  
  
  
|
  טלית של תכלת / טור שבועי | |||||
| נסים ישעיהו (יום שני, 29/07/2002 שעה 4:00) | |||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  ושיהיה לך רק טוב, נסים ישעיהו |
|||
|
|||
אם יכלתי להטביע לך נשיקה במצח על חדות הפרשנות שלך השבוע- הייתי עושה! חזק ואמץ נסים ישעיהו . | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| תודה אלברט, מקווה לזכור זאת |
|||
|
|||
לכשתהיה הזדמנות ובטח לא תתנגד לנשיקות ממני על שתי לחייך. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בין שהידים ליתושים - בחירה חופשית. |
|||
|
|||
ברשותכם, אתרום משהו לדיון ההוא ודווקא בסמוך לטור השבועי הדן בבחירה חופשית. המשותף לשהידים וליתושים הוא היותם צמאי דם. זהו, בכך נגמר הדמיון. לזכותם של היתושים ניתן לומר כי זהו טבעם; את הדם הם צורכים כי ממנו הם מתקיימים. אם התהליך גורם כאב למישהו ואולי אף מפיץ מחלות - מאד מצער, אבל הם לא יכולים אחרת וגם אינם מודעים לסבל שהם גורמים. ככה הם נבראו. לעומתם השאהיד, הצימאון לדם לא הוטבע בו על ידי הבורא אלא זה משהו שהוא סיגל לעצמו. יש לו בחירה חופשית והוא יכול לא לשפוך דם. אם הוא בוחר לשפוך דם - הרי שהוא גרוע ונחות מכל יתוש. אם נפגע ביתוש א' זה לא יעצור את יתוש ב' גם אם יתוש א' הוא אביו או בנו האהוב של יתוש ב'. למה? כי אין ליתושים יכולת להסיק מסקנות וגם אין להם רגשות ורגישויות הנסמכות על מודעות ברמה כלשהי. הם חיים ופועלים על פי אינסטינקטים. נקודה. האם השהיד דומה ליתוש מבחינה זו? לא ולא. לשהיד יש רגשות, יש לו מודעות משפחתית, הוא אוהב את בני משפחתו וכו' וכו'. נכון שהוא מספיק אנוכיי ואכזר כדי לשפוך דם, אבל זה רק כאשר מובטח לו מראש כי יקיריו לא ייפגעו כתוצאה ממעשהו ''ההרואי''. להפך, הוא בטוח שהם ירוויחו לא מעט ולפעמים זה ממש משתלם להם כלכלית... אז להילחם בשהידים כמו שנלחמים ביתושים? בשום אופן לא. לשהיד יש בחירה חופשית ואותה צריכים לנצל כדי לעצור אותו עוד בשלב הרעיון; מי שיידע כי ניסיון שלו לשפוך דם, יגרור פגיעה אנושה ביקיריו - יוותר על התענוג להיות שהיד, מה שאי אפשר לומר על יתושים או על כל בעל חיים חובב דם אחר. אותם לא נעצור על ידי איום פגיעה ביקיריהם כי אין להם מודעות המאפשרת בחירה חופשית. אז להשוות את השהיד ליתוש או לכל בעל חיים אחר - זהו עלבון ברור לעולם החי. האם השהיד הוא בן אדם? בהחלט כן. זו עובדה גנאולוגית. האם הוא גם אדם. זה בטח לא. בשביל זה הוא צריך להתאמץ קצת ולהתגבר על נטיותיו הרצחניות. ותקנו אותי אם אני טועה. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מסקנות נכונות, דרך שונה |
|||
|
|||
אני מסכים באופן בסיסי עם המסקנה העיקרית העולה מטור זה: לאדם ישנה בחירה חופשית מוחלטת. רצוי, כמובן, שהאדם יבחר בטוב, רק אין זה אומר בהכרח קיום מצוות התורה או אמונה בבורא עולם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אכן, אין זה אומר בהכרח. עדיין לא הגענו לדון |
|||
|
|||
בשאלה מהו טוב ומה ההפך. בהנחה שקראת גם את ההשוואה בין שהידים ליתושים ברור שלא מדובר שם על שמירת מצוות אלא על מוסכמות אנושיות. עם זאת, כאמור, עדיין לא הבהרנו מהו טוב ומהו רע ואולי נעשה זאת כאשר העניין ייזכר בפרשת השבוע (בעוד כחודש). ברמז נאמר רק כי השכל האנושי מאד גמיש והוא בהחלט יכול לקרוא לרע טוב וגם להפך... נתקלים בתופעה הזאת יום יום, לא? בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| פרשנות יהודית שהיא ראי לחמאס |
|||
|
|||
הפרשנות היהודית של נסים ישעיהו משועבדת כולה להרג ולמלחמה. הוא מוביל את הקורא להתנגדות לעכשוויזם, כל עוד מדובר בשלום עכשיו. הוא לא מתנגד להתנחלויות עכשיו, הוא לא מתנגד למלחמה עכשיו, הוא לא בוחר בחיים, אלא במוות, הרוג את השאהיד והשמד את בני משפחתו, זו תורתו היהודית; ממש תמונת ראי לאותו דרשן במסגד בעזה הקורא להרוג את השאהיד היהודי (המתנחל או החייל שמוכן להגן עליו עד מוות) ומשפחתו. נסים עדיין חי במושגי מסעות הצלב של ימי הביניים. להרוג, להשמיד והשם יהיה עימך. זהירות. לי הוא נישמע כמו שבתאי צבי במסווה פרשנות יהודית כאילו מלומדת. מפחיד. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אדון ספירו: כנראה שלא הבנת את נסים או |
|||
|
|||
שאין לך הכלים להבין אותו. האם אתה מסביר רצח של שאהיד כמעשה של חוסר ברירה? לפי דבריך, כנראה שכן. כלומר,מנגנון הבחירה של האדם משאיר אותו מסווג כאדם אף על פי שהוא מחריב את עצמו ואת העולם שנברא עבורו. הרי בתנ''ך כתוב: ''לעבדה ולשמרה''. ראה מה בראתי ותן לבך שלא תקלקל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוטקה, זו לא תגובה מהסוג שאתייחס אליו, |
|||
|
|||
אבל תודה על הסיוע. יש אנשים שויתרו על הבחירה החופשית; הם נעלו את עצמם בדעות מסוימות ולא תזיז אותם גם אם תהפוך שמים וארץ; שום עובדות לא יזיזו אותם. אז חבל לעסוק במאמצי סרק. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מוטקה: נסים לא יתמודד עם מי ששובר לו את הדוגמה |
|||
|
|||
מוטקה: דווקא נסים הוא דוגמא מצויינת למי שויתר על זכות הבחירה. הוא כלוא בתוך הדוגמה הדתית, ועל כן אין לו דבר משלו, אלא כל הזמן רק מאחרים. תקרא את הפרשנויות שלו. הכל ציטוטים ממה שקרוי ''ראשונים ואחרונים'' שנועדו לעגן את הדוגמה הדתית שהוא מפיץ. לכן למשל, הוא בכלל לא מתחיל להבין את תופעת השהידיות. אילו הפעיל חשיבה עצמאית וביקורתית, אילו הפעיל את המכשיר הנפלא הזה שניקרא תבונה וביקורת (כמו גם ביקורת המקרא), באחת, אילו אימץ כמה עקרונות של חשיבה מדעית, היה בוודאי מבין שהשהידיות הפלסטינית אינה איזו תכונה הטבועה בעם הפלסטיני, אלא היא ביטוי ליאוש נורא, לחוסר תקווה שישראל דחקה אליהם את הפלסטינים. השהידים נופלים למלכודת כפולה: אי התקווה מחד גיסא, ודוגמה דתית קנאית מאידך גיסא. השהידיות הפלסטינית, בהיבטיה הדתיים, לא שונה בהרבה מהשהידיות היהודית מתנחלית. כאן ושם יש ניצול ציני של קנאות דתית והיתלות באל ''הכל יכול'' (עוד המצאה אנושית שנסים לא שמע עליה) ובמי שמינו עצמם לנציגיו עלי אדמות (גם על כך לא שמע נסים) כדי לקטול חיים. אבל נסים לא יבין זאת. הוא קורבנה של הדוגמה הדתית, שאחת מסימניה, התגייסותו לעבודה מסיונרית כדי להפיצה בינינו. (וגם זה לא חדש, כך עושות מרבית הדתות). בניגוד לנסים, אני לא ויתרתי על זכות הבחירה. לא גדלתי בבית שמאלי או ימני. גדלתי במקום שלא הסתירו ממני את המידות הטובות (את הידיעה). על בסיס הידיעה המצטברת אימצתי לי את הגישה המדעית ביקורתית שמאפשרת לי לעמוד כאיש מיעוט מול הלבה הרותחת של הדוגמה הדתית והלאומנות החילונית. אבל נסים לא יבין זאת, כי זה לא כתוב במקורותיו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המלכודת שלתוכה נופלים השהיד איננה כפולה אלא משולשת |
|||
|
|||
נוסף לשני הגורמים שכבר צויינו בדבריו של מר ספירו, קשה להתעלם מעובדה אחת נוספת: היחס של החברה הערבית לחיי אדם (באשר הם) הוא ממש מחפיר. אני אומר זאת מתוך התבוננות קרובה וממושכת לתוך החברה הזו. ודוק: כוונתי ליחס החברה הערבית לחיי אנשיה היא ולא לחיי אוייביה. הדבר נלמד בעיקר ''לאחר מעשה'', כלומר מיחסה של חברה זו אל המוות ואל האובדן. ביכולתי למלא את האתר הזה באין ספור דוגמאות מזעזעות שבמו עיני ראיתי. ודוק נוסף: אין כוונתי למקרים של קיפוד חיי אדם בהקשרים דתיים (כגון גאולת דם, שמירה על כבוד המשפחה וכו') אלא למקרים ''רגילים''. ועוד דוק: כוונתי ליחס החברה הערבית לחיי אדם במובן הרחב - היינו גם היחס כלפי החלש, הנכה, הלוקה בשכלו וכו'. כאשר החברה הערבית מקוננת על מות אנשים בקירבה, ראוי, איפוא, להתבונן על הקינה הזו גם מבעד לפריזמה של יחסה - בפועל - של החברה הזו אל המוות בדרך כלל. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גדעון: האם אפשר למזג את הקטבים .. או.. |
|||
|
|||
שאנחנו צריכים לתת את ה''תחתונים'' כדי להגיע לסכוי לחיות יחד. אני לא בטוח, במחילה, שהידע המצטבר שאליו אתה מתכוון, כולל את רוחב ועומק הסוגיא הזאת של ''שאהידים''..בי להכנס למתנחלים, בטחון ישראל, תפיסות עולם ''וועלט אנשאאונג'' השקפת עולם בגרמנית, אני לא מסכים לכיבוש ומעדיף להתנחל מאשר להתנשל ארץ ישראל. (אגב,גדעון, עשית לי צביטה בלב עם הענין של הברית מילה שהזכרת... ''אילו היה לי העוז''...הרי אתה אחי, ואנחנו ''תקועים'' עם זה..שלשה מתוך חמשת הבנים שלי מלתי בעצמי,לא נעים קצת..ולא נורא בכלל) | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גדעון, תודה על התגובות. |
|||
|
|||
אני מניח שבזכות הכותרת של תגובתך, יותר אנשים יקראו את המאמר שכתבתי בניסיון להבין מהו מוסר החמס בו אתה מבין הכי טוב. תודה, תמשיך כך. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גדעון ונסים - ענוותנות חילונית ויוהרה דתית |
|||
|
|||
באייל הקורא מופיע מדי פעם מגיב כזה או אחר ושופך על הקוראים הסבילים ערימות של הגיגים דתיים, שרובם מתברר, מועתקים ישירות מפרסומים של מחזירים בתשובה. מגיבים אחרים נוהגים מפעם לפעם לנסות ולפקוח את עיני ההדיוטות-השבויים-שעגלתם-ריקה בספורי בית רבן ומיסטיקה תאולוגית כזו או אחרת. בארץ הצבי אין צורך להמתין במתח להופעה מחכימה שתבוא באקראיות גחמנית. יש טור קבוע ושבועי על פרשת השבוע. אין האמור לעיל בא כדי לגרוע מערכו של הטור התכול. נהפוך הוא. קוראי האתרים הם אנשים ששואפים ללמוד, לדעת ולהחכים. אולם נראה שמטרתם של כותבי הטורים הללו שונה. בדיון האחרון שניסיתי לפתח, הגענו מהר מאד לאותה ''תקרת זכוכית'' שמאחוריה מקפדת הדת, בסרובה להתמודד עם שאלות על מהותה שלה, או יותר נכון על מקורה. הסתובבות במעגלים רקורסיבים מאפיינת את האופן בה כותבי הטורים מגיבים להשגות על דבריהם. הסתמכות על כתבי הקודש כדי לאשש את דברי הקודש, תוך סרוב להתייחס לתזות חיצוניות. ''אמונה היא עניין שבלב'' יענו בנסיון לסכור פי המתנגד ''אמונה היא על פי בחירתי החופשית'' ינסו שטיה חלופית. אך, כשישאלו על מהות אותה בחירה, אותו חופש או על פעולת הלב שבוחר להאמין, יגיבו או בהתעלמות מזלזת בקטני האמונה או בצלילה קמוקה יותר למעמקי הרקורסיה. יפה הגדיר זאת אלכס כשכתב ''ויכוח עם אם מאמין עלול להתגלות כמוגבל ברמת טיעוניו השונים'' כשדוגמה יפה כיצד נסיון לדיון עניני גולש מהר מטה להתחפרות רליגיוזית נמצא בפתיל הזה לפחות שני כוחות פועלים כאן. מצד אחד, מה שאולי אפשר לכנות שובניסטיות מתנשאת שדימוי העגלה הריקה מגלם אותה יפה - הדת ממלאת את עגלת הוויותו של האדם, והשאר כבהמות מתהלכים רקים כשקים. נכון שהדת יכולה להציע סוגים מסוימים של משאות, אולם רוב רובה של העגלה הזו מלא באבנים גדולות, גולמיות ומעיקות בעובשנן. מצד שני היא היראה ופיק הברכיים שחש כביכול האדם החילוני שחוש משום מה שחוסר הידע שלו במדרש רבני הוא אכן משמעותי ולכן עליו לחוש ענווה בפני כל פרשן דתי לעת מצוא, ולנהוג בו מידת דרך ארץ וכבוד. אכן צריכים לנהוג כבוד ודרך ארץ בפני כל אחד מבאי האתר, אך מנהג זה חייב להיות אהדדי. אותם סלעים עתיקים, שרידים לזמן שבו המיסטיקה היתה הדרך היחידה לראות את העולם, מעיקים על עולמם של הלא-חלוניים. אולי יתרונם של החלוניים נובע מזה שאכן עגלתם ריקה לפרקי זמן מסוימים, משום שביכולתם למלא אותה פעם באבנים, פעם בחציר, ופעם בחול, חציר ופרחים. קישורים: הגודל כן חשוב - על ההשתחוויות: תגובה 6027 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לרון, על ענווה ויהירות |
|||
|
|||
בס''ד. ענווה? מהי ענווה? ענווה זה להניח מראש כי, עד שלא יוכח אחרת - הזולת טוב וחכם ממני. ענווה זה להתייחס אל הזולת בכבוד בלי קשר לדעות שהוא מחזיק בהן או מפרסם, כאשר, לעתים, הכבוד מתבטא בחוסר תגובה לדברים לא ענייניים או אף מטופשים. ומהי יהירות? יהירות זה לשלול את הזולת בהנחה מובלעת כי אני טוב/צודק/חכם יותר מאחרים. יהירות זה לשלול את דברי הזולת בלי לבדוק אותם לגופם, רק על יסוד הנחות מוקדמות שלי. יש עוד הרבה מה לכתוב על שני מונחים אלה אבל נסתפק בכך לבינתיים. עכשיו אתה בא ומאשים אותי על סירובי להיגרר לדיון שאתה ואחרים יוזמים. איזו ענווה יש בניסיון כזה שלך או של אחרים? ואיזו יהירות יש בחוסר ההיענות שלי לניסיונות אלו? עוד לא מצאתי בדבריך התמודדות עם הטיעונים שאני מעלה. גם בתגובתך זו אינך מתמודד עם ההיגיון או חוסר ההיגיון שבטיעונים. ורק כדי לדייק אזכיר כי הדיון הקודם התקיים בפתיל של אלכס ולא תחת הטור שלי. מצאתי, ולא רק אצלך, שלילה של הדברים על בסיס מקורם התורני - גם אם לא הוזכר מקור כזה והדברים נכתבו ללא מקור או על דעת הכותב בלבד - והטיית הדיון לתחומים הנוחים למגיב תוך התעלמות מן הדברים שנכתבו ולכאורה הביאו לתגובה. האם ייתכן שדברים יהיו אמת למרות מקורם התורני? או שמא יש לשלול כל מה שריח דת נודף ממנו בהנחה מוקדמת שהעובש שולט שם? האם יתכן ש(לפחות) חלק מן הדברים שכתבתי הם אמת למרות בסיסם התורני? האם יש סיכוי שתתייחס לדברים שאני כותב כעת מבלי שלנגד עיניך תעמוד דמותו (המאוסה ?) של חרדי עם זקן ולבוש שחור? מה שקורה בפורום זה בשונה מפורומים אחרים - מוכר וידוע. כאן, בפורום זה, נעשה ניסיון, אולי ראשון מסוגו בפורומים, להציג תפיסה מגובשת ועקבית של המציאות היומיומית כפי שהיא נראית דרך המשקפיים של התורה. עם זה קשה להתמודד, ולא רק לך; גם לי זה לא פשוט למצוא ולבטא בכתב את האקטואליה בפרשת השבוע בכל שבוע. הרבה יותר פשוט להתחמק מהתמודדות בעזרת קביעות שבלוניות על קדמות העולם על פי תיאוריות מדעיות, וחוסר הרלוונטיות, כביכול, של המקורות העתיקים למציאות של ימינו. בנושאים של אמונה התפתח כאן דיון נוקב בשבוע הראשון, דומני, להשתתפותי בפורום זה. לא אני יזמתי דיון בנושאי אמונה ואף הסברתי שם כי אין קשר הכרחי בין אמונה לבין הרעיונות שאני מציע. אינני יודע אם שמת לב, אבל בפתילים רבים לא תמצא את תגובתי למרות שנדונים שם, לעתים, גם נושאים שבאמונה. אני מייצג קו ומשתדל להישאר נאמן לו. לא אחד מן המשתתפים בפורום הפנה אלי בקשה עניינית להתייחס לנושא כלשהו בהקשר לדיון שהתנהל; לכולם התייחסתי ולא תמיד במסגרת הפורום. אתה, בדרכך, מבקש ''להכריח'' אותי להתייחס לשאלות של אמונה ומבקר את אי היענותי - נו טוב, אני מקווה שיהיו עוד הרבה הזדמנויות לביקורת כזאת מפני שאינני מתכוון לסטות מן הקו שלי. ואם הזכרת דיון קודם בהשתתפות אלכס, הרי לך דוגמה לכבוד הדדי למרות השקפות השונות באופן קוטבי זו מזו. התגובות של אלכס, ולשמחתי לא רק שלו, מצטיינות בענייניותן בלא ניסיון לגרור את הדיון אל עבר מחוזות של בירור הנחות יסוד השקפתיות. אם יש לך או לכל אחד אחר הערות, הארות, השגות, בירורים על מה שכתבתי - אתייחס בכל כובד הראש שאני מסוגל לגייס. אם אתה או מישהו אחר ירצה לגרור אותי לויכוח בנושאים שלא התייחסתי אליהם בכתיבתי אני מבקש, לפחות, את הזכות שלא להיענות. אתה יודע, רון, חופש זה גם החופש לא להגיב. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניסים: מקור תנועת ''אור ישראל'' |
|||
|
|||
ניסים שלום וברכה, בזמני החופשי טיילתי לי באתר ''אור ישראל'', עליו ובשמו אתה מדבר לרוב. מעבר לשאלות כלליות שהתעוררו בי תוך כדי הדפדוף, צדה עיני את המשפט ''תנועת אור ישראל - מי אנחנו? תנועת אור ישראל הוקמה בקיץ (י' סיוון) תשס''א ע''י הרב יצחק גינזבורג שליט''א ותלמידיו''. האם המדובר באותו רב, אשר לפי גדעון ספירו בתשובתו לגב' ארנסט סיפר כי הנ''ל הוציא יחד עם אנשים נוספים את הספר ''ברוך הגבר'' - לזכר ד''ר ברוך גולדשטיין? (ראה קישורים למטה). אשמח לקבל הבהרות בנדון, בברכה אלכסנדר קישורים: תנועת ''אור ישראל'' על עצמה: http://www.ohrisrael.org/ODOT/idiology.htm גדעון ספירו בתגובתו לאיריס ארנסט: תגובה 6673 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נכון אלכס, מדובר באותו רב. האם קראת את החוברת |
|||
|
|||
ברוך הגבר, או שמא תיסחף לשפוט אדם שלא ראית מימיך על סמך דברים של אנשים שגם הם לא ראו אותו, לא שמעו אותו וגם לא קראו את כתביו? עובדה היא שנחקר על דבריו בחוברת, לא חזר בו אפילו מפסיק, ומעולם לא הואשם. ההאשמות כלפיו הן מן הסוג והרמה שזכיתי לה גם אני, תלמידו הקטן, בפורום זה ובפתיל זה. עובדה היא שבית המשפט העליון, שיחרר אותו ממעצר מנהלי למרות כל מאמצי השב''כ למנוע את שחרורו. אבל זה, כמובן, לא ישנה את דעתם של אבירי המוסר החדש, אודותיו. הוא אשם כל עוד אינו מקבל את כללי המשחק שהם מכתיבים... וגם אני. מצורף קישור לאתר של הרב גינזבורג: ועוד קישור למאמר שלי בנושא הסתה: (זהו נושא בפרשת שבוע זה עליו כתבתי אשתקד). בברכה, נסים. קישורים: המימד הפנימי, שער ללימוד הקבלה והחסידות.: http://www.pnimi.org.il/ מהי הסתה ומי זכאי לתואר ''מסית'': http://www.ohrisrael.org/MAMR/hassata.htm | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יצא המרצע מן השק, ואני בתמימותי לא ידעתי. |
|||
|
|||
לניסים 1) האם תוכל לספק קישור לחוברת ? אם לא, האם תוכל לספק בראשי פרקים ובקיצור את עיקרי תוכנה ? 2) האם אתה תומך במעשיו של ברוך גולדשטיין או שאתה רואה בו רוצח ? 3) האם האתר שהוקם לזכרו ומסיבות עולי הרגל לשם חיוביות בעיניך ? אני מצפה לתשובותיך בכיליון עיניים, ומקווה שלא תשתמש בטיעונך בו אתה משתמש מידי פעם שאינך מגיב לדברים שלא הופיעו בפרשנותך בטור השבועי. רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי, איזה מרצע יצא ומאיזה שק? |
|||
|
|||
סוף סוף נמצאה המשבצת שתכיל את העב''מ הזה ששמו נסים ישעיהו? חוששני שהשמחה מוקדמת מדי... ולשאלותיך לפי הסדר; לשאלה מס' 1) אין בידי קישור לחוברת; דומני שאינה מקוונת עדיין. עיקרי תוכנה, בלי אחריות כלל וכלל מכיוון שחלפו שנים מאז קראתי אותה, הן הסבר תורני/קבלי לתהליכים הנפשיים שחווה מי שנוקט צעד קיצוני כזה. לשאלה מס' 2) ניסוח השאלה קצת מוזר בעיני באשר הוא מניח מראש קשר הכרחי בין הדרך בה אני רואה אותו לבין הערכתי את המעשה שעשה. ובכן, לענ''ד העניין מורכב קצת יותר: אינני תומך במעשהו של ברוך גולדשטיין ולא הייתי ממליץ על דרך זו בשום אופן. עם זאת יש בי הערכה עצומה לאיש. קצת מורכב? לא נורא, צריכים ללמוד להבחין בין האיש לבין דעותיו ואפילו מעשיו. לשאלה מס' 3) הוקם אתר לזכרו? לא ידעתי ואין זה מעניין אותי. אין צורך לשלוח לי את הכתובת; לא אשתמש בה. מסיבות עולי רגל? כנ''ל, אינני יודע ולא מעוניין להשתתף. לא היה עולה בדעתי להתחמק ממתן תשובה לשאלותיך למרות שהנושא וכו'. השיטה הזאת של קביעת ערכו של אדם על פי יחסו, המוצהר או המדומיין, למקרה מבחן מכל סוג - היא שיטה פסולה על פי כל אמת מידה אנושית/מוסרית. פה בארץ התרגלנו לשיטה זו עד שאין מבחינים כלל בכשלים המוסריים הגלומים בה, אבל זה כבר נושא לדיון אחר שאולי נגיע אליו פעם. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נסים: קרא נא את המאמר שלי בתגובה ליורם המזרחי |
|||
|
|||
בתגובת רפי גטניו:''יצא המרצע מן השק'' ואני לתומי חשבתי שיש חתול בתוך השק... עוד ידובר. מוטקה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המרצע של אור ישראל שגינזבורג הוא מייסדה. |
|||
|
|||
...לא, טרם סיימתי את מלאכת השיבוץ, כך שעדיין לא מיקמתי אף אחד בשום משבצת. כמובן שאיני מכיר את נסים ישעיהו על מנת לשבצו, ועד היום הכרתיו רק על פי מאמריו אליהם נחשפתי בפורום. גינצבורג, זה כבר סיפור אחר. הרוצח הארור גולדשטיין זה כבר סיפור אחר, ולאחרון שמורה משבצת שחורה במיוחד ביחד עם כל השהידים הפלשתינאים המתפוצצים יום יום ברחובותינו. לא סתם שאלתי את שאלותיי, כי יש פתגם האומר, ''אמור לי מי חברך, ואומר לך מי אתה''. ואם אכן הוא חברך, ואם אכן תשובתך בעניינו ''מורכבת'', אין ספק שזה מקדם אותי במלאכת השיבוץ האישית שלי. (כל אחד והשיבוץ שלו). 1) לא קראתי את החוברת אלא את מה שהתפרסם אודותיה, כך שכל עוד אין לי מידע אחר,אין לי אלא להסתמך על מה שאתה כותב. לטענתך יש בה הסבר קבלי/תורני לתהליכים הנפשיים שהביאו את הרוצח הארור לבצע את מעשהו הנפשע. עמדתי הערכית בעניין : אם האוריינטציה של הנסיון להבין את התהליכים הנפשיים נועדה ללמד את הקורא במה לא להיכשל, הרי שאין בזה פסול. אם הנסיון הוא להבין את התהליכים על מנת להצדיק את מעשהו השפל, הרי שזה פסול מיסודו וצריך להיות מוקע ומוקא. אם כך, מאחר ואתה קראת ואני לא, האם תוכל להאיר את עיני באיזו אוריינטציה נכתבה החוברת ? 2) אני שמח שאתה לא ממליץ על מעשהו. מצמררת אותי עמדתך על הפרדת האיש ממעשיו, כאילו מדובר בסכיזופרן. מדוע אינך מפריד את השהידים ממעשיהם ? היכן יושרך האינטלקטואלי ? 3) או שאתה מיתממם או שלא הבנת את כוונתי. לא דיברתי על אתר אינטרנט וירטואלי. דיברתי על אחוזת הקבר שבנו לרוצח השפל , ועל המשתאות הנערכים שם בימי השנה. האם אתה משתתף בהם ? למיטב ידיעתי מייסד תנועתך משתתף בהם. תקן אותי אם אני טועה. אני לא רואה כל פסול בקביעת עמדה לפי מידע שמתברר , ולפי הקשרים. את הפתגם ''אמור לי ....וגו''' לא אני המצאתי, אך אני בהחלט הולך לאורו. לתשובותיך אצפה רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| (ללא נושא) |
|||
|
|||
שתי נקודות חדשות העלית בתגובה זו. על כל היתר עניתי בתגובה הקודמת. ו... נכון, כתבת 'אתר' והבנתי אינטרנט. אבל כתבתי כבר: מסיבות עולי רגל? כנ''ל, אינני יודע ולא מעוניין להשתתף. מיטב ידיעתך בעניין השתתפות מייסד תנועתי באותם ''משתאות'' כהגדרתך - יסודה בטעות. הפרדת האיש מדעותיו וממעשיו - ככה זה. זה נכון לא רק לגבי ברוך גולדשטיין. תתפלא, אבל אינני שונא את השהידים אישית; אפילו לא את ערפאת; אבל אני מקווה שאינך מצפה ממני לרחוש הערכה כלפי מי שהולכים לרצוח תינוקות בעריסה. אין לי שום רצון לפגוע באיש. ו... גם זה נכון: בעיני, שום מחיר אינו גבוה מדי בהגנה על חיי יהודים. לו בשיטתי היינו הולכים - היו נחסכים חיי אנשים רבים, כולל ערבים. כולל שהידים פוטנציאליים. אתה יודע מה רפי, עלה בדעתי רעיון: בימים הקרובים אשלח למערכת את הראיון המלא שנתן הרב גינזבורג למעריב, לפני כשנה וחצי, ונראה איזה דיון יתפתח, אם יתפתח. כך תהיה לך ולכל המשתתפים הזדמנות להכיר את דעותיו של הרב מפיו. ועד אז, שיהיה רק טוב לכולנו. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניסים: שני סוגי הפרדות שונות |
|||
|
|||
הפרדה בין איש לדיעותיו - כמובן, ממש כמו ההפרדה בין יצירתו ודיעותיו. גם זה לא קל תמיד או אפשרי, אך כל מקרה לגופו. הפרדה בין איש למעשיו - זה כבר סיפור אחר לגמרי; גולדשטיין רצח באופן פיזי, בבחינת דבר שעשה. דבר זה, ככל דבר-מעשה אחר, אינו ניתן להפרדה מסוג הפרדת הקטגוריה הראשונה. אמור מעתה: הפרדה בין איש לדיעותיו אינה הפרדה בין איש למעשיו, היות והפרדה אחרונה זו אינה קיימת. ברוך גולדשטיין הוא רוצח כפול 25, ומעשה זה אינו יכול להפריד אותו מאישיותו ומעצמו. רצח אינו הבעת דיעה אלא רצח נקודה. אני יודע שאתה מבין בדיוק למה כוונתי גם אם זה קשה - וזה לפעמים קשה מאוד לגלות שלא ניתלים באילנות הנכונים. כל נסיון להגן על ברוך גולדשטיין כאישיות וכאדם במנותק ממעשיו הוא דבר מתועב לשיטתי, היות ודיעותיו של הנ''ל בכוון שנאת ערבים לא הסתיימו בדיעות, אלא הפכו למעשה. זהו הבדל אדיר מבחינתי עבור כל אדם שהחזיק או מחזיק בדיעות פסולות, אך מודע לכך שאסור לו לממשן ו/או לקרוא ולפתות אנשים אחרים לממש דיעות אלו. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלכס, האם כל הרציחות שוות בכל הפרמטרים? |
|||
|
|||
האמנם נדון באותה אמת מידה את האשה אשר רצחה את בעלה לאחר עשר שנות התעללות קשה ואת הנשים שתכננו ורצחו גברת זקנה כדי לרשת את כספה? שני המקרים שליליים? בלי ספק! האמנם דין אחד לרוצח אביו כדי להציל את אמו מידיו המתעללות ולרוצח אביו כדי לשדוד את כספו לצורך קניית סם או משקה חריף? גם המקרה הראשון לא היה צריך לקרות? לא, הוא לא היה צריך לקרות. אלה דוגמאות מן הכרוניקה העיתונאית של השנים האחרונות והן בודאי מוכרות לך. ברוך גולדשטיין היה רופא שטיפל בכולם באותה מידה של מסירות, כך לפי הסיפורים אודותיו כולל מה שהתפרסם בעיתונים. לא הייתה לו אידיאולוגיה רצחנית. אם בכל זאת עשה מה שעשה, אותו רופא רחום, אני מעדיף להניח כי הונע על ידי תחושת מצוקה קשה עד בלתי אפשרית וביקש לזעזע עולם ומלואו ולהסב את הזרקורים אל עבר מה שנראה לו חיוני עד קיומי. האם בחר בדרך הנכונה? אין לי ספק שלא, אבל קטונתי מלשפוט אותו, בדיוק כשם שקטונתי מלשפוט את האשה מדוגמא א' או את הנער מדוגמא ב'. בין זה לבין אידיאולוגיה רצחנית מבית מדרשו של האיסלאם בשנות האלפיים - אין ולא כלום. שבת שלום ומבורך, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| כנראה שפיספסתי את הדרשה בפרשת ואתחנן |
|||
|
|||
הנמצאת גם היא בספר דברים. לא תרצח אומר הכתוב, וללא כל הסתייגות או סייג. בלי אבל ובלי אולי, פשוט לא תרצח ! כמובן שיש הבדלים בין כל מעשה רצח למעשה רצח אחר, אך כולם תחת הכותרת רצח. ולגבי כולם יש להגיד בקול גדול את הציווי התנכי הפשוט, בלי להתפלפל ובלי לנסות ''להבין'', כי כמו שלמדתי מציטוט חלק מהראיון עם גינצבורג, דבריו נראים לי בפרוש נסיון להקטין את חומרת מעשהו של הרוצח , ולמצוא בו ובמעשיו נקודות זכות. איש ציבור שעושה כך, גם אם לא הצליחו להעמידו לדין, מכל מיני סיבות (פחדנות לשמה לדעתי) בעיני הוא איש פסול,מעורר סלידה (וגם יש להודות - מידה מסוימת של פחד) בעל שיפוט ערכי מעוות, לפחות על פי הערכים שאני מאמין בהם, וסברתי לתומי שהם ערכים אוניברסליים. כנראה שאני תמים, כל יום לומדים דבר חדש. להשוואתך המרומזת של הרוצח המתועב גולדשטיין לדוגמאות א' ו- ב' בתשובתך, אין רגליים, או אחיזה במציאות. בדוגמאות א' ו-ב' שהבאת הכירו הרוצחים את הנרצח , ופעולת הרצח כוונה כלפיו אישית. מה שלא כן אצל הרוצח המתועב גולשטיין שאפילו לא הכיר את הנטבחים, הוא טבח בהם כי הם ערבים מוסלמים, בדיוק כמו שקוזו אוקמטו טבח ביהודים בגלל שהם יהודים. קטונתי מלשפוט רוצחים כאלה או אחרים, מלבד שיפוט ערכי של מעשיהם. והם מקבלים את עונשם מבית דין של מטה, כל אחד על פי מעשיו. אם קיים בית דין של מעלה, ואם הצדק מנחה את חוקיו, הרי שהרוצח-טובח גולדשטיין ימצא את מקומו לצידם של כל הטובחים לדורותם , שלשמחתי הייצוג היהודי בינהם קטן יחסית, לפחות בשלב זה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אינני בטוח שאת זה פיספסת או פיספס מישהו אחר, |
|||
|
|||
אבל יש הבדל בין התייחסות מראש לעניין מסויים לבין התייחסות בדיעבד. מראש - שלילה מוחלטת ועל כך אין חולק. בדיעבד - לפעמים, לא תמיד, מחפשים ללמד זכות. שבוע טוב ומבורך, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניסים, לשאלתי העיקרית לא ענית גם כאן |
|||
|
|||
מהי האוריינטציה של החוברת ? האם לנסות להבין את המעשה המתועב על מנת להימנע ? או ניסיון להבין את המעשה המתועב על מנת להצדיק או להקטין מחומרתו? מאחר ואין בידי את החומר, אני נאלץ להסתמך בנקודה זו עליך שקראת את החוברת, ואני מצפה לתשובתך הכנה בעניין. לדעתי, אין מקום להפרדה בין אדם למעשיו. ורוצח הוא רוצח הוא רוצח. ורצח בעיני הוא הפשע האולטימטיבי, בגלל תוצאותיו, יותר מכל פשע אחר. אני מקווה שלפחות בנקודה זו תסכים איתי. בניגוד להרבה מגיבים בפורום, איני טוען שרוצח אינו אדם. זכור לי משום מה שבעניין השהידים כתבת באחת התגובות כי השהיד הוא בן אדם וזאת עובדה , אולם אינו אדם. איך זה מסתדר פתאם עם ההשקפה הליברלית שאתה משמיע כאן ? בעניין הבאת הראיון עם גינצבורג, צריך לבדוק את עניין זכויות היוצרים אם זה פורסם כבר בעיתון מודפס רפי | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רפי, אני ממש לא יודע לענות לך אבל הנה קטע |
|||
|
|||
