  
  
  
|
  חמור כחול-לבן / טור שבועי | |||||
| אריה פרלמן (יום חמישי, 17/04/2003 שעה 23:07) | |||||
|
|||||
 הצגת המאמר בלבד |
 |
 |
|
||
  יציאת מצרים |
|||
|
|||
ובכן, המוקש הראשון במאמרך היא הקביעה כי בני ישראל יצאו ממצרים. ואכן, לאדם דתי היוצא מתוך דרך חשיבה דתית אין בכך כל ספק - הרי עובדה זו כתובה במפורש בתורה. אולם לאדם חילוני המבסס השקפת עולמו על דרך החשיבה המדעית, נקודת מוצא שונה. ענף המדע העוסק במקרא ונקרא ''ביקורת המקרא'' אינו מקבל את התורה כספר היסטוריה ואת המופיע בה כעובדות היסטוריות כלל, ואף מוכיח זאת בעזרת סימוכין מדעיים. לגבי דידו של אדם שזו השקפת עולמו אכילת המצות היא בבחינת פולחן דתי של מיעוט במקרה הטוב וצורה של כפייה דתית במקרה הגרוע. לעניין ''לא הספיק בצקם להחמיץ'': הלחם במצריים נאפה כיום באותן השיטות בהן נאפה בתקופה המיוחסת ליציאת אבותינו ממצרים. ללחם העממי המצרי לא מוסיפים שמרים, והבצק עומד בשמש שלושה ימים וקולט שמרים מן האוויר, וכך מחמיץ ותופח. מבחינה זו הלחם הנאפה כיום הוא ''עוקף'' מצה כשלעצמו בהיותו נאפה כשעה עד שעתיים לאחר ערבוב הבצק. השמרים המוספים ללחם אינם שונים בהרבה מ''שעון שבת''. אז למה לאכול מצות בפסח ולא לאכול חמץ? התשובה פשוטה מאד: כי אנחנו יהודים. אלפי שנים אוכלים בני עמנו מצות בפסח ולא אנו נהייה מנתקי השלשלת הזו. זכות זו אינה שמורה לאיש מאיתנו, אם הוא מגדיר עצמו כיהודי. יהודי הוא חוליה בשלשלת העם היהודי, פרט לכל שאר עולמו. (לדעתי). חג שמח | |||
| _new_ |
 |
|
|
||
| יציאת מצרים והסרת מוקשים |
|||
|
|||
אין במאמרי שום מוקש. יציאת מצרים - כולל רוב האירועים הנלווים לה - הם עובדות היסטוריות ומדעיות לעילא ולעילא, וכבר דנתי בכך לא פעם. אינני יודע כמה זמן לוקח לך לקרוא ספר ממוצע, אבל אם נצא מתוך הנחה שמדובר ב- 20 שעות - בהשקעה של כ- 80 שעות ועוד כ- 200 ש''ח - תוכל לקבל נקודת מבט שונה לחלוטין מכל מה שהורגלת אליו. ישנן בעיות קשות עם ביקורת המקרא, מהן מתודולוגיות ומהן - איך נאמר - פסיכולוגיות, וכבר סקרתי בעבר מאמר של חוקרת המקרא פרופ' שרה יפת - שמציג את עיקרי הביקורת על ביקורת המקרא - בהתמקדות בתקופה הפרסית - וזאת מפי פרופ' מהזרם המרכזי לכל דבר ועניין. אך גם אם נלך צעד אחד קדימה - ונסכים לצורך הדיון שיציאת מצרים והאירועים הנלווים אליה הם כולם אמת לאמיתה - גם אז נותרת השאלה העקרונית בעינה: האם עלינו לזכור את יציאת מצרים דווקא על-פי הכללים והמנהגים שנקבעו בתורה ועל-ידי חז''ל - או בדרך אחרת. עמדתי היא כי אין לנקוט בדרך אחרת. אין לשנות את ההגדה ואין לאכול חמץ. אני מקבל את הערתך לגבי דרכי הכנת הלחם אז ועכשיו - אך עדיין לא נפגמת מהותו של הציווי, שהיא: להצניע ולהפחית ממאכלינו, על-מנת שנרגיש - מעט ובסמליות אמנם - כמו רעבים הבורחים במדבר. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אריה שים קישור |
|||
|
|||
לק''י אריה, שים קישור למאמר של פרפ' שרה יפת או שלח לי בדוא''ל או סתם תן ציון מקום. אגב, אשמח שוב להתיחסותך למאמר של פרופ' מנשה הראל בנתיב האחרון על ההתישבות הישראלית בהר. הרי לפי וליקובסקי זו התקופה הפרסית לפי הבנתי. אליצור | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אליצור היקר |
|||
|
|||
1) בשביל להתייחס למאמרו של מנשה הראל צריך קודם כל... לקרוא אותו! למרבה הצער יש לי רק שתי עיניים. זה עתה סיימתי לקרוא את ספרו המצויין של עו''ד יוסי דר: ''אהרן ברק ומנעמי שלטון החוק''. עוד אגיע לזה. 2) להלן הקישור למטה, וליתר ביטחון גם כאן: דיון 643 קישורים: סוף האמת לנצח: דיון 643 | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ביקורת המקרא |
|||
|
|||
ביקורת המקרא היא ענף גדול ורחב של מחקר, שאינו מסתמך על הארכיאולוגיה כעל ענף הראיות הראשי שלו. עוול גדול אתה עושה לחוקרים רבים על ידי הצגתה של ביקורת המקרא כצד אחד של המטבע. בין חוקרי המקרא הגדולים קיימים חילוקי דעות ותפיסות רבות ומגוונות, וודאי שאין הם מציגים חזית אחידה. על הטיעון כי המקרא כולו נכתב בתקופה הפרסית אני שומע בפעם הראשונה למרות שהרביתי לקרוא בכתבי חוקרים רבים. לא ולהאוזן הגרמני או אלכסנדר רופא הישראלי או אף זליגמן הדתי, כולם אנשי ביקורת המקרא לא טען טענה כזו. התיארוך היחיד המקובל על כלל חוקרי ביקורת המקרא הוא השערת דה וטה, הגורסת כי הספר המתואר במלכים ב כ''ב אשר נמצא בזמן יאשיהו המלך בית המקדש הוא ספר דברים. טיעון לדוגמה, מאחר וקצרה היריעה: בספר יהושע מתואר כיבוש הארץ בסערה תוך השמדת כל יושביה. והנה בספר שופטים, האמור לבוא לשיטתך אחריו מבחינה כרונולוגית מתברר שהארץ אינה כבושה, יושביה לא הוכרעו ולא הושמדו, ותהליך ההתנחלות מתבצע בה מחדש, טיפין טיפין. אני מציע לך, כאדם חרד ליהדות, להתחיל ולקרוא את כתביהם של אנשי ביקורת המקרא היהודים (ואף דתיים, לפעמים) : יצחק אריה זליגמן, אלכסנדר רופא, שמואל א לוונשטאם, יונתן הכהן. קישורים: מקור מעניין: http://www.hofesh.org.il/religion_merchants/claims/t... על ביקורת המקרא בכלל וחילוקי הדעות עם הדת: http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/deot/broyer3.htm | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איציק רון הנכבד |
|||
|
|||
הצץ בקישור שהבאתי בהודעה לאליצור. כיוון שהכרונולוגיה שעליה מתבססת ביקורת המקרא הינה - לפחות ככל הנראה - מוטעית - אין טעם שאעמיק לקרוא בה. כיצד היית מתייחס לניתוחים אסטרטגיים של חוקרי מלחמות נפוליאון, אם, למשל, היית חושד שהניתוחים הללו מתייחסים לשנים 1914-1918? הרי אז היית נאלץ לקבוע ראשית כל, האם מלחמות נפוליאון התרחשו בשנים 1799-1815, או ב- 1914-1918. בלי זה הרי נותרת תהום עמוקה בינך לבין אותם חוקרים: או שהם מגששים באפילה - או שאתה משרך דרכך בחושך. ללא הכרעה ברורה בנידון זה, אין ספק שהמשך הקריאה בצורה כזאת הינו ביזבוז זמן לריק. טענותיה העיקריות של ביקורת המקרא ידועות לי, וקראתי אותן ועליהן לא פעם. אולם - כאמור - כל עוד אני סבור שרוב חוקרי המקרא מחפשים את המפתח מתחת לפנס שנמצא כ- 550 שנה אחורה מהזמן הנכון - יהיה זה רק מגוחך שאמשיך להתעמק בחיפושיהם. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| למה ''הנכבד''? כי אני מרגיז אותך? |
|||
|
|||
ובכן מר פרלמן, צר לי לאכזב אותך, אך השערת דה וטה מקובלת היום על מרבית חוקרי המקרא הדתיים (שאינם משתייכים לביקורת המקרא). ושוב אתה חוזר על שגיאתך הראשונה: אתה מביא כאן את ''ביקורת המקרא'' כאילו היא מקשה אחת, גישה אחת בעלת השקפת עולם אחת. אין זה נכון.בתוך ענף המדע הקרוי ביקורת המקרא קיימות גישות רבות ושונות ותפיסות מנוגדות. הרי זה מה שמבדיל את הגישה המדעית מן הגישה הדתית בה אין מקום לדעות שונות ולחופש מחשבה. לגבי יציאת מצרים, הרי ישנן כמה עבודות יפות ומעוררת מחשבה, בקשר לשאלה האם התרחשה ומי יצא. אחת ההשערות מדברת על יציאה של שבט אחד בלבד, שבט לוי. תאוריה אחרת מנסה לחבר את בני ישראל אל שבט ה''ח'בירו'' או ה''עבירו'' המדברי הקדום, המתועד בספרות המצרית. כך או כך, הקיבעון המחשבתי של קבלת הדברים כפשוטם אינו במקומו בתקופתנו, בה יש פנים רבות לאמת אחת. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איציק רון, אתה בכל זאת ולמרות הכל |
|||
|
|||
נכבד. ולא בגלל שאתה מרגיז אותי (כי אתה לא), אלא בגלל שאתה מתייחס ברצינות לנושא. אתה לא חושב שאתה נכבד...? לענייננו, לא אמרתי שביקורת המקרא היא ''מקשה אחת''. אמרתי רק שהיא מתבססת על הכרונולוגיה המצרית ככרונולוגיה אמינה, ובתוך 'גבולות הגיזרה' הללו - ישנן חילוקי דעות וגישות שונות. כל התורה כולה - נכבדי ומכובדי איציק רון - היא שהכרונולוגיה המצרית איננה נכונה, על-פי מיטב הכרתי והבנתי. חוקרי המקרא הדתיים (יהודים כנוצרים) הם רובם ככולם אנשי מדע ישרים ומכובדים, שהולכים בדרך הסלולה והכבושה על-ידי מוריהם. אין בכך כל דבר רע. אך הדרך הסלולה שבה הם הולכים היא לא הדרך הנכונה, ולכן גם מסקנותיהם העיקריות אינן נכונות. קטונתי, איציק רון נכבדי. עפר ואפר אנוכי לרגלי הארכיאולוגים שחופרים בעפר ובאפר... אך כאשר התוודעתי לשתי גישות עיקריות שונות - בחרתי לקבל את האחת - כיוון שגם נציגה עלי אדמות (שכבר איננו עימנו למרבה הצער) וגם דרך הצגת הדברים ולא פחות מכך: דרך התגובה של הממסד המדעי לדברים - משכנעים אותי שהגישה שבחרתי היא הנכונה, ויידרשו כנראה עוד כמה דורות של מאבק על-מנת להשיב את הארכיאולוגיה ואת תולדות העולם העתיק אל מסלולם הנכון. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| עם ישראל שמר על מסורת החג פסח- |
|||
|
|||
במשך ארבע מאות שנה עד לכתיבת ספר דברים שכנראה עליו מדובר בתק' יאשיהו. כ''כ עם ישראל שומר על אותה מסורת מאז-שזה כבר 2400 שנה כולל הגלויות הגירושים וההשמדה וכו'. אז מה הבעיה לשמור מסורת. מה זאת אומרת היה או לא היה ?. ...והפרטים-זה הכל או לא כלום- ומהראש של החוקר.. אולי תחזור קצת למשמעות של תיאוריות. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| איציק רון ''הנכבד'' - לשון סגי נהור |
|||
|
|||
הטרגדיה האמיתית בהקשר של ''חמץ'' בפסח, היא בכך שהגויים מתייחסים לחגים שלנו ביתר כבוד מאשר כמה מאתנו. אם אתה צריך לחפש סימוכין ''מדעיים'' או פסאודו-מדעיים ליהדותך, אז מה אתה עושה פה? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שמעון מנדס היקר |
|||
|
|||
אין שום רע בחיפוש סימוכין מדעיים - אם הם קיימים! מדוע לטמון את הראש בחול ולהסתפק באמונה בלבד? זאת יש לעשות בנושאים שממילא בלתי-אפשרי להוכיחם מבחינה מדעית, כגון קיומו של אלוהים, או השיחה בין אלוהים לאברהם אבינו. אך מדוע לא לחזק את אמיתות המקרא עם הממצאים המדעיים והארכיאולוגיים? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| לשמעון |
|||
|
|||
אינך בעל בית על היהדות. לא אתה ואף לא רבניך. למען האמת אינכם מייצגים אותה אף לשיטתכם, כי כידוע :''לא בשמיים היא'', ו''אחרי רבים להטות''. ואם נתייחס ברצינות לשתי הלכות אלו, הרי מספר הדוגלים ביהדות הדתית האורתודוכסית אינו עולה על כ 15% מהיהודים, והשאר הלא הם חילוניים, רפורמים וקונסרבטיבים. קצתי בניסיונותיכם העלובים להכתיב לבני העם היהודי מי הם ומה הם, מה עליהם לאכול ומה לחשוב. אינני זקוק לרשותך כדי להיות כאן או בכל מקום אחר, ולהגדיר עצמי כיהודי כאוות נפשי. ואני מציע לך לזכור את מצוות ''והצנע לכת'' ולשמור על לשונך. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| ראה נא- בחג הסוכות- שקשור איכשהוא |
|||
|
|||
לחג החרות והמצות-היה וישנו מנהג בקיבוצנו[שבו כבר אינני-מסיבות שונות]- להקים דוכנים לענפים השונים ביניהם דוכן פלאפל לענף גידולי שדה וגם תירס חם. חושב שזה מנהג יהודי ? רק מה..מה שחשוב זוהי התחושה של ציון החג. נוצרי או מוסלמי איננו מציין את חג הפסח- וכידוע לנוצרים ישנו הפסחא. כל היתר אלה זיבולי מוח-[לא שלך] מה הרב ההוא אמר ומה זה אמר- ולהוכחת הענין המעבר בין העזים שפלט הרב הגאון-יוסף. ובכלל המסורת היהודית בנויה נדבכים נדבכים כמו 'חרם דרבי גרשום' למשל. ולכן חלק מדבריך- בכלל משוללים בסיס. ובכלל מדובר בסמלים-כמו כד השמן-והנרות-והחלות-והדגל הציוני-והמנורה..שנמצאת לתפארה על שער טיטוס. יש כאן מצד אחד אמונה-ומצד שני הזדהות. הגיון אין. | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| אין לי אלא לחזור על דברי אבי עליו השלום |
|||
|
|||
''לפעמים דוקא מתחשק לי לאכול מצות בפסח אבל איך שאני נזכר בפרצוף של הרב גורן יוצא לי החשק הזה תיכף ומייד''. לצורך העניין, כל אחד מוזמן להזכר ברב שהכי מעצבן אותו... | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| שתדע לך שמצה מרוחה בחמאה זה מעדן אמיתי |
|||
|
|||
ואם על החמאה אתה מוסיף ריבת פטל - פטל אמיתי לא צבע מאכל - זה מעדן מלכים כמעט. באמת | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| מצה בריבה-מעדן. כנ''ל מצה עם גבינת קוטג' |
|||
|
|||
9 אחוז וזיתים סורי מבוקעים של בית השיטה..וסליחה על הפרסומות- שאעבור לאידיש.? | |||
| _new_ |
|
|
|
||
| באין ציפור שיר , גם חמור לזמיר יחשב... |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|
|
||
| שכחת לחרוז? יחשב לזמיר מתאים יותר, לא? |
|||
|
|||
| _new_ |
|
|  | |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |
© פורום ארץ הצבי