מה זה?

הפקת לקחים

ישראל בר-ניר (יום שני, 23/04/2007 שעה 10:41)

מאמצי השיבה של אהוד ברק (אהוד הראשון) לחיים הפוליטיים, זוכים לכיסוי נרחב בתקשורת http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3390323,00.html, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3390091,00.html, http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3387354,00.html, הן שלוש דוגמאות מני רבות שהופיעו בימים האחרונים בעיתונות. תאור הולם למעמדו של אהוד ברק בפוליטיקה הישראלית אפשר למצוא בקטע הבא מתוך הסיפור לילדים של לואיס קרול, ''אליס בארץ המראה'' (Through the Looking Glass): המפטי דמפטי ישב על חומה, המפטי דמפטי נפל נפילה עצומה, כל הסוסים של המלך, וכל חייליו, לא יכלו להחזיר את המפטי דמפטי לחומה עליה ישב במקור האנגלי: Humpty Dumpty sat on a wall Humpty Dumpty had great fall All the king's horses and all the king's man Couldn't put Humpty Dumpty in his place again בהיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל, וגם בהיסטוריה העולמית, קשה למצוא מקרים של נפילה פוליטית יותר עצומה מזו של אהוד ברק. אחרי זכיה ברוב מוחץ בבחירות של 1999, למעט בן גוריון בשנות השיא שלו, אף מנהיג בפוליטיקה הישראלית לא זכה לתמיכה בתקשורת כמו זו לה זכה ברק. תוך פחות משנה וחצי הוא ניצב בפני שוקת שבורה, כשממשלתו הכושלת נשענת על פחות משליש מחברי הכנסת, וכשכל יוזמותיו עלו בתוהו. אפילו ה''הישג'' היחיד עליו יכול היה להצביע, הבריחה מלבנון במאי 2000, התגלה כמצג שווא למרות שארגון ''ארבע אמהות'' רואה בזה גם היום את ''ההישג הגדול ביותר של דורנו''. בראשית שנת 2001 הוא נאלץ לפנות בבושת פנים את משרד ראש הממשלה, כשהוא מותיר ליורשו מדינה השקועה עד צוואר בבוץ של מלחמת אוסלו. על הרקע הזה, מתעוררת השאלה איך בכלל עולה על דעתו של אהוד ברק שיש לו סיכוי שמי שהוא יצביע עבורו? מה יש לו להציע לבוחר חוץ מנפילה עוד יותר עצומה? אחד המאפיינים של פוליטיקאי מצליח (אולי המאפיין בה' הידיעה) הוא מנגנון הדחקה נפשי ההופך את פאשלות העבר שלו ל''הצלחות'', ובמקרה של כישלון במימדים שאינם מאפשרים מהפך כזה, הוא מגלגל את האחריות על אחרים (לפעמים על ''נסיבות שאי אפשר היה לחזות אותן מראש''). אהוד ברק איננו שונה כאן מפוליטיקאים אחרים, אם כי במקרה שלו מימדי הנפילה היו כאלה שעל מנגנון ההדחקה היה לעבוד שעות נוספות. נסיונו של אהוד ברק להחזיר את העטרת ליושנה נראה לא כל כך אבסורדי על הרקע של תופעה אחרת בפוליטיקה הישראלית --- עלייתה המטאורית של ''קדימה''. כשבוחנים את דרכה של ''קדימה'' להצלחה, אפשר לזהות שני גורמי מפתח שהביאו לה את הניצחון בבחירות. הגורם האחד היה צלו של אריק שרון, והגורם השני היה ה''אין'' --- העובדה שהיא התייצבה בפני הבוחר בלי כלום. לא מצע, לא אידיאולוגיה, לא תכנית מדינית של ממש, אפס, ריקנות טוטאלית. כתבתי על כך לפני קצת יותר משנה (''יש לה מה שאין לה'', פא''ץ מיום 24 במרץ, 2006). אם הייתי רוצה להשתחץ, הייתי מעלה את האפשרות שאולי ברק קרא את מה שכתבתי, אבל אינני חושב שה מה שקרה. הוא כנראה הגיע למסקנה הזאת בכוחות עצמו. אחרי שנים בהן הבוחר הישראלי התרגל לכך שהמפלגות מרמות אותו ועובדות עליו בעיניים (האם מי שהוא שאל את עצמו פעם ממה נגזר שמה של מפלגת העבודה? בתת הכרה, זה שהחליט על השם קלע ''בול''). פעם אחר פעם, אחרי שהוא הצביע עבור המפלגה עם המצע שנראה לו, הבוחר הישראלי קבל אצבע משולשת. על הרקע הזה, הופעתה של מפלגה שאין לה כלום, מפלגה שמה שיש לה זה מה שאין לה, היתה חידוש מרענן בזירה הפוליטית. כשאין מצע אין מה להפר (איך התבטא שמעון פרס ביחס למלחמת לבנון השניה? ''אם לא מגדירים את מטרות המלחמה אי אפשר לאמר שהן לא הושגו''. אלו אולי לא היו המלים המדוייקות בהן פרס השתמש, אבל זאת היתה רוח הדברים). מה שקרה לברק כנראה זה שבמקום להפיק לקחים מכשלונותיו (את זה שום פוליטיקאי איננו מסוגל לעשות) הוא הפיק לקחים מהצלחתה של ''קדימה'', והגיע למסקנה שמה שעבד עבור מפלגה יכול לעבוד לא פחות טוב גם עבור פוליטיקאי בודד. את הצל של אריק שרון כבר לא ניתן לגייס, אבל למכור את עצמו לציבור הבוחרים כמנהיג שאין לו כלום, מנהיג שאין לו שום דבר של ממש להציע, את זה ברק יכול ליישם ללא כל קושי. זו הטקטיקה שברק בחר בה, משום שהוא מאמין כנראה שהיא בהחלט יכולה ''ללכת'' (למען האמת אני מכיר לפחות אחד שכבר קנה אותה). הדרך חזרה אינה סוגה בשושנים. מאמצי השיבה של אהוד ברק אינם מתקבלים בעין יפה ע''י מנהיגים אחרים של מפלגת העבודה. להם יש אג'נדה משלהם, אג'נדה שאיננה רואה בהחלפתו של אהוד השני באהוד הראשון רעיון כל כך מוצלח. בשלב זה, כך ''ידיעות אחרונות'' מיום 20 באפריל, 2007, ''במפלגת העבודה הוסרו הכפפות ורוב המועמדים פועלים כמעט בחזית אחידה כדי לנסות ולבלום את ברק''. עמי איילון מכנה את ברק ''מנהיג חלול'' (''נבוב'' או ''נאד נפוח'' נראים לי שמות תואר יותר הולמים, אבל אין בכוונתי להכנס כאן לדיון סמנטי). איילון, שהוא כנראה פוליטיקאי ישר (מה שוודאי לא יתרום לסיכוייו להצליח), איננו מבין שזה בדיוק הקלף עליו אהוד ברק מהמר -- הנביבות שלו. אופיר פינס מדבר על ה''נסיון הגרוע'' שהיה עם ברק ועל כך ש''ברק מציג כשלונות כיתרונות''. גם הוא איננו תופס שזה בדיוק הנכס האלקטוראלי אותו ברק מביא עמו לזירה. ''במדינת ישראל אין תחליף לניסיון'', אומר ברק. לפחות כשמדובר בכשלונות, הניסיון של ברק אין שני לו. האם זה באמת ה''ניסיון שאין לו תחליף'' שיביא את הישועה? תמהני. מדיניות הזיג-זג של אהוד ברק זכתה לשם עולם. היא היתה למעשה מהדורה מוקדמת (גירסת בֶּטָא בלשון אנשי מחשבים) של מדיניות של חוסר מדיניות, מה שבשלב יותר מאוחר הפך להיות הקו המדיני של ''קדימה''. כניסתו של ברק לזירה הופכת את הפריימריס של מפלגת העבודה לשדה ניסוי בו הוא יוכל לבחון על גופו האם דרכה של ''קדימה'' היא אכן הדרך קדימה.

הצגת המאמר בלבד

	וכמובן אסור לשכוח את ביבי
	עמיש (יום שני, 23/04/2007 שעה 13:23) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	שמנסה להתקמבק לאחר שעמישראל העיף אותו לכל רוח, וכמובן לאחר ההשגים המזהירים שלו בשתי מערכות בחירות בהן הביא את הליכוד ל 19 מנדטים ולאחרונה גם ל 12 מנדטים.

_new_

---

	וכמובן אסור לשכוח את ביבי
	יובל רבינוביץ (יום שני, 23/04/2007 שעה 14:25) בתשובה לעמיש הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	מר נתניהו הוחלף על-ידי אהוד ברק, ואם המאבק שוב יהיה בין השניים האלה, סביר שהכל יתהפך. העם טעה בבחירה בין שניהם רק פעם אחת וישמח לתקן.

_new_

---

	אסור לשכוח - אבל הם כאילו שוכחים
	דוד סיון (יום שני, 23/04/2007 שעה 14:26) בתשובה לעמיש הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	הם הרי העיפו את נתניהו מהשלטון (ברק והימין ביחד). כעת הם מסתדרים עם עצמם כמעריצי נתניהו ומדגישים את כשלונותיהם של אחרים, כדי להשקיט את מצפונם. בן עזרא מתקוטט על העיתונאים שממשיכים לגלות לנו על שיטת דבר והיפוכו של נתניהו. חברו בר-ניר מתמקד בהשמצת היריב הצפוי. ביחד הם תומכים בנתניהו על עיוור - הס מלהאמין, מלהזכיר את המרורים שהוא האכיל אותם בעבר הקרוב.

_new_

---

	אסור לשכוח - אבל הם כאילו שוכחים
	א. פרקש (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 19:44) בתשובה לדוד סיון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	אני לא שוכח. אבל יש לך מועמד טוב יותר כיום מנתניהו לראשות ממשלה? הוא לא שלם, לעיתים הוא בעייתי, אבל כרגע כל ה''אנשים הטובים'' צפונים בביתם ולא מציגים את מועמדותם לתפקיד. לא צריך להעריץ את נתניהו (להעריץ? האם מדובר בעריץ ועבדו?) כדי לבחור בו. מספיק לחשוב שהוא יוכל בכישוריו הדלים להוביל את ישראל ללא זיגזוגים, למרות מה שהדמגוגיה של כמה כתבים מטעם ניסתה לעשות לתדמיתו (והצליחה משהו בבחירות 1999). לדעתי העם כיום מכיר טוב יותר את השחקנים. ביבי מגיע ועולה לסיבוב שני (רק ברק נמצא בסיבוב הזה). הבוחרים מכירים אותו לטוב ולרע. כהונה בתפקיד רוה''מ נותנת לו זוית רחבה יותר על האירועים, פרשנות ובקרה מתוך ידע אישי וניסיון לא להיכנס לבעיות שאפשר לעקוף אותן. הסקרים מצביעים על התאוששותו והתאוששות הליכוד. אז למה שאנשי ימין לא יילכו על משהו שנמצא ביד והוא בטוח? למה לערוג לדמות דימיונית שאינה קיימת? מי שתומך בנתניהו לא מתעכב על כשלונותיו כשם שמי שיתמוך המנהיג העבודה, ולא חשוב מי זה יהיה, לא יתייחסו כלל לכישלונותיו או לתכונותיו ה''שליליות''. טיבעה של פוליטיקה שבונים כוח ע''י חיזוק הגורמים החיוביים, וזה נכון גם בהסברה / תעמולה. מרוב שאנחנו נתקעים להילחם אישית ביריבים אנחנו שוכחים להתווכח על המטרות ועל הדרך להשגתן. ונדמה לי שהתווכחנו רבות בעבר על העיניין הזה (מקומו של המצע המפלגתי בהתנהלות המפלגה לאחר הבחירות, מחוייבות המפלגה לדרך שהכריזה עליו כדי לקבל את אמון הבוחר, ומשמעות נטישת הדרך האידיאולוגית במהלך כהונה משיקולים שונים).

_new_

---

	אסור לשכוח - אבל הם כאילו שוכחים
	אליצור סגל (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 21:33) בתשובה לא. פרקש הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	לק''י לצערי האנשים הטובים צפנים בביתם בגלל הנוהג שכל מי שנכנס לפוליטיקה או לשרות הציבורי בכלל דמו מותר. התופעה הזו חותרת לדעתי תחת אשיות הדמוקרטיה והמדינה בכלל. אליצור

_new_

---

	אסור לשכוח - אבל הם כאילו שוכחים
	א. פרקש (יום רביעי, 02/05/2007 שעה 0:46) בתשובה לאליצור סגל הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	כנראה שמצב הפוליטיקה והפוליטיקאים בישראל בשפל המדרגה.

_new_

---

	וכמובן אסור לשכוח שתקופת שלטונו הקצרה של ברק
	ישראל בר-ניר (יום שני, 23/04/2007 שעה 19:11) בתשובה לעמיש הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	הוכיחה את גודל הטעות שהיתה בהדחת נתניהו. בהשוואה לנתניהו, אותו ''עם ישראל העיף לכל רוח'' כדבריך, את ברק עם ישראל שלח ל''תהום הנשיה''.

_new_

---

	שקר פשוט
	יובל רבינוביץ (יום שני, 23/04/2007 שעה 14:22) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	עמי איילון לא כינה את אהוד ברק „מנהיג חלול”, וממילא כינויים כמו „נאד נפוח” מעידים יותר על האומר מאשר על מושא אמירתו. עמי איילון אמר בכנס פעילים: ''אסור להציב בראש המפלגה מנהיגות חלולה שלא מציגה עמדות ברורות ומעדיפה עמימות על פני בהירות''. מילים כדרבונות, שהיו יכולות להשתלב היטב בתוכן המאמר, אך הכותב מבכר את השקר ואת השלכת הרפש. חבל.

_new_

---

	יובל, יש לך קשיים בהבנת עברית פשוטה?
	ישראל בר-ניר (יום שני, 23/04/2007 שעה 19:04) בתשובה ליובל רבינוביץ הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	בעבר כתבתי על הקושי של ישראלי החי בחו''ל לעקוב באופן שוטף אחרי ההתפתחויות של העברית המודרנית (פא''ץ מיום 7 בדצמבר, 2006). יובל, אני חייב לך תודה על כך שהעמדת אותי על הטעות שהיתה לי בהבנת המשמעות האמיתית של התבטאותו של עמי איילון. עמי איילון השתמש בביטוי ''להציב בראש המפלגה מנהיגות חלולה'', כאשר המועמד למנהיגות בו מדובר היה אהוד הראשון (המוכר גם בשם אהוד ברק), משמע עמי איילון התכוון לכנות כ''מנהיג חלול'' את . . . . נתניהו. יובל, רשמתי לפני (אשמח אם תואיל לשלוח לי עוד הברקות כאלה, אם יש לך -- אתה יכול לעשות זאת בדוא''ל כך שזה יישאר בינינו). והערה לסיום, בעברית של זמני לא היה הבדל כל כך גדול בין ''נאד נפוח'' לבין ''מנהיג חלול''. ההתבטאות האחרונה נשמעת יותר יפה (אפילו הסופר דוד גרוסמן נעזר בה), אבל הראשונה מבטאת את כוונת האומר בצורה הרבה יותר קולעת.

_new_

---

	לענין שקר פשוט -מנהיגות או מנהיג חלול
	אברהם שלום (יום שני, 23/04/2007 שעה 19:24) בתשובה ליובל רבינוביץ הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	האם זה שקר לטעות ולהחליף בין 'מנהיגות חלולה' ובין 'מנהיג חלול' כפי שעשה ישראל בר ניר? ביחוד המשך המשפט של עמי אילון 'שלא מציגה עמדות וכו' - האם אין כונת אילון לאדם מסוים שאינו מציג עמדה וכו'? מבחינה לשונית אפשר לפרש את דברי אילון ולראות במלה מלה 'מנהיגות' התיחסות לקבוצת אנשים שהם יחד המנהיגות או כהתיחסות לדרך של הנהגה. אך מן ההקשר נראה כי התיחס ליריב מסוים בבחירות המקדימות שאינו מציג עמדה ברורה. המועמדים האחרים מציגים את דרכם.

_new_

---

	יש הבדל
	דוד סיון (יום שני, 23/04/2007 שעה 20:30) בתשובה לאברהם שלום הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	כמו ההבדל בין ''עבודה מטופשת'' לבין ''עובד טיפש''.

_new_

---

	לענין שקר פשוט -מנהיגות או מנהיג חלול
	יובל רבינוביץ (יום שני, 23/04/2007 שעה 21:09) בתשובה לאברהם שלום הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	אתה חושב שאיילון לא בחר בקפידה את מילותיו? יש סיבה לכך שהוא לא נקב בשמו של אהוד ברק. יש עוד מועמדים וגם עמיר פרץ עדיין לא אמר את המילה האחרונה. איילון בחר בטקטיקה של עמימות מכוונת, כדי ליצור את הרושם בקרב יודעי ח''ן שהם מבינים במי מדובר מבלי להיכשל בלשונו. אינני יודע למי הוא התכוון. ספק אם הוא התכוון למישהו מסויים. חלק מהשומעים בלעו את הפתיון. ד''ר בר-ניר בלע את הפתיון בנפש חפצה ומכין עותקים.

_new_

---

	בנקודה הזאת אני חולק עליך
	ישראל בר-ניר (יום שני, 23/04/2007 שעה 23:19) בתשובה ליובל רבינוביץ הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	ראשית חוששני שאתה מייחס לעמי איילון רמת תיחכום שהיא קצת מעליו (יש לי מספר מכרים קרובים ששרתו אתו בשייטת. יש לו הרבה תכונות חיוביות, וכפי שציינתי הוא גם ניחן ביושר, אבל הוא לא פוליטיקאי במובן הרגיל של המילה). זו בהחלט אפשרות סבירה שבמושג ''מנהיגות חלולה'' הוא כלל גם מתחרים פוטנציאליים אחרים, כמו פרץ ו/או פינס, אבל זה שברק היה בראש מעייניו ושהוא ה''מכותב'' הראשי של המסר הוא מעל לכל ספק. אין כאן שום פיתיון ושום עמימות. בניגוד לפרץ ו/או פינס, ברק מהווה איום אמיתי על מועמדותו של איילון, וככה הוא מתייחס אליו.

_new_

---

	בנקודה הזאת אני חולק עליך
	יובל רבינוביץ (יום שני, 23/04/2007 שעה 23:43) בתשובה לישראל בר-ניר הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	מובן שכל מי שלא במחנה שלך הוא לא מתוחכם או לא חכם. זו הגישה הנקוטה בידינו, לצערי, גם בעימות עם הערבים והיא תמיד טופחת על פנינו.

_new_

---

	יובל, כמה שאתה רחוק מלהבין
	ישראל בר-ניר (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 1:33) בתשובה ליובל רבינוביץ הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	התיחכום ו/או החוכמה אינם קשורים לדעות הפוליטיות, מתי תבין את זה? שמעון פרס הוא אשף התיחכומים (אני חושש שכאשר יתפזר האבק של ועדת וינוגרד, אם אולמרט ייאלץ בסופו של דבר ללכת, עוד ''נזכה'' לראות אותו כראש ממשלה). אני מסיר את הכובע בפני רמת התיחכום של אולמרט (קרא את מאמרי '' 'שעתו היפה' של אולמרט''). גם לביילין לא חסר אבל כרגע הוא קטן מדי ולא יכול להזיק. אין אחד במה שאתה מכנה ''המחנה שלי'' שאפילו מגרד את אולמרט. איילון דומה יותר לבגין מאשר למי שהוא מהפוליטיקאים של היום, זה היתרון שלו אבל זה גם חסרון גדול בזירה הפוליטית. למה אף אחד מכם לא מסוגל לתפוס שזה שאני מביע את דעתי על היכולת של מי שהוא או על סיכויי הצלחתו כלל לא קשורים להסכמתי או אי הסכמתי עם דעותיו? אתם עד כדי כך אטומים? צופיה כבר עשה ממני ''אולמרטיסט'' בגלל שכתבתי שאני מעריך שאולמרט יצליח לסובב את כולם ולצאת בשלום מוועדת וינוגרד ובסופו של דבר עוד יסיים את הקדנציה שלו כראש ממשלה. אדם יכול להיות אוהד שרוף של הפועל תל אביב בכדור סל, האם זה צריך למנוע ממנו להכיר בכך שמכבי תל אביב זאת ליגה אחרת? (אני מדבר על הימים של אולסי פרי, טל ברודי, מוטי ארואסטי ומיקי ברקוביץ')

_new_

---

	אולי, אבל אצלך זה מאד קשור
	דוד סיון (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 9:02) בתשובה לישראל בר-ניר הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	התיחכום שלך משמש אותך לתקוף דעות פוליטיות של המחנה האחר. התיחכום שלך משמש אותך כדי ליצור רצח אופי למחנה האחר. זה כל כך בולט בכתיבתך בפורום הזה שלטעון אחרת זו היתממות. מצד אחד אתה מציג את ברק באור מאד שלילי בעיקר דרך תיאור התבוסה שלו. מצד שני שום כלום על נתניהו שתבוסותיו לא פחותות. מצד אחד ישנן המחאות שלך על שימוש במושג ''ימין פאשיסטי'' (תגובה 97437) בלי התמודדות עניינית. מצד שני אתה לא חוסך מאמץ להראות ש''השמאל'' (כל השמאל) מחובר לפאשיזם. מצד אחד אתה טוען ששימוש בזכרון השואה למטרות פוליטיות הוא לא ראוי. מצד שני אתה מניח שהשימוש בימין הוא מחוסר הבנה ואילו בשמאל זו השיטה (דיון 4250). גם השימוש שלך בגידופים הוא חד צדדי באופן מובהק - נגד ''השמאל''. לכן המשל על הכדורסל לא ממש רלוונטי להופעותיך בפורום.

_new_

---

	יובל, כמה שאתה רחוק מלהבין
	ע.צופיה (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 9:11) בתשובה לישראל בר-ניר הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	זאת אומרת שאתה(יתכן)אוהד שרוף של נתניהו,אך האם זה צריך למנוע ממך להכיר בכך שברק זאת ליגה אחרת? לדעתי לא! תמשיך לתקוף את ברק זה מוסיף לו אוהדים.( עיין ערך י. ר.). לגבי זה שעשיתי ממך אולמרטיסט ולגבי הר''מ- הכל בהומור.

_new_

---

	צופיה, שוב יש בינינו הסכמה!
	ישראל בר-ניר (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 9:37) בתשובה לע.צופיה הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	מה יהיה הסוף? עוד יפסיקו לדבר אתך פה בפורום. אני מודה שנתניהו נראה כרגע עדיף על כל האלטרנטיבות (אבל ''אוהד שרוף'' זו הגזמה רבתי. גם ''אוהד'' נראה לי יותר מדי), ואני גם מסכים אתך שברק שייך לליגה אחרת (זה למעשה כל התוכן של המאמר): בעוד שנתניהו זה ליגה א' (בדוחק אפשר אפילו לשים אותו בליגה הלאומית), ברק הוא בקושי ליגה ג' (למעשה יותר מתאים לליגת הנוער).

_new_

---

	צופיה, שוב יש בינינו הסכמה!
	ע.צופיה (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 9:55) בתשובה לישראל בר-ניר הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	אתה צודק. או שאתה תיימן(ברגע זה המצאתי פועל חדש)אותי או שאני אהשמאל אותך. בכל אופן ,אחרי רבין-ברק הפך לפייבוריט שלי.

_new_

---

	לא מתוחכמים ולא נעליים.
	צדק (יום רביעי, 25/04/2007 שעה 7:35) בתשובה לישראל בר-ניר הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	מה שקובע בישראל לגבי ''תחכום'' הוא עושר, קשרים, והסכמת החונטה (בית משפט, פרקליטות, תקשורת). את אולמרט תוקפים מעטים מאד, רובם לא אנשי תקשורת בולטים. ועל אף עבירותיו האינסופיות יש רבים בתקשורת המגנים עליו בקנאות, ומכפישים את מבקריו. אולמרט הוא אדם המתקשה לשלוט בפיו, ואם התקשורת היתה תוקפת אותו כראוי לעבריין סדרתי כמוהו, היינו רואים את אהוד ה''מתוחכם'' במלוא תפארתו.

_new_

---

	יושרו התגלה במלוא תפארתו בעת האחרונה
	צדק (יום רביעי, 25/04/2007 שעה 7:25) בתשובה לישראל בר-ניר הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	כאשר הודה בכנס של פעילי עבודה כי הוא ידע שמרגלית הר שפי היתה זכאית, ולא ידעה דבר על כוונתו של יגאל עמיר. עמי איילון היה ראש השב''כ לאחר כרמי גילון, האחראי לרצח רבין. עמי איילון, היודע שבחורה זכאית נאסרת וסובלת רק כדי לתת לערפדים השמאלנים את מנת הדם היהודי, הוא אדם בלתי ראוי לכל משרה ציבורית שהיא. אפילו לא פקיד עיריה. חלאתיות וחוסר אנושיות כזו מצביעה על הרישעות השמאלנית הבסיסית.

_new_

---

	ברק פשוט מפחיד אותי. אני חש פחד פיזי קר
	מיכאל שרון (יום שני, 23/04/2007 שעה 23:55) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	עדיף עמי איילון, איש סביר, יש אנשים מצויינים במפלגת העבודה. ההתמסרות לבונפרטיזם העריץ הזה נראית כמעט הכרח משונה. אפילו גדעון לוי, איש שמאל רדיקלי - כתב בשבחו. חוגי הון חזקים תומכים בו. רבים נופלים שבי לכושר הניתוח שלו. בר ניר - לך בארה''ב קל להשתלח באיש. אני פשוט מפחד. אנשים כמו עמיש סבורים שהוא יחזיר להם את גאוותם ואת הדומיננטיות הראוייה. אולי. אני מצידי פשוט פוחד.

_new_

---

	ברק פשוט מפחיד אותי. אני חש פחד פיזי קר
	ע.צופיה (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 5:48) בתשובה למיכאל שרון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	ראשית,אין לך מה לפחד. שנית, אתה טועה אם אתה חושב שיש הבדל מהותי בין איילון לברק. ההבדל הוא בנסיון חיים.

_new_

---

	עמי איילון מועמד ראוי לעבודה
	א. פרקש (יום שלישי, 01/05/2007 שעה 19:54) בתשובה למיכאל שרון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	אבל לא בטוח שלמדינה. אולי הוא צריך להתבשל קצת בכנסת כדי ללמוד דברים נוספים מעבר למה שלמד בצבא ובשב''כ. אין ספק שהוא בכל מקרה פוטנציאל ראוי לאחר שאתמול הוא תמך נחרצות באולמרט ושיבח אותו כמו שפוליטיקאי יודע לשבח פוליטיקאי (כלומר, תשבוחות מנותקות מהמציאות, שלוקחות בחשבון שאולי דו''ח וינוגרד לא יהיה קשה ונחרץ נגד אולמרט) והיום כבר קרא לו ללכת הביתה ומיד (לאחר שהופתע וזועזע מדו''ח הביניים של וינוגרד). השאלה היא למה הוא היה צריך לזגזג ככה? למה הוא לא שוקל את מקומו ופעילותו בצורה עמוקה ורצינית? הרי הוא ידע כשהצהיר זאת שבעוד שעתיים הוא יוכל לקרוא את הדו''ח במלואו. אז מה הוא קופייץ?

_new_

---

	מנהיגים שעלו, נפלו, ועלו ...
	ד''ר לי–און הדר (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 0:27) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	צ'רצ'יל וניקסון הם עוד דוגמאות.

_new_

---

	לי און, חסר לך ''נפלו'' אחד
	ישראל בר-ניר (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 1:17) בתשובה לד''ר לי–און הדר הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	מנהיגים שעלו, נפלו, ועלו ונפלו ... ביחוד כשמדובר בניקסון, הנשיא היחיד שנאלץ להתפטר במהלך כהונתו.

_new_

---

	ובסקרים
	ע.צופיה (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 5:51) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	של ביבי ננחום! בינתיים השיירה ממשיכה ק ד י מ ה !

_new_

---

	מאמר מצוין, כמה הערות
	ענבל בר-און (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 16:15) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	א. עצם העובדה שהאופוזציה מנסה להפיל ראש ממשלה מכהן, כשלעצמה, אינה מעידה על היותו 'ראש ממשלה גרוע'. דווקא ראש ממשלה אמיץ אשר יוזם מהלכים לא פופולריים, יכול להיות זה שנופל לגחמות הדמוקרטיה הפרלמנטרית שלנו (קרי- דמוקרטיה שבה חוקי המשחק הפכו פלטפורמה לסחטנות ולקומבינות, לא לגילום דעת הרוב באופן שהכי קרוב למה שהיא באמת). ב. ראש ממשלה יכול להיות עם אחוזי תמיכה מעטים בקרב הציבור דווקא משום שנקט צעד קשה, אבל כזה שחיוני, ובכ''ז לא פופולרי. חוסר פופולריות כשלעצמו אין רע בו, כל עוד חוסר הפופולריות נובע מעשייה אמיצה. אבל חוסר פופולריות בגלל שראש ממשלה בחר ש'לא לעשות'- זוהי אכן אות קלון למנהיגות. ג. שיטת היעדר העשייה היא הגרועה מכל. עדיף לעשות מהלך אחד, שגוי אפילו, אבל לפחות לעשות משהו. לטעמי, במלחמת לבנון האחרונה, היה הילוך בזיגזגים. ההפסד במלחמה (לא הפסד בעוצמה כזו כפי שטוענים לו אבל חוסר- ההצלחה) נבע בין היתר מכך שראש הממשלה לא העז לבצע תקיפה בשטח האוייב (להבדיל מרק מן האוויר) כבר בימים הראשונים. זו הייתה מלחמה עם בלמים וסייגים- דעת הקהל. השמאל טען מאידך שלא היה צריך לפתוח במלחמה או לפחות להפסיק אותה לאחר שהגורם ההרתעתי הושג כבר בימים הראשונים. לטעמי- ההנהגה (מוזר לאמר מילה זו, זה כבר חסר שנים רבות) הייתה צריכה ללכת עד הסוף באחד הפתרונות- או המדיני, או להעמיק את המלחמה בשטח (לא להפגיז מהאוויר, זה סתם גורם למות חפים מפשע). פשוט לעשו ***משהו*** מלחמתי או מדיני, עד הסוף בצורה נחרצת. עצם העובדה שההנהגה בחרה לעשות מעין רבע מלחמה כדי לא להרגיז לא את השמאל ולא את הימין (למעט השמאל הראדיקלי שעצם קיומה של ישראל מרגיז אותו וקשה לרצותו ) מעין על מדיניות של 'אל תעשה' או 'עשה לאקונית' או 'עשה גם לכאן וגם לכאן'- והעיקר- אל תרגיז את דעת הקהל. ד. אי הגדרת מטרות. כמו בבתי ספר, שבהם כאשר הציונים נמוכים יותר, מורידים את הרף הנדרש והציונים עולים, כך גם שיטת המטרות עובדת, אין מטרות ואז אף אחד לא הפר אותם. ה. בזמנו כתבתי מאמר אשר מגנה את פרץ כשר בטחון. שחלילה לא ישתמע מדברי כאילו ברק ה''בטחוניסט'' הוא טוב יותר. ברגע שנס מלבנון בלא הסדר, כל ה'בטחוניות' שלו לא מתיישמת על פני השטח, ומה זה בכלל שווה? ו. ברק רצה שהקדנציה שלו תסתיים ב'הישג'. קוראים לזה 'אחרנו המבול'. בזמנו זה נראה כ''הישג'' (יציאה מלבנון, בעצם בריחה). את הפירות הבאושים שצמחו מזרעי האסון של ה''הישג'' הזה ראינו במלחמת לבנון האחרונה. ברק בזמנו ערך משא ומתן להחלפת שבויים, וכיום חטפו לנו שוב חיילים. הוא יצא מלבנון בלא כלום, וגרם לחיזבללה להנסיק פופולריות. מה זה אומר? שמנהיג מתפתה בשל שיקולי רייטינג להשיג ''הישג'' עכשווי, אבל בה בעת, הוא מקלקל תוכניות ארוכות טווח. מנהיג כזה דומה לאם אשר תשבור את קופת החיסכון לאוניברסיטה של בנה. היא תקנה לו צעצועים יקרים והוא יזכור אותה באותו רגע כ''אמא הכי טובה בעולם''. עד שיגיע לגיל 21 ויאלץ למלצר בלילות כדי לממן את שכר הלימוד שלו. ז. עדיף מנהיג לא פופולרי, אשר עושה דברים שלא יראו פופולרים בהווה אבל לפחות חושב על הטווח הרחוק גם במחיר של שנאה כלפיו. ויחד עם זאת, להשיג ''חוסר פופולריות'' בשל כלום אג'נדה וכלום עשייה, זה שפל חדש בהידרדרות.

_new_

---

	חלם-לאנד אקספרס
	אלכסנדר מאן (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 17:02) בתשובה לענבל בר-און הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	אם אינני טועה היה זה מולטיפליקטור ישראלי שבזמנו גרס: ''מה לעשות? לעשות!'' לא שזה עוזר הרבה, ובכל זאת: תואמי-אליאס-קנאטי יאמרו אי שם בעתיד הגלאקטי שאכן היה כתוב בספרים ארצישראלים ובאינטרנט העברי ש*באמת* יש צורך דחוף בעשייה, וכמובן שדרישה זו נאמרה בקול רם על ידי ביצועיסטים רבים בטריטוריית-עם-הספר ואף קיבלה חיזוקים מילוליים ללא הרף מכל מתקן עוילם-גוילם – וזה לכשעצמו כמובן כבר עזר מאוד. --------------- ''זה כואב''? ''רק כשאני צוחק''

_new_

---

	חלם-לאנד אקספרס
	סתם אחד (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 20:21) בתשובה לאלכסנדר מאן הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	לק''י בקיצור, לפעמים עדיף לא לעשות כלום. נדמה לי שדוקא יצחק שמיר היה מומחה בזה - וזה דוקא הצליח לא רע. חג שמח אליצור

_new_

---

	זה לא אהוד ברק זו המפלגה
	זוהר בדשא (יום שלישי, 24/04/2007 שעה 20:56) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	http://www.nfc.co.il/Archive/001-D-129219-00.html?ta... ום סנדו מזור היה מהמפלגה הזו כל מה שפגום בא משם המלחמות העוני כל מה שיביא לחורבן יבוא מהמפלגה שהביאה לעולם את הסוציאלסט המליונר ואת מה שמותר לי אסור לך כי אני קובע ויש לי כוח ועוד כוח ויותר כוח לכן איילון שאין לו נסיון או ברק שנסיונו להרוס את חיי תושבי המדינה הצליח זה היינו הך. זה לא משנה איילון או ברק או משיח או רמיש הסבירות שמשהו טוב יצמח במפלגה הזו שואף לאפס . בעצם כל המפלגות הציוניות אותו דבר לא משנה מה יעשו נראה כאילו שהקוד שהמציאה הציונות ולפיו פועלים הוא-תעשה חביבי מה ששנוא עליך לחברך ותיתמם- אני?

_new_

---

	[•] רק גאידמק. כל המפלגות זה חבורת גנבים. מדברים יפה
	מלכה בוסקילה (יום רביעי, 25/04/2007 שעה 10:00) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	[• הוסרו ביטויים לא ראויים.] אבל רק גונבים מהעם. אל תתפתו שוב להצביע בעד מפלגה - כולם רוצים מנדטים בשביל לשדוד כסף מהעם. אין שום הבדל בין הליכוד, העבודה, קדימה, הגימלאים, ליברמן הגנב בעל חשבונות הדולרים בקפריסין - במדינת היהודים כל המפלגות זה דבר יחיד: גניבה. לוקחים תקציב גדול שהוא כסף שדוד מהעם בלי לתת כל תמורה למיסים, וגונבים אותו, גונבים את כספי סיוע החוץ, המגבית, הבונדס, כספי השילומים של השואה. כולם גנבים, כולם מדברים, עובדים עם הפה וגונבים כסף. יש רק אדם אחד במדינת ישראל שלא גונב כסף אלא נותן כסף גאידמק. עין צופיה, ברק בנה וילת פאר בכפר שמריהו מכספי עמותות, וכסף שדוד, בר ניר, ביבי, גם אם הוא לא גונב הרבה אלא רק מקבל מתנות, הוא עלה תאנה המאפשר לכל השאר במפלגתו לגנוב, קדימה גונבת, חד''ש ובלא''ד גונבים כספי ערבים ותורמים בארצות המפרץ, כולם גנבים, גם מר''ץ - ראו מקרה מעילות דדי צוקר, זהבה גלאון - מלהיב לשמוע את זהבה גלאון זה כן, אבל כל השאר גוזרים קופונים יפים מנאומיה, בצורת משרות שמנות באוניברסיטאות, מה שתרצו. כולם גנבים במערכת הפוליטית בישראל, אף אחד שם לא רוצה להיות הפראייר היחיד שלא גונב. וגאידמק - רק נותן כיום.

_new_

---

	[•] רק גאידמק. כל המפלגות זה חבורת גנבים. מדברים יפה
	ע.צופיה (יום רביעי, 25/04/2007 שעה 14:00) בתשובה למלכה בוסקילה הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	ומאיפה יש לגאידמק את כל הכסף? מאיסוף נדבות? ממעשי צדקה? מדוע הוא עומד לדין פלילי חמור בצרפת? בגלל שהוא איש טוב? גאידמק, לטעמי, אדם חיובי במובן האישי, אך משיח שקר ומוליך שולל במובן הציבורי והפוליטי. תזהרי ממשיחי שקר,היו לנו בשפע ותמיד זה נגמר רע.

_new_

---

	קניית שלטון בכסף
	יובב (יום רביעי, 25/04/2007 שעה 20:30) בתשובה למלכה בוסקילה הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	קול תמורת שיפוד עכשיו נראה שגם משלם לפראיירים לכתוב בפורומים וטוקבקים.

_new_

---

	[•] כולם גנבים חוץ מאחד - גאידמק
	מלכה בוסקילה (יום רביעי, 25/04/2007 שעה 10:21) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	[• הוסרו ביטויים לא ראויים.]

_new_

---

	מכתבי לאתר רדיקלי ישראלי
	מיכאל שרון (יום שישי, 27/04/2007 שעה 18:50) הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	הודעה קצרה שלי בשולי מאמרו האחרון של העיתונאי חיים ברעם בבמה רדיקלית http://www.hagada.org.il/hagada/html/modules.php?nam... לא פורסמה כמובן (כנראה בגלל ההאשמה האישית), אבל זו עמדתי. ההודעה המבטאת את המחלוקת שלי עם גישת ברעם: נראה שאתה אינך מתנגד ליצרים פרועים ונמוכים המנוגדים לרוח חופשית ויוצרת (סגידה לדגלים; התבהמות במשחקי כדור רגל, שגב מקפיא דם בצפירת השואה ופולחן האפר של אושוויץ, הטלת מורא מקפיא בשם איזם כלשהו) אלא רק רותם אותם לתועלת מגמותיך הפוליטיות. כשאני קורא את המאמר, אני מבין וחש מה העלה את הסטליניזם, בין השאר פופוליזם ציני הנראה ככבד ונשגב. ומכתבי לגדה: רק עוד הערה אחת: ''העם הפשוט'' כמו שברעם מכיר אותו, אינם אלא צאצאי הווסלים המזרחים, חלאות האדם, שלקקו למפאי''ניקים וקיבלו כוח לדכא את אחיהם במעברות. המזרחיים המתלהמים הפרועים שברעם פוגש במשחקי כדורגל ובאתרי אינטרנט, זה החלק הצעקני, זה שמנסה להתבלט ולתפוס מנהיגות בקרב אחיהם, אנשים שהם מורשת חלאות האדם, מלקקי המפאי''ניקים והפקידות העריצה והצינית מזמן המעברות. זן זה מצוי גם בקרב מחניפי היאפים שעושים קופה על חשבונם בתל אביב. זהו זן של חלאות אדם גסי נפש, שמכירים היטב באיזה חיקוי נלעג של ''עגה עממית'' יש לדבר אל ברעם וסוגו. נראה לי שברעם, המישים עצמו ל''מבין נפש המזרחים והעם'' סבר שיש לאפשר ''התבטאות של העם הפשוט'' בגדה, שאינם אלא בטלנים גסי נפש. וגם ''לזרוק אותי לפני ההמון'' תוך הלעגה בפניכם על ''העברית'' שלי. הבעייה הקטנטונת היא שברעם טועה בגדול, אני מכיר את העם הפשוט האמיתי שבפריפרייה, עמך, חברתי היא טוניסאית בעלת שכל ישר ונשמה, אחות, ואני קרוב לעם הפשוט האמיתי, עם ההומור שלי (בסגנון מצרי) , מזה שנים רבות. אלה אנשים כלל לא קיצוניים, עובדים קשה, כלל לא גסי נפש, בעלי שכל ישר גדול לאין שעור מהאליטה החמסנית עליה נימנים בני סוגו של ברעם. את המבחנים הפסיכולוגים שהעברתי בזמנו למאות פועלי תעשייה פשוטים, פישטתי מלשון חגיגית לאוצר מילים בן 250 מילה, תוך הפיכת מושגים מורכבים לדברים פשוטים. לימדתי בצעירותי, אני וחברתי בתיכון ערבי מקצועי ביפו. אם ברעם מייחס לי ''גזענות'' אין כאן, אלא פרוייקצייה של התנשאות הגזענית שלו ובני סוגו, הרואים בעם הפשוט בהמות נחותות ש''יש לדעת איך לדבר עליהם''. בעוד אני, שיוצא מחקר מנגנונים מוחיים, רואה באנשים את כישוריהם המוחיים, בלי קשר לאוצר המילים שלהם וה''תרבות'' שרכשו, שתכופות אינה אלא התהדרות ריקה של גסי נפש נעדרי עומק תרבותי, העושים מכה בשרלטנות מהיפים העשירים כאן, הנהנים מכסף בזוז. לא פלא שהיו אלה שהתנגדו לי בגדה, הם חשו בחושיהם החדים מה אני באמת, והשאר זה מניפולצייה כלפי חברים אחרים. אנשים מסוגו של ברעם ממנפים כלפי את העובדה שבני סוגו זרקו אותי לכלבים באופן הניתעב ביותר שיכול להתקיים כלפי חוקר מדעי ובכלל כלפי אדם שתרם רבות, תוך המצאת קוריוזים אודותי המבצעים מעין דהומניזצייה, להצדקה בדיעבד של התעוב הזה. זו סהרוריות, שעד כה היצליחה יפה, במציאות הסהרורית שיצרו כאן, שאת פירות קריסתה אנחנו אוכלים בכל יום מחדש. סליחה על גילוי הלב, מיכאל שרון

_new_

---

	גזענות פרועה כנגד עדות המזרח
	סתם אחד (שבת, 28/04/2007 שעה 18:21) בתשובה למיכאל שרון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו

_new_

---

	מכתבי לאתר רדיקלי ישראלי
	חיים ברעם (יום חמישי, 24/05/2007 שעה 12:44) בתשובה למיכאל שרון הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	למר מיכאל שרון, רק עכשיו נתקלתי בכתב הפלסתר המוזר שלך. יש לי כמה הערות ענייניות: 1. אני לא חבר במערכת אתר הגדה השמאלית אלא מפרסם שם את טורי שהופיעו בשבועון הירושלמי כל העיר. אין לי שום השפעה על מדיניות הפירסום של חומר כלשהו. 2. אין לי מושג מדויק אודותיך ולא שמעתי מעולם על פרשת פיטוריך ממקום זה או אחר. ממילא אין לי זיקה כלשהי לאנשים שפגעו בך. 3. למה אתה מתכוון ''בני סוגי''? אין לי קשר לסטאליניזם או אפילו ללניניזם. אני סוציאליסט על גבול האנרכיזם ולא מקבל הוראות מאף אדם. 4. נכון שהתווכחתי עם תגובה שלך אבל זה לא אומר שאני פוסל אותך או את כל דבריך. צר לי שהעולם לא הכיר בגאוניותך הייחודית. 5. קצת הומור עצמי לא יזיק לך. בהוקרה מסוימת, חיים ברעם

_new_

---

	מר ברעם הנכבד
	עמיש (יום חמישי, 24/05/2007 שעה 18:35) בתשובה לחיים ברעם הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	זה שעד היום לא שמעת על חברנו מ.מ.שרון ועל פיטוריו השערורייתיים וגזילת קנייניו הרוחניים ועתידו המדעי זו בעיה חמורה שהגיעה העת לתקנה. נכון כי הדברים התרחשו באמצע המאה הקודמת (בערך) אבל הם עדיין רלוונטיים ועדיין זועקים לשמיים. על מנת להתעדכן בכל הפרשה החמורה הזו, על השלכותיה האישיות, הקהילתיות, הלאומיות והכלל אנושיות תוכל ללמוד רבות אם תוכל בטובך להשקיע שנה או שנתיים בקריאת כל הודעותיו של מר שרון בנושא. (אנו כאן משוכנעים כי תוכל לחפש בגוגל ולמצא את כל הפרטים וכל הקישורים הנדרשים ואף נהיה מוכנים לעמוד לעזרתך בעצות טובות ובמילות עידוד). על ההשלכות החמורות שנבעו מן הגדימה האכזרית של הקריירה המדעית של מר שרון (בנפרד מן ההשלכות הנובעות מהפגיעה האישית אותה הזכרתי לעיל) תוכל ללמוד באופן דומה, וכםן כמובן נוכל אנחנו להוסיף לך מידע אם תרגיש שהחמצת פרט זה או אחר. בטוחתני כי לאחר כל זאת לא תעלה בדעתך לנסות ולערער או להעיר על דבריו של חברנו מר מ.מ. שרון. שלך עמיש

_new_

---

	תודה מר חיים ברעם היקר על תגובתך העניינית והאחראית
	מיכאל שרון (שבת, 26/05/2007 שעה 23:28) בתשובה לחיים ברעם הדפס תגובה/פתיל • קישור ישיר לתגובה זו
	טירחתך להשיב אכן מראה על איכפתיות ואחריות. אני מוקיר רבים ממאמריך, ואת גישתך בעלת המעוף והתובנות, וגם עובדות חשובות שאתה מביא לידיעתנו מההיסטוריה של העיתונות והפוליטיקה הישראלית, דברים רבים לא ממש מוכרים, פרי הסתכלותך, זכרונך והיותך בקלחת הארועים הללו, וגם תוצר כושר האירגון הנהדר שלך. תובנותיך אודות מגמות תמיד מאתגרות. הנקודה היא שחשתי כפי שחשתי מסביב למאמר ההוא, וגם גדעון ספירו כתב במאמר מייד לאחר מכן שזו אחת הפעמים הנדירות שאינו מסכים איתך. סימולטנית, גם זעמתי על שמאמרי אינם מתפרסמים וזה טיבעי, איני רואה עצמי טוקבקיסט, כתבתי בעיתונות, ולא קל להשלים עם ירידה למטה ופיחות כה בולט במעמד, בפרט שצברתי ניסיון ומיומנות, וכתבתי דברים לא רעים לדעת מספר אנשים. נ.ב., הומור דווקא יש לי, גם כלפי עצמי לפעמים, אך לפעמים אני חש שכל עבודתי היתה לשווא מבחינתי עצמי, ועוד ספגתי כהנה וכהנה כתמורה למאמץ וכישרון. למעשה הדברים הללו ואחרים מסמנים עבורי את קץ כתיבתי בעיברית, וזה לא קל עבורי. חיים היקר, אני כותב זאת בהוקרה רבה לעיתונאי וותיק, חרף ביקורת כזו או אחרת, ואגב היצלפתי בשבט לשוני בלא מעט אנשים שאני מעריך ומוקיר. כזה אני. ביקורתיותי הרבה פעמים מופנית לקרובים לי, משום שאולי מהם אני ''דורש'' מה שאיני דורש מאחרים.

_new_

---

חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.

---

© פורום ארץ הצבי