  
  
  
|
 |
|
||
  סוף סוף מישהו שם את הקלפים על השולחן |
|||
|
|||
חזק ואמץ מר גורביץ! לא לדמגוגיה הזולה של ריבלין, איווט ליברמן ורעיו - כן לדמוקרטיה, ליושר ולעקרונות הצדק של בית המשפט העליון בראשות כבודו אהרון ברק! לא ניתן לכם עוכרי הדמוקרטיה להרוס את שלטון החוק, לא ניתן! | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| ביה''מ העליון בישראל |
|||
|
|||
אינו מוסד דמוקרטי. (לטוב ולרע) ברוב המדינות(מלבד ארה''ב) , ביה''מ העליון נבחר ע''י אלקטורים שבינם ובין דמוקרטיה אין לא כלום. בישראל נבחר הרכב בית המשפט העליון ע''י הרכב שהחלק הקובע בו הינו השופטים העליונים הבכירים עצמם. כל המנסה לכרוך קו שווה בין המעשה הדמוקרטי לבית המשפט העליון שוגה. יחד עם זאת אינני פוסל את צורת הבחירה הזו אפילו שאינה דמוקרטית תארו לכם שופט עליון הנאלץ להבחר ולארח בוחרים בבתי מלון כמעשה ח''כ בלומנטל או להסתמך על קבוצות ירושלמיות כאלו ואחרות | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| המצב דומה למאבק הפרלמנט בראשות אוליבר קרומוול |
|||
|
|||
באוליגרכיה האריסטוקרטית האנגלית ששימשו בה כעין הדר פורמליסטי של ''אתה בחרתנו'' (המונרך בחיר האל) יחד עם ציניות קלת דעת המסווה עצמה ברטוריקה צחה ולגיטימית. יש להבין שהרקע הכלכלי היה מיסוי כבד ודיכוי התפתחות כוחות הכלכלה על ידי האוליגרכיה (הרויאליסטים), למען חיי ההדר ומנעמיהם. מאידך העם שיוצג על ידי הפרלמנט בראשות קרומבל אופיין בקרבה לתנ''ך ולשכל הישר שמאחוריו, תוך בוז לדקויות השררה המצטיינות בפורמליסטיקת יתר, ובצמידות לערכי עבודה ועשייה וחיים בריאים ושמחה בפרי עמלך (כאשר אינו נחמס) תוך דחיית נברנות יתר. ב- 20 לינואר 1649 לאחר שורה של ניצחונות במלחמת אזרחים, נפתח בלונדון משפטו של המלך צ'ארלז ה-I, שכן אוליבר קרומבל, שוחר תנ''ך מושבע אמר כי ''כל עוד יחיה חורש הרעה, לא יהיה שלום על ישראל''. בכתב האשמה נאמר: ''צ'ארלז סטיוארט, מלך אנגליה, שקיבל לידיו סמכות *מוגבלת* לשלוט בכוח חוקי המדינה ולפיהם, ולא אחרת, ניהל מלחמת זדון בוגדנית בפרלמנט, וכיוון שהוא אשר גרם למלחמה זו, הרי הוא האשם בכל הבגידות, הרציחות ומעשי השוד שנעשו בה. צ'ארלז נשאר פורמליסט ואיש אקטיביזם הסמכות השיפוטית עד הסוף: ''רצוני לדעת'', שאל צ'ארלז, ''באיזו רשות, כלומר רשות חוקית, הובאתי הנה? יש כמה וכמה כוחות בלתי חוקיים בעולם למן הגנבים ועד שודדי הדרכים. כאשר אדע מה רשותכם החוקית, אז אענה לכם. זכרו כי מלככם אני, מלככם כחוק. זכרו את החטאים אשר חטאתם. זכרו את יום הדין העתיד לבוא על ארץ זאת [הערה: יש לשים לב לפער בין הרטוריקה הצדקתנית, ובין חיי ההוללות הפריצות של צ'רלז ואנשיו, בעוד הפוריטניסטים של אוליבר קרומוול אמנם לא דיברו ברטוריקה צחה במיוחד, אך שמרו על חיים הצמודים לעמל ועל חוסר פריצות בחיים האישיים ברוח התנ''ך]. שימו אל ליבכם, הקשיבו לדברי! זכרו זאת לפני שתוסיפו חטא על פשע'' צארלז' מסיים במילים: ''מעולם לא הנפתי חרבי על העם, כי אם בעד החוקים''. במעמד הגרדום, לפני שנערף ראשו אמר המלך: ''אשר לעם, רוצה אני בחירותו ככל אדם אחר, אך עלי לאמר לכם כי חירות פירושה הוא שיש לעם ממשלה וחוקים -- אך אין זאת אומרת כי העם צריך לשלוט בעצמו. דבר זה אינו מתפקידו. נתין ומלך הרי הם יצורים שונים מעיקרם''. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| העם מטומטם והעם ישלם |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| נימרוד, אתה בטוח שקראת את מה שגורביץ כתב? |
|||
|
|||
דבריך נישמעים יותר כמו טפיחה עצמית על השכם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אורי אבנרי היזהר: יוסי גורביץ מאחוריך! |
|||
|
|||
בסוף נמרוד ברנע עוד יעביר את הערצתו המוחלטת מאבנרי לגורביץ. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| או אריה |
|||
|
|||
אתה כה משעשע, וניחת בכושר לעקוץ אנשים אחרים בנקודות הכואבות שלהם כה חזק... אולי תחליף את קריירת העבודות המזדמנות שלך והגרפומניה בקריירת סטנד-אפ? שמעתי שדווקא בהתנחלויות מחפשים עכשיו אומנים, כי אף אחד לא רוצה לבוא אליהם... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מישהו מוכן לתרגם אותו? |
|||
|
|||
לאן לא רוצים לבוא? לשכונה החדשה שיושב-ראש הכנסת נכח בהקמתה בשילה? לשכונה החדשה בבית אל? מי? מה? גרפומניה, עבודות מזדמנות? ומה הקשר אלי? יהודי, דבר עברית! | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה, אתה שם לב לכך שעיקר כוחה של הרטוריקה |
|||
|
|||
השמאלנית מתבטא בשימוש במלים ומטבעות לשון שהם כלל לא מבינים את המשמעות שלהם. נימרוד במיוחד חזק בזה, אם כי גם לספירו אין במה להיתבייש. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מילות פאסולייה: הנקודה בפליטת מילת השימצה |
|||
|
|||
המנמיכה, היא לא כל כך בדקויות משמעות, אלא בעיקר בכך שבדומה לנפיחה, היא תמיד אינה מריחה ממש טוב. זאת בדומה למעמדים בטירונות של פעם, או בתקופת הגן, בהם הגס והשמן בחבורה היה מפריח לחלל האוהל או מול אפה של הגננת פורץ ממושך, קולני וריחני במיוחד. גם בדומה לסרט ידוע של מל ברוקס, בו חבורת מוצ'צ'ס מקסיקנים לא מגולחים, מחוספסים משהו וגם לא ממש דקיקים כמשוררים חולי שחפת, מתגודדים מסביב לקיטון פסוליה מהביל ודולים מלוא כף העץ הרחבה שוב ושוב. והנה זה מגיע, מבוע הנפיחות תוך צחוקי צ'ונצ'ו בפיות חסרי שיניים. לכן אני מציע להכתיר סוג של אמירות בתואר תבשיל הנפיחות המהביל: מילות פסולייה. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| בכבוד הראוי. ר.פ. |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| נמרוד הוא מורה-דרך מבחינה זו |
|||
|
|||
אך ספירו יותר מתוחכם. הוא רק עושה עצמו אוויל. הוא לא כזה באמת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ברנע כבר שכח שגם לישראל בקוי אושוויץ לא באים |
|||
|
|||
[* בהודעה נמחק ביטוי לא ראוי] לא קבוצות כדורגל לא כדורסל לא זמרים ולא צליינים. שמעתי שגם ידיד השמאלנים, לאבו עלא-ז אין ''זמן'' לבוא. | |||
| _new_ |
|
 |  |
| מערכת פורום ארץ הצבי אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי