פוליטיקה ''עויינת'' בחו''ל?

ראש הממשלה: בזמן ביקורה בארה''ב של המשלחת שדנה בבקשת מענק האמריקאי לישראל, ''היה ביקור של אחד מראשי הקבוצה הזאת (''המורדים'' בליכוד) בקונגרס, ואותו מבקר הטיל את כל השפעתו כדי למנוע מישראל קבלת סיוע צבאי הקשור בהתנתקות, כדי למנוע את ההתנתקות. כשאני מסתכל על הדברים האלה, אני אומר - אפשר למחות, אבל אי אפשר למרוד''.

אפשר למחות, אבל לא למרוד

הפוליטיקאים שלנו מכל הזרמים אוהבים לפעול בחו''ל אפילו שלא בשרות משרד החוץ. יש להם סיבות ''טובות'' כמו לגייס מקורות מימון לניהול פעילות מקומית תוך עקיפת כללי מימון הבחירות. אבל הם יותר בולטים בפעילות מסיבות ''רעות''. אחת הסיבות הללו היא פעילות נגד מדיניות הממשלה המכהנת, או במטרה להכשיל את פעילות הממשלה כמו שמצויין בדברי ראש הממשלה.

הביקורת הכי קשה שאני זוכר בהקשר הזה היתה נגד ''הסכם ג'נבה''. היה מי שתיאר זאת כנסיון לייצג את ישראל על ידי מי שהובס בבחירות ושזה חמור יותר מחתירה תחת מדיניות הממשלה, גם אם זה לא כתוב בחוק (בר-ניר). מהר מאד התרחב הדיון לפעילות בארצות זרות אחרות. היה מי שבחר בדרך היותר ''חיובית'' על ידי הטענה שהפעילות של אנשי ימין מועילה יותר ''אין מה להשוות בין משלחות השמאל לימין...'' (אשכנזי). היתה גם תגובה מאד מאוזנת שטענה שיש דמיון רב בין משלחות שמאל ומשלחות ימין שפועלות בארה''ב ושאין הצדקה סבירה להפלות צד אחד על סמך הרגש (פרלמן). קיבלנו בעצם קשת רחבה של עמדות אבל אף אחד מאלו בעצם לא טען נגד התופעה בכלל.

אני לעומת זאת טענתי אז וגם טוען היום שפעילות פוליטיקאים בחו''ל נגד עמדת הממשלה היא לא תקינה ומזיקה. היו שהביעו דעה שלילית אבל הציגו עמדה שמשלימה עם פעילות כזו בארץ ידידותית. כמובן שעמדה כזאת סובלת מבעיית ההגדרה מהי מדינה ידידותית. אני לעומת זאת, אז כמו היום, משוכנע שפעילות נגד עמדת הממשלה גם בארצות ידידותיות מזיקה לאינטרס של מדינת ישראל.

הרי היכולת של מדינה כישראל לנהל מדיניות עצמאית היא כנראה מאד מוגבלת. על הרקע הזה, הוצאת ויכוחים פנימיים לזירה הבינלאומית מחלישה את עמדת המדינה במאבק האינטרסים הבינלאומי עוד יותר. מדברי ראש הממשלה מסתבר שהפעילות הזאת נמשכת בעוז ואף תפסה מאפיין חדש – פעילות ''עויינת'' על ידי חבר מפלגת השלטון. גם אם האיש הוא אלוף ההסברה פעולתו מזיקה ולכן מאד לא רצויה.

---