|
פיל סגול / טור אישי | |||||
מיכאל שרון ז''ל (יום שלישי, 18/02/2003 שעה 2:23) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
שורש ''מסכה'' (עגל מסכה) : | |||
|
|||
לסוכך, סוכה, סכך, וכד'- כל אלה מתייחסים לשורש סמנטי שמשמעותו מורה על אובייקט/ים, אדם/אנשים ה''כלואים'' בתוך הגוף המסוכך. הכליאה'' לא חייבת להיות מכל הכיוונים, אלא עשוייה להיות חלקית. למשל ''סכך'' כולא/מסוכך מלמעלה, ''מסכה'' מכסה את הראש רק בחזיתו ומעט בצדודית (את הפנים). אך סיכוך יכול גם להיות מכל העברים, בבחינת ה''סוס הטרויאני'' שאנשים הסתופפו בבטנו, או סביר מאד, במקרה של עגל המסכה, או שור המסכה (המצרי) ששימש, לפי מה שאני מניח כאן, את הכוהן הספוף בבטנו, לצרכי אקוסטיקה כפונקציה מרכזית, ליצירת אפקטים השאתיים כלפי המאמינים. אפקטים כאלה קיימים גם במוסיקה דתית. זאת למשל במעבר משירה גרגוריאנית למזמורים הדתיים הרב קוליים (ששוכללו מאד על ידי פלסטרינה, עד לידי שילוב 7 ו- 8 קולות), שהכנסיה הקתולית עשתה בהם שימוש ליצירת אקלים ריגשי שמימי ומלאכי שלא מן העולם הזה, אצל המאמינים. אף המזמורים הגרגוריאנים משרים ומנצלים אפקטים אקוסטיים של קירות האבן של הכנסייה, ובמונוטוניות ובמקצב משרים מעין אווירה היפנוטית היפה לתחושה דתית. אפקטים אקוסטיים אלה משמשים מחדש בשירה של להקות מודרניות, כמו ''אניגמה''. | |||
_new_ |
מיכאל, מסכה בעברית זו גם מתכת בארמית. | |||
|
|||
_new_ |
ישעיהו: אבל אם יודעים מהי המתכת המסויימת, אין | |||
|
|||
טעם לקרוא לעגל זהב או עגל נחושת ''עגל מתכת''. לכן יש להסיק שהמובן כאן הוא עגל מסוכך (חלול), דהיינו שבתוכו ספון אדם. ציון ''עגל מסכה'' נועד להצביע על הפונקציה הפולחנית הנוספת של פסל האליל, פונקציה המחייבת מבנה מסויים - חלול. זאת בדומה למסכה שלבש הכוהן, או אף שחקן הטרגדייה היונית במטרה לייצר אפקט דרמטי או מהפנט חושים. | |||
_new_ |
לישעיהו: מסכת האל ו''במות'' הפולחן האלילי: ממחשבה | |||
|
|||
נוספת, מסופר שאהרון ''חרט'' דהיינו רקע את הזהב. יתכן אם כן שמדובר לא בעגל שלם, אלא בחזית של עגל, בדומה למסכה המכסה את הפרצוף, אך שאינה אובייקט רצוף מכל צידיה. חזית זו ניתן להציב באופן יציב על הקרקע, בעזרת רגליים תומכות. הדבר מחייב שהכוהן מאחורי ''מסכת'' האל הגדולה, ניצב בחזיתו לקהל ומולו. לכן מדובר במקורות על ''במות''. זאת בניגוד לבמה בתיאטרון השיקספירי למשל, שהיתה עגולה, והקהל ישב מכל עבריה, בדומה לאמפיתאטרון. אני שם לב שבתאוריה שבניתי כאן בהדרגה על בסיס הסברה לעומק של פרטים תמוהים ולא מובנים ממבט ראשון, בתאוריה זו הכל מסתדר בקשר הגיוני וברור של דבר עם משנהו בדומה לתשבץ, דבר דבר על אופניו. כגון: הפסקה הסתומה ''כי פרעה אהרון לשמצה בקמיהם'' שניסו להסביר באופן דחוק בדרכים משונות, גם בתרגומי התנ''ך; הרי ''פרעו'' לא כותבים עם ה'. רק מקרה של כתיבה חד פעמית בבחינת פליטת קולמוס? מדוע היה מקום לבקשה שמשה לא יכעס על אהרן; וכמובן, למה דווקא עגל; ומה פרוש ''עגל מסכה; וכיוצא בזה. ולמה ''במות'' בפולחן אלילי. וכמובן, למה האל הראשי בפולחנים פגניים רבים הוא שור. | |||
