ירון זליכה מפנה את האצבע

אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר; אור החשמל הוא השוטר היעיל ביותר (השופט לואיס ברנדייס, 1913).

החשבים הם ''שומרי הקופה'' הציבורית (הגזברים) כי הם אחראים על שלבי הביצוע בהתאם לחוק. מטרותיהם הן לראות ולהבטיח שהשימוש בכספי הציבור הוא ראוי וחוקי, למנוע חריגות, תשלומים לא חוקיים וביזבוז תמים. במציאות חיינו, מלחמה כמעט רצופה, יש להשגת מטרות אלו חשיבות רבה. לאור האירועים האחרונים, חקירת רשות המסים, השגת מטרות שומרי הקופה מקבלות משנה תוקף.

תנאים הכרחיים להצלחתם של ''שומרי הקופה'' בתפקידם הם שקיפות (אור השמש) ובקרה (אור החשמל) איכותיות על הפעולות הכספיות של הממשלה. בהמשך נעסוק בסיבות לשחיתות במערכת הציבורית בחלק מהפתרונות שעליהם מצביע החשב הכללי ד''ר ירון זליכה.

---

אחת הסיבות הטובות לשחיתות היא שהמערכת הממשלתית-הציבורית סובלת מבעית היד הנעלמה ההפוכה (מילטון פרידמן, החופש לבחור, 1980, עמ' 25). עובד ציבור גם אם כוונותיו טובות, לשרת את האינטרס הציבורי, פועל לקידומו של האינטרס הפרטי שלו. לא כל שכן עובד שזו כוונתו. לכן כלכלנים ממליצים לצמצם את המערכת הציבורית כדי להוריד למינימום את ההזדמנויות לפעולת היד הנעלמה ההפוכה ולפעולת שהשחיתות היא נר לרגליהן. עד שזה יקרה צריך להגביר את השקיפות ואת אמצעי הבקרה, במיוחד כאשר מדובר בכספי ציבור – בפעולות משרד האוצר.

על פי חוק התקציב, תקציב הממשלה ממויין באמצעות 8 ספרות בדומה לדוגמה המוצגת בטבלה שלהלן. במקרה שלפנינו מדובר בתקציב הפיתוח של משרד החינוך. בדיוני התקציב של הכנסת החומר שמוגש לחברי הכנסת (ספר התקציב הכחול) לקראת דיוני התקציב מפורט עד לרמת ה''תכנית''. לעיתים קרובות, כפי שאפשר לראות ברמת ה''תכנית'' שבדוגמה מדובר במאות מיליוני שקלים, שחבר הכנסת לא מכיר איך הם מתחלקים ברמת התקנה – הרמה שלפיה מאשר החשב את ההוצאות בפועל.

דו''ח ביצוע התקציב של שנת 2004
מיון מספרי	מהות הסעיף	תאור	סכומים
60	סעיף ראשי	חינוך	330,496
6002	תחום פעולה	תכנית פיתוח חינוך	276,515
600210	תכנית	בניית כיתות לימוד	265,995
60021012	תקנה תקציבית	בניית כיתות חדשות	160,263

עבור חברי הכנסת שקיפות התקציב מוגבלת ולעומת זאת אנשי המשרד הממשלתי מכירים את התקציב ברמת התקנה. לכן באופן טבעי בתהליך האישור של התקציב הם יכולים להוביל את חברי הכנסת לאשר הוצאה של מאות מיליוני שקלים שאולי לא היו מאשרים אם היו יודעים את הפירוט המלא. קבלנים שיש להם קשרים במשרד החינוך יכולים להתכונן למכרזים מראש בתנאי התחלה יותר טובים מהמתחרים.

בשלב קבלת ההחלטות על התקציב, רמת הפירוט של התקציב אינה שקופה מספיק לציבור (באמצעות חברי הכנסת). זה עוד לא מבטיח שתהיה שחיתות אבל חוסר השקיפות היא מצע טוב לצמיחת השחיתות. כאשר שואלים יודעי דבר באגף התקציבים מדוע רמת הפירוט (השקיפות) מוגבלת מתברר שהרציונל הוא ש'מרוב עצים לא רואים את היער'. לפי המקורות האלו חברי הכנסת גם לא רואים את היער ברמת ה'תכנית' ומשום כך אין סיבה להעמיס עליהם עוד פרטים.

יחד עם זאת, צריך לציין כי לאחר אישור התקציב מפרסם משרד האוצר את נתוני התקציב המאושר ברמת התקנה – ספר התקציב הירוק. גם בשלב הביצוע, באחריות ''שומרי הקופה'' באגף התקציבים אנחנו כבר רואים דיווחים שמציגים את רמת התקנה. בכל זאת אני הייתי מעדיף שרמת התקנה תהיה בהישג ידם של חברי הכנסת בזמן תהליך הדיונים לאישור התקציב.

---

כפי שתיאר ד''ר ירון זליכה בנאומו בכנס אגף החשב הכללי לפני מספר שבועות השינויים שהנהיג באגף, ''ניערו את הפעילות הכספית בממשלה באופן שהחריד מרבצן חיות פרה היסטוריות אימתניות שבמשך שנים הקיזו במחשכים את דמה של המדינה'' (נאום החשב הכללי). לכאורה מה שהניע את שר האוצר להפקיע את סמכויות החשב הכללי בנוגע למכרז, היה רצונו של ירון זליכה להוציא את המכרז לפועל בעוד אחרים ביקשו לעכבו. מצד אחד עובדי הבנק האמינו שהם עומדים להיפגע ומצד שני היה חשש שעובדי המדינה, אותם משרת הבנק, יפגעו.

בדיון שנערך בועדת הכלכלה (8.1.2007) הובהר שבעצם אינטרסים הרבה יותר חזקים מעובדי בנק יהב מעורבים בסיפור. בנק יהב שבשליטת בנק הפועלים הופיע כאילו בשם בנק קטן ועובדיו שעשויים להיפגע. אבל כפי שטוען זליכה בנק יהב הוא בעצם חלק מבנק גדול (חלק מאוליגופול) בגלל קשרי הבעלות לבנק הפועלים ומי שנהנה מרווחיו הוא בנק הפועלים. על מקור הרווח הזה, כמה עשרות מיליוני שקלים בשנה, קשה לבנק הפועלים לוותר. מה שחשוב עוד יותר זה שהזכויות של עובדי המדינה מובטחות בתנאי הסף של המכרז. את ההטבות לעובדי המדינה נותנת המדינה והמכרז אמור להוזיל את עלות השרות הזה למדינה בכמה עשרות מיליוני שקלים. ואומר ירון זליכה: ''התפקיד שלי הוא לשמור על הקופה הציבורית ועלי לוודא שהמדינה לא תשלם סכומים אדירים לבעלי הון פרטיים'' (הפועלים מפעיל את יהב). הכוונה כמובן להקטין באופן משמעותי, על ידי תחרות, את עלות השרות לעובדי המדינה.

אבל זה עוד לא הכל. יו''ר בנק יהב, מיקי צולר, הוא מקורבו של שר האוצר, אברהם הירשזון, ולכן תמוהה מאד העובדה ששר האוצר הפקיע את סמכויותיו של זליכה בקשר למכרז בנק יהב. לפני מספר שנים כאשר היה יו''ר ועדת הכספים היה אברהם הירשזון מעורב בכמה פרשיות שהותירו ריח לא נעים. הוא היה יו''ר הסתדרות העובדים הלאומית ששולטת בקרן פנסיה והיה גם אביו של אדם שהסתבך בהלוואות בנקאיות של עשרות מיליוני שקלים. אבל הוא לא נזהר מניגודי אינטרסים כאשר ניסה לנהל מדיניות עצמאית בקשר לרפורמה בשוק ההון.

הירשזון גם העסיק עובדת זרה ללא רישיון במשך מספר שנים. הסיפור הזה עורר מחשבות מאד מציקות כאשר התברר כי הסיפור הזה התרחש במקביל להשתתפותו במהלכים לקבוע גירוש עובדים זרים לא חוקיים (אברהם הירשזון כמשל). ואם כל אלו לא הספיקו לנו הרי פרשת עמותת ניל''י מספקת לנו עוד חשדות להתנהלות מוזרה ולא ראויה של שר האוצר. בשלב זה ידוע שהירשזון חשוד בכך שרק פיטר אדם שמעל, ''לקח'' 5.6 מיליוני שקלים מן העמותה אבל לא טרח לדווח למשטרה כפי שראוי. עם רקע כזה קשה להתפלא שהירשזון מצא את עצמו מתנגש עם ירון זליכה, שמקפיד על טוהר המידות, וגם מקצץ את סמכויותיו.

בכנס שנערך באוניברסיטה העברית (בתאריך 8.1.2007) הקדיש ד''ר ירון זליכה את דבריו לתיאור ''תפקידם של מנגנוני בקרה במאבק נגד השחיתות''. הוא כמובן התמקד בתחום עיסוקו כ''שומר הקופה'' הראשי ואמר:

תפקידם של מנגנוני הבקרה פשוט: להבטיח כי תקציב המדינה וניהול נכסיה יבוצעו על פי החוקים שקבעה כנסת ישראל ובהם חוקי התקציב וחוק נכסי המדינה, הנורמות שנוצרו מכוחם והלכות בית המשפט העליון.

הוא ציין את העובדה המוכחת במחקרים רבים שיש קשר מובהק בין רמת השחיתות לבין רמת החיים ואי-השוויון בהתפלגות ההכנסות. הרי בסיס השחיתות נטוע על התנהלות בלתי שוויונית של מוסדות השלטון בחלוקת משאביה של המדינה. לדבריו בישראל כאשר רוב המשאבים מגוייסים לקרב המדיני-צבאי קשה למצוא משאבים למאבק בשחיתות. לכן במקרה שלנו סכנת השחיתות גבוהה יותר מאשר במדינות אחרות אשר קיומן לא כל כך מאויים מבחוץ. מכאן שבסדר העדיפויות שלנו הטיפול בשחיתות צריך וראוי שיעמוד יותר גבוה מאשר בארצות אחרות. לכן הוא טוען שהמצב שלנו ''מחייב מנגנוני בקרה מתוגברים''.


מיכה לינדנשטראוסברור למדי שתגבור כזה עשוי לגרום להאטה בהתנהלות המערכת הביורוקרטית. אבל זהו המחיר שצריך לשלם במצבנו. ואלו הם המנגנונים הנוספים:

1. חיזוק מעמדם של מבקרי הפנים והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה והפיכתם לבלתי תלויים.
2. חיזוק מעמדם של חשבי המשרדים ושמירה על אי-תלותם בהנהלת המשרד בו הם עובדים.
3. פעולה בזמן אמת של מבקר המדינה כפי שהנהיג המבקר הנוכחי.
4. הרחבת השקיפות והגילוי הנאות, על פי הכללים החשבונאיים המקובלים, של הדוחות הכספיים הממשלתיים.

אבן פינה חשובה במערך הזה היא כמובן שמירה על עצמאותם של ''שומרי הסף'' – החשבים, היועצים המשפטיים ומבקרי הפנים. כאשר כל אחד מ''שומרי סף'' מקבל תמיכה מהשניים האחרים יתקיים מנגנון שיבטיח את אור השמש ואת פעולת החיטוי שלו. זליכה הוסיף שחשוב לשמור שהקדנציה של ''שומרי הסף'' לא תהיה בלתי מוגבלת כדי שישמרו היטב על ערנותם. דברים דומים אמר זליכה גם לועדה לביקורת המדינה של הכנסת כשבוע קודם (דבריו לועדה). שם הדיון התמקד בחשיבות שמירת עצמאותם של חשבי המשרדים שעלתה לדיון ציבורי בעקבות מחלוקת, על הדרך לעשות זאת, עם משרד ראש הממשלה.

---

ד''ר ירון זליכה ביחד עם מבקר המדינה השופט מיכה לינדנשטראוס עומדים בראש המאבק בשחיתות וצריך להביע בהם תמיכה בכל הזדמנות. זה במיוחד נכון כאשר לכאורה יש איומים על חיי ירון זליכה ושלום משפחתו ושרותי הביטחון הצמידו לו מאבטח לכל שעות היממה. יחד עם זאת כדאי לשים לב איך הוא קורא את התמונה:

ישראל היא מדינה מושחתת, אך רוב השירות הציבורי בה ישר ואיכותי... רוב השירות הציבורי ישר, זך וטהור. כל מי שאומר אחרת, יש לו אינטרס פסול להתחבא מאחורי מסך ערפל. הבעיה היא חוסר בלמים ואיזונים במערכת ובמספר מוקדים. אני חושב שגורמי האכיפה הפעילו את האנטי וירוס הנכון, ואני מאוד אופטימי.

ישראל היא המדינה המושחתת ביותר במערב

דבריו אלו דומים להפליא למה שאמרו לאחרונה תת ניצב, בדימוס, מירי גולן (יאח''ה) וראש לשכת עורכי הדין, שלמה כהן. מכאן שהשחיתות היא בעיה קשה שצריכה טיפול אבל מאחר והיא מטופלת אנחנו יכולים להישאר אופטימיים. כך בפירוש המליץ הד''ר ירון זליכה מעמדתו שנמצאת בעין הסערה.

העובדה שזליכה הוא אחד מ''שומרי הסף'' החשובים, ראוי שנבטיח שהאיומים עליו ועל משפחתו לא יתממשו.

---