|
על תרגום ועל עיבוד ועל מה שביניהם | |||||
אריה פרלמן (שבת, 17/05/2003 שעה 11:14) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
אריה אתה איש רב תוכן | |||
|
|||
ממה שאני יודע (באמצעות הפורום) אתה מכיר ומבין טוב את המערכת הפוליטית בארץ. אתה גם בעל תוכן ערכי והשקפת עולם שמבוססת על ידע רב (הרבה יותר מהרבה אנשים בציבור שלנו). לבסוף בשבוע האחרון מצאתי שאתה גם עשיר בנכסי תרבות. יכולת מוזיקלית לא קטנה וגם יכולת תירגום. בולטת גם היכולת הגבוהה שלך להסביר ערכים/עמדות/נושא. | |||
_new_ |
דוד: אני מוכן להסכים עם ההערה האחרונה | |||
|
|||
וגם זה בהסתייגויות. הלוואי שהיה לי רבע מהעושר התרבותי שאתה מייחס לי. אבל אני תמיד משתדל... בכל מקרה: רב תודות. | |||
_new_ |
נאה דרשת, אריה | |||
|
|||
תרגום טוב זו מלאכת אומנות בזכות עצמה. | |||
_new_ |
תודה לאריה פרלמן | |||
|
|||
פשוט נהניתי! | |||
_new_ |
לו יהי זה שכרי, כחולבן. | |||
|
|||
_new_ |
ועוד סוגיות בתרגום | |||
|
|||
לפני כ- 10 שנים תרגמתי מספר מאמרים עבור PC-Magazine מאנגלית לעברית. לכאורה - אין פשוט מזה, משום שמדובר על תרגום טכני של מאמרים שבהם יש שפע של מונחים שניתן להשאיר בשפת המקור. מצאתי את העבודה די קשה, בדיוק בשל ההתלבטויות שאריה מעורר במאמרו. הקשה מכל היה כשהגעתי להסבר בעניין סוגים שונים של תוספות זיכרון למחשב. האחת נקראה extended memory והאחרת - expanded memory. בסוג הראשון מוסיפים כתובות זיכרון שלא היו קיימות לפני כן. בסוג השני מוסיפים תאי זיכרון שישתתפו בכתובות קיימות, והמעבד צריך להתעלם מתאים מסויימים ולפנות לאחרים בטכניקה שאינה חשובה כרגע. איך לכתוב זאת בעברית? כל תוספת זיכרון נקראה אז ''הרחבה''. כיצד לומר שזיכרון המחשב יכול לגדול 'לאורך' וגם 'לרוחב'? לא מצאתי שום פתרון שהניח את דעתי. לבסוף השארתי את המונחים בשפת המקור והסברתי את ההבדלים בערך כפי שעשיתי זה עתה כאן. לפני מספר שנים יצא בעברית הספר ''הרפתקאות ז'יל בלאס'' מאת אלן-רנה לסאז' בתרגומו המצויין של עידו בסוק. ניכר היה שעבודת התרגום והבנת הסב-טקסט היו כה נרחבות, עד שהערות השוליים הפכו לחלק נכבד מהטקסט, והיה צורך להתעמק בהן כדי להבין את הסיפור בצורה נכונה ומלאה יותר. מובן שקריאה מעמיקה שכזו היא על חשבון שטף הקריאה הנפגע מכך. גם עבודותיה של רנה ליטוין בתרגום ''הרפתקאות אליס בארץ הפלאות'' ו''מבעד למראה'' של לואיס קרול סובלות/נהנות מתרגום איכותי והערות מעמיקות שכדי להתעמק בהן יש צורך להפסיק לקרוא את הטקסט. יצירותיו של שלום עליכם, שנכתבו ביידיש, תורגמו לעברית מספר פעמים. לראשונה הן תורגמו על ידי חתנו של שלום עליכם, י.ד. ברקוביץ, עוד בימי חייו של שלום-עליכם. יתכן שתרגומים מאוחרים יותר הם מדוייקים יותר מן הבחינה הטכנית, אך שפתו של ברקוביץ היא זו המשמרת את טעם העיירה היהודית במזרח אירופה, אולי בשל המלים הארכאיות. הן גם אלה שנקלטו בזכרון הקולקטיבי. ''טוביה החולב'' מצלצל הרבה יותר מוכר מאשר ''טוביה החלבן'' המדוייק יותר. גם ''אשרי, יתום אני'' נשמע לי הרבה יותר מוצלח מאשר ''איזה כיף לי, אני יתום''. | |||
_new_ |
תרגום ספרי מחשבים | |||
|
|||
דווקא בתחום זה נעשה ניסיון לעשות סדר בדברים. הוצאות הספרים הגדולות שבתחום זה אימצו את המילון של מיקרוסופט (במקורו הוא מילון שמשמש את מיקרוסופט לגיור תוכנות) והן דורשות מהמתרגמים לתרגם מונחים כפי שהם מופיעים במילון זה. כך יוצא שיש מינוחים מוסכמים ויש האחדת שפה, לא רק בין ספרי ההוצאה, אלא גם בין ספרי ההוצאות השונות ובין הספרות המקצועית בתחום לתוכנות ולמערכות ההפעלה שעל המחשב. בתחום זה לא קיימות כל כך בעיות הנפוצות יותר בתחום התרגום הרגיל. כמעט ולא קיימת התעסקות בבעיית משלב (רמת השפה). בעיות של התאמה לארץ ולתרבות המקומית נפתרות די בקלילות, בהתאם לכללי ההוצאה (ההחלטה אינה נתונה בידי המתרגם), ובשל אופיו של תחום זה, אין כמעט קושי של מציאת המילה המתאימה (אין צורך בשפה עשירה). | |||
_new_ |
נ.ב,. לפי מילון מיקרוסופט... | |||
|
|||
expanded memory מתורגם: זיכרון EMS ו- extended memory מתורגם: זיכרון XMS והחיים קלים. | |||
_new_ |
מעניין. | |||
|
|||
1. האם המילון מקוון? 2. האם ידוע לך אם הוא היה קיים לפני 10 שנים? | |||
_new_ |
יובל, בתשובה לשאלותיך | |||
|
|||
לא ידוע לי אם המילון נמצא ברשת (אולי באתר של מיקרוסופט ישראל). הוצאות הספרים קיבלו אותו בלי בעיות (קובץ XLS, ויש לי עותק מלפני שנתיים). אם הוא עדיין קיים, אני משערת שאפשר לקבלו ממיקרוסופט ישראל. לא נראה לי שהמילון היה קיים לפני 10 שנים. הוא פותח לשם גיור תוכנות (Office בעיקר). אני נתקלתי בו לראשונה בשנת 1997, אז הוא היה בראשית דרכו ולשימוש פנימי בלבד. | |||
_new_ |
אינני יודע אם זה מהמילון של מיקרוסופט | |||
|
|||
אבל יש לי בבית רשימה של מונחי מחשב בעברית שמי שהוא שלח לי לפני כשנה, שכמה מהם יכולים לשמש חומר למערכון הומוריסטי (אני כרגע בנסיעה, אבל בשבוע הבא אני מתכונן להביא לכאן מספר דוגמאות). תרגום של מיסמכים ומונחים טכניים זה תחום בפני עצמו (כמו כל הנושא של כתיבה טכנית). במיוחד בתחום המחשב, החיים יותר חזקים ממה שמנסים להכתיב, וכמו בשפת הדיבור, מונחי סלנג שתיפתחו בשטח יהפכו בסופו של דבר לסטאנדרד. זכורה לי אפיזודה מלפני למעלה מ 20 שנה. במיסגרת בחינות סוף השנה נבחני הקורס בפיסיקה אותו לימדתי באוניברסיטת ת''א ישבו באותו חדר עם ניבחנים מקורס בתורת המחשב. הצצתי מתוך סקרנות בשאלון שלהם. אחת השאלות היתה ''כתוב שיגרה . . .'' לקח לי הרבה זמן לתפוס ש''שיגרה'' היתה המונח העברי ל''Routine'' שהוא דווקא תרגום מצויין. לא ניתקלתי במונח הזה בכל הקריירה שלי, לא לפני כן וגם לא אחרי כן. | |||
_new_ |
Subroutine | |||
|
|||
המונח שיגרה (או שגרה, ההוצאות חלוקות בעניין) דווקא נפוץ מאוד בספרי תכנות המחשבים. בד''כ הוא תרגום של Subroutine. | |||
_new_ |
כניראה שאני לא קורא מספיק ספרים | |||
|
|||
או שאינני קורא את הספרים הנכונים. בדיבור או במיסמכים בהם עסקתי, אף פעם לא ראיתי את זה. אבל אני בהחלט מקבל את דבריך. | |||
_new_ |
ודייק | |||
|
|||
נראה לי שהתרגום המדוייק אמור להיות: שיגרה = routine תת-שיגרה = subroutine | |||
_new_ |
נכון, אבל | |||
|
|||
בתחילה השתמשו בתת-שיגרה, איכשהו זה לא כ''כ תפס אולי זה נחשב מסורבל מידי. | |||
_new_ |
אניקה, האם הקובץ אסור בהפצה? | |||
|
|||
אם הוא מותר בהפצה, אשמח אם תשלחי לי עותק. | |||
_new_ |
מיקרוסופט מפיצים אותו בעצמם | |||
|
|||
ראה קישור מצורף (אם כי לא ברור כמה הקובץ מעודכן) קישורים: מילון עברי מחשבים לפי מיקרוסופט: ftp://ftp.microsoft.com/developr/msdn/newup/Glossar... | |||
_new_ |
הפנטסייה של מודארה | |||
|
|||
ובכן אריה, אם תחפוץ לדון על הדרך בה ניתן לקחת את הסולמות ביצירה הזו ולהפוך אותם לארפז'ים ייתכן ואוכל לחדש לך פה ושם בעזרת אצבועים מעניינים עליהם שקדתי עם האמן אדגר דנה. תוכל לכתוב לי למייל המצורף קישורים: : mailto:ytk234@walla.co.il | |||
_new_ |
ועוד סיפור בענייני תרגום. | |||
|
|||
השבוע הייתי בטיול בירושלים. בעין כרם נכנסתי לכנסיה שעל פי המסורת הנוצרית נולד בה יוחנן המטביל. בין שאר הדברים שם ישנו ספרון קטן שבו תיירים יכולים לעיין על אודות עין-כרם. לא כל כך הספקתי לקרוא בספר, אבל ראיתי את הכותרת שלו: ''Ain Karim''. אינני יודע מי אחראי לתעתיק המשונה הזה, אבל יש כאן פתח לתרגום קלוקל. פירוש השם ''עין כרם'', בערבית ובעברית, הוא המעיין של הכרם. השם ניתן מפאת ריבוי כרמי הגפנים והזיתים באיזור (הידעתם? במקור - ''כרם'' יכול להיות גם מטע של עצי זית). בערבית, השם ''קארים'' פירושו 'גדול'. זהו אחד מכינוייו של אלוהים. התעתיק האנגלי יכול להיות מתורגם בקלות ל'עינו של אלוהים' בערבית. סביר שכל חוקר של השפות השמיות שיתקל לראשונה בשם זה דרך הספר האמור יחשוב שזוהי הכוונה. אמנם - לא סביר שיש כיום חוקר שפות שמיות שלא שמע על עין-כרם במשמעותה המקורית, אך מי לידינו יתקע שתמיד יהיה הדבר כך? | |||
_new_ |
יש הרבה דוגמאות, רובן מהטלוויזיה | |||
|
|||
למשל, איך תתרגם Nights In White Satin? בערוץ 3 תרגמו ''אבירים במשי לבן''. יש עוד הרבה, אך זו הדוגמא היחידה שאני זוכרת כרגע. | |||
_new_ |
קישור לעניין תרגומי סרטים | |||
|
|||
דיון נפלא לעניין תרגומים מצחיקים בסרטים ניתן למצוא בקישור שלמטה. היות שהדיון התפתח לאורך זמן, קשה לספור כמה דוגמאות ניתנות שם. לדעתי - מאות. קישורים: מניח רעפים נוצרי. אתר 'עין הדג': http://www.fisheye.co.il/story_234 | |||
_new_ |
אריה, תוספות קטנות ושאלה | |||
|
|||
נתחיל מהשאלה.האם שמעת ספציפית על מלחין מסויים אשר כתב יצירתו בסולם מיוחד לשם סיבה מיוחדת? קורה שכותבים לדוגמה בדו מאז'ור בכדי לתת ליצירה גוון פשוט יותר. האם לכך הכוונה? חוץ מזה הזנחת את הפוטנציאל של העיבוד כהצמדת אותו לסגנון אחד. בפועל אם ניגשים לעיבוד של קטע מסויים מסתכלים על השינוי באופנים רבים, ביניהם-שינוי הסולם, שינוי המקצב, הקצב ואפילו האקורדים. בכלליות אפשרות לשנות את הסיגנון לגמרי. לדוגמה אשב ליד הפסנתר השחור שלי עם תווים של טריו ליולה, קונטרה באס ולאוטה (אם אינני טועה) של ויולדי. שנה שעברה עשיתי עיבוד לאותו הקטע. שיניתי את הכלים לפסנתר, קונטרה באס ותופים. את הקצב הגברתי, ניסיתי למצוא מהם האקורדים של היצירה ולרשום אותם בפשטות באותיות, החלטתי כי אני רוצה להפוך את הטריו של ויוולדי לקטע ג'אז סוער-ביפ בופ. לכן גם העדפתי להשאיר את המקצב על ארבעה רבעים. מה שהתקבל בסוף הוא תופים שמנגנים סווינג היסטרי, קונטרה באס שמנגן באס מהלך (walking bass), ופסנתר שמוביל את הקטע במלודיה ובהרמוניה. כמה סיבובים של אילתורים וחזרה למנגינה במקור, איתה גם סיימנו. זוהי דוגמה לעיבוד. לבאס יכולתי לתת גם אקורדים שונים לגמרי שייתנו צבע אחר לקטע, לתופים יכולתי לומר שיינגנו רוק כבד ואילו אני יכולתי לנגן על הפסנתר בלדת פופ זולה... כל שינוי קטן הוא שינוי גדול. יש מיליון אפשרויות שונות שיגרמו ליצירה להישמע שונה לגמרי. מקווה שיכולתי להסביר טיפה יותר, נמרוד פינסקי | |||
_new_ |
צריך להעביר את המסר של הסופר | |||
|
|||
לפני הרבה שנים, אשתי מלכה מנדס ז''ל, עבדה בתחנת הטלביזיה הישראלית היחידה שאז היתה. היא היתה אז המפיקה, העורכת ו המ ת ר ג מ ת של הסרט הערבי ששודר מדי יום ששי. אגב, בטלביזיה עד היום אנשי המחלקה הערבית סבורים שהתרגומים שלה היו התרגומים הטובים ביותר. וזה נבע משתי עובדות. כילידת מצרים, היא שלטה בערבית המצרים שלטון ללא מיצרים, והכירה את מיכמני הלשון של השפה בשימוש היומיומי. והעובדה השניה, היא דאגה להעביר את ה מ ס ר (לא את השפה) כפי שהתכוון לכך הסופר. הייתי שותף לה בהרבה התלבטויות כיצד לתרגם מונח או ביטוי כזה או אחר. בתרגום לטלביזיה (גם לקולנוע), יש מגבלה של זמן, אי אפשר להרבות במלים כתובות כי הדיבור הוא מהיר), ויש מגבלה של מקום (מספר סימני הדפוס שאתה יכול להכניס בשורה הוא מוגבל). הטכניקה שאשתי בחרה בה, להעביר את המסר לצופה מחד, והכותרת צריכה להשלים את התמונה מאידך. במקרה שאריה ציין, לגבי ''הארבעה ביולי'' שנכתב במקור. בארה''ב אין אדם שהמושג ''ארבעה ביולי'' לא נהיר לו. ואילו אצלנו, לא רק שהארבעה ביולי לא נהיר כלל ועיקר, אלא שלצערנו הרב, אפילו ה' באייר אינו ידןע לכלל הצבור מהו. ולכן, המתרגם צריך לתרגם את המושג Forth of July ליום העצמאות. וכמובן, כאשר מופיע בספר פתגם כלשהו, חלה חובה על המתרגם להעביר את רוח הדברים ולא את לשונם. כלומר, אם השפה משתמשת בענבים להעברת המסר, ובשפת התרגום יש פתגם דומה שמעביר את המסר בעזרת תפוזים, למשל, יש להשתמש בפתגם של שפת התרגום. | |||
_new_ |
מאמרך ,כמשב רוח ביום חמסין | |||
|
|||
ואת זה, קשה לתרגם לאנגלית. | |||
_new_ |
הערך המוסף של ההינף המושכל - מול ''דומה אבל זה לא''. | |||
|
|||
בדוגמא שהבאת אודות הפנטסיה של אלונסו מודארה (שאיני מכירו - אבל ''התגריתי'' לשמוע נוכח התאור הדליקטסי) הביצוע ה''פתוח'' הוא שעושה את ההבדל בהארכת משכי הצלילים ויצירת מופע סימולטני של צלילים רבים (במהלך דעיכת הדהודם הטבעי), דבר הגורם לאפקט הדיסוננטי היחודי. שני הביצועים, כפי שציינת - הפתוח והסגור, יעברו את מבחן הכשרות (ואת מבחן בוזגלו, אולי - למרות שהדבר פחות בטוח: הקשבתו של בוזגלו-אלפונסו העממי נעשית במיטב חושיו ואינה פורמליסטית גרידא). בעברית היינו אומרים על על הביצוע הסגור והמשמים: ''כשר אבל מסריח'' או סתם ''זוועה'' או ''דרעק''. האם 2 הביצועים נבדלים זה מזה מבחינת השקעת מאמץ? האם המבצע ה''סגור'' הוא עצלן יותר? לא בהכרח. אז מה נאמר עליו, מה נאמר? שהוא עצלן מחשבתית (ורגשית) הגם לא שעצלן פיזית. האם רק עצלן מחשבתית? אולי התכוון דווקא לאפקט הסגור על מנת ליצור תחושה ''מענינת ושונה'' ממה שהקהל רגיל לה? אז גם לא עצלן מחשבתית. פשוט ערל לב. לכן דיברתי על השילוב של מחשבה ורגש, ועדיין זה לא ממצה; יש כאן משהו אחר: ביצוע עם השראה מול ביצוע נעדר השראה, חרף כל הטקסטים המתפלפלים שבעולם העשויים לנמק את הטינופת או ה''דרעק'' (כגון: ''לנער את קהל השומעים מהרגליו''; ''לזעזע את הקהל, כן כן, בשביל זה אני מוכן אף לפסל בחרא יבש''.) הדבר דומה ל''חפר'' שהישקיע כספו במסעדה ''כדי לעשות מכה'' ומהר: פירסום בכל המקומונים, המקום הופך לאופנה זמנית (''חייבים לבוא לאלדו-ראבאק''). הקישוטים, הריהוט והארכיטקטורה - ''לא רגיל'', ''לא ראינו עוד דבר כזה''. האוכל - כמו בכל מקום, אולי בתוספת אקזוטית של ''צפרדע עם ניתחי לבבות שור מעופץ'' או סלט הבית ''מוצרטינה עם צלפים ומחלב דישון''. רגע, כמו בכל מקום? הסלט היווני, החומוס וכד' עומדים בדרישות הסטנדרטיות - אז מה אם החומוס מעט מעומלן-יתר, הסלט היווני - שמנוני יתר כיד השמן והעיפוש והגבינה הבולגרית היבשה והטפלה. ''כמו בספר'', עדיין - אם לתרגם ישירות ביטוי אנגלי by the book ; אנא, תן לנו ביטוי עברי טוב. חסרה כאן השראה, או ההינף המושכל. לא צריך אקזוטיקה מיותרת, אך שיהיה פשוט טוב. ומתי מפתחים עוורון ליסוד האיכות, לתרומת הערך המוסף של ההינף המושכל - זה שעושה את כל ההבדל? או, יש כמה מצבים כאלה: בהמון - כאשר אוסף אינדיוידואלים הופכים להמון מבוהם הנגרר אחר אופנה וכל דבר אחר. לא תמיד: גם צפייה במשחק ביציעי מגרש כדורגל הינה חווית המון, אך כאשר אתה שומר על שיפוט טוב, כיד התבונה העממית. אבל אופנה אינה כזאת: זאת קשורה בתצהירי מיצב עצמיים (''ראו, זה מעמדי בחברה''). גם האווירה בקרב העובדים במוסדות ותעשיות ציבוריים מפתחת עוורון לאיכות - דבר הניכר למשל בשרות לקהל או באיכות המוצר המופק. יש לקהל ברירה? ב''מילא יקנו את מוצרינו'' אין הוא אמור ''להצביע עבורך'' (תוך העדפתך על מתחריך) באמצעות כספו, והאיכות ותרומת ההינף המושכל אינם חשובים כלל. | |||
_new_ |
מיכאל, אתה מפספס את העיקר | |||
|
|||
הביצוע הסגור של הפנטזיה של מודארה הוא דווקא הקשה יותר... במקרה זה הביצוע ה''עצלני'' או הקל יותר הוא הפתוח. אך גם אילו היה מדובר במקרה הפוך - הנגן שביצע את הביצוע הסגור הוא אחד מגדולי נגני הגיטרה בתבל, כך שאין צל של חשד שמא התעצל... אלא שהדיון לעיל הוא מיותר לחלוטין: הוראת הביצוע (מאת המלחין!!) היא מפורשת וחד-משמעית: ''כמו נבל''. לכן - כאן מתלכדים שלושת ההיבטים: 1) הוראת המלחין; 2) יופי הביצוע; 3) קלות הביצוע. | |||
_new_ |
מדוע? אמרתי דווקא שאין כאן עצלנות פיזית וביצועית | |||
|
|||
אלא עניין אחר לגמרי - עצלות מבחינת מאמץ ההינף האיכותי המושכל. כך למשל, בארצות עניות רבות רבים עובדים רבים מאד בעמל חרוף, אך בהיעדר הערך המוסף של המאמץ היוצר - היכול דווקא להקל במאמץ פיזי - עבודה זו תפוקותיה זעומות או חסרות איכות של ערך. זוהי לדעתי טעותו הגדולה של קרל מרקס - שבניתוח מושג העבודה או המאמץ היצרני (של ה''הומו פאבר'' - האדם המייצר) ניטרל לחלוטין וטאטא הצידה את מרכיב היסוד של יצירתיות מושכלת בעבודה. וזה אולי החטא הקדמון של העצלות האמיתית - האמא של כל העצלויות - העצלות לחשוב באופן יוצר ורב מימדי וסימולטני על מספר אספקטים, (תכופות תוך שילוב רגש, דמיון טעם אסטטי וחוש פרופורצייה למשל, תלוי בתחום ובנושא) . חווה מתפתה אחר ערמומיות הנחש הקדמוני במן ערמומיות סקרנית נחפזת, ואחר השם הנוצץ ''עץ הדעת'' ולא מנסה להבין כלל את יסוד העניין, ומיהו ומהו הנחש, מה כוונתו והאם הוא ''אוביקטיבי לגמרי ושוחר רק טוב'', ואחר מה היא נוהה כאן, ומהן ההשלכות .. | |||
_new_ |
לאריה: מאמר יפה וחשוב | |||
|
|||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |