  
  
  
|
 |
|
||
  אז אין לי סיכוי להחזיר רכוש משפחתי? |
|||
|
|||
סבתי היתה שייכת ל''שבט'' הויטלינים בגליציה. מצד אימי, סבה, מאוריצ´י ויטלין, היה חקלאי ובעל אחוזת ענק בגליציה (הכוללת יערות גדולים) בשם ''נובו - שלצ´ה'' ונמנה במובן מסויים על האצולה הפולנית. עד 1937 נהגה כילדה כל קיץ לשהות שם. המטרופולין שהויטלינים היו קשורים אליה היתה וינה (וגם פראג). ואגב, אותו מאוריצ´י ויטלין היה גם קרוב של אחד מגדולי סופרי פולין, יוזף ויטלין, שגדל אף הוא באחוזה בשם ''דימיטרב'' בגליציה . הויטלינים היו משפחה של בעלי אחוזות שנהגו להתחתן ביניהם. מאוריצ´י למשל נשא לאשה את בת דודתו דורה. העניין הזה כולו, של ''שבט'' הויטלינים בעלי האחוזות בגליציה, הוא מעניין ולא ידוע. הורי ביקרו במקום לפני מספר שנים, ואבי מספר ''לדבר הזה לא היה קצה'', למעלה מ-10 אלפים אקר. בזמן השילטון הקומוניסטי אימי חששה לבקר שם, שכן סברה שאולי יזהוה ואף יהרגוה, מחשש שרצונה להשיב האדמות. יש שם כפר גדול ויערות. כשהורי ניסו לבקר בכנסיה הקטנה שויטלין בנה בשביל האיכרים (והמטפלת הגוייה של אימי נהגה לקחתה לשם בימי א') הרי שהמקום היה נעול ואף אחד ''לא ידע'' איפוא המפתח. אשר למשפחת אבי, סבו היה בעל הזיכיון על כל אספקת המלח במחוז ויילון, ואף סחר בעצים. כשניסה לבקר בבית מגורי משפחתו בעיירה שראץ', הרי שלפתע התריסים היו מוגפים ולא פתחו להם את הדלת.. תמונת סבתי, בתו של מאוריצ´י (איתי ואחותי) בשנות ה-50 בתל אביב סבי ד''ר יעקב ביקלס - תצלום מתוך פספורט מנדטורי של ממשלת פלסתינה-א''י סבתי נשארה כפרית בנשמתה כל ימיה, ונהגנו בחודשי החורף לטפס בהרים בדרך לירושלים, ולקטוף פטריות בהנחייתה, כאשר ידעה לברור פטריות טובות מפטריות רעל. שאלתי את אבי לא מזמן, מדוע היא נראית בתמונה כה טרגית (ניתן לאמר) והרי חיתה בתל אביב בבית אמיד למדי עם בעלה ד''ר ביקלס (שהיה יו''ר ראש ההסתדרות הרפואית, כתב מספר ערכים באנציקלופדיה העברית, ובנה את בית הרופא ברח' הפטמן בתל אביב). אבי אמר שהיא, כבתו של אחד מגדולי עשירי פולין, גדלה במציאות מסויימת, והארץ הקרתנית ולעיתים הלא מיטיבה הזאת ואנשיה היו לפעמים קשים עבורה. | |||
| _new_ |
 |
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי