  
  
  
|
 |
|
||
  אני מכיר את הנושא מהיבט נוסף |
|||
|
|||
תראה,למיטב הבנתי מהתקשורת, הויכוח עם בנק לאומי הוא לא מי זכאי ,למה וכמה, אלא החזר המגיע בערכו הריאלי לעומת רצון הבנק להתזיר הכסף בערכו הנומינלי. גם ממשלת ישראל מחזירה כך כספים ומאחר והבנק שייך לה ,אין התפוח נוחת רחוק. אין כבר ניצולי שואה,הבודדים שחיים עמנו כבר סיימו את מלחמותיהם, יש ליצור זיקה משפטית בין היורשים לרכוש,זו תהיה הדרך היחידה להשיבו לחיק העם היהודי. | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| הם לא כל כך מעטים |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| רוב העם היהודי בפולין ה ת א ד ה |
|||
|
|||
ישנם מעט אנשים שנשארו והם בדרך כלל לא יודעים פרטים על רכושם כי היו צעירים מאוד כשהופרדו ממשפחותיהם. החוק הפולני הנוכחי אוסר על החזרת רכוש פרטי בתואנות שונות ומשונות. למשל- אם פולני השתלט על דירתו של יהודי או רכושו בתום לב הרי שהרכוש הופך להיות רכושו תוך 10 שנים. אם לא בתום לב אז תוך 20 שנה. כמובן שכל הפולנים השתלטו על הרכוש היהודי בתום לב כך שבשנת 1955 כבר היו בעלי הרכוש... בנוסף ךכך הפולנים שינו את שיטת הרישום בספרי אחוזה ואת מספרי הרחובות בערים כך שרבים שבאים לדרוש רכושם ניצבים מול שוקת שבורה. למשל אדם שלהוריו היה רכוש בעיר פלונית ברח אדם מיצקביץ' 15 בגוש 15 חלקה 84 בא היום לביתו והביית ברחוב אדם מיצקביץ 66 גוש 10004 חלקה 231 . וכך ניצבים להם קשישים מול פקיד העיריה עם נסח טאבו פולני של נכסיהם וזה פשוט מתעלל בהם ,לא מכיר לא יודע... ואם כבר הצליח לאתר את הגוש חלקה החדש ולהוציא על זה הצהרה משפטית פתאום מודיעים לו שהמחזיק בביתו גר שם בתום לב.. יחד עם זאת ישנם נכסים רבים שלא נתפסו ומצליחים להחזיר אותם. דיברתי פעם עם בכיר פולני וזה טען באזני שאם יצטרכו להחזיר ליהודים את כל הנכסים שלהם פולין תתמוטט... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אז אין לי סיכוי להחזיר רכוש משפחתי? |
|||
|
|||
סבתי היתה שייכת ל''שבט'' הויטלינים בגליציה. מצד אימי, סבה, מאוריצ´י ויטלין, היה חקלאי ובעל אחוזת ענק בגליציה (הכוללת יערות גדולים) בשם ''נובו - שלצ´ה'' ונמנה במובן מסויים על האצולה הפולנית. עד 1937 נהגה כילדה כל קיץ לשהות שם. המטרופולין שהויטלינים היו קשורים אליה היתה וינה (וגם פראג). ואגב, אותו מאוריצ´י ויטלין היה גם קרוב של אחד מגדולי סופרי פולין, יוזף ויטלין, שגדל אף הוא באחוזה בשם ''דימיטרב'' בגליציה . הויטלינים היו משפחה של בעלי אחוזות שנהגו להתחתן ביניהם. מאוריצ´י למשל נשא לאשה את בת דודתו דורה. העניין הזה כולו, של ''שבט'' הויטלינים בעלי האחוזות בגליציה, הוא מעניין ולא ידוע. הורי ביקרו במקום לפני מספר שנים, ואבי מספר ''לדבר הזה לא היה קצה'', למעלה מ-10 אלפים אקר. בזמן השילטון הקומוניסטי אימי חששה לבקר שם, שכן סברה שאולי יזהוה ואף יהרגוה, מחשש שרצונה להשיב האדמות. יש שם כפר גדול ויערות. כשהורי ניסו לבקר בכנסיה הקטנה שויטלין בנה בשביל האיכרים (והמטפלת הגוייה של אימי נהגה לקחתה לשם בימי א') הרי שהמקום היה נעול ואף אחד ''לא ידע'' איפוא המפתח. אשר למשפחת אבי, סבו היה בעל הזיכיון על כל אספקת המלח במחוז ויילון, ואף סחר בעצים. כשניסה לבקר בבית מגורי משפחתו בעיירה שראץ', הרי שלפתע התריסים היו מוגפים ולא פתחו להם את הדלת.. תמונת סבתי, בתו של מאוריצ´י (איתי ואחותי) בשנות ה-50 בתל אביב סבי ד''ר יעקב ביקלס - תצלום מתוך פספורט מנדטורי של ממשלת פלסתינה-א''י סבתי נשארה כפרית בנשמתה כל ימיה, ונהגנו בחודשי החורף לטפס בהרים בדרך לירושלים, ולקטוף פטריות בהנחייתה, כאשר ידעה לברור פטריות טובות מפטריות רעל. שאלתי את אבי לא מזמן, מדוע היא נראית בתמונה כה טרגית (ניתן לאמר) והרי חיתה בתל אביב בבית אמיד למדי עם בעלה ד''ר ביקלס (שהיה יו''ר ראש ההסתדרות הרפואית, כתב מספר ערכים באנציקלופדיה העברית, ובנה את בית הרופא ברח' הפטמן בתל אביב). אבי אמר שהיא, כבתו של אחד מגדולי עשירי פולין, גדלה במציאות מסויימת, והארץ הקרתנית ולעיתים הלא מיטיבה הזאת ואנשיה היו לפעמים קשים עבורה. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי