פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
(נכתב בתשובה לע.צופיה, 27/11/05 8:32)
אני מכיר את הנושא מהיבט נוסף
אבי גולדרייך (יום ראשון, 27/11/2005 שעה 17:48)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בפולין, סלובקיה רוב הרכוש הנדלנ''י במרכזי הערים היה שייך ליהודים. (stare mesto)( stare mestro )
או שהיה שייך לקהילות יהודיות.

מאחר ורוב היהודים פשוט התאדו , נעלמו הנהנים הישירים הם השודדים עצמם, הפולנים או הסלובקים.

ראוי לציין כי בערים רבות היהודים ישבו במרכזי הערים והפולנים או הסלובקים היו בפרברים החקלאים.

החוק הפולני ייצר הגנות לשודדים ושודדי הרכוש הפרטי
נהנים מההפקר ומפרי עמלם של בני עמנו ז''ל.

הסלובקים קצת יותר נחמדים אבל מאחר וגם אצלם רוב היהודים התאדו הרכוש עבר לרוצחיהם.

בהקשר לרכוש הקהילות הענין מעט שונה, אך לא פחות עגום.
בפולין, הוקמה קהילה יהודית (גמינה)שרוב חבריה הם
ספק יהודים ואני חושד בחלקם שהם גויים גמורים שמתחזים ליהודים מפאת הרכוש הבלתי נתפס בערכו הכספי ששייך לקהילה היהודית.

בוארשא היו שייכים לקהילה היהודית יותר מ18 אחוזים מאדמות העיר.

פרנסי הקהילה וראשיה מואשמים תדיר בכך שהם מוכרים לכאורע את רכוש הקהילה בפרוטות
ובדרך כלל למקורביהם (או לעצמם) במכרזים תפורים.
ואכן אנשי הנהלת הקבילה שהיו עניים עד לפני שנים מועטות הפכו להיות מולטי מיליונרים לפי כל קנה מידה.

בשנתיים האחרונות הקים הקונגרס היהודי העולמי בעזרה איי''פאק והג'וינט קהילות מקומיות המורכבות מיהודים
בני הקהילה המקורית חלקם אפילו ישראלים או אמריקאים כדי לחסום את מסע השוד של ראשי הקהילה היהודית הפולנית.

ורק לשם אינפורמציה .

בשנה האחרונה אני שותף בהחזרת רכוש הקהילה היהודית בעיר סוסנובייץ.
בעיר ישנם נכסים במרכז העיר (כמה מאות!) חלקות ברחובות היקרים ביותר ששייכים לקהילה של סוסנובייץ.
60 בתי כנסת, 40 בתי ספר, 80 יישיבות בתי יתומים, בתי אבות בתי קברות מקוואות, הקדשים שונים ועוד.
הרחוב היקר ביותר בעיר (מוז'רובקה) כל החלקות שייכות לקהילה היהודית.

הנכסים היהודים. רק בעיר הזו מוערכים בשוווי של 700 מליון זלוטי.

על הנכסים של הקהילה קובע החוק, להיות מוחזרים לקהילה.
לפעמים הם מוחזרים פיסית ולפעמים מחזירים לקהילה דמי שכירות חופשיים .
בכל מקרה אי אפשר לפנות אותם מהנכס השדוד והם מנצלים את זה בכך שמציעים דמי שכירות אפסיים- אולם לא מוותרים להם
עד שישלמו סכומי שוק חופשי- אין רצחת וגם ירשת.

בסוכות השתלטנו על בית כנסת גדול שהפך להיות סניף בנק
בדרך מאד ממזרית- באתי לשם עם קבוצת בני נוער יהודים מצרפת והתחלנו לעשות להם הושענות בבנק עם הקפות הדסים ולולבים.
הם קראו למשטרה אולם יש לנו צווי בית משפט פולניים .
אחרי יומיים הם באו לעורך דין לדבר על סכום הוגן אולם עד שלא נגמר הסוכות לא חדלנו מההקפות.

הנכסים הפרטיים כאמור הלכו לאיבוד אין סיכוי לקבלם לפי החוק הפולני הקיים.

בסלובקיה איחוד הקהילות מורכב גם הוא מאנשים שלא טומנים ידם בצלחת בלשון המעטה- אולם שם הענין פרוץ ואפשר בהחלט לראות בתי כנסת ומרכזי קהילה שהפכו להיות רכוש פרטי והמבין יבין...
_new_ הוספת תגובה



אני מכיר את הנושא מהיבט נוסף
ע.צופיה (יום ראשון, 27/11/2005 שעה 19:12)
בתשובה לאבי גולדרייך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

תראה,למיטב הבנתי מהתקשורת, הויכוח עם בנק לאומי הוא לא מי זכאי ,למה וכמה, אלא החזר המגיע בערכו הריאלי לעומת רצון הבנק להתזיר הכסף בערכו הנומינלי.
גם ממשלת ישראל מחזירה כך כספים ומאחר והבנק שייך לה ,אין התפוח נוחת רחוק.
אין כבר ניצולי שואה,הבודדים שחיים עמנו כבר סיימו את מלחמותיהם, יש ליצור זיקה משפטית בין היורשים לרכוש,זו תהיה הדרך היחידה להשיבו לחיק העם היהודי.
_new_ הוספת תגובה



הם לא כל כך מעטים
דוד סיון (יום ראשון, 27/11/2005 שעה 19:20)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



רוב העם היהודי בפולין ה ת א ד ה
אבי גולדרייך (יום ראשון, 27/11/2005 שעה 19:45)
בתשובה לע.צופיה
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ישנם מעט אנשים שנשארו והם בדרך כלל לא יודעים פרטים על רכושם כי היו צעירים מאוד כשהופרדו ממשפחותיהם.

החוק הפולני הנוכחי אוסר על החזרת רכוש פרטי בתואנות שונות ומשונות.
למשל- אם פולני השתלט על דירתו של יהודי או רכושו בתום לב הרי שהרכוש הופך להיות רכושו תוך 10 שנים.
אם לא בתום לב אז תוך 20 שנה.
כמובן שכל הפולנים השתלטו על הרכוש היהודי בתום לב כך שבשנת 1955 כבר היו בעלי הרכוש...

בנוסף ךכך הפולנים שינו את שיטת הרישום בספרי אחוזה ואת מספרי הרחובות בערים כך שרבים שבאים לדרוש רכושם
ניצבים מול שוקת שבורה.

למשל אדם שלהוריו היה רכוש בעיר פלונית ברח אדם מיצקביץ' 15 בגוש 15 חלקה 84 בא היום לביתו והביית ברחוב אדם מיצקביץ 66 גוש 10004 חלקה 231 .

וכך ניצבים להם קשישים מול פקיד העיריה עם נסח טאבו פולני של נכסיהם וזה פשוט מתעלל בהם ,לא מכיר לא יודע...

ואם כבר הצליח לאתר את הגוש חלקה החדש ולהוציא על זה הצהרה משפטית פתאום מודיעים לו שהמחזיק בביתו גר שם בתום לב..

יחד עם זאת ישנם נכסים רבים שלא נתפסו ומצליחים להחזיר אותם.

דיברתי פעם עם בכיר פולני וזה טען באזני שאם יצטרכו להחזיר ליהודים את כל הנכסים שלהם פולין תתמוטט...
_new_ הוספת תגובה



אז אין לי סיכוי להחזיר רכוש משפחתי?
מיכאל שרון (יום שני, 28/11/2005 שעה 17:05)
בתשובה לאבי גולדרייך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

סבתי היתה שייכת ל''שבט'' הויטלינים בגליציה. מצד אימי, סבה, מאוריצ´י ויטלין, היה חקלאי ובעל אחוזת ענק
בגליציה (הכוללת יערות גדולים) בשם ''נובו - שלצ´ה'' ונמנה במובן מסויים על האצולה הפולנית. עד 1937 נהגה כילדה כל קיץ לשהות שם. המטרופולין שהויטלינים היו קשורים אליה היתה וינה (וגם פראג).

ואגב, אותו מאוריצ´י ויטלין היה גם קרוב של אחד מגדולי סופרי פולין, יוזף ויטלין, שגדל אף הוא באחוזה
בשם ''דימיטרב'' בגליציה . הויטלינים היו משפחה של בעלי אחוזות שנהגו להתחתן ביניהם. מאוריצ´י
למשל נשא לאשה את בת דודתו דורה. העניין הזה כולו, של ''שבט'' הויטלינים בעלי האחוזות בגליציה, הוא
מעניין ולא ידוע.

הורי ביקרו במקום לפני מספר שנים, ואבי מספר ''לדבר הזה לא היה קצה'', למעלה מ-‏10 אלפים אקר. בזמן השילטון הקומוניסטי אימי חששה לבקר שם, שכן סברה שאולי יזהוה ואף יהרגוה, מחשש שרצונה להשיב האדמות. יש שם כפר גדול ויערות. כשהורי ניסו לבקר בכנסיה הקטנה שויטלין בנה בשביל האיכרים (והמטפלת הגוייה של אימי נהגה לקחתה לשם בימי א') הרי שהמקום היה נעול ואף אחד ''לא ידע'' איפוא המפתח.

אשר למשפחת אבי, סבו היה בעל הזיכיון על כל אספקת המלח במחוז ויילון, ואף סחר בעצים. כשניסה לבקר בבית מגורי משפחתו בעיירה שראץ', הרי שלפתע התריסים היו מוגפים ולא פתחו להם את הדלת..

תמונת סבתי, בתו של מאוריצ´י (איתי ואחותי) בשנות ה-‏50 בתל אביב
סבי ד''ר יעקב ביקלס - תצלום מתוך פספורט מנדטורי של ממשלת פלסתינה-א''י
סבתי נשארה כפרית בנשמתה כל ימיה, ונהגנו בחודשי החורף לטפס בהרים בדרך לירושלים, ולקטוף
פטריות בהנחייתה, כאשר ידעה לברור פטריות טובות מפטריות רעל.

שאלתי את אבי לא מזמן, מדוע היא נראית בתמונה כה טרגית (ניתן לאמר) והרי חיתה בתל אביב בבית אמיד למדי עם בעלה ד''ר ביקלס (שהיה יו''ר ראש ההסתדרות הרפואית, כתב מספר ערכים באנציקלופדיה העברית, ובנה את בית הרופא ברח' הפטמן בתל אביב).

אבי אמר שהיא, כבתו של אחד מגדולי עשירי פולין, גדלה במציאות מסויימת, והארץ הקרתנית ולעיתים
הלא מיטיבה הזאת ואנשיה היו לפעמים קשים עבורה.
_new_ הוספת תגובה



דור שני לניצולת שואה
פרידה (שבת, 07/01/2006 שעה 19:48)
בתשובה לאבי גולדרייך
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמי פרידה ע''ש סבתי ז''ל.אני לומדת בבית אריאלה בקורס ''מספרי סיפורים'' ובעקבות סיפוריה של אמי ז''ל שהיתה ניצולת שואה התחלתי לספר את סיפורה וגם ללמוד את הנושא מקרוב וכך הגעתי לאתר זה.
ברצוני לשאול האם יש אפשרות ליצור קשר עם תושבי סוסנובייץ ניצולי השואה שעדיין נמצאים בארץ?
ובעקבות כתבתו של מר גולדרייך האם אני כדור שני זכאית להכלל במסגרת הפיצויים שציינת המגיעה לתושבי סוסנובייץ פולין לשעבר? עלי לציין שאמי בזמנו קיבלה פיצויים ןכן רנטה חודשית ממשלת גרמניה?
_new_ הוספת תגובה




חזרה לפורוםהסיפור המלא
מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי