|
רפורמה בחינוך היא צמיחה | |||||
עגל הזהב / דוד סיון (יום שלישי, 25/05/2004 שעה 15:00) | |||||
|
|||||
הצגת המאמר בלבד |
זה ריאלי? | |||
|
|||
דוד, כתבת: ''אם השינויים, שיופעלו בסופו של דבר, יהיו מהותיים בכל ארבעת המאפיינים הללו...''. האם אתה רוצה להסתכן בהערכת הסיכויים שזה יקרה? | |||
_new_ |
אין לי אמצעים לתת הערכה טובה | |||
|
|||
אני רואה בעיות בהמשך הדרך: 1. כפי שכבר כתבתי (במשפט קודם) ''כבר כעת ברור שתהליך היישום לא יהיה קל בגלל מאפייניה העיקריים...'' של התוכנית. 2. עד עכשיו הוצגו רק העקרונות של הרפורמה ועוד לא הוגדר השלב היישומי שאמור להסתיים באוקטובר. בין היתר עוד לא ברור לי איזה תוספת תקציבית תידרש כדי ליישם את העקרונות (לשיפור השכר ולפיצויים עבור המפוטרים). אבל כבר כעת פורחות הערכות: למשל ד''ר יוסי דהאן טוען שזה יעלה לפחות 8 מיליארד ש''ח וזה לא סביר שיגוייס הסכום כאשר רק לאחרונה בוצעו קיצוצים חדים בתקציב החינוך (כרבע מתקציב החינוך כעת). 3. אני מנחש שאירגוני המורים יקשו על יישום הקטע שקשור בפיטורי מורים ושינויים בהרכב השכר החיוני כל כך לאפקטיביות של הרפורמה. בקיצור, יש עוד לא מעט סימני שאלה..... | |||
_new_ |
ארגוני המורים והמורים ישמחו מאד | |||
|
|||
מאחר וממילא רוב הצמצומים יהיו בצורה של פנסיה מוקדמת. יש אלפי מורים המשתוקקים לכך בכל לבם. הרפורמה עצמה נראית לא רצינית, ללא הקטנה משמעותית במספר התלמידים בכל כתה אין טעם בכל הסיפור. כמו כן יש לשים לב שכל העניין מתייחס אך ורק לחינוך הממלכתי בעוד שהחינוך העצמאי המהווה ברבע מכלל המערכת לא יושפע כלל ועיקר. | |||
_new_ |
לפי הבנתי כל המגזרים נכללים ברפורמה | |||
|
|||
אין אמירה מפורשת שכך יהיה אבל בעמוד 17, למשל, מדברים על פערי בינוי והצטידות בכל המגזרים. במקום אחר בדו''ח מדברים על פערים בין המגזרים שצריך לסגור. | |||
_new_ |
נחיה ונראה | |||
|
|||
_new_ |
למיטב הבנתי ישנה כאן מגמה ברורה | |||
|
|||
השזורה בין דפי הועדה להיטיב את רמת ההוראה בבתי הספר הממלכתיים ולהוזיל את השתתפות ההורים בהוצאות הישירות לחינוך, דבר שיגרום לנהירה חזרה של תלמידים למגזר הממלכתי. אנחנו נוכל להבחין אם מגמה זו אכן תצא לפועל לפי התייחסותה של ש''ס לתוכנית ועדת דברת. | |||
_new_ |
תקלות | |||
|
|||
ממה שקראתי עד עתה על עבודת הוועדה נעשתה חשיבה משמעותית ורצינית. עולות כמה שאלות בעניין הביצוע: 1. החופשות - עד עתה היו נהוגים חודשיים של חופשה בקיץ. הועדה קבעה כי החופשה תקוצר לשישה שבועות ותחולק לשני מועדים של שלושה שבועות בחורף ובקיץ. אני מזמין את חברי הועדה להתפרס בארץ, וללמד ארבעים תלמידים בכיתות לא ממוזגות ביולי. תענוג גדול מזה אין. בקיצור, עד שלא תמוזג כל מערכת החינוך אין מה לדבר על לימודים בקיץ, וגם אחרי זה לא יהיה מעשי לדעתי. 2. המנהלים - המנהלים אמורים לקבל סמכויות נרחבות ביותר. לאחר ביקורת על כשירותו של כח ההוראה הוחל לצמצמו בכרבע עד שליש. האם נערכה ביקורת דומה על יכולות המנהלים לעמוד בעומס ובאחריות החדשים? האם נבדקו השיטה והדרך בה התבצעו המינויים? אינני מותח כאן ביקורת על איכות המנהלים. רק שואל האם, כמו המורים, נבדקה כשירותם ונמצא כי רובם ככולם יעמדו במשימה החדשה. | |||
