|
נוספת, מסופר שאהרון ''חרט'' דהיינו רקע את הזהב. יתכן אם כן שמדובר לא בעגל שלם, אלא בחזית של עגל, בדומה למסכה המכסה את הפרצוף, אך שאינה אובייקט רצוף מכל צידיה. חזית זו ניתן להציב באופן יציב על הקרקע, בעזרת רגליים תומכות.
הדבר מחייב שהכוהן מאחורי ''מסכת'' האל הגדולה, ניצב בחזיתו לקהל ומולו. לכן מדובר במקורות על ''במות''. זאת בניגוד לבמה בתיאטרון השיקספירי למשל, שהיתה עגולה, והקהל ישב מכל עבריה, בדומה לאמפיתאטרון.
אני שם לב שבתאוריה שבניתי כאן בהדרגה על בסיס הסברה לעומק של פרטים תמוהים ולא מובנים ממבט ראשון, בתאוריה זו הכל מסתדר בקשר הגיוני וברור של דבר עם משנהו בדומה לתשבץ, דבר דבר על אופניו.
כגון: הפסקה הסתומה ''כי פרעה אהרון לשמצה בקמיהם'' שניסו להסביר באופן דחוק בדרכים משונות, גם בתרגומי התנ''ך; הרי ''פרעו'' לא כותבים עם ה'. רק מקרה של כתיבה חד פעמית בבחינת פליטת קולמוס? מדוע היה מקום לבקשה שמשה לא יכעס על אהרן; וכמובן, למה דווקא עגל; ומה פרוש ''עגל מסכה; וכיוצא בזה. ולמה ''במות'' בפולחן אלילי. וכמובן, למה האל הראשי בפולחנים פגניים רבים הוא שור. |
ישעיהו: אבל אם יודעים מהי המתכת המסויימת, אין
