שקרים על טיל

המאמר מתפרסם בעת ובעונה אחת באתר המחבר זרקור.

רבות נכתב על השקר ולא תמיד בגנותו, לעתים תוך אמפתיה, תוך הבנה, משהו שטבוע בתכונות בני אנוש. הוגים, סופרים, אנשי מדע עסקו בנושא על כל מימדיו. הסופר וההוגה יוסף חיים ברנר אמר: ''לשקר יש לפעמים רגליים, אבל צריך לקצץ אותן''. רוצה לומר כי השקר אינו סביל, הוא פעיל. מכאן האמירה ''יש רגליים לסברה'' - כלומר זאת אינה נטולה בסיס.
היום בעולם הווירטואלי, הלוויני, השקר אינו זקוק לרגליים. הוא עף, ממריא ונוחת והאמירה ש''אפשר להונות איש אחד כל הזמן ורבים רק פעם אחת אך אי אפשר להונות את כולם כל הזמן'', אף היא מיושנת. קשה להונות מישהו כל הזמן. רבים אי אפשר להונות אפילו פעם אחת.

הדוגמה האחרונה היא האוניה ''צים אסיה'' אשר בהפלגה במימי המזרח הרחוק פגעה בספינת דייג יפנית ''פושימימארו 13'' שמה, ושבעה מספניה מצאו את מותם. צים, כנראה על פי דווחי צוות האוניה, הכחישה תחילה בכלל את עצם המעורבות בהתנגשות. אך מכיוון שמדובר ביפן ובעידן של לוויינים ובסימנים שניתנים לזיהוי, החלה מלאכת תיקון המעוות. תחילה בהודעת צים שאם אכן האוניה שלה אחראית היא תשלם פיצויים. אחר כך, נשלח בודק מטעם משרד התחבורה, ולבסוף מתגלה האמת והיא שהחבטה הורגשה אך הקברניט ישן, לא העירו אותו וסידרה שלמה של הסברים שאילו מלכתחילה היו נוהגים בחכמה, היו מונעים אולי לא את ההתנגשות אלא את המבוכה, ואות קין של שקר גס.

השקר הוא לא רק דבר לא מוסרי. התורה מלמדת אותנו (שמות כ''ג ז') כי ''מדבר שקר תרחק'' בעוד שמנהיגים דתיים וכלי קודש משקרים לשם שמיים. אלא מסתבר שהשקר ככל שהוא אולי מענג, אמנותי, ''לבן'', או גס, אינו משתלם. קחו לדוגמה את אנשי השדולה הישראלית ''אייפאק'' בכל הקשור לגילוי ממצאים חסויים על ידי איש הפנטגון בנג'מין פרנקלין. הסוף ידוע. שני אנשי ''אייפאק'' התפוטרו, ופרנקלין הודה, ואגב, בהודאתו הוא טרח לציין שהוא קיבל מידע חסוי גם מן הישראלים, במישרין או בעקיפין (צ.ג). אוי לבושה, לכלימה ולמבוכה. אמת ששקרים זכו אצלנו לפעמים ל''סנקציה פוליטית''. יצחק שמיר התבטא כי למען טובת העם מותר לשקר. אפילו בן גוריון נהג מדי פעם להתכחש לדברים שאמר. אלא שלשקרים הללו היו סייגים מובהקים. כיום אין להם שיעור. הם עוברים את כל המחסומים. יש להם רגליים וגם כנפיים ועוצמה של טיל. אפילו גוף שמאחוריו קונסנסוס ציבורי רחב, כמו צה''ל – משקר. אם רק נזכיר שקר אחד מיני רבים. ב-‏23 בדצמבר 2003 ירו חיילי צה''ל למוות בגיל נעמתי שהשתתף בהפגנה נגד הקמת גדר במסחה. ויש עוד דוגמאות בצה''ל של הכחשות בזק, שאין טעם למנותן. בכל המקרים הציבוריים הללו, ההכחשות התבססו על דיווחים. זאת בטרם נערכה חקירה רצינית.צה''ל החכם יורה ואחר כך שואל.

או קחו את נושא ''מפת הדרכים'', שראש הממשלה ואנשי משרדו מזכירים אותה השכם והערב, כאילו מדובר היה בתפילת שמונה עשרה. זאת בשעה שהאיש בה' הידיעה שמטפל מטעמו של ראש הממשלה בכל המגעים המדיניים עם הממשל האמריקני בכל הקשור ל''מפת הדרכים'', עו''ד דב וייסגלס, מתבטא בריאיון עיתונאי ש''מפת הדרכים נמצאת בפורמלין''. כלומר היא לא יותר ולא פחות מאשר בר מינן. מי כאן לא דובר אמת: ראש הממשלה ומקורביו, או יועצו הנאמן והמסור, והמקורב שבמקורביו, למעט בנו עומרי, עו''ד דב וייסגלס. סימן קריאה.

סבתי נהגה לומר: אם אתה רוצה דווקא לשקר, השקר הטוב ביותר הוא האמת. רבים מן הסבים היום הם לא אלה שהיו פעם, שלא לדבר על בניהם ונכדיהם. עובדה.

---