_new_ |
מיכאל, הערתי אינה שוללת את פרשנותך | |||
|
|||
אלא מאזכרת פן נוסף של המלה; אבל אם באת לפרש את ה'שער' ''סך'', מסכה סכך סוכה אז גם סמיכה (לכיסוי) וסיכה בשמן ועוד כמה ביטויים בעברית נגזרים מאותו שער (שער - שתי אותיות עיקריות בשורש). לי אין זמן להעמיק בנושא ולכתוב עליו אבל הוא מעניין אותי מאד; אז אשמח ואודה לך אם תכתוב אתה על המלים שבחיינו. בברכה, נסים. | |||
_new_ |
חמסנות והידחפות | |||
|
|||
אמנם הצהרתי שלא אגיב יותר לתגובותיך, אבל אתה שובר שיאים חדשים. קוראי הפורום מוזמנים לעיין בקישור המצורף. מיכאל שרון העתיק את המאמר במלואו לאתר ''האייל הקורא'' כתגובה, עם קשר קלוש ביותר למאמר, במקום לשלוח אותה לעורכים. אני אקרא לזה, בזהירות, חוסר הבנה של המדיום והפורמט, כדי לא לקרוא לזה בשמות אחרים. קישורים: העתק המאמר באתר האייל הקורא: http://www.haayal.co.il/thread.php3?rep=130376 | |||
_new_ |
אנשי העגל = אנשי ''שלום עכשו'' | |||
|
|||
אנשי העגל בהיותם חסרי סבלנות, כאשר משה בושש לבוא, בקשו לעשות להם אלהים אחרים. אלה למעשה היו בעלי הפטנט הקדום ביותר על הקונספט של ''שלום עכשו''. גם אנשי שלום עכשו המודרניים פעלו לפי רוח הסוגסטיה של ''אכול ושתה היום'', מבלי לתת את הדעת על התוצאות. כאשר בקרו את מנחם בגין ז''ל על הסכם השלום עם מצרים הוא השיב בערך כך: טובים יסורי השלום מאימי המלחמה. הוא לא שער בנפשו שבנסיון לעשיית השלום בארץ-ישראל יפלו כל כך הרבה חללים. | |||
_new_ |
מנדס:אנשי העגל של ימינו כמו אז - אטומים הרמטית | |||
|
|||
וצדקתנים בעוורונם המטומטם והרע. אהרון הבין נפש בהמתו, וגם כדי להנצל מפריעתם המטומטמת, ערך להם מחזות פגניים תוך הפעלת אפקטים אקוסטיים בעזרת פולחן העגל, ממש כשם שמדהימים תינוק על ידי עשיית פרצופים וכד' למען יפסיק לצרוח ולרקוע ברגליו, ויאכל את הבננה או הדייסה. משה מאידך, כשראה כי ''פרוע העם'' נאלץ בנוסף להטיל עליהם אימה בעזרת בני שבט לוי, שכן לעיתים רק אמצעים דרסטיים מטילים עליהם מרות והופכים אותם ל''סבירים'', כשם שבוש יודע זאת טוב ביחס לעיראק, וכשם שהוא יודע שדחיית הפעולה תעורר לפריעה ובכחנליות פורעות גם צעירים רבים במערב. בארצנו המצב אולי גרוע יותר מבארצות המערב האחרות, בגלל רמת חינוך ירודה במדעים ומתימטיקה של צעירים רבים, וכן בגלל הוראה שאינה מדגישה חשיבה לעומק ויצירתיות. צעירים אלה הפכו חסרי הרגלי חשיבה והיגיון עמוק, אימפולסיביים, תזזיתיים, חסרי תרבות וגסי רוח, הרגילים לרקוע ברגליהם ולפרוע, תוך שנאת השכל הישר, היצירתיות הבונה והיושרה הפנימית אצל אחרים. | |||
_new_ |
מתי נפלו יותר? | |||
|
|||
בשלום או במלחמה? | |||
_new_ |
שמעון, אני מודע לנסיון הרב שלך בנושאים שקשורים | |||
|
|||
לביטחון אבל בכל זאת בא לצעוק. אני לא ממש יודע למה נדמה לך שאנשי שלום עכשיו נחפזים/נחפזו בבחירת ההעדפותיהם. מה עם האחרים במערך הפוליטי שלנו - הם יותר שקולים? החלטותיהם, העדפותיהם מבטיחות עתיד טוב יותר? צר לי מאד, גם הישגי אנשי היד החזקה (לפי פרלמן גם הם שמאלנים) במשך שנתים לא מזהירים במיוחד. אפילו הסתכלות קדימה לא מעודדת במיוחד. עובדות החיים הפשוטות הן שכבר 50 שנה ויותר אנחנו במלחמה על עתידנו ולאף אחד בנתיים אין את התשובה האופטימלית - אפילו לא קרובה לאופטימלית. זה קל ונוח בסיבוב הזה להאשים את ה''שמאל'' במלחמה או בהחמרה שלה - אבל אותי זה לא משכנע. לצערי אני רואה חורים בתוך רבות מההצעות שמניבה המנהיגות שלנו ואפילו כאן בפורום (דברי מתכוונים גם לדבריך בפתיל האחר). | |||
_new_ |
דוד, אני לא מעדיף את היד החזקה | |||
|
|||
אבל במו''מ ברגע שאתה מתלהב יותר מדי, המחיר שאתה נדרש לשלם הוא יותר גבוה. ניהול מו''מ מדיני דומה מאד לניהול מו''מ מסחרי. אספר לך משהו שיבהיר לך היטב את התמונה. לפני כשנתיים קראתי ראיון בעתון אל-אהראם עם עורך השבועון ''אוקטובר'', אניס מנצור. לאחר מלחמת יום הכפורים, סאדאת החליט להוציא שבועון שינציח את הנצחון הגדול של המלחמה וקרא לו אוקטובר, כי בחודש הזה היתה המלחמה, וסאדאת מינה את אניס מנצור שהיה מיודד אתו (משהו כמו מערכת היחסים בין אורי דן לבין אריק שרון). כאשר סדאת הגיע במוצ''ש ב- 1977 לבקורו הראשון בארץ הוא הביא אתו את אניס מנצור. סדאת הטיל עליו משימה שיסתובב באופן חופשי אינקוגניטו, כדי לדווח לו על הלכי הרוח של הצבור הישראלי. סאדאת הסתובב עם שובל העתונאים סביבו מפגישה לפגישה - אבל אניס מנצור היה במקום אחר. בחצות אותו הלילה התייצב אניס מנצור בסוויטה הנשיאותית במלון המלך דוד, כדי לדווח לסאדאת. והוא מסר לו את רשמיו: אינך מתאר לעצמך איך הצבור היהודי יוצא מכליו כדי להריע לך. כולם רוצים שלום במיוחד האנשים עם השלטים הענקיים שעיקר המסר שלהם ''סאדאת'' ו''שלום''. אם כך הוא הדבר, אני אוציא מהם את כל סיני עד הגרגיר האחרון - אמר לו סאדאת. בהמשך סיפר אניס מנצור למראיין שאחת ממטרותיו העיקריות לבואו לישראל, כדי לבדוק מקרוב את תגובת ההמונים - ישראל היא דמוקרטיה והממשלה תהיה חייבת לתת את דעתה על דרישות הצבור. זהו פן אחד. הפן השני, כאשר מנחם בגין הסכים לבקורו של סאדאת בארץ, משום מה הוא היה בטוח שסאדאת יאפשר לו בקור גומלין דומה - עם אפשרות להופיע בפרלמנט המצרי. בגין לא היתנה את הזמנתו בהזמנת-גומלין. וסאדאת לא רצה לחלוק אתו את הנצחון הגדול שלו - מאותה סיבה שכאשר שניהם קבלו את פרס נובל, סאדאת לא נסע לקבל את הפרס, אלא שלח את ידידו. אילו סאדאת היה זוכה בפרס לבדו, הוא היה נוסע לקבל את הפרס. אז אצלנו יש מזרחנים, ויש מומחים, ויש ערביסטים - אבל אין אצלנו עבודת מטה מסודרת. ולכן כואב לי שבין השלישיה: קרטר-סאדאת-בגין, המצרי היה הגדול מכולם. | |||
_new_ |
לסיוון ידידי: לאיזה תשובה אתה מצפה ממישהו? האם- | |||
|
|||
--חשבת פעם שאין תשובה? האם חשבת פעם שמי שאומר שיש לו תשובה אינו אומר אמת? האם נתקלת פעם בבעיה שאין לה פיתרון סדור וכל מה שאפשר לעשות זה לנהל אותה? האם חשבת על כך? ישנם תחומים בהם 2+2 אינו 4 . | |||
_new_ |
רפי, מה אתה חושב? | |||
|
|||
אני מוכן הרבה פעמים לחיות עם האין תשובה. מה שהכי קשה לי זה הבטחות לפתרון על ידי כאלו שאין להם. ההבטחות לשלום ובטחון או בטחון ושלום הן מאד נפוצות אצלנו בשנים האחרונות, אבל בלי כוונות. מי שמתכוון לנהל בעיה שלא יגיד שהוא יפתור אותה. אף פעם לא אהבתי ''אחד בפה ואחד בלב''. מעניין, לא? אני גם לא אוהב שמנסים להאשים בצרותינו גופים ואנשים שהשפעתם ממש קטנה. אפילו אתה רומז פה באחד הקטעים, כאן בפורום, שהעוינות לישראל מקורה במה שאומרים יהודים אחרים. אני חושב שזו טעות קשה שלך כי יש לאנטישמיות ולשנאה בכלל שורשים עמוקים יותר בהיסטוריה האנושית. טיפוח השנאה הוא כלי שכנוע פוליטי/שלטוני/חברתי מצליח מאד לאורך כל ההיסטוריה. האנטישמיות והשנאה ליהודים קשורה ליצר הזה כבר הרבה שנים. אפילו כאן בפורום היצר הזה עובד שעות נוספות בהצלחה רבה. בעצם לא משנה מה אעשה והיכן תמיד ימצא מישהו שירוויח מטיפוח השנאה אלי. לכן הרמז שלך שההתייחסות השלילית לישראל וליהודים בכלל נובעת ממה שאומרים יהודים מסויימים (...כמובן לא כאלה שהשקפת עולמם דומה לשלך... הם לא יכולים לגרום נזקים) לא משכנע. אני חושב שזה מראה על שגיאה קשה בהתייחסות שלך לנושא מעמדן של ישראל והיהדות. | |||
_new_ |
לסיוון: טעית בפתיל שאיליו שיגרת את מאמרך על -- | |||
|
|||
--האנטישמיות, אבל זה לא העיקר. ודאי שאני מקבל את שאמרת כאן על שנאת ישראל והיהודים. כל שאני אומר, שבטרם שנבוא בטענות החוצה צריכים אנו להתיחס לעצמנו בכבוד ולמדינת ישראל בכבוד, זה הכל. לא הקלתי במאום בשנאה העולמית כנגדנו ואני חושב בדיוק כמוך. לגבי ''התשובה'' ששאלת לפתיל הזה: מי שאומר שיש לו פיתרון, דברי שקר הוא נושא ולא חשוב מאיזה מחנה פוליטי הוא. אין פתרון לקונפליקט היום , צריך לדעת לנהל אותו במינימום נזק לנו. העמידה לאורך זמן של כולנו היא היא שתצור את הפיתרון. -או בלשון של איש דתי ורב חכם הרב מורדכי אילון {-האח של..}: מי שיצעק אללה הוא אכבר יותר חזק הוא שינצח''... | |||
_new_ |
יש משהו בדבריך על טעותי, אבל | |||
|
|||
מה שחשוב זו האמירה. חוץ מזה ישנה כבר תגובה בטור על אנטישמיות (''חמור כחול לבן''). | |||
_new_ |
למיכאל: מאמר מעניין .חושף ידע מדהים ודעה מקורית | |||
|
|||
_new_ |
מה זה קשור להסכמי אוסלו? | |||
|
|||
לק''י נהניתי מאוד לקרוא את המאמר של מיכאל - לדעתי הוא מעמיק מאוד. רק לא ברור לי איך נגררנו אחר כך מעובדי העגל לעובדי אוסלו ולעובדי הסכמי השלום עם מצרים - לא כל דבר בשמים ממעל ועל הארץ מתחת מתחיל ונגמר באוסלו ובקמ דויד יש כמה דברים נטרליים לענין הזה ונראה לי שעובדי העגל הם אחד מהם. אליצור | |||
_new_ |
אחרי שקראתי שוב את המאמר של ניסים הבנתי | |||
|
|||
לק''י אחרי שקראתי שוב את המאמר של ניסים והשויתי עם המאמר של מיכאל הבנתי את הקשר התת קרקעי בין שתי התופעות האלו שלכאורה הן נפרדות לגמרי. בכל אופן אנשי אוסלו וקמפ דויד לא התכונו לרעה כמו רבים מאנשי העגל. אליצור | |||
_new_ |
אכן, אליצור: סוררות שלפעמים מבינה שפה אחת בלבד. | |||
|
|||
תודה על הערכתך את מאמרי. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |