  
  
  
|
 |
|
||
  איזה מזל שיש תיעוד אשורי |
|||
|
|||
אחרת עוד היו טוענים שזה לא היה ולא נברא... | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| העדות הפרעונית: ישראל הושמד, אין לו יורש''. |
|||
|
|||
במרנפתח התגלתה העדות ה''חיצונית'' הקדומה ביותר אודות הלאום היהודי: זוהי התרברבות של אחד הפרעונים אודות מסע כיבושים בכנען. נכתב שם ''ישראל הושמד, אין לו יורש''. הדבר משקף חוסר אהדה מסויים לעם המונותאיזם, וגם משאלות הכחדה בהתאם. זוהי היסטוריה המוטית על ידי מגמות של כוח זר, אמונותיו הפנימיות, ומשטרו העריץ. אך גם לעם ישראל יש היסטוריה כתובה, ועוד כזו שיוספוס פלוויוס כתב עליה בקדמוניות היהודים, שמדובר בהיסטוריוגרפיה אוביקטיבית יותר מכל היסטוריוגרפיה עתיקה אחרת באותה תקופה: גם מלכים גדולים ועתירי כיבושים מוצגים, לפעמים בפרט הם, בהרחבה על חולשותיהם האנושיות. בנימין ד'ישראלי, ראש ממשלת בריטניה היהודי, אחד מהמדינאים הטובים ביותר שהיו לאומה הבריטית, אמר בעניין האנטישמיות בערך כך: כאשר אבותיכם היו ברברים חסרי תרבות, החיים ''על העצים'' וחוגרי אזור חלציים, באומתנו היו המלכים הגדולים והנביאים הגדולים. זאת במאה ה- 19 . אך דומה שכיום הפוסט מודרניזם גורר אותנו לברבריות מחודשת, על השקפותיה ההיסטוריות השרירותיות, העריצות, והמוטות על ידי גחמה כזו או אחרת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| הידרדרות ביקורת המקרא בעידן הפוסט-מודרניזם |
|||
|
|||
לעיתים בביקורת המקרא, ניתן להתרשם שקיימת הנחת מונוליטיות, דהיינו קו אחיד שהשתלט (למשל המגמה הדויטרונומיסטית/כוהנית) והיטה את כתיבת התנ''ך. אנשים שיסדו את ביקורת המקרא בגרמניה במאה ה- 19 הושפעו, במידה זו או אחרת מהגל (אחד מאבותיו ה''קדמונים'' של הפוסט מודרניזם, ראה התיחסות במאמרי), ופילוסופים נוספים בני דורו. הגל היציג ב''מבוא לתולדות הפילוסופיה'' (1823 ) את המזרח הקדום כך: ''ראשית מושך את תשומת ליבנו המזרח. אך בעולם המזרח - אם לציין את אופייה של הפילוסופיה בקיצור - אמנם עולה הרוח במזרח. אך הסובייקט, היחיד, אינו אישיות עצמאית ברוחו, אלא נחשב כשקוע כליל באובייקט. לפי תפיסה זו, מעמדו של היחיד, של הפרט הוא זה: אין הוא אלא משהו שלילי לעומת כלל הישות. השיא שאליו עשוי להגיע יחיד כזה הוא האושר הניצחי, ואושר זה אינו אלא השתקעות בישות כללית זו, היעלמות התודעה. כלומר: ביטולו של הסובייקט (האדם היחיד). ובכן, חוסר תודעה נחשב כאן לשיא שהאדם יכול להגיע אליו -- כל עוד לא הישיגו יחידים את האושר הזה, אלא מתקיימים עדיין עלי אדמות - הם שקועים בקבעון של חוסר רוח, הם חסרי עצמיות, ומבחינת החירות הפוליטית הם חסרי זכויות. כאן הרצון אינו חופשי, אלא נקבע על ידי שרירות הטבע ומקריותו (למשל על ידי קאסטות). זו ישות של חוסר תודעה עצמית''. לפי הגל, המזרח הוא הישתלטות האמונה באלוהות עריצה, המאיינת את חופש הפרט וחופש הבחירה. חוקר מקרא המושפע מהגל ינסה לתאר יסודות של השתעבדות לריבוי חוקים פורמליים ומאובנים הנעדרי רוח ביהדות, וכוהנים עריצים, המאינים את חופש הבחירה. אבל דבר זה מאפיין יתכן, את מצרים הקדומה, ומדינות עריצות אחרות באיזור. זהו היפוכה של היהדות המבליטה את חופש הבחירה, והיפוכם של הנביאים היוצאים כנגד העריצות הרומסת את האדם. הווצרות היהדות היא יציאה כנגד אותם יסודות עריצים, ולא המשכיותם. אנו רואים כיצד הגל מטשטש הבחנות חשובות, ממזג היפוכים במסגרת אידאה יחידה, והופך דבר להיפוכו, ממש כשם שעושים פוסט-מודרניסטים רבים. אנו נסחפים במקסם המילים ואיננו אומרים - רגע הרי ניסחפנו במילים, איבדנו את ההקשר ההיסטורי הנכון, צמצמנו עצמנו לקו דק של חשיבה הנשזר תוך עקיפת ידע מהותי וקריטי. הרי הבורות הפכה כאן למקור ידע. האם היהדות כזאת, או שסיממו אותנו כאן במילים ואידאות ונטעו במוחנו פילטרים מרושעים? הגל ממשיך ואומר, וכאן יוצא המרצע מן השק בעניין התזה הדויטרונומיסטית (דומיננטיות של חוקים פורמליים ומאובנים ועריצות נוקשה של כוהנים) : ''מוסר, משפט ומדינה - שלא כנהוג אצלנו - קיימים שם רק באופן בלתי אמצעי, פטריארכלי, כלומר בלי חירות פרט. גם מושג המידות הטובות, הקרוי בפינו מצפון, אינו קיים שם. סדרי משטרם הם סדרי טבע מאובנים, המצדיקים את הרע ביותר בצד הטוב ביותר, כי העקרון העליון שעליו הם מבוססים הינו שרירותי. במזרח - אפשר למצוא שם רק מעמד אדונים ומעמד עבדים. זוהי אווירה של עריצות. מנקודת מבט תהליכי נפשו של היחיד ניתן לאמר כי כאן הפחד היא הקטגורייה השלטת. לדתות המזרח יש בהכרח אותו האופי. המומנט העיקרי בהם הוא הפחד מפני האל. אך דת המזרח - לא זו בלבד שמקורה בפחד זה, אלא פחד זה נשאר תקוע בה, אינו מרפה ממנה. ''ראשית חכמה יראת ה''' נאמר בכתבי הקודש''. עד כאן הגל, ששוכח משום מה שביהדות אין כניעה לעריצות ולשרירותיות כבדתות מזרח אחרות, אלא שהאלוהים מקנה מידה של אוטונומיה מפני עריצות השלטון. הדת אינה המשך שילטון העריצות באמצעים אחרים, אלא מהווה מרכז כובד נגדי לו (ראה משל יותם). יסוד השרירותיות של הטקסים הפגניים מוחלף בעקרונות כלליים ואוניברסליים כמו ''ואהבת לרעך כמוך''. היהדות עוסקת תכופות בבירור ואינה מנחיתה הנחיות שרירותיות. המלך נקרא להכנע לצו המצפון בלבד (נתן הנביא המייסר את דוד), ולא מוצג לו פלקט בו כתובים חוקי דת שרירותיים וחסרי פשר. אמנם הרמב''ם דיבר גם על מצוות שמעיות, אך בעיקרה של היהדות מונחת ההבנה (''דעת ה''', ''דעת תורה'', בתהליך של חקר וברור מתמיד, ולא קפיצה לדום). אף הנחיותיו של הקב''ה בוודאי אינן מציעות מעשים שרירותיים של קירבון ותעוב, וטקסים ביזריים, אלא אל פי רוב מסתברות הגיונית בנסיבות הספציפיות לתקופה, ובסביבה החיצונית - תכופות של אויבים עיקשים שטופי עריצות - בהם ניתנו. יתכן שעם גבור מגמות פוסט-מודרניסטיות כיום, נעשה חקר המקרא נתון עוד יותר להצגת סנסציות מגרות חושים, תוך ניטרול גדול עוד יותר של ההקשר, והטיות גדולות יותר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| יישר כח, מיכאל. |
|||
|
|||
מה שהגל תיאר הוא עבודת אלילים כפשוטה. הפוסט מודרניזם, לדעתי, התחיל להשתלט כבר אז והראשונים לאמץ את החשיבה חסרת המחוייבות לעובדות היו ''משכילי'' היהודים. הם ממשיכים בכך עד היום; חלקם, יש לומר ולהדגיש, כי לא נחשפו אל העובדות. מכאן נובעת ההשוואה המרושעת בין עבודת אלילים איסלאמית בכל העולם לבין, להבדיל, החרדים אצלנו. מכאן נובעת שלילת קיומו של עם ישראל כעם עצמאי, ואידך זיל גמור. שבת שלום ומבורך. שנה טובה ומתוקה לכולנו. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| להעמיד דברים על דיוקם. |
|||
|
|||
אין שום קשר בין הפוסט מודרניזם למחקר המקרא. מחקר המקרא חותר לגלות את האמת ההיסטורית מאחורי כתבים עתיקים שמבוססים על אגדה יותר מאשר על היסטוריה. באשר לכתובת מרנפתח, הכוונה במילה ''ישראל'' היתה לעיר או שבט קטן ולא לכלל השבטים והקבוצות שמהם הורכב העם הישראלי העתידי (בימי הממלכות). גם התנ''ך מורכב מטקסטים מגמתיים שנכתבו ע''י קבוצות מסוימות. הדגש על מוסר הנביאים הוא כזה למשל, אבל בפועל הכח, השלטון והתנהלות הדברים היתה בידי המלכים והכהנים. בכך הממלכות הישראליות לא היו שונות משכנותיהן. רק אחרי חורבן הממלכות, בימי גלות בבל ושיבת ציון בא לידי ביטוי קולם של תומכי הנביאים. עצם קיומם של התראות הנביאים כנגד אי המוסריות בעם ובשלטון מראה שהתמונה היפה והאידיאלית של המוסר המגיע מתוך הדת אינו נכון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ארז, המונח 'פוסט מודרניזם' הוא מחודש, הרעיון - |
|||
|
|||
זהו רעיון ישן נושן. כמוך, גם אני חשבתי פעם שהטיעונים החדשים הם באמת חדשים, עד שהעמקתי קצת... את ביקורת המקרא המציאו האבות הרוחניים של היטלר; זו הייתה דרכם לשלול את הלגטימיות של קיום עם ישראל. אנחנו רואים את עצמנו המשך ישיר לאברהם אבינו, משה רבנו וכן הלאה עד היום. התנ''ך הוא היסוד אשר עליו ניצב הבניין ששמו עם ישראל ואת היסוד הזה ניסו ומנסים עד היום להחריב. כיום, לא אומרים זאת בפירוש, כמובן, אבל אם אין יסוד אין בניין... אם התנ''ך הוא מסמך שקרי - גם עם ישראל הוא פיקציה. אבל עם ישראל חי וקיים ו-''נצח ישראל לא ישקר ולא יינחם כי לא אדם הוא להנחם''. שבוע טוב ומבורך, נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניסים: על ביקורת המקרא. |
|||
|
|||
ביקורת המקרא אמנם התחילה ופותחה ע''י גרמנים, אבל זה לא עושה אותה לאבי תורת היטלר. גם אם היו בה נימות אנטישמיות, מטרתה היתה גילוי האמת ההיסטורית שמאחורי סיפורי התנ''ך. ביקורת המקרא התפשטה גם לארצות אחרות, ביחוד ארה''ב וכמובן ישראל. אי אפשר לטעון שחוקרי המקרא הישראלים הם פוסט מודרניסטים שרוצים בחורבן המדינה... שבוע טוב, ארז | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ארז, אולי הם לא רוצים בחורבן המדינה |
|||
|
|||
אבל הם כן רוצים בביטול הייחוד של עם ישראל. תשאל אותם בהזדמנות. שנה טובה ומתוקה לכולנו. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ומהו אותו יחוד? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| אותו ייחוד לא ניתן להסבר בתגובה בפורום |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| נניח. |
|||
|
|||
אבל מה רע בחוקרי המקרא שכופרים בעצם קיומו של יחוד שכזה, ורואים בגיבורי התנ''ך אנשים ככלל בני האדם? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ניסים- אם זה דורש מאמר - הבמה לרשותך . |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| לעניין יחוד עם ישראל ושאלותיו של ארז, |
|||
|
|||
אשקול בחיוב את הצעתו של רפי לכתוב מאמר בעניין. יש כבר כמה וכמה מאמרים שעלי לכתוב כהסבר ל... הכל עניין של זמן פנוי שחסר לי מאד. הבעיה היא שלנושא זה, מאמר אחד - ארוך ככל שיהיה - לא יכול להספיק כי תמיד תבא השאלה הבאה: ומה עם האספקט ההוא שלא התייחסת אליו?... לכן, נראה לי שבכל המאמרים הבאים אדגיש אספקט מסויים מייחוד זה, בנוסף למאמר ייעודי שייכתב, בע''ה, בשבועות הקרובים. שנה טובה ומתוקה לכולנו. נסים. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| האמנם תיאוריות פוסטמודרניות אינן מחוייבות לעובדות? |
|||
|
|||
ישעיהו, האם אתה מוכן להביא מובאה מכתביו של תיאורטיקן פוסטמודרני ידוע שם, ולו אחד בלבד, אשר מתעלם מעובדות? לעומת זאת, נתקלתי ביהודים רבים ורבנים למיניהם שמתפלפלים עם העובדות, מתרצים, עוסקים בגימטריות מוזרות ומסיקים מסקנות מרחיקות לכת מבדל פסוק בתורה ובכתבי הקודש האחרים. אם ברצונך לקבל מושגים ראשוניים ''פוסטמודרניזם מהו?'' אתה מוזמן, בתור התחלה, לעיין בסקירת ספרו של פרדריק ג'יימסון ''פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר''. קישורים: פוסטמודרניזם או ההיגיון התרבותי של הקפיטליזם המאוחר: http://www.haayal.co.il/story.php3?id=1173 | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי