  
  
  
|
 |
|
||
  ארז, ה-''אמת'' המחקרית מול האמת התנכית. |
|||
|
|||
''המחקר אומר'' וזה בשבילך אורים ותומים? אני משער שאפילו החוקרים לא מתייחסים אל תוצאות מחקרם באותה רצינות שאתה מתייחס אליהם. למדתי פעם אצל דר' (היום הוא פרופסור) למקרא. חוקר דגול. היה זה סמינר בתולדות המזרח הקדום והוא ערך השוואות בין תעודות שנמצאו בחפירות לבין הנאמר במקרא. הופיע שם ביטוי ''בעלי העיר'' והיה גם ''אנשי העיר''. מן ההשוואה הוא הגיע למסקנה כי אלה ביטויים נרדפים שמשמעותם זהה. הוא גם הסתמך, לדבריו, על גדולי החוקרים שהגיעו למסקנה דומה. הגבתי ב- ''לא יכול להיות''. 'תוכיח', טען כלפי. השבתי שאינני מתווכח לגבי התעודות שנכתבו על ידי אנשים שונים ובהחלט יתכן שהשתמשו בשני ביטויים לאותו דבר; הרי מדובר באנשים שונים. אבל את התנ''ך, הוספתי, מישהו הרי ערך. אז למה אתה חושב שהוא פחות חכם ממך וממני והשתמש במלים מבלי לשים לב למשמעותן? הגיונית, אתה צודק, השיב, אבל צריך להוכיח. לשיעור הבא הגעתי עם רשימת כל האזכורים בתנ''ך לביטויים אלה כולל ציון ההקשר והוא נאלץ להגיע למסקנה כי טענתי נכונה. הוא היה מספיק הגון כדי לערוך מחדש את המאמר שעסק בכתיבתו ואף לתת לי קרדיט על השינויים. לעצם העניין: טענתך בשם החוקרים קצת לא מסתדרת עם העובדות: 1. מדובר בשנות חייו האחרונות של אחאב כאשר הוא הרבה מעבר לשיאו. 2. אחאב עצמו אומר למלך ארם ''הערים אשר לקח אבי מאביך...'' יוצא שאת האימפריה של אחאב בנה אביו או לפחות החל לבנות. 3. אם, אכן, הייתה ביניהם ברית נגד אשור באותה תקופה, לאן נעלם הצבא של אחאב עד שכל מה שנותר ממנו הוא ''כשני חשיפי עזים? 4. החוקרים אינם יכולים לדעת מה היו מניעיו של אחאב, הם יכולים לשער וזה מה שהם עושים. ובאמת, צעד כל כך לא הגיוני - כבר היום יש אנשים ששואלים מה ראו אנשים חכמים כמו פרס ושות' לרומם כך את ערפאת? ותשובתם - רצו לעשות איתו קואליציה נגד עיראק ואירן. מצא את ההבדלים. בברכה, נסים. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| אמת היסטורית מול אגדה דתית. |
|||
|
|||
מלחמת ארם וישראל באשור היא עובדה היסטורית המתועדת אצל האשורים. רק על הרקע הזה ניתן להבין את מעשהו של אחאב. לגבי שיתוף עראפת בברית נגד אירן ועירק, זה נכון לא מבחינה ישירה אלא בעקיפין - זה אינטרס ישראלי להפריד בין המדינות הערביות והמוסלמיות המתונות לבין הקיצוניות, ותהליך אוסלו נועד, בין השאר, גם לזה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אמת הסטורית? |
|||
|
|||
לק''י מענין מאוד שתבליטים על ארמונו של מלך אשור נחשבים לאמת הסטורית - הרי החוקרים חושבים שמשה רבינו לא היה יציאת מצרים לא היתה יהשוע בין נון לא היה. ולהבדיל ישו לא היה מוחמד לא היה. אז מה פתאום שאיזה תבליט על ארמון חרב יחשב כהוכחה? אולי זה תבליט דמיוני? כמו שרלוק הולמס או טרזן? אולי מתואר שם מה שהם רצו שיהיה אבל לא היה? ואולי בכלל החוקרים טועים בקריאת הכתובת בשפה הכסדית הנשכחת שממילא אין דרך סבירה לקרוא אותה מחדש בבטחון? באשר לאוסלו בעשר השנים שלפני הסכמי אוסלו היו לנו קצת למעלה מחמישים הרוגים בחזית הפלשתינאית בעשר השנים שלאחר הסכמי אוסלו עברנו כבר את האלפיים הרוגים ואנו מתקדמים בכיון השלושת אלפים. אם זה לא הוכחה לכישלון אינני יודע מה יכולה להיות הוכחה. זה מזכיר לי את שאלותו של שמעון פרס ''אני לוזר אני''? שמונה פעמים האיש התמודד בבחירות ושמונה פעמים הובס ואף על פי כן הוא שואל אני לוזר? זה כבר חורג ממדים של בעיה אמפירית זו בעיה פסיכיאטרית. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אליצור, נראה לי שאתה ''לא מדייק'' |
|||
|
|||
אין לנו אלפיים הרוגים אחרי אוסלו, והיו לנו יותר מחמישים הרוגים בעשר השנים שלפניו (למיטב ידיעתי המלומדת, ב15 טרום אוסלו, היו 252 הרוגים, ואחרי אוסלו יש לנו בערך 900 ומשהו, אולי יש לך מקור? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מספר הרוגים |
|||
|
|||
לק''י ניר, אני אקבל בשמחה עצומה כל תיקון מספרי. לצערי זה אינו מקצועי והיום אני אוכל את עצמי על כך שלא שמרתי סטסטיקות. אתה בהחלט צודק שצריך לעשות מספרים מדויקים שהרי לכל אדם יש שם ומשפחה וקרובים. אבל אני בטוח שמספר ההרוגים הוא פי שתיים לפחות מתשע מאות. השנתיים האחרונות היו לנו שש מאות וחמישים הרוגים והמספר המדויק הוא בחוברת בשם תופת שבה יש רישום מדויק עם תמונות של כל ההרוגים. ועדיין השנתיים לא נגמרו. אני זוכר שראיתי בגליונות נתיב סטטיסטיקה שהתייחסה לשנתיים המידיות של אחרי אוסלו ובו נמנו שלוש מאות הרוגים זה כבר למעלה מתשע מאות. ויש עוד שש שנים באמצע שהממוצע שלהן צריך להיות בין מאה חמישים לשלוש מאות עשרים וחמש הרוגים לשנה וכך הגעתי למספר המקורב שלי. אני אשמח אם מישהו בפורום יתן מספרים מדויקים. כי דבריך והגותך באמת נכונים מאוד ובמיוחד בגלל שמדובר במשפחות ולא באנשים ללא שם. תודה רבה אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אמת היסטורית? בהחלט. |
|||
|
|||
קריאת התבליטים האשורים ידועה כבר כ150 שנה, אם לא יותר. המאורעות והמלחמות המסופרים שם נכונים, עם הגזמה לטובת האשורים. שום כתב לא נקי מהטיה אינטרסנטית והחוקרים יודעים כיצד להפיק את המידע הנכון מהתבליטים. באשר לטרור, הוא פרץ לא בגלל אוסלו אלא בגלל קריסתו. גם מדיניות של המשך הכיבוש כמו בימי שמיר היתה מביאה לפיגועי טרור, כמו למשל קו 405. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אליצור: מה ההבדל בין בוחר לנבחר |
|||
|
|||
שמעתי לא מזמן הגדרת דמוקרטיה במושגים האלו. בוחר עם תעודת פסיכי לא יכול לבחור. לעומתו,קיימת אפשרות מאד דמוקרטית שמישהו עם תעודת פסיכי ייבחר על ידי ציבור שרוצה ביקרו. חוץ מזה, (וכמובן זה בכלל לא קשור לרישא של תגובה זו,נכון? בכלל לא!,ואם זה דוקא כן מתקשר, כל השתייכות או הקבלה או אסוציאציה של מה שאני אומר עכשיןם לדברים הנ''ל ,הינו מקרי בהחלט) פרס, עם כל השגעונות שלו, עוד מקבל כסף כשר וכחבר כנסת עם תגמולים,גמלאות, תוספות ושכר בטלה (בשטח של שכר בטלה הוא ממש מומחה). הוא לא כל כך בטלן כמו שחושבים. הוא ידע לדאוג לעצמו גם במצבים קשים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| זה אמנם אינטרס, אבל זו גם אשליה מסוכנת |
|||
|
|||
היום אי אפשר להפעיל את הפלסטינים בשירות הצדק או ישראל כנגד מדינות אזוריות. זה רק חלום באספמיה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אינטרס, ולא אשליה. |
|||
|
|||
אי אפשר לרתום את הפלסטינים ישירות כנגד עירק ואירן, אבל אפשר בהחלט ליצור ישות מדינית מתונה יחסית (כמו מצריים וירדן) ולכך צריך לחתור. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ארז: גם בזמנו של השאח בפרס ניסו האמריקנים |
|||
|
|||
להפריד בין המתונים לקיצונים ומה קרה? משטר חומייניסטי והייאטוללה (חיות אללה). גם ''אל-קעידה'' היתה כלי שרת בידיה של ה''יונייטד סטייטס'' ומה קרה? נו,תגיד אתה. בברכה ,מוטק'ה | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לא מדויק. |
|||
|
|||
משטר השאה נתמך ע''י האמריקאים, אבל הוא נשען על רודנות כלפי בני עמו, מה שהביא את מהפכת האייטולות. אל קעידה מעולם לא היו מתונים. הם השתלבו במערכת האינטרסים האמריקאים כנגד ברה''מ, ואח''כ פנו כנגד האמריקאים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איזה מזל שיש תיעוד אשורי |
|||
|
|||
אחרת עוד היו טוענים שזה לא היה ולא נברא... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| העדות הפרעונית: ישראל הושמד, אין לו יורש''. |
|||
|
|||
במרנפתח התגלתה העדות ה''חיצונית'' הקדומה ביותר אודות הלאום היהודי: זוהי התרברבות של אחד הפרעונים אודות מסע כיבושים בכנען. נכתב שם ''ישראל הושמד, אין לו יורש''. הדבר משקף חוסר אהדה מסויים לעם המונותאיזם, וגם משאלות הכחדה בהתאם. זוהי היסטוריה המוטית על ידי מגמות של כוח זר, אמונותיו הפנימיות, ומשטרו העריץ. אך גם לעם ישראל יש היסטוריה כתובה, ועוד כזו שיוספוס פלוויוס כתב עליה בקדמוניות היהודים, שמדובר בהיסטוריוגרפיה אוביקטיבית יותר מכל היסטוריוגרפיה עתיקה אחרת באותה תקופה: גם מלכים גדולים ועתירי כיבושים מוצגים, לפעמים בפרט הם, בהרחבה על חולשותיהם האנושיות. בנימין ד'ישראלי, ראש ממשלת בריטניה היהודי, אחד מהמדינאים הטובים ביותר שהיו לאומה הבריטית, אמר בעניין האנטישמיות בערך כך: כאשר אבותיכם היו ברברים חסרי תרבות, החיים ''על העצים'' וחוגרי אזור חלציים, באומתנו היו המלכים הגדולים והנביאים הגדולים. זאת במאה ה- 19 . אך דומה שכיום הפוסט מודרניזם גורר אותנו לברבריות מחודשת, על השקפותיה ההיסטוריות השרירותיות, העריצות, והמוטות על ידי גחמה כזו או אחרת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הידרדרות ביקורת המקרא בעידן הפוסט-מודרניזם |
|||
|
|||
לעיתים בביקורת המקרא, ניתן להתרשם שקיימת הנחת מונוליטיות, דהיינו קו אחיד שהשתלט (למשל המגמה הדויטרונומיסטית/כוהנית) והיטה את כתיבת התנ''ך. אנשים שיסדו את ביקורת המקרא בגרמניה במאה ה- 19 הושפעו, במידה זו או אחרת מהגל (אחד מאבותיו ה''קדמונים'' של הפוסט מודרניזם, ראה התיחסות במאמרי), ופילוסופים נוספים בני דורו. הגל היציג ב''מבוא לתולדות הפילוסופיה'' (1823 ) את המזרח הקדום כך: ''ראשית מושך את תשומת ליבנו המזרח. אך בעולם המזרח - אם לציין את אופייה של הפילוסופיה בקיצור - אמנם עולה הרוח במזרח. אך הסובייקט, היחיד, אינו אישיות עצמאית ברוחו, אלא נחשב כשקוע כליל באובייקט. לפי תפיסה זו, מעמדו של היחיד, של הפרט הוא זה: אין הוא אלא משהו שלילי לעומת כלל הישות. השיא שאליו עשוי להגיע יחיד כזה הוא האושר הניצחי, ואושר זה אינו אלא השתקעות בישות כללית זו, היעלמות התודעה. כלומר: ביטולו של הסובייקט (האדם היחיד). ובכן, חוסר תודעה נחשב כאן לשיא שהאדם יכול להגיע אליו -- כל עוד לא הישיגו יחידים את האושר הזה, אלא מתקיימים עדיין עלי אדמות - הם שקועים בקבעון של חוסר רוח, הם חסרי עצמיות, ומבחינת החירות הפוליטית הם חסרי זכויות. כאן הרצון אינו חופשי, אלא נקבע על ידי שרירות הטבע ומקריותו (למשל על ידי קאסטות). זו ישות של חוסר תודעה עצמית''. לפי הגל, המזרח הוא הישתלטות האמונה באלוהות עריצה, המאיינת את חופש הפרט וחופש הבחירה. חוקר מקרא המושפע מהגל ינסה לתאר יסודות של השתעבדות לריבוי חוקים פורמליים ומאובנים הנעדרי רוח ביהדות, וכוהנים עריצים, המאינים את חופש הבחירה. אבל דבר זה מאפיין יתכן, את מצרים הקדומה, ומדינות עריצות אחרות באיזור. זהו היפוכה של היהדות המבליטה את חופש הבחירה, והיפוכם של הנביאים היוצאים כנגד העריצות הרומסת את האדם. הווצרות היהדות היא יציאה כנגד אותם יסודות עריצים, ולא המשכיותם. אנו רואים כיצד הגל מטשטש הבחנות חשובות, ממזג היפוכים במסגרת אידאה יחידה, והופך דבר להיפוכו, ממש כשם שעושים פוסט-מודרניסטים רבים. אנו נסחפים במקסם המילים ואיננו אומרים - רגע הרי ניסחפנו במילים, איבדנו את ההקשר ההיסטורי הנכון, צמצמנו עצמנו לקו דק של חשיבה הנשזר תוך עקיפת ידע מהותי וקריטי. הרי הבורות הפכה כאן למקור ידע. האם היהדות כזאת, או שסיממו אותנו כאן במילים ואידאות ונטעו במוחנו פילטרים מרושעים? הגל ממשיך ואומר, וכאן יוצא המרצע מן השק בעניין התזה הדויטרונומיסטית (דומיננטיות של חוקים פורמליים ומאובנים ועריצות נוקשה של כוהנים) : ''מוסר, משפט ומדינה - שלא כנהוג אצלנו - קיימים שם רק באופן בלתי אמצעי, פטריארכלי, כלומר בלי חירות פרט. גם מושג המידות הטובות, הקרוי בפינו מצפון, אינו קיים שם. סדרי משטרם הם סדרי טבע מאובנים, המצדיקים את הרע ביותר בצד הטוב ביותר, כי העקרון העליון שעליו הם מבוססים הינו שרירותי. במזרח - אפשר למצוא שם רק מעמד אדונים ומעמד עבדים. זוהי אווירה של עריצות. מנקודת מבט תהליכי נפשו של היחיד ניתן לאמר כי כאן הפחד היא הקטגורייה השלטת. לדתות המזרח יש בהכרח אותו האופי. המומנט העיקרי בהם הוא הפחד מפני האל. אך דת המזרח - לא זו בלבד שמקורה בפחד זה, אלא פחד זה נשאר תקוע בה, אינו מרפה ממנה. ''ראשית חכמה יראת ה''' נאמר בכתבי הקודש''. עד כאן הגל, ששוכח משום מה שביהדות אין כניעה לעריצות ולשרירותיות כבדתות מזרח אחרות, אלא שהאלוהים מקנה מידה של אוטונומיה מפני עריצות השלטון. הדת אינה המשך שילטון העריצות באמצעים אחרים, אלא מהווה מרכז כובד נגדי לו (ראה משל יותם). יסוד השרירותיות של הטקסים הפגניים מוחלף בעקרונות כלליים ואוניברסליים כמו ''ואהבת לרעך כמוך''. היהדות עוסקת תכופות בבירור ואינה מנחיתה הנחיות שרירותיות. המלך נקרא להכנע לצו המצפון בלבד (נתן הנביא המייסר את דוד), ולא מוצג לו פלקט בו כתובים חוקי דת שרירותיים וחסרי פשר. אמנם הרמב''ם דיבר גם על מצוות שמעיות, אך בעיקרה של היהדות מונחת ההבנה (''דעת ה''', ''דעת תורה'', בתהליך של חקר וברור מתמיד, ולא קפיצה לדום). אף הנחיותיו של הקב''ה בוודאי אינן מציעות מעשים שרירותיים של קירבון ותעוב, וטקסים ביזריים, אלא אל פי רוב מסתברות הגיונית בנסיבות הספציפיות לתקופה, ובסביבה החיצונית - תכופות של אויבים עיקשים שטופי עריצות - בהם ניתנו. יתכן שעם גבור מגמות פוסט-מודרניסטיות כיום, נעשה חקר המקרא נתון עוד יותר להצגת סנסציות מגרות חושים, תוך ניטרול גדול עוד יותר של ההקשר, והטיות גדולות יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יישר כח, מיכאל. |
|||
|
|||
מה שהגל תיאר הוא עבודת אלילים כפשוטה. הפוסט מודרניזם, לדעתי, התחיל להשתלט כבר אז והראשונים לאמץ את החשיבה חסרת המחוייבות לעובדות היו ''משכילי'' היהודים. הם ממשיכים בכך עד היום; חלקם, יש לומר ולהדגיש, כי לא נחשפו אל העובדות. מכאן נובעת ההשוואה המרושעת בין עבודת אלילים איסלאמית בכל העולם לבין, להבדיל, החרדים אצלנו. מכאן נובעת שלילת קיומו של עם ישראל כעם עצמאי, ואידך זיל גמור. שבת שלום ומבורך. שנה טובה ומתוקה לכולנו. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להעמיד דברים על דיוקם. |
|||
|
|||
אין שום קשר בין הפוסט מודרניזם למחקר המקרא. מחקר המקרא חותר לגלות את האמת ההיסטורית מאחורי כתבים עתיקים שמבוססים על אגדה יותר מאשר על היסטוריה. באשר לכתובת מרנפתח, הכוונה במילה ''ישראל'' היתה לעיר או שבט קטן ולא לכלל השבטים והקבוצות שמהם הורכב העם הישראלי העתידי (בימי הממלכות). גם התנ''ך מורכב מטקסטים מגמתיים שנכתבו ע''י קבוצות מסוימות. הדגש על מוסר הנביאים הוא כזה למשל, אבל בפועל הכח, השלטון והתנהלות הדברים היתה בידי המלכים והכהנים. בכך הממלכות הישראליות לא היו שונות משכנותיהן. רק אחרי חורבן הממלכות, בימי גלות בבל ושיבת ציון בא לידי ביטוי קולם של תומכי הנביאים. עצם קיומם של התראות הנביאים כנגד אי המוסריות בעם ובשלטון מראה שהתמונה היפה והאידיאלית של המוסר המגיע מתוך הדת אינו נכון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ארז, המונח 'פוסט מודרניזם' הוא מחודש, הרעיון - |
|||
|
|||
זהו רעיון ישן נושן. כמוך, גם אני חשבתי פעם שהטיעונים החדשים הם באמת חדשים, עד שהעמקתי קצת... את ביקורת המקרא המציאו האבות הרוחניים של היטלר; זו הייתה דרכם לשלול את הלגטימיות של קיום עם ישראל. אנחנו רואים את עצמנו המשך ישיר לאברהם אבינו, משה רבנו וכן הלאה עד היום. התנ''ך הוא היסוד אשר עליו ניצב הבניין ששמו עם ישראל ואת היסוד הזה ניסו ומנסים עד היום להחריב. כיום, לא אומרים זאת בפירוש, כמובן, אבל אם אין יסוד אין בניין... אם התנ''ך הוא מסמך שקרי - גם עם ישראל הוא פיקציה. אבל עם ישראל חי וקיים ו-''נצח ישראל לא ישקר ולא יינחם כי לא אדם הוא להנחם''. שבוע טוב ומבורך, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניסים: על ביקורת המקרא. |
|||
|
|||
ביקורת המקרא אמנם התחילה ופותחה ע''י גרמנים, אבל זה לא עושה אותה לאבי תורת היטלר. גם אם היו בה נימות אנטישמיות, מטרתה היתה גילוי האמת ההיסטורית שמאחורי סיפורי התנ''ך. ביקורת המקרא התפשטה גם לארצות אחרות, ביחוד ארה''ב וכמובן ישראל. אי אפשר לטעון שחוקרי המקרא הישראלים הם פוסט מודרניסטים שרוצים בחורבן המדינה... שבוע טוב, ארז | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ארז, אולי הם לא רוצים בחורבן המדינה |
|||
|
|||
אבל הם כן רוצים בביטול הייחוד של עם ישראל. תשאל אותם בהזדמנות. שנה טובה ומתוקה לכולנו. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ומהו אותו יחוד? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אותו ייחוד לא ניתן להסבר בתגובה בפורום |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| נניח. |
|||
|
|||
אבל מה רע בחוקרי המקרא שכופרים בעצם קיומו של יחוד שכזה, ורואים בגיבורי התנ''ך אנשים ככלל בני האדם? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניסים- אם זה דורש מאמר - הבמה לרשותך . |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לעניין יחוד עם ישראל ושאלותיו של ארז, |
|||
|
|||
אשקול בחיוב את הצעתו של רפי לכתוב מאמר בעניין. יש כבר כמה וכמה מאמרים שעלי לכתוב כהסבר ל... הכל עניין של זמן פנוי שחסר לי מאד. הבעיה היא שלנושא זה, מאמר אחד - ארוך ככל שיהיה - לא יכול להספיק כי תמיד תבא השאלה הבאה: ומה עם האספקט ההוא שלא התייחסת אליו?... לכן, נראה לי שבכל המאמרים הבאים אדגיש אספקט מסויים מייחוד זה, בנוסף למאמר ייעודי שייכתב, בע''ה, בשבועות הקרובים. שנה טובה ומתוקה לכולנו. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האמנם תיאוריות פוסטמודרניות אינן מחוייבות לעובדות? |
|||
|
|||
ישעיהו, האם אתה מוכן להביא מובאה מכתביו של תיאורטיקן פוסטמודרני ידוע שם, ולו אחד בלבד, אשר מתעלם מעובדות? לעומת זאת, נתקלתי ביהודים רבים ורבנים למיניהם שמתפלפלים עם העובדות, מתרצים, עוסקים בגימטריות מוזרות ומסיקים מסקנות מרחיקות לכת מבדל פסוק בתורה ובכתבי הקודש האחרים. אם ברצונך לקבל מושגים ראשוניים ''פוסטמודרניזם מהו?'' אתה מוזמן, בתור התחלה, לעיין בסקירת ספרו של פרדריק ג'יימסון ''פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר''. קישורים: פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר: http://www.haayal.co.il/story.php3?id=1173 | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי