|
תפסיק להתמם | |||
|
|||
אתה יודע טוב מאוד את העובדות. כמו חכמולוגים אחרים כאן אתה מתחזה כאילו כל הסיפור חדש לך. | |||
_new_ |
תפסיק לקשקש | |||
|
|||
סיפורי המעשיות הללו הן לא עובדות. אני רוצה לדעת במספרים, כמה עלו, כמה סרטיפיקטים, איך הם חולקו, מאיפה העולים. אם בסוף יסתבר שמדובר במספר זעום של אנשים אז כל הויכוח הזה עולה בעשן, אם יסתבר שהמדובר במיליונים או מאות אלפים, זה כבר משהו אחר לגמרי. אז בבקשה לדבר בעובדות ולא בציטוטים תלושים. | |||
_new_ |
על עובדות | |||
|
|||
מסתבר שכאשר מחפשים נתונים מספריים שיתאימו לטענות נתקלים בקשיים אובייקטיביים. המשמעות היא שכדי לענות על שאלתך יש צורך לצאת במחקר ארכיוני חדש. מצד שני אפשר להגיע לתמונה ברמת אמינות טובה גם באמצעות מחקרים קיימים. א. בין השנים 1919 – 1948 הגיעו לארץ 486 אלף עולים רובם בעליה מוסדרת. מתוך אלו היו כ-77 אלף מעפילים (בלתי ליגאליים) שנתפסו והיו עוד כ-30 אלף שהגיעו ולא נתפסו. מכאן שכרבע מהעולים היו בלתי חוקיים. הקבוצה הזאת היתה תלויה במחסור בסרטיפיקטים. ברוב התקופה נחלקו העולים לארבע קבוצות: A = בעלי הון, מעמד כלכלי מובטח, B = אנשים שמוסדות שונים ערבים לביטחונם הכלכלי, C = אנשים בעלי סיכוי להשתלב בשוק התעסוקה, D = אנשים תלויים בתושבי קבע (קרובי משפחה) או באחת מהקטגוריות האחרות. ''ברוב תקופת המנדאט ניתן לעולים מקבוצות A, B, D להיכנס לארץ באורח חופשי כמעט''. מכסות העליה נקבעו לקבוצה C לאחר שהסוכנות או ההסתדרות הציונית ''העבירו למשרד ההגירה הצעה מנומקת, המצביעה על מקומות התעסוקה...''. לגבי קבוצה זו, C, המילה האחרונה היתה של הנציב העליון. בדרך כלל אישר הנציב בין 20 ל-50 אחוזים מהדרישה של המוסדות. מתקופת המרד הערבי 1936 והלאה הוגבלו גם יתר הקבוצות. הספר הלבן של 1939 קבע מכסה כוללת למשך 5 שנים של 75 אלף עולים. במהלך המלחמה הגיעו לארץ כ-69 אלף עולים מהם במסגרת עליה ב' (הבלתי ליגלית) כ-19 אלף (דליה עופר, ''דרך בים'', פרק המבוא ונספח). אפשר גם לקרוא על הנושא בוויקיפדיה תחת הערך העפלה (http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%9C%D7%99%D7%9...). ב. הטענות שלממסד הציוני היתה השפעה ועמדתו קבעה בענייני מדיניות ההגירה של ממשלת המנדט אינן מבוססות: ''בסיכומו של דבר היתה למוסדות הציוניים השפעה מזערית בלבד על יישומו של עקרון יכולת הקליטה הכלכלית, כמו על ענייני העלייה בכלל. הבריטים קבעו את כללי המשחק,...'' למרות הנסיונות של ההסתדרות הציונית היא לא ממש הצליחה להשפיע על הקריטריונים (אביבה חלמיש, עלייה לפי יכולת הקליטה הכלכלית, ''כלכלה וחברה בימי המנדט'' בעריכת בראלי וקרלינסקי). | |||
_new_ |
על עובדות | |||
|
|||
נניח לרגע שזה נכון כי ראשי הציבור היהודי בארץ ישראל היו חבורה של נבלים אנטישמים וכו' ככל שטוענת גב' אייזנמן הנכבדת. נשאלת השאלה באיזה אופן והאם בכלל הם השפיעו על עליית יהודים לארץ ישראל. לאחר השואה הביאו את כל מי שיכלו, לכן השאלה רלוונטית לשנים 1930 - 1940, ולאחר מכן לשנות המלחמה, וכל זאת בעיקר מאירופה. אם נניח כי כל מי שרצה וידו משגת לא היה זקוק להם נשארים רק אלו שהיו זקוקים לסיוע כספי או אדמיניסטרטיבי ואת אלו מיינו לפי קריטריונים שונים. איזה מספרים ניתן לדעתך להניח לגבי יהודים שרצו לעלות והיו זקוקים לסיוע של הסוכנות בעשור של 1930 - 1940? שאלה שניה היא מה קרה בתקופת המלחמה, כמה יהודים עלו לארץ מאירופה בתקופה זו, האם ניתן להניח לגביהם איזה מספרים? מוזר בעיני שצריך לחרוש את הארכיונים, הטענה שראשי הישוב והסוכנות הפקירו למוות את בני עמם מטעמים פוליטיים היא טענה נפוצה למדי, בסך הכל הגב' אייזנמן ממחזרת חומר שנלעס כבר עד לזרא, מוזר בעיני שלא ידוע לנו על ניתוחים כמותיים שיוכלו לתמוך בטענה הזו או לדחות אותה. אם יסתבר כי למרות כל הפרוטוקולים והציטטות מדובר באלפים בודדים שעל עלייתם היתה לסוכנות איזו השפעה, הרי שהטענה הזו מאבדת כל ערך. אם יסתבר מאידך כי ראשי הסוכנות העלו לארץ מאות אלפי יהודים מהמחנה הפוליטי שלהם ומנעו את עלייתם של מספרים גדולים של תומכי תנועות אחרות, זה כבר שוב סיפור אחר. | |||
_new_ |
על עובדות | |||
|
|||
טענתי שיהיה צריך לחרוש את הארכיונים בגלל העובדה שכאשר מנסים להבהיר שאלות שלא נשאלו צריך לחפש את המספרים המקוריים. בכל מקרה אני אינני מכיר אוסף נתונים טוב שמספק תשובה טובה-איכותית לשאלותיך. למשל אביבה חלמיש מבססת את מסקנותיה (שהצגתי בהודעה הקודמת) על מידע ונתונים אלא שהיא לא מציגה אותם באותו המאמר. לגבי תקופת המלחמה כבר הצגתי תשובה: מתקופת המרד הערבי 1936 והלאה הוגבלו גם יתר הקבוצות. הספר הלבן של 1939 קבע מכסה כוללת למשך 5 שנים של 75 אלף עולים. במהלך המלחמה הגיעו לארץ כ-69 אלף עולים מהם במסגרת עליה ב' (הבלתי ליגלית) כ-19 אלף (דליה עופר, ''דרך בים'', פרק המבוא ונספח). מהקצת שקראתי התחושה שלי היא כי המצב באירופה היה קשה מבחינת היכולת של היהודים לעלות (או להגר) באמצעים פרטיים שלהם. מהצד השני היתה המגבלה שהציבו הבריטים אם בגלל היכולת הכלכלית בראשית התקופה ואם בגלל שיקולים פוליטיים בסופה. אני חושב שאפשר להבין זאת מהנאום של ברל כצנלסון בקונגרס הציוני הכ''א שעדין לא קראתי ומספרה של דליה עופר למשל. בקיצור העליה הבלתי ליגלית נבעה מפערים כאלו. ידוע גם שהפעילים באירגונה של העליה הזאת טענו שהיו להם עולים פוטינציאליים אלא שהיו חסרים להם אמצעים לקנות או לחכור אניות. לפי דליה עופר חלק מהפתרון הושג ''... על ידי גביית מחיר לכרטיס מבעלי-האמצעים,... הדבר סייע רק במעט... לדעת יהודה בראגינסקי [איש גבעת השלושה ''הסוציאליסט''], היה ניתן להביא 100,000 עולים, אילו היו למוסד [לעליה ב' מטעם ההגנה...] הכספים הדרושים באותה תקופה [1938 -1939]'' (דליה עופר, עמ' 30). קצת מספרים: בשנים 1938 -1939 יצאו את שטחי הרייך (גרמניה, אוסטריה וצ'כיה) 258 אלף יהודים. לארץ הגיעו באותה תקופה כ-40 אלף עולים כאשר כ-17 אלף מהם באו בצורה לא ליגלית (דליה עופר, עמ' 29). ברור לגמרי שהרויזיוניסטים שהיו כוח עיקרי בעליה הבלתי ליגלית העדיפו את אנשיהם וכך גם אנשי החלוץ. זה באמת רק על קצה המזלג. נגעתי רק בשוליים של שאלתך. למשל שאלת משנה חשובה: האם היה ניתן להביא יותר עולים בעשור של שנות ה-30 אם היתה תמיכה גורפת של הנהגת היישוב של אז? האם היו להם האמצעים לכך? | |||
_new_ |
רק בקיצור קטע שכתבתי מזמן | |||
|
|||
הם רצו לצמצם את העליה לאנשים המחזיקים בדעותיהם, אך התירוץ היה – מיעוט כושר הקליטה של הארץ – ועל כן צימצמו אותו עוד (בויתור על 77% של אדמות ארץ ישראל, לטובת הקמתה של האמירות ההאשמית).... זאת, כאשר ברור לכל הדיוט שאין כלכלה בלא משאבי אנוש שייצרו אותה, ואין כלכלה, כשאין למען מי לטפח אותה. | |||
_new_ |
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |