פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
בעד ונגד
ישראל בר-ניר (יום שני, 18/08/2003 שעה 8:00)


בעד ונגד

מאמר שני בסדרה

ד''ר ישראל בר-ניר



במאמר קודם (''הריקבון המוסרי של 'חסידי אומות העולם' בתקופתנו'') הבאתי את סיפורה של קולות בישימון, קבוצת מחאה אופיינית לתקופה. בכוונה בחרתי בדוגמא שאיננה קשורה ישירות לסכסוך הישראלי ערבי, אם כי - כפי שהתברר מתוכן הדברים - פטור בלא כלום אי אפשר. הדוגמא מלמדת איך צעירים אידיאליסטים יוצאים לדרך כמגיני זכויות האדם, חסידי הצדק האנושי ולוחמים נגד קיפוח החלשים, ומוצאים את עצמם בסוף הדרך נותנים חסות לאפלים שבמשטרים, משטרים בהם עצם הרעיון שלאדם ישנן זכויות כל שהן הוא בחזקת בדיחה לא מוצלחת, ומסייעים בשתיקה לפשעים מהאכזריים שמוח האדם מסוגל להגות. הפעם ארחיב קצת את הדיבור על האבסורדים להם מביאה ההתקרנפות שעוברים אנשים כאלה. יש לדברים גם פן ישראלי והם מהווים תרומה נכבדת לגל של שנאת ישראל בעולם לו אנו עדים בתקופתנו. כבמאמר הקודם, כדי למנוע האשמות של משוא פנים, מרבית דברי יתייחסו לארה''ב ולמלחמה בעיראק.

שורש הרע הוא בתרבות ''הנגד'' שהפכה להיות האורים והתומים בקרב החוגים האינטלקטואלים ''המתקדמים'' בארצות המערב. זה מתחיל כבר בגיל צעיר כשבמסגרת ''פגישות אוריינטציה'', המתקיימות בתחילתה של כל שנת לימודים במוסדות האקדמאיים השונים בארה''ב, מכניסים לסטודנטים החדשים לראש ש''למרוד במוסכמות, זו תמציתה של החשיבה האינטלקטואלית'', או צורת ביטוי דומה, לפעמים מדברים על ''ניפוץ מיתוסים''. הניסוח המדויק לא כל כך משנה, מה שחשוב זה להחדיר את העיקרון. בארה''ב צעירים מגיעים לאוניברסיטאות ולקולג'ים ישר מבית הספר התיכון (אין כאן חובת שרות בצבא), וכך, גילאי 18, 17 ולעתים קרובות אפילו 16, נחשפים מהרגע שבו רגלם דורכת על סף האוניברסיטה לאינדוקטרינציה של תרבות המחאה. מעטים בלבד בגילים אלה נחנו במידת הבגרות ובכושר השיפוט שיאפשרו להם לשפוט נכונה את מה שמלעיטים אותם. רובם ככולם בולעים את ה''סחורה'' ללא הרהור שני, בחינת ''כזה ראה וקדש''. להיות ''נגד'' מה שהוא, להשתייך לקבוצת מחאה על מה שהוא הופך להיות כורח חברתי. כרטיס הכניסה למועדונים היוקרתיים ביותר. מי שנימנע מללכת בתלם נישאר בשוליים. תוך זמן קצר זה הופך להיות צורך נפשי – אובססיה, פולחן שעל מזבחו עולים לקורבן הטובים והיקרים בין הערכים של התרבות האנושית.

הסטיה של חברי קבוצת קולות בישימון מהערכים היסודיים ביותר בהם האמינו - צדק וחופש הפרט, שוויון זכויות מלא וכו', נבעה מבחירה אסטרטגית שנעשתה במודע, בחירה שבדיעבד התגלתה כמוטעית, להתנגד למדיניותה של ממשלת ארה''ב ויהי מה. מה שלא יהיה הנושא, אם ממשלת ארה''ב תומכת בו יש להתנגד לו וכל האמצעים כשרים. למותר לציין שישראל, בשל התמיכה לה היא זוכה מממשלת ארה''ב, נמצאת באופן אוטומטי על הכוונת של המוחים למיניהם גם כאלה שאין להם כל קשר עם הסכסוך הישראלי-ערבי.

לבחירה האסטרטגית הזאת ישנן משמעויות שמעטים נתנו עליהם את הדעת. הדוגמא שלהלן מחדדת את הדברים יותר. הסטטיסטיקה המובאת בה איננה ממקורות המזוהים עם אחת מממשלות המערב או עם כל גוף ממסדי שהוא.

יש ארגון בשם ''משמר זכויות האדם'' (Human Rights Watch), ארגון שהוא קצת יותר הגון ומהימן מארגונים כמו אמנסטי או ארגון הסולידריות הבין-לאומי (ISM) למרות שגם הוא איננו נימנה בדיוק על אוהדי ישראל (ניתן לבקר באתר שלהם באינטרנט). הארגון הזה פרסם לפני כמה זמן את הנתון הבא:

לאורך תקופת שלטונו של סדאם חוסיין בעיראק (23 שנה) כ 290,000 עיראקים חוסלו בשיטות שונות ומשונות. גם אם נניח שהמספר הזה קצת מוגזם, ונעגל אותו כלפי מטה ל 230,000, זה עדיין יסתכם בכ-‏10,000 בשנה, או כ 200 חיסולים מדי שבוע. נניח לרגע שההתנגדות למלחמה בעיראק היתה נושאת פרי, והמלחמה הזאת לא היתה מתרחשת. זה היה מביא לכך שהרצח השיטתי הזה יימשך, ויימשך בלא שייקבע מועד לסיומו, כל שבוע שעובר - 200 נרצחים נוספים. כל אחד מאלה שהתנגד למלחמה בעיראק, אם באמצעות מאמר בעיתון, אם באמצעות יציאה להפגנה ברחוב ואם באמצעות חסימת עורקי תנועה, כל אחד כזה הביע באותו הזמן את תמיכתו בפשע הברוטאלי הזה. על מצפונו של כל מי שהתנגד למלחמה בעיראק כל שבוע שעובר - 200 קורבנות חפים מפשע נוספים. זו הצורה בה בחר השמאל הליברלי בעולם כמעט ללא יוצא מן הכלל להביע את הזדהותו עם העם העיראקי.

אין זה משנה כלל מה היו מניעיו האמיתיים של הנשיא בוש כשהחליט לפתוח במלחמה נגד עיראק. כל הסיפורים שיומצאו בתחום הזה אין ביכולתם לשנות את המשוואה התנגדות למלחמה בעיראק = 200 עיראקים נרצחים מדי שבוע. כמה מאלה הנמצאים בצד השמאלי של הקשת הפוליטית מוכנים נפשית להיתמודד עם זה? כמה מהם תופס את מידת השפלות המוסרית אליה הם הידרדרו בשל אובססית ה''נגד''. הכותב אותו ציטטתי במאמר הקודם הוא דוגמא כזאת אבל הוא לא מייצג. הרוב המכריע מעדיף פשוט להתעלם. אצל הליברל האינטלקטואלי המצוי במערב התפתח מנגנון הדחקה המאפשר לו להיתעלם מהמסקנות של התנהגותו ודעותיו, לקבל בשיוויון נפש את החמורים והאכזריים בפשעים שבוצעו ע''י משטרו של סדאם.

זה הפגם הבסיסי של אידיאולוגיה ה''נגד'' המסולפת – גם כשזה נעשה מהמניעים המוסריים הנעלים ביותר, אינך יכול להיות ''נגד'' בלי להיות בו זמנית ''בעד''. ההיגיון הפשוט הזה הוא מעל ליכולת ההבנה של הליברל האינטלקטואלי המצוי. הכלים האינטלקטואליים אותם הוא מקבל היום במערכת חינוך הכפופה לעריצות של הפוליטיקה התקינה מגבילים את יכולת החשיבה לשבלונות ומוסכמות. מה שמאפיין את הליברל האינטלקטואלי המצוי זו חשיבה חד מימדית ואטימות מוחית שבעזרתן הוא מצליח לדחוק אל מתחת לשטיח את הבעד. אנשים לא נולדים כאלה, אבל מערכת החינוך האקדמי של היום, שלמעשה הפכה להיות פס ייצור של רובוטים מחשבתיים, מייצרת אותם בסיטונות.
כמו בתעשיית המחשבים Garbage in – Garbage out.

במקום שכל או השכלה, מספקת מערכת החינוך האקדמאי חבילות תוכנה עם תשובות מוכנות ותגובות ברך (Knee jerks) לכל שאלה. ולהגביר את הנזק – מוסיפים ''קיר אש'' (Fire wall) כדי למנוע חדירתם של ''ווירוסים'' של אמת לתוך המערכת.

ומה קורה כשאת העובדות לא ניתן לטאטא אל מתחת לשטיח? דו''ח שפורסם לפני כמה חודשים ע''י קבוצת חוקרים מאוניברסיטת הרווארד צייר תמונה ריאלית של זוועות המשטר בעיראק. הכל היה שם: קטיעת אברים, רציחת ילדים מול עיני הוריהם, אונס בסיטונות – היו להם שם אנסים מקצועיים עם תעודות - ועוד צורות התעללות שטניות כמיטב הדמיון היוצר של סדאם ובניו. מאחר שאת העובדות אי אפשר היה להכחיש, ואת כותבי הדו''ח לא ניתן היה לפסול כ''נציגים של ממשלת ארה''ב'', או כסתם ''פרו ציוניים'', אז ארגון אמנסטי פסק שיש להתעלם מהדו''ח כי הוא עשוי לשמש כ''פרובוקציה''. במקרה דומה, כשעלה הנושא של היחס לנשים באחד המשטרים המוסלמיים, באופן ספציפי דובר על השימוש באונס קבוצתי כאמצעי ענישה, דוברת אמנסטי, על מנת שלא להימצא במצב בו היא צריכה לגנות משטר שהוא אנטי ישראלי, פסקה ש''מאחר ונשים אלו בחרו מרצונן(!) לחיות תחת חוקי השאריעה, לנו אין מה לאמר'' . . .

סיפור בפני עצמו הוא כשבניגוד לכל התחזיות והמהומה והרעש, הדברים בשטח אינם מתפתחים בדיוק לפי התחזיות של אנשי ה''נגד'', והם ניצבים בפני שוקת שבורה. במקרה כזה שולפים ממחסן התחמושת האידאולוגי את האקרובטיקה האינטלקטואלית – מה שפעם היה מכונה ''דיאלקטיקה מטריאליסטית''. גם כאן המלחמה בעיראק היא דוגמא טובה, הפעם עם פן ישראלי.

מסתבר שגם לשמאל הישראלי היה מה לתרום למערכה הבין-לאומית להצלת משטרו של סדאם. גירסה אורגינלית חסרת תקדים שפותחה במטבח האינטלקטואלי של הגדה השמאלית קובעת שמלוא האחריות למלחמה בעיראק מוטלת על כתפיו של אריק שרון ראש ממשלת ישראל(!). וכל כך למה? מעשה שהיה כך היה. שרון החליט שהדרך היחידה לפתור אחת ולתמיד את הסכסוך בין ישראל והפלשתינאים היא ע''י שימוש במה שנהוג לכנות בימינו ''טיהור אתני'', או בשפה פשוטה ג'נוסייד – להשמיד את כולם. הוא פנה לידידו הנשיא בוש וביקש ממנו שיעשה לו טובה וייצא למלחמה בעיראק ואז הוא [שרון] יוכל ליישם את הרעיון ולטבוח בפלשתינאים בחסות המלחמה הזאת בלא שיצטרך להתמודד עם תגובות של דעת הקהל העולמית.
זה נשמע לכם סיפור מופרך? 150 אקדמאים ישראליים חתמו על מכתב עם הסיפור הזה שהתפרסם בעיתונות הבין לאומית (באירופה בעיקר) ערב פרוץ המלחמה בעיראק. 150 אקדמאים ישראליים לא התביישו ששמם יתנוסס בראש חוצות ברחבי העולם הנאור, על המסמך הזה.
אינני יודע עם ספירו הוא אחד מאותם 150 אבירי זכויות האדם, אבל כלל לא אתפלא אם יתברר שגם הוא בחותמים.

אבל זה עדיין לא סוף הסיפור. מאז שהמכתב התפרסם המלחמה בעיראק התחילה, והמלחמה בעיראק הסתיימה, והמלחמה בעיראק נמשכת כרגע ב''עצימות נמוכה'' כפי שמדווח בעיתונות, ואיפה הג'נוסייד של שרון בפלשתינאים? עורבא פרח; לא דובים ולא יער.

זה הזיז למי שהוא מבין החותמים? למי שהוא מבין החותמים היו הרהורים שניים בנושא? מה פתאום, לשם מה המציאו את הדיאלקטיקה המטריאליסטית? והרי התשובה: ''העובדה שהג'נוסייד לא התרחש מוכיחה יותר מכל דבר אחר שצדקנו. פרסום המכתב שלנו זה מה שמנע את הג'נוסייד...''

מקום נכבד שמור בתרבות ה''נגד'' לסינון המידע. כל האמצעים כשרים כדי למנוע גישה למידע שעשוי לעורר הרהורי כפירה אצל המתנגדים מהשורה. כמו שבכנסייה הקתולית בימי הביניים היה ה''אינדקס'' - רשימה של ספרים אותם קתולי מאמין רשאי לקרוא (זה קיים עדיין בימינו, אבל אנשים כבר לא לוקחים את זה כל כך ברצינות), כך לממסד של הפוליטיקה התקינה יש אינדקס של אנשים שרק מהם מותר לקבל מידע, אנשים כמו נועם חומסקי או אדוארד סעיד או, בזירה המקומית גדעון ספירו. אם אתה דניאל פיפס למשל, או סתם אחד שאינו שונא ישראל רחמנא ליצלן, כל מידע שתביא פסול לא בשל היותו לא נכון, או לא מדויק, אלא בשל ''אי כשרותו'' של המבשר. ישנם אלף ואחד טעמים לפסול את כשרותו של גוף כזה או אחר, אבל גולת הכותרת שמורה לעמדתו של יחיד או ארגון כלפי ישראל. מי שחשוד באהדה לישראל או לציונות הוא מוקצה מחמת מיאוס.

יש בוושינגטון גוף הקרוי ''מכון לחקר עיתונות המזרח התיכון'' (Middle East Media Research Institute, או MEMRI), העוסק באופן שוטף בתרגום לאנגלית של מאמרים המתפרסמים בעיתונות הערבית. בחוגי האינטלקטואלים הליברליים לא אוהבים את המכון הזה (בלשון המעטה) כי יצא לו שם שהוא ''פרו ישראלי'' (אם אינני טועה צוות העובדים מונה בתוכו כמה ישראלים לשעבר). אף אחד איננו טוען שהדברים המתפרסמים ע''י המכון אינם נכונים או שהם אינם מדויקים (ותאמינו לי, כל אחד מפרסומי של המכון הזה ניבדק בזכוכית מגדלת ובשבע עיניים). להיפך, למרות שהתקשורת הליברלית מכירה באיכות העבודה של המכון הזה, הם בכל זאת טוענים שיש לפסול את המידע [הנכון] שהמכון הזה מביא - כי הוא ''לא אובייקטיבי''. במה מתבטאת החד צדדיות הזאת? הטענה היא שהמכון מציג תמונה חלקית בלבד בכך שכל המאמרים שתורגמו מהעיתונות הסעודית היו מאמרים בעלי תוכן אנטי ישראלי (מי שהוא כנראה חיפש ולא מצא אף מאמר פרו ישראלי בין התרגומים מהעיתונות הסעודית ומזה הוא הסיק על חד צדדיותו של המכון...) אני נשבע לכם שזאת לא בדיחה. זה היה בוושינגטון פוסט - מהמובילים בעיתונות הליברלית בארה''ב.

מקובל לאמר ש''הבורות היא ברכה'' (Ignorance is Bliss). אבל יש בורות שנובעת מחוסר יידע, ויש בורות הנובעת מחוסר רצון לדעת. זאת האחרונה היא מה שמאפיין את תנועות ההתנגדות למיניהן.


חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


מאמר מעניין ומשכיל ביותר
סוחר נדל''ן (יום שני, 18/08/2003 שעה 10:19) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כנראה את חוגי שונאי ישראל לא מעניינת האמת, אלא רק רק איך לפגוע בה. בעשור האחרון מתפתחת תופעה מעניינת השוללת את קיום המדינה ליהודים, ורואת בתופעה הזו משהו א-נומלי. מכאן כל פרשנות אקטואלית מתחייבת מראש להתפרש כנגד ישראל, ולו רק כדי להצדיק את האידיאולוגיה הזו.

חוגים יהודים מנותקים וקיצוניים נותנים את הטון. ולא דווקא גדעון ספירו שהוא מישהו קטנטן ושולי, אלא פרופסורים מהשורה הראשונה, כפי שהבאת במאמרך.
בשבוע שעבר כבר שמענו את מירון בנבנישתי המודה שהוא אינו רואה פתרון אחר מלבד הקמת מדינה דו-לאומית. ישראל - יוק.

מגמה זו קולעת בול ומתמזגת עם השנאה הבוערת בחוגי הימין הפאשיסטי, התנועות הדתיות הנוצריות האנטישמיות והשמאל הקיצוני באירופה ובאמריקה. האחד מזין את השני בתיאוריות קונספירציה יהודיות-ציוניות, שהמשותף לכולן הוא אי-הלגיטימיות של המדינה ליהודים.

הדוגמה שהבאת על עיראק ושילובה של ישראל בעל כורחה בסיפור הזה, רק מעיד יותר מאלף עדים על הנטיה המולדת הזו להאשים את היהודים (הציונים) בכל הרע שבעולם. אלה שבעיראק אף אחד לא מציע לחסל את אותה מדינה. ישראל - יוק.

מקריאתי הרבה אתרים וחומרים אנטישמיים אני יכול להבטיח לך שיהודים אשמים בכל תופעה רעה שהתפתחה בעולמנו במאות השנים האחרונות. ואמנה רק כמה שאני זוכר נכון לעכשיו:
* העבדות באמריקה
* נפילת הצאר הרוסי ועליית הקומוניזם
* אחריות על המשכיות מלחמת העולם הראשונה
* הנאציזם ופתיחת מלחמת העולם השניה
* הקמת חבר הלאומים והאו''ם במסגרת קונספירציה ציונית לשלוט על העולם
* היהודים שולטים בפוליטיקה, התקשורת, הוליווד, המשפט באמריקה ומכתיבים לה מדיניות שתשרת אותם
* היהודים אחראים לדיכוי מדינות העולם השלישי לצורכי ניצולן הכלכלי (כסף יהודי)
* היהודים אשמים ב-‏911

לא אתפלא לקרוא בקרוב ש-:
* היהודים הביאו את השרב והמוות על אירופה
* היהודים אשמים בהצפת המוסלמים את אירופה
* היהודים אשמים בנפילת החשמל במדינות צפון מזרח ארה''ב
* היהודים אשמים בהתחממות כדור הארץ

מעבר לכך ישנם טיעונים:
* היהודים הם כת סודית וחתרנית מאז ומתמיד
* היהודים שונאים אותנו ואנחנו רק מתגוננים
* היהודים הם בכלל לא היהודים ההסטוריים כי אם כוזרים (וכל המשתמע מכך לקשר ההסטורי לארץ ישראל)

ותאמין לי שהבאתי רק קצה קצהו של פנטזיה מסוכנת זו.
_new_ הוספת תגובה



התופעה היא אחת מהחולשות המובהקות בדמוקרטיה
ישראלי פזיז (יום שני, 18/08/2003 שעה 10:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בשם חופש האקדמיה מאפשרים לגורמים שליליים (לעיתים אף שטניים) לחדור לאקדמיה ולשטוף מוחם של אנשים צעירים.
האם אין מישהו שיסיק את המסקנות המתבקשות מהלקחים ההיסטוריים. תנועות (סו קולד) שמאל (בעיקר) אקדמיות אלו לא כשלו מלתמוך בכל דיקטטור ורוצח המונים שצמח לעולם החל בהיטלר, דרך סטלין וקסטרו וכלה ביאסר ערפאת.

לינק לאתר MEMRI
_new_ הוספת תגובה



מאמר שמצייר תמונה חלקית
דוד סיון (יום שני, 18/08/2003 שעה 11:01) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נכון שבארה''ב תלמידי האוניברסיטאות הם צעירים ''וקלים יחסית'' להשפעה. אבל אתה יוצר רושם שאת ''האינדוקטרינציה'' מנהלות האוניברסיטאות. אני חושב שזה מוגזם. בתוך הים (האינדוקטרינציה) שאליו נחשף הסטודנט הצעיר יש גם הרבה מאד, בעיקר, תרבות הבעד. זה כולל אירגונים בעד יהודים וציונות. משום מה אתה כאילו מתעלם מהעיקר ויצר רושם שתרבות הנגד זה העיקר.

זה מזכיר לי את דבריך על מנגנון ההדחקה וההתעלמות ''מנזקים'' של אירגוני הנגד. אבל זה רק החלק הריק של הכוס. השיטה הזאת שאתה מתאר מתאימה גם לתאור חוגים אליהם אתה משתייך. גם אם נשאר רק במסגרת הפורום שלנו נוכל למצוא לכך הוכחות רבות.

לגבי הנזקים שקשורים, או היו יכולים להיות קשורים, לנושא העירקי הסיפור עדין לא גמור לגמרי. כבר עתה ברור שגם תומכי המלחמה לא פטורים מאחריות לנזקים ארוכי טווח.
בנוסף, אם נהיה ישרים עם עצמנו נוכל גם להזכר בקלות באותם מקרים שמשטרים נתמכי ארה''ב גרמו לא מעט נזקים בנפש ובסבל.

המאמר חשוב משום שהוא מלמד היטב על שיטות אינדוקטרינציה.
_new_ הוספת תגובה



האינדוקטרינציה אינה מנוהלת
ישראל בר-ניר (יום שני, 18/08/2003 שעה 11:16)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''ע''י האוניברסיטאות''. פגישות האוריינטציה מהוות מערכת ממוסדת המוכרת ע''י האוניברסיטאות ככלי רשמי להכנת הסטודנטים החדשים. במקורן הפגישות האלו נועדו להקל על הסטודנטים להיכנס לעולם החדש והיו אמורות לעסוק בעיקר בנושאים מינהליים. הביצוע בשטח הוא בידי עוזרי הוראה ומרצים זוטרים בתחילת דרכם האקדמית. אלה הפכו את זה לכלי בעזרתו הם דוחפים את האג'נדה הפרטית שלהם (זה נעשה בעידוד של הסגל הבכיר שבדרך כלל אינו מעורב ישירות אבל יש לו השפעה רבה על קביעת מי אלה שיעסקו בזה).
מה שאתה מכנה תרבות ''הבעד'' ו/או אירגונים יהודיים וציוניים (יש גם הרבה גופים נוצריים) אלו פעילויות התנדבותיות. המעורבות האוניברסיטאית כאן מיצטמצמת בכך שהיא מרשה לפעילות להיתקיים בתחומי הקמפוס.
זה דבר שונה לחלוטין מהאינדוקטרינציה של פגישות האוריינטציה גם בהיקף וגם בתוכן וגם בכך שההישתתפות בפגישות האוריינטציה איננה וולונטרית.
_new_ הוספת תגובה



האינדוקטרינציה
דוד סיון (יום שני, 18/08/2003 שעה 11:38)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

זו היתה רק התייחסות חלקית לדברי.

אני חוזר ואומר בתקופתי כסטודנט ומרצה באוניברסיטאות צפון אמריקאיות הכרתי את המנגנונים שאתה מדבר עליהם. אז (ואני בטוח שגם היום) היו מתקיימות פגישות אוריינטציה בחסות אוניברסטאית לא רק של אירגוני הנגד. גם אירגוני הבעד לקחו נתח בפעילות הזאת - כולל עם מעורבות של הסגל הבכיר. אני גם זוכר פעולות כאלו במהלך שיעורים.

לפי הבנתי כל מה שמתואר כאן נחשב, על ידי אמריקאים, כמסגרת חופש הביטוי ו/או החופש האקאדמי. בקיצור זהו תהליך די מקובל. אני גם נוטה להסכים איתך שיריבי ושונאי ישראל יותר אקטיביים מאחרים, למרות שבכל זאת הם נחשבים לשוליים יחסית.
_new_ הוספת תגובה



דויד, אינני מאיזה שנים
ישראל בר-ניר (יום שני, 18/08/2003 שעה 19:21)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הניסיון שלך, אבל דברים השתנו. אני מדבר על התקופה של לא יותר מחמש שנים אחורה. למרות שלישראל מקום מכובד באינדוקטרינציה היא לא לבד שם. עוסקים שם בנושאים כמו אוריינטציה מינית, הפלות, איכות הסביבה, גלובליזציה (שני האחרונים תוך הדגשה ברורה של הצד האנטי מימסדי) ועוד שאר ירקות שהם על סדר היום של הפוליטיקה התקינה בארה''ב.
היום זה מאוד נדיר שלמי שהוא שאינו מזוהה עם הקו הרשמי של מימסד הפוליטיקה התקינה נותנים להשמיע את קולו במיסגדות אלו.
אירגונים כמו הילל עושים פעולה ברוכה, אבל הם מתקשים מאוד להגיע לכלל ציבור הסטודנטים.
_new_ הוספת תגובה



ישראל אתה לא סותר את דברי .......
דוד סיון (יום שני, 18/08/2003 שעה 21:09)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

בנושא הפעילות בקמפוסים אולי אתה מדייק יותר בהגדרת הפעילות הלא אקאדמית בקמפוסים. אבל זה לא החלק העיקרי בהערותי שמשום מה בחרת לא להתייחס (אולי להתעלם....כפי שעושים האירגונים אותם היטבת לתאר....).

1. ההתעלמות וההדחקה עליהן אתה מדבר הם מחלה של פוליטיקאים ואירגונים פוליטיים רבים ומגוונים (כולל אירגונים שאתה ודאי תומך בהם... ). זוהי לא בעיה אופיינית לאירגוני שמאל יותר מאשר לאירגונים ציוניים ואחרים עם גישה חיובית ליהדות וישראל.

2. לא התייחסת לנזקים שגורמים/גרמו אירגונים תומכי המלחמות שניהלה/מנהלת ארה''ב. מה על הנזקים שגורמים משטרים ואירגונים שנתמכים על ידי ארה''ב.

משום מה אתה ממשיך להדגיש את ''החלק הריק של הכוס,'' שחשוב להכירו (דע את האוייב), ובולט בתקשורת אבל שולי.
_new_ הוספת תגובה



מאמר שמצייר תמונה של כוס
סוחר נדל''ן (יום שני, 18/08/2003 שעה 12:38)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

החלק הריק של הכוס גדול יותר מהחלק המלא. מיון הסטודנט נעשה לפי קריטריונים מפלים ואינדוקטרינציה שיטתית.

לאחר מכן, הרבה סטודנטים מבינים וחשים בסיאוב האקדמיה ותופסים פינה מרוחקת. אבל חלק מסויים נלכד בשטיפת המוח שלה.
_new_ הוספת תגובה



החלק הריק של הכוס הוא הפחות משמעותי
דוד סיון (יום שני, 18/08/2003 שעה 13:32)
בתשובה לסוחר נדל''ן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמירות כמו שלך, שאינן מבוססות, לא ממש משכנעות לגבי גודלו של החלק הריק.

גם המאמר וגם התגובה שלי לא עסקו בנושא מיון סטודנטים באוניברסיטאות. אבל כמובן אשמח אם תלמד אותי מעבר לסיסמאות שאתה כותב.

שטיפת מוח היא ''סכנה'' בכל אירוע חברתי או אחר שמעורבים בו אנשים או כתביהם. זה כולל דת, פוליטיקה, שתם שיחה ועוד. אני מניח שמבחינתך יש שטיפת מוח ''חיובית'' ושטיפת מוח ''שלילית.'' לא?
_new_ הוספת תגובה



פשוט מבריק!
אריה פרלמן (יום שני, 18/08/2003 שעה 19:03) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אולי אני נשמע כמו חסיד שוטה - אך מנכ''ל-כל-המנכ''לים-שאין-מעליו-מנכ''ל - יעיד שאינני כזה.

אבל מה לעשות?

מעולה הוא מעולה הוא מעולה.

היה תענוג לקרוא - וחבל מאוד שנגמר.
_new_ הוספת תגובה



לבר ניר: מאמר חשוב ומחכים, נהניתי.
רפי אשכנזי (יום שני, 18/08/2003 שעה 21:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



על מצפונו של מי ''קורבנות'' הנצחון בעיראק?
דוד סיון (יום שלישי, 19/08/2003 שעה 20:18) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''על מצפונו של כל מי שהתנגד למלחמה בעיראק כל שבוע שעובר - 200 קורבנות חפים מפשע נוספים.'' כך טענת במאמר.

המלחמה עדין לא תמה - היא מתנהלת בעצימות נמוכה את כותב. אבל לנצחון במלחמה נגד המשטר של סאדאם יש כבר לא מעט קורבנות. היום שמענו על פיגוע התאבדות. '' 16 נהרגו ועשרות נפצעו בפיגוע התאבדות במטה האו''ם בבגדאד.''
על מצפונו של מי תטיל את ''הקורבנות'' של תוצאות המלחמה בעיראק? על אלו שהיו בעד המלחמה וגם הוציאו אותה אל הפועל?
_new_ הוספת תגובה



על מצפונו של מי ''קורבנות'' הנצחון בעיראק?
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 20/08/2003 שעה 0:32)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

דויד, האם אתה באמת חושב שפיגוע הטרור בבגדד מהווה בדיעבד סיבה מספקת שבגללה צריך היה לאפשר למישטרו של סאדם להמשיך במלאכת הרצח השבועית שלו? תמהני.
זה סוג התגובה שהייתי מצפה לה מספירו או מאחד מהקולמוסאים, לא ממך.
תחשוב רק על העידוד המוסרי שמבצעי פעולות טרור כאלה ושולחיהם מקבלים מהתגובות מהסוג שלך כאן.
_new_ הוספת תגובה



על מצפונו של מי ''קורבנות'' הנצחון בעיראק?
רועי שוובה (יום רביעי, 20/08/2003 שעה 0:48)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

העניין הוא, כנראה, שישנן אלטרנטיבות נוספות, ואני מנחש שזה עצם ביקורתו של דוד (ואתקורן אם אני טועה).
זה לא רק: תיתן להם להמשיך בשלהם או שתיכנס ותכבוש אותם.
ישנם הרבה ויכוחים על איך אפשר להחליף שלטון במדינה. כשמדובר בשלטון מיעוט, בד''כ אין צורך לכבוש את השטח, אבל לתת להנהגה לחמוק, אלא ההיפך - לבצע ''חיסול ממוקד'' של ההנהגה.
אפשרות אחרת: לאחר שכבשת את השטח, אל תתמזמז ותשקע בביצה טובענית, אלא תיצור תחליף לגיטימי של שלטון. גם זאת אין האמריקאים עושים. אפילו הנפט, אחת הסיבות העיקריות למלחמה זו, אינו נשאב ומייצר התייקרות עולמית. משהו קרה לאמריקאים בעת הכניסה לעירק, ויש בהחלט את מי להאשים.
_new_ הוספת תגובה



אתה ממש מגזים.................
דוד סיון (יום רביעי, 20/08/2003 שעה 4:03)
בתשובה לישראל בר-ניר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

איזה דמגוגיה בגרוש אתה מפזר. מי שמפגין ומדבר נגד המלחמה בעיראק (טרם יצאה לדרך) הוא בעצם האשם בפשעי משטרו של סאדאם. הרי משתמע מדבריך שללא אותם אירגוני השמאל הללו לא היה קם ומתעוות משטרו של סאדאם. איזה ניתוח מציאות פשטני ולא חכם ......

מי שמעלה היהורי כפירה לגבי המלחמה ותוצאותיה הוא האשם במה שהיה לפניה. עוד מעט תגיד שסאדאם לא אשם כלל .... רק אותם אירגוני ''שמאל'' קיקיוניים ואני אשמים.

מתי תקרא את דברי כמו שהם מבלי לחפש מה אני ''באמת'' חושב. נכון שאני לא תומך נלהב במלחמות, ובמיוחד בזו שמתקיימת בעיראק. אבל מהיכן לקחת את השטות שאני חושב שמשטרו של סאדאם היה צריך להמשיך ולהתקיים כדי להמשיך בפעולות הרצח והנבלות האחרות שלו.

עד כמה אתה מזלזל באינטיליגנציה שלנו?
_new_ הוספת תגובה



על מצפונו של מי ''קורבנות'' הנצחון בעיראק?
יועזר (יום רביעי, 20/08/2003 שעה 10:45)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

''על מצפונו של מי תטיל את ''הקורבנות'' של תוצאות המלחמה בעיראק? על אלו שהיו בעד המלחמה וגם הוציאו אותה אל הפועל?''

באמת, כדי שלא אלקה בגופי, מה התשובה, דוד סיוון, לשאלתך זו?
_new_ הוספת תגובה



על מצפונו של מי ''קורבנות'' הנצחון בעיראק?
דוד סיון (יום רביעי, 20/08/2003 שעה 11:20)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה צריך להפנות את השאלה למי שהאשים את מתנגדי המלחמה ברצח שביצע סאדאם (הוא או משטרו). אתה גם יכול לענות על שאלתך בעצמך. בכל מקרה, אם לא ברור לך, אני העליתי את השאלה כדי רק להראות כמה לא נכונה הגישה שהוצגה במאמר המאשימה אופוזיציה לא משמעותית (שלא השפיעה כלל על מדיניות האמריקאית בקשר למלחמה), ברצח שביצע משטרו של סאדאם.

הגישה הזאת מזכירה את הסיפור על הרקדן שטוען שהריצפה העקומה אחראית ליכולתו הירודה. בקיצור האירגונים השוליים שמתוארים במאמר לא אשמים בעוולותיו של סאדאם. המירב שאתה יכול להאשים אותם זה סיוע לא אפקטיבי ביחסי ציבור.
_new_ הוספת תגובה



בוא נעסוק בהבנת הנקרא
יועזר (יום רביעי, 20/08/2003 שעה 13:47)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אתה כותב שבר ניר מאשים את האופוזיציה ה''לא משמעותית'' ברצח שביצע משטרו של סאדאם. האם זה מה שבר ניר כתב? תקרא ותסביר לי שגם אני אבין.

(בר ניר) ''נניח לרגע שההתנגדות למלחמה בעיראק היתה נושאת פרי, והמלחמה הזאת לא היתה מתרחשת. זה היה מביא לכך שהרצח השיטתי הזה יימשך, ויימשך בלא שייקבע מועד לסיומו, כל שבוע שעובר - 200 נרצחים נוספים. כל אחד מאלה שהתנגד למלחמה בעיראק, אם באמצעות מאמר בעיתון, אם באמצעות יציאה להפגנה ברחוב ואם באמצעות חסימת עורקי תנועה, כל אחד כזה הביע באותו הזמן את תמיכתו בפשע הברוטאלי הזה. על מצפונו של כל מי שהתנגד למלחמה בעיראק כל שבוע שעובר - 200 קורבנות חפים מפשע נוספים. זו הצורה בה בחר השמאל הליברלי בעולם כמעט ללא יוצא מן הכלל להביע את הזדהותו עם העם העיראקי.''

אני חולק עליך בעניין נוסף: ההתייחסות לאירגוני ההתנגדות כארגונים ''שוליים''. להערכתי הם אינם שוליים כלל ועיקר. בכל מה שקשור בישראל הם היום הזרם המרכזי ברוב העולם המערבי. ומה לעשות שאני קרוב אצל עצמי ומזהה בהם סכנה לקיום נחלת אבותי הזערורית. אותה נחלה שעל סיפונה גם אתה נמצא ומחורר בה חורים.
_new_ הוספת תגובה



הבנת הנקרא
דוד סיון (יום רביעי, 20/08/2003 שעה 14:25)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אמנם הזכרת זאת בסוף דבריך אבל הפיסקה האחרונה של דבריך היא העיקרית בעיני. אסור לחלוק על דעתך שהאירגונים הללו הם סיכון קיומי למדינת ישראל. אם אני חולק עליך, בכתב או בעל פה, אני מחורר את הספינה על סיפונה אנו חיים. כל עוד החוק לא אוסר עלי, ולכאורה יש חופש ביטוי, אני לא זקוק לרשות/אישור ממך.

מה שעצוב כאן שאתה מנסה להפחיד אותי/אחרים שדעתם (בעיקר בגלל שהיא לא מקובלת עליך), לא מעשיהם, מסכנת את מדינת ישראל. כל הכבוד לחופש הדיבור ''המוגבל'' נוסח יועזר.

אני גם חולק עליך בפרשנות למה התכוון ישראל בר ניר על אשמת מתנגדי המלחמה. הנה ציטוט מתוך הקטע שהבאת (שים לב בעכיקר לקטע השני של המשפט בו יש קביעה קטגורית/מוחלטת): ''כל אחד מאלה שהתנגד למלחמה בעיראק, ..... , כל אחד כזה הביע באותו הזמן את תמיכתו בפשע הברוטאלי הזה.''

אני מקווה שהצלחתי הפעם להסביר את עצמי מספיק ברור.
_new_ הוספת תגובה



תשובה פנטסטית
יועזר (יום רביעי, 20/08/2003 שעה 14:47)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

המלה ''אסור'' היא שלך. אני מתיר לך לחלוק על דעתי. אתה משמיץ אותי בדברך על חופש הביטוי שלי, אולי אתה רואה השתקפות ראי? אני לא מנסה להפחיד אותך. כתיבתך מפחידה אותי כי הגדמים שעליהם היא יושבת אינם מבוססים על הבנת הטקסטים הנכתבים אלא על התפיסות שלך.
הציטוט שלך מבר ניר הוא חלקי ומטעה. המשפט של בר ניר הוא בלשון עתיד. ולא אכתוש יותר במכתש.
_new_ הוספת תגובה



מי משמיץ?
דוד סיון (יום רביעי, 20/08/2003 שעה 16:16)
בתשובה ליועזר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אני עסקתי בהשמצה במה אתה עסקת?

בקטע הקודם כתבת שאני מחורר חורים בספינה-מדינת ישראל, כי חלקתי על עמדתך. וכעת אתה מדבר על זה שדברי לא מבוססים. ''כתיבתך מפחידה אותי כי הגדמים שעליהם היא יושבת אינם מבוססים על הבנת הטקסטים....''

מה זה אם לא השמצה (גם בתאור העובדות וגם בסגנון)?

אבל אני מקבל את עמדתך האחרונה ''ולא אכתוש יותר במכתש'' (שהוא ביטוי מעניין ועשיר).
_new_ הוספת תגובה



לכתוש במכתש
יועזר (יום רביעי, 20/08/2003 שעה 18:00)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שמח שהביטוי מצא חן בעיניך, אך למען הגילוי הנאות הביטוי שייך ל''משלי'', אני רק עושה בו שימוש בעת הצורך.
_new_ הוספת תגובה



אני מוכן להרחיק לכת
סוחר נדל''ן (יום רביעי, 20/08/2003 שעה 15:46)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

ולטעון שכל הקולות ה''דמוקרטיים, ליברליים והומניסטיים'' במערב שהתנגדו למלחמת עיראק ועדיין מתנגדים לכיבוש, הם כוחות דסטרוקטיביים המקדשים את זכותו של הרע על הטוב, גם אם זה עולה בדמם של מאות אלפי עיראקים (ואיראנים).

גם אם עיראק לא היתה יצרנית נשק בלתי קונבנציונלית (והיא היתה) וגם אם לא תמכה בטרור (והיא כן), אז היתה כל עילה מוסרית להשליך את סדאם לפח האשפה של ההיסטוריה ולו רק משום שהוא היה דיקטטור, טרוריסט שנהג לחסל את אזרחי ארצו.
_new_ הוספת תגובה



הרע הוא טקסט
ההוא (יום רביעי, 20/08/2003 שעה 16:11)
בתשובה לסוחר נדל''ן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל לא זו הבעיה הבעיה היא שכולם ימניים ,כולם כולל את חומסקי ,הרי אתה לא יצאת נגד בזמנו כאשר המערב תמך בפינושה או במישטר האפרטהייד בדרום אפריקה ,הכל ממחוזות הבורגנות.הבורגנות מתחפשת ומזהמת את הקריאה התמה בהתחזות לרדקלית.

האקדמיה מבליטה אצל הימין רגש נחיתות ולכן יוצאים נגד חומסקי הפרופסור(ע''ע דוד לוי שיצא נגד הפרופסורים) ,למרות שהאקדמיה היא האמא של הבורגנות.

האקדמיה משמרת את הכוחות השמרניים בעיקר ,לאדם כמו חומסקי שהעכוז הבורגני שלו תקוע עמוק בלב האקדמיה מיחסים פה פעילות חתרנית ,וזה אכן משעשע.

הרי האיש ניזון במשך שנים מכספי הבורגנות הוא ודומיו נהנים מחופש מוחלט לנהום בזכות הפונדמטליזם תחת הקתדרות שלהם .
_new_ הוספת תגובה



לא היה טוב ממני שיצא נגד
סוחר נדל''ן (יום רביעי, 20/08/2003 שעה 17:01)
בתשובה לההוא
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

פינושה והאפרטהייד. שום שמאל בארץ לא פעל נגד האפרטהייד. ממשלת רבין הראשונה היתה ממיטב ממשלותינו שהידקו את היחסים עם דרום אפריקה. דווקא בגין הוריד את פרופיל היחסים.

האקדמיה לא מבליטה לימין כלום. כי הימין לא צריך את ה''בליטה'' הזו. מרבית אנשי האקדמיה הם אנשי מרכז וימין ושמאל מתון (הבורגנות). המעט שבמעט הם שמאלנים קיצוניים שעושים את כל הרעש הסיזיפי הזה. והם אכן ''אוכלי חינם'' הניזונים מהרוב רק בשל רוחב ליבם.
_new_ הוספת תגובה



דויד, השאלה איננה
ישראל בר-ניר (יום רביעי, 20/08/2003 שעה 4:57) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אם אתה תומך או לא תומך במילחמות. אין אף אחד [בין השפויים לפחות] ש''תומך במילחמות''. הבעיה עם אלה שהיתנגדו (בדיבור ובמעשה) היא שהם לא הפנימו את העובדה שההיתנגדות למילחמה בעיראק (ואני בפרוש מבחין בין ''אי תמיכה'' לבין ''היתנגדות'' - במיוחד כשמדובר במעשים), משמעותה תמיכה במישטרו של סאדאם ובמה התמיכה הזאת מיתבטאת.
גם לאמר סתם כך ''אינני תומך במילחמות'' זה חסר משמעות לחלוטין. אין הכללות. השאלה היא תמיד מה האלטרנטיבה. גם במילחמה הכי גרועה צריך וחובה לתמוך אם האלטרנטיבה יותר גרועה. ואינני מיתכוון להמצאה האווילית של השמאל הישראלי המכונה ''מילחמת אין ברירה''. אין דבר כזה, כי תמיד יש ברירה. זו רק שאלה של סולם עדיפויות.
_new_ הוספת תגובה



אני משועשע למחצה
ההוא (יום רביעי, 20/08/2003 שעה 15:34) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כאילו שדוד הוא נציג השמאל האנרכסטי הזה שעליו בר ניר מכוון את חיציו ,דוד כפי שאני רואה אותו הוא בן יקר ובורגני שמרן של העבודה לדורותיה ,אני אפילו לא מיחס לו שמאלנות יתרה .

הוא שם בעיקר מפני שרגליו כבדות מידי לחיפושים..

השמאל האנרכסטי לדעתי אינו תומך סאדאם מובהק ,הוא בעיקר שמאל רומנטי ,אנרכסטי כי זה סוג השעשוע שמנפקת חברת השפע המערבית לבניה השובבים.

ההתרסה כנגד השלטון או מי שנתפס כאוחז בקרנות המזבח הכוחניים של המערב אינה פעולה של אידאולוגיה צרופה ,היא אינה שונה מהותית מאותם ימניים ניאו-פאשיסטים שמגלחים ראש והולכים להכות ביהודים ובשחורים בקרנות רחוב.השמאל האנכרוניסטי בדומה לימין הפאשיסטי אוהבים להכות ביהודי בהבדל שאת המאלכה הם עושים תחת החיפוי האקדמאי.

מדובר על כנופיות בעיקר ,חלק מהכנופיות אכן התמקם בכמה מוסדות חינוך אקדמאיים שלמרבה הפלא משמשים בעיקר את המימסד שעליו נובח חומסקי והאוריינטליסט החבר של ברננבאום. האקדמיה היא האמ אימא של המימסד.

השמאל הישראלי העאלק אנכרונסטי הוא די דומה ,מדובר בבני השלטון מפאניקי ,בורגנים בני בורגנים ,שכל הדלתות פתוחות בפניהם .
אתה פותח עיתון והנה נובח עליך נציג של מישפחת ברעם ,וכבר אינך מבין מי זה הברעם התורן ומי זה ספירו הגיבור שלחם לצידו של אריק וקיבל רקע אדום שמתנוסס על דש בגדו עד עצם היום הזה לכל צרה שלא תבוא.

רוב המלחמות עד כמה שזה ישמע מוזר בין השמאל לימין הן מלחמות מדומות ,באותה מידה ליחס לדוד השמרן והבורגני מידה שמאלנית אחת היא מעשה פזיז מאין כמותו.

מכל השמאלנים שנתקלתי בהם הרוב המוחלט הם בנים מפונקים של העבודה או האבודה לדורותיה ,הם נהנים מפירות העבודה של אבותיהם ,שטופים ברכוש בורגני ורושפים כמו שמאלנים עם בלורית .

דוד עצמו לדעתי הוא ימני שמרן ,שנמצא בהחלט מכוח האינרציה באיזה פלג שמישהו נוטה ליחסו לשמאל.

זה כמו שנאמר שאורי אבנרי שמאל ,מה פתאום?

אבנרי הוא בורגני עלוב ,לוחם של אצ''ל שחי מפי המימסד וסגד למימסד כל ימיו ליטף ופיטפט את גבורות הדמויות של המימסד על הצד הרכלותי שלהם כל ימיו אפילו ימי התפארה של העולם הזה.

אין שמאל ,ולא היה מעולם שמאל.

שמאל במהותו הוא אנטי מימסדי והבכי והנהי של האנשים משמאל עאלק הוא על כי נלקחה מהם הראשות בידי ימנים גדולים מהם היינו ביבי ושרון וכו.

המימסד כולו ואבנרי עד ספירו ועד דוד הם ציונים וחלק מהמימסד ,המימסד הזה בערוב יומו חש תפארה בתקיפות מתלהמות של הימין בפורומים השונים ,פה הם שמאלנים-למה הם שמאלנים?
כי ככה גורס הימין שמשתתף במישחק וחושש שיופיע שמאל אמיתי באופק.

אבל בבנקים או היכן שסופרים רכוש אמיתי ,כולם עד אחרון השמאלנים עאלק הם בורגנים כבדי רכוש ,קאפטליסטים בדיוק כפי שחומסקי במשך שנים נהנה ממשכורת כבדה של פרופסור מהמניין באוניברסטיה מערבית מימסדית ובורגנית.

הכל עבודה בעיניים כך קורה ששמאלני פתאום חש צורך להגן על איזה צדיק בדמותו של סאדאם.

ולא שלימין הקאלסי אין את הסאדמים שלו ,הרי שלל של מנהיגים פאשיסטים נהנו במשך שנים מתמיכת הימין.

האבסורד חוגג עד כדי מיאוס שעה שחבר כנסת של מרץ תומך בלא פחות ,במפלגתו של היידר הניאו פאשיסט האוסטרי.

לדבר על שמאל במונחים מאורגנים שכביכול טעונים במישנה סדורה זו הפלגה רצופת הבלים למחוזות סהרורים.

ישנה פה חבורה שלמה של בורגנים שניכסו לעצמם את השמאל והם מותקפים ע''י אנשים שניכסו לעצמם את הימין.

למעשה הימין והשמאל היינו הך ,אין הבדלים מהותיים בין ספירו לבן פרלמן ,למרות ששניהם מתעבים איש את רעהו.

ההבדל העיקרי בניהם הוא הבדל שבין כנופיה מרחוב איקס לבין חברתה מרחוב וואי.

אין פה ריב אידאלוגי אלא ריב חמולות.

כשאתה נובר בציציות של השמאל אתה מגלה בורגנות מבוססת על ממון כבד ,כשאתה נובר בימין אתה מגלה אותה בורגנות שגם מבוססת בממון כבד.

בבחינה פרקטית של האלקטורט השמאלני פה בארץ הזו נראה שמצביעים של המיפלגה האיסלמית מיחסים עצמם לשמאל,לא פעם אני נתקל בחבר כנסת ערבי ממיפלגה איסלמית צועק ומתלהם על ליכודניק בנוסח -פאשיסט!!
וזה למען האמת די מצחיק ,אז למה שנרחיק לעבר סאדאם?

הרי האלקטורט השמאלני עאלק בישראל נהנה במשך שנות דור מתמיכה של פודמטליסטים מוצהרים.
והימין הימין הוא לפחות על פניו פחות צבוע ,הוא אכן ימין.
והרי במשך חודשים שנים ויותר כותב פה אורי אבנרי על ידידו עראפת במין סגידה שמזכירה סוג של עיוות תוכני עם מגמה פתלוגית.
עראפת שהוא מנהיג פודמטליסטי מטיבעו ,שאין לו ולו בדל של הגיג מהפכני ראוי ופרוגרסיבי כלפי עתיד טוב יותר לעמו ואונברסלית לאיזור בכלל ,עראפת נואם את נאום השאידים בשם הקידמה ונאחז בבורגני של המהפכה הציונית כביכול אורי לוחם החירות הפאשיסטי מקרב האצ''ל.

משעשע עד כדי בחילה...
_new_ הוספת תגובה



מאמאר מצוין!!!
נורית (יום חמישי, 22/11/2007 שעה 20:42) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי