם כל מילה, ערך או תופעה היסטורית אפשר לחבר לכל מילה, ערך או תופעה עכשווית. זה פלסטלינה ביד היוצר. אבל הפרשנויות השונות אנה מעידה ואינה באה להעיד על אמת תנ''כית, אלא להעיד רק על כוונת האומר (''המחבר''), ומכאן שזה לגיטימי, ובלבד שכך מבין את זה כל קורא ושומע. אבל אם תרצה לעשות השוואות היסטוריות - פוליטיות רציניות בין אירועים היסטוריים ועכשוויים תצטרך להשקיע הרבה מחשבה, לוגיקה, הסקת מסקנות וחיבור משמעויות, כולל פרשנות הרלוונטית לזמנם של האירועים ולהתאמץ לא לערבב פרשנויות מאוחרות יותר, וזאת כדי להישאר בתחום הסבירות האינטלקטואלית. זה אמור גם לגבי ציטוטים מלפני 60 שנה ומלפני יומיים. אלא שבהם מקדם השינוי התודעתי הוא קטן יותר מאירועים מרוחקים יותר או אירועים בתרבויות אחרות. אני מקבל שציטוטים סתם אפשר לפרשם במספר דרכים, אבל זכות הטוען להביאם ולפרשם כרצונו, כמו שגב' אייזנמן עושה או כמו שאתה עושה. כי אנחנו רוצים בעצם להעביר את דעתנו הפוליטית באמצעות הציטוטים האלה. וכל עוד פרשנותם היא בגדר הסביר, כי אז זה תקין ובמקום. מעבר לזה, במאבקים אידיאולוגים חריפים שנמשכים גם אל תוך האקטואליה שלנו הביטויים האלה די ברורים וניתנים לפרשנות די ברורה ומובהקת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| דומני כי לא הבנת אותי |
|||
|
|||
הבאתי את שתי הדרכים לעיסוק בציטוטים, האחת היא זו בה אנו משתמשים בציטוטים וביודעין מתאימים אותם לזמננו ולעולמנו כאילוסטרציה לנושא בו אנו עוסקים, והשניה בה אנו מביאים אותם מתוך רצון לפרש את עולמו ואת כוונתו של המצוטט. הדרך השניה מחייבת את המצטט לעבודה קשה כפי ששנינו מסכימים, ואילו הראשונה היא דרך נוחה להעביר מסר עכשוי אך על הכותב והקורא להבין כי מדובר בהתאמה להווה ולא בתיאור העבר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ומה אם הציטוטים לא רלוונטים? |
|||
|
|||
במקרה הנדון הוצגו ציטוטים לא רלוונטים לטענת המחברת של המאמר. מה ההיגיון לטעון באמצעות ציטוטים שאין בהם דבר על סוציאליסטים (ימנים, מתנחלים), שהסוציאליסטים (הימנים, המתנחלים) הם כך וכך...? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ומה אם הציטוטים לא רלוונטים? |
|||
|
|||
רלוונטיות או אי רלוונטיות בעיני הקורא. הוא צריך לשפוט. לעיתים נוסח הציטוט ברור ללא ויכוח כלל, ולפעמים האיש שהביע דעתו הוא העניין שבויכוח. כמובן שכל תיטוט טוב שהוא מובא בקונטקסט הנכון בו הוא נאמר. אם ישנה בעיה, שאלה, הסתייגות כי אז מתחיל ויכוח. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| די לחכימא ברמיזה |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה אתה מתכוון? |
|||
|
|||
באמת זה היה ניסוח לא ממש טוב. בביטוי 'איכות ירודה' של ציטוטים התכוונתי להגיד שהקשר בין הציטוטים והטיעונים של הכותבת היה קטן מאד אם בכלל. במילים אחרות היא הציגה ציטוטים שלא ממש תומכים בטענותיה. אם תרצה הציטוים הללו היו מיותרים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה מסוגל להוכיח את טענתך? |
|||
|
|||
חנה איזנמן הציגה עשרות , או מאוד ציטוטים לצורך תמיכה בעמדותיה. הציטוטים כללו מראי מקום, וניכר שנעשתה עבודה רצינית מאוד בהבאתם. אם אתה רוצה לסתור את ציטוטיה הרי שראוי לייצר מאמר יותר רציני מסתם קכיעה סתמית כמו ''היא הציגה ציטוטים שלא ממש תומכים בטענותיה.'' או לפחות להציג תזה נגדית לכל הציטוטים שהביאה . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מוכן להניח כי הציטוטים נכונים |
|||
|
|||
אך הם לא תומכים בטענה. אם למשל אתה בא לטעון כי הרויזיוניסטים היו פשיסטים מסוכנים, אין די בכך שתביא מדברי אנשים הסבורים כך. אם (למשל) תביא את דברי בן גוריון בעניין, לכל היותר תוכל לטעון כי בן גוריון סבר שהם פשיסטים מסוכנים אבל לא תהיה בכך הוכחה לטענה. על מנת להוכיח את טענתך עליך להצביע על עובדות במעשיהם, בדבריהם, במצעיהם וכיוב' ולהשוות אותם לתנועות פשיסטיות אחרות. לעניין הטענה על אפליה בעליה מטעמים פוליטיים, צריך לנסות להביא איזשהו נתון בעניין, עובדות כלשהן. אין די בכך שאוסישקין אמר כך וויצמן אמר כך. לכל היותר יש בכך כדי להוכיח כי הם אמרו את הדברים. במקרה כזה ראוי ביותר לנסות להוכיח כי הדברים שנאמרו אכן רלוונטיים לטענה מצד הדוברים באותה עת. זוהי דרישה קשה בפני מי שמביא דברים בשם אוצרם אבל היא הכרחית, בעיקר כשמדובר בטענות כה קשות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אני מוכן להניח כי הציטוטים נכונים |
|||
|
|||
הציטוטים לא רק מביאים מציאות אובייקטיבית (אז זה חייבים לגבות בהרבה מידע, כולל מחוץ לשני האובייקטים השחקנים האלה וגם זאת בהערת אזהרה שלא בטוח שיש אמת אובייקטיבית, אלא רק אמת המתקרבת לאובייקטיביות ומנסה לתווך באופן אמין בית סיפורים סובייקטיביים שונים), אלא מציאות סובייקטיבית בין אנשי ההגנה לאנשי האצ''ל. מה לעשות שאלה היו חלוקים כמעט על כל דבר? דווקא בעניין הטענה על אפליה מטעמים פוליטיים אין ויכוח של ממש. משום שהיא היתה ברורה וגלויה לעין השמש. אם ישנן אמירות של אישים בהגנה המרעיפים דיברי שנאה ותיגרה באנשי האצ''ל הן מבטאות יחס אמיתי שהיה קיים בין ההגנה לאצ''ל, שמאומת גם במעשים שמחוץ לעניין שבויכוח הנוכחי. אינני חושב שאתה כה תמים כדי להאמין שההגנה לא פעלה כנגד האצ''ל בזמנים שהיא חשבה שזה נוח מבחינה פוליטית, לצד ההחרמה הקבועה שהיתה משנות ה-40 אל תוך שנות ה-50 וה-60 (אז כבר הם נקראו חירותניקים, 'מחוץ לחירות ומק''י''). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עסקתי רק בהפרכה של תיזות |
|||
|
|||
גברת חנה אייזנמן טענה שהתנועה והציונות הסוציאליסטית אשמות בפשע השואה (רצח העם היהודי). היא כמובן הציגה ציטוטים רבים מאד. אז מה? האם הציטוטים שהציגה מהווים תמיכה בתיזה הזאת? הטענה העיקרית שלי היא שאין בציטוטים, במיוחד אלו שהתייחסתי אליהם בפירוט, תמיכה בתיזה או תיזות של חנה. זה הכל. לפרטים קרא תגובה 85656, תגובה 85669 וגם תגובה 85684. ובכן: 1. אינני סותר את ציטוטיה כי אין חיה כזאת. הציטוטים לא תומכים בתיזה של חנה היא לא קביעה סתמית, אלא קביעה נכונה וחשובה בדרך להפרכה. 2. הציטוטים הללו אינם רלוונטים לתיזות שלה גם אם הן נכונות. 3. דרך אחת להפריך תיזה היא להראות שהמקורות שהוצגו לא תומכים בתיזה. מכאן שהתיזה של חנה על הציונות אין לה בסיס במקורות, ובציטוטים שהוצגו. ----- שלב נוסף בהפרכה הוא זה שמציע עמיש (תגובה 86058) ביחס לדעתו של בן-גוריון. אלא שהשלב הזה לא היה נחוץ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עסקתי רק בהפרכה של תיזות |
|||
|
|||
הציוניזים הינה עבודה זרה ולכן היא אחת הסיבות לשואה. אתה מבין? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האם חילול השבת שלך הוא לא עבודה זרה? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| הויכוח אינם הציטוטים אלא הפרשנות להם |
|||
|
|||
(קונטקסט) כמו שהיה לנו במקרה ''אלטלנה''. כמובן שגב' אייזנמן עושה עבודה רשלנית במיקום הפרשנויות במקומן הנכון בתמונת ההיסטוריה. אני משער שהיא טועה בכוונה כנה מתוך מחשבה שהציונות פועלת לכאורה נגד הקיום היהודי של הפרט והחברה. אבל היא כמובן טועה. היא צריכה לנשק את הידיים של הציונות כי לולא הציונות היא, ילדיה ונכדיה לא היו יכולים לשבת בארץ ישראל ולתקוף את הציונות בעברית. לכל היותר היא היתה יכולה לשבת באמריקה ולהתווכח באינטרנט באידיש עם שכן בברונקס, הבן שלה היה כבר מתווכח על ענייני אלוהים באנגלית והנכד שלה היה מתווכח על ענייני סמים ונישואין לערלה עם הסבתא שלו באנגלית ובג'יבריש. הציונית היא מעטפת הגנה לקיום העם היהודי על רבדיו השונים. הויכוח של דת - חובה דתית, זהות יהודית וכו' - נעשה תמיד בעם היהודי, בכל תקופה. מאחר שפעם לא היתה מעטפת מדינית לעם היהודי שיכלה לשמור עליו, רבים הלכו לתרבות רעה והתבוללו בגויים. כיום הציונות היא והיא ששמרה על לכידות העם היהודי בטרם הוא יפזר ויטמע בכל הגויים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הטענה העיקרית שלי אחרת |
|||
|
|||
גם הציטוטים שהוצגו הוצגו מחוץ להקשרם וגם הפרשנות שלהם לא תומכים בתיזה של גברת אייזנמן. עם זאת אני מוכן לחתום על שתי הפיסקאות האחרונות של דבריך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הויכוח אינם הציטוטים אלא הפרשנות להם |
|||
|
|||
התיזה שלך לא מקובלת עלי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הויכוח אינם הציטוטים אלא הפרשנות להם |
|||
|
|||
דווקא טוב לי עם זה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הויכוח אינם הציטוטים אלא הפרשנות להם |
|||
|
|||
ניתוח מצב מעולה בפסיקה הראשונה שלא ניתן להיתווכח אתו 'ישירות'. (כוונתי כללית, ולאו דוקא לגבי חנה) אבל לגבי המשפט השני - לא? מכיוון שיהודים שומרי מסורת ודתים, הם אלא שנשאו את הגחלת לאורך כל שנות הגלות, בלעדיהם, סביר להניח שאני, אתה, וכל היתר, דוברים שפה זרה! לאו דוקא אידיש!!! A'gevalt בריבוע | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הויכוח אינם הציטוטים אלא הפרשנות להם |
|||
|
|||
מה בדיוק רצית לומר? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הויכוח אינם הציטוטים אלא הפרשנות להם |
|||
|
|||
המבין מבין, והלא מבין................! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הויכוח אינם הציטוטים אלא הפרשנות להם |
|||
|
|||
אז בפעם הבאה כשתבין אז גם תגיד שאתה מבין...... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מנהיגי מפא''י ידעו על השואה פרטים מדויקים !! |
|||
|
|||
אצטט קטעים מעיתון ''הפועל הצעיר'' ( שבועון מפא''י ) מתאריך 18.2.1943 ( ברשותי יש צילומים של חלק מדפי העיתון ). מעבר לחומה ( היהדות ותנועתנו תחת שלטון הנאצים בסוף 1942 ) ''סקירה זו מסתמכת על ידיעות ומכתבים מארצות הכיבוש הנאצי שנכתבו בחדשים אוקטובר-נובמבר, והגיעו לידינו עד אמצע דצמבר 1942 בערך....'' פולין: ''..ודאי לא יוקל לנו לכשיוברר, כי בוארשה, למשל, נרצחו לא 300 אלף כי אם 200 אלף יהודים. הידיעות באות ברובן מאנשים ניצולים ומבוהלים, גם מלא יהודים, שהיו עדי ראיה למעשה הזוועה.'' בעמוד 23: בוארשה התחילו הגירושים והרציחות ההמוניות באמצע יולי 1942.... וממקורות שונים מוסרים כי בוארשה נשארו רק כ-30 עד 40 אלף יהודים. ...מכתב מוארשה שנכתב ב-10 בדצמבר בידי חבר פעיל, מאשר את הדבר.'' --- ידיעתם של פושעי מפא''י על השואה המתרחשת באירופה, מחמירה את פשעם, עד כמה שניתן להחמיר פשע של סלקציה. הפקרת יהודים למוות, בזדון. אין חדש תחת שמש העמים השחורה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| באמת לא בסדר מצידם |
|||
|
|||
היו יכולים לשלוח את פלוגה גימל מהפלמח לנצח את גרמניה. במקום זה הם חיפשו אצלניקים. נו נו נו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הרבנים ידעו על השואה פרטים מדוייקים!!! |
|||
|
|||
הם לא הביאו את האנשים הללו לפני השואה לארץ וזה פשע שלא יכופר. הם ידעו פרטי פרטים על היקפי הרצח כבר בתאריך 18.2.1943 וזה מחמיר את פשעם. זה גם פשעם של הרבנים שידעו, ברחו והשאירו את הקהילות מאחור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לוגיקה מדהימה |
|||
|
|||
''הרבנים ידעו על השואה פרטים מדוייקים'' ''הם לא הביאו את האנשים הללו לפני השואה לארץ..'' | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא זו בלבד שלא הביאו אותם |
|||
|
|||
לארץ לפני השואה אלא שרבנים רבים העדיפו את הגולה גם לאחריה . וגם היום ממשיכים הזויי חב''ד (למשל) לפתח קהילות רבות בגולה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה דגם מהלוגיקה המדהימה שלך, ''צדק'' |
|||
|
|||
הרבנים הפושעים ברחו מאירופה והשאירו את הקהילות מאחור. הציונים נסעו לאירופה כדי להצילם (חנה סנש,....). | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה דגם מהלוגיקה המדהימה שלך, ''צדק'' |
|||
|
|||
גבלס פיתח את השיטה מזמן . חזור על השקר ככל יכולתך והיא תתקבל כאמת ע''י הדפוקים , המושחתים והרמאים . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה דגם מהלוגיקה המדהימה שלך, ''צדק'' |
|||
|
|||
לדעתי, שני הצדדים בויכוח כאן אינם מאוזנים, מבחינות רבות, ומתווכחים כילדים קטנים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אטלס כרטא לתולדות ארץ ישראל, |
|||
|
|||
הפרק על תקופת המנדאט נכתב על ידי יהודה ואלד, המקדיש אותו לבן גוריון. ממילא, ברור, שהאיש לא ממש אוהד הרוויזיוניסטים. אך גם לו אין ברירה (ואולי הוא חושב שזה היה נכון לעשות) אלא לכתוב - ''למרות ההתנגדות של המוסדות הציוניים להעפלה החלוצית בראשיתה, נשתנתה גישתם עם החמרת המשטר הנאצי בגרמניה והשפעתו על שכני גרמניה.... ''עם פרוץ מלחמת העולם השניה, ב-1 בספטמבר 1939 פעלו איפא בענייני העפלה שלושת הגורמים שהוזכרו: 'המוסד', התנועה הרביזיוניסטית והעליה ה''פרטית'' לסוגיה....''. מצורפת טבלה בה מצויינים שמות האניות, מועדי הגעה, חופי עגינה והגורמים שהביאו את האניות. מתוך 50 אניות, 18 הובאו על ידי תנועת בית''ר או בשותפות עמה. 2(!) בלבד הובאו על ידי 'החלוץ' ה'הגנה'. השאר הובאו על ידי גורמים פרטיים או על ידי המוסד לעליה, שריכז את כל התנועות. ואיך כותב ה''הסטוריון'' יגאל עילם, משכתב הסטוריה ידוע משכבר? (ההעפלה ו''המוסד לעליה ב'') כך - ''ההנהגה המדינית נהנתה ממידה מרבית של הסכמה ותמיכה מצד היישוב. לרשותה עמד מכשיר כוח, צייתן וממושמע, שהועמד במבחן קשה של התאפקות דווקא לנוכח פעילותם המתגברת של 'הארגונים הפורשים' (לי בא להקיא, איך אתם? ח''א), שהיתה עשויה להקנות להם השפעה גוברת בציבור (נא לקרוא בין השורות. ח''א). עם זאת הסתבר שהמאבק בים על ההעפלה (מה ענין שמיטה אצל הר-סיני? מה הקשר בין המשפטים-הענינים? ח''א) הוא רב רושם ויש בו מידה רבה של יעילות בהשגת המטרות המדיניות שהוצבו מלכתחילה בפני תנועת המרי....)''. אף לא מלה אחת על העובדה שחלוצי פעילות ההעפלה היו הרביזיוניסטים. וכך בהמשך - ''לטיפול בהעפלה נוצר ב'הגנה' מנגנון שנקרא 'המוסד לעליה ב''''. מנגנון זה גילה כושר תושייה, אלתור ודבקות במטרה....''. בלה, בלה, בלה בושה וחרפה! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המוסד = המוסד לעליה ב' |
|||
|
|||
הנה מה אומר ספר שאת הבאת לדיון: ''... וכן המוסד לעלייה ב'. המוסד הוקם מטעם ההגנה בידי שליחי ארץ-ישראל והחלוץ...'' (דליה עופר, ''דרך בים'', עמ' 26). חלק מהשליחים הללו באו מהתנועה הקיבוצית כמו יוסף ברץ מדגניה, יהודה ברגינסקי מגבעת השלושה וזאב שינד מבית השיטה, שאול אביגור ועוד (עופר, עמ' 20). לפי הדברים שהצגת ההגנה והחלוץ הביאו את מרבית האוניות מתוך ה-50 - למעלה מ-30. מעניין שכולם משכתבים את ההיסטוריה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניכרים דברי אמת |
|||
|
|||
תודה לחנה על שהאירה את עיני. עליבות התגובות משמאל,מעצימות את צידקת גירסתך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| את מתעסקת ב'פינאטס' |
|||
|
|||
ומערבבת בתוכו דברים עיקריים של טעם. אבל מאחר שאת עושה מיש-מש בטענותיך ויורדת לרמת הנעץ והמחט במקום שיש לדבר על רוח ואמונה, ואז את מנסה לשרוט את אלה המתווכחים איתך. את ממשיכה את הריב ההיסטורי בין הסוציאליסטים ללאומיים ולליברלים. הרי תמיד היהודים ידעו לריב בינהם על הדומן כשהם מזניחים את העיקר. ראי מה את עושה בעצמך. הציונות היתה תנועת התעוררות של היהודים שרצו לקחת את גורלם בידם ולהתנתק מ'הבית' האירופאי המושחת והמשחית ולגאול את ארץ ישראל. בתחילה מי שרצה לעלות עלה ולא חיכה לשליחיו של ד''ר וויצמן עד לסוף שנות ה-30 כשהוא אמר את אשר אמר. אני יכול לומר לך שבמשפחתי למשל היו מי שעלו ארצה מאירופה מטעם עצמם כבר בסוף שנות ה-20 עם כל הטריקים של הסרטיפיקטים ונישואי הסתם לבעל או אישה שהיו כבר בארץ. פשוט לקחו יוזמה יום אחד ועשו מעשה והלכו כל הדרך בכוחות עצמם, התדפקו על משרד הסוכנות בקושטא וצעדו כל הדרך דרך סוריה ולבנון. ויש גם כאלה ששרדו ועלו לאחר השואה, רק משום שפיספסו את העליה בטרם השואה כי לא היו מודעים לגודל הצרה שעומדת ליפול עליהם. הרי אף אחד ב-1939 לא דיבר על השמדה שיטתית של יהודים. אבל השינאה, הרדיפות והמעצרים היו צריכים להיות נורה אדומה לכולם. חלק קטן בלבד יזם את בריחתו מאירופה, לעיתים בסיוע משרד ציוני או יהודי כזה ואחר, או באמצעות שגרירות זרה (אם נמצא חסיד אומות עולם שהבין וסייע). בשל המדיניות הבריטית המגבילה של הסרטיפיקטים ברור שוויצמן העדיף את הצעירים שיכולים היו לעבוד וגם להחזיק בנשק. זה היה דבר טיבעי ונכון. הרי הוא כמו כולם לא ידע שתבוא שואה. אבל גם כדי להוציא את האויר משינאתך ליהודים אני מעיז לומר שגם אילו האיצה הציונות ועזרה ליהודי כל אירופה לקום, לעזוב ולעלות ארצה רוב רובם בלאו הכי לא היו קמים והיו ממשיכים לשבת על סיר הבשר, תרתי משמע. בעיקר יהודי חצרות האדמורי''ם. אבל גם תקיפתך החוזרת ונשנית את הציונים הסוציאליסטים, ואני אינני סוציאליסט כלל, אלא להיפך (ויש לי ביקורת חריפה על התנהלותם צרת האופקים שחיבלה במשהו במפעל הציוני), בעניין השואה די מוזרה ועובדה היא כי את מתמקדת בתקיפת חיים וויצמן שלא היה סוציאליסט כלל. ואת מי את מביאה לתמיכה בעדותך? בדיוק את השמנתה וסלתה של ההנהגה הסוציאליסטית של אז, אנשים כמו יצחק כצנלסון ומשה שרתוק (שרת). לעומת זאת מי אלה שמנעו מאנשיהם להגר מאירופה ואפילו לארצות ניכר? הרבנים והגאונים. ולמי הם סרבו להקשיב ולהאמין? לז'בוטינסקי הרוויזיוניסט שחזר והתריע בשנות ה-30 על הימים האפלים הצפויים ליהודים באירופה. ואם את כל כך מוטרדת למה יהודים לא עלו ארצה בהמוניהם נדמה לי שהיה ראוי שתבדקי זאת בתיקי קסטנר. אנחנו מכירים היום לפחות מנהיג דתי מכובד אחד שהעדיף להישאר בהונגריה אבל כשרגשה הסכנה הוא מצא זמן ומקום לברוח בעצמו עם משפחתו ומעט מבכירי מקורביו על חשבון מקומם רוב יהודי קהילתו ויהודים אחרים בכלל, וכל זאת בסיוע הנציג הציוני סוציאליסטי קסטנר שבדק אפשרויות מול אייכמן להציל יהודים מהשמדה (למרות שמסתבר שאייכמן רק שיטה בו). אותו רעבע בנה קהילה ''לתפארת'' בארצות הברית של אמריקע, חלקם אפילו תוקפים את מפעל ההתיישבות הציונית שאת חברה בו. אבל בשל שמירת כבודו של הרעבע והרעבעצינה לא אעלה את שמו כאן ועכשיו. לתפארת הציונות! תפקידו של כל יהודי הוא להשתתף ולבנות את החברה היהודית בארץ ישראל. והורייך היו ציונים טובים גם אם את מנסה להסתיר זאת. מבחינתי גם את ציונית כי את מתנחלת ואני במקרה גם תומך בהתנחלות ובגאולת הארץ. יכולים להיות ביננו ויכוחים על הדרך, על תפקידה ומהותה של הדת, אבל זו אינה עדות להיעדר של יהודיוּת אצל יריביך הפוליטיים. היהדות אינה חד גונית ולא ניתנה רק לאייזנמניוֹת. בקשר לממשלות ישראל שבגדו בדרך, את יכולה לכל היותר לכנות אותן ''ויעשו הרע בעיני ה'''. ואכן נעשו דברים רעים שמקורם בסכסוכים הפוליטיים הפנימיים שבראיה היסטורית הם היו כל הזויים ומיותרים, לעומת מרחץ הדמים שהתנהל באירופה. גם היום יש קילקולים פוליטיים, אבל האם אינך מבקרת לעיתים גם את עצמך? האם את רוצה ''לתקן עולם'' ולהחריב את הקיום היהודי בארץ ישראל? האם את צריכה לעודד אחמדינג'אדים רק משום שהוא רוצה להשמיד את ה''ישות הציונית'' שאת כה שונאת? ===================== חוץ מזה את היא שנותנת תוקף להשמדת המונים וגורעת מעצם ההשמדה כהשמדה, בכך שאת ממזערת את תעשיית ההשמדה של היטלר לעומת תעשיית ההשמדה של סטלין (ולכל 'תעשיה' היו את כלל התפ''י שלה). אולי כי 'אוייביך' מבית היום מחוברים בזיכרון ההיסטורי הרחוק יותר לסטלין. ובכל מקרה אם את רוצה לקלל אותי אז לפחות שתצטטי אותי נכון!!!! הינה מה שאמרת בפתיל הנוכחי תגובה 85660 ''אפילו אין יודעים כמה יהודים הושמדו, אבל הם רוצים נתונים! איזה א י ד י ו ט (הדגשה שלי) פה אמר שהרוע לא נמדד במספרי ההרוגים אלא בכוונות, וזה בענין סטאלין.'' הערה שלי: ======== אבל הויכוח ביננו לא היה בכלל על מספר היהודים שניטבחו בשואה! אלא היה על השוואתך בין רע (סטלין) לרע (היטלר). רוע מתחיל מהרצח הראשון!!!! את היא שטענת שסטלין רע יותר מהיטלר כי הוא רצח יותר!!!!! למעשה את היא שמכשירה את היטלר הרשע! ואח''כ את מסובבת בכחש את פאנל הויכוח ביננו וטוענת טענות שמנותקות מהאמת. וזו בכלל לא אמת היסטורית, אלא אמת שנמצאת ומתועדת ממש כאן, בפורום הזה..... את טענת דיון 3900 ============== ''סטאלין היה רוצח המונים גדול מהיטלר. הוא רצח את מקורביו ומשמשיו הנאמנים, בזה אחר זה, בתירוצים שונים ומשונים. הוא רצח את השבויים הרוסיים... וכו''. ותגובתי היתה תגובה 85530 ============== ''חוץ מזה את קובעת קביעות מחרידות ביותר כמו למשל ש''סטלין היה רוצח המונים גדול מהיטלר''. כיצד את קובעת מיהו רוצח ההמונים גדול יותר? זה שרצח יותר מהשני? הניסיון להשוות ברמה המתמטית בין רוצח לרוצח הוא נואל וחסר תוקף מוסרי. אז מי האידיוט מביננו? (להזכירך, הביטוי הזה הוא שלך) ========================= אני מקווה ששמת לב שהקפדתי כרגיל לא לנבל את פי. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תעוד נהדר בצד ''תפירת'' שקרים והונאת הקורא |
|||
|
|||
התעוד כאן הוא נהדר, אך ניתן להבחין בדברי הכותבת גם בהדי תרבות השקר וההונאה, שהופכת שגורה יותר ויותר, ודומני שכלל אינה ניפרדת הן מהשחיתות והן מהפשיעה הכלכלית במקומותינו. איך תופרים את מצג השקרים הזה? ראשית, מביאים את דברי חיים ויצמן, אגב, כלל לא סוציאליסט, אלא ליברל ברוח אירופית. הכותבת גם מסתירה מאיתנו, השובבה, שוייצמן הוא בעל אוריינטציה מאד פרו בריטית (בניגוד לבן גוריון של ועידת בילטימור, 1942) ובמסגרת זאת, הוא שואף לרצות את ממשלת המנדט, ולהראות להם שמדובר בהגירה מוגבלת (זוהי מדיניות משרד המושבות הבריטי מאז הספר הלבן הראשון - קליטת מהגרים יהודים רק על פי אפשרויותיה הכלכליות של הארץ). הדבר הזה כלל אינו רלוונטי לסוציאליזם, וייצמן מעולם, אבל מעולם לא היה סוציאליסט, אלא מדען ובעל הון והשקפות ליברליות ולא סוציאליסטיות. והערה מתודית: בכך שהכותבת מלבה כאן מחשבה גורפת ומכלילה, תוך מצג כוזב, היא מחנכת את הישראלי, לחוסר יכולת חשיבה הגיונית. כותבים מסוגה תורמים, אולי בהיסח הדעת, ומתוך אמביציה אישית כנראה, לדרדור החינוך בישראל, כאשר תלמידי ישראל הם ברמה ה-33 וה-36 בעולם במדעים ומתימטיקה, ונגע הסמים פשע בכל בתי הספר, תוך מנהיגות ביריונית שלילית. הכותבת נותנת מצג כאילו היא ''ימנית'' אך כבר ראינו שאין קשר בין ימין לבין הפצת הבורות, החשיבה הקלוקלת עתירת האסוסיאציות הרופפות כתחליף ללוגיקה או חיזוק כלכלת הסמים בישראל . לאחר שהכותבת הפכה את וייצמן בפניני פיה ל''סוציאליסט'', היא יוצרת מצג שקר נוסף. כצנלסון שעבר את הנורא מכל, את השואה, מדבר דברים נוקבים כנגד האנטי ציונים, כנגד האינטלקטואלים ששאפו להשאר באירופה ובמערב. כנגד אותם משפטנים ואקדמאים שבאטימותם הנוראה ובהיותם חלאות אדם קשות, שיתפו פעולה עם הצורר. היא מביאה תעוד חשוב ממדרגה ראשונה, תעוד מרתק, וזאת זכותה הגדולה במאמר. אבל רגע, למה לרמות ולהונות את הקורא? לא מספיק עובדים כאן על כולנו עבודה עברית? וכך כצנלסון כלל אינו יוצא כנגד הסוציאליסטים דווקא. שוב יצרה הכותבת השובבה סמיכות אסוסיאטיבית בין סוציאליזם לבין השכלה גבוהה. נהפוך הוא, בניגוד לשקריה במצח נחושה של הכותבת, כצנלסון דווקא מדבר על מדינה יהודית סוציאליסטית, ממשלת פועלים, שהיא שהיתה עשוייה להרתיע את הצורר. הינה קראו, שחור על גבי לבן (עד כדי כך הכותבת הנכבדה מזלזלת באינטליגנציה ובהבנת הנקרא שלנו, ורואה בכולנו בהמות לדיסאינפורמציה)? ... לולא הנחתם את אבני הנגף, המכשולים על דרך חיי המונים מישראל, לולא שפכתם מי שופכיכם על כל היקר לנו, על ארץ מולדת, לו היינו שם, בארץ אבות במליונינו, לא רק שלא היה מחננו הרב, במקום שרשה וחיותה לפליטה, אלא גם בארצות הגלות לא היתה החיה הרעה, העם הגרמני מרהיב עוז, לא היה מעיז לגעת בנו, העם הפחדן לא היה נוגע ביהודים ***אזרחי ממשלת פועלים בארצם***. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תעוד נהדר בצד ''תפירת'' שקרים והונאת הקורא |
|||
|
|||
בירבורציונה כבירונה. אולי אתה יכול לסדר את מחשבותיך נסה . | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תעוד נהדר בצד ''תפירת'' שקרים והונאת הקורא |
|||
|
|||
שם הספר של כצנלסון? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| העותק הנמצא בידי - |
|||
|
|||
יצחק כצנלסון כתבים אחרונים - תש''ג-תש''ד ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל הוצאת הקיבוץ המאוחד - התש''ז | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| סתם קטע |
|||
|
|||
יצחק בן עמי מספר (''שנות זעם..'') כי הצליח בקשריו להגיע לרובר רוטשילד בפאריס, שהיה מוכן לתרום להצלת היהודים וגם להתרים אחרים, אך בקש קודם את הסכמת המימסד הציוני, וכך מתאר בן עמי את אשר אירע (שם): ''.. אבל וייצמן סיים את הפגישות האלו בהבעת זהירותו מפנינו באוזניו של רוטשילד: 'כאשר אתה אוכל מרק עם השטן, עליך להצטייד בכף ארוכה'. יש להניח שוייצמן היה מאוהב במימרה הזאת, משום שחזר עליה לפני הלפרן ויעקבי כאשר רובר רוטשילד הפגיש אותם פעם נוספת. הפעם התלונן וייצמן ארוכות על התנאים האיומים בספינותינו, ויעקבי ענה שאכן התנאים רעים, אבל אלה עדיפים מההישארות בארצות שהעולים בורחים מהן. ויצמן המשיך ואמר שלא כל העולים האלה מהווים אלמנט משביע רצון כלל וכלל, וכי נוסף לזה הם קשים לקלוט. הוא הודה שמאות אלפי יהודים גרמניים מבקשים מקלט בפולין, צ'כוסלובקיה וצרפת – אבל הם 'מוסיפים לאנטישמיות' בארצות האלה והוא אינו רואה כיצד אפשר יהיה להכניס אותם במספרים כאלה לארץ ישראל''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גם זה סתם קטע |
|||
|
|||
'' אם תרחיבו את הפעולה זה מחייב שליטה על הנפש ועל הרכוש של הציבור. ועל הציבור יש לנו שליטה. אין אנחנו מתכוננים לוותר על שליטתנו בציבור, כי אנחנו הננו נושאי מנדט העם היהודי ... ''.... אנו דורשים מכם להפסיק מיד ... איננו רוצים שתתחיל מלחמת אחים ... אולם נהיה מוכנים גם לכך. נהיה נאלצים לאחוז באמצעים שלנו למען מנוע את מעשיכם. המשטרה (הבריטית, ח''א), לדעתנו, לא תוכל לחסלכם, אולם אם היישוב יתקומם הרי הדבר יבוא לידי כך. ברור שאיננו מדברים על חיסולכם הפיסי, אולם התפתחות הדברים תביא גם לכך, היא תביא להשמדתכם. ואז לא חשוב מי התחיל הראשון - זה עניין של תעמולה והסברה....'' תגובת המימסד השמאלני (משה סנה ואליהו גולומב בפגישה עם בגין) למרד האצ''ל בבריטים וב''ספר הלבן” שלהם – 1943, עיצומה של השמדת יהדות אירופה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| באותם ימים, בהם מעמידים הציונל סוציאליסטים אולטמטום בפני האצ''ל |
|||
|
|||
להפסיק את מלחמתו ב''ספר הלבן'', באותם ימים, בהם מקפידים הבריטים, באופן מיוחד, על קיום הספר הלבן, מספר לנו כצנלסון - 24.8.1943: ''... אתמול הודיע לי אחד העצורים כאן, בויטל, שהרדיו באמריקה הודיע לכל העולם כולו שארבעת מליונים יהודים נהרגו, נשחטו, נקטלו, נשרפו ונקברו חיים על ידי הגרמנים באירופה. ''גם בימים שהרדיו באנגליה לפני שנים שלושה חדשים הודיע על מליון יהודים מומתים בידי הגרמנים, היה לפני חשבון יהודי אירופה, שיראו להגיד לעצמם את כל האמת, שיערו באותם הימים שחמישה מליונים נהרגו ע''י עם רוצח זה.... ''.. אתמול הודיע הרדיו מאמריקה לכל באי עולם: ארבעת מליון יהודים, ביניהם ילדים, נשים, טף וזקן, נהרגו באירופה ע''י הגרמנים, המשתלטים עליה, ואתמול, אתמול בערב, שמעתי את ה' שיין, אחד העצורים בויטל, בחדר מכירי, שבא עמי לויטל אף הוא, מר לנדוי, מדבר, כאילו אל עצמו, מתוך הניעו בראשו: שבעה.... שבעה מליונים הועלו לגרדום....''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ה''ציונות'' העדיפה ''ציונים'' שביטאו את ''ציונותם'' |
|||
|
|||
למימסד הציוני בתרומות כבדות, והעדיפו את ישיבתם בחו''ל. ''... הורפלים יבכו כל עם, אך לא את עמם... הטובים'ים, הסוקולוב'ים, בני נ''ס, אלה היהודים המדומים שהצילו עתה, בימי איד אלה, את חייהם, לא ילמדו מאבדן עמם כלום, לא ראו את הברכה בו בחייו ולא יכירו בקדושתם במותם מאומה, שנהפך עליהם לבם, שנלקח בתוכם מצפונם....'' (יצחק כצנלסון). נחום סוקולוב מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית קפיצה אל: ניווט, חפש נחום סוקולוב (1859 - 1936), הנשיא הרביעי של ההסתדרות הציונית העולמית, מנהיג ציוני, סופר ומחלוצי העיתונות העברית. סוקולוב נולד בווישוגרוד שבפולין (אז בתחום רוסיה) למשפחה רבנית. ספג תרבות יהודית מסורתית וכללית ושלט במספר רב של שפות. משנת 1884 היה כתב ובעל טור בעיתון העברי ''הצפירה'' בורשה ולאחר מכן שימש כעורך וכבעלים של העיתון, שבין קוראיו נמנו יהודים משכילים ודתיים כאחד. בשנת 1902 טבע את השם ''תל אביב'', שמאוחר יותר נבחר לשמה של העיר העברית הראשונה, כשתרגם את ספרו של בנימין זאב הרצל, ''אלטנוילנד'', לעברית. לאחר מותו של הרצל הוזמן סוקולוב לקלן, גרמניה, שם היה קיים מרכז ההסתדרות הציונית העולמית. הוא התבקש לשמש המזכיר הכללי שלה וכיהן בתפקיד זה בין השנים 1905-1909. החל משנת 1906 ערך את בטאונה המרכזי של ההסתדרות הציונית בשפה הגרמנית, די ולט. בשנת 1908 ייסד את השבועון העברי ''העולם''. בשנת 1910, בעקבות הסכסוך בין הציונים המדיניים ובין הציונים המעשיים, התפטר מכל תפקידיו. בשנת 1911 נבחר בקונגרס הציוני ה-10 להיות חבר הועד הפועל הציוני המצומצם (ההנהלה הציונית של התקופה) וניהל את ענייניה המדיניים של ההנהגה הציונית החדשה. סוקולוב וחיים ויצמן היו מהאישים הבולטים בפעילות המדינית מול בריטניה שהובילה להצהרת בלפור. בקונגרס הציוני ה-12, בשנת 1921, נבחר סוקולוב ליושב ראש ההנהלה הציונית וכיהן בתפקיד זה עד הקונגרס הציוני ה-17, בשנת 1931. בשנת 1932 התמנה לנשיא ההסתדרות הציונית העולמית. בשנת 1935 פינה את מקומו לחיים ויצמן, והיה לנשיא כבוד של ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית ולנשיא קרן היסוד. הוא מת מיתה חטופה בלונדון בשנת 1936. בשנת 1956 הועלה ארונו ארצה ונקבר בהר הרצל. על שמו נקראים קיבוץ שדה נחום, ''בית סוקולוב''- בית העיתונאים בתל אביב המעניק על שמו את פרס סוקולוב לעתונות, ורחובות בכל הארץ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איזה עמוד? |
|||
|
|||
הטובים'ים, הסוקולוב'ים, בני נ''ס, אלה היהודים המדומים שהצילו עתה, בימי איד אלה, | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איזה עמוד? עמוד 173 עמודה שניה. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| ועוד קטע ''שקרים'' ''חביב'' |
|||
|
|||
בשנת 1922 אישרה ה''הסתדרות הציונית'' לשלטונות המנדט לקרוע 77% מאדמות ארץ ישראל, שאושרו על ידי הגויים(!) להקים עליהן ה''בית הלאומי'' לעם היהודי. ל''הסתדרות הציונית'' היו רעיונות אחרים, והם מיהרו לאשר לאימפריה הבריטית, שראתה בארץ ישראל עוד אחת ממושבותיה הרבות את הקיצוץ שתאם את האינטרסים של המימסד ה''ציוני'' ; - ''אנחנו מצידנו נתאמץ לעצור בעד זרמי אמיגרציה פתאומית לארץ ישראל, כדי למנוע בעד תוהו ובוהו--- היהודים בחו''ל ישארו, כמקודם, אזרחים נאמנים לארצות מלדתם ומגוריהם- אולם ליהודי ארץ ישראל הרי זה יהיה בית נאמן ממש ---- התנועה הציונית אינה חֶברה-לעזרת-נודדים. אין מגמתנו למלא את הארץ בהמוני יהודים, סתם מכל הבא לידינו...'' (''התרן'' מס' 46, 1.2.1918 ''מערכות הארגון הצבאי הלאומי'' דוד ניב). ארבע שנים לאחר עלית היטלר (בבחירות דמוקרטיות) לשלטון בגרמניה, הבהיר חיים ויצמן (NEW JUDEA, סתו 1937 [''בן המאה העשרים'', בן הכט]): ''.. ארץ ישראל אינה יכולה לפתור את בעיית יהודי אירופה – רוצים אנו, כי רק מיטב הנוער היהודי יבוא אלינו. רוצים אנו, כי רק יהודים בעלי השכלה יכנסו לארץ ישראל, כדי להגדיל את התרבות בה. שאר היהודים יצטרכו להישאר במקום מושבותיהם ולעמוד מול כל גורל שנגזר עליהם. מליוני יהודים אלה אבק-אדם הם על גלגלי ההסטוריה ואפשר שיצטרך להיזרות ברוח, אין אנו רוצים שינהרו לארץ ישראל, אין אנו רוצים שתל-אביב שלנו תיהפך לעוד גיטו בזוי'' . והם יקבעו מיהו ''בעל השכלה''.... לא היה חידוש ב''בשורה'' זו של ויצמן; כבר ב - 19.12.1919 (הארץ, מס' 146) אמר: ''בכאב לב עלינו לציין תמיד, כי אין הציונות יכולה לענות על קטאסטרופה..''. וגם אלה היו טמאים בעיני בריוני ה''ציונות'' - ''... ויושבים מליונרי המלחמה האלה בשטוקהולם, בקופנהאגן, בהולנד והיו מסכימים להסתלק מאומות העולם לפינה שלנו(!), ואפילו היהודים העשירים בגרמניה, אוסטריה והונגריה, חשים את עצמם בחוסר בטחון ונכונים לחפש מחסה. הרדיפות והגזירות מצד אחד, והפחד מפני הבולשביזם מהעבר השני, דוחפים איפא את עשירי ישראל לחפש 'מקלט' בטוח ..... ואולם הציונות של ההון הפרטי נפגשה מצד פועלי ציון שבוועידה בביקורת..... נגד השקפות ישוביות אלו הגנו פועלי ציון על רעיון הישוב העובד, אשר אין בו נותני עבודה ומקבלי עבודה. השאלה העיקרית כרגע היא הלאמת הקרקע, האפשרות לכל פועל להשיג באריסות עולמית שטח אדמה אשר יוכל לעבד בעצמו מבלי להעסיק שכירים....'' (נ. סירקין, קונטרס, א' בסיון תרע''ט, ''מערכות הארגון.....'', דוד ניב). כך הם זרעו כבר אז את זרע הפורענות המובנה ביסודות ה''מדינה שהשמאל בנה'', באלימות רעיונית ופיזית!! וחובה לדעת זאת, כדי להבין עד כמה הם פושעים גם בעצם היום הזה. הצדק תמיד אתם, כי ''איש זרוע לו הארץ''. הם רצו לצמצם את העליה לאנשים המחזיקים בדעותיהם, אך התירוץ היה – מיעוט כושר הקליטה של הארץ – ועל כן צימצמו אותו עוד.... זאת, כאשר ברור לכל הדיוט שאין כלכלה בלא משאבי אנוש שייצרו אותה, ואין כלכלה, כשאין למען מי לטפח אותה. וכך, מתוך ערלות לב, הפקירו את ארצנו. על אדמותינו השדודות המליכו הבריטים נסיך בידואי אותו הביאו מחג'אז, והוא בידיהם כחומר ביד היוצר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עוד קובץ ''חביב'' של ''שקרים'' |
|||
|
|||
בגליון אדר א, תש''ג של ''החשמונאי'' (בטאון תנועת ברית-חשמונאים [ברי''ח]): ''נפל דבר בינינו, העם היותר עתיק, עם-העמים, נשחט במליוניו. דומה, ששואה מחרידה זו צריכה היתה לזעזע אף את השלוים והשאננים ביותר במלוא עולם, ולא היא; אטום לב העולם, בסדום העמים אין אף צדיק אחד... דור שכולו חייב! אבד חסיד מן הארץ וישר בעמים אין.... ''ואף אותו העם ומנהיגיו המדברים השכם ודבר על אור ודרור, וחסד ורחמים, גם הם אינם אלא, 'טמאי נפש מתקדשים. שבע תועבות ושמונה שרצים בלבם'. ולבם לא יאמין לפיהם. ''בימים נוראים אלה, כשעל כל דרך ועל כל כביש מתגוללים רבבות ומאות אלפים אחינו-בשרנו שנמלטו בעצמותיהם ובעורם, כל עוד נפשם בם, עירומים ויחפים, רעבים וצמאים, מעמק הבכא, מהגיהינום הגדול של היטלר, בימי-אבל אלה, זורקים אלה, 'לוחמי הצדק' מספר של סרטיפיקטים – לילדים בלבד – עם מכה בצידם, בצורת הכרזה מודגשת 'שמירה קפדנית על ''הספר הלבן''... לעג לרש! ומאליה בוקעת האמרה העתיקה: 'ארורים הרשעים שאין טובתם שלמה''' ועוד: ''... אף מצפונו של הגוי המתועב ביותר אינו יכל לשקוט, למראה זוועה ענקית כזו, שחור משחור, תופת מתופת. ''על כן נתעוררו להיטיב עמנו. מבטיחים לתת רשות כניסה לארצות אמריקה לרבבות יהודים, 'שיפתחו אותן בכשרונותיהם' אחרים יעשו בוודאי כמותם, והשאלה היהודית תיפתר ע''י... המשך הגלות לאורך ימים... ''האם זה הפתרון לאחר מה שהתרחש? הזהו הגמול? זו צרה וזה שכרה?: לא ולא! לא תקום ולא תהיה! לא נלך למולדות חורגות, לא נשוב לגולה חדשה. נשרפו כל הגשרים לעדי עד. והנושא אתו חלום להשיב את העם לפזורו ולנדודיו את חלום היטלר הוא נושא בכנפיו. כי לא יפלה בין הממית אותנו המתה גשמית ובין מי שממית אותנו כעם, אדון לגורלו, בר חירות ובר כבוד, ושר האומה אינו מבכר את זה על פני זה''. השמדת היהודים בעיצומה והמימסד הציוני בארץ ישראל נאמן ל''ספר הלבן''. ומי שנלחם בספר הלבן מורד ב''מרות הלאומית'' של בן גוריון. הוא ''טרוריסט'' והוא נרדף והוא נמסר לידי ה''ממשלה'' – ממשלת המנדט. והוא מנודה והוא מנואץ והוא קרבן למלשינים, למוסרים ולרודפים בהם קולל העם היהודי לדורותיו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איוולת העלייה לישראל ובעייתיות האוכלוסייה - בכייה לדורות |
|||
|
|||
המנהיגות הציונית בתחילת המאה ה-20 - כמובן חשבה באופן נכון ורציונאלי. משאבי קליטת כל מדינה הינם מוגבלים, בפרט בתנאים דאז, והיה זה חכם באופן מדהים באותה תקופה לדבר על הבאה לא''י של משאבי אנוש ברמה גבוהה. המשבר בישראל כיום, בניגוד לדבריה של הכותבת, אינו בגלל בעיות פוליטיות, אלא בגלל כוח האדם הירוד בממוצע בישראל, דבר המביא הן חוסר יעילות, הן קריסת מערכות, הן סאוב והן תרבות שקר. מאז 1956 ברחו מכאן 800 אלף בני הישוב הוותיק, גרעין איכותי, ואיכות כוח האדם בישראל ירדה תלולות, דבר שאנו רואים כיום הן בכשלים במערכות ישראל, והן בכשלים בכל תחום. צריך בתחום זה לומר את האמת. כרגע מעלים לכאן הודים, אותם מכנים ''בני מנשה'' http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/787949.html ברור שקיימת בישראל מגמה לתגבר את אוכלוסייתה. התיקון לחוק השבות כבר אינו רלוונטי. ישראל כמו רוב מדינות ההגירה, יכולה לקבוע קריטריונים ומבחנים של הזכאים להגירה, שמטרתם, העלאת כוח אדם ברמה סבירה. למעשה, מאז מבצע שלמה ועוד לפני כן, נעשים כאן מעשי איוולת. בישראל כיום, במידה רבה עקב הערבויות האמריקניות למלוות, הסיוע האמריקני, אגרות הבונדס והמגבית, ומשקיעי חוץ, בעקר משקיעים יהודים, בישראל התוצר הממוצע לנפש, 18 אלף דולר לשנה, אף שאינו מרהיב יחסית למדינות המערב, יכול לאפשר משיכת אוכלוסיה איכותית ממדינות שכרגע התוצר לנפש נמוך יחסית. אלא שכאן חגגו ישראבלוף ואיוולהבלוף, ובאיוולתנו העלינו אוכלוסיות בעייתיות דווקא -אתיופים (המדינה הנחשלת ביותר באפריקה), גרוזינים וסוגם. בעוד יכולנו להעלות פולנים (IQ ממוצע של 106, השני בדרוג העולמי על פי החוקר הדמוגרפי פרופ' לין מאירלנד) וכיוצא בכך. בכייה לדורות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אתה לא תפסיק את איוולתך |
|||
|
|||
רק בגלל שנפסלה עבודת המ.א שלך? מה יהיה? תיקח את עצמך בידיך ואל תזרוק לכלוך על'אחרים, בעיקר לא על ה106 IQ שלך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איזו עבודת מ.א. שלי ניפסלה? הייתי תלמיד מ.א. מצטיין |
|||
|
|||
לא מספיק עם השקרים ורצח האופי? אינך יכול לענות באופן ענייני, אם אינך מסכים לדברים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אם כך מדוע לא סיימת את תואר המ.א ? |
|||
|
|||
עברו מעל 30 שנה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איפה הדוקטורט??? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| והתשובה: פשע נגד האנושות והמדע מהקשים במאה ה-20 |
|||
|
|||
אכן, חרף התרומה הגדולה ביותר שנעשתה אי פעם בישראל בפסיכולוגיה ניסויית קוגניטיבית, קידומי סורבל, הוטרדתי ונעשו פשעים גדולים מאלה, בשרות ניכוס דברים שפיתחתי מאז 1971. עצם אמירת הדבר, פוגעת בתחושת הסדר הטוב האזרחי של כל אזרח סביר. עוד בשנת 1982 ניסה חברי, מייקל שרייבר, חסיד של איין ראנד ששהה מספר שנים בישראל, לחשוף את הפרשה עבורי בפגישה עם כתבת ידיעות אחרונות עמליה ברנע. ב-2004 ולאחר מכן היו לי מגעים עם סגן ראש אגף חקירות (אג''ח) במטה הארצי בירושלים, עקב תלונה מפורטת שהיגשתי, לחשיפת הפרשה והבאת הנאשמים לדין פלילי בישראל. עקב נטייתי לעבודה קשה, כל שנותי הבוגרות, ופרוייקטים חדשים, ועקב שנאתי לעסוק בלכלוך מהקשים שניתן בכלל להעלות על הדעת, עדיין לא השקעתי משאבים רבים בנושא. ישראל היא מהמדינות הגבוהות בעולם בהפרה של קניין רוחני. סבורתני שמה שארע לי כאן, הוא עניין לטיפול על ידי גופים בינלאומיים, המכירים היטב את הפשעים כנגד האנושות המבוצעים בדרגות שונות של מכחישנות בישראל. לא רק שהדבר הזה נעשה, אלא שאתה, כנראה חלאת אנוש, עוד הופך זאת מנוף לנגח אותי, במקום להביע רצון שהאשמים ישבו מאחורי סורג ובריח, להתנער בשעט נפש מהטפילים האינטלקטואליים שביצעו זאת? ולהביע תקווה שאקבל את הפיצוי הכספי עבור הנזק הכבד שניגרם, לפחות עבור חלקו, שכן מדובר בנזק שאין לו מחיר, כולל אובדן שנותי הטובות ביותר? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רציתי רק לדעת אם את הדברים הבאים כתבת אתה |
|||
|
|||
ה''אלטלנה'' - האמת נושא התגובה מאמר מופת חשוב ביותר. מדינה ב-1944 שם הכותב: מיכאל שרון זמן: 05:54 09/07/2005 אכן, נעשה ונעשים סילופים היסטוריים על-ידי הזרם השמאלי בציונות. חשובים ביותר דבריך, בציטוט ההיסטוריון סידני ציון, כי מלחמת השחרור למעשה, היא מלחמתם של אצ''ל ולח''י לשחרור הישוב או המדינה, מהכובש הזר. ולמה אני אומר מדינה? אבי למשל, דור 5 בארץ, סיפר לי, כי בשנות ה-40 היה ''הישוב'' מדינה לכל דבר, עם מוסדותיו העצמאיים, עיתוניו, וכל שאר הדברים העושים מדינה. כשגאנה או דרא''פ היו כבושות על-ידי האנגלים, האם לא היו אלה מדינות? האם אלג'יר שלוחמי המחתרת שלה נילחמו בכיבוש הצרפתי, לא היתה בתחילת שנות ה-50 מדינה? ומה עם הודו סין (ויטנאם) שהו צי מין ואירגון הגרילה שלו לחם לחירותה תחת הכיבוש הצרפתי? ואכן, נכון הוא ביותר, שהשם ''מלחמת השחרור'', הינו טעות או סילוף מגמתי. זוהי למעשה, כדברי סידני ציון, מלחמתה הראשונה של המדינה כנגד הג'יהד המוסלמי, וכנגד פלישת מדינות ערב, ממש כשם שצרפת לאחר המהפכה הצרפתית, נילחמה כנגד פלישת מדינות אירופיות שכנות לשטחה. עבודתך זאת היא עבודת מופת, עבודה מהחשובות שהופיעו לאחרונה בישראל בנושא של היסטוריה עכשוית, והגבה לארועים היסטוריים, חלקם קשים, בזמן אמת, זמן התהוותם. תודה, בהוקרה אין קץ, מיכאל שרון כתוב תגובה ל- מיכאל שרון | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן, והרחבתי בנושא במאמר הבא |
|||
|
|||
http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=158... כתיבתי הביקורתית, ראיתיה ''מעבר לימין ולשמאל'' ובשרות חשיפת האמת. כך גם בנושא השחיתות והפשיעה הכלכלית.http://www.global-report.com/a.php?c=msharon&a=5... דומני שמאז מאמרך דאז הקצנת את סיגנונך, ועברת אם איני טועה, גם למגמת דיסאינפורמציה, אולי מבלי זיהוי מלא של העובדה הזאת, באותה תנופה עצמה. אשמח אם תביאי כאן קישור למאמרך דאז, שהיה דומני שונה מהותית ממאמריך היום. לא הייתי מתפעל, אילו הייתי מעריך שיש תועמלנות נטו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא שניתי את סגנוני! הסגנון שלי היא - האמת! |
|||
|
|||
לא אתה כתבת פה באיזה מקום, שבבקר צח אחד, שנית את דעתך, לדעותיה של בת זוגך, או משהו דומה לזה? זהו, נתקעתם עם בלוף הדיסאינפורמציה וזה פותר את כל הבעיות? להווי ידוע לך, כל מה שאכתוב, ובכל סגנון לשוני, לא יצליח לגעת בעומק הרוע השמאלני. מדי יום אני מוצאת עוד ועוד הוכחות. בתחילה היה קשה לעכל, היום זה כבר מובן מאליו, מתיר ספקות ופותר קושיות. יש לשמאל מטרה אחת בלבד - להכריע ארצה את היהדות. וכמובן - לשלוט על הדברים. חפש את המאמר שלי ב-nfc, שם תמצא גם את התגובה שלך. אמרת פעם דבר אמת, למה לחזור בך? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא שניתי את סגנוני! הסגנון שלי היא - האמת! |
|||
|
|||
''לא אתה כתבת פה באיזה מקום, שבבקר צח אחד, שנית את דעתך, לדעותיה של בת זוגך, או משהו דומה לזה?'' זה רושם שנוצר בך כנראה, שכן כתבתי רק שבת זוגי היתה ימנית, ולא ש''שיניתי את דעתי''. יצאתי איתה מ-2002 בערך, וכתבתי חומר שהיה ברובו, במידה שהיתה לו נגיעה פוליטית (שכן כתבתי בשורה של נושאים) במובהק ''ימני'', מ-98 בערך. גישתי היתה תמיד, בעקר שכל ישר, ויש לי ידע היסטורי לא מועט, כולל עניין רב בהסטוריה צבאית ובשאלות ביטחון לאומי, , וכך, עוד לפני כן, דיברתי נגד התקפלויות למיניהם, וראיתי עין בעין את בעיותיה של ישראל באיזור, ומכיוון שלדברי היה כנראה כוח שכנוע לא מבוטל, הרי ידידים מן השמאל המרכזי או הממסד למעשה, בקשו ממני בשנת 96 למשל, ''לגלות אחריות לאומית'' ולא לדבר כנגד ויתור על הגולן, למשל. מעולם לא שיניתי דעותי ל''דעותיהם של אחרים'', להפך, אחרים הם שהלכו אחרי, ומכיוון שהייתי לא במעט מה שמכונה במונח עכשוי ''חוצה גבולות'', הרי היו גם כאלה, שחשבו שביטחונם ושרידותם האישית תלויים בדחיקתי לשוליים, תוך אמירות שעיקרן צרות עין רוטנת מסוג ''חשוב שנפוליאונים מסוגך יוגבלו'' או אפילו ''אם ניתן לך חופש, תקח את כל הקופה''... | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי