פורום ארץ הצבי Enter the forum
Articles
Discussions
About FAZ
FAZ people
columns
Links
Previous page
Bulletine Board

SearchFeedbackAdd to Favorites
RSS Feed
מה זה?
כן, לשבור!
אריה פרלמן (יום רביעי, 15/01/2003 שעה 22:40)


כן, לשבור!



אריה פרלמן






בימים אלה, אנו עומדים אולי בפני אחד השינויים ההיסטוריים הכבירים ביותר במפה הפוליטית והאידיאולוגית של ישראל, והוא: קריסתה של תנועת העבודה הישראלית.
בכוונה אינני אומר: ''תנועת העבודה הציונית''. אין במפלגה הזו תנועה, אין ציונות, ובוודאי שכבר אין עבודה...

הפעם הראשונה שספגה תנועת העבודה מכה ניצחת - היתה בבחירות 1977 - שבהן זכה הליכוד בראשות מנחם בגין בשלטון. תנועת העבודה היתה כבר אז בשלב של ירידה תלולה בכוחה ובמעמדה - אך ראשיה ההיסטוריים (ישראל גלילי, יגאל אלון, גולדה מאיר, משה דיין, מאיר יערי ויעקב חזן) היו עדיין חיים ובחלקם אף פעילים; כתב העת המעולה שלה (''מגוון'') עדיין המשיך לצאת לאור; פה ושם עדיין קמו קיבוצים; ונכסיה העיקריים (ההסתדרות וגרורותיה) היו עדיין בידיה.

ענק ציוני זה - לא די היה במכה האנושה הראשונה על-מנת להפיל אותו סופית על הקרשים. תנועה זו - שלחשו בה עדיין גחלות של התחדשות וחיוניות - התאוששה והיוותה אופוזיציה לוחמת - במידה ידועה גם ממלכתית ומכובדת - עד ששיחזרה את ימיה הטובים עם 44 מושבים בכנסת ה- 13.

גורמים שונים חברו יחדיו על-מנת לגרום למפלתה: מפלגת ''חיים חדשים'' (ומוות ישן?) בהסתדרות - שהדיחה את מפלגת העבודה מהשלטון באירגון זה - ניתוק קופת חולים כללית מעטיני ההסתדרות ומכירת חלק מנכסיה - אובדן של מרכז כוח ראשי למפלגה; חוק הבחירע הישירע - שגרע מכוחן של שתי המפלגות הגדולות גם יחד; כישלונו הברור והצפוי של הסכם ספטמבר השחור - המוביל לגורם ההחלשה הנוסף: הרוח השמאלנית-הרדיקלית שהשתלטה על התנועה - בעקבות התמוטטותו הרועשת של הסוציאליזם.


אמת, תמיד ישנה תקווה בלב להשיב ימים כקדם - ותנועה - שלא כמו אדם פרטי - מסוגלת לעשות זאת. אך דומני שכיום אין זה הכיוון שיש ללכת בו. מפלגת העבודה הפכה לגלגל החמישי של התנועה הציונית.

לאחרונה שמעתי הערכות מפי פרשנים - לפיהן אריאל שרון איננו מעוניין בהתרסקות מוחלטת של מפלגת העבודה. ואני שואל: מדוע לא, לכל השדים והרוחות?




עמרם מצנע, מנהיגה הכריזמטי והנערץ של מפלגת העבודה, נתן השבוע את אחת המתנות היקרות והנפלאות ביותר שיכול היה לתת למחנה הימין בפרט ולמדינת ישראל במיוחד. מתנה יקרה לאין-שיעור מהתפטרותו, והיא: ההכרזה החד-משמעית שבשום פנים ואופן - ייקוב הדין את ההר - לא תשב מפלגתו עם שרון באותה הממשלה.

זכור לי, שבתחילת פברואר 2001 - לאחר שהובס ''מנהיג מחנה השלום'' אהוד ברק ברוב מוחץ - הצהירו יוסי ביילין ופרופ' שלמה בן-עמי שאין להצטרף לממשלת אחדות; כי העם אמר את שלו, ויש לתת לדמוקרטיה לדבר, ולהעניק הזדמנות לימין לשלוט ולהוכיח את עצמו.
ובכן - אין זה סוד שחיבתי כלפי פרופ' בן-עמי ובמיוחד ד''ר ביילין איננה מרקיעה שחקים - אך בזאת הפעם הם נהגו ביושר ובכבוד, ועל כך הצדעתי להם אז ואני זוכר זאת להם לטובה גם היום.

לכאורה נקט מצנע באותו הצעד - אך הוא עשה זאת מאוחר מאוד, כגימיק תקשורתי היסטרי ותו לא.
אך בכל זאת - הוא הפיח בי תקווה שאולי בכל זאת לא יצליח שרון לממש את הסיוט הגרוע ביותר שעולה בדעתי, והוא: ''ממשלת אחדות'' - שהיא שם צופן לממשלת שמאל מטורפת - עם שינוי ומפלגת העבודה. אולי בכל זאת ייאלץ השמאלן האופנתי החדש, מר אריאל (''לא רוצה להיות תלוי במפלגות קיצוניות'') שרון - להסתמך על ידידיו, בעלי-בריתו, שותפיו לדרך וחייליו הפוליטיים הנאמנים - אנשי ארץ-ישראל השלמה.

אינני איש של אשליות - ואני מודע היטב לכך ששרון יעשה כל שלאל ידו על-מנת לחבור למפלגת העבודה - וכי אנשי מפלגת העבודה ישחטו את מצנע בשידור חי (במישור הפילוסופי, כמובן...) לאחר ההפסד הצפוי בבחירות - ובכך יסללו את הדרך איש אל זרועות רעהו.
אך מצד שני אינני פוסל את האפשרות - שתשוקתו העזה של שרון שמאלה - תעלה עליו את חמתו של הימין - כולל מס' 2, ו- 3 ברשימתו לכנסת - עד שייאלץ או להתנהג כמו שרון ''הישן והטוב'' - או שייאלץ לפנות את מקומו לנתניהו - או ייתכן שיתפטר ויילך לחוה, כי ה''קיצוניים'' - ר''ל - לא נותנים לו להרוס את מדינת ישראל.


בכל מקרה - אני קורא לכל איש ימין שמוכן לקבל את עצתי: כן - לשבור!

כן - לשבור, ולרסק את שרידיה העלובים של תנועת העבודה - לגמד אותה לאחד-עשר מושבים - ולנשא את שינוי לתשעה-עשר.

כן - לשבור! למחוק מעל המפה את החרפה, את הדבר הזה המתקרא ''לייבור ישראלי'' בקרב אומות העולם - להרדים לנצח את מפלגת הסוס המת - מפלגה שחציה רדיקלים; חציה אופורטוניסטים; וחציה שום-דבר.

אין ספק שהיעלמותה המוחלטת של תנועת העבודה - אי''ה - ככל הנראה בבחירות לא הקרובות אלא הבאות אחריהן - תהיה מצד אחד מאורע עצוב וטראגי בתולדות התנועה הציונית - אך מצד שני יהיה זה יום של לידה מחדש - יום של חיוך רחב על השפתיים - לאחר הסרת התוספתן.




חזרה לפורום

הצגת המאמר בלבד
הדפסת המאמר קפל תגובות פרוש תגובות תגובה למאמר
 
 


אריה, שוב הוכחת יכולת גבוהה של ניתוח המציאות
דוד סיון (יום חמישי, 16/01/2003 שעה 9:12) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו בטור על האמונה באל. מפלגת העבודה אכן בבעיה גדולה בה מסובך גם הליכוד. שתיהן מפלגות שיודעות להגיד מה לא והסתיר מה כן. לכן שתיהן, הניתוח לטווח ארוך, דועכות. ההתאוששות של הליכוד (מ-‏19 לכ- 30 מנדטים) היא זמנית בלבד. אני מתפלא עליך שאתה מקווה, לשיטתך, למשהו מביבי. הרי פעם אחת כבר העפתם אותו ואין שום סיבה שתמנו אותו שוב.

הקריאה בעד לשבור לא מוצאת חן בעיני ותמיד עדיף להשתמש בנימוקים למה להצביע בעד הימין. הקריאה הזו היא התלהמות מיותרת.
_new_ הוספת תגובה



על ביבי ועל שבירה
אריה פרלמן (יום חמישי, 16/01/2003 שעה 21:37)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

א) אין לי שום אשליות לגבי ביבי. הוא טוב כרגע בתור שוט נגד שרון, והוא גם הסתבך בשלל הכרזות והבטחות מפורשות נגד ''מדינה פלשתינאית''.

אמת - אני יודע שהבטחות אלו לא תעמודנה בדרכו אם יהיה נחוש להפירן - אבל ראשית, לא אמרתי שאני סומך עליו, ושנית - בכל זאת יהיה לו קשה יותר להשתולל ולצפצף על האינטליגנציה של כולם ולצאת נקי. לא בלתי אפשרי - אבל יותר קשה; שלישית - ביבי הוא למרות הכל איש ימין אידיאולוגי בכל רמ''ח אבריו, בניגוד מוחלט לשרון המפא''יניק. פירוש הדבר כי יש בו את היסודות הטובים שעליהם הוא יוכל, אם רק ירצה, לשקם ולתקן את דרכיו.

ב) ''התלהמות''.

אם לא שמת לב, השתמשתי במינוח של זאב ז'בוטינסקי, שדיבר בשעתו על שבירת המונופול של ההסתדרות וה''הגמוניה הפועלית''. הוא דיבר על ''לשבור'' כדימוי בלבד, ולא על שבירת עצמות.
_new_ הוספת תגובה



יא ברעכן, רק אל תשכח שבבחירות האחרונות
מי שזוכר (יום חמישי, 16/01/2003 שעה 9:28) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

הליכוד ירד ל 19 מנדטים וזה לא שבר אותו.
_new_ הוספת תגובה



אתה צודק.
אריה פרלמן (יום חמישי, 16/01/2003 שעה 22:01)
בתשובה למי שזוכר
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אבל הליכוד לא התרסק (עדיין) ושמר על חוט השדרה האידאולוגי שלו.

זה מה שאיפשר לו (בהנחה שהסקרים יתאמתו) לגבור על הירידה הזמנית שנבעה משינוי שיטת הבחירות.
_new_ הוספת תגובה



השמצת את מיצנע שלא בצדק
אסף (יום חמישי, 16/01/2003 שעה 12:43) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

מיצנע אמר לפני הפריימריס האחרונים לראשות מפלגת העבודה באופן ברור, כי לא יתמוך בהצטרפות לממשלת אחדות.
ההבדל בין אז לעכשיו הוא, שעכשיו גם פואד ופרס מכריזים על התנגדות כזו
_new_ הוספת תגובה



האמת בנושא הזה היא שהעיתוי, מבחינת מצנע,
דוד סיון (יום חמישי, 16/01/2003 שעה 13:07)
בתשובה לאסף
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

של ההכרזה היה מיותר. אבל האמת הכי גדולה, שאתה אריה מדגיש, היא שמפלגת העבודה איבדה את דרכה וזה לא התחיל מהשנה (תקופת מצנע). אם באמת איכפת לך מגורלה של מפלגת העבודה כדאי לך להתחיל בקריאת המאמר שוב כי הוא מסמן את המסלול היורד טוב מאד.
_new_ הוספת תגובה



שמחת עניים, שהיא פחותה בהרבה משמחה לאיד
רפי גטניו (יום חמישי, 16/01/2003 שעה 17:28) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

שכן לאחר הבחירות , ממשלה ימנית למהדרין, אך עם כושר ביצוע של ''שתי ידיים שמאליות'' כלשון העם, תעשה עבודה שמאלית למהדרין.

... ומיצנע יתמוך בשרון מבחוץ בצעדיי הפינוי הצפויים, כמו שמפלגת העבודה תמכה בבגין בניגוד לסרבני השלום שישבו בממשלתו.

אז מי אמר שההיסטוריה לא חוזרת ?
_new_ הוספת תגובה



מה זה אי''ה?
אבנר בן בסט (יום חמישי, 16/01/2003 שעה 22:11) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נדמה לי שפעם כתבת שאינך מאמין בקיום אלוהים כלשהו.
_new_ הוספת תגובה



לטובת העניין שהוא רוצה לקדם, הוא באמת יזדקק
רפי גטניו (יום חמישי, 16/01/2003 שעה 22:28)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לחסדי שמים.
כי על פני הארץ - המציאות אחרת.
_new_ הוספת תגובה



הסבר לאבנר ועד כמה מילים לאריה.
אליצור סגל (יום חמישי, 16/01/2003 שעה 22:43)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

לק''י

אבנר, חוששני שלא הבנת את המאמר שלו - אריה כופר בא\להים אבל מקיים את ההקשר התרבותי שלו. הוא כותב אי''ה משום שכך דרכם של יהודים לבטא את תקוותם לעתיד. במובן התרבותי היהודי הזה - אלהים כן קיים בעיניו.

ולאריה, כתבת שתגובתי סתומה מעט - לא ברור לי מה סתום. אבל אנסה להוסיף הסבר.
מה שאני חושב הוא שיהודים רבים בכל התקופות, קיימו את היהדות כתרבות בלי לחשוב על השאלה האם מקורה א-הי או לא. הם הלכו לבית הכנסת כי זו דרכם של יהודים לבטא את עצמם בשמחה ובצער. וכך גם שמרו שבת ואכלו כשר כי כך נוהגים יהודים. לדעתי מסיפורים שונים בתלמודים עולה תמונה מעין זו.
השבר שנוצר בדורות האחרונים הוא שבירה של קודים תרבותיים ולאו דוקא של קודים דתיים. במובן הזה אנשי השמאל שכחו מה זה להיות יהודים - במובן של שבירת הקודים התרבותיים - הם תומכים באכילת חזיר, חילול שבת בפרהסיא, הסתיגות מבתי כנסת, בוז שיטתי לכל דבר הקשור בהסטוריה היהודית במיוחד אם הוא קשור בהסטוריה של ארץ ישראל.

זה מה שהסביר לך משה פייגלין בראיון איתך - לנו הדתיים קימת אופציה להוריד וילונות על החלונות ולהשאר יהודים כי אנו מקימים את המסגרת היום יומית הבלתי פוסקת - קימה בבוקר, נטילת ידים, תפילה, תפילין, עד קריאת שמע שעל המיטה בערב - לחילוניים או מוטב שנאמר ליהודים התרבותיים - כי חילוני פרושו זר בארמית ואתה אינך זר - המסגרת היהודית הכללית צריכה להיות חשובה יותר מאשר לדתיים כי אין להם את המסגרת האישית. על סמך השותפות התרבותית - השותפות בקודים תרבותיים, מנהיגות יהודית יכולה לקיים שותפות בין יהודים דתיים לבין יהודים תרבותיים כי הבסיס המשותף הוא הקוד התרבותי ההסטורי המשותף. לכן משה הסביר שבעיניו עדיף שאתה תקבע את המסגרת של מותר ואסור בפרהסיה היהודית ולא הוא - כי לו יש מסגרת אישית שלך אין. לכן, לך זה אמור להיות חשוב יותר.
כמובן שאנו לא יהודים תרבותיים אלא יהודים דתיים אבל בדרך כלל בחיי היום יום לא צריך להיות חיכוך בין שני סוגי היהודים האלו, זו בעיקר בעיה פילוסופית שאפשר וצריך לדון בה בבית המדרש.

מסיבה זו גם אין אפשרות לשיתוף פעולה עם השמאל כי הם חותרים לניפוץ הבסיס התרבותי ההסטורי המשותף של עם ישראל.

אני מקוה שהסברתי את עצמי קצת יותר טוב.
אליצור
_new_ הוספת תגובה



אני מצטער, אליצור, להגיד לך שאתה
דוד סיון (יום שישי, 17/01/2003 שעה 12:44)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טועה. אף אחד שאני מכיר בשמאל מעונין לחתור תחת הבסיס התרבותי הזה כפי שאתה מגדיר. יש להם חילוקי דעות איתך איך זה צריך להראות בימינו אנו.

אני גם מכיר בין אנשי השמאל החילוניים שנוהגים כמו אריה לגבי התרבות היהודית.
_new_ הוספת תגובה



למרות דבריך, אליצור, אני חלק מההיסטוריה
דוד סיון (יום שישי, 17/01/2003 שעה 12:52)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

היהודית. זה בכלל לא תלוי ברצוני או ברצונך לשיתוף פעולה. בנוסף ממה שאני מבין על ההיסטוריה היהודית ובכלל בעצם אין לי לאן ללכת - גם לך. לכן כדאי שנלמד, למרות ההבדלים, לשתף פעולה.
_new_ הוספת תגובה



לדוד סיוון: יפה כתבת. חובה עלינו לשמור על קשר --
רפי אשכנזי (שבת, 18/01/2003 שעה 1:34)
בתשובה לדוד סיון
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

--והידברות {תרבותית} עם היהדות הדתית כי כולנו חלק ממכלול שלם הנקרא יהדות. לא כל השמאל חושב ומרגיש כמוך. חלקים מימנו שאת טיבת ציין אליצור, אכן בזים ושוטמים כל דבר המזכיר יהדות. לשמחתי אתה
ואלו שגדלו איתך שם {אצל בניו-גרינבויים}, במסגרת המיוחדת רחוקים מאד מאותם מתנכרים, ואפילו להיפך, מחפשים דרכם ליהודיות בדרכם המיחדת.
_new_ הוספת תגובה



רפי, נדמה לי שכולכם מגזימים גם בנושא היהדות
דוד סיון (שבת, 18/01/2003 שעה 8:43)
בתשובה לרפי אשכנזי
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

כמו בנושאים אחרים. מי שמפתח איבה ליריב פוליטי הוא מעין בולשביק. לצערי פגשתי לא מעט אנשים שחושבים עלי ועל כל השמאל המצטמק כמשהו דמוני.

הם טועים וכנראה יום אחד ילמדו. אני חולק על דרכם האידאולוגית והדרך המעשית להשגת מטרותיהם האידאולוגיות. לא יעזור כלום לי לך או כל מישהו אחר אני חושב שהכיבוש בצעד אחרי צעד (ברבים מן המקרים לפני החלטת ממשלה או גופי ממשל) הזיק להם, לנו ולמדינת ישראל. הנזק הוא מוסרי, פוליטי ומדיני ועוד לא שילמנו את כל המחיר.
_new_ הוספת תגובה



אכן הסברת את עצמך קצת יותר טוב.
אריה פרלמן (יום שישי, 17/01/2003 שעה 15:40)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

אך הייתי רוצה שתפרט יותר על אותם היהודים מתקופת הרמב''ם, שרמזת אודותיהם.

אני אגב לא מסכים איתך שאי אפשר לשתף פעולה עם השמאל. יש בשמאל שרידים (אכן, שרידים) של ''יהודים תרבותיים'' כפי שאתה מכנה אותם, ולא 'ישראלים בני-בלי דת משה'.

אהרון מגד ואייל מגד הם דוגמא לכך, ארי שביט הוא דוגמא לכך, לדעתי גם זאב צחור (למרות שאת השקפותיו אני מכיר פחות טוב).
_new_ הוספת תגובה



לאליצור: יפה כתבת. התאור עצוב אבל לא שלם.
רפי אשכנזי (שבת, 18/01/2003 שעה 1:39)
בתשובה לאליצור סגל
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



אי''ה - אם ירצה השם
אריה פרלמן (יום חמישי, 16/01/2003 שעה 23:07)
בתשובה לאבנר בן בסט
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

נדמה לי שהסברתי והבהרתי היטב מדוע אני משתמש בביטויים כגון אי''ה.

לז'בוטינסקי ולהבדיל יוסי שריד הכופרים מותר ולי אסור?

לא אוכל.
_new_ הוספת תגובה



לא אומרים ''להבדיל'' בין יהודי ליהודי.
נסים ישעיהו (יום שני, 20/01/2003 שעה 21:36)
בתשובה לאריה פרלמן
הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

_new_ הוספת תגובה



נוסח המאמר המקורי
יניב (יום שישי, 10/03/2006 שעה 2:26) הדפס תגובה/פתילקישור ישיר לתגובה זו

טקסט המאמר המקורי ''כן לשבור!'' של ז'בוטינסקי
_new_ הוספת תגובה




חפש בתגובות שבדיון זה:     חיפוש מתקדם...

חזרה לפורוםהדפסה עם תגובותתגובה למאמר


מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים.



© פורום ארץ הצבי