ש-ר-מ-ו-ט-ה – מוסר יהודי?

בראשית דברי אני מבקש להביע הערכה חמה לבעל המאמר, דוד סיון, על שבחר לנתח סוגיה כאובה במוסר היהודי; הדעת נותנת שניתוח כואב כזה היה צריך להיות פרי עטו של רב כלשהו, שלא לומר רב בכיר או רב ראשי.

המוטו של בעל המאמר אומר הכל

הציטוט הוא מתגובה למאמר שכתבתי (כריתת עצי זית וכיבוש הארץ) נושא מרכזי במאמר היתה חוברת שהציגה תוכנית מפורטת למניעת פינוי עתידי של התנחלויות ומאחזים. התוכנית הזאת כללה פגיעה בתשתיות, בצבא, במשטרה, פגיעה בערבים וברכושם. טענתי שם שמשמעות ההנחיות הללו היא שיש ציבור שעבורו מצוות כיבוש הארץ חשובה יותר מזכות הקניין והזכות לחיים של תושביה. מכאן שמדובר בשאלות בענייני המוסר היהודי.

העובדה שזו היתה רק תוכנית לא מוסרית היתה, אולי, יכולה לנחם. אלא שבימים האחרונים שוב עולה נושא המוסר היהודי לכותרות בעקבות דיווחים על הצהרות ומעשים של יהודים.

---

המקרה הראשון מציג לנו את סיפורה של איבון רוזנשטיין, חוזרת בתשובה, אשר אמרה על בעלה: ''אני אשתו של זאב רוזנשטיין הנחשב לעבריין מספר אחת במדינת ישראל, אבל בשבילי הוא הרבי שלי, הצדיק שלי, התיקון שלי בעולם הזה'' (חולמת להחזיר את זאב בתשובה). איך עבריין יכול להיות צדיק בעת ובעונה אחת?

המקרה השני דוקא מספר על מתנחלת (תיעוד) שמתנהגת באלימות כלפי שכניה הפלשתינאים. הסרטון מציג אותה בשעת המעשה חוזרת על הגידוף שנזכר בכותרת מספר פעמים ונוהגת באלימות כלפי נערה פלשתינאית.המתנחלת גם ''מצווה'' על הפלשתינאית לחזור לכלוב. המצלמה מתעדת את גירסתה של המתנחלת למוסר יהודי כאשר לא נראה שהחייל שנמצא שם מתעניין במניעת ההתנכלות.

משטרת ש''י מסרה שהמתנחלת, אפרת אלקובי, שנראית בסרטון מגדפת ומתנכלת לפלשתינאית בחברון זומנה (11.1.2007) לחקירה. במושגי החוק היא נחשדת ש''ביצעה עבירות של איומים, הסגת גבול ותקיפה''. לכן היא זומנה לחקירה במשטרת חברון אבל לא טרחה להופיע (האירוע בחברון משקף מציאות).

כפי שראינו היא לא היחידה שמתנכלת למשפחה הפלשתינאית. מסתבר שגם ילדי המתנחלים מתעללים בבני אותה המשפחה (ההתנכלויות בחברון). הם משליכים אבנים וחפצים לעבר הבית ומתנכלים לה באבנים, יריקות ועוד.

---

מקובל לחשוב שתשובה יכולה להפוך עבריין לצדיק אבל הוא אינו פטור מן העונש. אלא שעבור איבון רוזנשטיין הנחשב לעבריין הוא גם צדיק. מעניין מאד.

התורה מלמדת אותנו שעל בסיס הסבל שלנו (כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם) עלינו להימנע מלגרום סבל לזרים שחיים איתנו, לא כל שכן לתושבים שגרים איתנו בארץ. אנחנו גם מצווים להתייחס אליהם באהבה (וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ):

(ויקרא יט, לג- לד)... כְּאֶזְרָח מִכֶּם יִהְיֶה לָכֶם הַגֵּר הַגָּר אִתְּכֶם וְאָהַבְתָּ לוֹ כָּמוֹךָ, כִּי גֵרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם.

זאת ועוד גם עלינו להישמר ממעשים מגונים גם בעת מלחמה – גם בעת מלחמה ההפקרות אינה ראויה. לכאורה, הגברת אפרת אלקובי עברה על ציווי התורה וגם על חוקי הממלכה. אינני יודע מה גרם להתנהגות ''הרעה'' של הגברת אלקובי או להתנהגותם ''הרעה'' של הילדים. אבל התנהגותם הזכירה לי את הנחיות החוברת ההיא...

מוזרות דרכי היהודים. מה כל זה אומר על מוסר ועל יהודים?

---