_new_ |
עד עתה פורסמו רק עיקרי ההמלצות | |||
|
|||
צריך לראות את תוכנית היישום שאמורה להיות מושלמת רק באוקטובר. עמוד 21 של מסמך הועדה מרכז רשימה של דברים שעדין לא טופלו (למשל תכנית תקציבית רב שנתית). בכל מקרה במסמך שפורסם יש קטע, עמודים 17-11, שמפרט מעט על מה נדרש ממנהל ועל אמצעי הבקרה. יש דרישה לרמת השכלה וכישורים מתאימים וגם על מאפייני ההכשרה הנחוצה. | |||
_new_ |
התכנית תלך למגירה | |||
|
|||
שליד המגירה בה מונחים דוחות מבקר המדינה. אוקטובר זה במהלך שנת הלימודים. שביתה במערכת החינוך או הבריאות,היא נשק לא קונבנציונלי. שביתה בנמלים או של הרשויות המקומיות,זה משחק ילדים בהשוואה. בלי שבירת כוחם של ארגוני המורים,מדובר בבזבוז זמן. | |||
_new_ |
תקלות | |||
|
|||
1. חום קיץ - נדמה לי שבשנים האחרונות בוצעו התקנות של מזגני אויר במרבית בתי הספר בארץ תוך חיוב ההורים בחלק מן הסכום. אני חושב שאם תקוצר חופשת הקיץ, תזורז גם סיום ההתקנה ביתר הכיתות (ונדמה לי שמספרן הוא קטן יחסית נכון להיום). 2. הפחתת מספר המורים - לדעתי זה צעד טקטי בלבד במטרה להיפטר ממורים בעייתיים או בלתי מקצועיים. לאחר פיטורי המורים האלה יגייסו מורים חדשים בעלי פרופיל חינוכי ומקצועי גבוהים יותר. זה מתחייב מהקטנת הכיתות והעלאת רמת ההוראה. | |||
_new_ |
מיזוג? | |||
|
|||
אולי אתה רוצה דיילת בכל כיתה שתחלק להם פחית קולה? כשאתה ואני למדנו,לא היה מיזוג ולא היה פחות חם. אם יצאנו מזה בחיים וללא נזק פיזיולוגי בלתי הפיך (לפחות במקרה שלי) אני מניח שגם הדור הנוכחי יוכל להתמודד עם ה ''חום '' הנורא. בתקופתי היו חלק מהכיתות במבנים טרומיים,מה שמוסיף עוד 5-10 מעלות לטמפרטורה בחוץ. לא מתים מזה וזה לא תרוץ לבורות.כל הגישה הזו מרגיזה אותי. תחילה,זה שנתנו להם שיעורי בית נחשב ל ''רמיסת זכויות האדם שלהם''.אח''כ,זה שהיו צריכים לקום לשעת אפס,הופיע בדוח של אמנסטי.עכשיו הם צריכים מזגן,אוטובוס מיוחד,כסאות אורטופדיים,מחשב (הם לא יודעים לקרוא ולכתוב,אבל מחשב הם פשוט מ-ו-כ-ר-ח-י-ם),שולחנות חדישים,ילקוט שלא יהרוס להם את הגב ''הרגיש''..... אלמלא הייתי מודע לכך שזה תיאור של המציאות,הייתי משוכנע שמדובר בקטע מסרט של וודי אלן. | |||
_new_ |
אני משער שעיקרי התוכנית יאושרו | |||
|
|||
ע''י הממשלה והכנסת בהמשך. אך האם יש סיכוי שתקום הממשלה שגם תוכל לממש את התוכנית על כל חלקיה? מנסיון העבר ומאופן יחסי ממשלה כנסת, קואליציה אופוזיציה, פקידי ציבור ואנשי הוראה, נראה לי שהרבה עקרונות יתמוססו עם הזמן. מכאן שהעניין צריך להיות מובל ע''י ראש הממשלה עם צוות מקצועי מבצע ומפקח ובתוך זמן קצר יחסית. נראה לי גם שיש צורך לערב את האוניברסיטאות והתעשיות בהכשרת תלמידים מסוף היסודי (בהנחה שנחזור לשיטת היסודי-תיכון), ובמסגרת זו ישולבו סמינרים, הרצאות אורח לתיגבור בלימודים ועבודות מחקר בתעשיות ובהיי-טק לתלמידי התיכון, בהתאם לתוכנית הלימודים. | |||
_new_ |
כמו שממשלת רבין הצליחה להרוס את מערכת הבריאות | |||
|
|||
וכמו שביבי הצליח להרוס את קרנות הפנסיה, כך הם יצליחו להרוס גם את מערכת החינוך. רק תן להם הזדמנות והם יפרקו כל מה שזז. | |||
_new_ |
לא לענין | |||
|
|||
באילו תחומי ערכים הקביעה כי ''חינוך תורם לצמיחה'' היא רלוונטית? האם יש בישראל מחסור באנשים משכילים? מה זה בעצם אנשים משכילים? אנשים שקוראים ספרים ומתעניינים בתחומים רבים (זו דעתי) או אנשים המצויידים בערמת ניירות שמנפיקה האקדמיה? נניח שכל אזרחי מדינת ישראל הם דוקטורים,בכל התחומים לפי התפלגות שיבחר ד''ר סיון,האם זה ימקסם את הצמיחה? האם אבטלה של אקדמאים היא לא יותר גרועה מאבטלה של אנשים חסרי השכלה? אקדמאים מובטלים נוטים להגר. | |||
_new_ |
הון אנושי הוא המנוע המרכזי לצמיחה | |||
|
|||
על פי פרופסור רמי פרידמן, הון אנושי מוגדר כמצבור הידע, המיומנות והכישרון שיש לעובד, המעלים את התפוקה שהוא עושה. ''העלאת גיל הפרישה לפנסיה היא בכיה לדורות'' (http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-2631455,00.h...). כפי שכבר טענתי במאמר הון אנושי הוא האמצעי העיקרי לשיפורים וחידושים טכנולוגיים (גם המצאות) ואלו המנועים העיקריים לצמיחה כלכלית ולצמיחה בכלל. השכלה (לאו דוקא פורמלית) והכשרה מקצועית (לאו דוקא בקורס פורמלי) הן דרכים ליצירת וטיפוח הון אנושי. לכן הן תורמות לצמיחה כלכלית. אם הרפורמה תתרום להון האנושי היא תשפיע על צמיחה כלכלית. | |||
_new_ |
אתה לא עונה לשאלה | |||
|
|||
עד מתי ? לאיזה נקודה צריך להביא את הפרמטר ששמו הון אנושי (בנחה שמדובר בפרמטר אותו ניתן למדוד,כמותית)? אם אתה לא יודע מהי הנקודה הזו,במה זה שונה מרדיפה אחרי צדק או חופש? לדעתי מדיניות כלכלית צריכה להתבסס על יעדים כמותיים מוגדרים אליהם יש להגיע. האם יש לעודד הון אנושי בתחומים מסויימים? האם הון אנושי בלימודי מנהל עסקים,עריכת דין,ראיית חשבון,מדעי הרוח...מקדם המצאות (בהנחה שתחמוני מס אינם המצאה)? מהי הנקודה של רמת השכלה ממנה לא מרויחים כלום מהשקעה נוספת בהשכלה? איך אתה יודע שלא עברנו את הנקודה הזאת? | |||
_new_ |
אני לא מסכים לגמרי | |||
|
|||
לגבי הקשר בין חינוך לצמיחה,אבל המאמר מרתק ואני מסכים עם רובו. תודה שהבאת אותו. | |||
_new_ |
אינך חייב להסכים.... | |||
|
|||
השקעה בהון אנושי תורמת לצמיחה. כל ההישגים בהתפתחות המשקים בעולם לאורך ההיסטוריה נבעו מגידול באיכות (ובכמות) ההון האנושי שהביאו לשיפורים וחידושים טכנולוגיים............ כבר כתבתי במספר הודעות הקשר לצמיחה הוא לא מחינוך אלא מהשכלה שנצברת במערכת החינוך. המקום היחידי שיש ''כאילו'' קשר בין חינוך וצמיחה הוא בכותרת המאמר וזה נובע בגלל שם הרפורמה. כל אמצעי ייצור, והון אנושי הוא בסופו של דבר אמצעי יצור, בכל רגע נתון הוא בעל יכולת תרומה מוגבלת לצמיחה. אבל על פני זמן אין מגבלה כזו כלל. בכל מקרה לגבי ההון האנושי שלנו אנחנו בפיגור ויש הרבה מאד מקום לשיפור. בסופו של דבר כדאי לדעת באיזה הון אנושי להשקיע (איזה תחומי השכלה, הכשרה, ידע) - גם זה רק אם נגיע למגבלות על התרומה לצמיחה. | |||
_new_ |
תודה לך גיל !!! | |||
|
|||
_new_ |
על מה אתה מודה לו | |||
|
|||
על שאמר שאין קשר בין החינוך לצמיחה? מה פה קורה פה? | |||
_new_ |
על זה שאמר שהמאמר מרתק | |||
|
|||
הוא התייחס ברצינות למאמר למרות שלא הסכים עם חלק מן הדברים וגם אמר שהמאמר מרתק. | |||
_new_ |
אני מפקפק ברצינות הדוח | |||
|
|||
אני מבין שהועדה ראינה בסה''כ 4 מורים ותלמידה אחת . האם זה נכון ? כלומר למעשה ראיינו פונקציונרים ולא את העומדים בחזית המערכה ואת חומר הגלם התלמידים . גישה זו נראית לי לא סבירה . אני עוסק בהוראה אקדמית . הסטודנטים ובעיותיהם לא כל כך מענינים את הפרופסורים לכן לא נראה לי שהפרופסורים יתאמצו לייצר מורים טובים לכתות א-ח קידומם תלוי בפירסומים ולא בהצלחת תלמידיהם . חוץ מזה רובם לא יודעים ללמד ואינם יודעים להקנות ידע כיצד ללמד . כל העסק לא נראה לי רציני .כדי ללמד כמה זה שתים ועוד שתים לא צריך להיות בוגר אוניברסיטה . אותו הדבר ללמד לקרוא . להערכתי בסמינרים דווקא נמצאים מורים היודעים ללמד כיצד ללמד . אם יסגרו אותם תתרחש קטסטרופה טוטאלית . נחיה ונראה . | |||
_new_ |
כמה פוקציונרים קיימים במערכת על כל מורה העומד בכתה | |||
|
|||
אולי מי שהוא יכול לענות על שאלתי ? לי נראה שקיימים פקידים ויועצים רבים מדי . אשר כדי להצדיק את קיומם מסבכים את המערכת בפעילויות סרק הפוגעות בתפקוד המערכת . | |||
_new_ |
יש כמאה ועשרים אלף | |||
|
|||
אנשים המקבלים שכר בסולם השכר של מורים. רובם ככולם עובדים בבתי ספר. | |||
_new_ |
עבדת במשרד החינוך? | |||
|
|||
_new_ |
לא אני עצמאי | |||
|
|||
_new_ |
יש כמאה ועשרים אלף | |||
|
|||
השאלה שלי היתה כמה מלמדים ממש . הוראה פרונטלית .וכמה מקבלים שכר ואינם מלמדים ממש בכיתה . מענין גם מה שכרם של המורים לעומת שכרם של המסתובבים . נראה לי שזה נתון חשוב . שאלה זו מקבילה ליחס בין מספר עובדי הייצור למספר המנהלים והמארגנים . | |||
_new_ |
סך כל עובדי משרד החינוך | |||
|
|||
לשנת 2002 היה 2477, לא כולל את המורים. ברור כי מכלל מקבלי השכר על פי דירוג עובדי הוראה בבתי הספר יש אחוז מסויים שאינו עוסק בהוראה בכתות, לא ידוע לי המספר. | |||
_new_ |
סך כל עובדי משרד החינוך | |||
|
|||
אתה בטוח שמספר המסתובבים במערכת החינוך בכל הגופים הוא פחות מ-2 אחוזים . אם כך זו המערכת היעילה ביותר הקיימת בעולם . | |||
_new_ |
הנתונים פתוחים לכל דורש | |||
|
|||
באתר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אתה מוזמן לבדוק בעצמך. מי מסתובב ומי לא, מי נדרש ומי לא, אין לדעת אף פעם. | |||
_new_ |
''יש אחוז מסויים שאינו עוסק בהוראה בכתות'' | |||
|
|||
את זה גם אני יכולתי לכתוב בלי להכיר את משרד החינוך. אבל אחד כמוך שמכיר .... שאתה לא תדע!!! | |||
_new_ |
מהי צמיחה כלכלית ? | |||
|
|||
האם אפשר לצמוח עד אין סוף ? | |||
_new_ |
אפשר | |||
|
|||
באופן כלל אפשר שעסק כלכלי יצמח בלי סוף, אבל זה לא תהליך בלי מכשולים ומהמורות. גם אם נרשמת מגמת צמיחה אפשר שבדרך היה מיתון כבד (קיטון בתוצר). ככלל בכל נקודת זמן יכולת הצמיחה של המשק, כל משק, מוגבלת. במבט לטווח הארוך אין בעצם גבול לצמיחה. לדוגמה בין השנים 1950 ל-1994 צמחה המשק (התמ''ג) פי 19. אבל במהלך התקופה היו שנים בהן היה קיטון שלהתמ''ג. ----- כמובן שאם יש ירידה מתמשכת בהשכלה, באיכות כוח האדם, במספר האזרחים הרי שיהיה קיטון מתמשך. | |||
_new_ |
כיצד זה יכול להיות? | |||
|
|||
הרי העולם איננו אין סופי. והמשאבים אינם אין סופיים ???? תודה על התשובה. | |||
_new_ |
את זה כבר אמרו לפניך | |||
|
|||
משאבים פיזיים הם כנראה מוגבלים, השכל האנושי כנראה שלא. אבל כבר לפני כ-200 שנה הזהירו אותנו שכושר הנשיאה של כדור הארץ מוגבל. האזהרות היו בנושא הקשר בין הגידול באספקת המזון וגידול האוכלוסיה (http://cepa.newschool.edu/het/profiles/malthus.htm). בנתיים האוכלוסיה הכפילה את עצמה וגבול כושר הנשיאה ברח. המשמעות היא שבעזרת פיתוח הידע (ההשכלה) ושיפורים טכנולוגיים כושר הנשיאה גדל והולך - התפתחות הידע מגדילה את כושר הנשיאה ופוטינציאל הצמיחה. בכל שלב ברמת הידע של האנושות ישנה הרגשה שכושר הנשיאה של כדור הארץ הוא במצב סופי ואז באה התפתחות טכנולוגית שמשנה זאת. היום למשל יש שורה של אלטרנטיבות לדלק המבוסס על נפט גולמי שמחכות לשינוי בכדאיות (מחירים יחסיים) כדי להחליף את הנפט. הנפט עצמו החליף את שמן הלוויתנים (דיון 3534). בכל נקודת זמן כושר הצמיחה מוגבל - בטווח הארוך המגבלה הזאת מורחקת.. | |||
_new_ |
מה דעתך? | |||
|
|||
נטען בדרך כלל שאם המשק לא צומח, רמת החיים לא משתפרת. כנראה שהאדם, כמו כל דבר חי, דינו להיות perpetuum mobile. אני מבין שבעלי השקפה סוציאליסטית אינם מסכימים לאמור לעיל. האם זה פוסל את ההשקפה הסוציאליסטית כתואמת את המציאות? | |||
_new_ |
על מה הם (הסוציאליסטים) אינם מסכימים? | |||
|
|||
_new_ |
''מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו''. | |||
|
|||
בשיטה הסוציאליסטית הפריון לא קובע: ''מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו''. אין תמריץ לתפוקה מוגברת. לכן הצמיחה בשיטה הסוציאליסטית איננה רלוונטית. | |||
_new_ |
''מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו''. | |||
|
|||
בהחלט לא נכון לטעון שמשמעות העיקרון הזה (שהוצג בכותרת) שאין תמריץ לתפוקה מוגברת או צמיחה. כבר כתבתי במקומות אחרים, בפורום, שיש תנאים שבהם העקרונות של משטר ''סוציאליסטי'' הם מאד רלוונטיים דוקא להצלחה כלכלית. אותו היגיון אומר שיש גם תנאים שבהם העקרונות ''הקפיטליסטיים'' הם מאד רלוונטיים להצלחה כלכלית - צמיחה מתמשכת (''ההסכמה היא מילת המפתח'' תגובה 68262). | |||
_new_ |
החופש מזין את התרבות ואת הלמידה. | |||
|
|||
בכנס השנתי של ''האגודה למען קידום המדע'' אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה. ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי-ספרנו, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי-הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים – אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר. אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של ''האגודה למען קידום המדע''* היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות. יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור! התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת – וגם לאלימות – היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי-הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית-הספר – ועל הסטודנטים באוניברסיטה – כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית-הספר – חופש לכל ילד, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי-ספרנו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח. נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר – למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי-הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים. ------------------------------------------------ * ראה גם: דו''ח ועדת הררי - ''מחר 98''. | |||
_new_ |
החופש מזין את התרבות ואת הלמידה. | |||
|
|||
שלום דוד סיון, האם אין לך מה לומר על מה שכתבתי? שבת שלום, דוד רובנר | |||
_new_ |
חופש, למידה וחינוך | |||
|
|||
חופש הוא דבר-מושג-מהות חשובה בתהליכים אנושיים. אבל יש גבול שאם עברת אותו הלמיד תצא מופסדת. אינני יודע היכן הגבול הזה עובר. | |||
_new_ |
[*] מטרות החינוך בחברה חופשית. | |||
|
|||
[* על פי כללי המערכת אסור להעתיק] | |||
_new_ |
החופש מזין את התרבות ואת הלמידה. | |||
|
|||
כיצד אתה מודד את התוצאות של בתי הספר הדמוקרטיים? האם ניתן להצביע על מדענים גדולים שחונכו בשיטה שאתה מציע? | |||
_new_ |
נראה לך ש''מדענים גדולים'' הוא המדד היחידי לחינוך טוב? | |||
|
|||
_new_ |
נראה לך ש''מדענים גדולים'' הוא המדד היחידי לחינוך טוב? | |||
|
|||
לא. הצעתי קריטריון אחד, חד וברור. אתה מוזמן להציע קריטריון אחר. דוד כותב בתגובה 77497: התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת – וגם לאלימות – היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי-הספר... אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי-הספר הדמוקרטיים, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים. על כך שאלתי: כיצד אתה מודד את התוצאות של בתי הספר הדמוקרטיים? אני עדיין ממתין לתשובה. | |||
_new_ |
לדוד סיון ויובל רבינוביץ, | |||
|
|||
כיצד מודדים את התוצאות ואת הצמיחה שתביא ''הרפורמה בחינוך''? האם ניתן להצביע על מדענים גדולים שחונכו בשיטה המוצעת במאמר, ''רפורמה בחינוך היא צמיחה''? | |||
_new_ |
לדוד סיון ויובל רבינוביץ, | |||
|
|||
אין קשר בין השאלה שהעליתי לבין השאלה שאתה מעלה, למרות הנוסח הזהה. אני שאלתי על שיטה חינוכית מסויימת, שעליה כתב דוד (שאינו דוד סיון) וטען שיש לה „תוצאות מצויינות”. המאמר עוסק יותר בשיטות ארגוניות מאשר בשיטות חינוכיות. לכן קצת קשה ליישם את אותה שאלה עבורו. בכל זאת המאמר מעלה 4 נקודות אסטרטגיות של ההמלצות: 1. שינויים בסדרי עדיפויות, 2. שינויים בהקצאת משאבים, 3. שינויים בתרבות הניהול, 4. שינויים מבניים ואירגוניים. המטרה המוצהרת היא להגיע שוב להישגים שאפיינו אותנו בעבר ומאפיינים מדינות אחרות. האם למדינות המקצות לחינוך משאבים רבים יש הישגים מדידים בדמות רמת המדענים? בהחלט. הרוב המכריע של מקבלי פרס נובל מגיע ממדינות מפותחות. | |||
_new_ |
מערכת פא"צ אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים. |