מן הראיון שהצעתי לשלוח למערכת: לדון לכף זכות ע: למרות שהרב לא הזדהה עם דרכו של כהנא הוא חיבר ספר על ברוך גולדשטיין שהשתמש באגרוף. דברתי עם אחותו ושמעתי ממנה רבות על הסיפור הזה, היא סיפרה לי שדברים רבים קדמו לכך - הוא לא סתם קם יום אחד בבקר ורצח... הרב: ברור, ברוך גולדשטיין הי''ד הוא יהודי רך לבב - הוא רופא, ורופא הוא מלשון הרפייה - היה רופא מומחה שאוהב יהודים. כל מה שעשה היה מנוגד לטבעו, הוא אינו רצחן, ועשה את מעשהו כי האמין שבכך הוא מציל את קהילתו ואת היהדות. ע: מה לגבי החוברת ''ברוך הגבר'' שהרב כתב? הרב: החוברת היא סיכום של שעור לבחורי ישיבה, השעור דן במבטים הפנימיים על המורכבות של המעשה. חלקנו זאת לחמש רמות - נערך שם דיון אם היה במעשה ממד מסוים או לא. זה כמו ''חקירה פנימית''. ע: ומה היו המסקנות, בשפה פשוטה? הרב: המסקנות היו שניתן ללמד עליו זכות אבל הדבר לא מוכרח - אף אחד מהדברים לא בא לידי הכרעה, רק שיש נטיה לזכותו בכל חמשת הרבדים שדוברו שם. הדבר פשוט לגמרי שהוא עצמו התכוון לחמשת הרבדים הללו, אך אין לדעת אליבא דאמת אם ה' עצמו חתם על זה. יש ביטוי בחסידות ש''לא תמיד ניתן לעבור על גשר של ברזל'' - יש לנו שולחן ערוך, וכתוב שם מה לעשות ומה לא, אך יש הרבה דברים בעולם, וגם דברים גדולים, שאפילו התלמיד חכם הגדול ביותר לא יכול לדעת במאת האחוזים אם כך צריך לעשות או אולי בדיוק להפך. אפילו אם ידע את כל התורה כולה הוא יכול להיות במבוכה, ואז עליו להכריע מתוך הלב בלבד - מתוך ''היחידה שבנפש'', שהיא המדרגה הפנימית ביותר של הלב. ע: אני חושבת שלא יבינו את זה... הרב: ודאי שלא יבינו, ולכן כל ההתייחסות לחוברת אינה נכונה כי לא מבינים כלל את הענין. ע: אבל אנשים זוכרים את השם של הרב בקשר לחוברת! הרב: בגלל התקשורת. ע: מהו ההסבר הפשוט לחוברת? הרב: ההסבר העממי הוא ''גילוי המורכבות של המניעים הנפשיים של הפעולה'', זו ההגדרה. לימוד הזכות על ברוך גולדשטיין הי''ד הוא על המניעים שמתוכם פעל - הוא היה שפוי במאת האחוזים, כל כך שפוי שאפילו התגבר על פחדים אנושיים פשוטים ופעל במסירות נפש כשליח של עם ישראל, לפי דעתו. יש בזה מורכבות של חמשה רבדים של מניע פנימי: אם הדבר התקיים לבסוף כפי שרצה, יש בכך רובד של ''קידוש ה''' - שאנשים יאהבו את ה' ואת עם ישראל ותורת ישראל ויתקדש שם ה' בעולם. ניתן לומר שקרה להפך, לא באתי להכריע אלא להצביע על האלמנטים הללו. האלמנט השני נקרא ''הצלת נפשות''. אם בעקבות מעשהו הוא הרתיע באמת את האויב, כפי שהיתה כוונתו - אמנם הוא פגע באנשים ''חפים מפשע'', אבל בזמן מלחמה, כאשר יש עימות בין העמים, כללי המשחק שונים - ואם הוא הציל יהודים, כפי שהיתה כוונתו, אז לפי התורה הדבר מוצדק. מאידך, ניתן לומר הפוך - שהערבים כל כך התרגזו לאחר זמן, וכל מה שקורה כעת הוא בגלל מעשהו, הם מתנקמים כעת. ניתן לפרש זאת לכאן ולכאן. אחר כך יש גם ענין של מצוות נקמה, בזמן שזה נכון, וענין של מחיית הרע בעולם, וענין של כיבוש ארץ ישראל - בסך הכל חמשה דברים. הכל הוא דיון פנימי נפשי לגבי המניעים והצדדים ללימוד זכות על נטיתו הנפשית. מאידך, יכול להיות שיקול הפוך, כי מעשה כזה לא כתוב ב''שולחן ערוך'' אלא נובע מתוך הגילוי של היחידה שבנפש. קידוש ה' תלוי בדעת קהל ע: הרב דבר על קידוש ה', אבל כשקרה המקרה הזה כל העולם דבר נגדנו. הרב: זה בדיוק מה שאמרתי הרגע שזה לא בטוח. תלמיד: זה תלוי בגיבוי הצבורי הרחב שהרב הזכיר קודם. יום לאחר המקרה היו תלמידי תיכון שעמדו דקת דומיה לזכרו, אבל לאחר שבוע הם גינו זאת בגלל חוסר גיבוי. אם הצבא היה עושה זאת, או אותו גוף שהרב מדבר עליו, והיה לכך גיבוי מוסרי רחב הדבר היה נראה אחרת. גם שאלת קידוש ה' או חילול ה' תלויה באותו גיבוי. הרב: כן, בדיוק. תלמיד: לא מדובר בגיבוי של עשרה חבר'ה מקרית ארבע... ע: השאלה היא, אם הממשלה והצבא היו צריכים לגבות את המעשה? הרב: הכל מתחיל בראש, והעיקר הוא שתהיה מתיקות בראש, שיהיו קבלה וחסידות בראש. מהראש זה יורד לרמת הדוברות. לפני שאותו גוף שצריך לקום מתחיל לעשות פעולות חייבת להיות לו כריזמה כובשת לבבות ומפיחה רוח חדשה בעם. אם אין דוברות נכונה לא יעזרו הפעולות בשטח והדבר לא שווה מאומה. רק לאחר שיש תיקון במחשבה והצלחה בהבעה נכונה, עם מתיקות שרוכשת אהדה רחבה בעם ובעולם, אז הכל מוצדק ויש את קידוש ה' ואת כיבוש ארץ ישראל והצלת נפשות וכל מה שמנינו באותה החוברת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| נסים - שאלות על הנאמר באתר אור ישראל |
|||
|
|||
מתוך בס''ד המצע שכתבו ישעיהו ואחרים באתר אור ישראל: א. חיי יהודי הם עולם מלא. המנסה לפגוע ביהודי - מנסה להחריב את העולם, והטיפול בו חייב להיות בהתאם. שאלה 1 - האם יש לטפל ביגאל עמיר ובטרוריסטים המתפוצצים באותו אופן? שאלה 2 - יהודי שהורג גוי מחריב רק את נפש הגוי, האם הטיפול בו יהיה רך יותר משאלה 1? ב. שמאלן או לא שמאלן, המשימה היא הגנה על היהודים. שאלה - האם זה מחייב גיוס תלמידי ישיבות ? ג. כללי הדמוקרטיה ישמרו בהקפדה. שאלה 1 - האם יותר לגויים להשאר אזרחים גם ללא חתימת קבלה של שבע מצוות בני נוח? שאלה 2 - האם יותר לגויים להשתתף בבחירות כבוחרים ונבחרים? שאלה 3 - האם יתכן מצב שבו ראש הממשלה יהיה גוי? ד. הפוליטיקה תהייה נקייה כאשר ינוטרלו האינטרסים האישיים-כיתתיים שאלה 1 - האם משמעות הדבר שלא יותרו מפלגות המייצגות דעות שונות? שאלה 2 - האם המפלגות הדתיות יתפרקו? שאלה 3 - האם הכוונה למלפגה אחת, עם אחד, מנהיג אחד? ה. עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום. הוא ולא אנחנו. תיפסק הריצה המטורפת אחרי השלום שחיי יהודים הם מחירו. שאלה 1 - מדוע רק בתחום הזה תשאר העבודה לאלוהים אך בתעשייה ובמסחר לא סומכים רק עליו? שאלה 2 - אם סומכים רק על אלוהים מדוע הריצה המטורפת להקמת ושמירה על מדינה? קישורים: עת לעשות לאדוני: http://www.ohrisrael.org/MAMR/index_et_lasot.html פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות: http://www.ohrisrael.org/MAMR/solution.html | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| רון, הנה התשובות. |
|||
|
|||
לשאלה א-1: חייבת להיות אבחנה ברורה בין טרוריזם לבין רצח על רקע פלילי. טרוריסטים משני הצדדים יטופלו באותה חומרה וכנ''ל פליליים. לדוגמא: לזורקי אבנים (טרוריסטים) יש דין רודף על כל המשמעויות הכרוכות בכך, ואין זה משנה אם זרקו על מי שנראה להם יהודי או על מי שנסע בשבת. לשאלה א-2: ראה התשובה לשאלה א- 1. לסעיף ב': יהיה גיוס כללי לאימון בסיסי (טירונות) ולאימון תקופתי כפי שיוחלט, ולמשימות בט''ש על פי הצורך. בזה יהיו חייבים כולם. מעבר לכך הצבא יהיה מקצועני ורק מי שיימצא מתאים וגם ירצה בכך - ישרת לאורך שנים, כשהוא מתוגמל כראוי לפרנסתו. לשאלה ג-1: גויים יישארו כאן, אם ירצו, גם אם לא חתמו על שבע מצוות בני נח. אזרחות מותנית בקבלת חוקי המדינה וזה נכון לגבי כולם. לשאלה ג-2: אם הם יתארגנו בקהילות כפי שזה מתוכנן לגבי כל הארץ - כן, בהחלט. הרי הבחירות אמורות להיות אזוריות-קהילתיות. כך, אגב אפשר יהיה לצמצם את מספר חברי הכנסת למספר צנוע והגיוני יותר. לא צריכים כל כך הרבה... לשאלה ג-3: אם יבחרו בו... את ממלא מקום ראש הממשלה אמורים לבחור הנבחרים האזוריים. לשאלה ד-1: בשיטה זו, אכן לא יהיו מפלגות במובן שאנו מכירים כעת; הרי כל אזור ישלח נציג אחד ומספר הנציגים יצטמצם, אז איך יתקיימו הרבה מפלגות? דעות שונות היו תמיד וגם יהיו. וכמו בכל דמוקרטיה, הרוב קובע על פי כללי יסוד מוסכמים מראש שאותם ניסינו לנסח במצע. לשאלה ד-2: לא תהיה שום הצדקה לקיומן של מפלגות בכלל והן לא יתקיימו במובן המקובל כעת. סביר להניח כי בכל נושא שיעלה לדיון יהיו דעות שונות לנציגים שונים ויהיו התאגדויות לפי העניין. לא על בסיס קבוע כי לא יהיו כיבודים לחלק... לשאלה ד-3: הלוואי שנגיע כבר ליום בו תהיה מפלגה אחת, עם אחד ומנהיג אחד לכולם. זו, אכן, שאיפתנו ובלבד שהמנהיג הזה יהיה מוסכם על רוב מוחלט של הבוחרים. רוב יחסי לא מספיק לעניין זה וגם לא מנהיג שנבחר כברירת מחדל. לשאלה ה-1: תחומי האחריות של האדם נתונים לנו בתורה הקדושה. תעשיה, מסחר, חקלאות, צבא, כל אלה ועוד בתחום האחריות שלנו ובצמוד לעשייה אנו מתפללים לברכת ה' שתחול על מעשי ידינו. שלום בינינו לבין עצמנו - גם הוא נכלל בתחום אחריותנו. שלום עם השכנים - זו ספירה אחרת. ההשלמה או אי ההשלמה שלהם עם נוכחותנו כאן - אינה, וגם לא תהיה, תוצאה של מחוות שלנו כלפיהם. לשאלה ה-2: א. כנ''ל, אלוקים רוצה שנעשה בעצמנו. סומכים רק על אלוקים, כדבריך, ובלבד שנעשה מצידנו את כל הדרוש על יסוד הפסוק ''וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה. צריכים לעשות כדי שתהיה ברכה. ב, העניין המיידי שלנו הוא שמירה על חיי יהודים, דבר שהמדינה לא כל כך מצליחה בו בלשון המעטה. 'ריצה מטורפת להקמת ושמירת המדינה' - אך ורק כאמצעי לעשות מה שצריכים לעשות וקודם כל להפסיק את שפך הדם הנורא. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניסים: הספר 'ברוך הגבר' נאסר |
|||
|
|||
לפירסום, הפצה ומכירה בישראל, כמדומני. תקן אותי אם אני טועה. לפי דברים ששמעתי וקראתי המדובר בספר עבה עם מאמרים שונים, אשר מהללים ומשבחים את ד''ר ברוך גולדשטיין, את פועלו ואת מעשיו הרצחניים. מאחר ולא קראתי את הספר אינני יכול לשפוט. האם אלו פני הדברים? ובמידה ואלו הם פני הדברים - האם אתה תומך בפירסום מסוג זה? האם בכלל כדאי לתמוך בדברים ובביטויים המהללים אנשים מסוגו של ברוך גולדשטיין? האם זה כלל מוסרי לדעתך ולשיטתך? אשמח לקבל חוות דעתך ו/או דיעה אחרת בנדון בברכה אלכסנדר | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אלכס, יצא גם ספר, זה נכון; אבל התכוונתי לחוברת |
|||
|
|||
החוברת הינה תעתיק (ערוך של) שיעור שלימד הרב גינזבורג ימים ספורים לאחר הרצח. השיעור הוקלט (כמו בדרך כלל אצל הרב) ואח''כ תועתק כאמור. על הדברים שנאמרו ואח''כ נכתבו, נחקר הרב לא אחת ולא נמצא נגדו דבר וחצי דבר. החוברת קיבלה את השם ''ברוך הגבר'' על יסוד הפסוק ''ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו'' (ירמיהו, יז, ז). אינני זוכר בודאות, אבל דומני שהרב דיבר על מידת הביטחון של מי שהולך לבצע מעשה כזה, ומכאן בא השם לחוברת. אח''כ נכתבו בנושא זה מאמרים נוספים ע''י אנשים אחרים; בשלב כלשהו יזם מישהו את כינוס כל המאמרים לספר שקיבל את שם החוברת הנ''ל, ואשר מפאת ערכה התורני המובהק, מוקמה בתחילת הספר. לפני מספר שנים השתתפתי באירוע בו הוצעו למכירה ספרים שונים וביניהם הספר הנ''ל. דפדפתי בו מעט והרושם היה ש-פרט לחוברת הנ''ל, מדובר בפובלציסטיקה. מזמן הפסקתי לרכוש ספרי פובלציסטיקה, אז לא קניתי. לא ידוע לי על איזשהו איסור הפצה שהוטל על הספר או על החוברת באשר אין בהם שום דבר פלילי. לדעתי, הם ניתנים לרכישה גם כעת ואין עם זה שום בעיה. הבעיה שלי עם פרסומים מסוג זה (ועם התופעות שהזכיר רפי) היא שהם חסרי כל תועלת מלבד, אולי, תועלת רגשית למשפחה הקרובה וגם זה לזמן מוגבל, אם בכלל. בהסתכלות כללית - ברור שההתעסקות בנושא זה מסיטה את המתעסקים בו מן העיקר, שהוא מיקוד המאמץ במציאת הפתרון הנכון למצבנו המסובך. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גינזבורג, נסים ואלכס. |
|||
|
|||
אלכס בחור אדיב, הוא ''ישמח לקבל'' מנסים ישעיהו את חוות דעתו על הרוצח גולדשטיין. (למה אתה שמח? נסים כתב בהערה אחת מעליך שיש לו ''הערכה עצומה'' לרוצח גולדשטיין). מאחורי מתק השפתיים היהודי של נסים ישעיהו מצוי חסיד של הרב הפשיסט יצחק גינזבורג. מדוע יש לנסים ''הערכה עצומה'' למתנחל הטובח גולדשטיין? משום שכך ציווה רבו. בקונטרס שחיבר גינזבורג לזכרו של גולדשטיין מנה חמש מצוות שקיים הרוצח במעשהו: ''קידוש ה', הצלת נפשות, נקמה, ביעור הרע ומלחמת כיבוש הארץ''. בראיון לשבועון ''מעריב'' בירושלים ''כל הזמן'' (20.10.2000), הוסיף על כך גינזבורג: ''לאחר שעשה ברוך גולדשטיין את מעשהו, חובה ללמד עליו זכות בעבור המצוות שקיים''. במקום אחר אמר פעם גינזבורג כי בעבור הצלת חייו של יהודי מותר לקחת כבד מערבי, גם אם הדבר יגרום למותו. כשאתם קוראים את פרשנותו של נסים ישעיהו, תדעו לפחות שרוחם של גולדשטיין וגינזבורג שורה עליו. זו יהדות ביבים. אלכס בוודאי ''ישמח לדעת'' מה יש לנסים ישעיהו לומר על כך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| גדעון: על אנשים והסברים |
|||
|
|||
גדעון ידידי הטוב, לא תמיד צריך הרבה הסברים, האמן לי. על פי רוב אני מבין ומפרש דברים במהירות וביסודיות, רצוי ללא מוראליזם מיותר או סוגסטיית אמונה בצדקת הדרך. עניין של סגנון. ערכיי ברורים ונהירים לי מספיק מכדי שאתפלש בקרבות בוץ עבורם, ועל כן מבחינתי יש להקפיד בסגנון לא פחות מאשר בתוכן. במקרה זה מצאתי זאת לנכון לפנות למר ישעיהו לקבלת הסברים, שפירושו לשיטתי להיות קורקטי ונימוסי בהלכותיך השונות עם אנשים שמצויים בעמדות ודיעות אחרות משלך, במידת האפשר. בדיוק מסיבה זו גם שמחתי לקבלת הסבריו של מר ישעיהו לדברים שאינם ניתנים להסבר של ממש, בלשון ההמעטה. אגב, אם עוד לא שמת לב, הרי שאני בכלל תמיד שמח לקבל הסברים, אולי בגלל שקודם אני מברר ואחר כך מתנסח, בנגוד לאלו שמתנסחים ואחר כך מבררים. עכשיו, שחלק מהדברים גלויים וברורים, ניתן לשער כי תנועה מסויימת קשורה ככל הנראה לרב מסויים שקשור ככל הנראה לדברים מסויימים שכתב בחוברת בשם 'ברוך הגבר' - כמו גם שברור כי תנועה מסויימת זו מפרשת את המושג דמוקרטיה באופן שונה מהמקובל, דבר עליו עמד הקורא רון בן יעקוב במומחיות יתר בתגובה אחרת פרי מקלדתו. יש אנשים שכותבים לק''י בתחילת משפט, אני, לעומת זאת, אוהב לסיים בקיצור אחר: מ.ש.ל. שלך בברכה אלכס | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לאלכס על הספר ''הפסול'' |
|||
|
|||
לשאלתך: לא קראתי את הספר ולו היה מצוי בשוק לא הייתי קורא בו,אלא אם לצורך מחקר,בדיוק כמו שקראתי את מיין-קמפף,את גבלס את שטרייכר וחלאות אדם מסוגם. בדרך כלל בגישת ''פוליטקלי קורקט'' כתחושת בטן ''ושלוף'' אינני מאמין באיסור ספרים,או פירסומים.אך מרגע שהעניין נוגע בי, או בסגנון חיי וסביבתי הקיומית- אני מתחיל ''להתרגש'' ודווקא תומך בהורדת ספר מהמדף, בדיוק כמו כל חומר תעמולה אחר,גזעני דמגוגי או חומר המסוכן לחיי אדם. דעתי על הפושע גולדשטיין ברורה ולא אזיל דמעה בכל מה שנוגע-נגע בחיי המטיף ההוזה והדמגוג הזה.לא הצטערתי כשהפך עצמו ''שאהידגו''' בכיתי את האומללים שרצח ומה שהרצח עולל לכולנו.אגב ביום בו שמעתי על ''השאהידגו''' כהנה,שהצטרף לישיבה של מעלה...גילתי חולשה ושמחתי....למרות שכבר אמרו חכמים בנפול אויבך אל תשמח''. אגב מעניין לדעת איזה תגובות,אם בכלל,תגבל מהאגף הדמגוגי-מסית בפאצ? אז......כן להוריד......כן לפסול.......כן להסס,מפני שבסה''כ צריך להשמר שמעשה הפסילה לא יהפוך להרגל שעלול לסתום יותר פיות מהרצוי או ההכרחי.... הבעיה היא שההליך נותן לטומאה פירסום...לראייה,אני בעוונותי לא ידעתי על הספר ושאלתך כבר הביאה לתגובה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ברוך הגבר ונגזריו. |
|||
|
|||
לק''י חברים יקרים! אני רואה שיש פה סיבוך סביב הספר ברוך הגבר. היות ואני מכיר את הספרים חוברות וגם כתבתי מאמר בספר אתיר את התסבוכת. ישנה חוברת של הרב גינבורג הנראת ברוך הגבר. חוברת זו באה להסביר את התהליך הנפשי שעבר ד''ר גולדשטיין עד למעשה שלו. ישנה חוברת שניה הנקראת ברוך הגבר שאותה כתב מיכאל בן חורין תושב נוב שברמת הגולן - חוברת זו מתארת את מצבם של יהודי חברון תחת הטרור הערבי ומצדיקה את מעשהו של ד''ר גולדשטיין. חוברת זו יוצאת לאור מדי שנה במהדורה חדשה וגדולה מקודמתה עם הוספות המתחדשות בנתיים על ידי המחבר. ישנו ספר ברוך הגבר בן יותר מחמש מאות עמודים. ספר זה מתחלק לשניים. חלק אחד תולדותיו של ד''ר גולדשטיין מלדתו ועד מותו תוך התמקדות במעשי החסד הרבים שביצע תעודות הצטינות שקיבל מהצבא ותעודות הוקרה מגופים שונים. החלק השני הוא מאמרים תורניים. בחלק זה כתבתי מאמר בשם''מידה כנגד מידה במלחמה'' תמצית המאמר שהקו המנחה במוסר המלחמה כלפי כל אומה הוא דרך התנהגותה של אותה אומה. לכן למשל שמואל לא אמר לאגג מלך עמלק אני הורג אותך משום שהקב''ה ציוה אלא פנה לאמירה המוסרית הבסיסית - כאשר שכלה נשים חרבך כן תשכל מנשים אמך. לשיקול זה יש שני צדדדים לקולא כאשר מדובר באומה רחמנית ולחומרא כאשר מדובר באומה אכזרית. המוציא לאור של הספר הוא מיכאל בן חורים הוא ישב בכלא חצי שנה על הסתה או המרדה אינני זוכר ושוחרר. ניתן להשיג את הספר אצלו בנוב ברמת הגולן. לשרותכם תמיד אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| תודה, אליצור. הרגשתי די לא נעים על שאינני יודע |
|||
|
|||
להשיב לשאלות שנשאלתי. ולך תסביר שאף פעם הנושא לא העסיק אותך יותר מדי או בכלל... תודה ושבת שלום, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אולי אתה תוכל לענות לשאלתי ששאלתי את |
|||
|
|||
מר ישעיהו, וכנראה אינו יודע את התשובה. מה האוריינטציה של החוברת הראשונה של גינצבורג ? האם לנסות להבין את המעשה המתועב על מנת להימנע ? או ניסיון להבין את המעשה המתועב על מנת להצדיק או להקטין מחומרתו? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| חוברתו של הרב גינבורג. |
|||
|
|||
לק''י קרתה לי תקלה במחשב וההודעת נשלחה לפני שכתבתי אותה. רפי, חוברתו של הרב גינבורג אינה תחת ידי עכשיו. אבל למיטב זכרוני הוא דוקא מצדיק את מעשהו של ד''ר גולדשטיין. אם אתה מעונין להשיגה תפנה להוצאת הספרים של הרב הנקראת גל עיני. אני רק חייב לציין שהחוברת אינה מופיעה בקטלוגים של ההוצאה. אולי צריך קצת קשרים אישיים כדי להשיגה. מי יודע. אליצור | |||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי